... לכאורה אתה רוצה שהוא יירק עליך. נשמע לא הגיוני? אליעד מסביר שהמציאות משקפת את הרצונות הפנימיים והעמוקים ביותר שלנו, והסיבה שאנחנו לא תמיד מבינים את זה היא שאנחנו לא מספיק מודעים לרצון שלנו. רק כשחוקרים לעומק ומבינים את מנגנון ... כאשר אתה חווה דבר רע, אם תתחבר להבנה שאתה מלך, תוכל לראות שאתה פשוט רוצה את הסיטואציה הזו, בלי סיבה הגיונית. כשמלך עושה משהו ללא סיבה, זה מחזק את התחושה שהוא חופשי לגמרי. גם אירוע לא הגיוני או שלילי יכול להפוך למשהו שמחזק את תחושת ... למות באמת, אלא מהרצון להפסיק לסבול. אך הפתרון הוא לא להחליף בית כלא אחד באחר, אלא להבין לעומק את הסיבה לסבל, שנמצאת בחוסר ההבנה שלך את עצמך ואת המציאות. האדם צריך לחקור את מהות הסבל ולא רק לברוח ממנו, ... שניתנה היא כי המציאות רוצה שהם לא יאהבו אותך. נאמר שגם אם זה נראה סתמי, בסופו של דבר, יש סיבה עמוקה יותר, אבל זו דוגמה לאיך לפעול: פשוט לשאול מה האמת? ולחפש את התשובה ללא סינון. מה קורה אם ... רוצה מה שאני רוצה? ואז מגיעים למסקנה כי ככה אני רוצה, כי אני המלך. מלך עושה דברים גם בלי סיבה הגיונית, פשוט כי ככה הוא רוצה. לפעמים כדי לחוות את עצמך כמלך, אתה עושה דווקא דברים לא הגיוניים. כשקורה ... נאמר שכאשר קורה דבר רע, דווקא אז אפשר להתחבר לחוויה אני המלך, כי אם אני המלך, אני לא צריך סיבה הגיונית כדי לעשות משהו. המלך יכול להרשות לעצמו לבחור בדברים לא רציונליים סתם כי מתחשק לו, וזה דווקא מחזק ... לך רצון הפוך. כאן מוסבר שהחוויה של אחדות תגיע אם תמשיך לחקור. מה עם האפשרות שאלוהים עצמו פועל בלי סיבה? נאמר שיש עומקים שונים של הבנה, אפשר לראות שבעצם גם לאלוהים אין בחירה ואולי יש כוח עוד יותר פנימי ... המציאות רוצה את זה? יש כמה תשובות, אבל אחת מהתשובות היא, תתרכז, מלך עושה את מה שהוא רוצה בלי סיבה, עבד עושה את מה שהוא רוצה רק אם יש סיבה, יש עבד שהוא לא זז, אם לא אומרים לו לזוז, כמו רובוט, משועבד לגמרי, אבל מלך שיש לו יכולת בלתי מוגבלת עושה, כי ככה הוא רוצה, הוא לא צריך סיבה, למה? כי ככה בא לי, אתה יכול לשאול למה בא לו, אבל למה ככה בא לו, יש כאן גם ...

... לזהות אותו? הרצון של אמת, לפי אליעד כהן, הוא הרצון האמיתי שלך, כלומר, הדבר שאותו אתה רוצה ללא שום סיבה אחרת. כדי להבין מהו רצון של אמת, ראשית עליך להבין את המושג אמת. אמת הוא הדבר כפי שהוא באמת, ללא סילופים או עיוותים. לכן, רצון של אמת הוא הרצון שאתה באמת רוצה אותו כפי שהוא, ללא שום סיבה או אינטרס חיצוני נוסף. לדוגמה, אם אתה אומר שאתה רוצה משהו מסוים כדי להשיג מטרה אחרת, זה אומר שהרצון ... שנמצא מאחוריו. אליעד מסביר שרצון של אמת הוא רצון טהור ונקי מאינטרסים חיצוניים. האם רצון אמיתי יכול להיות תלוי בסיבה חיצונית? לפי אליעד כהן, רצון של אמת לא יכול להיות תלוי בסיבה חיצונית, מכיוון שאם קיימת סיבה חיצונית, הרצון האמיתי שלך הוא בכלל באותה סיבה חיצונית ולא ברצון שאתה טוען לו. למשל, אם אתה רעב ואתה רוצה לאכול, לכאורה הרצון שלך הוא האוכל, אבל ... הרצון האמיתי שלך הוא לא להיות רעב, כי זה הדבר שמניע אותך לאכול מלכתחילה. כלומר, כל רצון שיש מאחוריו סיבה אחרת, אינו רצון של אמת. אליעד מחדד זאת בדוגמה נוספת ואומר שאם יש לך אינטרס, אז הרצון שלך איננו ... האמיתי שלך: פשוט תשאל את עצמך למה אתה רוצה את הדבר שאתה רוצה. בכל פעם שתשובה זו מובילה אותך לסיבה אחרת, המשמעות היא שהרצון המקורי שלך אינו הרצון האמיתי, אלא רק אמצעי להשגת אותה סיבה. רק כאשר תגיע לרצון שאתה רוצה ללא שום סיבה אחרת, תוכל לומר שזהו רצונך האמיתי. למשל, אם אדם אומר שהוא רוצה לדעת את האמת רק כדי שיהיה לו ... הטוב העליון. לסיכום, לפי אליעד כהן, רצון של אמת הוא הרצון הפנימי ביותר, רצון נטול אינטרסים, שמתקיים בלי שום סיבה חיצונית, ואותו האדם היה רוצה באופן מלא ואמיתי, ללא תלות בתוצאות ובהשלכות. הדרך לגלות רצון של אמת היא על ידי בדיקה חוזרת ונשנית של המניעים מאחורי כל רצון, עד שמגיעים לרצון הראשוני והטהור שאין לו סיבה נוספת מלבד עצם קיומו כרצון. מהו רצון אמיתי? איך לגלות מה אני באמת רוצה? האם אפשר לרצות בלי אינטרסים? ...

הורטון שומע מישהו 2, רע להכעיס, סיבת הרע, מסירות נפש, נחישות, התמדה, עקשנות, ללכת עד הסוף, מצח הנחש, מצח הרצון למה האדם מזיק לעצמו בלי סיבה? אליעד מסביר בהרצאה מדוע אנשים עושים פעולות שפוגעות בהם, אפילו שאין לפעולות הללו שום תועלת או סיבה הגיונית. האדם לעיתים יוצר לעצמו סבל בלי סיבה הגיונית, וזה נובע מהעיקרון המכונה מצח הנחש - מצב שבו האדם מתעקש לעשות משהו דווקא בגלל שזה רע, דווקא כדי להכעיס. אליעד מדגים זאת באמצעות אדם שזורק חפצים בלי סיבה, רק כדי לפגוע באחר או בעצמו, לא בשביל שום תועלת או רווח אישי. זהו מצב שבו האדם נמצא במאבק ... כוחות עיקריים: הכוח שרוצה להיטיב והכוח שרוצה להזיק. הכוח שמנסה להזיק הוא למעשה הכוח הראשון, ההפרדה הראשונית, שהוא חסר סיבה לחלוטין. כל הפעולות שאדם עושה אחר כך הן כבר תוצאה של הפרדה זו, ולכן יש להן סיבה ותוצאה הגיונית. אך ההפרדה הראשונה עצמה - זו שיצרה את הרצון להזיק - חסרת סיבה לחלוטין. לכן, כל ניסיון למצוא תשובה לשאלה למה האדם עושה לעצמו רע? יוביל בסוף לשאלה המקורית והלא פתורה: למה ... הסבל כי הוא מתעסק בבעיות שטחיות ולא מעז לשאול את השאלות העמוקות והבסיסיות ביותר. במקום לחפש את השורש של הסיבה שבגללה הוא סובל, האדם מסתפק בתשובות שטחיות כמו ככה זה החיים או אין מה לעשות. לפי אליעד, רק אדם ... הכוח שמנסה להזיק לך? כדי להתגבר על הכוח שמנסה להזיק, לפי אליעד, חייבים קודם כל להבין שזהו כוח חסר סיבה. אין טעם להתווכח איתו או לנסות להבין אותו בעזרת שכל רגיל. הדרך היחידה להתגבר עליו היא להבין שהניסיון שלו ... הוא חסר כל תועלת, ולהילחם בו עם אותה נחישות וחוסר היגיון שבהם הוא פועל נגדך. אתה לא צריך לחפש סיבות ללמה כדאי לך להפסיק להזיק לעצמך, אלא פשוט להחליט שאתה נלחם בכוח הזה כי זה נכון לעשות את זה, ללא כל סיבה אחרת. מה המשמעות שהרע בסופו של דבר מחסל את עצמו? אליעד מסביר שהרע בסופו של דבר מוביל את עצמו ...

... לאחר המוות, משמעות החיים, התאבדות, למה לחיות, למה חיים, למה מתים, חיים ומוות, נצחיות הנשמה, אחרי המוות האם יש סיבה לחיות אם בסוף מתים? האם יש בכלל סיבה לקיום אם בסופו של דבר אנחנו מתים? זו שאלה שאליעד מנסה לפרק בהרצאה. השאלה מתחילה במחשבה על מוות: אם ... דוגמה של רב שאומר: לא יכול להיות שאני סתם חי, עובד ומתאמץ, ובסוף הכל נגמר. חייב להיות המשך או סיבה גדולה יותר. הרעיון מאחורי זה הוא התחושה שאי אפשר לקבל שהקיום חסר משמעות ושכל המאמץ הוא לשווא. האם התודעה ... אליעד עובר לשאלה נוספת ומשמעותית מאוד: למה להמשיך לחיות, למה בכלל לרצות משהו אם אנחנו חלק ממציאות שאין לה סיבה ברורה? התשובה שאליעד מציע היא שהמציאות עצמה לא חייבת סיבה כדי לרצות משהו או כדי ליצור משהו. הוא מסביר שהרצון של האדם להתאמץ, להשיג ולהתקדם הוא לא בהכרח למען ... שזה בדיוק העניין: אין טעם או תועלת אמיתית במה שהמציאות עושה. היא פשוט עושה מה שהיא רוצה ללא שום סיבה מיוחדת. זה יכול להיראות טיפשי, חסר היגיון, אפילו מטומטם, אבל זו בדיוק מהות המציאות. הסיבה שאנשים חווים תסכול או אי - סיפוק היא שהם מנסים להבין למה המציאות רוצה את זה. אליעד מבהיר שאין תשובה לכך, מכיוון שהמציאות לא זקוקה להצדקה כלשהי לפעולות שלה. הסיבה היחידה לקיום היא כי ככה המציאות רוצה, ואין סיבה עמוקה יותר או משמעותית יותר מכך. האם יש משהו גדול יותר מהכל? אליעד גם מחדד שאם מישהו חושב שיש ... הכוללת, ולכן גם השאלות על משמעות החיים ועל המוות הן בעצם שאלות פנימיות בתוך אותה מציאות אינסופית שאין לה סיבה או מטרה מעבר למה שהיא עצמה מחליטה. לסיכום, אליעד מדגיש שהקיום הוא בלתי נמנע, שהתחושה של קיום תמיד נמצאת באופן כלשהו, ושהניסיון למצוא סיבה עמוקה או משמעות הוא חסר טעם, כי המציאות פשוט קיימת כי כך היא רוצה להיות קיימת. לכן השאלה למה לחיות? נותרת תמיד ללא תשובה סופית, משום שהחיים עצמם אינם זקוקים לסיבה או הצדקה. האם יש חיים לאחר המוות? מה קורה לתודעה אחרי שמתים? האם יש משמעות לחיים? למה אנחנו חיים? ...

... אמיתיות או הגיוניות, אלא פשוט עונה אני לא יודע. דווקא ברגע שאדם מגיע לתשובה אני לא יודע, הוא משתחרר מהסיבה הפנימית לפחד. למה התשובה אני לא יודע משחררת מפחד? אליעד מסביר שמה שמחזיק את האדם בפחד זו המחשבה שיש סיבה מוצקה לפחד שלו. אם למשל אדם מפחד לטוס כי הוא חושש שהמטוס יפול, האדם משוכנע עמוק בתוכו שיש סיבה הגיונית לפחד הזה. אבל כאשר אדם בוחן לעומק את השאלה למה אני מפחד שהמטוס יפול?, וממשיך לשאול שוב ושוב, הוא יגלה שהוא לא באמת יודע למה הוא מפחד, אלא רק חושב שיש סיבה. ברגע שהוא מבין שאין לו באמת סיבה מוצקה ומוחלטת לפחד, הוא מפסיק לפחד. בעצם, ההכרה בחוסר הידיעה מערערת את הבסיס של הפחד ומאפשרת לשחרר אותו. מהו ... ולהמשיך לשאול שוב ושוב עד שמגיע לתשובה שהוא כבר לא יודע להסביר אותה. שלב שלישי: להבין ולהכיר בכך שאין סיבה מוחלטת לפחד, ולכן אין צורך להיאחז בפחד הזה. שלב רביעי: אם הפחד חוזר, האדם צריך לחזור על התהליך שוב ... העמוקה ביותר מפחד. כאשר אדם אומר אני לא יודע, הוא למעשה מפסיק לתדלק את הפחד, כי אין לו עוד סיבה להחזיק בו. זהו רגע של שחרור עמוק שבו האדם כבר לא משקר לעצמו ולא מחפש הסברים או הצדקות לפחד ... שאין לו באמת תשובה חד - משמעית לשאלה למה אני מפחד מגובה?, הוא מבין שהפחד הוא סתם תחושה ללא סיבה מוצקה, ואז אין לפחד על מה להישען, והוא מתפוגג. למה אנשים מתקשים להגיע לנקודת לא יודע? לדברי אליעד, אנשים רבים מתקשים להגיע למקום שבו הם מודים לעצמם שהם לא יודעים את הסיבה לפחד. הסיבה לכך היא שהמוח שלהם כל הזמן מנסה לתת הסברים, הצדקות וסיפורים פנימיים כדי לשמר את תחושת השליטה והוודאות. אך ... אין לו בסיס מוצק בתוך המחשבה של האדם. האם אפשר להיפטר לחלוטין מכל פחד? אליעד טוען שכן. הוא מסביר שהסיבה היחידה שאנשים ממשיכים לפחד היא משום שהם מאמינים שיש סיבה הגיונית לפחד שלהם. אך אם אדם יחקור באופן מלא ומוחלט את הפחד שלו עד שיגיע לנקודה של אני לא ... כאשר הוא באמת משתכנע בכך ב - 100 אחוז, הפחד פשוט נעלם. לדבריו, כאשר אדם באמת מבין שאין שום סיבה מוצדקת לפחד, לא רק שהפחד המסוים הזה נעלם, אלא גם פחדים אחרים מתחילים להיחלש ולהיעלם, כיוון שהבסיס המחשבתי לפחדים ...

טיפול בהתנגדויות לקוח - לחזור על ההתנגדות, בלי לחזור על הסיבה שלה / להחליש את ההתנגדות של הלקוח - טכניקות מכירה / שיטות שכנוע / NLP / דמיון מודרך / ... של הלקוח, לשם כך יש להבין, מהיכן ההתנגדות של הלקוח שואבת את כוחה. וההתנגדות של הלקוח שואבת את כוחה, מהסיבה שלה. זא אם הלקוח אומר לדוגמה אני לא רוצה לקנות את המוצר, כי הוא יקר. אז במקרה כזה, ההתנגדות של הלקוח, היא שהוא לא רוצה לקנות את המוצר. והסיבה להתנגדות שלו, היא שהמוצר הוא יקר בעיניו. זא ההתנגדות של הלקוח, נובעת והכוח שלה נמצא בסיבה שלה, שהיא המחיר של המוצר. או לדוגמה הלקוח אומר המוצר לא מתאים לי, כי אני לא צריך אותו כרגע. אז ההתנגדות של הלקוח, היא שהמוצר לא מתאים לו. והסיבה לכך היא, שהוא אומר שהוא לא צריך כרגע את המוצר. והרעיון הוא, שהסיבה להתנגדות שלו, היא מקור הכוח של ההתנגדות שלו. ויש לדעת ולהבין, שכל רעיון שואב את כוחו, מהסיבה שעליה הוא נשען. וכאשר חוזרים על הסיבה שהלקוח הסביר למה הוא מתנגד לרכישת המוצר, הרי שבכך בעצם מחזקים את ההתנגדות של הלקוח למוצר. וזה בעצם אומר, שאם הלקוח אומר שהוא מתנגד לרכישת המוצר מסיבה כלשהי, אז לפעמים רצוי מאוד להמשיך לנהל איתו את השיחה, כאשר אפשר לחזור על ההתנגדות שלו, אבל רצוי מאוד להשמיט את הסיבה שבגללה הוא התנגד לרכישת המוצר. דהיינו, אם הלקוח אומר לדוגמה אני לא רוצה לקנות את המוצר, כי אין לי כרגע מספיק כסף, אז אפשר להמשיך איתו את השיחה ואפילו לדבר על ההתנגדות שלו, אבל בלי להזכיר את הסיבה של ההתנגדות שלו. כגון לדוגמה לומר לו הבנתי שאתה לא רוצה לקנות את המוצר. האם אתה חושב שיש דרך ... לרכישת המוצר. והמסר שלי הוא, שגם אם אתה מוכרח לחזור על ההתנגדות של הלקוח. תשתדל מאוד שלא לחזור על הסיבה שבגללה הוא הביע את ההתנגדות שלו לרכישת המוצר. כי ברגע שחוזרים אחרי סיבה כלשהי, זה הופך את התוצאה שלה לחזקה יותר. ואם אתה מוכרח לחזור אחרי הסיבה של ההתנגדות, אז תהפוך את הסיבה לסובייקטיבית. לדוגמה אתה אומר שאתה לא רוצה את המוצר, כי כרגע נראה לך שאולי אין לך מספיק כסף עבור ... בעצם מרמזת, שיש לך כסף למוצרים אחרים, ושרק למוצר הזה אין לך כסף. ובכל מקרה המסר הוא, שחזרה על הסיבה של ההתנגדות, היא יכולה לחזק את ההתנגדות. ואפשר להשמיט את הסיבה של ההתנגדות, ובכך בעצם להחליש את ההתנגדות. אבל צריך לשים לב, שמצד שני, אם תחזור על ההתנגדות בצורה ברורה מידי, ובלי לתת שום סיבה, הלקוח עוד בטעות יכול לחשוב, שההתנגדות שלו היא התנגדות מחויבת. דהיינו, שהוא ירגיש בטעות, שכאילו ההתנגדות שלו, היא עובדה ברורה בשטח, בלי שום אפשרות לערעור. כי ברגע שמצמידים להתנגדות של הלקוח, את הסיבה להתנגדות, זה בעצם אומר, שההתנגדות היא רק התנגדות אפשרית, בגלל סיבה כלשהי. אבל היא לא התנגדות מחויבת שאינה צריכה סיבה, אלא היא כן צריכה סיבה. וברגע שמשמיטים את הסיבה, זה יכול בטעות ליצור רושם, כאילו ההתנגדות היא התנגדות עקרונית בלי שום סיבה. ולכן צריך לשים לב, שלפעמים כדאי לא לחזור על הסיבה של ההתנגדות כדי לא לחזק אותה עם השורשים שלה. ולפעמים דווקא צריך להיזהר שלא להפוך את ההתנגדות להתנגדות עקרונית בלי סיבה, אלא לזכור שאעפכ יש סיבה ושהיא רק התנגדות שתלויה בסיבה כלשהי, ושאולי יש סיבה אחרת חזקה יותר לרכישת המוצר, או שהסיבה עצמה היא לא ככ חזקה כדי להתנגד לרכישת המוצר. ובסיכומו של דבר, השמטת הסיבה של ההתנגדות, מחלישה את השורשים של ההתנגדות, ומאפשרת את ביצוע העסקה.

... מנוגדות: היא יכולה או להחליש אותו או לחזק אותו. ההשפעה תלויה באופן שבו האדם מתייחס לשאלה וליכולת שלו למצוא סיבות לרצון. מדוע השאלה למה אני רוצה יכולה להחליש את הרצון? כשאדם שואל את עצמו למה הוא רוצה משהו, הוא מחפש את הסיבות וההיגיון מאחורי הרצון. לפי אליעד כהן, ברמה הלוגית לא יכולה להיות תשובה מוחלטת לשאלה למה?. אדם שממשיך לחפור עמוק יותר בשאלות הלמה, עשוי להגיע למצב שבו הוא מבין שאין באמת סיבה הגיונית או מוחלטת לרצון שלו. לדוגמה, אם אדם רוצה מאוד לשתות קולה ושואל למה אני רוצה לשתות קולה? - ... ממשיך לשאול את השאלה ולמה אני רוצה את ההרגשה הטובה?, הוא יכול להגיע למקום שבו הוא לא מצליח למצוא סיבה הגיונית או מוחלטת. כשהוא מגיע לנקודה שאין לו סיבה ברורה, הוא מתחיל לחשוב שאולי הוא בכלל לא צריך או לא רוצה את זה. זה עלול לגרום לירידה בעוצמת ... מאפשרת תשובה לוגית ברורה. כל תשובה שתינתן יכולה להוביל לעוד שאלה של למה אינסופי, ולכן האדם מגיע למסקנה שאין סיבה הגיונית מוחלטת לרצות משהו. מצב זה יכול להוביל להחלשה של הרצון, כי הוא מבין שהרצון אינו מבוסס על משהו ... את הרצון? לפי אליעד כהן, לפעמים כאשר אדם שואל את עצמו שוב ושוב למה אני רוצה? ולא מצליח למצוא סיבה, הרצון לא נחלש אלא מתחזק מאוד. מדוע זה קורה? כי כאשר האדם מבין שהוא רוצה את הדבר בלי שום סיבה, הוא מגיע להכרה שהרצון הזה הוא אמיתי ועמוק יותר מכל רצון אחר שיש לו. לדוגמה, אדם שרוצה להרגיש טוב ושואל למה אני רוצה להרגיש טוב? ולא מצליח למצוא שום סיבה חיצונית, מבין שזה רצון ראשוני ומוחלט. אליעד מדמה זאת לרצון שהוא האלוהים שלך. זה הרצון האמיתי ביותר, רצון שלא ... הווייתו. האדם מגלה שהוא לא יכול שלא לרצות את הדבר הזה - הרצון פשוט קיים בתוכו ללא תנאים או סיבות נוספות. מהו רצון של 100%, ומדוע הוא חשוב כל כך? אליעד כהן מתאר רצון של מאה אחוז כמצב שבו האדם בטוח לחלוטין שזה מה שהוא רוצה, בלי שום ספק ובלי שום סיבה חיצונית. כשהאדם מגיע למצב שהוא רוצה משהו במאה אחוז, הוא מתחבר לנקודת כוח פנימית ביותר בתוכו, נקודה שמוגדרת כאלוהים ... האמיתיים, אלו שלא ניתן להטיל בהם ספק. הרצון האמיתי הוא רצון שאינו מותנה בשום דבר, הוא לא מתבסס על סיבות חיצוניות אלא קיים בזכות עצמו. לדוגמה, אם אדם רוצה זוגיות ושואל למה הוא רוצה זוגיות, הוא עשוי למצוא סיבות כמו לא להיות לבד או להרגיש אהוב. אבל אם האדם ימשיך לשאול עוד ועוד למה ויגיע למצב שבו הוא לא מוצא שום סיבה מוצקה, ועדיין ממשיך לרצות בזוגיות - הרצון הזה הופך לאמיתי, חזק ומוחלט. לכן, ההמלצה של אליעד כהן היא להשתמש ...

סיבתיות, אקראיות, יש אלוהים, אין אלוהים, הסיבה של כל דבר, למה דברים קורים? לחקור את המציאות, להבין כל דבר, טוב ורע, לרצות במאה אחוז, רוחניות, מודעות עצמית, אין הבדל בין יש לאין האם יש סיבה או שהכל אקראי? אליעד כהן מסביר שכשאדם בוחן את המציאות, הוא נתקל בשאלות כגון: למה דברים קורים דווקא באופן שבו הם קורים? מדוע השמש נמצאת במיקום מסוים ולא במקום אחר? שאלות אלו מביאות לחקירה עמוקה של מושגי הסיבתיות והאקראיות. האם הרצון האמיתי יכול להשתנות? אליעד מסביר שהאדם נתקל בקונפליקטים בין המציאות לבין הרצונות שלו. למשל, אדם שנמצא ... אם היה רוצה זאת באמת ובשלמות, כל תשומת ליבו היתה מופנית לשם באופן מוחלט. האם אפשר להיות בטוח שיש סיבה לכל דבר? כאשר אדם שואל מדוע השמש נמצאת דווקא במקום מסוים, הוא מנסה להבין אם יש סיבה לכך, או שאולי הכל מתרחש באופן אקראי לחלוטין. אליעד מציג נקודה חשובה: אם המוח מתרגל לחשוב באופן סתמי ללא סיבה ברורה (לדוגמה, אדם שאוכל בלי מטרה מוגדרת), הוא מתרגל להסתכל על המציאות באופן לא תכליתי, וכך מתקשה להבין את התכלית והסיבתיות של דברים בעולם. לעומת זאת, אם האדם מתרגל לחשוב באופן תכליתי ולהבין את המטרה בכל פעולה (לדוגמה, אכילה מדויקת ומודעת), השכל מתרגל להבין את התכלית ואת הסיבתיות של דברים, מה שמאפשר הבנה מעמיקה יותר של המציאות. מה הקשר בין סיבתיות לקיומו של אלוהים? אליעד מתייחס לטענה של אנשי דת, לפיה המציאות חייבת להיות סיבתית ולכן יש אלוהים כבורא העולם. הוא מסביר שהדתיים טועים בכך שהם עוצרים בשאלה זו, מבלי לחקור את הסיבה לעומק. במקום לחקור באמת מהי הסיבה לכך שהמציאות היא דווקא כזו ולא אחרת, הם פשוט קופצים למסקנה שיש אלוהים וזהו. אך הגישה הנכונה היא לחקור ללא סוף, להבין את הסיבות לדברים, גם אם המסקנה תהיה שאין שום סיבה ושהכל אקראי. לדעת אליעד, הסיבה האמיתית היא האין - סיבה, כלומר, המקור של כל הסיבות הוא מצב ללא סיבה. בסופו של דבר, לדבריו, השורש של המציאות הוא ההיעדר המוחלט של סיבה כלשהי. האם הכל יכול להיות אחרת ממה שהוא? אליעד מציג דוגמה של טלפון סלולרי ומסביר שאם אדם יביט על טלפון, הוא יבין שכל פרט בעיצובו של הטלפון הוא סיבתי ולא מקרי. הוא מניח שמישהו עיצב את הטלפון במחשבה מכוונת. באופן דומה, אדם יכול לשאול את עצמו האם גם הטבע מתוכנן בצורה סיבתית ומודעת, או שאולי הוא מקרי לחלוטין. כשאדם אומר שהמציאות היא אקראית, עדיין ניתן לשאול: למה המציאות אקראית דווקא באופן שבו היא אקראית? במילים אחרות, גם אם מחליטים שהכל מקרי, עדיין נשאלת השאלה מה הסיבה לכך שהמקריות היא דווקא כזו. איך מושגים מנוגדים כמו יש ואין תלויים זה בזה? אליעד דן בשאלות פילוסופיות הנוגעות ... השני, עדיין הם מנוגדים לחלוטין, כי האחד הוא בדיוק ההפך המוחלט של השני. מה הקשר בין תפיסת טוב ורע לסיבתיות ואקראיות? אליעד מסביר שמושגי הטוב והרע תלויים באופן ישיר בתפיסת הסיבתיות. אדם חש תחושת טוב כאשר הוא מאמין שהדבר שקורה לו הוא בעל משמעות ותכלית, ולכן נותן לו תועלת כלשהי. מצד שני, הוא סובל כשדברים קורים באופן שנתפס בעיניו כחסר סיבה או תכלית. אם אדם מתרגל לראות את הכל כאקראי לחלוטין, הוא עשוי לאבד את היכולת לחוות משמעות, וכך למעשה לא יחווה טוב או רע במובן העמוק. מצד שני, אם אדם תופס שהכל סיבתי ומדויק, הוא יחפש באופן תמידי אחר הסיבות וההיגיון, מה שיכול ליצור גם סבל כי לא תמיד ניתן למצוא תשובות ברורות לסיבת הדברים. למה אדם מתקשה להבין את המציאות עד הסוף? אליעד מסכם ומסביר שהקושי המרכזי בהבנת המציאות הוא שהאדם תמיד ... יש שאלה, זה אומר שהאדם עדיין תופס נפרדות ולכן הוא ממשיך לחקור. האם יש אלוהים? האם הכל אקראי? מהי סיבתיות? למה דברים קורים? מה ההבדל בין יש לאין? איך להגיע להבנה מלאה של המציאות? מה הקשר בין טוב ורע לסיבתיות?

... אהבה מלאה. אבל כשהוא נותן ולא מקבל, הוא מתמודד עם האפשרות לאהוב באמת, פשוט משום שהוא בוחר לאהוב, ללא סיבות וללא ציפיות. כיצד אהבה ללא תנאים היא סוג של חופש? אליעד כהן מתאר את האהבה ללא תנאים כתחושת חופש ... יום שמעוררים רגשות של כעס, אכזבה או חוסר שביעות רצון. במצבים האלה, על האדם לנסות לאהוב את הסיטואציה בלי סיבה ובלי תנאים. לדוגמה, אם אדם רוצה לשתות קפה ולא הכינו לו קפה, במקום לכעוס, הוא יכול לנסות להחליט שזה ... עליו. התגובה האינסטינקטיבית היא לא לאהוב זאת, אך אם הוא ישאל את עצמו אולי טוב שירקו עליי? וינסה למצוא סיבות לכך שזה יכול להיות חיובי או לפחות נייטרלי, הוא יצליח להגיע למצב של אהבה ללא תנאים או לפחות לנטרל ... אהבה מלאה. אבל כשהוא נותן ולא מקבל, הוא מתמודד עם אפשרות לאהוב באמת, פשוט משום שהוא בוחר לאהוב, ללא סיבות וללא ציפיות. כיצד אהבה ללא תנאים היא סוג של חופש? אליעד כהן מתאר את האהבה ללא תנאים כתחושת חופש ... יום שמעוררים רגשות של כעס, אכזבה או חוסר שביעות רצון. במצבים האלה, על האדם לנסות לאהוב את הסיטואציה בלי סיבה ובלי תנאים. לדוגמה, אם אדם רוצה לשתות קפה ולא הכינו לו קפה, במקום לכעוס, הוא יכול לנסות להחליט שזה ... עליו. התגובה האינסטינקטיבית היא לא לאהוב זאת, אך אם הוא ישאל את עצמו אולי טוב שירקו עליי? וינסה למצוא סיבות לכך שזה יכול להיות חיובי או לפחות נייטרלי, הוא יצליח להגיע למצב של אהבה ללא תנאים או לפחות לנטרל ... בלי שהוא אוהב אותי כי אני החלטתי שאני רוצה לאהוב אותו ככה משוגע אני רוצה לאהוב אותו בלי איזו סיבה, ככה בא לי בא לי לאהוב אותו מה אני חייב סיבה ואם אני רוצה לאהוב אותו בלי סיבה. עכשיו אם בן אדם עושה את זה זה רגש מסוים שהוא מאוד טוב זה כייף לאהוב בלי תנאים זה ... דברים בלי תנאים יש לך שלושה מצבים שמשהו מרתיח אותך אתה אומר בא לי עכשיו לאהוב את זה בלי סיבה למה כי ככה בא לי לאהוב את זה סתם להתרגל לאהוב בלי תנאים. עכשיו מה ירוויח הבן אדם עוד ... ש: את עצמו. אליעד: את עצמו אני מקבל את עצמי איך שאני ככה בא לי לקבל את עצמי בלי סיבה מה אני חייב להצליח כדי לאהוב את עצמי אני לא יכול לאהוב את עצמי בלי סיבה זה אותו ביזנס זה אותו דבר תתרגל לאהוב בלי תנאים אתה לא בתנאי ש... אתה לא אוהב את עצמך ... לא שווה זה וזה אז רע לך אתה לא יכול אהוב סתם לא כייף לך לאהוב בלי קשר בלי סיבה. ש: בקצוות במחויבים החזקים שלי שם אני מפחד מחוויית ההשפלה שלמעשה התרגיל הוא דווקא להגיע למצב הזה ולקבל את ...

... שכאשר מנסים להוכיח את קיומו של אלוהים מתוך טיעונים כמו לא יכול להיות שמשהו נוצר מכלום, מגיעים למסקנה שיש סיבה ראשונה, שהיא אלוהים. אך בדיוק אותה לוגיקה מעמידה בסימן שאלה גם את הבחירה החופשית. אם שום דבר לא יכול לקרות מעצמו בלי סיבה, הרי שגם הרצון שלך לבחור לא יכול להיווצר בלי סיבה. ומכאן, או שהרצון שלך נקבע על ידי אלוהים, ואז אין בחירה, או שהוא נוצר מעצמו, ואז גם העולם יכול ... כלום. אנשים חוששים להכיר בזה ולכן דבקים בטענה שיש להם בחירה. מדוע אנשים לא מצליחים להבין שאין בחירה חופשית? הסיבה שאנשים מתקשים להבין את הטענה שאין בחירה חופשית נובעת בעיקר מפחד. אנשים לא רוצים לחשוב שהם חסרי שליטה לחלוטין. ... בחר. אך השאלה נותרת בעינה: מה גרם לו לבחור? אם זו הייתה בחירה פשוטה, אז פירוש הדבר שאין לה סיבה קודמת - וזה סותר את הטענה שהכל קורה מסיבה מסוימת. מה פירוש בחירה חופשית פשוטה, והאם זה אפשרי בכלל? אליעד מסביר שכאשר מישהו אומר שזו בחירה פשוטה ללא סיבה מוקדמת, הוא בעצם טוען שקרה משהו ללא סיבה, דבר שסותר את עקרון הסיבתיות. ברגע שאדם מודה שאין סיבה קודמת לבחירתו, הוא סותר את טענתו שיש סיבה לכל דבר (שזו הטענה הבסיסית של דתיים להוכחת קיום אלוהים). מכאן, אם יש סיבתיות - אין בחירה חופשית, ואם אין סיבתיות, אז העולם יכול היה להיווצר מעצמו ואין צורך באלוהים. אליעד מבהיר את הנקודה המרכזית שזו סתירה בלתי פתירה מבחינה ... וזה עדיין לא מוכיח את אמיתות הטענה. ייתכן מאוד שאלוהים כתב משהו כדי לבדוק את בני האדם, או מכל סיבה אחרת לא ידועה, ואין לכך בהכרח משמעות לוגית או עובדתית. לסיכום, אליעד מציג את הסתירה הלוגית הברורה בין קיומו ...