... והעניין הוא, כי הנאה קורית אצל האדם, כאשר רצונו מתמלא. כי טוב, הוא כאשר רצונו של האדם תואם את
המציאות, ורע הוא כאשר רצונו של האדם מנוגד למציאות. וכאשר רצונו של האדם מתמלא, אז נוצרת הנאה, על ידי ... רוחנית. כי בעיני העולם, יש אושר פנימי ויש אושר חיצוני. ואושר חיצוני הוא, כאשר האדם מאושר ושמח, מכך
שהמציאות החיצונית היא כרצונו. כגון לדוגמה, שהאדם שמח מכך שיש לו בית. שהבית הוא חיצוני לאדם, והאדם שמח ... לו, זאת נקראת הנאה גשמית. ויש גם אושר פנימי. שהוא כאשר האדם חווה אושר, שאינו תלוי בצורה החיצונית של
המציאות. כגון לדוגמה, כאשר האדם מבין את הטוב שיש בכל דבר, שעל ידי זה, האושר שלו לא תלוי בשום דבר ... ממה שקורה בתוך האדם, כך האושר הוא פנימי יותר. וכאשר האדם מתבונן באיזה עניין פנימי על עצמו ומבין את
המציאות, וכאשר על ידי זה האדם מפיק הנאה, ההנאה הזאת נקראת הנאה רוחנית פנימית, של אושר פנימי. והחכם ... כי ההנאה שלו, לא תלויה בשום צורה חיצונית בעולם, אלא ההנאה שלו היא נובעת מעצמה, מצד המהות של
המציאות, שלא משתנה לעולם. כי מי שהוא חכם אמיתי, הוא מבין את הסיבה שבגללה קורים כל הדברים, בדיוק כפי ... הרצון של אלוהים וכולי). ועפ הנל, לכאורה ניתן להבין, כי מי שהוא חכם אמיתי, שהוא נהנה משורש ההנאה של
המציאות, ראוי לו שלא ייהנה מהנאות גשמיות. כי אם האדם טוב לו באמת מבפנים, בלי להיות תלוי בצורה ... הוא הנאה. והכוונה היא, שמצד האמת, כל ההנאות שיש בעולם, יש להן שורש, שהוא, החיבור של האדם, לאחדות של
המציאות. וככל שהחיבור של האדם לאחדות של
המציאות גדול יותר, כך האדם נהנה יותר. ובכל הנאה והנאה שיש בעולם, מלובשת שם אחדות
המציאות . והאחדות של
המציאות, שמלובשת ומסתתרת בכל דבר, היא הגורם המכריע, האם האדם ייהנה או לא ייהנה, ועד כמה הוא ייהנה או יסבול, מכל דבר שקורה לאדם. ואין שום הנאה בעולם, שאינה נובעת מאחדות
המציאות, שמלובשת בכל דבר. ואחדות
המציאות, היא חוויית האלוהות. שהאדם חווה שהכל אחד, ושהוא עצמו אלוהים האמיתי השלמות האלוהית. כי כאשר ... חסרים את מה שהם אינם. ולכן, תמיד כאשר האדם מרגיש הנאה כלשהי, תמיד תוך כדי זה, הוא היה שמח יותר, אם
המציאות הייתה עוד יותר טובה. דהיינו, שהאדם תמיד רוצה את הטוב יותר, משום, שתמיד יש טוב יותר, כי בשום ... שהאכילה נותנת לו. כגון לדוגמה שהאדם רעב, שאז הוא חווה נפרדות מאוד גדולה. שהאדם מאוד לא רוצה את
המציאות, כי האדם מאוד לא רוצה את הרעב. והאדם חווה רעב, שהוא חוויה של חיסרון. ואז כאשר האדם אוכל, על ... שהאדם חווה צמא וחיסרון מאוד גדול, ואז המים מרווים את צימאונו של האדם, ועל ידי זה האדם חווה אחדות עם
המציאות, ונהנה מחוויית האחדות שמלובשת באותו הדבר. ולכן יש כאלו שמתמכרים לאכילה, מה שנקרא אכילה ... משום, שהאכילה מספקת לאדם את תחושת וחוויית השובע, שאותו הוא רוצה יותר מכל, שהוא חוויית האחדות עם
המציאות. וכאשר האדם מרגיש שחסר לו איזה משהו בחייו, שהוא לא מצליח למלא אותו, על ידי זה הוא מנסה להשיג ... גורמת לתת המודע של האדם, להבין טוב יותר שהכל אחד. ועל ידי זה האדם מתחבר לחוויית האחדות של
המציאות, שהיא נוצרת על ידי ההתבוננות של תת המודע של האדם, במציאות החיצונית, שעל ידי זה נוצרת ... בעצם הנאה גופנית. שהאדם נאחז בגוף ובצורה של אותו הרעיון. וגם התודעה, גם היא גוף. גוף של המהות של
המציאות. וכל דבר בעולם, כולל כל רעיון שהוא וכל צורת חשיבה שהיא, לכולם יש גוף, שהוא הצורה של הרעיון ... בחיי הרוחניות, והם חוזרים לעולם הגשמי ונהנים ממנו בהנאה גדולה. משום, שבשלמות ההנאה, האפשרי (אפשרי
המציאות) נכלל במחויב (מחויב
המציאות). דהיינו, שכל מה שקיומו הוא אפשרי ומצומצם, הופך להיות מחויב
המציאות ובגודל אין סופי. כי כאשר היש והאין הם אחד, אז הנפרדות והאחדות נכללות זו בזו, כישות אחת. ואז אין שום חיסרון בשום הנאה גשמית כלל. וכאשר האדם רודף אחרי הנאה רוחנית, הוא מנסה ליהנות
מהמציאות בשורשה. אבל הוא יוצר נפרדות וסבל. כי הוא בעצם מגדיר אצל עצמו, שהגשמיות, היא נפרדת מהרוחניות. ... שהוא הגוף הגשמי. וגם החכם האמיתי, גם הוא יש לו רצונות גשמיים, הן מצד התודעה והן מצד הגוף. וכמו
שהמציאות משתנה כל הזמן, למרות שבמהותה הכל אחד, וכמו
שהמציאות משנה את רצונה ואת מעשיה כל הזמן, למרות שבאמת אין אצלה שום שינוי כלל, כך גם אצל החכם האמיתי, ... ברמה החיצונית הוא אכן עוסק בדבר הגשמי, וברמה כלשהי הוא נמצא בשתיקה מוחלטת, שבה הוא מחובר לאחדות של
המציאות, בלי שום שכל כלל כנל. אבל ברמה מסוימת, הוא נמצא בהתבוננות שכלית, על השכל שיש באותו הדבר. לראות, כיצד הוא מחובר לאחדות של
המציאות. כי כל הדברים שיש בעולם, מחוברים לאחדות של
המציאות, באותה הצורה ממש. דהיינו, דרך מהותם. וכל דבר, דרך מהותו, הוא מחובר באופן ישיר לאחדות
המציאות. ומהצד הזה, אין שום התבוננות שכלית שונה, בין דבר אחד לבין דבר אחר. ואעפכ יש לבוש שונה של ... בצורה אחרת. והחכם האמיתי, מתבונן בדבר הגשמי, ומתבונן על הצורה שלו, כדי להכיר טוב יותר את האחדות של
המציאות, וליהנות ממנה יותר, באופן מוגדר. כי בשורש, הכל אחד. ואין שום אפשרות להכיר יותר או פחות את האחדות של
המציאות. ואעפכ באחדות, שבה הכל אחד ממש, יש גם אין סוף צורות שונות. כי האחדות, היא החיבור של כל ...