... על אלוהים,
תלונות על המציאות, לקיחת אחריות, פיצול אישיות, מי באמת אחראי לכל מה שקורה בעולם? מדוע אנשים
מתלוננים על אלוהים ועל המציאות? אנשים רבים
מתלוננים על אלוהים, או לחלופין על המציאות, ושואלים מדוע הדברים מתרחשים כפי שהם מתרחשים. אנשים המאמינים באלוהים ישאלו למה אלוהים עשה את זה?, ואילו אנשים שאינם מאמינים באלוהים ישאלו למה המציאות כזאת?. אליעד כהן מסביר שחשוב להבין שכל
תלונה שיש לאדם על אלוהים או על המציאות היא למעשה
תלונה של האדם על עצמו. הסיבה לכך היא שהאני האמיתי של האדם אינו נפרד מהמציאות עצמה. אליעד משתמש בדוגמה של אדם שחולם חלום רע - למשל אדם החולם ... הן ישות אחת ויחידה. האדם הסובל בחלום הוא גם זה שרצה ויצר את החלום. כך גם בחיים - כאשר אדם חווה אירוע רע, כמו אובדן, אסון או סבל, והוא
מתלונן על כך, הוא בעצם
מתלונן על עצמו, כי הוא הישות שיוצרת את הכל. הוא האחראי הישיר למה שקורה לו, גם אם הוא לא מודע לכך. מה המשמעות של פיצול אישיות בהקשר הרוחני? לפי ... של פיצול אישיות רוחני, המתבטא בכך שהם לא חווים את האחדות שבין הבורא לנברא. האדם הממוצע חווה רק את עצמו כישות נפרדת מהמציאות, ולכן
מתלונן על דברים שקורים לו. לעומת זאת, אדם מודע יותר יכול לחוות בו - זמנית שלוש פרספקטיבות שונות: פרספקטיבה נמוכה, שבה הוא חווה את עצמו כישות ... שבה הוא חווה אחדות מוחלטת בין הבורא והנברא, ואין שום הפרדה. מי שאינו מבין זאת חווה פיצול בין אני לאלוהים או מציאות. כך יוצא שכאשר אדם
מתלונן על המציאות, הוא בעצם שונא את עצמו, כי הוא והמציאות אחד הם. איך דוגמת היד והגוף ממחישה את האחדות? אליעד כהן נותן את דוגמת היד והגוף: אם היד תחווה עצמה כנפרדת מהגוף, היא עלולה
להתלונן ולכעוס על הגוף שגורם לה לכאב. אך אם היא תבין שהיא חלק מהגוף, אין לה שום סיבה
לתלונות. בצורה דומה, האדם הוא חלק מהמציאות, ולכן כל
תלונה על המציאות היא בעצם
תלונה של האדם על עצמו. הדרך להתגבר על
תלונות וסבל היא להבין שאתה והמציאות - ישות אחת. כיצד ניתן להגיע לאחדות מלאה ולהפסיק לסבול? אליעד כהן מסביר שהדרך להגיע לאחדות ולאושר אמיתי היא ... המציאות. כתוצאה מכך, האדם מגיע לפרספקטיבה הגבוהה ביותר, שבה אין עוד שאלות, מכיוון שהכל אחד ואין שום הפרדה. מה המסר העיקרי לגבי אחריות
ותלונות? המסר המרכזי של אליעד כהן הוא שכל
תלונה של האדם על אלוהים או המציאות היא
תלונה על עצמו. כל דבר שקורה לאדם קורה בגלל רצונו העמוק ביותר. לכן, האדם נדרש לקחת אחריות מלאה, להכיר בכך שהוא עצמו הכוח המניע של כל המציאות, ... רק כך האדם יכול לחיות חיים טובים באמת, מתוך אחדות אמיתית ושלמה בין הבורא לנברא, בין החלום לחולם, ובין האדם למציאות. אחריות אישית מול
תלונות על המציאות משמעות פיצול האישיות מנקודת מבט רוחנית הקשר בין בורא לנברא בחוויית האחדות כיצד חוויית החלום מלמדת על המצב האמיתי של האדם גילוי שורש הרצון ושחרור מסבל מדוע אנשים
מתלוננים על אלוהים ועל המציאות? אנשים מביעים
תלונות על אלוהים, או על המציאות, כשבעצם כל אחד תוהה מדוע הדברים קורים כפי שהם קורים. מי שמאמין באלוהים
מתלונן על למה אלוהים עושה כך?, ומי שלא מאמין באלוהים
מתלונן פשוט על המציאות: למה היא כזו ולא אחרת?. אך לפי ההסבר, חשוב להבין שכל
תלונה שיש לאדם על מה שקורה לו, היא בעצם
תלונה על עצמו. הסיבה לכך היא שהאני האמיתי של האדם חופף למציאות עצמה. אפשר לקרוא לכוח שמניע את הדברים אלוהים, מציאות, גורל או עולם, אבל בפועל ... הכוח שרוצה את כל המציאות, וגם שהכל אחד. אבל רוב האנשים מפרידים את עצמם מהפרספקטיבות הללו, וחווים רק את הנפרדות. כך יוצא שאדם יכול
להתלונן על אלוהים או על המציאות, בלי לקלוט שהוא
מתלונן בעצם על עצמו. לדוגמה, אם לאדם קרה אסון כלשהו, והוא אומר למה אלוהים עשה לי את זה?, הוא למעשה שונא את עצמו מבלי להבין זאת, כי הוא והכוח ... אותו כוח שקורא לו אלוהים או מציאות. משם הוא גם תופס את הפרספקטיבה שקדמה לאלוהים, שבה הכל אחד ואין שום שאלה או הפרדה. לכן, כאשר אדם
מתלונן על משהו רע שקרה לו, המסר הוא פשוט: כל
תלונה על המציאות היא
תלונה על עצמך. האחריות מוטלת עליך, כי אתה עצמך הכוח שפועל בתוך המציאות הזו. ראייה זו מרפאת את פיצול האישיות, מכיוון שהאדם חווה את כל הישויות ... הוא אינו נפרד מן הדברים, ולכן אינו מנוכר אליהם. אפשר לראות את הדוגמה של היד והגוף: אם היד חשה עצמה כישות נפרדת, היא עלולה לכעוס או
להתלונן על הגוף שגורם לה כאב, אבל כשהיא חווה עצמה כחלק מהגוף, אין שום סכסוך או