... האנושי לא פועל, הרי שהשלמות, היא לא רק אפשרית, אלא שהיא קיימת בפועל. כי כאשר השכל לא פועל, הרי שלא ניתן להבדיל בין שום דבר, ולא ניתן להגדיר שום דבר, ולא ניתן לדעת שום דבר מוגדר, שאז ממילא כל התודעה של האדם, מחוברת רק לישות אחת בלבד שאינה מוגדרת כלל, דהיינו, כלום שום דבר. וכאשר האדם חושב ויודע רק דבר אחד בלבד, ... שלמות כלשהי. ואכן, זאת האמת. שכל חוסר השלמות, הוא רק מצד השכל האנושי, שמבדיל בין דבר להיפוכו. אבל מצד העדר השכל, מצד התפישה שבה אין שום הגבלה כלשהי, שם לא ניתן לדעת שום דבר מוגדר, וממילא כן יש שלמות. ומנקודת המבט של העדר השכל, שבה האדם לא יודע שום דבר מוגדר, מנקודת המבט הזו, לא מחויב שהאדם ירגיש תמיד חוסר שלמות, ולא מחויב שהאדם ירגיש תמיד גם רע. ומנקודת המבט הזו, אין שום הפרדה בין טוב לרע ... המוחלט, דהיינו, כאשר האדם עצמו, מחפש את הדבר שבו הוא יכול להיות בטוח באופן מוחלט, אז החיפוש הזה, מביא את האדם להבין, שכל מה שהוא יודע ומבין, זה הכל רק אפשרי בלבד, ושום דבר מוגדר, הוא אינו מחויב כלל. וכאשר האדם מחפש עד הסוף, להבין מה כן מחויב, וכאשר האדם מנסה לחשוב על דבר שמחויב שהוא יהיה נכון, אז האדם בעצם ... שבה, גם השכל, הוא רק אפשרות בלבד, אך הוא לא מחויב כלל. ובסיכומו של דבר: מנקודת המבט של השכל האנושי, מנקודת המבט הזו אין שום שלמות כלל. כי כל דבר, יש בו חיסרון כלשהו, וכל דבר מוגדר, הוא נפרד מכל שאר הדברים. ומנקודת המבט הזו, מחויב שהאדם ירגיש גם רע תמיד. ויש גם נקודת מבט נוספת, שבה, השכל עצמו הוא רק אפשרי בלבד, ושבה, התפישה השכלית, היא רק אפשרות בלבד. ומנקודת המבט הזו, לא ניתן לדעת שום דבר מוגדר. וממילא אין שום הפרדה בין טוב לרע ובין שום דבר לשום דבר אחר. וכאשר האדם מבין את הדבר הזה על בוריו, דהיינו, כאשר האדם גם משתמש בשכלו מצד אחד, וגם מצליח להסתכל על המציאות, מנקודת המבט, שבה לא ניתן לדעת שום דבר מוגדר, אז ממילא, מצד אחד האדם תמיד חווה את השלמות, מהצד שבו האדם לא משתמש בשכל הנפרד שלו. ומצד שני, האדם מבין, שמצד השכל הנפרד שלו, הוא ...

... על ידי זה האדם מגיע אל הרצון שאינו מוגדר כלל. שבו, האדם לא רוצה שום דבר מוגדר כלל. ואז, אין שום רע טוב מוגדרים כלל. ובהתחלה, כאשר האדם שואל את עצמו, מה ... לגמרי? והשאלות האלו, מובילות את האדם, אל המקום שבו לא ניתן לדעת שום דבר מוגדר. כי כל הידיעות של האדם, נשענות על כך, שהתודעה של האדם, מזדהה באופן חזק ... על ידי זה האדם מתחבר לחוויה של העדר ידיעה מוחלט. שבה, האדם לא יודע שום דבר מוגדר באופן ממשי, ואז האדם מתחבר כל כולו, לחוויה של ידיעת כלום, ידיעת שום דבר מוגדר, ששם, אין שום מציאות נפרדת כלל וכולי. ובסיכומו של דבר, כאשר האדם סובל ...

... שהוא מוגדר לא חייב להיות קיים באמת, כי אם הוא מוגדר יש משהו שמנוגד לו ויכול להחליפו. זו ההבנה המרכזית - לא יכול להיות דבר מוגדר שהוא הראשון במציאות. האם כל העולם עשוי מאותו הדבר? כשהאדם מנסה להבין את המציאות הבסיסית ביותר, הוא שואל אם ... הראשון? הוא לא מוגדר. אי אפשר להגדיר אותו, ולכן קוראים לו כלום. כול דבר שהאדם חושב עליו או רוצה אותו או מרגיש אותו זה דבר מוגדר. המשמעות של הדבר נובעת מכך שהאדם יודע עוד דברים. כי אם לא היית יודע שום דבר מבלעדי הדבר, לא הייתה שום ... העדר המוחלט של כל הגדרה, משהו שאין לו שום הגדרה. מה פירוש להגדיר? להגיד שהוא לא משהו. לשים גדר ולהגיד שזה לא זה. כי הדבר המוגדר קיומו אינו מחויב, דבר שיש לו הגדרה לא מוכרח שיהיה קיים. למה? כי אם יש לו הגדרה אז יש משהו שזה לא הוא. כל ... כסאות. אבל יכול להיות שכול העולם עשוי משולחן אם אין משמעות לשולחן. ולכן מה שמהווה את הכל חייב שהוא לא יהיה מוגדר. שום דבר מוגדר לא קיים בפני עצמו. למשל שולחן זה דבר מוגדר ולכן הוא מורכב מכל מיני דברים. וגם ישות אחת ללא כל הגדרה, גם זו הגדרה. במה היא מוגדרת? בצורות שלה. ולכן ממה ...

... כל ידיעה, היא לא של המחויב. כי המחויב, הוא לא המוגדר. כי מה שהוא מוגדר, יש שני לו, וקיומו הוא רק אפשרי וכולי. וגם כאשר האדם חושב באופן ישיר על הדבר שאינו מוגדר, הרי שגם זו מחשבה על דבר מוגדר. כי גם לומר על דבר שהוא חסר כל הגדרה, גם זו הגדרה. ולכן הדברים הם תמיד מוגדרים. והדרך לדעת את הלא מוגדר, היא על ידי זה שהמחשבה של האדם, ... הוא מאבד את האחיזה שלו בידיעות שלו שהן מוגדרות, ושלכן הן אפשריות ולא מחויבות. ואז האדם חווה שהוא לא יודע שום דבר. וזה כמובן מצב של תסכול מאוד גדול, שבו האדם מאבד את האחיזה שלו בכל דבר מוגדר שהוא. ואחרי שהאדם ממשיך ומתעמק הלאה, אז, כאשר האדם באמת ובשלמות לא יודע שום דבר, אז ממילא התודעה של האדם יודעת את השום דבר. דהיינו, שהאדם ... את הדבר, על ידי הצורה וההגדרה שלה. ולכן האדם לא יכול לדעת את מהות המציאות, כי אין לו איך לאחוז בה. אבל, אם האדם משחרר לגמרי את האחיזה שלו בהגדרות, אז האדם חווה שהוא לא יודע שום דבר מוגדר. ולאחר מכן מה שבעצם נשאר, זו ידיעת השום דבר. זא שאי ידיעת השום דבר, הופכת לידיעה חיובית של השום דבר. וזוהי תכלית הידיעה שלא נדע, שהאדם יודע ...

... כי בסופו של דבר, מי שיתבונן עד הסוף האחרון, יראה, כי מצד האמת המוחלטת, שום דבר מוגדר, לא באמת חשוב. והכל טוב והכל רע בדיוק באותה המידה ממש. ונכון, כאשר יש לאדם איזה רצון, הוא לא רואה את הסוף ... אל תוכם פנימה, בסופו של דבר הוא יראה את האמת. שבאמת, זה לא באמת משנה, שום דבר מוגדר, יותר מאשר כל דבר אחר. ולא שאחכ לא יהיו לאדם רצונות ופחדים. אלא, שאחכ האדם יחווה את הרצונות שלו ממקום ... לו. כי אם האדם יהיה מרוכז עד הסוף במה שחשוב לו, הוא יהיה מחובר, למקום, שבו שום דבר מוגדר, אינו חשוב, יותר מאשר דבר אחר, והוא לא ירצה ולא יעשה שום דבר. ולכן, צריך חוסר ריכוז. שבו, האדם לא יתרכז ...

... אחרת, הוא עצמו יודע שגם העמדה הזו אינה נכונה. כלומר, אין לו כוונה להציע עמדה שהיא אמת מוחלטת, אלא להדגים שהאמת נמצאת מעבר לכל עמדה מוגדרת. הוא מדגיש שכל דבר מוגדר שנאמר הוא בהכרח לא נכון, משום שהוא מוגבל ומוביל לסתירות. הרעיון הזה מדגים את הגישה שלו שאומרת שכל דבר מוגדר כולל בתוכו באופן טבעי את ההיפך שלו, ולכן אף שכל מוגדר אינו יכול להיות נכון לחלוטין. למה מתכוון אליעד כהן כשהוא אומר שהכל כתוב כבר בפרק הראשון? אליעד מזכיר שבספר שלו כבר בתחילתו מוסבר הרעיון המרכזי: ... לו איזה תיאוריה אבל הוא לא באמת הבין מה אמרתי, אם הוא ינסה להבין מה אמרתי הוא יקבל סחרחורת, איך אפשר גם וגם כאילו בהנחה שאתה מתייחס למה שאמרתי כאל דבר מוגדר אז נכון זה גם כן מרמה אבל אם תבין מה אמרתי אז לא תהיה לך שאלה לגבי מה שאמרתי. ש: כן אבל כשאתה עושה את זה כשאתה מדבר איך שאני חווה את זה. אליעד: כשאני מדבר אני משקר בדיוק כמו השקר שלהם. ש: סבבה. ...

... והעניין הוא, כי מנקודת המבט של השכל שמפריד בין דבר להיפוכו, מנקודת המבט הזו, בכל דבר בעולם, יש חיסרון כלשהו. כי כל דבר מוגדר, הוא חסר את מה שהוא שונה ממנו. ומנקודת המבט הזו, אין שום ... האדם יודע דבר אחד, או במילים אחרות, כאשר האדם לא יודע יותר מאשר ידיעה אחת, או במילים אחרות, כאשר האדם לא יודע שום דבר מוגדר, ממילא, האדם לא יכול לשאול שום שאלה, ולא יכול לחוות חיסרון ...

... המבט הנייטרלית ביותר של המציאות, אין טוב או רע, אלא הכל שווה ערך תמיד, באותה המידה ממש. ומנקודת המבט הזו, לא שייך לרצות שום דבר מוגדר, ולא שייך להרגיש טוב או רע, משום דבר מוגדר. וכאשר האדם מבין את העניין הזה, אז, דבר ראשון, הוא הופך להיות אדם רגוע, בלי שום קשר לשום דבר ...

... המצב שבו כל הצורות מוגדרות כאחדות כוללת. מדוע אי אפשר לחשוב על דבר אחד בלי לחשוב על דבר נוסף? אליעד כהן מסביר נקודה עמוקה לפיה כאשר אדם חושב על דבר מוגדר כלשהו (כמו שולחן או כיסא), הוא תמיד חושב עליו ביחס לדבר נוסף כלשהו או ביחס לכלל המציאות. החשיבה על כל עצם או צורה מחייבת שיהיה לה ... או קיום של דבר שמקיף ומגדיר את העצמי. כלומר, לא ניתן לטעון קיום של משהו בלי להניח מראש קיומו של משהו נוסף שמגדיר אותו. במילים אחרות, כל קיום של דבר מוגדר מניח קיום של משהו כולל יותר, ובכך חוזרים לרעיון של המהות, שהיא בעצמה אין כי היא לא מוגדרת בשום צורה ספציפית. מהי המהות של המציאות? ...

... אני גם מודע למה שאין - אין פה מכונית, אין פה עץ, ואין פה משהו אחר. ההגדרה הזו יוצרת תחושת חיסרון מתוך ההבנה שמשהו חסר, כי כל דבר מוגדר מתוך השוני שבינו לבין דברים אחרים. מהי חוויית חיסרון בסיסית וכיצד היא קשורה לנפרדות? החוויות הרגילות של חיסרון, כמו חוסר ... שמשהו הוא שולחן, עליך להרגיש שהוא אינו דבר אחר, שהוא חסר את מאפייני הדברים האחרים. עצם העובדה שאתה תופס מציאות מובחנת, שכל דבר מוגדר כדבר שאינו דבר אחר, מזכירה לך שקיים חיסרון של היעדר מה שלא פה. זה לא רק משחק מילים, אלא תחושה מוחשית - עצם הידיעה מפרידה בין ...