סיבתיות, אולי אין סיבה, האם יש סיבה למשהו, מה הסיבה של הסיבה הראשונה, מה היה לפני הסיבה הראשונה האם קיימת סיבה לכל דבר או אולי אין סיבה כלל? אליעד כהן עוסק בשאלה הפילוסופית של סיבתיות, ומעלה את האפשרות המהפכנית שאולי אין כלל סיבה לשום דבר. כדי להבין לעומק את הנושא הזה, אליעד מתחיל בשאלות פשוטות ומתקדם בהדרגה לשאלות מורכבות יותר, המצביעות על קיומה של בעיה בסיסית בתפיסתנו את המציאות. מדוע אנשים מחפשים תמיד סיבה לכל דבר? אנשים באופן טבעי נוטים לחשוב שלכל דבר שקורה חייבת להיות סיבה. אליעד מראה את הנטייה הזו באמצעות דוגמה פשוטה: מישהי שואלת למה אני קוראת עכשיו את הטקסט הזה? ולכאורה התשובה המתבקשת היא, שיש איזו סיבה לכך. אבל הוא מיד מערער על התפיסה הזאת ואומר מי אמר שצריך שתהיה בכלל סיבה? כלומר, הוא מנסה לגרום לנו להבין שהרגל החשיבה שלנו מחייב אותנו לחפש סיבות, גם במקומות שאולי לא קיימת בהם סיבה אמיתית. מה יקרה אם נגלה שלסיבה הראשונה אין סיבה? אליעד מעלה את הרעיון המאתגר הבא: או שיש סיבה או שאין סיבה. כלומר, או שכל דבר ביקום יש לו סיבה, או שאין כלל סיבה לדבר הראשון. הוא מסביר את המצב הבא באמצעות דוגמה נוספת: אם אנו מניחים שלאירוע הראשון אין סיבה, יוצא מכך שלמעשה לשום דבר שמגיע אחריו אין באמת סיבה, מפני שהכל נובע מהאירוע הראשון חסר הסיבה. מצד שני, אם נאמר שלאירוע הראשון יש סיבה, מיד תעלה השאלה, ומה הסיבה של הסיבה הזאת? וכך נמשיך לחפש סיבה לכל סיבה חדשה שנמצא, ולא נגיע לסוף. האם אפשר באמת להגיע לסיבה הראשונה? אליעד מבהיר את הבעיה הזו לעומק: בכל פעם שנמצא סיבה למשהו, נרצה להבין גם את הסיבה של הסיבה הזאת, ותמיד נצטרך לחזור עוד צעד אחורה ולשאול מה היה לפני אותה סיבה. לכן, בעצם לא ניתן להגיע לסיבה הראשונה, כי תמיד אפשר לשאול ומה היה לפניה? באופן זה, אליעד מציג בפנינו את הפרדוקס של סיבה ראשונה, ומדגים מדוע החיפוש אחר סיבה מוחלטת עלול להיות אינסופי או בלתי אפשרי. האם חייבת להיות סיבה לתהליכים של התפתחות והתודעה? כדי להעמיק עוד, אליעד מביא דוגמה נוספת מהחיים: מישהו אומר שהוא לומד או מתפתח, ושואל מה הסיבה שאני לומד ומתפתח?. האדם נותן סיבות כמו כדי לפתח את התודעה וההוויה שלי, אבל אז נשאלת השאלה ומה הסיבה שהתודעה וההוויה שלך צריכות בכלל להתפתח? כך, כל תשובה מובילה מיד לשאלה נוספת ועמוקה יותר, שחותרת למצוא סיבה קודמת לסיבה שניתנה. גם כאן, אליעד מדגים שהניסיון למצוא סיבות מדויקות וברורות לכל תהליך הוא מאמץ אינסופי. מדוע שאלות של סיבתיות יוצרות מעגליות אינסופית? אליעד מסביר ששאלות של סיבתיות ...

איך לשאול למה? איך להבין תהליך סיבתי? למה כל סיבה מורכבת מ 2 טענות? מהן 2 השאלות שאפשר לשאול על כל סיבה? איך לחקור סיבתיות? ניתוח סיבתיות, ניתוח תהליך של סיבה ותוצאה, איך לנתח סיבה של משהו? איך להבין תהליכים? איך לשאול מה הסיבה? למה חשוב לשאול למה וכיצד עושים זאת נכון? השאלה למה? נמצאת במרכז חקירת הסיבתיות, ובאמצעותה אנו מנסים להבין את הקשר שבין סיבה לתוצאה. אליעד כהן מסביר שכדי לשאול את השאלה למה? באופן אפקטיבי ומדויק, חשוב קודם להבין את המשמעות של מושג ה סיבתיות . סיבתיות מוגדרת כקשר בין שני אירועים: אירוע אחד הוא ה סיבה והאירוע האחר הוא ה תוצאה . בלי קשר ברור בין אירועים, אי אפשר לשאול למה, כי אין סיבה שגורמת לאירוע להתרחש. לדוגמה, אם מתרחש משהו שאין לו קשר לשום דבר אחר, אין סיבה לשאול למה זה קרה?. מהן שתי הטענות שקיימות בכל סיבה? כאשר אנו נתקלים בטענה סיבתית, תמיד מדובר בשתי טענות נפרדות, וחשוב להפריד ביניהן: הטענה הראשונה האירוע או העובדה שנקבעה כסיבה. הטענה השנייה הקביעה שהסיבה בהכרח מובילה לתוצאה או לפעולה מסוימת. לדוגמה, אם מישהו אומר אתה צריך לאכול חסה כי חסה זה בריא, הוא ... הראשונה. למה זה שחסה היא דבר בריא אומר שאני חייב לאכול אותה? - שאלה הבוחנת את הקשר המחייב בין הסיבה לתוצאה. כיצד דוגמת התפילין מדגימה את העיקרון הזה? כאשר מישהו אומר: צריך להניח תפילין כי אלוהים אמר, הוא טוען ... Y), יש לבצע את השלבים הבאים: זיהוי הטענות קודם כל, להבין שיש תמיד שתי טענות נפרדות - הטענה לגבי הסיבה עצמה והטענה על הקשר בינה לבין התוצאה. בחינת כל טענה בנפרד האם הסיבה עצמה אמיתית, נכונה או מבוססת? האם באמת קיימת תלות הכרחית בין הסיבה לבין התוצאה? בדיקת הסברים חלופיים האם התוצאה יכולה לנבוע מסיבות אחרות או מסיבות נוספות, שאינן קשורות לסיבה המדוברת? לדוגמה, כאשר מישהו אומר אני צריך להתפטר מהעבודה כי רע לי שם, הוא בעצם מציג שתי טענות: טענה ... כאשר נשאלת השאלה למה, תמיד נבדוק שיש לנו לפחות שתי שאלות אפשריות לשאול: לגבי נכונות הטענה עצמה - האם הסיבה אכן נכונה? לגבי הקשר המחייב בין הסיבה לתוצאה - האם הסיבה באמת מובילה בהכרח לתוצאה המדוברת? באמצעות שיטה זו אפשר לפתח יכולת חשיבה ביקורתית, חדה ומדויקת יותר, שמובילה להבנה ברורה ומלאה יותר של המציאות. סיבתיות קשר סיבה ותוצאה איך לשאול למה ניתוח טענות וחקירתן מהי שאלה סיבתית? למה בכלל לשאול למה? השאלה למה עוסקת בחקירת סיבתיות. כאשר מישהו אומר משהו, או כשעולה לנו מחשבה מסוימת, לרוב אנחנו רוצים להבין את הסיבה שמאחורי הרעיון או הפעולה. השאלה למה מנסה לברר מה קרה לפני כן, או מה גרם למשהו לקרות. אם אין שום קשר בין אירוע אחד לאחר, אי אפשר לשאול עליו למה, כי אין לו סיבה שמובילה אותו. מהי סיבתיות וכיצד היא קשורה לשאלה למה? סיבתיות פירושה קשר של סיבה ותוצאה בין שני אירועים. אם יש אירוע אחד שמתרחש, ולא קשור לשום דבר אחר, אז לא שייך לשאול עליו למה. למה הופכת להיות רלוונטית רק אם אומרים שקרה אירוע אחד שגרם לאירוע אחר, ולפיכך האירוע הראשון הוא הסיבה, והשני הוא התוצאה. איך לזהות טענות סיבתיות? כאשר מישהו אומר עשה X כי Y, יש כאן שתי טענות עיקריות: ... ש - Y נכון, נובע שצריך לעשות X (למשל בגלל שחסה בריא, צריך לאכול אותו). בכל פעם שיש לנו סיבה ותוצאה, יש לפחות שתי טענות שאפשר לבחון כל אחת מהן בנפרד. איך דוגמת החסה ממחישה זאת? בדוגמת החסה מישהו ... חסה זה בריא - קביעה לגבי ערכה של החסה. 3. בגלל שחסה בריא, צריך לאכול חסה - חיבור בין הסיבה לתוצאה. מכאן אפשר לשאול שתי שאלות נפרדות: - למה אתה אומר שחסה זה בריא? - למה זה שחסה בריא ... שזה מונע ממני לטוס לחלל בהכרח אומרת שאסור לי ללבוש אותה? האם תמיד יש שתי שאלות בכל מקרה של סיבה ותוצאה? בכל פעם שעולה טענה של סיבתיות (כלומר A קורה בגלל B), אפשר לאתר שתי טענות: עצם האמירה ש ... - A הוא תוצאה או פעולה מחייבת? מה עושים בפועל עם שאלות הלמה? במצב מעשי, אחרי שזיהינו שיש לנו סיבה ותוצאה, אפשר לשאול את עצמנו או את מי שמולנו: - האם הסיבה עצמה נכונה? - האם התוצאה אכן נגרמת מהסיבה הזו בלבד, או שיש סיבות נוספות? - האם באמת נובעת פעולה כלשהי מכך שהסיבה נכונה? ניתן להרחיב את החקירה עוד יותר ולשאול שאלות נוספות, אבל הדבר הבסיסי הוא להבין שתמיד מתקיימות לפחות שתי טענות כאשר אומרים X קורה בגלל Y. איך אפשר להתקדם בחקירה סיבתית? ראשית, מזהים את שני החלקים של הסיבתיות: הסיבה והתוצאה. שנית, בודקים כל חלק בפני עצמו - האם הסיבה נכונה, והאם היא בהכרח גוררת את התוצאה. שלישית, אפשר לבחון האם התוצאה נובעת אולי מסיבות אחרות, או אם יש דרך אחרת להסביר את הקשר בין האירועים. סיכום הדברים העיקריים השאלה למה היא שאלה של חקירת סיבתיות. כדי להבין למה, צריך לזהות מהי הסיבה ומהי התוצאה, ולזכור שבכל טענה של עשה כך כי כך חבויות שתי טענות: אחת על נכונות הסיבה, ואחת על הקשר המחייב בין הסיבה לתוצאה. בעזרת הכללים הללו ניתן ללמוד לשאול למה בצורה חדה יותר, הן לגבי הדברים שאנחנו שומעים מאחרים והן לגבי ...

... בצורה הבאה: אם נאמר שלחלק מהדברים יש תכלית ולחלק מהדברים אין תכלית, נשאל את השאלה הבאה: האם יש תכלית וסיבה מדוע לחלק מהדברים יש תכלית ולחלק מהדברים אין תכלית? ואם נאמר שיש סיבה מדוע לחלק יש תכלית ומדוע לחלק אין תכלית, הרי שבעצם אמרנו שלכל דבר יש תכלית. ואם נאמר שאין תכלית וסיבה, מדוע יש דברים שיש להם תכלית ומדוע יש דברים שאין להם תכלית, הרי שהמשמעות היא שאין שום תכלית לשום דבר. כי לומר שיש לחלק מהדברים תכלית, פירושו שיש סיבה בנקודת ההתחלה של הדברים, שבגללה הדברים הם כפי מה שהם. ואם לחלק מהדברים אין סיבה. הרי שבנקודת ההתחלה שנוצרו הדברים, הרי שלא באמת הייתה סיבה מדוע לחלק מהדברים יש ולחלק מהדברים אין סיבה. ואכ, לומר שלחלק מהדברים יש ולחלק אין סיבה, המשמעות היא שבנקודת ההתחלה נעשו דברים בלי סיבה, ואכ אין משמעות לסיבה כלשהי בנקודת ההתחלה. כי אם יש סיבה מדוע לחלק יש סיבה ולחלק אין סיבה, הרי שיש סיבה לכל דבר. ואם אין סיבה מדוע לחלק יש סיבה ולחלק אין סיבה, הרי שבנקודת ההתחלה שבה נוצרו הדברים ונפרדו זה מזה, אלו לאירועים עם סיבה ואילו לאירועים בלי סיבה, הרי שאם לחלוקה עצמה אין סיבה, הרי שהאין סיבה, קודם לנתינת הסיבה לדברים, ואכ כל הסיבות של הדברים שיש להם סיבה, הן חסרות משמעות. ונוסיף להבהיר: אם נאמר שיש דברים שאין להם סיבה ויש דברים שיש להם סיבה, הרי שנשאל: מהי הסיבה שבגללה הוחלט שיהיו דברים עם סיבה ושיהיו דברים בלי סיבה. ואם נאמר שיש לכך סיבה, הרי שיש סיבה גם לדברים שאין להם סיבה. ואם נאמר שאין סיבה מדוע יש דברים עם או בלי סיבה, הרי שהמשמעות היא שתהליך יצירת הדברים עם ובלי סיבה, הוא עצמו נעשה בלי שכל וסיבה. ואכ אין משמעות לסיבות שנוצרו בו. כי אם אין סיבה מדוע יש סיבה, אכ אין משמעות גם לסיבה עצמה. כי אם יש סיבה לכל הסיבות, הרי שיש משמעות לכל הסיבות. אבל אם אין סיבה לכל הסיבות, דהיינו, אם בנקודת ההתחלה אין סיבה מדוע לחלק מהדברים יש ולחלק מהדברים אין סיבה, הרי שיש אקראיות בנקודת ההתחלה ללא סיבה, ואכ אין משמעות ליצירת הסיבות עצמן. כי אם נאמר שאין סיבה מדוע חלק מהדברים יש וחלק מהדברים אין להם סיבה, המשמעות היא שבעצם הדברים ...

סיבתיות, מה קדם למה הביצה או התרנגולת? סיבה לפני תוצאה, תוצאה לפני סיבה, אבולוציה, בריאת העולם, פרדוקס הביצה והתרנגולת, מה היה קודם הביצה או התרנגולת? האם יש אלוהים? סיבה ותוצאה מה קדם למה הביצה או התרנגולת? ההרצאה של אליעד כהן עוסקת בשאלה הפילוסופית העתיקה מה קדם למה? הביצה או התרנגולת?, שמהווה בסיס לדיון על רעיונות של סיבה ותוצאה, התהליכים האבולוציוניים, וההבנה של זמן. השאלה עצמה היא פרדוקס, אך השיעור לא מתמקד רק בה, אלא בחקירה פילוסופית ועמוקה של הסיבתיות וההבנה שלנו את הזמן. ההגדרה המסורתית של סיבה היא שמשהו קורה קודם לתוצאה, כלומר, הסיבה קודמת בזמן לתוצאה. אליעד מתחיל בדיון על סיבתיות ומעלה את השאלה האם כל סיבה אכן קודמת לתוצאה. הוא מציין, כי בהגדרה של סיבה ותוצאה, יש נטייה לחשוב שהסיבה תמיד קודמת לתוצאה, אבל הוא מציע שזו לא תמיד הדרך בה הדברים מתנהלים. דוגמה לכך היא, למשל, כאשר אדם מבצע פעולה מתוך כוונה להשיג תוצאה בעתיד. בסיטואציה כזו, פעולתו היא סיבה לעתיד, אבל אותה סיבה אינה באמת קודמת לה באופן הכרונולוגי. בהמשך, אליעד עובר לדון בשאלה האבולוציונית מה קדם למה? הביצה או התרנגולת?. הוא ... והביצה והתרנגולת לא תמיד היו באותם מבנים שהכרנו. הוא מציין כי, במסגרת האבולוציה, התהליכים הארוכים והמורכבים קשה להצביע על סיבה אחת בודדת שקדמה לכל. למשל, האם התרנגולת נוצרה קודם לביצה, או להיפך? הסיבה לתהליך האבולוציוני היא לא בהכרח סיבה שמתרחשת בזמן הקודם לתוצאה, במיוחד כשמדובר בתהליכים ביולוגיים מורכבים כמו האבולוציה. לכן, השאלה מה קדם למה? הביצה או התרנגולת? מקבלת מימד פילוסופי נוסף, בו אין בהכרח סדר כרונולוגי מדויק בין הסיבה לתוצאה. אם נבין את זה, השאלה מקבלת צורה חדשה. הדיון של אליעד כהן עובר גם לשאלות פילוסופיות רחבות יותר, ... להבנה עמוקה יותר של הקיום האנושי ושל התהליכים שמובילים אותנו. הסוגיה של הביצה והתרנגולת, אם כך, לא מציינת רק סיבה ותוצאה מתוך גישה לינארית, אלא היא מבטאת את המורכבות הרבה של תהליכים טבעיים שמתקיימים בשני כיוונים שונים - תוצאה ועתיד שמשפיעים על סיבה, ולאו דווקא סדר כרונולוגי. אליעד מסכם את ההרצאה בכך שהוא מעלה את המחשבה האם יש בכלל סיבה אחת ברורה שמובילה לתוצאה אחת, או ששני הדברים יכולים להתקיים בו - זמנית. מה קדם למה ביצה או תרנגולת? סיבה ותוצאה האם יש אלוהים? אבולוציה ובריאת העולם הביצה והתרנגולת בפרספקטיבה פילוסופית מה קדם למה הביצה או התרנגולת? בהרצאה זו, ... בשאלה פילוסופית עתיקת יומין: מה קדם למה, הביצה או התרנגולת? השאלה הזו מהווה בסיס לדיון רחב על רעיונות של סיבה ותוצאה, תהליכים אבולוציוניים, והגדרות של זמן. אליעד מציג את השאלה לא רק כפרדוקס אלא גם כדרך להבין את הקשר בין סיבה לתוצאה. ההרצאה מתחילה בדיון על מושג הסיבתיות. אליעד מעלה את השאלה האם כל סיבה חייבת להקדים את התוצאה. הוא מדגיש שכשיש סיבה ותוצאה, הגדרה מסוימת של סיבה היא שהסיבה קודמת לתוצאה, אך הוא מציין כי ההגדרה הזו אינה תמיד מוחלטת, והסיבה לא תמיד קודמת בזמן לתוצאה. הוא מציין דוגמאות מתוך החיים כדי להמחיש את הרעיון הזה, ומביא מקרים בהם התוצאה נראית כמו סיבה עתידית לפעולה מסוימת. לדוגמה, אדם יכול לבצע פעולה מתוך כוונה להשיג תוצאה בעתיד, אך באותו רגע הסיבה לתוצאה אינה עדיין קרתה. בהמשך, אליעד עובר לדיון על האבולוציה ובריאת העולם, ובפרט על השאלה מה קדם למה? הביצה ... שהתהליך האבולוציוני הוא זה שיצר את המצב הנוכחי שבו אנו רואים ביצה ותרנגולת. הוא מציין גם את הקושי בהגדרת סיבה ותוצאה, במיוחד כאשר ישנם תהליכים ביולוגיים ארוכים ומורכבים, כמו האבולוציה, שבהם קשה להצביע באופן חד משמעי על סיבה אחת שהתמידה לאורך זמן. תוך כדי הדיון, אליעד מבצע חקירה פילוסופית על איך אנו מבינים את קיום הזמן, מהו העבר ומהו העתיד, ועד כמה הגדרות אלו תורמות להבנת שאלת הסיבתיות. בהמשך, הוא מציין שייתכן שהתשובה לשאלה מה קדם למה? הביצה או התרנגולת? אינה ברורה לגמרי גם מבחינה פילוסופית. הוא ... פשוטות, אך כל שאלה כזו יכולה לפתוח דלתות להבנת העולם בצורה עמוקה יותר. מה קדם למה? ביצה או תרנגולת? סיבה ותוצאה האם יש אלוהים? אבולוציה ובריאת העולם הביצה והתרנגולת בפרספקטיבה פילוסופית

... איך לפתור כל בעיה? איך לטפל באנשים? הדרכת מטפלים, איך להטיל ספק? איך להיות הכי חכם בעולם? אטיולוגיה, קשרי סיבה ותוצאה, קשר לוגי, יחסי סיבה ותוצאה, יחסי סיבה ותוצאה, יחסי סיבה ומסובב, חלק 2 תוספות - מתי נכון לשאול האם זו האמת ומתי נכון לשאול עד כמה זו האמת: כאשר ... שלה, הם האמת. ואיך להכין את רשימת המשפטים ההופכיים של הטענה, גם זה התבאר במקום אחר... תוספות - בדיקת סיבה ותוצאה אפשריות בלבד + בדיקת התוצאה שלא ביחס לסיבה: כאשר אנחנו בודקים אמיתות של טענה, ננסה לבדוק את אמיתות התוצאה בלי קשר לסיבה. לדוגמה, הנייר עלה באש והוא נשרף. סיבה: הנייר עלה באש. תוצאה: הנייר נשרף. אז נבדוק, את אמיתות הסיבה: האם הנייר עלה באש. ונבדוק את אמיתות התוצאה: האם הנייר אכן שרוף. ונבדוק את כל אחת מהבדיקות האלו בפני ... הכביסה אכן רטובה וכיוב. שבמקרים האלו, בעצם אפשרי לבדוק את אמיתות התוצאה, כשאלה בפני עצמה, גם בלי קשר לאמיתות הסיבה. יחד עם זאת, יש מצבים שבהם לכאורה נראה, שלא ניתן לבדוק את אמיתות התוצאה, בלי להתייחס לקשר שלה לסיבה. לדוגמה: טענה שאומרת, ירד הרבה גשם, וזה הולך לגרום לכך שיהיו שטפונות. סיבה: ירד הרבה גשם. תוצאה: יהיו שטפונות. אז לכאורה את הסיבה אפשרי לבדוק, האם באמת ירד הרבה גשם. אבל איך נבדוק את התוצאה בפני עצמה? כי לכאורה הבדיקה היא, האם ... להשיב לשאלה הזאת, צריך לקחת בחשבון את הגשם שירד. ולכאורה, אי אפשר לשאול עד כמה התוצאה נכונה, בלי להתייחס לסיבה. כי השאלה עד כמה יהיו שטפונות, לא עומדת בפני עצמה, אלא ביחס לסיבה כלשהי. אז איך בעצם ניתן לבדוק את אמיתות התוצאה בלי קשר לסיבה?! או לדוגמה, התעוררתי מוקדם מידי ועכשיו אהיה עייף. אז אפשרי לבדוק האם באמת התעוררתי מוקדם. אבל איך נבדוק האם באמת אהיה עייף, בפני עצמו, בלי להתייחס לסיבות כלשהן?! והתשובה לכך היא, שבכל פעם שאנחנו רוצים לבדוק משהו שהוא רק אפשרי ושהוא עדיין לא קרה בפועל במציאות, ... משהו שקרה, בעצם מניחים 2 דברים. 1 - שיש אפשרות שהתוצאה תקרה באפן כללי. 2 - שהתוצאה תקרה בגלל הסיבה שהוזכרה. ולכן נבדוק באופן כללי, האם באמת בכלל יש אפשרות שהדבר יקרה באופן כללי. לדוגמה: טענה שאומרת, ירד גשם ... ביחס למשהו שקורה או לא קורה. וממילא הטענה לא יכולה להיות נכונה. וזה עוד לפני בדיקת ההקשר הסיבתי שבין הסיבה לתוצאה. או לדוגמה: טענה שאומרת, בגלל שהבורסה נפלה אני אאבד את כל מה שיש לי. ונשאל, האם הבורסה נפלה. ... מה שיש לך. והאם זה מתחייב רק בגלל שהבורסה נפלה. ובכל מקרה המסר הוא, שתמיד צריך לבדוק את אמיתות הסיבה והתוצאה בפני עצמן, גם בלי קשר לרכיב סיבתיות כלשהו. ואם התוצאה היא רק אפשרית שהיא עדיין לא קרתה בפועל ... אז נבדוק, באופן עקרוני, האם יש אפשרות שתוצאה כזו תקרה. ואחרי שהבנו את זה, עכשיו אוסיף, כי לפעמים גם הסיבה עוד לא קרתה. וגם אז נשאל, האם הסיבה יכולה לקרות באופן עקרוני. לדוגמה: אם הילד שלי יהיה עצבני, הוא יתאבד. שאז נשאל: אמיתות סיבה: האם יש אפשרות שהילד שלך יהיה עצבני. אמיתות תוצאה: האם יש אפשרות שהילד שלך יתאבד. אמיתות הקשר סיבה ותוצאה: האם זה שהילד שלך יהיה עצבני, מחייב את זה שהוא יתאבד. האם זה שהוא יתאבד, יכול לקרות רק בגלל שהוא יהיה עצבני. ובקיצור, אם הסיבה או התוצאה עוד לא קרו בפועל, אז צריך לבדוק את הנחת היסוד שאומרת שהם יכולים לקרות באופן עקרוני. ובממוצע, יש יותר טענות שבהן התוצאה עוד לא קרתה ושהסיבה כבר קרתה, מאשר שגם הסיבה וגם התוצאה לא קרו. ולכן ההתייחסות הראשונית הייתה, למקרה שהסיבה כבר קרתה ושהתוצאה עוד לא קרתה. תוספות - בדיקת תוצאה עתידית אפשרית: כאשר בודקים אמיתות תוצאה, יש 2 אפשרויות. ... נבדוק את האפשרות העקרונית שהתוצאה תקרה. לדוגמה, את האפשרות שהנייר יהיה שרוף. לדוגמה: אני מפחד שאכשל ואז יפטרו אותי. סיבה: שאכשל. תוצאה: יפטרו אותי. בדיקת אמיתות תוצאה >> האם קיימת אפשרות כזאת שיפטרו אותי? דוגמה נוספת: אם אכשל, זה ... שיפטרו אותי. בדיקת תוצאה עתידית >> האם קיימת אפשרות שיפטרו אותי? האם קיימת אפשרות להגדלת הסיכוי שיפטרו אותי בגלל סיבה כלשהי? או שמא אם יפטרו אותי זה לא תלוי בסיבה משתנה כלשהי? לדוגמה: זריחת השמש, אפשרית, אך אין משהו שמגדיל או מקטין את הסיכוי שהיא תקרה. עוד דוגמה: סיבה: אכלתי. תוצאה: אני שבע. >> הסיבה והתוצאה כבר קרו בעבר, ניתן לבדוק אותן בפני עצמן. סיבה: אכלתי. תוצאה: אהיה שבע עוד מעט בגלל שאכלתי קודם. >> הסיבה כבר קרתה בעבר. התוצאה עתידית ביחס לסיבה שכבר קרתה. ולכן את התוצאה נבדוק בפני עצמה, האם קיימת אפשרות שאהיה שבע באופן עקרוני, בלי קשר לסיבה כלשהי. ורק אחכ נבדוק, האם הסיבה שאכלתי מחייבת את זה שאהיה שבע. דהיינו, בדיקת התוצאה ביחס לעצמה ורק אחכ ביחס לסיבה. סיבה: אני אלך לאכול. תוצאה: אני אהיה שבע, בגלל שאלך לאכול. הסיבה והתוצאה עתידיות. ונשאל עליהן באופן עקרוני. האם קיימת אפשרות שאלך לאכול? האם קיימת אפשרות שאהיה שבע, בלי קשר לסיבה ...

האם יש סיבה לחיות? למה לחיות? מה הסיבה לחיות? רצון לחיות, רצון למות, רצון להתאבד, סיבה למה לחיות, סיבה למה לא להתאבד, לא רוצה לחיות, רוצה למות, לשכנע מישהו לא למות, לשכנע מישהו לא להתאבד, למה לא למות? האם יש סיבה אמיתית לחיות או למות? כאשר בן אדם שואל את עצמו למה לחיות, הוא מחפש משמעות או סיבה שתיתן לו כוח להמשיך. אליעד כהן מציג בהרצאה את השאלה החשובה והעמוקה הזו: האם קיימת בכלל סיבה מוחלטת לחיות? אליעד מסביר שלשאלה זו אין תשובה מוחלטת, אלא רק תשובות יחסיות, זמניות וחלקיות. הוא נותן דוגמה לכך ... כל שאלה נוספת. זו נקודה קריטית להבנה: כל תשובה לשאלה למה לחיות? תהיה יחסית בלבד, לא מוחלטת. אם אין סיבה לחיות, האם כדאי למות? אליעד מתמודד עם המחשבה של אנשים שחושבים: אם אין סיבה אמיתית לחיים, אז אולי עדיף כבר למות? הוא מסביר שהמחשבה הזאת נובעת מחוסר הבנה עמוקה של השאלה. הוא מדגים ... בבוקר, רע לו מאוד, והוא חושב שאם הוא ימות, הוא יפתור את הבעיה. אבל אז הוא תוהה האם יש סיבה שבכלל יחיה, ולכן הולך לחקור את השאלה. הוא שואל אנשים ולא מוצא תשובה מספקת. כשהוא מגיע למסקנה שאין באמת סיבה, הוא עלול לחשוב שעכשיו כבר מותר לו למות. אבל אליעד מדגיש שזה לא נכון: אם בן אדם יגיע להבנה מוחלטת שאין סיבה לחיות, באותו רגע הרצון למות ייעלם, כי אם אין סיבה מוחלטת לחיות, אז אין גם סיבה מוחלטת למות. למעשה, הרצון למות נובע מההנחה הסמויה שיש משמעות כלשהי, שאם החיים רעים אז כדאי למות כדי להפסיק ... יתאמץ לעשות שום דבר - לא למות ולא לחיות. מדוע אנשים רוצים להתאבד ומה הטעות שלהם? אליעד כהן מסביר שהסיבה שאדם רוצה למות היא תמיד בגלל שהוא סובל או חווה חוסר משמעות בחייו, והוא מניח שבמוות הסבל או חוסר ... זאת בצורה ברורה יותר, אליעד מביא דוגמה נוספת של אדם שרצה להתאבד אך לא עשה זאת מפני שהייתה לו סיבה מסוימת, למשל בגלל שאסור לו מבחינה מוסרית או דתית. אותו אדם לא התאבד בגלל סיבה ספציפית חיצונית, כגון חוק או אמונה. אך מה יקרה אם הסיבה תיעלם פתאום? למשל, אם יתגלה שאין איסור להתאבד? האם זה אומר שצריך למות מיד? לא. כי אם הסיבה לחיות אינה מוחלטת, הרי שגם הסיבה למות אינה מוחלטת. מה ההבדל בין הבנה חלקית להבנה מוחלטת שאין סיבה לחיות? אליעד מסביר הבדל חשוב מאוד בין אדם שחושב שאין סיבה לחיות לבין אדם שבאמת מבין שאין סיבה לחיות. אדם שבאמת הבין שאין שום סיבה לחיות, לא יהיה מוטרד בכלל מהשאלה אם להתאבד או לא. הוא יהיה במצב פסיבי. לעומת זאת, אדם שמוטרד ומתייסר ... סימן שהוא עדיין מחפש משמעות או מניח שישנה משמעות, ולכן הוא עדיין סובל ומוטרד. אליעד מסביר שאם באמת אין סיבה מוחלטת לחיים, אז אין גם סיבה מוחלטת למות, ולכן הרצון למות הוא סימן שהאדם עדיין לא הבין באמת שאין משמעות. הרצון למות מעיד שהאדם לא הגיע לתובנה האמיתית והעמוקה שאין סיבה אמיתית לחיים. אם הוא היה מגיע לתובנה הזאת באמת, הוא היה נעשה שווה - נפש לגמרי, ולא היה מתייסר או מוטרד כלל מהשאלה אם לחיות או למות. למה לא צריך לפחד להודות שאין סיבה מוחלטת לחיות? אליעד כהן מסביר שאין צורך לפחד מההכרה שאין סיבה מוחלטת לחיות, כי ברגע שאדם באמת יכיר בזה, הוא לא ירצה למות ולא יזיק לעצמו בשום צורה. הרצון לפגוע ... נפשי אמיתי ולמצב של איזון ושלווה. למה לא להתאבד? האם יש משמעות לחיים? איך לשכנע מישהו לא להתאבד? מה הסיבה לחיות? מה לעשות כשאין טעם לחיים? איך להתמודד עם רצון למות?

למה אני מרגיש רע? מה זה להרגיש רע? האם יש סיבה למה אני מרגיש רע? למה הרצון להרגיש טוב הוא לא סיבה? למה אני לא רוצה להרגיש רע? אולי אין סיבה למה אני מרגיש רע? מה הסיבה ללמה רע לי? הלופ של הרצונות למה אני מרגיש רע? השאלה המרכזית שאליעד כהן מברר כאן היא למה בעצם ... יש הבדל בין להבין את הגורם הישיר של התחושה לבין להבין מה התנאים שמאפשרים לה להופיע מלכתחילה. האם יש סיבה לתחושה הרעה שאני מרגיש? אליעד מסביר שכשאדם אומר רע לי, הוא לרוב מניח שישנה סיבה לתחושה הזו, סיבה שהוא אולי עדיין לא יודע מהי. האדם מניח שכדי להפסיק להרגיש רע, הוא חייב למצוא את הסיבה ולשנות אותה. אך ההנחה הזו לא תמיד נכונה. למעשה, האדם יכול גם לנסות לשנות את התחושה עצמה ללא ידיעת הסיבה. אליעד מדגים זאת במטפורה של אדם שנפל לתוך בור: במקום לשאול למה נפלתי, אפשר פשוט לחשוב איך לצאת מהבור בלי קשר לסיבה המקורית לנפילה. מה זה בעצם להרגיש רע? אליעד מגדיר את המושג רע כהתנגדות רצון - כלומר, מצב שבו המציאות ... היא אדם שחווה כאב פיזי ברגלו. אם הוא יודע מה גרם לכאב (למשל, מכה שקיבל), זה הגיוני לו שיש סיבה לתחושה. אך אם הוא לא יודע, הוא עלול להרגיש רע מכך שהוא לא מוצא סיבה, למרות שהתחושה עצמה קיימת גם בלי הסבר. האם הרצון להרגיש טוב הוא סיבה אמיתית? אליעד טוען בצורה ברורה שהרצון להרגיש טוב איננו הסיבה העמוקה לרצונות של האדם. הוא מסביר שאנשים חושבים בטעות שכל הרצונות שלהם נובעים מהרצון הבסיסי להרגיש טוב, אך בפועל ... יש רצון קודם אחר. איך להבין את הלופ האינסופי של רצונות? אליעד מתאר מצב שבו אנשים מנסים להבין את הסיבות לרצונות שלהם ונכנסים ללופ אינסופי של שאלות למה. לדוגמה, אדם אומר שהוא רוצה זוגיות, ואז שואל את עצמו למה, ... ועונה שהוא רוצה להרגיש טוב. וכך האדם מגיע למעגל סגור של הסברים. אליעד ממליץ לעצור את החיפוש הלולאתי אחרי הסיבות ולהתחיל לחקור את מהות התחושה עצמה, את משמעות הרצון עצמו. האם תמיד יש סיבה לתחושה הרעה? אליעד מדגיש שלא בהכרח יש סיבה ברורה לתחושה הרעה. לפעמים אדם מרגיש רע, אך לא מצליח למצוא לכך שום הסבר ברור. הוא משתמש בדוגמה של ... חושדת באדם, ואין לה שום הוכחה, אך היא ממשיכה להתעקש שיום אחד היא תמצא הוכחות. כך האדם מרגיש שיש סיבה לרע שהוא חש, גם אם הוא עדיין לא מצא אותה, והוא ממשיך להאשים את עצמו ללא ראיות ברורות. מהו ... המטרה הסופית היא למצוא את הרצון הבסיסי, המחויב, זה שלא נובע משום רצון אחר. איך מתמודדים עם האפשרות שאין סיבה ברורה לרע? בסופו של דבר, אליעד מציע לשקול את האפשרות שלמעשה אין סיבה אמיתית או הגיונית לתחושה הרעה. התחושה קיימת, אבל האדם לא חייב להמשיך להניח שיש סיבה נסתרת שהוא עדיין לא מצא. קבלת האפשרות שאולי אין סיבה יכולה לשחרר את האדם מהלופ האינסופי של חיפוש סיבות ותחושות אשמה פנימיות, ולאפשר לו להסתכל ישירות על תחושת ההתנגדות שלו ולשחרר אותה. למה אני מרגיש רע? מה זה להרגיש רע? האם תמיד יש סיבה לרגש רע? איך לפרק רצונות? מה הסיבה לתחושה רעה? למה הרצון להרגיש טוב הוא לא סיבה? מהו הלופ של הרצונות? סיבה מחייבת, סיבה מאפשרת, רצון להרגיש טוב, למה היא כועסת עלי בלי סיבה? למה היא אוהבת אותי בלי סיבה? אני רוצה להרגיש טוב זו לא סיבה, מה זה להרגיש טוב? מה זה טוב? מה זה רע? איך לפרק רצון? איך לגלות סיבה של רצון? מה זה תחושה רעה? מה זה תחושה טובה?

משמעות החיים, סיבתיות, סיבה ותוצאה, אין סיבה ראשונה, יש סיבה ראשונה, סיבת הסיבות, הסיבה הראשונה, סיבה אין סופית, סיבת הקיום, סיבת המציאות, אין סוף סיבות מהי משמעות החיים אם אין סיבה ראשונה? אליעד מתייחס לשאלה מרכזית שמטרידה רבים: מה המשמעות של החיים והמציאות אם אין סיבה ראשונה? הוא פותח בהבהרת הרעיון שאם ישנה סיבה ראשונה ומוחלטת למציאות, קל יותר לאדם לקבל מושג על משמעות החיים. אבל העניין מסתבך כאשר מניחים אפשרות אחרת - שאין סיבה ראשונה והמציאות קיימת מאז ומתמיד. במצב כזה, האדם מתקשה למצוא משמעות אמיתית לחיים, כיוון שהכל ממשיך וממשיך ללא התחלה או סוף מוגדרים. איך להבין את מושג האינסוף באמצעות דוגמאות והסברים? כדי להבהיר את הנושא של סיבה אינסופית ושל המציאות האינסופית, אליעד נותן דוגמאות שונות ומפרט אותן לעומק. הוא מסביר שאדם נוטה לחפש סיבה ותוצאה, כלומר, להבין כל דבר ביחס לסיבה שקדמה לו. לדוגמה, כאשר אדם שואל למה הוא נמצא כרגע במקום מסוים, אפשר לומר לו שהוא הגיע לשם בגלל פעולה מסוימת. אם ממשיכים אחורה ושואלים למה הוא עשה את הפעולה הזאת, מגיעים לסיבה אחרת, וכך הלאה עד אינסוף. אבל אליעד מדגיש שישנן כמה אפשרויות לגבי תהליכים: תהליך שיש לו התחלה ואין לו ... לאינסופי, בין התחלה ברורה לבין אינסוף, האדם יכול למצוא שלווה ונחת מבלי להזדקק להגדרות מוגבלות של משמעות. האם יש סיבה ראשונה למציאות? משמעות החיים ללא סיבה? סיבתיות וסיבה אינסופית האם יש התחלה מוגדרת לחיים? מהי סיבת הקיום? ההבדל בין אלוהים לאקראיות

לסבול בלי סיבה - למה כולם סובלים תמיד בלי סיבה? למה אנשים סובלים כל הזמן בלי סיבה? התופעה עליה מדבר אליעד כהן היא שאנשים בעולם סובלים ללא סיבה ברורה או מוצדקת. כשמדברים על סבל, מיד חושבים על סיבות הגיוניות כמו טעויות שאנשים עושים, או אירועים קשים שהם חווים, אבל מה קורה כאשר הסבל הוא ללא כל סיבה נראית לעין? הסבל חסר הסיבה הוא האכזרי ביותר, כי אי אפשר להסביר או להצדיק אותו. אדם שסובל בשל טעות שעשה לפחות יכול להבין את הסיבה לסבל, אך אדם שסובל ללא סיבה הוא מסכן במיוחד, כי אין כל היגיון או הצדקה למצבו. אליעד מסביר שהדרך הטובה ביותר למצוא אדם שסובל בלי סיבה, היא פשוט להסתכל במראה או להביט סביב. כל אדם, למרות שהוא נראה מאושר, מבלה או נהנה, סובל ללא סיבה אמיתית. מדוע? משום שכל בני האדם, ללא יוצא מן הכלל, נמצאים במצב תמידי של פחד וחרדה. כל אדם שיש ... או שמא הרצון שהוגשם לא יהיה מספיק בעתיד. המשוואה פשוטה: ככל שיש לך יותר רצונות, כך אתה סובל יותר. הסיבה היא שכל רצון נובע מתוך התחושה שמשהו חסר, וזה בדיוק הגורם לסבל. אילו לאדם לא היה אף רצון, הוא לא היה מרגיש שחסר לו שום דבר, והוא היה חי באושר מלא ושלם. מדוע הרצונות של האדם חסרי סיבה אמיתית? אחת הסיבות לכך שאנשים סובלים ללא סיבה היא שהם לא יודעים באמת למה הם רוצים את מה שהם רוצים. לדוגמה, אדם שרוצה להרגיש טוב - למה ... שכל מה שיש הוא טוב, ואז לא יהיה צורך ברצונות או בפחדים. אליעד מבהיר שהרצון להרגיש טוב הוא חסר סיבה אמיתית, כי באותה מידה אפשר היה לחיות מבלי לרצות להרגיש טוב. כלומר, האדם יכול היה להיות מאושר כבר עכשיו ... להיות אחרת ממה שהיא, אך מי קבע זאת? מי אמר שזה באמת יותר טוב מזה? התשובה היא שאין שום סיבה אמיתית, ולכן כל אדם בעצם סובל בלי סיבה. כיצד אפשר להפסיק לסבול בלי סיבה? הדרך היחידה לצאת מן הסבל הזה, לפי אליעד, היא להבין לעומק מה הסיבה לרצון הראשון שלנו. זהו הרצון הבסיסי ביותר - הרצון להרגיש טוב. כאשר האדם שואל את עצמו שוב ושוב למה אני רוצה להרגיש טוב? ומנסה להגיע לשורש של הרצון הזה, הוא יגלה שאין שום סיבה אמיתית לכך שהוא רוצה להרגיש טוב דווקא בצורה אחת ולא בצורה אחרת. ברגע שהאדם יגיע להבנה אמיתית, הרצונות שלו ... ישתנו, כי הוא יבין שכל מה שקיים במציאות הוא טוב באותה המידה. זה יוביל אותו למצב של אושר ללא סיבה. כלומר, במקום לסבול בלי סיבה, האדם ימצא את עצמו מאושר בלי שום סיבה חיצונית, בלי תלות באף גורם חיצוני או פנימי. זהו אושר בלתי תלוי, שנובע רק מתוך ההבנה המוחלטת שכל מה ... הראשוני שלו להרגיש טוב, ולמה הוא חושב שיש דבר מסוים טוב יותר מדבר אחר. רק כאשר יבין שאין באמת סיבה לרצונות שלו, הוא יפסיק לסבול ויהיה מאושר באמת. למה אנשים סובלים ללא סיבה? איך להפסיק לסבול? מה גורם לסבל של האדם? האם הרצון גורם לסבל? מה הסיבה לסבל האנושי? איך להגיע לאושר ללא סיבה? לסבול בלי סיבה - למה כולם סובלים תמיד בלי סיבה? הפעם אני רוצה לדבר על תופעה מאד מצערת בעולם, והיא אנשים שסובלים בלי סיבה. המון אנשים מסתובבים חסרי ישע שמתעללים בהם, וששואלים למה מתעללים בהם, זה בלי שום סיבה. אם יש סיבה, אז זה משהו אחר. אבל הרחמנות הכי גדולה על בן אדם זה בגלל שהוא סובל בלי סיבה. נאמר אדם שעשה טעות והוא עכשיו סובל, אפשר להבין את זה. ומי שרוצה לדעת מי סובל בלי סיבה, שילך למראה, ויסתכל במראה, ויסתכל סביבו. ואנשים יגידו, מה פתאום כולם סובלים כל הזמן בלי סיבה? נראה שאנשים מבלים, עובדים, נהנים, וכו וכו. אבל צריך להודות באמת, וכולם סובלים, וכולם סובלים מחרדות עצם העובדה שיש ... בגלל זה. האדם רוצה להרגיש טוב והוא סובל, זה לא הגיוני. וברגע שהאדם יבין למה יש לו רצונות, מה הסיבה לרצונות, אז זה יתהפך, כי תהיה תוצאה של הבנת הרצונות, הבנה אמיתית של הרצון הראשון, ואל תגיד כי המציאות הטביעה בי את זה זה לא ככה, ושתבין את זה, הרצון שלך יהפוך להיות אושר ללא סיבה. ושיהיה לכולם המשך יום של אושר ללא סיבה ממש.

ניתוח סיבתיות, מה קדם למה? איך לנתח סיבה ותוצאה? הסיבה קדמה לתוצאה, התוצאה קדמה לסיבה, מה קדם למה? מהי סיבה? מהי תוצאה? איך לנתח תהליכים? ניתוח תהליכים, ניתוח סיבה ותוצאה איך מנתחים נכון סיבה ותוצאה? כדי להבין לעומק מהי סיבה ומהי תוצאה ואיך נכון לנתח קשרים של סיבתיות, אליעד כהן מסביר תחילה מה ההבדל בין סיבה לתוצאה ומדגיש שהסיבה תמיד קודמת לתוצאה. לפי אליעד, אירוע או פעולה המתרחשת קודם היא הסיבה, ואילו הפעולה או האירוע המתרחש כתוצאה מכך, הוא התוצאה. לדוגמה, אם בניין קרס לאחר שהסיקו אדריכל במקום מהנדס, אז הסיבה היא בחירת האדריכל במקום המהנדס, והתוצאה היא קריסת הבניין. עם זאת, אליעד מבהיר שהקשר בין סיבה לתוצאה אינו תמיד ברור כל כך, ולכן צריך לשאול שלוש שאלות מרכזיות כדי לנתח נכון את הסיבתיות: האם הסיבה שהוזכרה באמת התרחשה? האם הסיבה שהוזכרה בהכרח מובילה לתוצאה שקרתה? האם התוצאה שקרתה יכולה הייתה לנבוע מסיבה אחרת לגמרי או אפילו מסיבה הפוכה? איך ניתן לזהות סיבה לעומת תוצאה? אליעד מביא דוגמה פשוטה מהחיים: אדם שאוכל כי הוא רעב. הוא שואל האם האדם אוכל כי הוא רעב או שהוא אוכל כדי להיות שבע. הוא מחדד, כי הרעב יכול להיחשב כסיבה ראשונית שגורמת לאדם לאכול, אך הסיבה הישירה לפעולת האכילה היא הרצון להרגיש שבע. כלומר, קיים תכנון ומחשבה על התוצאה העתידית עוד לפני שהפעולה מתרחשת בפועל. אליעד מסביר שהסיבה היא תמיד לפני התוצאה, ולכן כאשר האדם אוכל, פעולת האכילה (הסיבה) מתרחשת לפני ההגעה למצב של שובע (התוצאה). דוגמה נוספת שאליעד נותן היא לגבי אדם שהולך לעבוד בשביל משכורת. אם האדם עבד אך בסוף לא קיבל את המשכורת, נשאלת השאלה האם הסיבה לעבודה שלו היא עצם הרצון במשכורת (סיבה) או העובדה שבסוף קיבל משכורת (תוצאה). אליעד מסביר שהסיבה האמיתית היא תמיד הרצון, כלומר, המחשבה שהייתה לפני הפעולה, ולא התוצאה הממשית שהתרחשה בפועל. האם סיבה תמיד מתרחשת לפני תוצאה? אליעד מתייחס לנקודה פילוסופית עמוקה יותר: איך ייתכן שמשהו שטרם קרה משפיע על מה שקורה ... משהו בעתיד הם אלו שקורים לפני הפעולה בפועל. כלומר, מה שמניע את הפעולה זה המחשבה על התוצאה העתידית, שהיא הסיבה האמיתית שמקדימה את התוצאה. איך בודקים אם סיבה אכן גרמה לתוצאה מסוימת? אליעד מלמד שיטה לניתוח נכון של סיבתיות באמצעות הצגת המשפט זה קרה בגלל זה, והפרכתו ... ההפך של המשפט המקורי. לדוגמה, אם נטען שהחניון קרס בגלל שהסיקו אדריכל ולא מהנדס, ניתן לבדוק כך: האם באמת הסיבה (החלפת מהנדס באדריכל) התרחשה? האם באמת הסיבה הזאת חייבה את התוצאה (קריסת החניון)? האם ייתכן שהתוצאה הייתה מתרחשת מסיבה אחרת לגמרי, או אפילו להיפך, שהחלפת האדריכל במהנדס הייתה מונעת את הקריסה? לדוגמה, אליעד מסביר שאפשר לשאול אם החניון היה קורס גם אם המהנדס המקורי היה אחראי. או האם בכלל קרס מסיבה אחרת לגמרי, למשל עומס יתר על הגג או אירוע חיצוני לא צפוי. אפשר גם לשאול שאלה הפוכה, האם בחירת ... דווקא הייתה אמורה למנוע את הקריסה ולמרות זאת הקריסה התרחשה. באמצעות השאלות האלו אפשר לבדוק עד כמה הקשר בין הסיבה לתוצאה הוא אמיתי, הכרחי, ומחויב. מה המשמעות של הביטוי למרות בניתוח סיבה ותוצאה? אליעד מסביר גם את המושג למרות, שאומר שהתוצאה התרחשה אף שלא הייתה אמורה להתרחש בהינתן הסיבה שהייתה אמורה למנוע אותה. לדוגמה, אם למרות שהחניון תוכנן על ידי מהנדס (סיבה שאמורה למנוע קריסה), הוא בכל זאת קרס, המשמעות היא שהסיבה כביכול לא פעלה או שהייתה סיבה אחרת שגברה עליה. איך לדעת אם סיבה היא אמיתית ומחויבת? אליעד מדגיש שחשוב לשאול לא רק אם הסיבה אכן התרחשה, אלא האם היא באמת הסיבה המחויבת לתוצאה. ייתכן שהסיבה היא בכלל פרשנות ולא עובדה. הוא מציע לבדוק האם יש אינטרס מסוים למי שטוען את ... יש תמיד לחקור לעומק את המהות של הסיבה, לבדוק עד כמה היא ודאית, מחויבת, ואם התוצאה לא יכלה לנבוע מסיבות אחרות. יש תמיד לשאול האם הקשר שנוצר הוא מחויב או שהוא רק פרשנות ואינטרס של מישהו שטוען אותו. איך ...