... סיבה ותוצאה - למה דברים קורים? מהי הסיבה של כל האירועים? - חלק 1 כי האדם חי את חייו, בלי לדעת, למה באמת הדברים קורים? ומי שמתבונן קצת מבין, שכל חווית המציאות של האדם, תלויה בהבנת סיבת האירועים. כי רע, הוא רק כאשר האדם לא מבין את הסיבה האמיתית של הדבר. ואין שום רע בעולם, אלא יש רק טוב, כאשר האדם מבין את הסיבה האמיתית של הדבר. שהבנת הסיבה, גורמת לאדם לרצות את הדבר. והפעם נצלול אל תוך סיבת האירועים כולם, שהיא בעצם כוללת, גם את הסיבה האמיתית, שבגללה שורות אלו נכתבות כרגע וגם נקראות כרגע. והטועים, כאשר הם מבררים את סיבת האירועים, הם אוכלים את הקליפות של המציאות. כגון לדוגמה כאשר שואלים אדם, מפני מה אתה עושה פעולה כלשהי? אז הוא מביא סיבות שונות ומשונות, לכך שהוא עושה את הפעולה. וכל הסיבות וההסברים האלו, הם לא יותר מאשר קליפות בלבד. וקליפה, היא כל סיבה, שאפשר לשאול עליה, מהי סיבתה שלה עצמה, שאז היא בעצם מסתירה את הסיבה האמיתית. כגון לדוגמה שהאדם אוכל, ושואלים אותו, מפני מה אתה אוכל כרגע? והוא משיב, מפני שאני רעב. והאדם הטועה, לא קולט שהתשובה שלו לא עונה דבר, אלא היא רק קליפה בלבד. משום שעדיין אפשר לשאול גם על הסיבה של הרעב, מפני מה אתה אוכל כאשר אתה רעב? והאם הרעב מחייב אותך לאכול? ומה גורם לכך שתהיה כרגע רעב? וכיוב שאלות נוספות, שמשמעותן היא, שהרעב הוא לא באמת הסיבה האמיתית לכך שהאדם אוכל כרגע. כי סיבה אמיתית, היא דבר שהוא מחייב את התוצאה. כי אם קורה איזה אירוע שהוא לא מחייב את התוצאה, לא ניתן לומר שהוא הסיבה שלו. כגון לדוגמה כשקורה איזה אירוע אקראי, שלא ניתן לומר שהאירוע הקודם לו, הוא הסיבה של האירוע שאחריו האקראי. משום שהאירוע השני הוא אקראי לגמרי, ולא מתחייב שהוא יקרה בגלל האירוע שקדם לו. כך שסיבה אמיתית של דבר, היא רק כאשר הסיבה באמת מחייבת את התוצאה. והטועים, תמיד נאחזים בסיבות של שקר. כגון לדוגמה שהאדם רואה את האש ששורפת את הנייר. והאדם הטועה חושב, שהסיבה שהנייר נשרף, היא האש הבוערת. והאדם לא מבין שמבחינה לוגית, זה שהאש בוערת, זה לא מחייב בשום צורה שהיא, את הנייר להישרף. ונכון הוא הדבר, שתמיד כאשר ... נדמה לאדם שיש כאן חוקיות. למרות שבאמת, לא יכולה להיות קיימת חוקיות, משום שרגעי הזמן לא מחייבים זה את זה. כי סיבתיות, תלויה בקשר שיש בין רגעי הזמן. כי משמעות הסיבה והתוצאה היא, שהמציאות שיש ברגע אחד, היא זו שגורמת לכך שברגע הבא אחריה, המציאות תהיה בצורה כלשהי. ומי שיש לו שכל ישר, הוא מתבונן על המציאות ועל ... קיימת האפשרות שבדיוק עכשיו מערכת החוקים שהאדם רואה תשתנה, הרי שזה אומר שהרגע הקודם, הוא לא באמת מחייב את הרגע הזה, להיות כפי מה שהוא. ואכ שום דבר בעולם, הוא לא הסיבה של מה שקורה ברגע אחר אחכ. והוא גם לא התוצאה, של מה שקורה ברגע אחר לפני כן. וכיוב לגבי המקום, ששום דבר שקורה במקום אחד ברגע אחד, הוא לא הסיבה, של מה שקורה במקום אחר גם לא באותו הרגע. כי בכל מקום בכל רגע, יש אין סוף אפשרויות כיצד המציאות תהיה. ומאחר שתמיד יש אין סוף אפשרויות בכל מקום ובכל ... את הצורות להיות כפי מה שהן, בכל רגע ובכל זמן. (ובשורשו, כאשר הכל אחד תמיד, שום דבר לא מחייב שום דבר, כי אין שום שינוי צורה כלל). ונחזור לאותו הטועה, שחושב שהסיבה שהוא אוכל, היא משום שהוא רעב. והוא לא מבין, שמאחר שהרעב שלו, לא מחייב את זה שהוא יאכל, כי האדם יכול להיות רעב, ולבחור שלא לאכול. ואכ הרעב, הוא לא ... וזהו לא יותר מאשר תעתוע בלבד, בדיוק כמו התעתוע של חווית חוקי הטבע וחוקי הפיזיקה וכולי, שלאדם נדמה שיש חוקים, למרות שאין וכולי כנל. ועפ זה ניתן לכאורה לומר, שהסיבה שהאדם עושה את מה שהוא עושה, היא הרצון שלו לעשות את מה שהוא עושה, תוך כדי שהוא עושה את מה שהוא עושה. כי נראה שהרצון מחייב את האדם, לעשות את מעשיו. ... של טעות. כי סיבת מעשיו של האדם, היא לא הרצון שלו. משום שעדיין, גם על הרצון ניתן וצריך לשאול, מהי סיבת הרצון עצמו? כי הטועה מנסה לצאת ידי חובה, ולכן הוא מסתפק בסיבות של טעות, שבגללן חווית המציאות שלו, היא של חוסר שלמות. אבל מי שרוצה לחוות את גן העדן של המציאות, עליו להבין את המציאות באמת, ולהבין מהי הסיבה האמיתית באמת, לכך שהמציאות כרגע היא כפי מה שהיא. ולהבין את זה, מנקודת המבט של הסיבה האמיתית, שבגללה המציאות כרגע, היא כפי מה שהיא. וכל זמן שניתן לשאול על הדבר, מהי הסיבה שלו עצמו, הרי שהוא לא באמת הסיבה האמיתית. כי קיומו של הרצון עצמו, הוא עצמו לא מחוייב. כי בדיוק כמו שהאדם רוצה לאכול, כך גם הוא יכול, לרצות שלא לאכול. ומאחר שקיומו של הרצון הוא לא ... כמו גם זה ששום דבר קיומו לא מחויב, כי הצורה היא לעולם לא מחויבת, כי תמיד יכולה להיות צורה אחרת, והרצון הוא לא יותר מאשר צורה ואפשרות בלבד, ואכ צריך לשאול, מה הסיבה של קיומו של הרצון עצמו? כי מאחר שקיומו של הרצון הוא לא מחויב אלא רק אפשרי, אכ האדם מוכרח להבין, מהי ה

... זה בגלל שאתה לא רוצה או בגלל מה שקורה? מהי סיבתיות? סיבה ותוצאה, אמונות תפלות, קריאת תהילים, צדקה, אמונות של דתיים איך לשכנע אנשים והאם הבעיה ברצון או במציאות? אליעד כהן ... לבין צורה או מצב חיצוני. הדגש המרכזי שלו הוא על זיהוי הסיבה האמיתית לכך שאדם מרגיש רע או טוב, וכיצד לזהות האם הסיבה קשורה למה שקורה או לרצון הפנימי של האדם. לאורך ההסברים, אליעד משתמש בדוגמאות רבות ומפורטות ומנתח אותן לעומקן. מה הקשר ... אנשים? אחת הנקודות המרכזיות שאליעד מעלה היא ההבדל בין סיבה לתוצאה, כאשר הוא מתייחס לטענות שאנשים משתמשים בהן: התנסיתי בזה וזה עשה לי רע, או עשיתי משהו וזה עזר. לפי אליעד, כאשר ... חולה: הוא מציע לבקש מהאדם להסביר מדוע הוא מאמין שזו הסיבה, ואז לבדוק האם ישנן הוכחות נגדיות. אליעד מציע לבדוק זאת באופן אמפירי: לקחת קבוצת אנשים חולים, שחלקם יקראו תהילים ... שלא התרפאה פשוט לא התפללה מספיק בכוונה. הוא מציין שזו הסיבה שקשה לשכנע אנשים להטיל ספק באמונות שלהם, כי תמיד ניתן למצוא סיבות חלופיות. האם השהייה בבית גורמת לדיכאון או שהסיבה פנימית? אליעד מתעמק במקרה של אדם שטוען כי להישאר בבית זמן רב גורם לדיכאון. הוא מסביר את השגיאה האפשרית: זה נכון שהאדם הרגיש דיכאון בכל פעם שהיה בבית, אבל זו לא בהכרח הסיבה לדיכאון. אליעד אומר שהדיכאון לא בהכרח נובע מהשהייה בבית, אלא מכך שהאדם לא רצה להיות בבית. הוא מסביר את זה באמצעות ... האדם היה רוצה לשבת בבית, הוא לא היה חווה דיכאון. לכן הסיבה אינה עצם ההישארות בבית, אלא אי הרצון להישאר בבית. אליעד ממליץ לשאול את האדם מדוע פתאום הוא הפסיק לרצות להיות בבית, מה ... היא הגורם להחלמה. לכן אליעד ממליץ לבדוק אפשרות של סיבות נוספות, או לשאול מה ההוכחה שהחלמה זו קשורה דווקא לתהילים. הוא מדגיש שחשוב להראות לאדם שאתה מאמין שהוא אכן קרא תהילים ... אותו מדוע הוא בטוח שזה קרה דווקא בגלל התהילים ולא בגלל סיבות אחרות. איך לזהות סיבתיות אמיתית? אליעד מסביר כיצד לזהות סיבתיות נכונה: כאשר אירוע קורה באופן קבוע לאחר אירוע אחר, ... וסיבתי, אך עדיין ניתן לשאול איך אתה יודע בוודאות שזה הסיבה היחידה?. אליעד ממליץ תמיד לשאול על הסיבתיות ולהטיל ספק. כל קשר סיבתי ניתן לערעור ולכן צריך להציג אותו תמיד בהקשר יחסי ... הוא הגורם לתחושה הרעה? אליעד מסכם שכאשר לאדם רע, לרוב הסיבה תהיה חוסר התאמה בין הרצון למציאות. הוא ממליץ לבדוק בדמיון האם האדם יכול לדמיין מצב שהוא בבית בלי להיות בדיכאון, ואז ... שלא ירצה משהו מבלי שרע לו, אז זה אומר שהרצון הוא סיבה הרבה יותר מחויבת מאשר כל גורם חיצוני. לכן, בסופו של דבר, הבעיה האמיתית היא ברצון של האדם ולא בסיטואציה החיצונית שבה ...

... הוא כמו פחד מפני אריה אמיתי, שאז יש הצדקה אמיתית להיות לחוצים. אבל במקרה של עבודה, אם הלחץ לא מוצדק, כדאי מאוד להשתחרר ממנו. הצעד הראשון הוא לבדוק מה גורם ללחץ. אם הסיבה היא פחד מכישלון, לדוגמה פחד לאכזב את הסובבים, פחד להיראות רע, או חוסר הצלחה בעבודה ... בפועל הם יוצרים אצלו תפיסה שרק הצלחה מזכה אותו באהבה ואישור. איך להגיע לאהבה עצמית ללא תנאים? כדי להגיע לאהבה עצמית ללא תנאים, אליעד מסביר שהדרך היא על ידי ביטול הסיבות שבגללן האדם לא אוהב את עצמו. במקום לחשוב שאת חכמה או מוצלחת ולהיאחז בסיבות חיוביות שאפשר לאבד אותן, יש לבדוק דווקא את הדברים השליליים שהאדם חושב על עצמו. כאשר מטפלים בסיבות השליליות, האדם מגיע למצב שבו אין לו סיבות לא לאהוב את עצמו, ואז האהבה העצמית מתרחשת מאליה. אליעד מדגים זאת בכך שאם מישהו ... שאת, אז מבחינה הסתברותית, תצליחי גם יותר בעולם החיצוני, כי לא תפחדי מכישלון ולא תהיי לחוצה. איך משתחררים מההפרדה בין טוב לרע כדי להגיע לשקט נפשי? אליעד כהן מסביר שהסיבה המרכזית לסבל האנושי ולחוסר אהבה עצמית היא ההפרדה בין טוב ורע. כאשר האדם חושב שזה ... מציע דרך מעשית פשוטה ליישם את הגישה הזו: להכין רשימה של דברים שאת לא אוהבת בעצמך. לשאול על כל דבר האם זה מוצדק לא לאהוב את עצמך בגללו. לברר את האמת ולראות שאין שום סיבה מוצדקת לא לאהוב את עצמך. הוא מסביר שגם אם את רחפנית, לחוצה, או לא מצליחה בעבודה, כל אלו אינם סיבות לא לאהוב את עצמך. הוא מדגים שגם הוא רחפן ודווקא מוצא בזה יתרון, כי זה מאפשר לו לחוות גם את העולם שבו אין הבדל בין טוב לרע, ולהיות מאושר בלי סיבה. לסיכום, אליעד כהן מלמד שההצלחה בעבודה, התמודדות עם לחץ בעבודה, חיזוק ביטחון עצמי ... עכשיו תשבי ותכתבי אלו דברים את לא אוהבת בעצמך. עדיף לרשום את הרעים, לבדוק אותם אחד אחד ולטפל בהם, ואז כאשר לא יישארו רעים לא תצטרכי להתאמץ לאהוב את עצמך, כי לא תהיה סיבה למה לא לאהוב את עצמך. שאלה: אני קראתי באתר שלך שהאדם אוהב את עצמו, לא בגלל סיבות, אלא למעשה אין לו סיבה למה לא לאהוב את עצמו. זה נראה לי הגיוני, למשל אם אתה אוהב את עצמך בגלל סיבות, וסיבה אחת נופלת אז אתה תפסיק לאהוב את עצמך. אליעד: במקום להגיד אני ... להצליח, הוא כישלון, כי הוא נכשל להיות שמח. למשל חתול קם בבוקר, מחפש אוכל, הצליח, הצליח, לא הצליח מחפש מקום אחר, הוא לא בקטע של כישלון. אתה עושה את העניינים שלך לפי הנסיבות, אם אתה לא מרוכז, אז אתה לא מרוכז, אין לך מה לעשות בנידון, תמיד יהיה משהו שיוציא ... ללא תנאי. אהבה עצמית ללא תנאי אמורה לקרות ממילא. אנו אמורים לנטרל את מה שגורם לך לא לאהוב את עצמך. מה הוא הגורם לאומללות האדם? ההפרדה שהוא עושה בין טוב לרע היא הסיבה שהוא לא אוהב את עצמו, או שאוהב את עצמו בגלל סיבה. איך בודקים את זה? תחשבי שאת חיה בעולם שאין בו טוב ורע, האם את יכולה לא לאהוב את עצמך? לא, את חווה שקט נפשי. כמו ילד קטן, האם ילד קטן אוהב את עצמו? כן, האם הוא אוהב את עצמו בגלל סיבה, לא. מה ההבדל בין ילד קטן לאדם גדול? שלילד אין הבדל בין טוב לרע. זאת אומרת שהמהות ... טוב וזה רע? את תגיעי למסקנה שאף אחד לא החליט, זה רק בני האדם החליטו. אז בעולם של בני האדם, את חיה כמוהם, אבל בעולם הפנימי שלך, אין טוב ורע. אם אין טוב ורע אז אין אף סיבה למה לא לאהוב את עצמך. ואם אין סיבה למה לא לאהוב את עצמך, אז מה שנשאר זה לאהוב את עצמך באמת ללא תנאים. מה את צריכה ... נקודה. לכן לא משנה אם את לא טובה מספיק בעבודה, מה שחשוב, שאני אוהבת את עצמי כמו שאני, נקודה. כמו שבחלל אין דבר ממשי, כך את אוהבת את עצמך ללא שום הגדרה, וללא שום סיבה. מה הבנת? שאלה: שאני צריכה לאהוב את עצמי ללא סיבה. אליעד: ואם בטעות הרגת בן אדם? שאלה: אז גם אני צריכה לאהוב את עצמי. אליעד: אלוהים ... בו טוב ורע וגם לרחף שהכל טוב. בכל דבר יש יתרון וחיסרון, ואפשר להגיד זאת גם הפוך. מה שאני בא להגיד שבכל תכונה יש דבר חיובי. אם אני שואל אותך למה שתאהבי את עצמך ללא סיבה? אם את נותנת לי סיבה זה אומר שזה כבר עם תנאי. שאלה: מה שהבנתי, שאני אוהבת את עצמי ללא הגדרות, ללא סיבות, ללא תלות, ללא תנאים. אליעד: גם אם בעלך יתגרש ממך, גם אם יקללו אותך, את אדם אינדיבידואל שטוב לו. ואחרי זה יש לך את הסיפור של העולם שלנו. ואז אם את לא עושה הבדלה בין טוב לרע אלא רואה שהכל אחד, אז תמיד טוב לך ללא סיבה.

... את המחויבות בכל העוצמה שלה, כולל רגשות של אושר, אהבה או אפילו פחד וסבל. למה לפעמים קל להתחייב ולפעמים קשה? אליעד מתאר כמה סיבות שבגללן אדם יכול להרגיש שקל לו להתחייב או שקשה לו להתחייב, למשל: תחושה אקראית: לפעמים עולים באופן טבעי החסרונות או היתרונות של החלטה מסוימת ללא סיבה ברורה. רמת המחויבות הנתפסת: אם אדם תופס את ההחלטה כמחויבות מוחלטת, הוא ירגיש כבול יותר ויראה את החסרונות ביתר עוצמה. הרצון בצורה: ככל שהאדם באמת מעוניין ... את המקום שרואה את האין הבדל אז הוא יותר מפחד ממחויבות כי יש לזה יותר משמעות עבורו לדוגמה, הבנת לדוגמה ויכולות להיות עוד סיבות יכול להיות, את הבנת את התשובה הזאת מה התשובה הזאת אומרת? ש: זה תלוי בעצם ברמת המחויבות שלך לעניין כביכול ככל שרמת המחויבות שלי עולה על העניין וככל שאני פחות ... חותם על האהבה וזה ומשלם את המחיר מה שיהיה יהיה למה כי אצלו השחרור הפנימי גדול יותר, אוקי זאת פרספקטיבה אחת. עכשיו איזה עוד סיבות יכולות להיות ללמה בן אדם אחד רואה חסרונות ממחויבות ואחד רואה יתרונות ממחויבות יכולה להיות עוד סיבה, לדוגמה יכול להיות נגיד אחד שיש לו הרבה מאוד חסרונות בלי המחויבות תיאורטית ואז כשמביאים לו את הדבר להתחייב אליו אז הוא רואה את היתרונות לעומת זאת יש אחד שאין ... את החסרונות שלקנות בלהיאחז בדירה. לעומת זאת אם נגיד אתה רצית לקנות את הדירה לא אמרתי לגור בדירה אם רצית לקנות את הדירה מסיבות לא ברורות ואתה לא באמת רצית לקנות את הדירה אולי רצית לגור בדירה אבל לא רצית לקנות את הדירה אז אומרים לך טוב בוא תחתום על החוזה ואתה אומר לא עזוב אותי לא רוצה ... איזה עוד אפשרויות יש שנגיד אומרים למישהו תתחייב למשהו ואחד רואה את היתרונות שבדבר והשני רואה את החסרונות שבדבר איזה עוד סיבה נגיד יכולה להיות שתגרום למוח לראות את היתרונות או החסרונות? ש: אחד שפוחד כל הזמן לאבד דברים תהיה לו נטייה יותר להתחייב. אליעד: אבל זה מה שאמרתי קודם, לא זה ... רואה את החסרונות, השאלה היא למה הוא רואה את החסרונות למה הוא חושב שמשהו יותר טוב כי אמרו לו בוא תתחייב אז יכולה להיות עוד סיבה עוד פירוש, עוד זווית שלפעמים בן אדם יש לו הרבה חסרונות בלי קשר לדבר שהוא צריך להתחייב ואז איכשהו החסרונות שיש לו על הדבר בלי קשר שהוא צריך להתחייב יוצאים על ... לא הבנתי אותך. ש: קרוב למה שאמרתי. אליעד: נניח אבל אני אגיד את מה שאני רציתי להגיד עוד פעם, יכול להיות מצב שזה בכלל הפוך שהסיבה שבן אדם רואה חסרונות בדבר שהוא צריך להתחייב זה בכלל לא קשור למה שהוא צריך להתחייב יש לו בראש חסרונות באופן כללי, חסר לו זה חסר לו זה נגיד אחד חסר לו זוגיות ... לו זוגיות לא מאפשר לו להתחייב לעבודה אבל זה לא בגלל הלהתחייב אז אומרים לו אז למה אתה לא רוצה לעבוד פה אז הוא מתחיל למצוא סיבות למה הוא לא רוצה לעבוד פה אבל מה האמת שאם עכשיו היו מביאים לו זוגיות אז הוא היה מוכן לעבוד פה, יש תופעה כזאת נכון שיש תופעה כזאת יש. עכשיו אלא מה שאם יגידו לו ... בכלל בגלל שיש לו חסרונות בתחום אחר שאיכשהו מתבטאים על הדבר הספציפי הזה. ש: זה לא אותו דבר? אליעד: אותו דבר כמו מה? ש: כמו הסיבה הקודמת של החסרונות כאילו כשאתה רואה חיסרון במשהו. אליעד: האם זה אותו דבר בסוף זה אותו דבר ובצורה זה לא אותו דבר, בא נסביר את ההסבר בצורה בסוף זה אותו דבר ... אתה צריך לדמיין את הסיטואציה תדמיין את עצמך מפחד להתחייב ותשאל את עצמך למה אני מפחד להתחייב תשאל את עצמך למה ואז תקפוץ לך סיבה כי ככה רגע מחויב שזה ככה לא יש עוד סיבה, רגע מחויב שזה ככה יש עוד סיבה אז הנה הבאנו את כל הסיבות, הבנת תדמיין סיטואציה. ש: לא אתה ראית שלא הצלחנו למצוא כאילו ששאלת אותנו. אליעד: אני כל מה שעשיתי זה ששאלתי את עצמי האם זה מחויב שזה ככה או יש עוד אפשרויות. ... בן אדם, מה נגיד הייתה האפשרות הראשונה בא נלך עוד פעם מהתחלה תסתכלו מה הייתה האפשרות הראשונה אקראי כי מי אמר בכלל שיש סיבה רגע מה הסיבה מי אמר שיש סיבה אולי אין סיבה זה אקראי יפה, שניה כי איך שאמרנו מה הסיבה רגע מי אמר שיש סיבה אולי אין סיבה. אוקי יפה עכשיו בואו נלך על נניח שיש סיבה אוקי אז מה אנחנו אומרים פחד להתחייב, מה זה פחד להתחייב הוא רואה רע מזה שהוא מתחייב אוקי אז עכשיו רגע כמה הוא מתחייב, הוא מתחייב הוא לא מתחייב אז הוא מתחייב ...

... למה לא להתאבד? למה הביטול לאין סוף צריך להיות ברצוא ושוב? למה צריך לחיות? מהי משמעות החיים? האם יש סיבה למה לחיות? מה הטעם בלחיות? למה לא להתאבד? ביטול הרצון ומשמעות החיים ללא רצון אם אין משמעות לחיים, אז למה בכלל לחיות? השאלה המרכזית ... להבין או להצדיק את קיומם. דווקא כשקורה משהו רע, האדם מתחיל לשאול שאלות קיומיות על משמעות החיים והסיבה לכך. כשהחיים נעימים ונוחים, אין לאדם דחף לחפש משמעות, והוא מקבל את החיים כפי שהם באופן טבעי. מה מסתתר מאחורי הרצון להתאבד כשאין משמעות ... לא יחווה מכך סבל או דחף להתאבד, אלא יחיה מתוך תחושה של זרימה טבעית וקבלה של המציאות כפי שהיא. הסיבה שאנשים רוצים למות היא דווקא משום שהם מעניקים חשיבות ומשמעות עצומה לחיים, ומשם נובע הסבל והייאוש. מה המשמעות של החיים? האם להתאבד אם אין משמעות לחיים? מה הקשר בין רצונות לסבל? ביטול לאינסוף ברצוא ושוב למה להתאמץ לחיות? האם יש סיבה מוחלטת לחיות? בשביל מה לחיות אם שום דבר לא משנה? מה זה משנה אם לחיות או למות? למה העולם קיים? אם אין הבדל אז למה לא למות, למה להתאמץ ... קליני, איך לא ליפול לייאוש בעקבות אובדן משמעות החיים? האם יש משמעות מוחלטת לחיים? האם באמת יש סיבה לחיות? ...

... השלכה עצמית, רצון לקבל אהבה בלי תנאים, רצון להיות נאהב בלי תנאים, אהבה בלי סיבה , אהבת הורים לילדים האם אני באמת אוהב מישהו בלי תנאים? אליעד כהן מסביר ... וילדים, משום שאהבת ההורים נתפסת אצלם כאהבה מוחלטת ואמיתית, ללא תנאים או סיבות חיצוניות. מה גורם לאנשים להזדעזע מהמחשבה שהאהבה שלהם היא עם תנאים? אליעד ... הוא ישכח את האדם הקודם, התגובה המיידית תהיה זעזוע עמוק ודחייה של הרעיון. הסיבה המרכזית לזעזוע היא שהמחשבה הזו מעלה אצלו שאלות קשות לגבי מידת האהבה והיחס ... אותו באופן אינטרסנטי בלבד. למה קשה לנו לקבל שלא אוהבים אותנו בלי תנאים? הסיבה העיקרית לקושי היא שאנשים רוצים להאמין שקיימת אהבה אמיתית, אהבה טהורה ובלתי ... את המאזינים: האם ועד כמה אתם באמת אוהבים מישהו אחר בלי שום תנאי? ללא שום סיבה או היגיון? אם התשובה היא שאהבתכם חסרת תנאים לחלוטין, עולה השאלה מדוע אתם ... כל אחד אחר באותה מידה בדיוק. למשל, אימא הטוענת שהיא אוהבת את הילד שלה בלי סיבה, מדוע היא לא אוהבת ילד אחר בדיוק באותו האופן? כאשר היא עונה כי הוא שלי, ...

... ומשמעותית, כמו האם אני קיים? או האם יש סיבה לעולם או שאין סיבה? היא למעשה התשובה בעצמה. כלומר, העובדה שהאדם מצליח לשאול את השאלה ולראות את הסתירה שבתוכה, מראה שדווקא ההבנה שהשאלה כוללת בתוכה את שני ההפכים היא עצמה ... שהעולם ברא את אלוהים. אפשר להוכיח שיש סיבה לעולם ובאותה מידה אפשר להוכיח שאין סיבה כלל. כך גם לגבי השאלה האם אני קיים? - אפשר להוכיח שאתה קיים באופן מוחלט, ואפשר להוכיח באופן מוחלט שאתה לא קיים. לטענת אליעד, התשובה היא לא בחירת צד אחד על ... השאלות הגדולות ביותר שהאדם שואל - האם יש סיבה לעולם? או האם אלוהים קיים? - תמיד מובילות את השואל לפרדוקס שבו כל תשובה ניתנת להוכחה באותה מידה של ודאות כמו התשובה ההפוכה לה. המשמעות של ההבנה הזו היא ... להבין את המציאות באמת. האם השאלה האם יש סיבה היא בכלל שאלה אמיתית לפי אליעד כהן? אליעד מסביר שהשאלה האם יש סיבה? או האם אין סיבה? - ואפילו האם יש או אין משמעות? - הן שאלות שנראות אמיתיות וחשובות, אך הן בעצם כלל לא שאלות. לדבריו, השאלות הללו הן רק אשליה שהאדם יוצר מתוך נקודת מבטו ... הצדדים נכונים באותה המידה - כלומר, יש סיבה ואין סיבה בו - זמנית - אז מבינים שאין כלל שאלה אמיתית. כל השאלות מתאחדות לאחד, והן מבטלות את עצמן מעצם ההבנה שההפכים הם אחד. מדוע אליעד כהן טוען שההבנה שהכל אחד ... - למשל, בין קיים ללא קיים, או בין יש סיבה לאין סיבה. אבל כשהאדם מבין באמת את אחדות ההפכים, הוא מפסיק להפריד ביניהם, ואז כל השאלות נעלמות באופן טבעי. מהי אחדות ההפכים? האם יש סיבה לעולם? האם אלוהים ברא את העולם? האם אני קיים או לא קיים? השאלה היא התשובה לפי אליעד כהן ...

... כמה משהו מחוייב? האם ועד כמה הסיבה מחוייבת? האם ועד כמה התוצאה ... המוחלט הוא הנכון? איך לחקור סיבה ותוצאה? להפוך את הסיבה לתוצאה, חקר הסיבה, חקר התוצאה, חלק 1 איך לחקור ... לשאול כאשר הוא בוחן קשר של סיבה ותוצאה. ארבע השאלות הן: האם ועד כמה הסיבה מחויבת? האם ועד כמה התוצאה מחויבת? האם הסיבה באמת מחייבת את התוצאה? והאם התוצאה באמת מתחייבת דווקא מהסיבה הזו, או שאולי קיימות סיבות אחרות? לדוגמה, אם אדם שואל למה יש פה שולחן?, עליו לחקור האם הסיבה (האדם הביא את השולחן) אכן מחייבת ... נמצא פה). אולי השולחן נמצא מסיבה אחרת, אולי הוא היה פה קודם. כלומר, לא מספיק לדעת שהסיבה קיימת, אלא צריך לבדוק לעומק האם ... חשוב להטיל ספק במחויבות של סיבות ותוצאות? אליעד מסביר כי כאשר אדם ... היא עזבה אותך? אולי הרע מגיע מסיבות אחרות בכלל. כלומר, יש לבדוק לעומק ... מדוע צריך לחקור גם את הסיבה וגם את התוצאה בנפרד? אליעד מדגיש ... שיש חשיבות גדולה בלחקור את הסיבה והתוצאה בנפרד, וגם את הקשר ביניהן. ... לחקור סיבתיות? האם ועד כמה הסיבה מחויבת? האם התוצאה מתחייבת מהסיבה? האם באמת רע לי? כיצד לבדוק מחשבות שליליות? למה חשוב לחקור את הסיבה בנפרד? ...

... סיבת הרצון, מה הסיבה שאני רוצה משהו? לגלות את סיבת הרצון, אני רוצה בלי סיבה, רצון מבחירה חופשית, של מי הרצון הזה? למה אני רוצה משהו? למה יש לי רצון? מה הסיבה של הרצון? לא מוצא את הסיבה מה הסיבה שאני רוצה משהו בכלל? אליעד כהן דיבר על נושא הרצונות שלנו ועל כך שאנשים נתקלים לעיתים קרובות במצב שבו יש להם רצון מסוים, אבל הם לא מצליחים להבין מה הסיבה לכך. לפי אליעד, בדרך כלל כשמשהו רע לנו, אנחנו מנסים להיפטר מהרצון שלנו או לשנות אותו, במיוחד כאשר ... שקרה בפועל, אבל אנחנו כן יכולים לשנות את הרצון שלנו ביחס למה שקרה, או את האופן שבו אנחנו חושבים על האירוע הזה. האם כל רצון שיש לנו חייב להיות עם סיבה? כאשר אדם חוקר את עצמו ושואל למה הוא רוצה משהו, ישנן כמה אפשרויות לתוצאה של החקירה הזאת: אפשרות ראשונה: הוא מגלה סיבה מסוימת לרצון שלו. במקרה כזה, תמיד יהיה ניתן להמשיך לשאול מדוע הוא רוצה את הסיבה הזו, כלומר, החקירה לא מסתיימת, אלא ממשיכה לשאלה נוספת ועמוקה יותר. אפשרות שנייה: הוא לא מצליח למצוא סיבה, ולכן אומר לעצמו שאין סיבה. כאן עולה השאלה: האם האדם באמת משוכנע שאין סיבה, או שאולי הוא עדיין לא מצא אותה? לפי אליעד, אם אדם באמת בטוח שאין סיבה, אז הוא אמור להיות במצב שבו גם אם אלוהים בכבודו ובעצמו היה מגיע ואומר לו שיש סיבה לרצון שלו, הוא היה בטוח לחלוטין שאלוהים טועה ושאין סיבה אמיתית לרצון הזה. אם עדיין יש ספק, זה סימן שהוא עדיין חושב שאולי קיימת סיבה. האם ניתן בכלל להרגיש משהו ללא סיבה אמיתית? לפי אליעד, לא יכול להיות מצב של רגש או רצון ללא סיבה. לדוגמה, אם אדם טוען שהוא מפחד ללא סיבה, אז ניתן לשאול אותו למה הוא לא מפחד מדברים אחרים רבים שאין לו סיבה לפחד מהם. אם אין סיבה, למה הרגש הזה ספציפי מופיע דווקא עכשיו? אם באמת היה אפשר להרגיש דברים ללא סיבה, הרי שהיינו מסוגלים להרגיש כל דבר אחר, כמו צחוק, בכי או גועל ללא כל סיבה. אבל אנחנו לא יכולים לעשות זאת. לכן כל רגש, כל רצון, וכל מחשבה חייבים להגיע מסיבה כלשהי, גם אם אנחנו לא מודעים אליה כרגע. איך אפשר להוכיח שכל מה שאני מרגיש הוא מסיבה מסוימת? אליעד מסביר שאם באמת האדם מאמין שאין סיבה, אז צריך להיות קל מאוד לשכנע אותו להרגיש או לחשוב דברים חדשים ללא סיבה. לדוגמה, אם האדם לא יודע על קיומה של מדינה מסוימת, למה הוא לא פשוט מתחיל לדעת עליה בלי סיבה? העובדה שהאדם לא יכול להרגיש או לדעת דברים חדשים ללא סיבה מוכיחה שלכל דבר בחיינו, ללא יוצא מן הכלל, יש סיבה מסוימת, גם אם היא נסתרת מעינינו. מה יקרה אם אדם באמת יגיע למסקנה שאין

... סיבתיות, האם ועד כמה משהו מחוייב? האם ועד כמה הסיבה מחוייבת? האם ועד כמה התוצאה מחוייבת? איך לנתח סיבתיות? אולי ההפך המוחלט הוא הנכון? איך לחקור סיבה ותוצאה? להפוך את הסיבה לתוצאה, חקר הסיבה, חקר התוצאה, חלק 2 מהם המאפיינים של ניתוח סיבתיות וכיצד נוכל לחקור את הקשר בין סיבה ותוצאה? במהלך ההרצאה, אליעד כהן עוסק בניתוח של סיבתיות, ומציג שאלות שמטרתן להבין את הקשר בין סיבה לתוצאה. אחת השאלות המרכזיות היא עד כמה סיבה או תוצאה מחויבות. יש לבדוק האם הסיבה מחויבת להביא לתוצאה מסוימת, ואם כן, עד כמה התוצאה מתחייבת מהסיבה. במהלך ההתמודדות עם שאלות אלו, אליעד מפרט כיצד נוכל להבין את הקשר בצורה מדויקת. כיצד נבחנים השאלות על סיבתיות? החלק הראשון של ההרצאה עוסק בהבנה של ארבע שאלות עיקריות: 1. מה השתנה? 2. עד כמה הסיבה מחויבת? 3. עד כמה התוצאה מחויבת? 4. עד כמה הסיבה מחייבת תוצאה? במהלך הדיון, ישנה התמקדות בשאלה עד כמה שהיא מפתח להבנת ניתוח הסיבתיות. אליעד שואל: מה בדיוק אנחנו ... אנחנו שואלים אם משהו קרה, או האם זה חייב לקרות? הוא מציין כי ניתן להבחין בין שאלות שמניחות שהסיבה תוביל לתוצאה לבין שאלות שמזמינות אותנו לבדוק את מידת הוודאות של התוצאה. מהי המשמעות של השאלה האם הסיבה מחויבת? אליעד כהן מציין שהשאלה הזו צריכה להיבחן מתוך פרספקטיבה של מהות ויכולת להניב תוצאה. אם נרצה להבין עד כמה סיבה היא המחויבת לגרום לתוצאה מסוימת, עלינו לקחת את כל הגורמים השוליים בחשבון ולבדוק את האפשרות של סיבות אחרות או תוצאות אחרות. הוא מציין שלפעמים התוצאה אינה נובעת ישירות מהסיבה אלא רק בצורה עקיפה או משנית. איך נבחן את הקצה השני של הסיבה והתוצאה? בהמשך השיחה, אליעד מציין שיש צורך לחשוב על ההפך של סיבתיות: האם יכול להיות שההפך המוחלט הוא נכון? אם ... הוא מציע לשאול את השאלה באופן אקסטרימי: האם אני שבע במאה אחוז? כדי להבין את מידת המחויבות של הסיבה, נוכל לבדוק את האפשרות הקיצונית ביותר ולהתבונן בניגודיות בין תוצאה לבין סיבה. כל השאלות האלו עוזרות להבין את הגישות השונות בהבנת סיבתיות. האם יש מקום לבדוק את הקיצון של סיבתיות? אליעד מציע ... את השאלות עד כמה משהו מחויב תעזור להדגיש את מידת הוודאות בכל תוצאה אפשרית. איך נוכל לחקור סיבה ותוצאה בהיבט של עתיד או עבר? בהרצאה אליעד מתייחס גם לעניין של תוצאות עתידיות לעומת תוצאות שכבר התרחשו. דוגמה ... איך אנו יכולים לבדוק את המחויבות של תוצאה עתידית שהיא עדיין לא התרחשה? השאלה הזו עוסקת בזיהוי הסיבות לתוצאות בזמן עתידי. האם כל שאלה על סיבתיות כוללת את הקצה המוחלט? לסיום, אליעד מציין שגם כשאנחנו שואלים האם ועד ... להיות הכי רע? כך השאלות הללו יוצרות סקלה שמביאה אותנו לתשובות שונות, לפי מידת המחויבות של הסיבה והתוצאה. מהי סיבתיות? עד כמה סיבה מחויבת? האם תוצאה חייבת לקרות? איך נבחן סיבה ותוצאה? הפוך סיבה לתוצאה מתי סיבה גורמת לתוצאה? איך לחקור את הקיצון של סיבתיות? ...