... האדם לא תמיד מצליח להרגיש פרפרים בבטן? ולמה הפרפרים בבטן, עפים למקום אחר, אחרי שאתה מוצא אותם? ויתבארו 2 סיבות שגורמות לכך שהאדם לא ימצא זוגיות? ויתבארו 2 סיבות לכך שהאדם לא מצליח ליצור זוגיות טובה וזוגיות מוצלחת, גם כאשר הוא כבר נמצא בזוגיות? ויתבאר, איך נוצרת זוגיות ... למה דווקא הוא זה שמרחיק את האדם מלמצוא אהבה?! כי הרצון של האדם לחפש אהבה ולמצוא אהבה, הוא אחת הסיבות, לכך שאנשים לא מוצאים אהבה. והוא הסיבה לכך, שגם אחרי שהאדם כבר כן מוצא אהבה, אז האהבה שלו נחלשת ונהרסת, דווקא בגלל שהוא מחפש אהבה. ויתבאר, ... מרוצה ממנה. וגם אם הוא כבר מוצא זוגיות, זה בדכ לא נמשך מספיק זמן וכולי. ולכך יכולות להיות שתי סיבות אפשריות. והסיבה האחת והמרכזית לכך שהאדם כן מחפש זוגיות וקשר זוגי, היא בשם האהבה. כי האדם מחפש אהבה, והאדם רוצה לאהוב ... מספיק נהנה ומרוצה מהחיים שלו לבד, והאדם לא מספיק מחפש אהבה, שתדביק אותו לבן / בת זוג אחרים. דהיינו, הסיבה הראשונה לכך שהאדם לא מוצא אהבה בזוגיות, היא משום שלא מספיק רע לאדם, מכך שהוא לבד. כי בזוגיות, בדיוק ... יש חסרונות כאלו ואחרים, כפי שבכל מקרה תמיד יש חסרונות כאלו ואחרים בכל דבר בעולם. ונמצא אם כן, כי הסיבה הראשונה לכך שהאדם לא מוצא זוגיות, היא פשוט, משום שהוא לא מספיק מחפש זוגיות. והסיבה לכך שהאדם לא מספיק מחפש זוגיות, היא משום שהוא לא מספיק באמת רוצה זוגיות. וככל שיותר טוב לאדם מחיי הרווקות שלו, כך הוא פחות מתאמץ למצוא זוגיות. בפרט, שגם בזוגיות, יש חסרונות כאלו ואחרים. ונמצא אם כן, כי הסיבה לכך שהאדם לא נמצא בזוגיות בשביל האהבה, היא בגלל שכבר יש לו מספיק אהבה עצמית אלטרנטיבית, גם בלי הזוגיות. ... דהיינו, האהבה הקיימת, מחלישה את הצורך לחפש אהבה נוספת, בפרט שיש לה עלויות כאלו ואחרות. אבל יש גם עוד סיבה נוספת ומנוגדת, לרצון של האדם למצוא אהבה בתוך מערכת יחסים זוגית. והיא, לא משום שהאדם מאוד אוהב את עצמו, ... את עצמו מספיק, והוא מחפש אהבה גדולה מאוד, שאותה הוא לא יכול ולא יוכל לעולם, להשיג בתוך זוגיות. ונסביר: הסיבה הראשונה לכך שהאדם לא מוצא זוגיות, היא משום שמספיק טוב לו בלי הזוגיות. והסיבה המנוגדת לזה היא, שהאדם לא מוצא זוגיות, בגלל שמאוד רע לו בחיים, וזה דווקא כן דוחף אותו להשיג אהבה ... הזאת, משום שהוא רוצה משכורת יותר גבוהה ממה שמוצע לו. ונחדד: כי האדם לא נמצא בקשר זוגי, בגלל שתי הסיבות האלו באופן משולב. גם בגלל שמספיק טוב לו, גם כאשר הוא לבד בלי זוגיות. וגם בגלל, שהזוגיות, לא מצליחה ... להרגיש יותר טוב. אבל, אם האדם רוצה להשיג אהבה ללא תנאים ורוצה להרגיש שאוהבים אותו באופן מוחלט בלי שום סיבה, אז זה בסדר גמור. כל זמן שהאדם לא מצפה להשיג את זה באמצעות הקשר הזוגי שלו. כי בקשר הזוגי ...

... הוא כלום מוחלט. איך מתבצעת ההגעה למצב של אחדות מוחלטת? אליעד מסביר שצריך לשאול על כל דבר בעולם מה הסיבה שלו. לדוגמה, אם אדם שואל למה אני רוצה כסף?, עליו לשאול שוב ושוב את השאלה ולמה אני רוצה את זה? עד שהוא מגיע לנקודה שבה כבר אין סיבה ברורה. בנקודה זו מתרחשת ההבנה שאין באמת שום סיבה מוצקה לקיום או לרצונות שלנו. מתוך ההבנה הזאת, האדם יכול להגיע לחוויה של חופש מוחלט, שבו הוא כבר לא כבול לסיבות או לתוצאות. אליעד ממשיך ומסביר שבעולם קיימים שני מצבים: מצב שבו אנו תופסים דברים כטובים או רעים, ומצב נייטרלי ...

... מבט רחבה יותר, כל מה שיקרה מחר או קרה אתמול - קורה כבר עכשיו איפשהו. האם הדבר מבטל את הסיבתיות או את הבחירה החופשית? אם הכל כבר קיים בכל רגע ובמקביל, קשה לדבר על סיבה ותוצאה, או על אקראיות וסדר. מנקודת המבט של אינסוף יקומים אין באמת שינוי, כי כל האפשרויות כבר מתרחשות בו - זמנית. מצד אחד, נראה שאין סיבתיות, מצד שני, אין אקראיות מוחלטת - הכל כבר שם. לכן, יש שינוי גדול בהסתכלות על בחירה חופשית: בכל רגע ... מתרחש, אך אנו רואים רק חלק אחד בכל תצפית שלנו. למה כל כך קשה לתפוס את זה בשכל הרגיל? הסיבה היא שהשכל שלנו בנוי להבחין באופן חד בין יש לאין, בין קיים ללא קיים. התפיסה שלנו אומרת או שיש ... (כי הכל כבר קורה), אך מצד שני, בעולם הזה הוא עדיין חווה את הצורך לבחור. האם יש משמעות לניסים, סיבתיות ואקראיות לאור תפיסה זו? אם בכל רגע יש אינסוף אפשרויות, נראה שאין באמת נס, כי הכל כבר קורה איפשהו. גם אקראיות וסיבתיות מתמזגות למשהו אחד: מצד המבט המקומי שלנו יש סיבה ותוצאה, או דברים מפתיעים שלא אמורים לקרות, אבל מנקודת המבט של אינסוף היקומים - הכל קורה בהכרח, פשוט במרחב ... גרסה שבה לומדים וגרסה שבה לא לומדים, כך שכביכול כל בחירה כבר התרחשה במציאות אחרת. למה זה קשור לתפיסת הסיבתיות והניסים? אם הכל קורה היכנשהו, אז במבט הרחב, אין באמת אירוע אקראי או סיבתי אחד. בכל רגע מתפצלים אינסוף מסלולים, כך שאין משמעות סיבתית כפי שאנו רגילים לחשוב. גם נסים, שמוגדרים כמשהו שלא הגיוני שיקרה, הם רק תוצאה מנקודת המבט שמורגלת לצפות באפשרות ... שיאמרו שזוהי רק אפשרות פילוסופית. אך עצם הרעיון משפיע מאוד על תחושת האדם כלפי עצמו וכלפי המציאות, ועל מושגי סיבתיות, בחירה, זמן, מקום וחוקים פיזיקליים. כאשר צוללים מספיק עמוק להגדרת מה זה מקום ומה זה זמן, נתקלים ברעיון שהמציאות ...

... מרכזיות להתמודדות עם מצב של חוסר מטרה בחיים: גישה ראשונה: לחפש ולהציב מטרות חדשות. היתרון ברור - יש לך סיבה לקום בבוקר, אך החיסרון הוא שאתה תמיד בפחד שמא תאבד את המטרות האלה, ולכן עלול לסבול מהישגיות ולחץ תמידיים. ... עד שהחשיבה על היתרונות והחסרונות של כל מצב תהיה אוטומטית וטבעית. מדוע אנשים מתקשים להפוך חיסרון ליתרון? אליעד טוען שהסיבה שאנשים מתקשים לבצע את השיטה הזו בפועל היא כי בתוכם קיימות אמונות עמוקות שהם לא מוכנים לערער עליהן. למשל, האמונה שהמציאות אמורה להיות טובה, או שאלוהים הוא טוב, או שחייבת להיות סיבה לכל דבר שקורה, או שכולם צריכים לאהוב אותם. כל עוד לאדם יש אמונה כזו, הוא לא באמת יכול להפוך ...

... המציאות השונים. אליעד אומר שהמפתח הוא להבין שאף מצב לא טוב באופן מוחלט או רע באופן מוחלט, ולכן אין סיבה לחשוש מהימור על הכל. מה החשיבות של הבנת היחסיות של המציאות לשחרור מפחד? אליעד מחדד שאם האדם יבין לעומק ... שהוא חייב להיות בשליטה מוחלטת, וכך הפחד להפסיד הכל ייעלם. לסיכום, מדוע הפחד להשתגע ולאבד שליטה מנהל את האדם? הסיבה העמוקה לכך שהאדם מנוהל על ידי פחד להשתגע ולאבד שליטה היא משום שהוא מדמיין מציאות שבה יאבד הכל ויסבול ... בזה יותר, כך קשה לו יותר לשחרר אחיזה. אליעד מציע להתבונן לעומק במציאות ולראות ששום דבר אינו מוחלט ושאין סיבה אמיתית לפחד מהשתגעות או מאיבוד שליטה, מכיוון שבכל מצב אפשרי יש יתרונות וחסרונות, ואין מצב טוב באופן מוחלט או ...

... כן. ככל שאתה יותר רוצה משהו, כך הסיכון להיפגע גדול יותר, כי אם אתה לא רוצה משהו כלל, אין סיבה לפחד מדחייה. לדוגמה, אם אתה לא מעוניין להכיר בחורה מסוימת, לא אכפת לך כלל אם היא תדחה אותך, ולכן ... פחות נפגע אם הבחורה לא מסכימה. אולם הוא מסביר שאם לא אכפת לך מהתוצאה מלכתחילה, אז גם אין לך סיבה להרגיש ביישנות מלכתחילה, ולכן השיטה לא באמת מתרגלת את ההתמודדות עם הפחד האמיתי. בנוסף, גם אם הבחורה תסכים, לא ...

... היא של אב שכול שמאבד את בנו במלחמה או באסון כלשהו. אליעד מסביר כי האדם צריך להבין תחילה כי הסיבה לסבל שלו אינה מות הילד עצמו. מות הילד הוא עובדה, והעובדה לכשעצמה איננה דבר טוב או רע. הבעיה היא ... מאותו אדם הנאה מסוימת שהילד סיפק לו. במילים אחרות, האדם הוא זה שהתרגל לקבל מהילד תחושות של משמעות, אושר, סיבה לקום בבוקר. כשאותה הנאה, אותה תחושת משמעות, נלקחת ממנו - הוא סובל. כדי להמחיש את הנקודה, אליעד מסביר שאם ... האגואיזם שבקשר האנושי. הוא טוען שבמקרה של אובדן ילד, האב סובל כי הילד סיפק לו תחושה של חשיבות, משמעות, סיבה לחיים. האהבה לילד היא למעשה גם תלות רגשית: כשאדם אוהב משהו בצורה חזקה מאוד ומפיק מכך תועלת רגשית משמעותית, ...

התאבדות, למה לא להתאבד, למה אנשים מתאבדים, התאבדות רוחנית, איך להתאבד, איך לא להתאבד, התאבדויות, קדושת החיים, לשמור על הבריאות, הארה רוחנית, חיים ומוות, ההתאבדות של אלוהים

... פשוט לקחנו את ההתנגדות של הלקוח, והוספנו אליה את השאלת למה בהתחלת המשפט. וזה בעצם גורם ללקוח לתהות על הסיבה שבגללה הוא לא רוצה את המוצר. ואז כאשר תת המודע של הלקוח, שומע את המשפט של למה הוא לא ... או אחרת. ואם הוא לא מוכן לקבל את השאלה למה, אז אפשר לנסות להחליף את השאלה למה לשאלה מה הסיבה או להשלמת משפט של וזה בגלל ש או וזה כי וכיוב. כי לפעמים הלקוח מתנגד לשימוש במילה אחת, ועדיין ... של הלמה הלקוח לא רוצה המוצר. כגון לדוגמה, שהמוכר אומר ללקוח, אני מבין שאתה לא רוצה את המוצר, כי סיבה כזו או אחרת. או שהמוכר שואל את הלקוח, האם אני מבין נכון שאתה לא רוצה את המוצר הזה, כי סיבה כזו או אחרת?! ואז כאשר הלקוח שומע את המוכר, הרי שבעצם זה גורם ללקוח להתבונן שנית על הסיבה שבגללה הוא לא רוצה את המוצר. וזה הופך אצלו את ההתנגדות שלו למוצר, מהתנגדות מחויבת, להתנגדות אפשרית בלבד. וכך ...

... הוא מתבונן מבחוץ, כאילו המציאות הזאת לא באמת נוגעת בו אישית. מדוע קשה לנו להפסיק לפחד ממה שחושבים עלינו? הסיבה לקושי היא שהאדם מזדהה עם הסטנדרט החברתי באופן מוחלט. הוא מרגיש חובה לעמוד בציפיות חברתיות, כמו חובה להיות אהוב, ... שנקרא מה יחשבו עליי. אם האדם היה מסוגל לראות שזה לא באמת מחויב להיות אהוב או מקובל, לא הייתה סיבה לפחד כלל. לדוגמה, אם מישהו מעיר לאדם שהוא לא בסדר, האדם צריך לבדוק: האם באמת אני חייב להיות בסדר? ... העצמי שלו. אם אדם היה מסוגל לראות את עצמו כתודעה מתבוננת, במקום כגוף או אישיות ספציפית, לא הייתה לו סיבה אמיתית להיפגע ממה שאחרים חושבים עליו. הוא מדגים זאת במטאפורה: אדם שיושב מול מסך מחשב לא נעלב מתגובות של ...