... הבנה עמוקה של המציאות. הוא מדגיש שוב ושוב שהאדם תמיד מחפש פתרונות חיצוניים לבעיותיו: אם רע לו, הוא מחפש סיבה חיצונית, אם יש לו חרדה, הוא חושב שזה בגלל אירוע ספציפי או אדם מסוים. אך אליעד מסביר שהבעיה האמיתית ... מדוע קורה כל דבר שקורה. מדובר בהבנה שאין בה ספקות, אין בה שאלות פתוחות, הבנה מלאה ומוחלטת של סיבת הסיבות של המציאות. הוא מסביר שכאשר האדם באמת יבין את המציאות, הוא לא יוכל יותר להרגיש סבל או חרדה, כי סבל וחרדה מגיעים אך ורק מחוסר הבנה או מאי - ידיעה. לדוגמה, אדם מפחד מהמוות. הסיבה לכך היא כי הוא לא יודע באמת מה זה מוות, למה הוא מת, ומה בדיוק קורה אחרי המוות. אם ... למה בכלל קיים האדם האחר שמכעיס אותי? שאלות אלה, אם נחקור אותן לעומק, יובילו את האדם להבנה של סיבת הסיבות של המציאות עצמה. אליעד נותן דוגמה נוספת: אדם שסובל מבדידות, יכול לשאול את עצמו למה בכלל קיימת אצלו תחושת ... וההבנה הזו משנה את הצורה בה אנחנו תופסים את המציאות. מה הקשר בין השאלה מי ברא את העולם לבין סיבה ותוצאה? שאלת מי ברא את העולם? לא נפרדת רק מהתשובה אלא גם מההבנה של הסיבה והתוצאה. על פי ההסבר, ישנן שתי גישות אפשריות: האחת טוענת שהעולם נברא, והשנייה טוענת שהעולם תמיד היה קיים. יש אינסוף טיעונים לכאן ולכאן, ובכל מקרה הפילוסופיה שנוגעת לסיבה ותוצאה מצביעה על המורכבות שבמציאות. ההתעמקות בשאלה הזאת מגלה כי לעיתים קרובות התשובה היא לא מה שחשבנו. בסופו של דבר, כשאנחנו בוחנים את השאלה לעומק, אנו מגיעים להבנה שאין למעשה הבדל מוחלט בין יש סיבה לבין אין סיבה - כל מהות של השאלה טמונה בהבנתה, ולא בהנחות השטחיות שאנחנו מביאים אליה. כל ההבנה נובעת מהמקום שממנו נשאלת ... המשמעות שלהן, כי האדם רואה את כל הדברים כחלק מאותו שלם אינסופי. הבנת השאלה והתשובה כיחידה אחת הקשר בין סיבה ותוצאה בפילוסופיה העולם המתוכנן והאקראי הפסקת הסבל והלחץ באמצעות הבנת הספק ההבנה של טוב ורע במציאות אחת השלמות שבאחדות והתבוננות בחיים חוויית טוב ורע מתוך שלמות פנימית מה הסיבה שאני לא נותן תשובות? זה לא סתם. אתה רוצה תשובה שב תשאל את השאלה. למה אני לא נותן את ... להוכיח שהעולם לא קיים. כאשר האדם מבין את המהות של השאלה הוא מבין את התשובה. אין הבדל בין יש סיבה לאין סיבה וכו. אם הוא היה מבין שיש סיבה ואין סיבה, זה לא הכוונה שיש סיבה או אין סיבה. לא הייתה שאלה. כדי להגיע לשכל שאין סיבה ויש סיבה זה אחד, לשם כך צריך לחקור מה הסיבה הראשונה. למה אני לא אומר לו את התשובה, אין סיבה ויש סיבה זה אחד, כי זה לא משמעותי עבורו הוא מבין את הדברים מתוך הנפרדות. העניין הוא שהוא יבין את השורש ... קיים זה חוויה של הנפרדות. צריך את הנפרדות. אם האדם היה ביום יום היה חושב שאין הבדל בין יש סיבה לאין סיבה לא היית אוכל. למה אדם עושה פעולה? אני מדבר כדי שתבין. כל העולם שלנו בנוי על קונספט של סיבה ותוצאה. אם האדם בחוויה האישית שלו חווה רק את הנפרדות אז הוא בבעיה. במציאות שלנו יש את 2 הפרספקטיבות ... צריך לחפש את האמת פירושו לא לפחד, האם החיים האלה טובים או רעים? נעשה רשימה למה החיים טובים נחפש סיבות למה החיים רעים נחפש סיבות למה החיים טובים. צריך להגיע למוחלטות נעשה רשימה. למה החיים טובים נמצא סיבות למה החיים רעים נמצא סיבות. האם הדברים שאנחנו חושבים שהחיים טובים / רעים זה טוב / רע? יש אחד שיקבל את רוע הגזירה ויש ... את המציאות. אתה ככ מבטל את היישות, שאתה רואה שהכל זה אלוהים. הרע נובע מכך שאתה לא מבין מה הסיבה, מה שבאמת גורם להרגיש רע, שאתה מחפש את הסיבה. הרע לא נובע מכך שיש סיבה הוא נובע מכך שאתה רוצה ולא מוצא את הסיבה. השאלה מה זה סובלים? סבל זה חוויה. השאלה אם הוא סובל מזה? מה הוא חווה. אם אדם יתעמק לנסות להבין את המציאות אם האדם יגלה שהאירוע הראשון ללא סיבה הוא יפסיק לחפש את סיבת האירועים. הרע נובע מהתשוקה שלך להפוך אותו לטוב. טוב שנובע מהכלת הטוב והרע. הוא ... כל מה שהיה זה בשביל מה שקורה לך עכשיו. לחוות את השלמות בכל דבר. אם נגיד שלכל דבר יש סיבה בלי סוף אין עוגן של סיבה, זה למען תכלית, זה כבר לא משנה. אם תגיד שיש סיבה עד אין סוף אין סיבה. ומה הסיבה של התהליך כולו. אם נאמר שיש סיבה ראשונה מה קדם לה, האין סיבה. מצד האמת יש סיבה ואין סיבה זה דבר אחד. אומרים העולם נברא יש ... כי המציאות רוצה. כדי לדעת למה אתה עושה את מה שאתה עושה, אתה צריך להגיע לסיבה הראשונה של כל הסיבות. הכל טוב מוחלט, גם אם תעשה טעיות זה טוב באותה מידה, וגם אם זה טעות זה טוב. תוסיף מה ...

סיבתיות / סיבה ותוצאה - למה דברים קורים? מהי הסיבה של כל האירועים? - חלק 2 ונסביר: כי הטועים, חושבים שסיבת כל האירועים, היא רצונו של אלוהים. והם נאחזים בקליפה מאוד גדולה. וזאת קליפה, ראשית כל משום שאלוהים שלהם, הוא ... גם אלוהים, אז גם אלוהים הוא עצמו צורה, שקיומה הוא לא מחויב. וכפי שכבר ביארתי עניין זה במקומות אחרים. והסיבה השנייה לכך, שהמחשבה שסיבת האירועים היא רצון האלוהים, היא רק קליפה בלבד, היא משום שכפי שהסברנו לעיל, כל זמן שניתן לשאול על הדבר עצמו מהי סיבתו, הרי שהוא עצמו עדיין לא הסיבה. כי עדיין צריך לשאול, גם אם נאמר שיש מחייב ראשון, שמחייב את הכל תמיד, הרי שעדיין יש להבין, מה ... אלוהים להיות כך ולא אחרת? ומה בכלל מחייב את זה שלאלוהים עצמו יהיה רצון? כך שרצון האלוהים הוא לא הסיבה הראשונה. משום שקיום רצונו של אלוהים בכלל, וקיום רצונו של אלוהים בצורה כלשהי בפרט, אלו דברים שאינם מחויבים. בפרט ... האלו, היא רק צורה אפשרית, שאינה מחויבת. וכאשר האדם מתבונן בכל זה, הוא מבין מיד, שעד שהאדם שואל מהי הסיבה, עליו לשאול האם בכלל יש סיבה? כי אולי בכלל אין שום סיבה כלל, והכל אקראי תמיד? ואולי רק רצף אירועים אקראי שחוזר על עצמו, אולי הוא נראה לאדם כרצף אירועים של סיבה ותוצאה, למרות שהכל אקראי לגמרי תמיד בכל זמן ובכל מקום? ומי שמתבונן עוד בעניין הזה רואה, שגם לומר שהכל אקראי ושאין שום סיבה לשום דבר, גם זו לא תשובה שמספקת את הדעת. משום שגם קיומה של אקראיות, גם הוא לא מחויב. כי ... שהכל אקראי), הרי שעדיין בדיוק באותה המידה ממש, קיימת האפשרות שהמציאות שלנו תהיה לא אקראית, אלא שיהיה איזה מנגנון סיבתי שיפעיל אותה. והרעיון הוא, כי במציאות שלנו, לפחות ברמת הפוטנציאל של המציאות, יש גם אפשרות של סיבתיות וגם אפשרות של אקראיות. וגם אם נאמר שהכל סיבתי או אקראי תמיד, הרי שברמת הפוטנציאל של המציאות, יש גם סיבתיות וגם אקראיות. והשאלה הנשאלת היא, מה יצר את הסיבתיות ואת האקראיות? והאם הנפרדות של הסיבתיות והאקראיות, האם היא עצמה סיבתית או אקראית? ואולי בכלל גם הנפרדות הזאת של ... אלא זו רק אשליה בלבד. כי מה שנראה לאדם כסיבתיות, זו טעות. כי כאשר האדם חושב שאירוע אחד הוא הסיבה של אירוע אחר, האדם אומר שיש כאן סיבתיות. אבל יש לשאול, מהי הסיבה שהסיבתיות היא כך ולא אחרת? זא גם אם נניח שהאירוע הקודם מחייב את האירוע הבא, עדיין יש להבין ולשאול, מה גורם לסיבה לחייב את התוצאה, להיות כפי מה שהיא? וכל זמן שסיבת הדבר, נפרדת ממנו, הרי שאין באמת סיבה אמיתית מדוע הוא כך ולא אחרת. זא כי אם הסיבה לכך שאירוע כלשהו קורה, היא רק משום שאירוע אחר גורם לו לקרות, הרי שהאירוע עצמו שקורה, הוא עצמו רק משרת אירוע אחר שקרה / שיקרה, והוא עצמו אין סיבה אמיתית, למה הוא עצמו קיים. כי אם סיבת הקיום של הדבר, נפרדת ממנו, הרי שהוא עצמו הוא לא הסיבה האמיתית, אלא הוא רק אמצעי למען סיבה אחרת. ולומר שיש סיבה לכל דבר באמת, פירושו, לומר שלכל דבר יש סיבה מדוע הוא כפי מה שהוא, בלי שום קשר לשום דבר אחר. כי אם יש קשר בין הסיבות של הדברים השונים, הרי שזה אומר שיש סיבה אחרת שנפרדת מהדברים השונים, ואכ אין להם עצמם סיבה אמיתית. ואם יש סיבה לכל דבר באמת בשלמות, דהיינו, סיבתיות אמיתית, אז זה אומר שכל דבר באשר הוא, יש סיבה מדוע הוא כפי מה שהוא, בלי שום קשר לשום אירוע ודבר אחר, שזאת ורק זאת היא סיבתיות אמיתית בשלמות, שלכל דבר, יש סיבה בפני עצמו, בלי שום קשר לשום דבר אחר. כי אחרת, אם הסיבה של הדבר נפרדת ממנו עצמו, דהיינו, אם הסיבה שהדבר הוא כך, היא למען תוצאה אחרת, הרי שתמיד צריך לשאול, מה הסיבה שיש את הסיבתיות הזאת עצמה? ומדוע התוצאה לא מושגת באמצעות סיבה אחרת? ובסופו של דבר, סיבה אמיתית מלאה לכל דבר, היא רק כאשר כל דבר, הוא עצמו סיבת עצמו. דהיינו, שהסיבה שהדבר הוא כך, היא לא למען שום דבר אחר, אלא למען זה שהדבר יהיה כך.

... אהבה בלי סוף, אהבה ללא מגבלות, מהי אהבה ללא תנאים, אהבה אין סופית, אהבה בלי גבולות, מהי אהבה ללא סיבה, לאהוב בלי תנאים, לאהוב בלי סיבה האם אפשר לאהוב דבר אחד ללא תנאים ולא את השאר? אהבה ללא תנאים, לפי ההסבר של אליעד כהן, היא ... סותר את המהות של ללא תנאים. כי אם באמת אין שום תנאי לאהבה כלפי החתול הפרטי, אזי אין שום סיבה שלא תוכל לאהוב באותה המידה בדיוק את החתול השני, אפילו אם הוא עושה דברים מעצבנים או רעים. עצם ההבחנה ... אינה יכולה להתקיים בצורה סלקטיבית, אלא חייבת להתקיים כלפי הכל ללא הבדל וללא הגבלה. מה המשמעות של לאהוב ללא סיבה או בלי סוף? אליעד מציין שאהבה ללא סיבה או אהבה אינסופית פירושה אהבה שאינה תלויה בשום סיבה חיצונית, התנהגות, אופי או יתרונות של הדבר האהוב. אהבה כזו לא נפגעת גם אם מושא האהבה יגרום לך לכאב, ... של טוב ורע, ומקבל הכל לחלוטין כפי שהוא, אתה נמצא במצב של אהבה מוחלטת ללא תנאים, בלי שום מגבלות. הסיבה לכך שאהבה זו היא אינסופית היא כי היא כבר אינה תלויה בשום גבולות, שיפוטים, רצונות או פחדים. אהבה זו ... תנאים אמיתית. מהי אהבה ללא תנאים? האם אפשר לאהוב רק דבר אחד בלי תנאים? אהבה ללא גבולות לאהוב בלי סיבה אהבה אינסופית אהבה מוחלטת

סיבתיות רעה, סיבתיות טובה, סיבה טובה ותוצאה רעה, סיבה רעה ותוצאה טובה, הכל לטובה, הכל לרעה, איך טוב הופך לרע? איך רע הופך לטוב? השפעת התוצאה על הסיבה, השפעת הסיבה על התוצאה, פירוש ועובדה, טוב ורע, האם זה טוב או רע? איך המוח מפרש סיבה רעה שהובילה לתוצאה טובה? אליעד כהן מסביר שכאשר קורה לבן אדם דבר רע שכתוצאה ממנו יוצא דבר טוב, קיימות ... לטובה, כלומר, האירוע השלילי הופך בעצמו לטוב, פשוט בגלל שהתוצאה הסופית חיובית. מצד שני, יכול להיווצר מצב הפוך שבו הסיבה השלילית כל כך רעה וקשה עבור האדם, שהוא אינו מוכן לקבל את העובדה שהתוצאה הטובה יכולה להצדיק אותה. במקרה כזה, האדם יעדיף לחשוב שגם התוצאה החיובית היא שלילית, רק כדי לא לתת לסיבה השלילית לגיטימציה כלשהי של טוב. כלומר, הסיבה השלילית חזקה כל כך, שהיא צובעת את כל האירוע בצבע שלילי לחלוטין, כולל התוצאה. מה קורה כאשר סיבה טובה גורמת לתוצאה רעה? אליעד מסביר גם את התהליך ההפוך - סיבה טובה שמובילה לתוצאה רעה. במצב כזה, יכול להתרחש דבר דומה: אם התוצאה הרעה מספיק שלילית, האדם עלול להתחיל לחשוב שגם הסיבה הטובה שהובילה אליה אינה טובה באמת. כלומר, התוצאה הרעה יכולה לגרום לאדם לשלול בדיעבד את איכות הסיבה הראשונית, ולראות גם אותה כשלילית. לעומת זאת, אם האדם משוכנע לחלוטין באיכותה ובחיוביותה של הסיבה, ייתכן שהוא לא יהיה מוכן לקבל שהתוצאה היא באמת שלילית. האדם יעדיף לחשוב שהתוצאה חייבת להיות טובה בדרך כלשהי, או לפחות לא רעה כפי שנדמה לו בהתחלה, כי הוא אינו מוכן להכיר בכך שסיבה טובה הובילה לדבר רע. האם המוח תמיד מתייחס לתוצאה כדי להעריך את הסיבה? אליעד מדגיש נקודה חשובה נוספת: אין מחויבות שהמוח תמיד יתייחס לתוצאה בכדי לקבוע אם הסיבה טובה או רעה, ולהיפך. לא בהכרח התוצאה תקבע את איכות הסיבה, ולא בהכרח הסיבה תקבע את איכות התוצאה. כלומר, אין חוקיות מוחלטת ביחסים הסיבתיים האלה. לעיתים אנשים יעריכו את הסיבה לפי התוצאה הסופית, ולעיתים יקרה בדיוק להפך, שהם יעריכו את התוצאה לפי איכותה הראשונית של הסיבה. העניין המרכזי שאליעד מציג כאן הוא שהפרשנות של האדם למציאות הסיבתית היא סובייקטיבית מאוד, ומושפעת רבות מתחושות ומעמדות מוקדמים שיש לאדם כלפי האירועים. אדם יכול לשנות את כל תפיסתו בדיעבד ... מציין, יש אנשים שיפרשו את אותה סיטואציה בדיוק הפוך - הכל לרעה. כלומר, התוצאה הרעה גורמת להם לחשוב שגם הסיבה הראשונית הייתה רעה, ובכך נוצר מצב שבו המוח צובע את המציאות בצבע אחיד בהתאם לתוצאה או הסיבה. כיצד פרשנות אישית משפיעה על קביעת טוב ורע? ההרצאה מדגישה את העובדה שההבחנה בין טוב לרע היא סובייקטיבית ונזילה ... או רעה, בהתאם לאיך שהאדם מחליט לתפוס אותה ולמה הוא בוחר לתת משמעות. לסיכום, לפי אליעד כהן, היחס בין סיבה לתוצאה ובין טוב לרע תלוי מאוד בפרשנות האישית של האדם. המוח יכול לפרש אירועים באופן חיובי או שלילי בהתאם לתוצאות שלהם, בהתאם לסיבות שלהם, או אפילו באופן עצמאי ללא קשר ישיר ביניהם. היכולת להסתכל על המציאות מנקודות מבט שונות מדגישה את המורכבות ואת הסובייקטיביות של המושגים טוב ורע. האם הכל לטובה או לרעה? איך דבר טוב הופך לרע? מה ההבדל בין סיבה לתוצאה? האם התוצאה קובעת אם הסיבה טובה? איך המוח מפרש אירועים שליליים וחיוביים? מה המשמעות של הכל לטובה? כיצד סיבתיות משפיעה על פרשנות המציאות?

שינוי עמדות - יצירת התנגדות פנימית של האדם לדעה של עצמו, עי החלפת הסיבה שלו לסיבה רעה - חינוך ילדים / איך לשכנע את ההורים? מניפולציות / לשכנע אנשים / דיבייטינג / לשתול מחשבות וכאן אבאר עוד שיטה, איך באפשרותך לגרום למישהו לשנות את העמדה שלו. והדרך לכך היא, על ידי החלפת הסיבה לדבריו, בסיבה דומה, אך שהיא סיבה שהוא לא ירצה להזדהות איתה. ואסביר: כי לכל דבר יש סיבה. וכאשר מישהו נוקט בעמדה כלשהי, בדכ הוא עושה זאת בצורה סיבתית ולא בצורה אקראית. בפרט מי שמתעקש על כך ... שהוא לא היה מתעקש ככ לחשוב כך או אחרת. כך שכל אחד שנוקט בעמדה כלשהי, הוא נוקט בה בגלל סיבה כלשהי. והנה, מי שנוקט בעמדה כלשהי בגלל סיבה כלשהי, הרי שזה אומר שהוא מזדהה עם אותה הסיבה לדבריו, והוא חושב שהיא נכונה, והוא אוהב את אותה הסיבה. כי יש לאדם סיבה כלשהי, שבגללה הוא חושב כך או אחרת. והאדם חושב שהסיבה שהוא חושב כך או אחרת, היא סיבה טובה ולא סיבה רעה. והדרך הבסיסית לגרום לאדם לשנות את העמדה שלו, היא על ידי זה שגורמים לו לגלות ולחשוף את הסיבה שהוא חושב כך או אחרת. ולאחר מכן מנסים לגרום לו לחשוב, שהסיבה שהוא חושב שהיא סיבה טובה, היא בכלל סיבה רעה, כדי שהוא ירצה להתנגד למסקנה שהוא הסיק בגלל אותה הסיבה. אבל לפעמים ישנם מצבים, שלא מצליחים לגרום לאדם לא להזדהות עם הסיבה שבגללה הוא חושב כך או אחרת. כי האדם מתעקש שהסיבה שלו היא מוצדקת. ובמקרה כזה לדוגמה, ניתן לנסות לשכנע את האדם ולשתול בתוכו את המחשבה, שהוא אומר את מה שהוא אומר, בגלל סיבה אחרת, שאיתה הוא לא ירצה להזדהות. זא גורמים לאדם לחשוב שהוא עושה כך או אחרת, בגלל סיבה שבעיניו היא סיבה לא לגיטימית ולא מוצדקת. ועל ידי זה האדם מרגיש התנגדות כלפי מה שהוא עושה. משום שנראה לו שהוא עושה את מעשיו, בגלל סיבה שהוא חושב שהיא שגויה. כגון לדוגמה מתחום חינוך הילדים, ילד שמבקש מאבא שלו לקנות לו איזה דבר כלשהו. והאבא מסיבות מוצדקות כאלו ואחרות, לא רוצה לקנות את הדבר לילד. שאז הילד עושה מניפולציה על אבא שלו, ואומר לאבא שלו ... לקנות לי, כי אתה לא אוהב אותי. וזאת בעצם המניפולציה שהצגנו כאן. שבה הילד מנסה לשכנע את אבא שלו, שהסיבה שבגללה הוא לא רוצה לקנות לו דבר כזה או אחר, היא לא בגלל שהוא אוהב אותו ורוצה לשמור עליו ... לו. והילד בעצם לוקח את התוצאה, שהיא שהאבא לא רוצה לקנות לו דבר כזה או אחר. והילד מחליף את הסיבה לכך שהאבא לא רוצה לקנות לו דבר כזה או אחר, בסיבה רעה שאיתה האבא לא ירצה להזדהות. שהיא בעצם הסיבה של חוסר אהבה כלפי הילד. כי ההורה לא מוכן ולא רוצה שהילד שלו יחשוב שהוא לא אוהב אותו / שונא אותו וכיוב. ובדכ ברגע שהילד מצליח לגרום למצב להראות, כאילו באמת הסיבה להתנהגות של ההורה, היא סיבה רעה שגם ההורה עצמו מתכחש אליה, על ידי זה הוא גורם להורה לעשות את מה שהוא רוצה. ועוד אחדד, ... אליהם ולא רוצה להזדהות איתם. ואז בדרך כזו או אחרת, לנסות לגרום לאדם השני, לחשוב שהוא פועל מכוח אותם סיבות ורעיונות, שהוא עצמו לא מזדהה ולא רוצה להזדהות איתם. ועל ידי זה גורמים לאדם לשנות את עמדתו. ויש לשים לב לכך, שלפעמים ברגע שמנסים לגרום לאדם לחשוב שהוא פועל מכוח רעיונות וסיבות שהוא עצמו מתנגד אליהן, אז לפעמים דווקא נוצרת תוצאה הפוכה. שבה האדם כדי להגן על עצמו מהמחשבה שאומרת לו שהוא לא מספיק בסדר, בגלל זה הוא מתחיל לתת לגיטימציה לאותם הסיבות שאיתן הוא לא הזדהה עד כה. ואז בעצם נקודת התורפה של האדם, נחלשת. או במילים אחרות, לפעמים זה שגורמים למישהו לחשוב שהוא פועל מכוח של סיבה שהוא לא רוצה להזדהות איתה, לפעמים זה באמת גורם לו לשנות את דעתו, כדי לברוח מהמחשבה שהוא מזדהה עם דבר שהוא חושב שהוא רע. אבל לפעמים זה פשוט גורם לאדם לקבל את אותה הסיבה הרעה, והוא מתחיל לקבל אותה כלגיטימית, כדי להגן על עצמו. כגון לדוגמה, שיש סיבה מאוד חזקה ומוצדקת, לכך שההורה לא רוצה לקנות לילד שלו דבר כלשהו. והילד שמנסה לגרום להורה שלו לחשוב שהוא לא רוצה לקנות לו את הדבר, בגלל חוסר אהבה כלפיו, בכך לפעמים הילד משיג בדיוק את התוצאה ההפוכה. דהיינו, הסיבה האמיתית לכך שההורה לא רוצה לקנות את הדבר, היא ככ חזקה, עד כדי כך, שגם אם ההורה משתכנע בכך שזה שהוא לא רוכש את הדבר לילד, שזה מבטא חוסר אהבה כלפי הילד, הרי שבגלל שהסיבה האמיתית היא ככ חזקה, אז זה בעצם גורם להורה לקבל את זה שהוא לא אוהב את הילד שלו. וזה ... הילד שלו. גם אם באמת הוא דווקא כן אוהב את הילד שלו. והמסר הוא, שלפעמים ברגע שמחליפים לאדם את הסיבה שלו, בסיבה אחרת שהיא סיבה שאיתה הוא לא רוצה להזדהות, לפעמים זה יוצר את האפקט, שבו האדם לא רק ...

אקראי או סיבתי, מהי אקראיות? מהי סיבתיות? אין סוף מספרים, כמה מספרים יש? המספר הגדול ביותר, המספר הקטן ביותר, גורל, מזל, לכל דבר יש סיבה, הכל אקראי, דטרמיניזם, בחירה חופשית, צירופי מקרים מה ההבדל בין גורל לבין אקראיות? אליעד כהן פותח את הנושא בשאלה ... לנושא - יש אנשים שטוענים שהכל נקבע מראש על ידי הגורל, ויש כאלה שמאמינים שהכל הוא מקרי לחלוטין ללא סיבה. לדעת אליעד, יש כאן הבחנה חשובה: מקרה מוגדר כמצב ללא חוקיות, כלומר, מצב בו אין שום סיבה שמסבירה למה משהו קרה. לעומת זאת, גורל הוא מושג שאפשר לתפוס כסוג של סיבה, והוא תלוי בתפיסה האישית של האדם. כלומר, ניתן לומר שהגורל הוא אירוע עם סיבה או ללא סיבה, הכל תלוי כיצד מתבוננים על הנושא. האם אפשרי דבר שהוא גם סיבתי וגם אקראי? אליעד מבהיר שהמילה מקרה יכולה לשמש בשלוש דרכים שונות: לתאר דבר סיבתי, לתאר דבר אקראי, או לתאר מצב שיכול להיות גם סיבתי וגם אקראי. לפי הגדרתו, מקרה במובן הפשוט ביותר הוא תמיד משהו אקראי לחלוטין, כלומר, דבר שאין לו סיבה בכלל, שאינו קשור לאירועים קודמים ולא משפיע על אירועים עתידיים. דוגמה לכך היא מצב שבו אדם מקבל משכורת בלי ... לעבודה שעשה לפני כן. אם אין שום קשר בין הכסף שקיבל לבין העבודה שלו, הרי שזה אקראי. לעומת זאת, סיבתיות משמעותה שיש סיבה לכל דבר שמתרחש, וכל תוצאה היא בהכרח תוצר של אירוע קודם. מה ההבדל בין אינסוף יחסי לאינסוף מוחלט? אליעד מביא דוגמה מהעולם המתמטי כדי להסביר את מושג הסיבתיות והאקראיות: הוא מציג את השאלה כמה מספרים קיימים, ומסביר שיש אינסוף מספרים חיוביים ואינסוף מספרים שליליים. הוא מכנה את ... מספרים לפניו ואחריו. זהו אינסוף יחסי כי הוא תלוי בנקודת ההתייחסות שלנו. הדוגמה הזו מדגימה שהשאלה אם משהו הוא סיבתי או אקראי יכולה גם היא להיות תלויה בפרספקטיבה, ואין בהכרח תשובה חד - משמעית. האם יכולה להיות סיבתיות בלי התחלה? אליעד מציג את הנושא של סיבתיות אינסופית, ומסביר שאם לכל דבר יש סיבה, נגיע לשרשרת אינסופית של סיבות ואירועים. מצב כזה יוצר בעיה לוגית: אם אין התחלה, אז גם אין סיבה ראשונה, ואם אין סיבה ראשונה, אז כיצד בכלל ניתן לדבר על סיבתיות? מכאן הוא טוען שגם מושג הסיבתיות בסופו של דבר נתקל בפרדוקס - אם יש סיבה לכל דבר, תמיד ניתן לשאול מה הסיבה לסיבה עצמה, וכך מגיעים ללופ אינסופי. מהו אקראי מוחלט ומהי סיבתיות מוחלטת? אליעד מציג שני קצוות נוספים של המושגים: אקראי מוחלט הוא מצב שבו דבר מתרחש בלי שום סיבה קודמת ובלי שום קשר למה שיקרה אחריו. לעומתו, סיבתיות מוחלטת היא מצב שבו כל דבר קורה בהכרח, באופן שאין אפשרות שהוא לא יתרחש, ואין דבר שיכול להשפיע עליו או למנוע אותו. כאן הוא מדגיש שההבדל העיקרי בין שני המצבים הוא שהאקראי מוחלט לא מחויב כלל, והסיבתי מוחלט הוא לגמרי מחויב ואי אפשר שלא יתרחש. האם קיומה של סיבה ראשונה אפשרי? אליעד עוסק בשאלה הפילוסופית של קיום הסיבה הראשונה. לדבריו, אם הסיבה הראשונה היא מחויבת, זה אומר שיש משהו שקדם לה, ולכן היא לא יכולה להיות ראשונה באמת. אם היא לא מחויבת, אז היא אקראית. התוצאה היא שאין באמת דרך להגדיר סיבה ראשונה ללא בעיות לוגיות, כי או שהיא לא באמת ראשונה, או שהיא חייבת להיות אקראית לחלוטין. האם כל המציאות היא סיבתית או אקראית? לסיכום אליעד טוען, שהניסיון האנושי לחלק את העולם לסיבתיות ואקראיות הוא בעצמו מוגבל ושרירותי. בפועל, מה שאנו מכנים סיבתי או אקראי תלוי אך ורק ברמת ההבנה והידע שלנו. משהו שנראה לנו סיבתי, הוא פשוט דבר שהצלחנו להבין את הסיבה שלו, ומשהו שנראה לנו אקראי הוא דבר שהסיבה שלו נסתרת מאיתנו. אליעד מדגיש שבפרקטיקה, האדם נמצא תמיד במצב של חיסרון - אם הוא חושב שהמציאות סיבתית לחלוטין, ... תמיד עם תחושת חוסר שלמות וחוסר הבנה מלאה של המציאות. האם הכל נקבע מראש? מהי אקראיות מוחלטת? האם יש סיבה לכל דבר? מה ההבדל בין גורל למזל? האם קיימת בחירה חופשית? האם יש אינסוף מספרים?

סיבתיות, סיבה ותוצאה, לוגיקה, ניתוח הוכחה, ניתוח טענה, איך לנתח תהליך? איך לנתח חוקיות? איך להבין דברים? איך לברר את האמת? יחסי סיבה תוצאה, עיקרון הסיבתיות, למה דברים קורים? לגלות מה הסיבה איך לנתח תהליך בצורה נכונה באמצעות עיקרון הסיבתיות? אליעד כהן מסביר בהרצאה כיצד אפשר לנתח תהליכים שונים, לברר את האמת ולהבין לעומק יחסי סיבה ותוצאה. נקודת המוצא היא שאדם רואה או חווה אירוע מסוים, ואז הוא שואל למה זה קורה? או מה הסיבה שזה קרה?. ההנחה הראשונית של רוב האנשים היא שלכל אירוע או תוצאה יש סיבה ספציפית. אליעד מסביר שכאשר מישהו טוען שדבר מסוים (א) הוא תוצאה של דבר אחר (ב), חשוב לא לקבל מיד את הטענה אלא לשאול שלוש שאלות עיקריות שדרכן ניתן לנתח את התהליך לעומק ולוודא את אמיתות הסיבתיות. מהן שלוש השאלות שצריך לשאול כדי לנתח סיבתיות? כדי לנתח יחסי סיבה ותוצאה בצורה מדויקת ועמוקה, אליעד כהן מציג שלוש שאלות מרכזיות שצריך תמיד לשאול: האם האירוע א יכול לקרות אך ורק בגלל ב, או שייתכן שהוא יכול להתרחש גם בגלל סיבות אחרות? האם בכל פעם שיקרה האירוע ב, הוא בהכרח יוביל לאירוע א, או שאולי יכול להתרחש האירוע ב מבלי שיקרה בעקבותיו האירוע א? מדוע בכלל קרה האירוע ב? מה הסיבה שגרמה לאירוע ב עצמו להתרחש? אליעד מבהיר שכאשר בודקים סיבתיות יש צורך להיכנס לעומק, לא רק לשאול למה א קרה, אלא גם לבדוק מה עומד מאחורי הסיבה עצמה, ומה מחייב את התרחשות התוצאה. מה החשיבות של ניתוח הסיבתיות לעומק? אליעד מסביר שכאשר אנשים חוקרים סיבות, הם בדרך כלל מסתפקים בתשובה פשוטה. למשל, אדם שואל את עצמו למה אני כועס? והוא עונה לעצמו כי הצבנו ... בכלל גרם לכך שהאדם השני הציק לי?. באמצעות שאלות אלה, האדם יכול לרדת לעומק ולהגיע להבנה מלאה של התהליך והסיבתיות שמאחוריו. כך הוא מברר לעצמו את האמת באופן מוחלט ושלם יותר. דוגמאות להמחשת עיקרון הסיבתיות לעומק כדי להמחיש זאת, אליעד כהן נותן דוגמה נוספת: אנשים חושבים שהם רוצים או לא רוצים משהו, ומניחים באופן ... בכך שאני רוצה להרגיש טוב מחייב אותי לבצע את הפעולה הספציפית הזו?. הוא טוען שרק הבנה עמוקה וברורה של הסיבה והתוצאה, כולל כל השלבים שבאמצע, תאפשר לאדם להבין באמת את עצמו ואת מניעיו, וכך לברר את האמת עד הסוף. כיצד ניתוח סיבתיות עוזר להבין את עצמנו? אליעד מדגיש שהרבה אנשים שמנסים להבין את עצמם או תהליכים אחרים, לא מגיעים להבנה מלאה בגלל שהם לא חוקרים מספיק לעומק את הקשר הסיבתי. הוא מסביר שרוב האנשים לא בודקים עד הסוף את כל שלבי הסיבתיות, ולכן אינם מגיעים להבנה אמיתית ושלמה של הדברים. התהליך שהוא מציע - לשאול שוב ושוב למה אירועים מסוימים חייבים ... כפי שהתרחשו - נועד להבטיח בירור מלא ומדויק של המציאות והאמת. כאשר אדם באמת יורד לעומק הדברים ומנתח את הסיבתיות לעומקה, הוא מסוגל להבין טוב יותר את ההתנהגות שלו, את הרגשות שלו ואת המניעים האמיתיים מאחורי ההחלטות והפעולות שלו. אליעד מסכם את הרעיון בכך שרק כאשר אדם מגיע להבנה מלאה של סיבתיות, הוא יכול להתקדם הלאה בצורה בטוחה ונכונה בבירור האמת של עצמו ושל המציאות כולה. איך מנתחים סיבה ותוצאה? איך לגלות מה הסיבה של דברים? מהו עיקרון הסיבתיות? איך לברר את האמת לעומק? איך להבין את המניעים שלי? למה דברים קורים?

... לנתח תהליך רגשי? למה אני חושב ככה? איך לשנות הרגלים? איך לשנות חשיבה? איך להתמודד עם OCD? הדרכת מטפלים, סיבה רגשית, סיבה שכלית, איך לשכנע מישהו? למה אנשים מרצים אחרים ואיך להפסיק לרצות? אנשים רבים סובלים מתופעה נפוצה שבה הם מרגישים ... עושה מגיעה מתוך האמונה שהיא תגרום לו להרגיש טוב יותר או לפחות פחות רע. אדם יכול לרצות מישהו משתי סיבות מרכזיות: סיבה שכלית - הוא באמת מאמין שהפעולה שהאחר מבקש ממנו לעשות היא נכונה ומועילה עבורו. סיבה רגשית - הוא לא באמת חושב שהאחר צודק, אבל מעדיף להאמין בזה מסיבות רגשיות, כמו פחד מביקורת, חשש מדחייה, רצון להימנע מתחושת אשמה או פחד מכישלון. אליעד ממליץ על בדיקה עצמית עמוקה ... להתמודד עם תחושות לא נעימות? איך מזהים את התועלת הרגשית שמאחורי הרצון לרצות? אליעד כהן מדגיש שתמיד קיימות שתי סיבות אפשריות למחשבות של אדם: או שהוא חושב שהמחשבה היא אמת מוחלטת או שהוא מעדיף לחשוב כך, מתוך תועלת רגשית. ... שאין מישהו אחר שיכול לתת עצה טובה יותר מהאדם שאליו פנה. אם אחד מהתנאים האלה אינו מתקיים, כנראה שיש סיבה רגשית שבגללה האדם פועל לפי עצות של אחרים, כמו פחד מנטילת אחריות או פחד מכישלון. איך להבדיל בין אמת ... יושב בבית לבדו צריך לשאול את עצמו: האם אני באמת מרגיש בודד כי אני לבד, או שהתחושה הזו נובעת מסיבה רגשית אחרת? לעיתים האדם מעדיף להאמין שמה שהוא עושה או מה שהוא חושב הוא נכון, רק כדי להימנע מתחושות ... מה הוא באמת מרגיש ולמה ההרגל הזה נותן לו תחושת ביטחון או הקלה רגשית. המטרה היא להבין אם קיימת סיבה אמיתית (שכלית) שמחייבת את הפעולה, או שמדובר רק בצורך רגשי שניתן לפתור בדרכים אחרות. איך להדריך מטפלים לטיפול אפקטיבי ...

ניתוח סיבתיות, האם הסיבה מחייבת את התוצאה? איזו סיבה מחייבת תוצאה? איזו סיבה לא מחייבת תוצאה? דוגמאות לניתוח סיבתיות, איך לנתח סיבתיות? איך לגלות למה רע לי? לא רוצה להיות שמן, רוצה שיאהבו אותי, לא רוצה להיות לבד האם סיבה מחייבת תוצאה בהכרח? אליעד כהן מסביר לעומק את הנושא של ניתוח סיבתיות, ושואל באופן מפורש האם הסיבה תמיד מחייבת את התוצאה. הוא מתמקד בבירור השאלה מתי סיבה מסוימת בהכרח יוצרת תוצאה, ומתי לא. אליעד מבהיר כי כאשר חוקרים סיבתיות, יש לבדוק האם אפשר לדמיין שהסיבה קיימת ללא התוצאה. אם ניתן לדמיין זאת, אזי הסיבה אינה מחייבת את התוצאה. לעומת זאת, כאשר אי אפשר לדמיין את הסיבה ללא התוצאה, זוהי הוכחה שהסיבה מחייבת את התוצאה. מה זאת סיבתיות מחייבת? אליעד כהן נותן דוגמה פשוטה כדי להמחיש מתי הסיבה בהכרח מחייבת את התוצאה. הוא מתאר מצב שבו אדם נמצא בים ולא במשרד. במקרה זה, הסיבה (שהוא נמצא בים) בהכרח מחייבת את התוצאה (שהוא אינו במשרד), כי אי אפשר להיות בשני מקומות שונים באותו זמן. ... אדם נוסע צפונה ובאותו הזמן בדיוק נוסע דרומה, כי זהו מצב של דבר והיפוכו שלא ניתן לדמיין. במצבים כאלה, הסיבה מחייבת את התוצאה באופן מוחלט, ואין אפשרות אחרת. למה רע לך כשאתה לבד? אליעד כהן ממשיך עם דוגמה נוספת: ... לאדם שנמצא לבד? הוא מדגים שאפשר לדמיין אדם שנמצא לבד ולא רע לו, ולכן להיות לבד בפני עצמו אינו הסיבה לכך שיהיה לאדם רע. כלומר, לא הבדידות כשלעצמה היא הגורמת לרגש השלילי, אלא חייבים להוסיף תנאי נוסף: האדם גם לא רוצה להיות לבד. אליעד מסביר שהסיבה לכך שרע לאדם היא שילוב של שתי סיבות: הוא לבד, והוא גם לא רוצה להיות לבד. רק השילוב הזה יוצר בהכרח את התוצאה של הרגשת סבל או אי נוחות. האם הכישלון במבחן הוא בהכרח סיבה להרגיש רע? אליעד כהן מביא דוגמה נוספת של אדם שנכשל במבחן ומרגיש רע. הוא בודק לעומק ומפרק את הסיבה והתוצאה למרכיבים קטנים יותר. הסיבה הראשונה שאנשים בדרך כלל חושבים עליה היא נכשלתי במבחן, ולכן רע לי. אבל אליעד בודק האם זו באמת הסיבה המחייבת את התוצאה. הוא שואל אם ניתן לדמיין מצב שבו אדם נכשל במבחן ולא רע לו. מסתבר שכן, כי אם האדם אינו יודע שהוא נכשל, הוא לא יחווה סבל. לכן מתברר שהסיבה האמיתית לכך שרע לאדם היא שהוא יודע שנכשל במבחן, ושהוא לא רוצה להיכשל. שוב, הוא מראה שהסבל אינו נובע ... אנשים לא רוצים להיות שמנים? דוגמה נוספת שאליעד מביא היא של אדם שלא רוצה להיות שמן. לכאורה, האדם חושב שהסיבה לסבל שלו היא שהוא שמן. אבל אליעד בודק זאת לעומק: האם ניתן לדמיין אדם שמן שלא סובל? בוודאי. אפשר לדמיין אדם שמן שמרגיש טוב, כי הוא לא מתייחס לכך כבעיה. כלומר, הסיבה לסבל של האדם אינה עצם ההשמנה, אלא השילוב של העובדה שהוא חושב שהוא שמן ושהוא לא רוצה להיות שמן. ... אחד לא אוהב אותו, ובכל זאת לא רע לו, למשל, אם לא אכפת לו שאנשים לא יאהבו אותו. לכן הסיבה המחייבת לכך שרע לו היא לא ההשמנה עצמה וגם לא זה שלא אוהבים אותו, אלא השילוב של אני שמן, ... כי חשוב לי שיאהבו אותי. בהמשך, אליעד כהן חוקר מדוע האדם רוצה שיאהבו אותו, ומגיע לשכבה עמוקה יותר של הסיבה - האדם מחפש תחושת ביטחון, או תחושת ערך עצמי, ולכן הוא רוצה שיאהבו אותו. מה ההבדל בין מציאות לבין רצון? נקודה נוספת שאליעד מדגיש היא שהסיבה תמיד מורכבת משני אלמנטים מרכזיים: מציאות ורצון. אדם סובל או מרגיש רע כאשר המציאות אינה תואמת לרצון שלו. לדוגמה, ... פער בין מה שקיים (המציאות כפי שהיא נתפסת) לבין מה שרוצים שיקרה (הרצון). הבנה זו מאפשרת ניתוח עמוק של הסיבתיות ומסייעת לאדם להבין את הגורם המדויק לסבל או לאי - נוחות. איך לנתח סיבתיות באופן יסודי ומדויק? אליעד כהן ממליץ על ניתוח סיבתיות באמצעות פירוק הסיבות לגורמים יסודיים ביותר. כאשר אדם מציג סיבה לסבל, יש לבדוק לעומק האם באמת הסיבה מחייבת את התוצאה, או שמא אפשר לדמיין את הסיבה בלי התוצאה. בנוסף, חשוב לוודא שלא משתמשים במילים נרדפות לתאר את אותה הסיבה שוב ושוב. במקום לומר אני רוצה שיאהבו אותי כי זה עושה לי טוב, יש לבדוק למה זה באמת עושה ... ולהמשיך לחקור עד שמגיעים לשורש העמוק ביותר. בכל מקרה של סבל או אי נוחות, אליעד ממליץ לחקור בעומק את הסיבות, ולהבין את ההבדל בין מציאות ורצון, כי בסופו של דבר גילוי הסיבה המדויקת הוא זה שיכול להביא לשינוי בהרגשה או בתגובה של האדם לסיטואציה. למה רע לי כשאני לבד? האם הסיבה מחייבת את התוצאה? איך לנתח סיבתיות? למה אנשים לא רוצים להיות שמנים? איך לדעת למה רע לי באמת? איך ...

אלוהים הוכחות, מי ברא את העולם - חלק 11 - הוכחה לכך שאין סיבה ראשונה לכל הסיבות! יש אלוהים, אין אלוהים, מי ברא את אלוהים, הוכחות שאלוהים קיים, לחזור בתשובה האם יש אלוהים? האם / איך נברא העולם? מי ברא את העולם? מי ברא את אלוהים / הבורא? בריאת העולם / אלוהים ועוד. טיעון: לכל סיבה יש סיבה אחרת שקודמת לה. אלוהים הוא הסיבה הראשונה של כל הסיבות ששום סיבה אחרת לא קודמת לה. אלוהים הוא סיבת הסיבות = הסיבה של כל הסיבות. סוף טיעון. הפרכה: נוכיח שאין סיבה ראשונה לכל הסיבות, אלא או שלכל סיבה יש מסובב וסיבה אחרת שקודמים לה, או שלא לכל סיבה יש סיבה. נסביר: אין אפשרות לומר כי קיימת סיבה לכל הסיבות / סיבה ראשונה. מדוע? נניח שיש סיבה ראשונה לכל הסיבות / רצון ראשון שקודם לכל הרצונות / כוח ראשון שקודם לכל הכוחות וכולי. נשאל: האם הסיבה הראשונה היא מוכרחת להיות כפי שהיא, או שהיא אינה מוכרחת? דהיינו, נשאל: האם נקודת ההתחלה הזאת היא מוכרחת או ... ואם נשיב שהיא אינה מוכרחת להיות כך, אז נשאל, אז מדוע היא כך ולא אחרת? מסקנה: או שלא לכל סיבה יש מסובב, וממילא לא ניתן להוכיח שיש סיבה ראשונה / אלוהים, או שלכל סיבה יש מסובב אחר... ואז אין אלוהים ראשון... אלא התהליך של סיבה ומסובב הוא אין סופי...