... בגלל שיש לו רצון. ומי שרוצה לדעת ממה הוא סובל, שפשוט יבדוק מה הוא רוצה. כי כל רצון, פירושו סבל, שהאדם חווה פחד שיקרה אחרת מרצונו. ושהאדם חווה שהמציאות טובה יותר, בצורה כזו ולא בצורה אחרת. ומי שנדמה לו שהרצון שלו בשליטתו, שיואיל נא לנסות להפסיק ולבטל את רצונו. כי אם לא יהיה לאדם שום רצון כלל, לא ... והמקום. ולא בהכרח זמן ומקום חומרי וממשי, אלא זמן ומקום באופן כללי, ששום דבר לא יכול להיות בלי זמן ומקום כלשהם. כי גם האני תופס מקום כלשהו בתוך המציאות כולה, והוא קיים בזמן כלשהו וכולי. וזה בעצם אומר, שלמרות שלאדם נדמה שהאני שלו הוא ישות עצמאית, הרי שהמקום והזמן, ממלאים את האני של האדם. או במילים אחרות, המציאות ממלאת את האני של האדם. וגם אם נדמה לאדם שהוא ישות עצמאית שהיא נפרדת משאר הדברים, הרי שבפועל המקום והזמן והמציאות, הם ממלאים את האדם עצמו. ואין שום מקום וזמן, שאין בהם את המציאות עצמה. וזה בעצם אומר, שהקיום של האדם, והאני של האדם, והרצון של האדם, והפעולות של האדם, וכל מה שישנו, אלו הכל תנועות שונות של מרחב הזמן והמקום ושל המציאות עצמה. והאדם הוא לא יותר מאשר דמות דמיונית בתוך המחשבה של המציאות עצמה. כי אין שום הבדל כלל, בין האני של האדם, לבין כל דבר אחר, כגון לדוגמה דומם צומח וכיוב, כי את הכל ממלאת הוויה אחת. וכל תנועה של ההוויה, היא זו ... עובר לחוויה של ביטול הבחירה, שהיא התפישה הגבוה יותר, שבה האדם מבין שכל הקיום שלו, ובכלל זה האני ואילך החוצה, זה הכל לא יותר מאשר זרוע מבצעת של המציאות, וביטוי של ישות אחרת, שהיא זו שאחראית לכל מה שהיה הווה ויהיה במציאות כולה. ומנקודת המבט הזו, האדם רואה גם, שכל הזמן והמקום כולם, וכל מה שיש בהם, ... שהוא כלום ממש, שאפילו האני שלו הוא לא יותר מאשר צורה של משהו אחר, אז על ידי זה האני של האדם נעלם לו, והוא מקבל אני חדש, שהוא בעצם האני של אלוהים המציאות, עצמם. כי ברגע שהאדם מבין שהאני שלו הוא ביטוי של ישות אחרת, אז זה מביא את האדם למצב שבו, כאשר הוא אומר אני, הוא מתכוון לישות האמיתית שהיא זו שאומרת את האני דרכו. עד שהאדם אומר אני, וחווה את המציאות עצמה. וכאשר אנחנו אומרים שהאדם חווה שהאני שלו, הוא המציאות עצמה, היינו שהאדם חווה שהאני שלו זאת הישות האחת, שקיומה קודם לקיומם של הזמן והמקום, שהיא הוויה של הכל, שאין בה שום צורה כלל וכולי. והדבר דומה לאדם ... שלו הוא ישות נפרדת, מהיכן הרצון מגיע? ומה אחראי לקיום שלי? וכולי, עכשיו האדם שואל את זה כאלוהים וכמציאות, בגוף ראשון. דהיינו, האדם שואל מה תכלית המציאות? ומה הסיבה שאלוהים ברא את העולם? והאם מישהו ברא את אלוהים? וכולי, אבל הוא שואל את זה מתוך תודעה של אלוהים עצמו. כי מצד אחד הכל זה כרצונו של ... כלל וגם לא שייך העדר בחירה, כי בשורש הכל אחד ממש. ואעפכ מצד הנפרדות, האדם קיים. ואם הוא קיים, אז קודם כל הוא אלוהים שקרי, דהיינו, זה שחושב את המציאות כולה, ואחראי לכל מה שהיה הווה ויהיה. והוא, האדם עצמו, כאלוהים עצמו, הוא מצמצם את עצמו לתוך תודעה נפרדת, שהיא חווה זמן ומקום בצורה אחרת, ממה ...

... אחר. כגון לדוגמה, האדם שמחפש את משמעות החיים. שהאחדות של אמת, גורמת לאדם להבין, שאין שום משמעות, שהיא נפרדת מכל צורה וצורה של המציאות. כי הכל, זאת שלמות המשמעות האמיתית. וכאשר האדם טועה וחושב שהכוונה היא, שאין שום ... כי קודם כל האדם מבין ששום דבר אינו משמעותי באמת, אלא שיש משמעות אחרת כללית לכל הדברים כולם. דהיינו, המשמעות האמיתית של כל המציאות כולה, שהיא המשמעות, מנקודת המבט, שלפני כל האירועים כולם. וזו עדיין הבנת אחדות של ... צורה, היא עצמה נמצאת באחדות מוחלטת, רק בתוך הצורות עצמן, ובתוך כל צורה וצורה בשלמות. כי קודם שהאדם מבין את האחדות האמיתית של המציאות, אז הוא לא יודע מהי המשמעות האמיתית והאין סופית של המציאות, והוא גם לא יודע ולא יכול לחוות אותה, בכל צורה של המציאות. ולו רק, משום שהצורה, היא הפך השלמות. אבל על ידי השכל שהחכם האמיתי מגלה, על ידי זה ... מנסה להבין את האחדות ואת המהות ואת המחויב, אז הוא עושה זאת, על ידי זה שהוא מרחיק ממחשבתו את כל מה שהוא נפרדות צורה ואפשרי המציאות בלבד. ואז על ידי זה, האדם יוצר את שלמות הנפרדות, שבין האחדות לבין הנפרדות. כי כדי ... למרות הנפרדות של הצורות. אבל האדם שמאמין לשכל שלו, שהיש והאין הם נפרדים, הוא לא מסוגל לראות בכל צורה, את התגלמות המהות של המציאות עצמה. כי המהות של המציאות, ממלאת את המקום והזמן כולם. ובשכל האנושי לא ניתן להבין, שכל צורה סופית, היא עצמה ... שהאדם מבין מהי המהות והאחדות שנמצאת מחוץ למקום ולזמן ולכל מה שישנו, אחכ הוא רואה ומבין את האמת, שהכל אחד ממש. ושהכל הוא מחויב המציאות, למרות שהוא נראה כאפשרי המציאות. ואז האחדות נכללת בנפרדות בשלמות. ואז האדם כבר לא צריך להגדיר ולהפריד את האחדות ... זה, רק על ידי זה שהאדם רואה את האמת, שהכל אחד ממש. ושהאחדות האין סופית, ששם הכל אחד והכל טוב, היא באחדות מוחלטת עם כל צורה של המציאות, שזה נגד השכל האנושי, ואעפכ זה כך. ורק על ידי ההבנה הזאת באמת, על ידי זה נוצרת ...

... משום, שמהות האמת, היא הסכמה עם המציאות. ומהות השקר, היא התנגדות והתרחקות מהמציאות . כי האמת, היא תיאור המציאות כפי מה שהיא באמת, והשקר, הוא תיאור המציאות , בצורה רחוקה ממנה. ולכן, האמת מקרבת את האדם לחוויית האחדות והשלמות עם המציאות, ללא כל התנגדות שהיא, והשקר, הוא מרחיק את האדם, מההנאה של דבקות ואחדות עם המציאות. ואמת מרה, היא רק כאשר מעורב בה שקר. והמרירות שבאמת, היא רק משום שיש בה גם שקר, שהוא ממרר את חיי ... זה משום שהוא מתחבר לשכל האמיתי של המציאות, שמסתתר מאחורי השקר שלו. שכל אמיתי, שאותו האדם לא יודע להשיג באופן ישיר, ולכן הוא משיג אותו, דרך ... ועל האדם להיות פיקח, ולחשוב מהי המציאות הטובה ביותר שהוא חושב שיכולה להיות? ועל האדם להתבונן היטב ולשאול את עצמו, למה המציאות הטובה יותר בעיניו, היא טובה יותר מאשר המציאות העכשווית? ואז מי שהוא איש אמת, הוא רואה את האמת. שבאמת, כל הטוב האמיתי של המציאות, הוא נמצא כולו תמיד בכל זמן ובכל מקום, ואין שום צורך לשקר כלל, כי באמת, כבר טוב באמת. ואין הכוונה ... השקר, כבר נמצאת כרגע, מצד האמת של המציאות, ושאין שום צורך לשקר כלל. כי האדם משקר, שקר מתוק, רק בגלל שהוא לא רואה את כל האמת. ואז האמת של האדם ...

... שהסבל כבר איננו. מדוע רצון של אמת תמיד מתקיים במציאות? אליעד כהן מסביר שהסיבה לכך שרצון אמיתי מתממש תמיד, נעוצה בכך שהמציאות והרצון של האדם אינם נפרדים כלל. במצב רגיל, האדם תופס את עצמו כנפרד מהמציאות, ולכן הוא מרגיש חוסר או פער בין הרצוי למצוי. אך כאשר הרצון מגיע למצב של זיכוך מוחלט, האדם מגלה שאין כלל הפרדה בינו לבין מה שהוא רוצה. במצב הזה, הרצון והמציאות הופכים להיות אחד. כתוצאה מכך, הדבר שהאדם רוצה בו מתגלה מיד כממשי, כיוון שהאדם למעשה מתחבר למצב בו הדבר כבר קיים. לדוגמה, ... קיימת חוויית נפרדות בין האדם למציאות? השאלה המרכזית שאליעד כהן מתייחס אליה היא מדוע האדם בכל זאת מרגיש את עצמו כנפרד מהמציאות. האדם חווה נפרדות כיוון שהתפיסה שלו מוגבלת וחלקית. כשהוא מסתכל על המציאות מנקודת מבט מצומצמת, הוא אינו מסוגל לראות שכל הדברים הם למעשה אחד. האדם רואה את עצמו כישות נפרדת, דבר שגורם לו להרגיש ... או בריאות, אך אינו רואה כיצד הדברים האלו כבר קיימים אצלו, חווה את עצמו כחסר וכסובל. הסבל נובע מכך שהוא אינו מבין שהרצון והמציאות אינם שני דברים שונים. ככל שהאדם יזכך את עצמו ויראה שאין באמת הפרדה, תחושת הנפרדות תיעלם, והוא יגלה שכל מה שהוא רוצה כבר ... את הפחדים והספקות. כאשר אדם מגיע למצב בו אין יותר ספקות והתנגדויות, הרצון הופך להיות של אמת ומתגלה במיידיות במציאות. למה המציאות בנויה בצורה שמאפשרת את חוויית הרצון והנפרדות? אליעד כהן מתייחס לכך שהמציאות בנויה באופן מכוון כך שתאפשר לאדם לעבור תהליך של בירור פנימי והתפתחות רוחנית. החוויה של הרצון והנפרדות היא למעשה כלי שמאפשר לאדם לחקור את עצמו לעומק ולהגיע להבנה שהמציאות היא אחת ושלמה. אם לא הייתה חוויית הרצון והנפרדות, לא היה לאדם תהליך התפתחותי כלשהו. בזכות אותה חוויה, האדם עובר מסע פנימי שבסופו הוא מגלה שהכל כבר מושלם וקיים. המשמעות העמוקה של הדברים היא שהאדם כבר נמצא במקום אליו הוא שואף להגיע, והמציאות שהוא מחפש נמצאת כאן ועכשיו. הדבר היחיד שמונע ממנו לראות זאת הוא התפיסה החלקית והלא שלמה שלו. כאשר האדם יזכך את הרצון ... חווה רצון בצורה כה מזוככת, עד שהוא מגלה שהדבר שהוא רוצה כבר קיים. כלומר, כאשר הרצון הוא באמת מוחלט ונקי מכל ספק, אזי המציאות מתיישרת עם אותו רצון, והוא מתגשם. הדבר נובע מכך שהמציאות עצמה היא אחת ואין בה הפרדה אמיתית בין הרצון לבין המימוש שלו. כדי להבין זאת לעומק, יש לשים לב לכך שלעיתים נדמה לנו שאנו ... פנימיות או רצונות סותרים שמונעים מאותו רצון להתממש. כאשר אדם באמת ובתמים רוצה דבר מסוים ללא סייגים, הוא בעצם מתאחד עם המציאות שבה הדבר כבר קיים. כיצד ניתן לבדוק אם הרצון שלך הוא רצון של אמת? רצון של אמת ניתן לבדיקה על ידי התבוננות פנימית. אם האדם ... הרי שהרצון אינו באמת שלם. כאשר הרצון הוא אמיתי ומוחלט, האדם חווה שלווה מוחלטת והוא אינו מתנגד לשום דבר. הוא מבין שהמציאות כפי שהיא משקפת את רצונו. מה הקשר בין רצון של אמת לבין קיומו של דבר במציאות? ישנה הבחנה בין מצב שבו האדם חושב שהוא רוצה דבר מה, אך למעשה אינו באמת רוצה אותו, לבין מצב שבו האדם מזוכך לחלוטין ברצונו. כאשר הרצון שלם, הוא אינו נפרד מהמציאות ולכן הוא מתקיים בה. זהו עיקרון עמוק המוסבר בכך שהמציאות עצמה אינה נפרדת מהרצון של האדם כאשר הוא נמצא בהרמוניה מוחלטת איתה. מדוע אנו חווים נפרדות ומה הקשר שלה לרצון שלנו? אחת השאלות המרכזיות היא מדוע קיימת חוויית נפרדות בין האדם לבין המציאות. הנפרדות נוצרת מתוך תפיסה חלקית של המציאות, שבה האדם אינו רואה את התמונה הכוללת. ברגע שהאדם משיג ראייה שלמה ומוחלטת, הוא מבין שכל מה שקיים כבר נמצא, וכל מה שהוא ... מתנגד למציאות כפי שהיא? ככל שהאדם מתבונן יותר לעומק ושואל את עצמו שאלות אמיתיות, הוא מגלה שהרצון האמיתי שלו הוא כבר חלק מהמציאות . כאשר האדם מסיר את ההתנגדות הפנימית, הוא רואה שכל מה שהוא רוצה כבר קיים, או שאין לו באמת צורך בו. למה זה קורה דווקא כך? השאלה העמוקה יותר היא מדוע המציאות בנויה בצורה הזו. אם המציאות באמת מכילה את כל הרצונות של האדם, מדוע הוא חווה את עצמו כרוצה משהו שאינו קיים? התשובה היא שהמבנה של המציאות מאפשר לאדם לחוות חוויה של רצון כדי שיוכל להגיע להכרה עמוקה יותר של עצמו ושל המציאות. המנגנון הזה נועד להוביל את האדם לתהליך של בירור פנימי ולגלות שהמציאות היא אחת ושלמה. מהי המשמעות העמוקה של הדברים? המשמעות העמוקה של הדברים היא שהאדם כבר מחובר לכל מה שהוא מחפש. כאשר אדם רוצה משהו אך מרגיש שהוא חסר, זה רק משום שהוא עדיין אינו רואה את המציאות בשלמותה. ככל שהוא מתקרב לאמת המוחלטת, כך הוא מגלה שכל מה שהוא רוצה כבר נמצא. הדבר מחייב תהליך של התבוננות פנימית וזיכוך ...

... האלו באמת, הוא יגלה את האחדות של המציאות. וממילא כל תחושת הרע תתבטל. ולא רק שתחושת הרע תתבטל, אלא שאפילו הקיום העצמי של האדם יתבטל, ואז ממילא, מצד ... המוגדר, הוא אינו מחויב. כי לא מחויב המציאות, שהאדם ירצה להרגיש רק טוב. ולא מחויב המציאות, שהאדם לא ירצה להרגיש כאבים. אלא, זו רק אפשרות בלבד. כי מצד הפוטנציאל של המציאות, קיימת האפשרות, שהאדם כן ירצה להרגיש רע, ושהאדם כן יאהב את הכאבים. וכפי שזה אכן בא לידי ביטוי במקרים שונים (סאדו מאזו מזוכיזם וכיוב). והמציאות אצל האדם שמרגיש רע מכאבים, היא בצורה סופית כזו, שבה, האדם לא רוצה להרגיש רע מכאבים. אבל זו רק אפשרות של המציאות בלבד. כי המציאות הייתה יכולה להיות גם אחרת. והמציאות שבה האדם לא רוצה להרגיש כאבים, היא רק אפשרית בלבד, אך היא אינה מחויבת. וכאשר האדם מתבונן בדבר הזה לעומקו, דהיינו, כאשר האדם שואל את עצמו, למה המציאות היא בצורה כזו, שבה הוא לא רוצה להרגיש רע מכאבים? על ידי זה האדם מתחבר לנקודת המבט, שקיימת לפני הצורה שבה הוא לא ... כי בעיני האדם, נדמה לו שזה מחויב המציאות שהוא לא ירצה את הכאבים. והשאלה למה אני לא רוצה את הכאבים, היא גורמת לאדם להתחבר אל נקודת המבט, שבה, זה שהוא לא ... מוגדר של האדם, קיומו הוא אינו מחויב המציאות. כי כל רצון מוגדר של האדם, קיומו הוא רק אפשרי המציאות בלבד. כי הוא יכול להיות קיים, ויכול גם שלא להיות קיים. ובנקודת המבט הפנימית ביותר על הרצון של האדם, שם, הרצון ... כלל. כי שם, אין שום העדפה, לכך, שהמציאות תהיה בצורה כזו ולא בצורה אחרת. וכאשר האדם מתבונן על שורש הרצון שלו, דהיינו, שהאדם שואל את עצמו, מה באמת אני ... ומהו הדבר שאותו אני יודע, שמחויב המציאות שהוא כך, ושאין שום אפשרות שהוא שגוי? והאם בכלל אני באמת בטוח במשהו? האדם יגלה מהר מאוד, ששום דבר אינו בטוח כלל. ... יכול לשאול את עצמו, האם באמת מחויב שהמציאות היא כך ולא אחרת? והשאלות האלו, הן מעבירות את האדם לחוויית האחדות, שבה אין שום ידיעה של נפרדות כלל, ושם הכל אחד ...

... אליעד מסביר, שאם נסתכל על המציאות באופן רחב יותר, נבין שבמציאות קיימות אינספור צורות של התנהגות. קיימת האפשרות שאתה לא אומר את האמת, וקיימת גם אפשרות שכן תגיד ... ההבנה המוחלטת שאתה עצמך הוא המציאות כולה - שאתה בעצמך אלוהים, היוצר והבורא. האם באמת כל מה שקורה בעולם הוא לפי הרצון שלך? אליעד מסביר שכל מה שקורה בעולם הוא תמיד ... המצומצמת שלך, אלא ברצון של המציאות כולה, הרצון של הבורא, שהוא אתה. הפרדוקס הגדול הוא שלמרות שאתה כבורא רוצה הכל, לפעמים אתה כיצור מצומצם מרגיש שיש דברים שנעשים נגד ... אלוהים עוזרת לך להתמודד עם המציאות? כאשר האדם מבין לעומק שהוא זה שיוצר את הכל, הוא מפסיק להתווכח עם המציאות. אם אדם יודע שהוא זה שיצר לעצמו את הקושי, את החרדה או את הבעיה, הוא כבר לא מרגיש קורבן של המציאות, אלא מבין שהוא עצמו המקור שלה. ההבנה הזאת מאפשרת לאדם לקבל את עצמו במצב הנוכחי שבו הוא נמצא. לדוגמה, אם אדם מרגיש חרדה, הוא יכול ... מרגישות אמיתיות וחוות את המציאות בדרכים שונות. אם אחת הדמויות בחלום שלך תואשם במשהו ותילקח לבית משפט - מי בעצם יצר את המצב הזה? אתה עצמך, החולם. למרות שהדמות ... במציאות שלנו. אתה החולם של המציאות, ואתה גם הדמות שחווה את המציאות. כשאתה מבין את זה, אתה כבר לא יכול להרגיש קורבן של שום דבר שקורה, כי הכל נעשה על ידך. מדוע אלוהים יוצר לעצמו בעיות, אם הכל היה ... הרעיון שאתה עצמך הבורא, אתה המציאות כולה, יכולה לעזור לאדם לקבל את המציאות באופן מוחלט ולחוות שלווה ואושר אמיתיים, לא משנה מה קורה סביבו. זוהי המהות האמיתית של חופש מוחלט. איך להתמודד עם קושי? איך לשנות ...

הספר להיות אלוהים - עולם החלומות האמיתי, פיצול אישיות, חלום או מציאות, דמיון או מציאות, שינה, חלומות, חלק 5

... בסיס הרעיון שמוצג הוא שהמציאות, הזמן והמקום הם חלק ממערכת גדולה שמקיפה את האדם, ולאדם אין ישות נפרדת. כיוון שכל מקום ומכל זמן בעולם ממולאים על ידי מציאות אחת, אין מקום של באמת לעצמיות נפרדת. ... מקום ובכל זמן, ואם אתה מבין שהמציאות נמצאת בכל מקום ובכל זמן, אז זה גורם, שלך כישות נפרדת לא יהיה מקום. כי אם בכל מקום יש מציאות שממלאים אותה זמן ומקום, אז כביכול - לך אין מקום, אין לך ישות, אין שום ... יכול להגיד, פה אני קיים ופה המציאות קיימת. כמו שבאצבע אין שום מקום שאין בו את הגוף. כך אין מקום בתוכך שאין בו את המציאות . אם תבין זאת, אז כמה שתחשוב שיש לך בחירה, לא יכולה להיות לך בחירה, הרי אין לך שום ישות עצמאית. לדוגמה, אם האדם היה יכול לראות אנשים שקופים שמניעים לו את הגוף, ... לא רואה מי נמצא בינו לבין המציאות? הזמן, המקום, המציאות . אתה חושב שהם לא עושים שום דבר. אבל למעשה זה יותר גדול ממך, זה עושה את הכל. הזמן והמקום הם אלו שמניעים אותך. האדם מוקף בחלל ובאוויר והם מניעים אותו. המציאות היא המקיפה אותך, ומי אתה ביחס למציאות. כשהיא תחליט שתשב אז תשב, וכשהיא תחליט שתקום, אז תקום. ולמה אתה לא מבין את זה עד הסוף? כי אתה אומר שאתה רוצה את זה. אבל גם ... תחשוב וכו. האם האדם לא קולט שהמציאות היא שמניעה אותו? וכשהאדם מבין זאת, הוא מבין שהוא זרוע מבצעת של משהו אחר. יש הוויה שהאדם הוא ביטוי שלה, והיא מחליטה הכל. אם האדם מבין שהוא רק זרוע מבצעת של המציאות, אז הוא מבין שכול דבר בקיום הוא זרוע מבצעת. האדם לא יכול להגיד, הבנתי שלי אין בחירה, אבל לאדם אחר יש בחירה. כי אם הבנת שיש משהו שממלא את הכל, אז הוא ממלא את הכל. ... חסר הגדרת זמן ומקום, שהוא מעל המציאות של מה שישנו. שאלה: איך אני יכולה להבין שהזמן והמקום זה צורה? אליעד: אם ביום יום תבדקי כל דבר, האם זה מחויב או אפשרי? האם זה מחויב שזה יהיה ככה או לא? למה אני ... לו, זה צורה שהוא לא רוצה את המציאות, אז אם את זה הוא שוכח, איך הוא יזכור שהזמן והמקום זה צורה של המציאות? כמו שאם האדם שוכח ששולחן זה רק צורה של עץ, אז איך הוא יזכור שהעץ הוא גם רק צורה? אם למשל האדם רוצה לאכול, והוא שוכח שזה רק צורה שהוא רוצה לשנות את המציאות, אז איך הוא יזכור שהרצון הוא צורה של האני, והאני הוא צורה של זמן ומקום? לכן ביום יום, כל דבר שקורה לך, תשאל, למה אני רוצה את זה? מה המהות של זה? מה הסיבה של זה? ... אז איך הוא יזכור את תכלית המציאות? האדם אפילו לא זוכר למה הוא בא לעולם, אז איך הוא יזכור למה העולם קיים? תשאלי ביום יום, למה אני עושה פעולה מסוימת? מה אני רוצה להשיג? כי אם את לא זוכרת את זה, אז ...

... צורות הנעות בתוך מרחב וזמן אינסופיים. הבנה עמוקה של הרעיון הזה אמורה לשנות מהיסוד את חוויית המציאות של האדם, ואת האופן שבו הוא מתייחס לעצמו ולסביבתו. לפי אליעד, רוב האנשים לא מרגישים ביום - יום שהם רק צורה בתוך המקום והזמן, אלא חווים את עצמם כישות נפרדת, ... וחוויות ייחודיות. לכן, לדבריו, אדם שיבין באמת את הרעיון שהוא רק צורה של מקום וזמן, יחווה את המציאות באופן שונה לחלוטין. לדוגמה, כאשר אדם אומר אני רעב, הוא לרוב לא חושב שזו צורה של זמן ומקום שרוצה לאכול, אלא מתייחס לזה כאילו יש לו אישיות ורצון ייחודי. מהו ... צורות ותופעות, ואחת הצורות הללו היא האדם. המשמעות של אני היא רק צורה זמנית וחולפת בתוך המציאות הזו, בדיוק כמו כוכב, עלה או כל חפץ אחר שקיים במרחב ובזמן. אחת הדוגמאות המפורטות שאליעד נותן היא ההשוואה בין אדם שאומר ירח או זבוב, לאדם שאומר אני. כשאדם אומר ... מתייחס לעצמו בצורה אחרת, ייחודית. התפיסה הזו היא, על פי אליעד, הגורם לפער בין ההבנה השכלית של המציאות לבין החוויה הרגשית שלה. למה לא מספיק להבין את הרעיונות, וצריך גם להרגיש אותם? אליעד מדגיש שאדם יכול להבין רעיונית שהוא צורה של מקום וזמן, אך כל עוד הוא לא ... ההבנה השכלית לבין החוויה הרגשית, הוא שגורם לאדם להמשיך לחוות חיסרון וסבל, ולהרגיש שהוא נפרד מהמציאות. לדבריו, מי שלא חווה את עצמו כחלק מהמציאות באופן טבעי ומלא, יתקשה בהמשך גם להרגיש שהוא אלוהים, כלומר, לחוות את המציאות בצורה מאוחדת ושלמה. כדי להגיע לחוויה כזו, אדם צריך לא רק להבין אלא גם לתרגל באופן תמידי את הרעיון הזה, במיוחד כאשר הוא מתמודד עם אירועים יומיומיים, כמו ... היה חווה שהוא רק צורה בתוך המקום והזמן, האם היה מתייחס להיטלר כפושע או רק כעוד צורה נוספת של המציאות? מצד אחד, ברור לנו שהיטלר עשה דברים רעים. מצד שני, אם כל דבר הוא רק צורה של מקום וזמן, אין הבדל מהותי בין מה שעשה היטלר לבין כל דבר אחר שקורה במציאות. המטרה של הדוגמה הזו היא להראות עד כמה ההבנה שלנו של המציאות היא שטחית ולא שלמה, ועד כמה יש לנו שאלות ותפיסות שאנו נמנעים מלהתמודד איתן. מה המשמעות של האחדות בין כל הדברים? אליעד מסביר שהבנת האחדות פירושה שהאדם מפסיק ... עליו להמשיך לשאול ולחקור עד שהוא מבין את המהות לעומק. הבירור הזה אמור להביא לחוויה שלמה של המציאות שבה האדם מרגיש באמת שהוא לא שונה מכל מה שקיים, ושהוא באמת רק צורה חולפת בתוך המקום והזמן. לסיכום, התהליך שאליעד מציע הוא ברור ואינטנסיבי, ודורש מהאדם לחקור ... באופן מלא ומאוחד. מה זה חוויית האני? איך לחבר שכל ורגש? מה זה מקום וזמן? איך לחוות אחדות עם המציאות? מהי חקירת האמת? האם הכל שווה ערך? למה האדם רוצה דברים? אליעד: מי שהיה מבין באמת את כל מה שהסברנו, צריכה להיות לו חוויית מציאות אחרת, לגבי הנושא של האני. אין ... זמן, יש אין סוף דברים ויש גם אני, וזהו. אם היית מבין את זה, שאני זה צורה של מקום וזמן, חוויית המציאות שלך הייתה שונה. כול אדם שביום יום לא חווה שהוא ישות שקיימת בתוך המקום והזמן, אלא שהוא חווה שהוא משהו מעבר לזה, זה אומר שהוא עוד לא הבין מה שהסברנו. ביום יום ... והזמן רב עם עצמו. אם מישהו מרביץ לך, אתה אומר, הוא מרביץ לי, אבל מה זה אומר? ששני חלקים של המציאות זזים. זה ככה, אבל בא נגיד שזה גם ככה, שאם מישהו מרביץ לי, זה הוא מרביץ לי, אבל יחד עם זה אתה צריך לזכור שזה שני חלקים שזזים. אותו כוח שמפעיל את העלה שנופל ...

... כהן מסביר באופן מעמיק ויסודי את הרעיון שהחיפוש אחר האמת יוצר סבל. לטענתו, עצם הניסיון של האדם להבין מי הוא באמת, מהי המהות של המציאות או מהי האחדות, מכריח אותו באופן פרדוקסלי ליצור נפרדות ושקר. הסיבה לכך היא שכדי להבין משהו האדם חייב להגדיר אותו, אך המהות האמיתית של המציאות, האחדות המוחלטת, אינה ניתנת להגדרה כלל. אליעד משתמש בדוגמה פשוטה כדי להמחיש את העניין: כאשר האדם מנסה להבין מי הוא, הוא אומר לעצמו אני לא ... האלה אינם נפרדים אלא אחד מוחלט, והסבל שהוא מרגיש הוא בגלל התפיסה השגויה שלו שיש הפרדה בין שני החלקים האלה. למה לפי אליעד כהן כל המציאות היא למעשה עכשיו? אליעד מסביר שברגע זה ממש קיימת כל המציאות כולה: עבר, הווה, ועתיד. הזמן הוא רק תחושה פנימית של האדם. האדם רגיל לחשוב שיש זמן, שיש סיבה ותוצאה, אבל הכל קיים ממש עכשיו. אין קשר אמיתי בין העבר להווה, והאדם נמצא איפה שהוא נמצא רק כי המציאות כרגע רוצה שהוא יהיה שם. התפיסה שהאדם נמצא במקום מסוים כי לפני כן הוא הלך אליו היא למעשה אשליה וזיכרון שהושתל לו כרגע. הכל קורה כרגע ממש, בו ... של כל הדברים האחרים. בא ניקח דוגמה נוספת, האם את יודעת מה את רוצה? לא. אבל את יודעת יותר טוב, מה את לא רוצה. כדי לחפש את המהות של המציאות , ולהבין מה הוא אלוהים, האדם עושה זאת על ידי זה שהוא מרחיק מהמחשבה שלו, את הדברים שהם לא הראשון. למעשה אתה נכנס למקום מאוד צר, ודוחף את עצמך ... את השלמות על כל דבר. אם בעין שלך היית רואה את הכל כאין סוף, אז היית חווה את העולם שלך אחרת. אבל מה קורה, כאשר האדם מנסה להבין את המציאות, הוא בעצם מחפש את האמת, אבל בעצם הוא משקר יותר ויותר ויותר. וככול שהוא יותר מחפש את האמת, כך הוא יוצר יותר שקר. והשקר יוצר סבל. למה הוא ... אתה בעצם מתרחק ממנו, כי איך תתקרב לאלוהים, שנמצא בכל מקום? אתה בתוך אלוהים, אז איך תתקרב אליו? כאשר האדם מתחיל לחפש את המהות של המציאות, הוא מתחיל להגיד מה שזה לא המהות, אבל למעשה המהות היא גם הכל. קודם צריך לדעת מה היא המהות, ואחר לחוות את זה על כל דבר. אבל כדי להבין מה זה באמת, קודם את צריכה להתנתק מכל הצורות. וזה נקרא ליצור שקר. כדי שהאדם יבין מה המהות של המציאות, הוא צריך להגדיר, אבל אי אפשר להגדיר את המהות, ולכן משתמשים בהגדרה של, מה זה לא המהות, ורק כך ניתן להבין מה המהות, מזה שהבנו מה זה לא ... שאלה, האם זה שקודם הלכת לכאן, האם זה מחייב שתהיי עכשיו כאן? את תגידי כן. אבל למה זה מחייב? הרי למציאות יש פוטנציאל אין סופי, אם המציאות רוצה, היא בשנייה יכולה להעלים אותך. האם זה נכון שאת יכולה לא להיות כאן עכשיו אם המציאות רוצה? כן. היית שם, והלכת עד לכאן, למה את כאן? האם בגלל שהלכת לכאן זה מחייב שתהיי כאן עכשיו? או שאת יכולה בשנייה להיעלם? שאלה: הכל יכול ...