הסוד של הסיבה הראשונה - מהו הסוד של הסיבה הראשונה של כל הסיבות? חלק 2 תוספת: ויש בזה עוד כמה נקודות להתבוננות. כי הקיום של היש סיבה, מבחינה לוגית מונע את הקיום של האין סיבה. כי אם קיים במציאות דבר כלשהו שאין לו סיבה, הרי שממילא זה מוריד מהכוח ומשנה את המשמעות של היש סיבה. וכן להפך, שהקיום של יש סיבה, דורש הבנה מחדש של האין סיבה. כי באמצעות האין סיבה ניתן תמיד לשאול על האין סיבה, מדוע הוא דווקא כך ולא אחרת וכיוב. ויש בזה עוד עניין, והוא שאם נאמר שאין סיבה לשום דבר בעולם, הרי שבכך לא העלמנו לגמרי את היש סיבה מהביטוי שלו במציאות. ולא רק שהיש סיבה נשאר ברמת הפוטנציאל בלבד, אלא שהוא גם ממשיך להתקיים בפועל, גם אם נאמר שאין שום סיבה לשום דבר. כי לומר שאין שום סיבה לשום דבר, זה בעצם לומר שכל דבר הוא הסיבה של עצמו. כי אין סיבה לשום דבר, פירושו שאין שום סיבה שגוררת אחריה תוצאה כלשהי. שזה בעצם אומר שכל דבר הוא גם הסיבה וגם התוצאה עצמה. דהיינו, שגם האמירה שאין סיבה לשום דבר, גם היא עדיין משאירה קיום ממשי ליש סיבה. ואז על ידי הקיום של היש סיבה, נוכל לשאול על האין סיבה. ומי שיתבונן יראה בזה עוד דבר מעניין, והוא שגם האמירה של יש סיבה, גם היא מקיימת בתוכה את האין סיבה. כי כפי שאמרנו לעיל, אם נאמר שלכל דבר יש סיבה ללא יוצא מן הכלל, שזו הרי שלמות היש סיבה, הרי שבכך בעצם אמרנו שאין שום סיבה אמיתית לשום דבר. כי אם אין נקודת התחלה לסיבות, דהיינו, אם אין במציאות שלנו שום סיבה שאין לה סיבה אחרת, דהיינו, אם אין סיבה ראשונה, הרי שגם אין שום משמעות לשום סיבה. וזה בעצם אומר, שבנקודת החוזק של היש סיבה, שהיא שיש סיבה לכל דבר עד אין סוף, שם אנחנו רואים שהאין סיבה הופך להיות בעל משמעות זהה לזו של האין שום סיבה לשום דבר. ויש בזה עוד עניין, והוא שבעצם מהותה של הסיבה, היא שיש נקודת התחלה בעל משמעות כלשהי, שממנה יוצאות סיבות ותוצאות. שזה בעצם אומר, שהסיבה הוגדרה וקיבלה משמעות, רק על ידי קיומה של האין סיבה. כי רק סיבה ראשונה ... נאמר שאין סיבה ראשונה, אז זה מונע את אפשרות הקיום של היש סיבה. וכך גם להפך. כי מקיומן של הסיבות, ניתן להבין שיש סיבה ראשונה שהיא זו שיוצרת את הסיבות. כי אחרת הכל היה אקראי תמיד, אם לא הייתה סיבה ראשונה כלשהי. ואם יש סיבה ראשונה כלשהי, אז כיצד ...

... כמו שמן, לחשוב כמו רזה, לאכול רק כשרעבים, איך שמן חושב? איך רזה חושב? אנורקסיה, נטל ההוכחה, לאכול בלי סיבה, אכילה משעמום, אכילה רגשית, איך לשמור על הדיאטה? איך לשנות הרגלים? חלק 2 מהו נטל ההוכחה ואיך הוא קשור ... ראשון - אדם שפועל מתוך עיקרון של בא לי. אדם כזה עושה כל פעולה שעולה לו בראש בלי לחפש סיבות עמוקות יותר. לדוגמה, ילד קטן פועל לפי מה שמתחשק לו: אם הוא רוצה משהו - הוא עושה, ואם לא ... פשוט נמנע מזה. לדוגמה, אם אדם רוצה לקשקש על שולחן, הוא עושה זאת פשוט כי בא לו ולא בגלל סיבה עמוקה או הגיונית. אדם כזה יפסיק לפעול רק אם תהיה לו סיבה ממשית לכך. דפוס שני - אדם שפועל רק אם יש לו סיבה טובה לפעול. אדם כזה לא יעשה דבר אם אין לו סיבה ברורה ומוצדקת. למשל, אם אין לו סיבה מספיק חזקה לקום מהמיטה, הוא פשוט יישאר לשכב. מה הקשר בין דפוסי התנהגות אלה לנטל ההוכחה? הקשר בין שני דפוסים אלו לנטל ההוכחה הוא ברור. האדם שפועל לפי בא לי - לא דורש סיבה להתחיל לפעול, אלא סיבה להפסיק לפעול. כלומר, במקרה הזה נטל ההוכחה נמצא על הצד שמנסה לגרום לו להפסיק. לעומתו, האדם השני פועל באופן הפוך: אצלו נטל ההוכחה נמצא דווקא בצד של הפעולה עצמה. הוא לא יפעל עד שתהיה סיבה מוצדקת לפעולה. איך זה מתבטא בהרגלי אכילה של אנשים שמנים לעומת רזים או אנורקטים? אליעד ממחיש זאת דרך הסרט ... התנהגות של אנשים בעלי הרגלי אכילה שונים: אדם שמן אוכל משום שהוא פשוט רוצה לאכול, בא לו, ואין לו סיבה מיוחדת. אם יש אוכל, והוא יכול לאכול - הוא יאכל. הוא מפסיק לאכול רק כשהוא כבר אינו מסוגל לאכול יותר, כשהצלחת מתרוקנת, או כשיש סיבה חזקה במיוחד להפסיק (למשל סכנה בריאותית מיידית). אדם אנורקטי לעומתו מתנהג הפוך. הוא כמעט לעולם לא אוכל אלא אם כן הוא חייב לאכול. כלומר, אצלו נטל ההוכחה נמצא על עצם פעולת האכילה. אם אין סיבה חזקה מאוד שתכריח אותו לאכול, הוא פשוט לא יאכל כלל. מה אדם שמן צריך לעשות כדי לרדת במשקל לפי ... אני אוכל כי בא לי, עליו להתחיל לשאול את עצמו בכל פעם שהוא מרגיש צורך לאכול: האם יש לי סיבה מספיק חזקה או ממשית לאכול כרגע?. עליו להפסיק לאכול סתם, ולהתחיל לאכול רק כשהוא באמת חייב לעשות זאת. לדוגמה, כשאדם מרגיש חשק או דחף לאכול סתם ללא רעב אמיתי, עליו לעצור את עצמו ולשאול: האם יש לי סיבה אמיתית לאכול כעת? אם התשובה היא לא - עליו להימנע מאכילה. האם בא לי זו סיבה אמיתית לאכילה? אליעד מדגיש כי התחושה של בא לי לא נחשבת לסיבה מספקת או אמיתית לאכילה. עצם הרצון לאכול הוא אמנם סיבה בסיסית, אבל לא סיבה מספקת מבחינה הגיונית או מוצדקת. אדם שרוצה לשנות את הרגלי האכילה שלו צריך להתייחס לתחושת הרצון לאכול בצורה שונה, ... מתוך דחף או חשק רגעי ויפסיק רק כשאין ברירה, עליו לאמץ דפוס חשיבה הפוך - להפסיק לראות בבא לי כסיבה מספקת לפעולה, ולהתחיל לדרוש סיבה חזקה יותר. כיצד העיקרון של נטל ההוכחה יכול לעזור בשינוי הרגלים בתחומים נוספים? לסיום, אליעד מסביר שהרעיון של שינוי ... אלא גם לכל התנהגות והרגל אחר בחיים. אדם שיתרגל לחשוב באופן שבו הוא מבצע פעולות רק אם יש לו סיבה מספיק טובה, ולא מתוך דחפים רגעיים, יוכל לשנות הרגלים גם בתחומים נוספים כמו עבודה, לימוד או מערכות יחסים. לדוגמה, אם אדם נוטה לבזבז זמן בטלוויזיה או במשחקים ללא מטרה ברורה, עליו לשנות את החשיבה ולדרוש מעצמו סיבה ממשית שתצדיק פעולה כזו. כך הוא יוכל להפסיק פעולות לא רצויות ולהתחיל לפעול בצורה ממוקדת ומודעת יותר בכל תחום ... שאלוהים אינו קיים. זהו דיון קלאסי שבו כל צד מטיל את חובת ההוכחה על הצד השני. התנהגות המבוססת על סיבה מול חוסר סיבה בחיים יש דפוסי התנהגות שונים: יש אנשים שפועלים מתוך עיקרון של בא לי. כלומר, הם עושים דברים כי מתחשק להם, בלי לחפש סיבה נוספת מעבר לכך. דוגמה לכך היא ילד קטן שפועל לפי דחפים טבעיים, הוא רוצה לעשות משהו - הוא עושה, ... עושה. לעומת זאת, יש אנשים שפועלים לפי ההפך - הם לא עושים שום דבר אלא אם כן יש להם סיבה טובה לעשות זאת. כלומר, אם אין להם הוכחה לכך שהם חייבים לפעול, הם נשארים במצב של חוסר עשייה. הקשר ... ההוכחה חל על עשיית פעולה או על הפסקתה? יש אנשים שאומרים: אני עושה דברים כי בא לי, אם יש סיבה טובה להפסיק - אז אני אפסיק. במקרה זה, ההוכחה נדרשת עבור ההפסקה. לעומתם, יש אנשים שאומרים: אני לא עושה שום דבר, אם יש סיבה טובה לעשות משהו - אז אני אעשה. כאן ההוכחה נדרשת עבור הפעולה. הקשר לדפוסי אכילה בסרט השמן והרזה, אפשר ... אומר: אני אוכל כי בא לי. כלומר, הוא פועל לפי גישת אני עושה דברים אלא אם כן יש לי סיבה לא לעשות. הוא לא שואל את עצמו האם יש סיבה מוצדקת לאכול, אלא פשוט אוכל כשהוא מרגיש צורך. הוא יפסיק לאכול רק אם לא יוכל יותר פיזית, אם ייגמר האוכל, או אם תהיה לו סיבה מאוד חזקה להפסיק (למשל סכנת חיים). לעומת זאת, אדם רזה או אנורקטי נוקט בגישה ההפוכה: הוא לא אוכל בכלל אלא אם כן תהיה לו סיבה מספיק חזקה לאכול. אם אין לו הוכחה לכך שהוא חייב לאכול, הוא לא ייגע באוכל. שינוי גישת האכילה אם ... במקום לאכול מתוך רצון סתמי (כי בא לי), עליו להכניס לעצמו כלל חדש: אני אוכל רק אם יש לי סיבה טובה לכך. בכל פעם שהוא רוצה לאכול, עליו לשאול את עצמו: האם אני חייב לאכול עכשיו? ואם אין לו סיבה משכנעת - פשוט לא לאכול. העברת נטל ההוכחה מהפסקה לעשייה כדי לרדת במשקל, אדם שמן צריך להזיז את נטל ... ההרגל של אני אוכל כי בא לי, יש להפוך את החשיבה ל - אני אוכל רק אם יש לי סיבה ממשית. כלומר, אם אדם מרגיש רצון לאכול, זה לא אמור להיות מספיק. עליו לבחון האם יש לו הכרח אמיתי ... אתה צריך להוכיח שיש מי צריך להוכיח אוקי, עכשיו איך זה קשור לפרשה שלנו אז יש דבר שנקרא עם סיבה ובלי סיבה תכף תבינו איך זה קשור לנטל ההוכחה יש כמה דפוסים של התנהגות בחיים יש בן אדם שאומר אני עושה דברים בלי סיבה מה הכוונה עושה דברים בלי סיבה זה לא בכלל בלי סיבה הוא לא הולך ברחוב ואומר קוקוריקו בלי סיבה הכוונה בא לי זאת הסיבה למה עשית כי בא לי מה ...

סיבתיות, סיבה ותוצאה, איך סיבה גורמת לתוצאה? איך לדעת מה הסיבה של משהו? איך לדעת למה משהו קורה? איך לדעת מה הסיבה שמשהו קורה? יחסי סיבה ותוצאה, הסיבה של הסיבה, תהליך סיבתי, מבנה של סיבה ותוצאה, ניתוח סיבתיות, איך לנתח סיבתיות? איך סיבה גורמת לתוצאה? כשאנחנו נתקלים בשני אירועים שונים, אנו נוטים להניח שאחד מהם הוא הסיבה והשני הוא התוצאה. לדוגמה, כאשר אנחנו מדליקים אש בעזרת גפרור ומקרבים אותה לנייר, התוצאה היא שהנייר נשרף. במקרה כזה, האש נחשבת לסיבה, והשריפה של הנייר היא התוצאה. לאחר שזיהינו את הסיבה והתוצאה, עולה השאלה איך האש גרמה לנייר להישרף? למעשה, בשאלה הזו אנחנו מנסים להבין לעומק את התהליך הסיבתי עצמו. ... איך משהו קורה?, כמו איך השמש זורחת?, איך כדור הארץ מסתובב? או איך הנייר נשרף?, אנחנו בעצם מחפשים מהי הסיבה לכך שאותו אירוע התרחש. כלומר, השאלה איך משהו קורה? היא ניסיון להבין את הסיבות לתופעה שאנו עדים לה. כשאנחנו יודעים כבר שיש לנו סיבה ותוצאה, מדוע אנחנו בכל זאת שואלים איך הסיבה גורמת לתוצאה? הרי לכאורה כבר יש לנו את הסיבה. למה לשאול איך הסיבה גורמת לתוצאה אם כבר יש לנו סיבה? כשאנחנו שואלים איך הסיבה גורמת לתוצאה?, אנו בעצם מנסים למצוא את החוליה ... אפשרויות מרכזיות: הסיבה שזיהינו היא לא הסיבה הישירה או הקרובה ביותר לתוצאה, אלא היא חלק משרשרת ארוכה יותר של סיבות, מה שנקרא שרשרת סיבתית. הסיבה היא אכן קרובה לתוצאה, אבל יש עוד סיבות נוספות הפועלות במקביל אליה ויחד הן יוצרות את התוצאה הסופית. מהו מבנה של שרשרת סיבתית (סבא - אבא - ... נשרף (התוצאה), האש (סיבה) היא אמנם סיבה מוכרת, אך אם נשאל איך בדיוק האש גורמת לשריפה?, אנחנו בעצם מחפשים סיבות נוספות הנמצאות בשרשרת - למשל שהאש מחממת את הנייר, החום גורם לשינוי מולקולרי בנייר, הנייר מתלקח, וכך הלאה. מהו מבנה של סיבות מקבילות (אבא - אמא - ילד)? במבנה של סיבות מקבילות, התוצאה לא נגרמת מסיבה אחת בלבד, אלא משילוב של כמה סיבות הפועלות יחד. למשל, אם ילד נולד, ברור שלא רק האב הוא הסיבה או רק האם היא הסיבה, אלא ששניהם ... מובילים להיווצרות הילד. כך, כאשר אנו שואלים איך הסיבה גרמה לתוצאה?, אנחנו למעשה חושדים או מבינים שייתכן שישנן עוד סיבות מקבילות לאותה סיבה שכבר זיהינו. כלומר, השאלה שלנו מחפשת את אותן סיבות נוספות, או את תפקידן המדויק של הסיבות השונות ביצירת התוצאה. לדוגמה, אם אנחנו אומרים שהנייר נשרף בגלל האש, אולי אנחנו חושבים שיש עוד גורמים נוספים (כגון ... באוויר, סוג הנייר, הטמפרטורה) שפועלים במקביל ומשפיעים על התוצאה. לכן השאלה איך האש גורמת לשריפה? תהיה ניסיון להבין אילו סיבות נוספות פועלות יחד איתה. איך לנתח סיבתיות ולמצוא את הסיבה של משהו? כאשר אנחנו רוצים להבין מהי הסיבה האמיתית ... השני, עלינו לפרק את התוצאה למרכיבים שלה. כל תוצאה בעולם מורכבת מחלקים שונים, שהם בעצמם תוצאות של תהליכים או סיבות. למשל, אם התוצאה היא שהנייר נשרף, החלקים של התוצאה יהיו שינוי צבע הנייר, הפיכת הנייר לאפר, יציאת עשן, פליטת חום ואור וכדומה. בשלב השלישי, נחקור כל אחד מהחלקים הללו בנפרד ונבדוק אילו סיבות גרמו לכל חלק. לדוגמה, נבדוק למה הנייר שינה את צבעו, מדוע הוא הפך לאפר, מה גרם לעשן לצאת, וכך הלאה. בשלב הרביעי, נבחן את הקשר בין הסיבות השונות שמצאנו. כלומר, האם סיבה אחת הובילה לסיבה אחרת, האם הן פעלו במקביל, או שאולי הסיבה שזיהינו היא רק סיבה חלקית, ובמציאות יש עוד סיבות נוספות שלא התייחסנו אליהן עדיין. באופן כללי, התשובה לשאלה איך סיבה גורמת לתוצאה? עוברת דרך ההבנה של המבנה המדויק של התוצאה, פירוקה לחלקים וזיהוי הקשרים בין כל הסיבות והגורמים שהובילו אליה. איך הסיבה גורמת לתוצאה? איך למצוא את הסיבה? איך לגלות את הסיבה? איך לנתח את הסיבה? ... יש שלבים נוספים בשרשרת הסיבתיות. הסיבה המזוהה עשויה להיות חלק מסיבה רחבה יותר. ייתכן שהתוצאה נובעת משילוב של מספר סיבות מקבילות. שני מבנים אפשריים של סיבתיות 1. מבנה שרשרת סיבתיות (סבא - אבא - בן): תוצאה מסוימת נגרמת על ידי סיבה ישירה. הסיבה הישירה היא בעצמה תוצאה של סיבה אחרת. כך נוצרת שרשרת של סיבות ותוצאות. 2. מבנה סיבות מקבילות (אבא - אמא - ילד): לתוצאה יש מספר סיבות שאינן בהכרח תלויות זו בזו. שילוב של כמה גורמים מוביל להתרחשות התוצאה. השאלה איך X גורם ל - Y? יכולה להיות ניסיון למצוא את שאר הסיבות המשפיעות. כיצד למצוא את הסיבה לתוצאה? להבין מהי התוצאה ולפרק אותה לרכיביה. לזהות אילו גורמים השפיעו על כל רכיב בנפרד. לבחון האם הסיבה הידועה היא היחידה או שיש עוד סיבות אפשריות. סיכום כדי להבין כיצד סיבה מובילה לתוצאה, יש לבצע ניתוח של מבנה הסיבתיות: לפרק את התוצאה לחלקים. לזהות את הסיבות הישירות לכל חלק. להבין את הקשר בין הסיבות השונות. לוגיקה סיבתיות איך למצוא סיבה של משהו ניתוח סיבתיות יחסי סיבה ותוצאה איך הסיבה גורמת לתוצאה? איך למצוא ...

אטיולוגיה, סיבתיות, סיבה ותוצאה, מהות וצורה, אלוהים סיבת כל הסיבות, הסיבה הראשונה, המסובב הראשון, יחסי סיבה ומסובב, מחויב המציאות, אפשרי המציאות, איך עובד הרצון? חלק 1 מה המשמעות של סיבה ותוצאה לפי אליעד כהן? אליעד כהן מציג בהרצאה את המושגים של סיבה ותוצאה, מהות וצורה, ומדבר על יחסי הגומלין ביניהם, תוך שהוא בוחן כיצד הם משפיעים על הבנת הרצון האנושי והמציאות. הוא מסביר כי מושג הסיבה והתוצאה לא תמיד פשוט כפי שהוא נראה, ולמעשה אין סיבתיות מוחלטת אם התוצאה והסיבה אינן זהות לחלוטין. אליעד מציין כי כל קשר סיבה - תוצאה הוא תמיד יחסי, ולא תמיד יש קשר ישיר בין השניים. האם תוצאה יכולה להתרחש בלי הסיבה שלה? לפי אליעד, לא תמיד התוצאה חייבת להתרחש בעקבות סיבה מסוימת. הוא מציין כי לא כל סיבה בהכרח מובילה לתוצאה אחת ספציפית. לדוגמה, הוא מביא את הדוגמה של אדם שזורק כוס מים על הרצפה, ושואל האם זה מחויב שהמים שעל הרצפה הגיעו בגלל זריקת הכוס. התשובה היא לא בהכרח, שכן ייתכן שהמים הגיעו לרצפה מסיבה אחרת, כמו דליפה. כמו כן, הוא מציין שייתכן שהכוס לא נשפכה בכלל, לדוגמה אם היא הייתה ריקה או חסומה. המסקנה היא כי קשר סיבה - תוצאה הוא תמיד יחסי ולא מוחלט. מדוע סיבה ותוצאה לעולם אינן זהות? הסיבה והתוצאה לא יכולות להיות זהות לחלוטין, כיוון שכאשר סיבה ותוצאה זהות, לא ניתן להבחין ביניהן ואין מקום למונחים שונים. אליעד מביא את הדוגמה של המשפט אני פה כי אני פה, שמציג מצב שבו הסיבה והתוצאה הן זהות לחלוטין. במקרה כזה, אין תובנה נוספת מעבר למשפט הזה, כיוון שאין הבדל בין הסיבה לבין התוצאה. המשמעות היא שסיבה ותוצאה אינן יכולות להיות זהות לחלוטין, כי ברגע שהן זהות לא נוכל להוציא מהן תובנה או משמעות. מה ההבדל בין סיבה מחייבת לסיבה מאפשרת? אליעד מציין את ההבדל בין סיבה מחייבת לסיבה מאפשרת: - סיבה מחייבת היא סיבה שהופכת את התוצאה לבלתי נמנעת. לדוגמה, אם חדר ריק, הכנסת אובייקט לתוכו מחייבת שהחדר כבר לא יהיה ריק. - סיבה מאפשרת היא סיבה שיוצרת תנאים בהם תוצאה יכולה להתרחש, אך לא בהכרח שהיא תתרחש. דוגמה לכך היא אדם שמניח כוס מים על הרצפה. הסיבה מאפשרת את שפיכת המים, אך לא בהכרח היא תוביל לכך. ייתכן שהכוס לא תישפך. מדוע בלתי אפשרי להגדיר סיבה ראשונה? לפי אליעד כהן, הרעיון של סיבה ראשונה או אלוהים כסיבת כל הסיבות לא מספק תשובה מוחלטת. אם אלוהים הוא הסיבה לכל, נשאלת השאלה מדוע אלוהים עושה פעולה מסוימת ולא אחרת. תשובה כמו כי כך הוא רוצה אינה מספקת הבנה נוספת, ולכן רעיון הסיבה הראשונה לא יכול להיחשב לסיבה מוחלטת. תמיד יישארו שאלות פתוחות לגבי מניעיו של האל, ובכך הרעיון של סיבתיות מוחלטת אינו אפשרי מבחינה לוגית. כיצד ... שני דברים. לדוגמה, אדם רוצה להיות בריא ולא חולה, רק אם הוא מסוגל להבדיל בין בריא לחולה. הוא טוען שהסיבה לכך שאנחנו רוצים דברים היא שהאדם מבחין בין דבר להיפוכו. אך גם כאן, אין קשר סיבתי מוחלט, כי תמיד ... אך קיומן לא מחייב צורת מקום או זמן מסוימת. המשמעות היא שכל מה שקיים במציאות, כולל כל תהליך של סיבה ותוצאה, הם למעשה ביטוי של יחסים בין מהות וצורה. מה ניתן ללמוד מהסבריו של אליעד כהן על המציאות? אליעד ... סיבה לתוצאה? האם יש סיבה ראשונה למציאות? מה ההבדל בין מהות לצורה? כיצד פועל הרצון האנושי? מהי סיבת כל הסיבות? האם אלוהים הוא הסיבה הראשונה? מה המשמעות של סיבה ותוצאה לפי אליעד כהן? אליעד כהן מסביר בהרצאה מה עומד ... שבה התוצאה אינה נובעת מהסיבה. מה ההבדל בין סיבה מחייבת לסיבה מאפשרת? אליעד כהן מבחין בין שני סוגים של סיבות: סיבה מחייבת - סיבה שהופכת את התוצאה לבלתי נמנעת. לדוגמה, אם חדר ריק ואתה מכניס לתוכו אובייקט, בהכרח החדר ... לתוצאה עצמה. מדוע בלתי אפשרי להגדיר סיבה ראשונה? אליעד כהן מסביר שגם רעיון הסיבה הראשונה, או אלוהים כסיבת כל הסיבות, אינו נותן מענה מוחלט. אם אלוהים הוא הסיבה לכל, עדיין נשאלת השאלה מה הסיבה שאלוהים עושה פעולה מסוימת ולא ... סיבה לתוצאה? האם יש סיבה ראשונה למציאות? מה ההבדל בין מהות לצורה? כיצד פועל הרצון האנושי? מהי סיבת כל הסיבות? האם אלוהים הוא הסיבה הראשונה?

חרדה מהמוות, פחד מהמוות, פחד ללא סיבה, חרדה ללא סיבה, חרדה מוכללת, למה יש פחד? למה יש חרדה? התמודדות עם פחד, להתמודד עם חרדה, פחד בתת מודע, רצון בלי סיבה, פחד ללא סיבה האם אפשר לפחד ללא סיבה אמיתית? אליעד כהן מסביר בצורה מפורטת את נושא הפחד והחרדה, בדגש על השאלה המרכזית: האם יכול להיות פחד ללא סיבה אמיתית או מודעת. לדבריו, רבים טוענים שהם פוחדים ממשהו ללא סיבה. אדם עשוי לומר אני פשוט מפחד, וכשנשאל מדוע, הוא עונה לא יודע. אך אליעד מבהיר שאם האדם יחקור לעומק, הוא בהכרח ימצא שיש לו סיבה כלשהי לפחד. הוא מדגיש כי עצם קיומו של הפחד מעיד על סיבה פנימית, גם אם היא אינה מודעת או נראית הגיונית בשלב הראשון. איך מוכיחים שפחד חייב לנבוע מסיבה כלשהי? אליעד מדגים זאת באמצעות דוגמה פשוטה: אם אדם נמצא בחדר סגור לגמרי והוא מפחד מתאונה שתקרה לו, הרי שלכאורה זה פחד ללא סיבה הגיונית. אך בעצם, יש לכך סיבה: הוא חושב שייתכן שמשהו רע יקרה, ולכן הוא מפחד. אליעד מציין כי כדי שהאדם יחווה פחד, הוא חייב לפחות ... מביא דוגמה נוספת, כשאדם נשאל מדוע הוא לא מפחד שהפיל שלא נמצא בחדר יתקוף אותו, הוא עונה: אין שום סיבה שזה יקרה ולכן אני לא מפחד מזה. כלומר, האדם אינו מפחד מדברים שהוא באמת משוכנע שאין שום אפשרות שיתרחשו. אם הוא מפחד ממשהו, הוא בהכרח מאמין בתת - מודע או במודע שיש סיבה מסוימת לפחד, אפילו אם הוא מתקשה לזהות אותה. מה עושים כשלא מוצאים את הסיבה לפחד? אליעד מסביר שאם האדם טוען שהוא חקר את הפחד והגיע ללא יודע, זה אומר שעדיין יש סיבה, רק שהוא לא מצא אותה. אם אדם היה באמת מגיע למצב שבו הוא בטוח שאין סיבה כלל לפחד, הוא פשוט היה מפסיק לפחד. לכן, אם הפחד עדיין נמשך, סימן שעדיין לא התבררה לו הסיבה האמיתית. הוא מדגים זאת באמצעות דוגמה נוספת: מישהי שפוחדת מגוקים שמגיעים מסין, אך לא מפחדת מגוקים אחרים. היא אינה מסוגלת להסביר מדוע, וטוענת שאין שום סיבה, אך ברור שיש לה סיבה פנימית כלשהי, גם אם היא לא מודעת לה. אם באמת לא היתה סיבה, היא היתה מפסיקה לפחד. מה הקשר בין פחד לרצון? אליעד מדבר על הקשר בין פחד לרצון, ומסביר שכל פחד נובע מכך שהאדם רוצה או לא רוצה משהו. כל רצון של האדם נובע גם הוא מסיבה כלשהי. אם אדם חושב שיש לו רצון ללא סיבה, זו אשליה בלבד, משום שכל רצון חייב להיות קשור לסיבה כלשהי - או שהוא רצון מחויב שהאדם לא מסוגל להיפטר ממנו. הוא מביא דוגמה של הפחד הגדול ביותר - ... הגיוני בצורה מוחלטת, כי הוא קשור לרצון הכי בסיסי - הרצון להיות קיים. זה רצון מחויב שאינו זקוק לשום סיבה מעבר לקיומו. לכן, באופן טבעי האדם מפחד מלא להיות קיים יותר מאשר מכל דבר אחר. האם פחד מהמוות הוא ... אינו יותר הגיוני מפחד מכל שינוי אחר בחיים. במקרה השני, שבו מדובר בהפסקת קיום מוחלטת, אליעד מסביר שאין באמת סיבה לפחד מזה כי האדם לא יוכל לחוש שום דבר, כולל פחד או סבל. ובכל זאת, הפחד מהפסקת הקיום ממשיך להיות פחד בסיסי משום שהרצון להמשיך להיות קיים הוא רצון מחויב אצל האדם. האם התודעה האנושית תמיד מוצאת סיבה לפחד? אליעד מסכם כי התודעה האנושית כל הזמן סורקת אפשרויות, ולכן תמיד יכולה למצוא סיבות לפחד. אך באותה מידה, מאחר והכל אפשרי, גם תמיד ניתן למצוא סיבות למה לא לפחד. הוא מדגים זאת במשפט: אם הכל יכול לקרות, אז כמו שמשהו רע יכול לקרות, גם משהו ... האפשרויות הטובות והרעות בצורה מאוזנת, הוא לא יפחד יותר. לסיום, אליעד מדגיש כי חקירה פנימית מעמיקה תוביל תמיד למציאת הסיבה האמיתית לפחד. כשהאדם יבין את הסיבה לעומק, הוא גם יוכל להיפטר מהפחד. חרדה ללא סיבה האם אפשר לפחד בלי סיבה? איך להתמודד עם פחד מהמוות? פחד בתת מודע האם פחד חייב לנבוע מסיבה כלשהי?

הסיבה הראשונה, מהי הסיבה הראשונה, האם יש סיבה ראשונה, האם יש סיבה, אין סיבה, שורש הסיבה הראשונה האם יש סיבה ראשונה לקיום העולם? אליעד כהן מדבר על שאלת הסיבה הראשונה: האם יש בכלל סיבה ראשונה לקיום המציאות או שהמציאות קיימת ללא שום סיבה ראשונית. הנושא עולה כאשר אנשים רבים תוהים לגבי המקור או הסיבה שיצרה את העולם. אליעד מסביר כי קיימות שתי אפשרויות עיקריות לשאלה הזו: האפשרות הראשונה היא שיש סיבה ראשונית ברורה, והיא שיצרה את העולם. לדוגמה, אפשר לחשוב שאלוהים או כוח כלשהו ברא את המציאות מתוך רצון או מטרה כלשהי. במקרה כזה, אפשר למצוא הסבר וסדר ברור לעולם, כי לכל דבר תהיה סיבה והסבר. האפשרות השנייה היא שאין סיבה ראשונה בכלל, והעולם פשוט קיים ללא סיבה. במקרה זה, הכל מקרי לחלוטין, ואין באמת משמעות עמוקה או תכנון לקיומו של דבר כלשהו. אליעד מתאר שאם אכן קיימת סיבה ראשונה, אפשר להבין את העולם דרך הסבר מסודר והגיוני. אבל הוא מדגיש כי גם האפשרות השנייה - שאין בכלל סיבה - עשויה להיות נכונה באותה מידה, כי מי אמר שחייבת להיות סיבה לקיום? מה ההבדל בין קיום עם סיבה לקיום בלי סיבה? כדי להבהיר את הרעיון, אליעד משתמש בדוגמאות שמראות איך כל אפשרות משנה לחלוטין את ההסתכלות שלנו על החיים: אם קיימת סיבה ראשונית, המשמעות היא שיש כוונה או מטרה עמוקה לקיום. לדוגמה, אדם יכול להאמין שהעולם נוצר מתוך מטרה או רצון מסוים, והאמונה הזו מעניקה תחושת סדר וביטחון לחיים שלו. לעומת זאת, אם אין סיבה ראשונה כלל, והעולם הוא רק צירוף מקרים אקראי, אז אין טעם לנסות לחפש משמעות עמוקה, כי הכל חסר משמעות באופן מהותי. לדוגמה, אנשים שיאמינו שאין סיבה ראשונה יחשבו שהעולם פשוט ככה, בלי שום כוונה או מטרה, ולכן הם עשויים לחוש שהקיום חסר משמעות. אליעד מדגיש שאפשר להסתכל על העניין משני הצדדים. למשל, מצד אחד אפשר להגיד: אני החלטתי ליצור את העולם, אני הוא הסיבה הראשונית. אם זה המצב, הכל טוב כי האדם יכול להרגיש שהעולם קיים במיוחד עבורו ולפי רצונו. מצד שני, אפשר לטעון שהכל קרה מעצמו, בלי סיבה ובלי כוונה, ואז האדם מרגיש שאין שום משמעות מאחורי חייו, דבר שיכול לגרום לתסכול או לחוסר הבנה. מה המשמעות אם אין בכלל סיבה ראשונה? אליעד מסביר שהמחשבה על כך שאין סיבה ראשונה יכולה להיות קשה ומטרידה. אם המציאות היא חסרת סיבה, אז כל הדברים, כולל החיים עצמם, נעדרים משמעות ממשית. במקרה כזה, כל האירועים וכל המצבים שקורים בחיים הם מקריים בלבד, בלי שום קשר לסדר או תכנון. לדוגמה, אנשים רבים מחפשים סיבה או מטרה לחיים שלהם. הם רוצים לדעת מדוע דברים קורים כפי שהם קורים. אם אין סיבה ראשונה, זה אומר שאין באמת תשובה לשאלה הזו, והחיפוש אחרי משמעות הוא חסר ערך באופן מוחלט. האם קיום ללא סיבה הוא טוב או רע? אליעד מדגיש נקודה חשובה נוספת: אם אין סיבה ראשונה, אפשר להסתכל על כך משני כיוונים מנוגדים: מצד אחד, אפשר לחשוב שקיום ללא סיבה הוא רע מאוד. אם הכל אקראי וחסר משמעות, אפשר לחוש תסכול גדול וחוסר סיפוק, כי אין משמעות לשום דבר ... כיצד אנשים מבלבלים את עצמם בגלל מה ששמעו מאחרים. למשל, אדם ששמע באינטרנט או בפייסבוק שאומרים צריך לדעת מהי הסיבה הראשונה, יכול להרגיש שהוא חייב למצוא את הסיבה הזו. הוא ישאל שוב ושוב, מה הסיבה הראשונה?, מתוך מחשבה שבאמת חייבת להיות כזו סיבה. אבל למעשה, אליעד מסביר שזה רק רעיון שהאדם שמע מבחוץ. הוא פשוט למד להאמין שצריך להיות סיבה ראשונה, ואז מרגיש רע כשלא מוצא אותה. לכן, לדעתו של אליעד, אין הכרח שתהיה סיבה ראשונה, ולא צריך להרגיש רע או טוב בגלל חוסר התשובה. כל אדם יכול להבין שכל האפשרויות פתוחות, וההבנה הזו יכולה לתת לו שקט נפשי. האם יש סיבה ראשונה לקיום? קיום ללא סיבה מהי הסיבה הראשונה? האם המציאות אקראית? משמעות החיים ללא סיבה האם אלוהים יצר את העולם?

מודעות עצמית, איך להבין דברים? איך לחקור דברים? איך לברר את האמת? איך לגלות מה הסיבה? סיבה מחייבת, סיבה מאפשרת, סיבה אפשרית, סיבה מחויבת איך להבין דברים לעומק ולברר את האמת בצורה מוחלטת? אליעד כהן מסביר לעומק כיצד לפתח מודעות עצמית, איך לחקור דברים ולהגיע להבנה עמוקה של האמת. הוא מדגיש את החשיבות של הבנת סיבתיות: מהי סיבה מחייבת, סיבה מאפשרת, סיבה אפשרית וסיבה מחויבת. על מנת להבין כל תהליך או כל סיבה, אדם צריך לשאול שאלות יסודיות, לחקור את התשובות, ולבדוק שוב ושוב עד שמגיעים לתשובה מוחלטת וברורה, כזו שאינה מותירה מקום לספקות. לדוגמה, כשנשאלת השאלה מדוע אנשים נהנים ממשחק עם ילדים, ניתן לחשוב על מספר סיבות אפשריות: תחושת משפחתיות, שמחה, או תחושת חופש וילדות. אליעד מדגיש שכדי להבין מה באמת הסיבה לכך, צריך לחקור כל סיבה בנפרד ולבדוק אם היא אכן מחייבת את התוצאה. למשל, אם הסיבה היא תחושת משפחתיות, צריך לשאול האם רק ילדים במשפחה גורמים לכך, או שגם ילדים בשכונה יכולים לגרום לאותה תחושה. אם מתברר שגם ילדים בשכונה יוצרים תחושת שמחה, אז כנראה שלא מדובר דווקא במשפחתיות אלא בסיבה אחרת, אולי השמחה עצמה. אליעד מביא דוגמה נוספת, כשאדם שואל את עצמו למה אני לובש דווקא מכנס שחור?. תשובה אפשרית יכולה להיות כי הצבע השחור גורם לו להרגיש טוב. בשלב זה, צריך לבדוק האם זו הסיבה האמיתית והיחידה, ואם כן, לשאול שאלה עמוקה יותר: ולמה אני רוצה להרגיש טוב בכלל?. כלומר, יש צורך לעבור משאלות ... שמנסה לקפוץ ישר לתרגילים קשים בלי שעשה תרגילים פשוטים, לרוב יגלה שאין לו באמת את הכלים לפתור אותם. מהי סיבה מחייבת ומהי סיבה מאפשרת? אליעד מסביר בהרחבה את ההבדל בין סיבה מחייבת לסיבה מאפשרת. סיבה מחייבת היא סיבה שמחייבת את התוצאה לקרות, אם הסיבה קיימת, התוצאה חייבת להתרחש. לעומתה, סיבה מאפשרת היא סיבה שהתוצאה יכולה להתרחש בעקבותיה, אך היא אינה בהכרח מחייבת את קיום התוצאה. לדוגמה, אם מישהו מרגיש רע כי פיטרו אותו מהעבודה, צריך לבדוק האם העובדה שפיטרו אותו היא אכן הסיבה המחייבת לתחושה הרעה שלו. האם בהכרח כל מי שמפוטר חייב להרגיש רע? אם התשובה שלילית, אז הפיטורין הם סיבה אפשרית, לא מחייבת. אדם שרוצה להבין את עצמו לעומק צריך תמיד לבדוק האם הסיבה שהוא מצא באמת מחייבת את התוצאה, או רק מאפשרת אותה. אליעד מדגיש שיש הרבה מאוד סיבות אפשריות לכל תוצאה, ולכן צריך לבדוק כל סיבה בנפרד. כל סיבה שמוצאים חייבים לבדוק לעומק, על ידי השאלה האם הסיבה הזו היא הכרחית. אם התוצאה יכולה לקרות גם בלי הסיבה שמצאת, אז הסיבה אינה מחייבת אלא אפשרית בלבד. למה קשה לחקור שאלות עמוקות יותר? אליעד מסביר ששאלות כמו למה אני רוצה להרגיש ... הפנימי ביותר של רצונו. כך, דרך בירור של שאלות פשוטות מגיעים להבנת שאלות עמוקות ומורכבות יותר. האם קיימות הרבה סיבות או רק סיבה אחת נכונה? אליעד מבהיר שבחיפוש שטחי ניתן למצוא הרבה סיבות אפשריות לכל דבר, אך כשבודקים את האמת באופן מוחלט, קיימת רק סיבה אחת מחייבת לתוצאה מסוימת. הוא מדגיש שהחקירה העצמית וההבנה של האמת המוחלטת חייבות להתבסס על בדיקת הסיבתיות: האם הסיבה שנמצאה באמת מחייבת את התוצאה, או שהיא רק סיבה אפשרית? זוהי הדרך היחידה להבין את המציאות בצורה מלאה ואמיתית, ללא ספקות. איך לחקור את עצמי לעומק? מה ההבדל בין סיבה מחייבת לסיבה אפשרית? למה אנשים אוהבים לשחק עם ילדים? איך להגיע לאמת מוחלטת? איך להבין את עצמי טוב יותר? ...

הסיבה הראשונה - פרדוקס הסיבה הראשונה כאשר האדם מנסה למצוא את הסיבה הראשונה של כל הסיבות, או כאשר האדם מנסה להבין את נקודת ההתחלה של כל דבר, כגון לדוגמה את המשמעות האמיתית של המציאות / ... מחמת שהאדם מבין, שברמה הלוגית, אין שום אפשרות שהוא ימצא תשובה לשאלה שלו. ונסביר: כי כאשר האדם מחפש את הסיבה הראשונה של כל הסיבות, הוא מבין לפתע, שאין כל אפשרות שהוא ימצא את הסיבה הראשונה של כל הסיבות. משום, שכל סיבה שהוא ימצא, תמיד הוא יוכל להמשיך ולשאול, מה הסיבה שקודמת לה? וכל רצון ראשון שהאדם ימצא אותו בתוכו, הוא תמיד יוכל להמשיך ולשאול, מהיכן הרצון הזה עצמו נובע? ... תוכו, כל מה שהאדם באמת רוצה, זה להבין את המציאות באמת. ומצד אחד האדם מאוד רוצה להבין ולגלות מהי הסיבה הראשונה ומה הכוח שמניע את הכל, אך מהצד השני נדמה לאדם, שהוא לא יכול לגלות את הכוח הראשון, כי ... נכנס עם הראש בקיר ומגלה שכל חדש, שבו אין שום שאלה כלל. ונסביר לדוגמה את העניין, על השאלה, מהי הסיבה הראשונה. וכפי שכבר ביארתי, יותר מאשר חשוב למצוא תשובות לשאלות, חשוב שהאדם יבין את השאלות עצמן. כי כל השאלות ... המציאות שבה הכל אחד, וכאשר הכל אחד, אין שום שאלה כלל. ובמקרה שלנו, כאשר האדם חוקר ומנסה לגלות מהי הסיבה הראשונה, הוא בעצם שואל שאלה שקרית. שאלה שמבוססת על אמונת שקר, אמונה שאומרת שיש הבדל בין יש סיבה לבין אין סיבה. ונסביר את העניין. כי אילו היה האדם תופש את המציאות בצורה כזו שבה לא היה אצלו שום הבדל בין יש, לבין אין סיבה, הרי שממילא לא הייתה לו שום שאלה כלל, מהי הסיבה הראשונה. משום שהמושג סיבה, היה מאבד את המשמעות שלו. ונחדד: כי יש כאלו שחושבים שהאחדות של היש ושל האין סיבה, פירושה, שלשום דבר בעולם אין סיבה ושאין דבר כזה סיבה ושהכל נעשה ללא סיבה. ונדמה להם, שהאחדות של הסיבה ושל ההעדר סיבה, פירושו, שאחד הצדדים מתאחד עם הצד השני. דהיינו, שלהכל יש סיבה או שלהכל אין שום סיבה. וזו כמובן תפישת מציאות שגויה, שאין לה שום קשר לתפישת האחדות של המציאות כלל. כי כאשר אנחנו אומרים שיש ואין סיבה זה אותו הדבר, אין הכוונה לומר שהאמת היא שלכל דבר שיש בעולם אין או יש סיבה בצורה אחידה, אלא הכוונה היא, שיש לפרק את המשמעות של המושג סיבה עצמו. כי למושג סיבה, יש משמעות כלשהי עבור האדם. והאדם חי בעולם של הגדרות. עולם שבו הוא חווה ומרגיש הבדל, בין דברים שקורים עם סיבה ותכנון, לבין דברים שקורים ללא כל סיבה הנראית לעין ובצורה אקראית. וכאשר האדם בחוויה האישית שלו, מסוגל להבדיל בין דברים שיש לבין דברים שאין להם סיבה, הרי שיש אצל האדם משמעות למושג סיבה. וסיבה, היא הגדרה וגדר וגבול. שהאדם מבדיל בין סיבה לבין ללא סיבה. ויש אצל האדם בתוכו גדר וגבול, שמכאן ואילך נדמה לו הדבר כסיבתי, ומכאן ואילך נדמה לאדם שהדבר הוא ללא סיבה (וגם נקודות אמצע). אבל אם היה לאדם שכל אין סופי, דהיינו, שכל שבו אין סוף ואין גבול בין היש ... שממילא המושג סיבה היה מאבד את המשמעות שלו אצל האדם. ואז ממילא גם השאלה, מהי הסיבה הראשונה של כל הסיבות, הייתה נעלמת גם היא. ולא שהאדם היה מוצא תשובה לשאלה, מהי הסיבה הראשונה של כל הסיבות. כי כל תשובה שהאדם ימצא, דהיינו, כל מסובב של כל הסיבות, תמיד נוכל לשאול מה קדם לו, דהיינו, מי ברא את אלוהים, ומהי המהות של המהות וכיוב. אך אם האדם ...

פחד מתחושה רעה ללא סיבה, חרדה כללית, פחד מסבל נצחי, פחד מגיהנום, פחד להרגיש רע בלי סיבה, פחד לסבול לנצח, פחד מחוסר אונים, פחד מרגש רע בלי סיבה, לכל רע יש סיבה, להטיל ספק ברצון להרגיש טוב, לא לפחד להרגיש רע איך להתמודד עם הפחד להרגיש רע בלי סיבה וללא פתרון? אנשים רבים חווים פחד כללי ועמוק מפני האפשרות שיום אחד ימצאו את עצמם במצב שבו הם חשים ... פתרון? הדבר הראשון שאליעד כהן מסביר הוא שצריך לבחון היטב האם בכלל אפשרי מצב שבו אדם יסבול לנצח בלי סיבה וללא פתרון. לפי ההיגיון, סבל תמיד נובע מסיבה מסוימת, ולא ייתכן מצב שבו אדם סובל סתם כך בלי שום סיבה. סבל תמיד נוצר כתוצאה מהתנגשות בין המציאות לבין הרצון. כאשר המציאות שונה ממה שהאדם רוצה, נוצרת תחושה רעה. למשל, ... אך זו דרך חשובה להתמודדות עם הפחד. שלבים בהבנת הסבל וההתמודדות איתו: השלב הבסיסי: להבין שאתה מרגיש רע בגלל סיבה מסוימת. השלב המתקדם יותר: להבין שאתה מרגיש רע כי רצונך מתנגש עם המציאות. השלב המתקדם ביותר: להבין שאתה מרגיש ... לו יותר להטיל ספק ברצון התמידי להרגיש טוב ולהתחיל לחשוש פחות מהרע. פתרון שני: להבין שלכל תחושת רע יש סיבה הדרך המעשית השנייה שאליעד כהן מציע כדי להתמודד עם פחד מסבל נצחי ללא פתרון, היא להיווכח בצורה חד - משמעית שכל רע מגיע מסיבה מסוימת ושאין דבר כזה סבל ללא סיבה. כדי לעשות זאת, הוא מציע את התרגיל הבא: במהלך היום, כשעולה תחושה שלילית אפילו קטנה, שאל את עצמך את ... קשור למשהו שאדם רוצה שיקרה אחרת. ההבנה הזו עוזרת לאדם להשתחרר מהפחד שאולי בעתיד הוא יסבול סבל בלי כל סיבה ובלי שום פתרון. לסיכום: איך להפיג את הפחד מפני סבל נצחי וחסר פתרון? כדי להתמודד עם הפחד הזה, עליך: ... שלך להרגיש טוב, ולהבין שאין חובה להימנע מתחושות רעות בכל מחיר. להבין לעומק שאין דבר כזה תחושה רעה ללא סיבה. כל תחושה שלילית היא תוצאה של התנגשות בין הרצון שלך לבין המציאות. לחקור את התחושות השליליות ביומיום ולראות באופן ישיר שכל תחושת רע נגרמת תמיד מסיבה ספציפית ולכן גם תמיד יכולה להיפתר. הבנת העקרונות האלה מסייעת להפיג את הפחד מפני סבל בלתי פתיר ומחזקת את ... למה אנשים מפחדים מסבל נצחי? איך להתמודד עם חרדה כללית? איך להפסיק לפחד מרגשות שליליים? למה לכל רע יש סיבה? איך להתמודד עם פחד מפני סבל שאין לו פתרון? ישנם אנשים החווים פחד כללי מכך שהם ימצאו את עצמם ... בניגוד לפחדים קונקרטיים כמו פחד ממחלה או משוד, הפחד הזה מופשט ומתמקד בתחושה עצמה - החשש להרגיש רע ללא סיבה וללא מוצא. כיצד ניתן להתמודד עם פחד זה? האם יכול להיות מצב שבו רע לך ואין לזה פתרון? אנשים ... בלתי נסבל וללא פתרון. אך האם זה בכלל אפשרי? השאלה המרכזית היא האם יש מצב שבו אדם סובל ללא סיבה, והאם יש דרך להימנע מהחשש הזה? פתרון ראשון: להטיל ספק ברצון לא להרגיש רע כדי לא לפחד מסבל בלתי ... אלא רק חוויה נוספת, הוא יוכל לפחד ממנו פחות. פתרון שני: להבין שלא קיים מצב של סבל אינסופי ללא סיבה אין אפשרות שבה אדם סובל לנצח ללא פתרון, משום שבשכל ההגיוני לא ניתן לדמיין זאת. רע הוא תמיד תוצאה ... סובל רק מהכאב עצמו, אלא מהעובדה שהוא לא רוצה שיכאב לו הראש. לכן, אם מבינים שלכל תחושת רע יש סיבה, אפשר גם להבין שכל רע ניתן לפתרון - על ידי שינוי הרצון או שינוי המציאות. איך לבדוק שכל סבל נובע מסיבה? ניתן לבדוק זאת בחיי היומיום: כשמשהו גורם לך להרגיש רע, שאל את עצמך: למה רע לי? מה אני רוצה ... כזו תוביל להבנה שכל רע הוא תוצאה של התנגדות רצון, ולכן לא ייתכן מצב שבו אדם ירגיש רע ללא סיבה. סיכום: איך להתמודד עם פחד מסבל נצחי? ללמוד להטיל ספק ברצון התמידי להרגיש טוב, ולהבין שסבל אינו סוף העולם. להבין שלכל תחושת רע יש סיבה, ולכן תמיד יש אפשרות למצוא פתרון. לחקור את התחושות הרעות ביומיום ולהבין שהן נגרמות מהתנגשות בין הרצון לבין המציאות. ברגע שאדם מבין שלרע יש סיבה ושאין דבר כזה סבל אינסופי חסר פתרון, הפחד מתחיל להתפוגג. איך להתגבר על פחד להרגיש רע? למה אנשים מפחדים מסבל נצחי? איך להתמודד עם חרדה כללית? איך להפסיק לפחד מרגשות שליליים? למה לכל רע יש סיבה?

שקר בלי סיבה, נגד רצון בלי סיבה, שנובע מאמת בלי סיבה - מצח הנחש / מצח הרצון ובו יתבארו מספר עניינים על דרך תת המודע של האדם, לשקר את עצמו ... הנחש. והכוח השני שעומד מולו ונגדו, הוא נקרא מצח הרצון. ומצח הנחש פירושו, שהאדם משקר את עצמו, בלי שום סיבה. כי יש שני סוגי שקרים. והסוג הראשון, הוא מצבים שבהם האדם משקר את עצמו, עם סיבה כלשהי, לכך שהוא משקר את עצמו. והסוג השני, הוא מצבים, שבהם האדם פשוט משקר לעצמו, סתם ככה בלי שום סיבה כלל. כי כל הסבל וכל צורות הסבל של האדם, הן כולן רק משום שהאדם משקר את עצמו. ואם האדם ... מיד, כי הוא לא נצמד אל האמת באופן מוחלט, ואפילו הוא סובל מכך לפעמים. וכל זה קורה, בלי שום סיבה ברורה לעין. והנחש הרגיל, הוא מפתה את האדם לשקר לתועלת עצמו. אבל מצח הנחש, הוא מפתה את האדם לשקר, ... נבאר, כיצד יכול האדם להתגבר על מצח הנחש הזה, שגורם לאדם לשקר לעצמו ולאמלל את עצמו, סתם כך בלי סיבה, נאמר, כי יש כאן סוד גדול. והוא, כי כל קיומו של העולם כולו, תלוי אך ורק בקיומו של מצח ... לאלוהים שום תועלת. משום שמנקודת המבט של האחדות, אין שום חיסרון כלל. ושם בנקודת המבט של האחדות, אין שום סיבה כלל. כי סיבה אפשרית, רק כאשר יש נפרדות של טוב ורע. ולכן לא יכולה להיות סיבה, לכך שיש נפרדות של טוב ורע. כי לפני קיומם של הטוב והרע, אין שום סיבה כלל. והסיבה שבגללה יש את הנפרדות שלנו, היא רק בגלל קיומו של מצח הנחש אצל אלוהים עצמו, שגורם לאלוהים לצמצם את עצמו, ולשקר לעצמו, ולסבול, והכל ללא שום סיבה כלל. ובלי מצח הנחש של אלוהים, לא היה קיום לעולם כלל. ומכך משתלשל אצל האדם, מצח הנחש שלו. כי ... אלא שאז, הנפרדות היא עניין אחר וטוב מאוד לגמרי. וכיצד יתגבר האדם על הנטייה שלו, לשקר את עצמו בלי סיבה? תשובה: על ידי מצח הרצון. כי יש רצון, שהאדם רוצה איזה דבר לתועלת של עצמו. ויש את מצח הרצון, שבו האדם רוצה איזה דבר ברצון החזק ביותר שיש, שהוא רצון ללא סיבה. כי כל זמן שיש סיבה למה האדם רוצה את הדבר, הרי שהרצון הזה חלש. אבל כאשר ורק כאשר, האדם רוצה איזה רצון בלי שום סיבה כלל, רק אז זהו רצון של אמת, שלא קודם לו שום רצון אחר. כי כל זמן שקודמת לרצון של האדם סיבה כלשהי, הרי שזה רצון של שקר. שהאדם רוצה בכלל משהו אחר שהוא הסיבה, והאדם משקר את עצמו, שהוא רוצה את הרצון הסופי שלו, למרות שזהו שקר. ורצון שבאמת אין לו שום סיבה, הוא רצון של אמת. וכדי להתגבר על מצח הנחש הזה, לשם כך על האדם להתחבר למצח הרצון שלו. דהיינו, שהאדם יפעיל את הנשק של העדר הסיבה, אל מול מצח הנחש, שהוא שואב את כוחו, מהעדר התכליתיות והסיבה. ועל האדם לחפש את האמת גם בלי סיבה, אלא אך ורק למען ידיעת האמת. כי הרע גורם לאדם לשקר, רק כדי שיהיה לאדם שקר ורע, בלי שום סיבה אחרת. ועל האדם להתגבר עליו, על ידי זה שהוא רוצה לדעת את האמת בכל מחיר, בלי שום סיבה, ובלי שום תועלת לעצמו כלל. דהיינו, לנסות להבין את האמת, גם אם היא נראית כרעה. ולמה שהאדם ירצה להבין את האמת, גם אם היא נראית כרעה? תשובה: בגלל מצח הרצון, שהוא ללא כל סיבה, דהיינו, רק למען ידיעת האמת בלבד. ומצד האמת, אין סיבה למה לחפש את האמת. כי מצד האמת, הכל אחד, ואין צורך לחפש את האמת. ולכן מוכרח, רצון בלי סיבה לחפש את האמת. כי מצד האמת האמיתית, גם השקר הוא טוב מאוד. ואיך יחזק האדם אצל עצמו את מצח הרצון? תשובה: על ידי אמת. כי האמת המוחלטת, היא הדבר היחיד בעולם, שקיומו לא תלוי בשום סיבה שהיא. ועל האדם לנסות להתחבר אל האמת המוחלטת של המציאות, דהיינו, להטיל ספק בכל דבר ולחפש את המוחלטות. ועל ...