... הזו מבוססת על האמונה שאירועים שליליים שקורים לאדם הם בהכרח קשורים לחסרונות פנימיים או לפגמים באישיות שלו. זוהי נקודה קריטית להבנת תחושת חוסר המזל: האדם מנסה למצוא סיבה סיבתית (למה זה קורה דווקא לי?) במקום לקבל את העובדה שייתכן כי הדברים קורים בצורה אקראית, ללא קשר אליו ... הוא יכול לחשוב שיש בו משהו דפוק ולכן הוא חסר מזל. אך ייתכן שההפסד הוא פשוט תוצאה של סיכויים סטטיסטיים ולא של פגם פנימי. כלומר, אדם ייחס לעצמו את הכישלון, לא בגלל סיבה אובייקטיבית אלא בגלל פרשנות סובייקטיבית. למה אנשים מאשימים את עצמם בחוסר המזל שלהם? הסיבה שאנשים מאשימים את עצמם היא הרצון הטבעי למצוא סיבה והסבר לכל דבר שקורה להם. המוח האנושי לא אוהב אי - ודאות ולכן מחפש קשר סיבתי ברור. אדם יעדיף למצוא סיבה (אני אשם) מאשר להודות שאין לו שליטה במציאות. האשמה העצמית הזו נותנת אשליה של שליטה, כי האדם חושב שאם ... שקשור באופן הדוק לתפיסות האישיות ולמחשבותיהם של בני אדם לגבי עצמם והסביבה. תחילה, הוצגה השאלה האם תחושות אלו באמת נובעות מתוך תפיסות או מחשבות אישיות, או שמא יש סיבות חיצוניות לכך. מדובר כאן בשאלות על קיום בחירה אישית - האם מישהו יכול לשנות את מחשבותיו על עצמו, או שהן מוכתבות על ידי סיבות חיצוניות או פנימיות שלא ניתנות לשינוי. מה הקשר בין מחשבות של שנאה עצמית לחוסר מזל? בהמשך, דיברו על ... לאהוב את עצמם, אך להרגיש כי הם לא מצליחים לחיות לפי הציפיות שלהם עצמם או של אחרים. במקרה כזה, השנאה אינה בהכרח לשנוא את הישות שלהם, אלא את פעולתם. האם חוסר מזל הוא סיבה או תוצאה? המרצה דיבר על תחושת חוסר מזל כבעיה שמגיעה מתוך תפיסה של סדרה ארוכה של אירועים רעים, ששום דבר ... מתפשטת לכל תחום בחיים - עבודה, זוגיות, קריירה, ובעיקר לחוויות פנימיות של חוסר הערך העצמי. האם המזל הוא אמיתי או אשליה? בהרצאה נדונה גם השאלה אם מזל הוא תוצאה של סיבה אובייקטיבית, או שמא מדובר בהרגשה או אשליה שנוצרת מתוך הדרך בה אנו תופסים את העולם. אנשים שמרגישים שהם חסרי מזל נוטים לחפש סיבות לתחושותיהם, ולפעמים הם מוצאים אותן במהותם האישית - הם מאמינים שהם נולדו עם חסרונות או שהם לא מצליחים ... בצורות חשיבה שונות ובאפשרות להפסיק להאשים את עצמך על כל כישלון. סיכום ומסקנות: לסיום, כל אחד מאיתנו עשוי לחשוב שהוא חסר מזל, ולהאשים את עצמו על המתרחש בחייו. הסיבה לכך עשויה לנבוע מהמחשבה שאירועים רעים הם תוצאה ישירה של חיסרונות אישיים או של חוסר ערך עצמי. במקרים ...

... מצהיר על טענה מסוימת (למשל אין לי כסף), הוא ירגיש צורך להתבצר בטענה שלו כדי להיראות עקבי. כלומר, הוא כבר התחייב לטענה שהשמיע, ולכן ימצא סיבות ותירוצים נוספים שיתמכו בה, אפילו אם הוא יודע שהם לא לגמרי נכונים. מצב זה יקשה עלינו לשכנע אותו אחרת. בנוסף, ברגע שהצד השני מבין מה המטרה ... שאלות לפני שהאדם יודע לאיזה כיוון השיחה תתקדם, הוא ייטה לתאר את מצבו בצורה חיובית יותר או לפחות בצורה כנה יותר, מכיוון שאין לו עדיין סיבה להסתיר מידע. לעומת זאת, אחרי שהוא מבין שהמידע עלול להיות מופנה כנגדו, הוא יבחר בפרשנות הפחות מחייבת עבורו. איך אפשר לשתול מראש מחשבות ... ועכשיו הוא אומר את ההתנגדות הוא כבר אמר אותה הוא התבצר מאחוריה. אליעד: אז מה אבל אתה יכול להוכיח שזה לא נכון. ש: הוא התבצר אפילו ללא כל סיבה. אליעד: לא אז אוקי בהנחה שהוא חושב בהיגיון והוא לא אומר דברים ללא סיבה, לא שנייה אם הוא אומר דברים ללא סיבה אז הוא גם יכול אחר כך להגיד לך תקשיב אין לי כסף ולמרות שאמרתי קודם ככה אני חושב וזהו מה זה ללא סיבה אם זה ללא סיבה אין בנו טעם למשחק. ש: אני חושב שבאותו רגע שהוא אומר את הדברים. אליעד: כן. ש: הוא ימצא את הסיבות הבלתי אפשריות שלא חשבת עליהם מראש כי הוא כבר אמר את שלו והוא רוצה להתעקש להתבצר בזה ואז הוא ימצא סיבות שמראש לא יכולת לחשוב עליהן. אליעד: אבל אם מראש לא יכולת לחשוב עליהן זה לא פתר לנו את השאלה, השאלה היא מה לעשות בסיבות שאתה יכול לחשוב שהוא יגיד אותן ואיך לנטרל לו אותן. ש: אני אומר שאתה לא תוכל מראש לדעת את כל הסיבות ואת כל התירוצים האפשריים. אליעד: זה נושא שיחה אחר אנחנו שואלים עכשיו בהנחה שאתה יודע שיש לו אפשרות שהוא יתרץ תירוץ מה היתרון בלשאול אותו ...

... הפעם לכך, הוא, שאם ברצונך לעזור לעצמך לגלות את הסיבה של משהו ואם ברצונך לעזור למישהו אחר לגלות מה הסיבה שהוא פועל כך או אחרת, הכי חשוב שתעזור לו להבין ושתשכנע אותו את עצמך, שיש סיבה להתנהגות הטורדנית וה - או סי די שמנסים להיפטר ממנו. ואיך תשכנע אותו בכך? ואיך תשכנע את עצמך בכך? זאת כבר שאלה אחרת, שהוסברה ... לא הכי קריטי, אבל עדיין הכי חשוב, זה להבין שיש סיבה להתנהגות האובססיבית. ואחרי שמבינים את זה, גם לפני שיודעים מה הסיבה, מכאן הרבה יותר קל לגלות מה הסיבה. ולפעמים האדם לא מוכן להודות שיש סיבה, כי הוא מדחיק משהו. ולפעמים האדם חושב שהוא לא מדחיק וחושב שהוא יודע מה הסיבה, אבל יש סיבה אחרת עמוקה יותר ומודחקת יותר בתת מודע וצריך לגלות גם אותה. אבל בכל מקרה התחלת התהליך, היא בכך שהאדם יבין, שיש סיבה להתנהגות שלו, סיבה שהוא חושב שיצא לו משהו טוב כלשהו מההתנהגות שלו. ורק דרך גילוי הסיבה האמיתית, ניתן באמת להיפטר מכל ocd ומכל התנהגות טורדנית כלשהי. ...

... אפשרות אחת היא שהאדם לא בודק כלל את הסיבות לרצון שלו ופועל מיד. אפשרות שנייה היא שהוא בודק ... לעצמו אני רוצה לאכול וזהו, כבר קיימת סיבה ברקע, לפחות בתת - המודע, שגורמת לו לפעול. אליעד כהן מסביר שלהגיד שהרצון מופיע בלי שום סיבה כלל זה כמו להגיד שהרצון הוא אקראי, וזה הופך את האדם ... למסקנה שהוא לא באמת זקוק להן, אלא יש לו סיבה עמוקה יותר הקשורה לפחד או לחוסר כלשהו. החקירה הזו ... יחקור למה הוא רוצה את זה, אולי יגלה שהסיבה לרצון היא תחושת תסכול פנימי, ואז הבחירה שלו יכולה ... לפעול אם הוא כל הזמן חייב לבדוק את הסיבה לכל פעולה. אך במציאות זה בלתי אפשרי, כי גם ההחלטה לא ... נוצר מצב שבו האדם תמיד פועל עם איזושהי סיבה או תשובה, גם אם היא לא מודעת לו. כיצד החקירה יכולה ... הוא מסביר שלפי ההיגיון, כל רצון נובע מסיבה כלשהי. אם יש סיבה, זה אומר שיש עוד רצון לפניה, ולכן לא יכול להיות שזה ... איך להבין את הרצונות שלי? האם יש סיבה לכל רצון? מהו רצון חופשי? ...

... המוח שואל למה? מה הסיבה לשאלה מה הסיבה? מה הסיבה שדברים קורים? איך המוח חושב? למה המוח שואל? למה אני רוצה לדעת? למה דברים קורים? למה יש לי ... במשהו שמתרחש, הוא מתחיל לתהות מה הסיבה שאותו הדבר קורה דווקא כך ולא אחרת. למה בכלל אנשים שואלים למה? אליעד כהן מפרט שלשאלה למה יש ... יש הבדל בין לשאול למה לבין מה הסיבה? אליעד כהן מדגיש כי אין הבדל מהותי במשמעות בין השאלות למה? ו - מה הסיבה?. שניהם ביטויים שונים לאותה תהייה. יחד עם זאת, לעיתים יש הבדל בטון או במשמעות המשנית של השאלה: ... של כעס או ביקורת, לעומת מה הסיבה שעשית את זה? שיכול להיות נייטרלי וסקרני יותר. אך מבחינה רעיונית, המהות של שתי השאלות זהה. מה ... רצונו, הוא יתחיל לשאול למה ולחפש סיבה שיכולה להרגיע אותו או לעזור לו לקבל את המצב. למה המוח לא מסוגל לקבל מציאות ללא סיבה? אליעד כהן מסביר שברגע שאדם מבין את הסיבה למשהו, נוצרת אצלו תחושת שליטה והבנה. כאשר דבר מסוים קורה ללא סיבה נראית לעין, מתעוררת תחושה של חוסר שליטה, חוסר ודאות, וכתוצאה מכך - פחד או תסכול. אם יובהר לאדם מה הסיבה, ולמה דבר מסוים קרה, הוא בדרך כלל ירגיש יותר בנוח עם המציאות. למשל, אדם שלא מצליח למכור בעבודה ... לשאול למה זה כך ולא אחרת?. מה הסיבה שהמוח זקוק לסיבות? אליעד כהן מסביר שהסיבה שהמוח שואל למה נובעת מהרצון של האדם להבין את המציאות, להשיג תחושת שליטה, ולקבל תחושה של משמעות ... של אמונה וביטחון בעולם. אדם מחפש סיבות כי הוא רוצה לוודא שהמציאות יציבה ושהדברים צפויים. לדוגמה, כאשר אדם שואל למה השולחן נמצא כאן?, ... ירגיש בטוח ורגוע יותר. אולם ככל שהסיבות אינן מובנות, תחושת אי היציבות עולה, והמוח מחפש עוד תשובות ועוד סיבות. האם יש גבול לחיפוש הסיבות של המוח? אליעד כהן מציין שבאופן עקרוני, אין גבול לשאלות הלמה שהמוח יכול לשאול. בכל פעם שתינתן תשובה לסיבה מסוימת, יכולה להתעורר שאלה נוספת ולמה הסיבה הזו דווקא נכונה?. זהו מעגל אינסופי של חיפוש סיבות ותשובות. לכן, בסופו של דבר, אליעד מסכם ואומר שכל שאלה של למה מבטאת תחושת חוסר סיפוק עם המציאות ... אחרת. למה המוח שואל למה? מה הסיבה לדברים שקורים? איך המוח חושב? למה יש שאלות במוח? מה הקשר בין סיבה לתוצאה? האם חייבת להיות סיבה לכל דבר? למה קשה לקבל מציאות ללא סיבה?

... בכל תשובה אפשרית לשאלות מסוג זה קיימת מלכודת: כל סיבה שתינתן תוביל מיד לשאלה נוספת ומה התועלת בכך?. למשל, אם התשובה תהיה כדי לממש את עצמך, התגובה תהיה ולמה אני צריך לממש את עצמי?, וכך הלאה. האדם נמצא במצב בו אף תשובה לא ... האדם. זה מצב בו הוא לכאורה אינו מוצא משמעות או סיבה מספיק טובה לכלום, אך כאן קיימת נקודה קריטית וחשובה: עצם השאלה נובעת מכך שלאדם רע. אם לא היה לו רע, הוא לא היה מחפש סיבות לפעול ולא היה שואל בשביל מה?. השאלה היא ביטוי לחוסר שביעות הרצון שלו מהמצב הקיים. למה אדם שטוען שאין סיבה לעשות כלום, עדיין מרגיש רע? כשמישהו אומר אני לא מבין למה אני צריך לעבוד, אין לזה משמעות בשבילי, ניתן לשאול אותו שאלה חשובה: האם העבודה עצמה עושה לך רע?. סביר מאוד שהוא ... אם הוא היה נמצא במצב שבו הוא פשוט לא מוצא סיבה אבל גם לא סובל, הרי שהיה במצב נייטרלי וטוב יחסית. אך אם הוא אומר זה עושה לי רע, פירוש הדבר שיש לו מחשבה על מצב טוב יותר, מצב של חוסר סבל או של שמחה כלשהי. מכאן ניתן להסיק ... גם עושה לי רע, למה זה עושה לך רע? כי... ואז מביא סיבה כי אני זה קשה לי כי פה כי שם. עכשיו שימו לב אם הוא אמר שכשהוא הולך לעבוד זה עושה לו רע סימן שיש לו מטרה בשביל מה לעבוד, אתם הבנתם את זה מה את הבנת? ש: כן בטח. אליעד: מה ... הוא אומר כן קשה לי זה אומר בוודאות שהוא חושב שיש סיבה למה לעשות דברים. ש: נכון. אליעד: למה? ש: כי אם הוא אומר אני לא עושה את זה כי זה וזה אז הוא עושה את זה כדי לקבל את ההפך של זה. אליעד: יפה זה לא בדיוק בא נחדד את זה בא נחדד ...

... סיבתיות, מה הסיבה ש? איך לגלות מה הסיבה? איך לגלות את הסיבה? איך לגלות את סיבת הרצון? איך מגלים את הסיבה של משהו? איך לחשוף את הסיבה? איך להטיל ספק? האם התוצאה מחויבת? אולי ההפך הוא הנכון? איך לגלות את הסיבה של כל דבר? אליעד כהן מסביר כיצד מבצעים ניתוח סיבתיות כדי להבין למה דברים קורים, מהם תהליכי סיבה ותוצאה, וכיצד אדם יכול למצוא את הסיבות לתחושות ולרצונות שלו. הרעיון המרכזי שאליעד מעביר הוא שכדי להבין מהי הסיבה האמיתית למשהו, יש לקחת את התוצאה או התחושה הנוכחית ולשאול שאלות בצורה שתאתגר את ההנחות הבסיסיות שלנו, על ידי הטלת ספק והצגת ההפך. מהו ניתוח סיבתיות? ניתוח סיבתיות הוא תהליך שעוזר לבדוק האם הסיבה שחשבנו עליה היא נכונה, מחויבת, או אולי קיימת אפשרות אחרת. לדוגמה, אם אדם אומר אני מרגיש רע כי פיטרו אותי, אפשר לבדוק אם באמת פיטרו אותו, האם פיטורים מחייבים תחושה רעה, והאם קיימות סיבות אחרות לתחושה הרעה. אליעד מדגיש שבכל סיבה שאנחנו מזהים, יש לשאול את עצמנו ארבע שאלות מרכזיות: האם באמת התרחשה הסיבה? האם הסיבה באמת מחייבת את התוצאה? האם התוצאה מחויבת להתקיים בגלל הסיבה? האם התוצאה אכן קיימת, או אולי אנחנו מדמיינים אותה? לדוגמה, אם אדם אומר אני כועס בגלל שיש רעש מהשכנים, עליו לשאול: האם באמת יש רעש מהשכנים? האם הרעש בהכרח גורם לי לכעוס? אולי אני כועס מסיבה אחרת, לא קשורה? אולי בכלל איני כועס אלא מדמיין זאת? כך, אליעד מראה כיצד שאלות אלו עוזרות להבהיר האם באמת הסיבה שאנחנו חושבים עליה נכונה, או שיש סיבה אחרת. איך מוצאים את הסיבה של רגש או רצון שאנחנו לא יודעים את מקורו? כשאדם חש רגש ואינו יודע מדוע הוא מתעורר, הדרך להבין זאת לפי אליעד היא להשתמש בהיפוך והקצנה. לדוגמה, אדם נכנס לביתו ופתאום הוא עצוב. הוא לא יודע מדוע הוא עצוב. במקום לשער סיבות אפשריות, אליעד מציע לאדם להקצין את ההיפך של התחושה. עליו לומר לעצמו: אני בכלל לא עצוב, אני הכי שמח בעולם. ברגע שהוא אומר זאת, המוח יתחיל להתנגד ... לא, אני עצוב כי היום היה יום קשה, או כי מישהו אמר לי משהו מעליב. כך, האדם מגלה מה הסיבה האמיתית לעצב, באמצעות התנגדות המחשבה הנגדית. דוגמה: כיצד לגלות מדוע אני מעשן? אליעד מביא דוגמה נוספת כדי להסביר את התהליך. נניח שאדם מעשן והוא לא ... הוא ייתקל בתחושות אי - נוחות או רצונות חזקים לעשן. התחושות האלה יעלו בפניו את הסיבות האמיתיות לכך שהוא מעשן, שכן הן יצופו ויהיו ברורות לו מאוד ברגע שיסרב לספק את הרצון לעשן. איך לחשוף את שורש הבעיה? אליעד נותן דוגמה נוספת של עץ. נניח שאדם רוצה לגלות למה העץ עומד במקום מסוים. הדרך לחשוף את הסיבה היא לנסות להזיז אותו או לעקור אותו. אם העץ יזוז בקלות, כנראה שאין סיבה מיוחדת להימצאותו שם. אך אם העץ לא זז, סימן שיש לו שורשים עמוקים, וצריך להפעיל כוח רב יותר. אותו דבר לגבי תחושות ומחשבות: על האדם להפעיל לחץ נפשי ... עוד דוגמה שנותן אליעד היא אדם שמפחד להתחיל עם בחורה. עליו לומר לעצמו: אין שום סיבה שלא אתחיל איתה. כאשר יגיד זאת לעצמו, הוא יתחיל לגלות את ההתנגדויות האמיתיות שיש לו, וכך יחשוף את הסיבות לפחד. אליעד מדגיש שככל שהאדם יתעקש יותר על ההיפך מהתחושה או מהרצון, כך הוא יצליח לחשוף את הסיבה האמיתית. מהי הקצנה של ההיפך ואיך משתמשים בה? אליעד מדגיש שההקצנה של ההפך היא מפתח משמעותי לגילוי סיבות. אם אדם מרגיש דיכאון, עליו להצהיר שהוא מאושר מאוד, וככל שההצהרה הזאת תיצור התנגדות בתוכו, הסיבות האמיתיות לדיכאון ייחשפו. שיטה זו מתאימה לא רק לרגשות, אלא גם למחשבות ולרצונות בכל תחום בחיים. למה חשוב לבדוק את ההפך? אליעד מדגיש שבלי לבדוק את ... ומאתגר את ההנחה הבסיסית שלו, הוא יישאר במצב של חוסר ודאות, שכן תמיד יישאר ספק האם הסיבה שחשב עליה נכונה. לסיכום, הדרך שאליעד כהן מציע כדי להבין

... שיטה זו ברוב המקרים לא תצליח. הסיבה לכך היא שהאדם הזה אינו באמת מאמין שהוא שועל מתוך היגיון ... אם האדם מאמין שהוא שועל, יש לזה סיבה רגשית ברורה: אולי זה מאפשר לו להרגיש חופשי יותר או ... להתווכח עם אדם כזה על היגיון או סיבות מהותיות, זה לא יעזור, כי הוא ימשיך להחזיק במחשבה הזאת ... בן אדם חושב שמשהו נכון משתי סיבות אחד כי זה נראה לו הגיוני שתיים כי זה עושה לו טוב כאשר ... עם זה כי אנשים מתנכלים לי מצאנו סיבה למה הוא מדמיין שהוא שועל כי ככה יש לו הסבר ללמה מתנכלים ... לו שהוא שועל לא משנה תהיה איזו סיבה . בא בן אדם אומר רודפים אחרי אוקי רודפים אחריך באמת סבבה ... יכול לעבוד יפה אז עכשיו יש לו סיבה למה הוא לא יכול לעבוד, לכן אני לא מצליח עם בחורות עכשיו יש לך סיבה למה לא להצליח עם בחורות לא משנה זה משמש אותו למשהו ואז ... לא צריך לחשוב שאתה שועל אין שום סיבה שתחשוב שאתה שועל. רק החוכמה היא זה לדעת לא ליפול למלכודת ...

... שלו רוצה בעצמו לבגוד או לעזוב. הסיבה היא שלעיתים חוסר ביטחון או חוסר באהבה גורם לאדם להניח שגם בן הזוג מרגיש דומה ומחפש ... שבאמת טוב להם בזוגיות, אין להם סיבה לבגוד. לכן, הדרך הכי טובה להימנע מבגידה היא לגרום לבן או בת הזוג לרצות להיות איתנו - ... בכלל חושב שהולכים לבגוד בי מה הסיבה אולי כי הוא עצמו רוצה לבגוד בתת מודע שלו, עכשיו אתה אומר מה פתאום אני לא רוצה לבגוד ... כנראה שיעזבו אותי יכול להיות הרבה סיבות. אבל בא נניח שבן אדם חושב שמישהו בוגד בו והוא אומר אני חייב לדעת אם בוגדים בי או לא מה ... נכון למה שהוא יבגוד בך יש כנראה סיבה למה שאת חושבת שהוא יבגוד בך כי כנראה שלאחרונה קרה משהו זאת אומרת שהמחשבה אולי הוא בוגד ... צריך לבדוק איך אני מנטרלת את הסיבות האפשריות לכך שהוא יבגוד, במקום להתעסק אם הוא בוגד או לא בא נבדוק למה שבכלל תעלי בדעתך שיש סיבה שהוא יבגוד אם כל כך טוב לו למה שהוא יבגוד אז לא כל כך טוב לו נכון אז למה שהוא לא יבגוד ... וחושב שהשני אוהב אותו אין שום סיבה שיבגדו בו והוא לא מפחד שהולכים לבגוד בו. בא נחשוב בהיגיון נגיד שאתה אוהב את אשתך במאה ... טוב לי איתה לה טוב איתי ואין שום סיבה שהיא תרצה מישהו אחר זה אומר שגם אם אתה תראה אותה עושה סקס עם מישהו אחר אתה תהיה בטוח ... כזה דבר זה לא הגיוני טוב לו אין סיבה שהוא יעשה כזה דבר, אם בן אדם אומר לא אני אפילו נגיד ראה הוא אומר אני ראיתי אותה בוגדת ... למה שהיא תעשה כזה דבר צריך לטפל בסיבה הבגידה זה סימפטום זה לא באמת מעניין. הבנו את הסיפור עכשיו רוב האנשים מתעסקים בלבדוק ...

... האנושית מחייבת שינוי וקונטרסט, ולכן כל ניסיון לשמור על מצב רגשי קבוע ויחיד נדון לכישלון. מהי אהבה ללא סיבה ואהבה עם סיבה? אליעד שואל: למה אדם אוהב משהו? האם יש לכך סיבה או שמדובר במקרה אקראי? אם אדם אוהב בלי סיבה, כלומר, באופן אקראי, אז אין משמעות לשליטה ברגשותיו, כיוון שהם פשוט מופיעים ללא היגיון. מצד שני, אם אהבה תלויה בסיבות מסוימות, הרי שיש אפשרות להבין אותן סיבות, לשנות אותן, וכך לשנות את הרגשות עצמם. לכן, האתגר המרכזי הוא להבין מה גורם לאהבה או לשנאה, לחקור את הסיבות ולהבין את המנגנון הרגשי שעומד מאחוריהן. האם אפשר לאהוב את הכל במידה שווה או בכלל לא? בסופו של דבר, אליעד מציג שתי אפשרויות מעשיות: אפשרות ראשונה: לאהוב ... לשמור על אהבה בלבד ללא שנאה. הוא מציג תהליך שבו האדם צריך לחקור למה הוא אוהב דבר מסוים, ואז לנתח את הסיבות לכך ולשלול אותן עד הסוף, עד שהוא לא ימצא סיבה כלשהי. במצב כזה, הרגש ייעלם, ולא תהיה אהבה ולא תהיה שנאה. הוא מסכם שברמה המעשית, אין פתרון שבו האדם יכול לאהוב את הכל תמיד באופן מוחלט וללא שינוי. תמיד ... בלי שנאה? האם יש שנאה בלי אהבה? למה אני אוהב משהו? האם אהבה היא אקראית או אהבה היא סיבתית? האם יש סיבה לאהבה? ...