שינוי הרגלים רעים, שינוי התניות, לשנות הרגלים, שינוי דפוסי התנהגות, שינוי הרגלי חשיבה, שינוי צורת החשיבה, שינוי דפוסי חשיבה, איך לשנות הרגלי חשיבה? לפעול מתוך הרגל, לפעול מתוך מודעותשינוי הרגלים רעים, שינוי התניות, לשנות הרגלים, שינוי דפוסי התנהגות, שינוי הרגלי חשיבה, שינוי צורת החשיבה, שינוי דפוסי חשיבה, איך לשנות הרגלי חשיבה? לפעול מתוך הרגל, לפעול מתוך מודעות למה קשה לשנות הרגלים, ואיך בכל זאת ניתן לשנות אותם? ההרצאה של אליעד כהן עוסקת בנושא של שינוי הרגלים רעים, שינוי התניות, דפוסי התנהגות והרגלי חשיבה, ובשאלה כיצד אפשר לפעול מתוך מודעות במקום מתוך הרגל אוטומטי. בשלב הראשון, אליעד מסביר שהצעד הראשון בשינוי כל הרגל הוא לשאול מדוע האדם עושה את הפעולה המסוימת שאותה הוא רוצה לשנות. בדרך כלל, אם האדם מגלה שיש לפעולה ... שהסיבות אינן נכונות או אינן רלוונטיות, סביר שהוא ירצה להפסיק את הפעולה. מה קורה כשהאדם מבין שהפעולה היא רק הרגל ללא סיבה אמיתית? כאן מגיע מצב מסובך יותר. לפעמים האדם מגלה שאין לפעולה שום סיבה הגיונית, והוא פשוט עושה אותה מתוך הרגל שנוצר בעבר. לדוגמה, אדם שהפסיק ללכת ברחוב מסוים לפני עשר שנים בגלל אירוע לא נעים שקרה לו שם (זרקו ... ראה אנשים שלא אהב). כיום הוא כבר אינו חושש מאותו אירוע, אך עדיין ממשיך להימנע מללכת ברחוב הזה מתוך הרגל בלבד. הסיבה כבר איננה רלוונטית, אבל ההתניה קיימת. אליעד מסביר שבמצב כזה, האדם עשוי להמשיך בהרגל, אף על פי שהוא לא מועיל לו ואף מזיק לו. הוא נותן דוגמה לכך שאדם יכול להיות מודע לכך ... ולמרות זאת, הוא ממשיך לנסוע דווקא בדרך זו, רק כי התרגל לכך בעבר, והוא לא מעוניין להתמודד עם שינוי ההרגל. מדוע האדם בוחר להמשיך הרגל שמזיק לו למרות המודעות? לפי אליעד, לפעמים האדם לא באמת רוצה להפסיק את ההרגל הרע, גם אם הוא טוען שכן. למעשה, יש לאדם שני רצונות סותרים: מצד אחד הוא רוצה להפסיק, ומצד שני הוא לא באמת רוצה לשנות, כי בתוך תוכו הוא רוצה לשמור על ההרגלים באופן כללי, גם אם הרגל אחד ספציפי מזיק לו. אליעד מסביר שהאדם עלול לחשוש שאם הוא ישנה הרגל מסוים שהוא עושה כבר שנים רבות, הוא עלול לפתוח דלת לשינוי של הרגלים אחרים שמשרתים אותו, או שאינם מפריעים לו. במילים אחרות, האדם עשוי לחשוב: אם אפסיק את ההרגל הזה עכשיו, אולי ייפגעו גם הרגלים אחרים שאני כן רוצה לשמור עליהם. מה הפתרון שאליעד מציע לשינוי הרגלים כאלה? הפתרון של אליעד הוא להתחיל לתרגל שינויים קטנים בהרגלים אחרים ופשוטים יותר, אפילו אם הם לא מזיקים. למשל, אם האדם רגיל לשים סוכר ואחר כך חלב בקפה, עליו ... בכך הוא מאמן את המוח שלו לשבור את התבנית האוטומטית, ובסופו של דבר זה יסייע לו לשנות גם את ההרגלים הקשים יותר. הרעיון המרכזי הוא שהאויב הגדול ביותר הוא ההרגל עצמו, כלומר, הפעולה האוטומטית ללא מחשבה. ככל שהאדם מתרגל יותר לפעול מתוך מודעות ולשבור את הדפוסים האוטומטיים הקטנים, כך ... ולשנות את הדפוסים האוטומטיים הגדולים יותר שמזיקים לו. האם תמיד טוב לפעול מתוך מודעות, או שיש יתרונות לפעול מתוך הרגל? אליעד מוסיף שכאן עולה שאלה מורכבת נוספת: למה האדם בכלל רוצה לפעול מתוך הרגל? התשובה היא שיש גם יתרונות לפעול מתוך הרגל ולא מתוך מודעות. למשל, לפעמים האדם מעדיף לחסוך אנרגיה מחשבתית ולא לחשוב על כל פעולה שהוא עושה. ההרגל מאפשר לאדם להקדיש פחות מאמץ מנטלי לפעולות יומיומיות. אם הוא ינסה לשבור את כל ההרגלים שלו, הוא עלול להעמיס על עצמו יותר מדי, ולכן לפעמים הוא בוחר לשמור על הרגלים רעים אחדים, גם במחיר של נזק מסוים, כדי לא לפגוע בהרגלים אחרים שמסייעים לו לתפקד ביומיום. מה הסיבה העמוקה שבגללה האדם שומר על הרגלים רעים? לסיכום, אליעד מדגיש שהאדם לפעמים שומר על הרגלים רעים מתוך סיבה עמוקה יותר: הוא רוצה לשמר את האמונה הפנימית שיש לו שליטה ובחירה על חייו. לפעמים אדם ישמור על הרגל מסוים פשוט כי ככה הוא בוחר, גם אם זה לא הגיוני. אדם יכול לומר לעצמו: אני רוצה להמשיך עם ההרגל כי אני לא רוצה שהשכל שלי יכפה עלי לשנות. כלומר, ההרגל נותן לאדם תחושה של חופש ובחירה, אפילו כשהוא יודע שההרגל הזה מזיק לו. הוא רוצה לשמור לעצמו את האופציה לא להקשיב לשכל או להיגיון לפעמים, פשוט כי זה נותן לו תחושת שליטה כללית על חייו. הרעיון המרכזי שאליעד מעביר כאן הוא שהמודעות להרגל היא רק הצעד הראשון, וההחלטה האם לשנות את ההרגל או להמשיך בו תלויה לא רק בהיגיון אלא גם בתחושות, ...