חופש הרצון, רצון חופשי, רצון ללא סיבה, רצון עם סיבה, למה יש רצון? איך נוצר רצון? בחירה חופשית, חופש הבחירה, חקר הרצון, סיבת הרצון, לגלות שאתה אלוהים, חוסר בחירה חופשית האם הרצון שלנו באמת חופשי או שיש לו סיבה? השאלה המרכזית שאליעד כהן דן בה היא האם הרצון שלנו הוא חופשי לחלוטין, או שיש סיבה לכל רצון שאנחנו מרגישים. אליעד מסביר שרוב בני האדם מרגישים אינטואיטיבית שלכל רצון חייבת להיות סיבה. הוא משתמש בדוגמה של אדם שנדרש לתת 10,000 שקלים בלי לדעת מדוע. גם אם האדם לא מבין למה הוא ... לעשות פעולות או להימנע מפעולות (כגון לא לדבר מול אנשים מפחד שיצחקו עליהם), למרות שהם לא יודעים בדיוק מהי הסיבה הפנימית שמחייבת אותם לכך. למה אני רוצה דווקא את הרצונות הספציפיים שיש לי? אליעד מציג גישה שלפיה עליך לחקור ... הזה קיים. האם זה בגלל שבעבר היה לך טוב איתם, ואתה חושב שזה יחזור שוב? אליעד מדגיש שזו לא סיבה מספיק עמוקה, כי עדיין נותרת השאלה מדוע כרגע אתה חושב שזה יעשה לך טוב. ככל שמעמיקים בשאלות האלה, מגיעים ... דווקא קיים, ולא רצון אחר. הוא מסביר שאם תחקור מספיק עמוק, בסופו של דבר תגיע לנקודה שבה או שתמצא סיבה מוחלטת ומחייבת לרצון, או שתבין שאין סיבה ברורה כלל. מה יקרה אם נגלה שאין סיבה לרצונות שלנו? אליעד טוען שאם תגיע לתובנה שאין באמת סיבה לרצונות שלך, זה עשוי לשחרר אותך מהמחשבה שרצונותיך מחויבים או הכרחיים. הוא משתמש בדוגמה של אדם שקם בבוקר מהמיטה ... אליעד מסביר שאם תבין למה אתה רוצה לקום, תוכל להבין גם למה קיימים רצונות אחרים. אך אם תגלה שאין סיבה ממשית לקום, תוכל להשתחרר מהחוויה שאתה חייב לעשות משהו מסוים. מה המשמעות של חופש בחירה מוחלט לעומת רצון שנכפה ... מציג את שני הקצוות האפשריים של הבנת הרצון: אפשרות ראשונה היא שאתה בוחר ברצונך באופן חופשי לגמרי, בלי שום סיבה. לדוגמה, פשוט החלטת שאתה רוצה משהו, ללא הסבר נוסף. אפשרות שנייה היא שרצונך נכפה עליך מסיבות חיצוניות כמו גנטיקה, עבר, או השפעות אחרות שאינן בשליטתך. הוא מסביר שאם הרצון שלך נובע מסיבה חיצונית שנכפית עליך (כמו גנטיקה), אז למעשה אינך חופשי. לעומת זאת, אם תצליח להוכיח לעצמך שהרצון שלך הוא חסר סיבה לחלוטין, כלומר, אתה פשוט רוצה בלי שום סיבה חיצונית, אז הגעת למעשה לחופש מוחלט. אך הוא מוסיף שהבעיה היא שהרוב המוחלט של האנשים מרגישים תמיד שחייבת להיות סיבה, ולכן הם ממשיכים לחפש ולחקור אותה. למה קשה לאנשים להאמין שהרצון יכול להיות ללא סיבה? אליעד משתמש בדוגמה של טלפון נייד שהאדם בטוח שהיה לו ביד לפני רגע ועכשיו נעלם. האדם ימשיך לחפש את ... למצוא אותו חזקה אצלו יותר מאשר המחשבה שאולי הטלפון בכלל לא שם. בדומה לכך, אנשים משוכנעים שהרצון שלהם חייב סיבה ולכן ממשיכים לחפש אותה, גם אם לא מוצאים אותה. לדבריו, הדרך היחידה להשתחרר מהכפייה של הרצון היא לשאול שוב ושוב למה אני רוצה את זה?, עד שהאדם יהיה משוכנע באופן מוחלט שאין סיבה אמיתית לרצון. איך לחקור את הרצון לעומק עד להארה רוחנית? אליעד נותן דימוי של פטיש ומסמר. המסמר מסמל את ... רק מתוך חקירה וחוויה ישירה ולא מתוך קריאת ספרים או קבלת מידע חיצוני. מה קורה אם לא חוקרים את סיבת הרצון? אליעד מציין שאם אדם לא יחקור את סיבת הרצונות שלו, הוא פשוט יעבור מרצון לרצון ויחפש סיפוקים חיצוניים. לדוגמה, אדם שמכור לסיגריות או לסם יחליף את ההתמכרות ... אם לא יבין שהבעיה היא בעצם הרצון עצמו. הוא יסביר לעצמו שזה קשור למשהו ספציפי כמו סיגריות, אבל למעשה, הסיבה האמיתית לסבל היא עצם החוויה של חוסר פנימי שמניע את הרצון. מדוע ילדים חוקרים טוב יותר ממבוגרים? אליעד מסביר ... זאת, נעולים לעיתים קרובות בתוך הנחות יסוד ואמונות מגבילות, ולכן מתקשים להגיע לחופש מוחלט בחקירה. האם יש רצון ללא סיבה? איך לחקור את הרצון? האם יש בחירה חופשית? למה אני רוצה את מה שאני רוצה? איך להגיע להארה רוחנית? ...

אקראיות או סיבתיות? יש או אין סיבה? אקראי או סיבתי? האם המציאות אקראית או סיבתית? אליעד כהן מסביר על הנושא של אקראיות וסיבתיות, האם הדברים שמתרחשים במציאות שלנו קורים באקראיות או כתוצאה מסיבה כלשהי. הוא מציין שבמציאות ישנם אירועים שנראים לנו אקראיים, כמו זריקת קובייה שיוצאת על מספר מסוים באופן בלתי צפוי, ... בנושא, עולה השאלה האם הקביעה שמשהו הוא אקראי או סיבתי תלויה רק בהבנה או בחוסר ההבנה של האדם את הסיבות. האם חוסר הבנה הופך אירוע לאקראי? לדוגמה, אדם שזורק קובייה חושב שהמספר שיוצא הוא אקראי, אך יתכן שבמציאות קיימת חוקיות אנרגטית או אטומית, שלא מוכרת לאדם, הגורמת למספר מסוים להופיע דווקא. האם העובדה שהאדם אינו מבין את הסיבה לדבר מסוים, אכן הופכת אותו לאקראי? אליעד מסביר שהתשובה שלילית. חוסר הבנה של סיבה אינו הופך אירוע לאקראי, בדיוק כפי שהאמונה שיש סיבה מסוימת, אינה מוכיחה בהכרח את הסיבתיות. האם קיימת סיבה ראשונה למציאות? נקודה מרכזית נוספת שאליעד מדגיש היא הסיבה הראשונה של המציאות. לדבריו, אף אחד לא באמת יודע מה הייתה הסיבה הראשונה, ולכן קיימת אפשרות שהסיבה הראשונה הייתה אקראית לחלוטין. אם הסיבה הראשונה היא אקראית, ממילא כל מה שנראה לנו כסיבתי הוא למעשה תהליך אקראי, וכך גם להיפך. כדוגמה, הוא מביא ... פעמים רבות. למעשה, יתכן שמדובר באירוע אקראי, שפשוט חזר על עצמו בצורה עקבית עד שהאדם רואה אותו כסיבתי. האם הסיבה בהכרח יוצרת את התוצאה? נקודה נוספת שאליעד מעלה היא האם סיבה מחייבת בהכרח תוצאה ספציפית. לדוגמה, כאשר אש שורפת נייר, נשאלת השאלה האם האש חייבת בהכרח לשרוף את הנייר, או האם יש אפשרות תאורטית שהאש לא תשרוף את הנייר. אם הסיבה אינה מחייבת בהכרח את התוצאה, הרי שגם אירוע שנראה כסיבתי הוא בעצם בעל מאפיינים אקראיים. מהו הקשר בין אירועים ... סיבתי. האם אקראיות יכולה להפוך לסיבתיות? אליעד מביא נקודה נוספת לגבי האופי של תהליכים. הוא מציע לשאול האם קיימת סיבה לכך שתהליך אקראי מתרחש דווקא בצורה מסוימת. אם קיימת סיבה כזו, הרי שגם האקראיות היא סיבתית. מצד שני, אם אין סיבה לכך שמשהו קורה דווקא בצורה מסוימת, הרי שגם האירוע הסיבתי הופך לאקראי. כלומר, במציאות קיימים גם תהליכים סיבתיים וגם תהליכים אקראיים, אך למעשה ההבדל ביניהם יכול להיות רק הבדל בתפיסת האדם ולא הבדל אמיתי. האם לסיבה הראשונה יש מקור? אליעד מציע לבדוק מה מקור החוזק של הסיבתיות. אם לכל סיבה יש סיבה נוספת, אז אין באמת סיבה ראשונה, ומכיוון שאין סיבה ראשונה, אז המנגנון הסיבתי כולו מאבד משמעות. אך אם מניחים שישנה סיבה ראשונה, נשאלת השאלה מה הסיבה שהסיבה הראשונה היא דווקא כך ולא אחרת. מכיוון שהסיבה הראשונה יכולה הייתה להיות אחרת, הרי שהיא לא מחויבת המציאות, ולכן היא אקראית במהותה. מה מחויב המציאות? אליעד מסביר שמחויב המציאות הוא מה שהיה לפני הסיבה הראשונה, שזהו האין, הכלום, ההיעדר, שבו אין כלום ואין סיבתיות או תוצאה. האין הוא הדבר היחיד שמחויב המציאות, אך ... אקראיות וגם סיבתיות, אך מצד האמת העמוקה ביותר, אקראיות וסיבתיות הן למעשה דבר אחד בלבד. האם הכל אקראי? מהי הסיבה הראשונה? האם יש קשר בין סיבה לתוצאה? האם אקראיות היא אשליה? מהו מחויב המציאות? האם אירועים סיבתיים הם בעצם אקראיים? הפעם אני רוצה לדבר על ... של אקראיות וסיבתיות והשאלה האם במציאות שלנו הכל אקראי, או סיבתי ולכאורה, יש בעולמנו גם דברים אקראיים, וגם עם סיבה, עם סדר ותוצאה. ואקראי, אם נזרוק כמה פעמים קובייה הקובייה תיפול על מספר אקראי אבל מי שיסתכל לעומק, יראה שיש חוסר בהבנה בסיסי האדם חושב שיש סיבה אם יש לו סיבה הוא יסביר למה הסיבה ואם הקובייה תיפול באופן אקראי, אז הוא יגיד שזה אקראי ואולי יש כן חוקיות מסוימת שמחליטה באיזה מספר הקובייה ... הקובייה והאם זה שהאדם לא מבין איך דברים עובדים, זה אומר שזה אקראי? ולהפך, האם בגלל שאתה חושב שיש סיבה מסוימת, האם זה מחייב שזה נכון. גם הסיבה הראשונה, יתכן שהכל התחיל באופן אקראי, אז אי אפשר להגיד שהוא סיבתי. גם אם שורפים נייר, האם הנייר נשרף ... נראה כאקראי. ויש נקודה לבדיקה, אם הכל מלכתחילה היה אקראי, אז הכל ממילא אקראי ואתן עוד נקודה למחשבה, האם סיבה שגוררת אחריה תוצאה, האם הסיבה מחייבת את התוצאה להיות כפי מה שהיא. יש שתי אפשרויות, כן מוכרח, או לא מוכרח שתהיה תוצאה. ואם זה ... מחייב או לא מחייב? ועכשיו אני אתן, עוד נקודה, או שהכל סיבתי, או הכל אקראי וצריך להסתכל לעומק לגבי הסיבה והתוצאה, ולגבי האירועים השונים שעל ציר הזמן. ואתן נקודה פשוטה נוספת בנוגע לאקראיות וסיבתיות האם יש סיבה שהתהליך הוא אקראי דווקא בצורה הזאת, ואם יש סיבה למה האקראיות היא דווקא כך, ממילא זה אומר שהאקראיות היא סיבתית ומהצד ההפוך, מה הסיבה שדבר הוא כך ולא אחרת, ואם אין סיבה שהוא כך, אז אין סיבה וזה אומר שהכל אקראי, וסיבתי. האם ...

אהבה עצמית, דימוי עצמי, הערכה עצמית, לאהוב את עצמך בלי סיבה, להעריך את עצמך בלי סיבה, אהבה ללא תנאים ובו יתבאר העניין של אהבה עצמית בלי תנאים. האם באמת יש דבר כזה אהבה עצמית בלי ... התנאי מתבטל, גם היא מתבטלת. לכן, כולם רוצים להגיע לאהבה עצמית ללא תנאים. כדי שהאהבה שלהם לעצמם, תהיה בלי סיבה ובלי תנאים. והשאלה היא, האם באמת אפשר לאהוב בלי שום תנאים? והאם אפשר לאהוב את עצמך בלי שום סיבה? והתשובה לשאלה הזאת היא חד משמעית, והיא שלמרות שכן אפשר לאהוב את עצמך בלי תנאים. הרי שבהחלט אי אפשר ... בגלל שיש בו דברים טובים, אלא בגלל שאין לו שכל להבין שיש בו דברים רעים. והכוונה היא, שמי שמחפש סיבות לאהוב את עצמו, הרי שהוא לעולם לא יצליח לאהוב את עצמו בלי סיבה. כי יש כאלו (חלק מ ה - מורים רוחניים / פסיכולוגים / מאמנים אישיים וכיוב), שמנסים ללמד את האדם ... האלו, מלמדות את האדם, איך לאהוב את עצמו עם תנאים, ואיך להגיע לאהבה עצמית עם תנאים. כי מי שמחפש סיבות למה לאהוב את עצמו, הרי שהאהבה העצמית שלו לעצמו, היא תמיד תהיה רק עם תנאים. שהם בעצם הסיבות שהוא מצא, למה לאהוב את עצמו. ואי אפשר לאהוב את עצמך בלי תנאים, בגלל סיבה כלשהי. אבל בהחלט כן אפשר, לא לשנוא את עצמך עם סיבה, על ידי זה שהאדם עובר לשימוש באין שכל שלו. זא, כי האדם אוהב את עצמו או שונא את עצמו, ... הרי שהוא גם טוב פחות, ביחס ליכולת שלו להיות טוב יותר. ואהבה בכלל ואהבה עצמית בפרט, אם היא תלויה בסיבות כלשהן, אז לעולם היא לא תהיה מושלמת. כי תמיד תהיה סיבה, גם למה לאהוב את עצמך, וגם למה לא לאהוב את עצמך. כי תמיד יש חסרונות ויתרונות. ומצד שני, אהבה בלי שום סיבה, אין לה שום משמעות אמיתית של אהבה. כי לאהוב משהו בלי שום סיבה, פירושו, לאהוב את הדבר, גם אם הוא יהיה הכי רע בעולם. ואפשר לאהוב משהו גם אם הוא יהיה הכי ... שנאה, ברמות ובעוצמות שונות. ובנוסף, כאשר האדם אוהב את עצמו תוך כדי שימוש בשכל שלו, הרי שזאת אהבה עם סיבות. כי יש סיבה ויש תנאים, לכך שהאדם אוהב את עצמו. ויש כאלו, שנראה להם שהם אוהבים את עצמם בלי סיבה ובלי תנאים. ומה שקורה אצלם זה, שהם אוהבים את עצמם כמעט בלי תנאים מסוימים, ושהם מוכנים לאהוב את עצמם, גם אם הם יהיו במצב מסוים. אבל זה תמיד בתנאי ובגלל סיבה אחרת כלשהי. וכל סיבה שיש לאהבה, היא גם התנאי של האהבה. כי הסיבה תמיד יכולה להשתנות. ואין שום סיבה קבועה. כי הסיבה, היא דבר מופשט. כי אין סיבה קבועה. וכאשר האדם אוהב את עצמו לדוגמה, בגלל שזה הוא עצמו. אז לכאורה זה לא יכול להשתנות. כי זה תמיד יהיה הוא עצמו. אבל זה בהחלט כן יכול להשתנות, כי האדם יכול פתאום לחשוב, שהסיבה היא לא מספיק מוצדקת. או במילים אחרות, כשיש סיבה לאהבה, הרי שהיא על תנאי, שהאדם יחשוב שהסיבה היא מוצדקת. ולכן, כל זמן שהאהבה העצמית היא עם סיבה, הרי שהיא אהבה עצמית על תנאי. ובכל מקרה, אהבה עצמית שנובעת מסיבות כלשהן, דהיינו, משכל כלשהו, ומשיפוטיות כלשהי, היא לעולם לא יכולה להיות בשלמות. כי תמיד יש גם חסרונות כלשהן. ויש ... כשאין שיפוטיות, אז הכל אחד, והכל שווה בדיוק באותה המידה. ובסיכומו של דבר, האדם יכול לאהוב את עצמו עם סיבות, אבל זה לעולם לא יוכל להיות בשלמות. וזה תמיד יהיה תלוי בדברים החיוביים באופן יחסי, שהאדם מוצא בעצמו, ביחס ...

סיבתיות למתקדמים, מבוא לניתוח סיבתיות, נוסחה לבדיקת סיבתיות, 3 שאלות לשאול, 3 דרכים לגלות מה הסיבה, איך לחקור סיבה ותוצאה? איך להבין דברים, מחקר סיבתי, קשר סיבתי, סיבה מחייבת, סיבה מאפשרת, איך לנתח דברים מהן שלוש השאלות שחובה לשאול כשבודקים קשר סיבתי? אליעד כהן מסביר בהרצאה זו את הדרך הנכונה והמדויקת לחקור ולנתח קשרים סיבתיים, ומציג שלוש שאלות עיקריות שצריך לשאול בכל פעם שניתנת טענה על סיבה ותוצאה. הוא מפרט על חשיבות הבנת סיבתיות בצורה יסודית, ומדגיש כי ללא הבנת השאלות הללו, לא נוכל להבין באופן עמוק האם סיבה מסוימת אכן הביאה לתוצאה, או שזו אשליה או תוצאה של גורמים אחרים. השאלה הראשונה: האם הסיבה בהכרח מחייבת את התוצאה? השאלה הראשונה היא להבין האם עצם קיומה של הסיבה מוביל בהכרח לתוצאה זו ולא לתוצאה אחרת. למשל, אם מישהו טוען שהוא לא קנה מוצר כי הוא יקר, יש ... דחף אותו, יש לשאול: האם זה שהוא דחף אותך בהכרח חייב אותך להרביץ לו?. מטרת השאלה היא להבין אם הסיבה כביכול חייבה את התוצאה, או שזו רק פרשנות או תגובה מתוך אפשרויות רבות. השאלה השנייה: האם התוצאה נובעת רק מהסיבה הזאת, או שישנן סיבות נוספות או אחרות? השאלה השנייה באה לבדוק אם התוצאה באמת נבעה מהסיבה שצוינה או שמא היו סיבות נוספות או אחרות. למשל, אם אדם כועס כי לא מצא חנייה, יש לשאול: האם הכעס נובע רק בגלל אי מציאת החנייה, או אולי יש סיבות נוספות או אחרות שגרמו לו לכעוס?. אליעד מדגים גם בנושא לימודים: אם מישהו מפחד להיכשל במבחן, האם הוא מפחד רק בגלל החשש להיכשל, או שישנן סיבות נוספות שמובילות לפחד זה?. מטרת השאלה הזו היא לגלות גורמים נוספים שיכולים להשפיע על התוצאה. השאלה השלישית: מהי הסיבה של הסיבה עצמה? השאלה השלישית חוקרת את המקור של הסיבה הראשונית עצמה. למשל, אם אדם אומר שהוא שומר מצוות כי אלוהים אמר, יש לשאול: מהי הסיבה שאלוהים אמר לשמור מצוות? האם בכלל הוא אמר, ומה הסיבה להנחה זו?. אליעד מבהיר שהמטרה בשאלה זו היא לחקור עמוק יותר, ולברר את אמיתות הסיבה הראשונית. כך ניתן להגיע להבנה עמוקה של סיבות שורשיות יותר, או לזהות שהסיבה עצמה אינה מוחלטת ואולי שגויה. דוגמאות מפורטות להמחשת ניתוח סיבתיות: אליעד מביא דוגמאות רבות להמחשת השיטה: לקוח אומר שלא יקנה מוצר כי המוצר יקר. יש לשאול האם המחיר הגבוה באמת מחייב אותו לא לקנות, אולי הוא היה קונה למרות המחיר, ואולי הסיבה האמיתית לכך שלא קנה היא אחרת לגמרי. מישהו כועס כי לא מצא חנייה. ראשית, יש לבדוק האם אי - ... אולי הוא יכול היה להגיב אחרת. שנית, האם באמת הכעס נובע רק מזה שלא מצא חנייה, או שזה טריגר לסיבות נוספות. שלישית, לבדוק מדוע בכלל היה חשוב לו למצוא חנייה מלכתחילה. אדם נמצא בזוגיות כי זה עושה לו טוב. ... אולי הוא יכול להרגיש טוב גם בדרך אחרת. בנוסף, האם הרצון להיות בזוגיות נובע רק מהצורך בטוב או שיש סיבות נוספות. לבסוף, מדוע בכלל יש לו צורך להרגיש טוב? אם אדם שומר מצוות כי אלוהים אמר, יש לשאול האם עצם האמירה של אלוהים מחייבת את שמירת המצוות. האם הוא שומר מצוות רק כי נאמר לו או שיש סיבות אחרות לכך, ומהי הסיבה שאלוהים בכלל ציווה זאת מלכתחילה. איך יישום השאלות הללו עוזר בפועל? אליעד מדגיש שבאמצעות יישום מתמשך של שלוש השאלות ... את עצמנו ואת העולם, ולמצוא פתרונות יצירתיים ומדויקים יותר למצבים בחיים. איך להבין קשר סיבתי? מהי סיבתיות מחייבת? האם הסיבה היא הכרחית? ניתוח סיבה ותוצאה מהי סיבה מאפשרת? איך לבדוק אמיתות של סיבה? איך לחקור סיבתיות לעומק?

... אין דבר העומד בפני הרצון, הרצון הראשון, רצון מחויב, לחזק את הרצון, לרצות בלב שלם, לרצות שלמות, לרצות בלי סיבה, רצון בלי סיבה האם באמת הכל תלוי במחשבה? אליעד כהן מסביר לעומק את הרעיון שכל המציאות של האדם תלויה במחשבה שלו. לפי ... בצורה ישירה על המציאות הפיזית שלו. עם זאת, אליעד מדגיש שהנושא מורכב יותר מכך, והוא מוסיף הסבר מפורט לגבי הסיבה לכך שלא כל רצון או מחשבה מתממשים. הוא מסביר שכדי שרצון יתגשם באופן מוחלט, על הרצון להיות רצון ראשון, כלומר, רצון טהור לחלוטין, שאינו נשען על סיבה או רצון אחר. מהו רצון ראשון ומדוע הוא חזק כל כך? אליעד מבהיר את ההבדל בין רצון ראשון לבין רצון תלוי סיבה. רצון תלוי סיבה הוא רצון שנובע ממשהו אחר. לדוגמה, אם אדם לא רוצה שירד גשם כי הוא לא רוצה להירטב, הרצון הזה תלוי בסיבה - פחד מהירטבות, מקור, מחלה וכדומה. הרצון הזה אינו מוחלט ולכן הוא חלש יחסית לרצון של המציאות, שהוא רצון ללא סיבה. המציאות, או אלוהים, רוצה שירד גשם בלי סיבה מיוחדת, פשוט כי זה מה שיש. הרצון של המציאות נקרא רצון ראשון, ולכן תמיד יגבר על רצון של האדם שהוא רצון תלוי סיבה. איך להגיע למצב של רצון ראשון כדי לשלוט במציאות? כדי שרצונו של האדם יוכל לגבור על המציאות, עליו להביא את עצמו למצב שבו הוא רוצה משהו באופן מוחלט, באותה עוצמה של הרצון הראשון, בלי תלות בשום סיבה חיצונית. אליעד מסביר שאם אדם יצליח לגרום לעצמו לרצות דבר מסוים רק משום שהוא רוצה אותו, גם אם לא ... הראשון, ואז המציאות תהיה חייבת להתאים את עצמה לרצונו. לדוגמה, אם אדם יחליט שהוא רוצה להבריא ממחלה מסוימת בלי סיבה, פשוט כי ככה הוא רוצה, ויהיה מוכן לשלם כל מחיר עבור זה - אפילו במחיר חייו - אזי הרצון שלו יתגשם. לעומת זאת, ככל שהרצון של האדם תלוי יותר בסיבות או בתנאים, כך הוא יהיה חלש יותר והסיכוי שיתגשם קטן יותר. האם מספיק לרצות משהו ב - 100% כדי ... 100%, תקבל אותו. הוא מבהיר כי אף אדם לא באמת מסוגל לרצות משהו ב - 100%, משום שתמיד קיימת סיבה כלשהי לרצון. האדם לא יכול לרצות כסף ב - 100% באופן מוחלט, כי אין שום סיבה הגיונית שירצה זאת באופן מוחלט ללא סיבה אחרת. תמיד קיים מניע או תועלת מסוימת, ולכן הרצון תמיד יהיה חלקי. איך לחזק את הרצון באמצעות שאלות? כדי ... את הרצון, אליעד מציע שיטה: לשאול שוב ושוב למה אני רוצה את זה?. שיטה זו גורמת לאדם לחקור את הסיבות העמוקות של הרצון, עד שהוא מגיע לנקודה שבה הוא מבין שהוא רוצה את הדבר ללא תלות בסיבות חיצוניות. מצד אחד, תהליך זה מחזק את הרצון בכך שהוא מנקה אותו מסיבות חיצוניות, ומצד שני הוא עלול גם להחליש את הרצון אם האדם יגיע למסקנה שהוא לא באמת רוצה את הדבר ... האם אפשר לשלוט במציאות לחלוטין? אליעד מסביר כי השליטה במציאות תלויה בעומק הרצון. ככל שהרצון יהיה טהור יותר וללא סיבה חיצונית, כך השליטה במציאות תהיה מוחלטת יותר. הוא מדגיש כי המציאות החיצונית לא חייבת לאדם דבר. האדם אינו שולט ... כן הרצון שלו הוא בעוצמה של רצון ראשון. אם אדם רוצה שלא ירד גשם, אבל זה מתוך פחד או סיבה אחרת, אז הרצון שלו לא מספיק חזק כדי לשלוט במציאות. לסיכום, אליעד מסביר שהיכולת של האדם לשלוט במציאות תלויה בכוח המחשבה וברצון הטהור שלו. כדי שהרצון של האדם יתגשם, עליו להגיע לנקודה שבה הרצון הוא מוחלט וללא סיבה. זהו הרצון הראשון, שהוא הרצון החזק ביותר שקיים, ובכוחו לשלוט במציאות. איך לשלוט במציאות? מהו רצון ראשון? האם באמת הכל אפשרי באמצעות המחשבה? איך לחזק את כוח הרצון? האם אפשר לרצות משהו בלי סיבה? האם הרצון שולט במציאות? איך להגיע לרצון טהור?

הדחקה רגשית, איך לדעת מה אני מדחיק? איך לגלות למה רע לי בלי סיבה? איך לדעת מה הסיבה שרע לי? למה אני מרגיש רע בלי סיבה? למה אני מדחיק? למה אין לי מצב רוח? למה אני בדיכאון? למה אין לי אנרגיה? למה אני עצוב? למה אני לא מרגיש טוב? איך לדעת למה אני מרגיש רע כשאני לא מוצא את הסיבה? אנשים רבים חווים מצבים שבהם הם מרגישים רע, עצובים, מתוסכלים, או אפילו מדוכאים, מבלי שהם מבינים באמת למה. הם מרגישים שאין סיבה ברורה לתחושות השליליות האלו. אליעד כהן מסביר בהרצאה זו, שהסיבה העיקרית למצבים כאלה היא הדחקה רגשית. הדחקה היא מצב שבו האדם לא מוכן, או לא רוצה, להתמודד עם המחשבות או הרגשות שמטרידים אותו, ולכן הוא פשוט לא מודע אליהם. התוצאה היא תחושות רעות בלי סיבה, למרות שבפועל יש סיבה מוסתרת היטב. מהו התהליך לזהות את הסיבה להרגשה הרעה? על פי אליעד כהן, אחת הדרכים הטובות ביותר לגלות את הסיבה לכך שרע לך, היא לשאול את עצמך שלוש שאלות יסודיות: מה הדברים שעשו לך טוב בעבר? מה הדברים שעושים ... השליליים. לדוגמה, אדם שמרגיש רע יכול לגלות שבעבר הוא היה חופשי ויכול היה לטייל לכל מקום שרצה, ואילו בהווה, מסיבות שונות, הוא כבר לא יכול לעשות זאת באותה מידה. התחושה הרעה במקרה הזה נובעת מתוך געגוע למה שהיה בעבר ... במקרה זה נובעת מפחד מאובדן של דבר טוב שיש לו בהווה. מה הקשר בין הדחקה רגשית לתחושה רעה בלי סיבה ברורה? אליעד כהן מדגיש שהאדם לא באמת יכול להרגיש רע אם אין לו שום דבר טוב להשוות אליו. התחושה ... יעשה לו טוב בעתיד, אך חושש שלא יצליח להתקבל, ולכן הוא מרגיש רע וחרד. מה עושים לאחר שמזהים את הסיבה להדחקה הרגשית? לאחר שאדם מצליח להבין מה בדיוק גורם לתחושות הרעות, ניתן להתחיל להתמודד בצורה יעילה יותר עם המצב. ... הדבר שאני רוצה בעתיד כדי להיות מאושר? כך, האדם לומד לאתגר את התחושה הרעה ולמצוא דרכים חדשות להתמודדות. ברגע שהסיבה מודעת וברורה, הרבה יותר קל להתמודד עם הרגשות השליליים ולהשתחרר מהדחקה. לסיכום: איך לטפל ברגשות מודחקים? הטיפול ברגשות מודחקים ... עם הרגשות הקשים. אין רע בלי טוב, אין טוב בלי רע איך להבין למה אני מרגיש רע? חרדה בלי סיבה, דיכאון בלי סיבה טיפול בהדחקות רגשיות הפחד מאובדן טוב חוסר מצב רוח בלי סיבה איך ניתן לדעת למה רע לי כשאני לא יודע מה הסיבה? כשהאדם מרגיש רע אך לא מצליח לזהות את הסיבה, בדרך כלל מדובר בהדחקה רגשית. הדחקה היא תהליך שבו אנחנו לא רוצים להתמודד עם רגשות או מחשבות כואבות, ולכן אנחנו לא מודעים להם. אחת השיטות להבין מה הסיבה לרגשות השליליים היא לשאול את עצמך מספר שאלות שמסייעות לזהות את המקור לכאב. מה הדברים שעשו לך טוב בעבר? ... תשובות לשאלות אלה עשויות לחשוף את המקור לרגשות שליליים. לדוגמה, אם האדם חווה תחושות רעות ומתח בעידן הנוכחי, יתכן שהסיבה לכך היא שהוא מתגעגע לדבר טוב שהיה לו בעבר. לעיתים, אם אנחנו נהנים ממשהו בהווה, אנו עשויים לחשוש לאבד ... לבדוק אם יש זיכרונות טובים מהעבר, תחושות טובות בהווה או פנטזיות חיוביות לעתיד. אם כל אלו חסרים, ייתכן שאין סיבה לפתח תחושות שליליות. עם זאת, הרבה פעמים התחושות הרעות נובעות מהמחשבה על אובדן של טוב שהיה לנו בעבר, או ... שבאמת נצטרך את הדבר הזה כדי להרגיש טוב. גם אם אנחנו מרגישים חרדה בגלל פחד מאובדן, כדאי לברר אם הסיבה לכך היא זיכרון טוב מהעבר או פחד להפסיד משהו שגורם לנו טוב בהווה. מה ניתן לעשות אחרי שמבינים את הסיבה? לאחר שמבינים את הסיבה לרגשות השליליים, אפשר להתחיל להתמודד עם המצב על ידי עיבוד הרגשות והבנה עמוקה יותר של מה שמזין אותם. אם ... רגשית דיכאון וחרדה הפחד מאובדן טוב טיפול בהדחקות רגשיות רגשות שליליים אין רע בלי טוב, אין טוב בלי רע, סיבות למה רע לי, איך להבין למה אני מרגיש רע? חרדה בלי סיבה, פחד בלי סיבה, דיכאון בלי סיבה, עצוב בלי סיבה, ייאוש בלי סיבה, חוסר מצב רוח בלי סיבה, תחושה רעה בלי סיבה

ניתוח סיבתיות, מה הסוד של אליעד כהן? איך לפתור כל בעיה? 4 שאלות לניתוח בעיות, ניתוח קשר סיבה ותוצאה, איך להחליש רצון? איך לפתור פחד? איך לפתור בעיות? נוסחה לפתרון בעיות, איך לנתח סיבה ותוצאה? 4 שאלות של ניתוח סיבתיות מה הסוד של אליעד כהן בפתרון בעיות בעזרת ניתוח סיבתיות? אליעד כהן מציג ... הפחתת פחדים ורצונות שליליים, והחלשת מחשבות שמכבידות על האדם. על פי הנוסחה, כל בעיה או מחשבה נובעת ממערכת של סיבה ותוצאה. במטרה לשנות או להחליש רצון או מחשבה, יש להבין את הסיבה שמובילה לתוצאה ולהעריך את הקשר ביניהם. המטרה היא לזהות אם הסיבה אכן מחייבת את התוצאה, ואם לא, החלשת הרצון או המחשבה נעשית באופן טבעי. כדי להדגים את השיטה, אליעד מציין ... אני רוצה שיאהבו אותי?, נגלה שלעיתים התשובה היא כי אני לא מעריך את עצמי מספיק. השאלה המרכזית היא אם הסיבה הזו באמת מקדימה את הרצון שיאהבו אותו, ואם היא מחייבת את הרצון הזה. אם התשובה היא לא, אז הרצון ... לדוגמה, אדם יכול לשאול את עצמו אם הוא באמת רוצה שיאהבו אותו ברמה כזו. 2. האם התוצאה באמת מתחייבת מהסיבה? - האם הרצון להיות נאהב באמת נובע מחוסר הערכה עצמית, או שיש סיבות נוספות או שונות? 3. האם הסיבה מחייבת את התוצאה? - האם חוסר הערכה עצמית באמת מחייב רצון כזה, או שאפשר להעריך את עצמי גם אם אינני רוצה שיאהבו אותי? 4. האם הסיבה עצמה מחויבת? - אם אדם טוען אני לא מעריך את עצמי כי אין לי השכלה, אפשר לשאול אם זה נכון או אם אפשר להעריך את עצמי גם ללא השכלה. אליעד מסביר ששאלות אלו בודקות את הקשר בין סיבה לתוצאה, ובמהלך התהליך מתחילים להבין שהרצון או המחשבה לא תמיד מחויבים כפי שנראה בהתחלה. ברגע שמבינים שאין קשר סיבתי ... אם נשאל אם הקורונה מחייבת סגר, השאלות הנוספות יכולות להיות: האם הסגר באמת נגרם רק בגלל הקורונה? האם יש סיבות נוספות לסגר, כמו שיקולים פוליטיים או כלכליים? - פחד מצחוק של אחרים: אדם יכול לשאול אם הצחוק של אחרים ... שליליים, אלא גם כדי לפתור בעיות ולהתמודד עם פחדים וחרדות. כל אדם יכול להשתמש בשיטה הזו כדי להבין את הסיבות שמובילות לרגשות או מחשבות מסוימות, ולבצע את השאלות המפורטות על מנת להחליש את הקשר בין הסיבה לתוצאה. ברגע שנשאלות השאלות בצורה נכונה, תהליך החלשת הרצון או המחשבה נעשה באופן טבעי. מה ניתן ללמוד משיטה זו? ... להבין את מהות הרצון או המחשבה, ולהתמודד איתם בצורה יותר ברורה ומועילה. הכוח של ניתוח סיבתיות טמון ביכולת לזהות סיבות מיותרות ולהחליש אותן, כך שהרגשות והתגובות לא יהיו כל כך חזקות. ניתוח סיבתיות איך למצוא את הסיבה האמיתית לבעיה טיפים לחקירת רצונות ומחשבות דרכים להתמודדות עם פחדים וחרדות החלשת מחשבות טורדניות מהי הנוסחה הנקראת ניתוח סיבתיות ... בעיות אישיות ורגשיות נקראת ניתוח סיבתיות. הרעיון הוא שכאשר רוצים להחליש רצון, או להיפטר ממחשבה שלילית, אפשר לנתח את הסיבה והתוצאה שבאות לידי ביטוי בציר הזמן. הסיבה תמיד מקדימה את התוצאה, וכך ניתן לשאול שאלות החושפות את מקור המחשבה או הרצון ואת מידת החיוב שלהם. דוגמה ... רוצה שיאהבו אותו? כששואלים למה אני רוצה שיאהבו אותי?, לוקחים את המחשבה אני רוצה שיאהבו אותי והופכים אותה לתוצאה. הסיבה, למשל, עשויה להיות אני לא מעריך את עצמי מספיק. בשלב זה נשאלת השאלה אם אכן חוסר הערכה עצמית מקדים ... עצמי ובכל זאת לא לרצות שיאהבו אותי, הקשר הסיבתי נחלש, והרצון עצמו נחלש. מדוע כל כך חשוב להבין מהי סיבה ומהי תוצאה? דוגמה להמחשת חשיבות ההבחנה בין סיבה לתוצאה היא שריפת דף נייר באש: האש היא הסיבה, שריפת הנייר היא התוצאה. הסיבה תמיד מקדימה את התוצאה בציר הזמן. אם מישהו טוען שיש סיבה, אבל מסתבר שהסיבה קרתה אחרי התוצאה, אי אפשר להגדיר זאת כסיבה אמיתית. לכן, כאשר מחפשים את סיבת הרצון (למשל, למה אני רוצה שיאהבו אותי?), יש לוודא שהסיבה אכן קדמה לרצון ולא התרחשה אחריו. אם מוצאים סיבה פוטנציאלית, אך מתברר שהיא הופיעה רק לאחר שכבר היה רצון - אז היא לא יכולה להיות הסיבה האמיתית. איך השאלות של ניתוח סיבתיות מסייעות להחלשת רצון? יש ארבע שאלות עיקריות העוזרות בפירוק הקשר שבין סיבה לתוצאה ובהחלשתו של רצון לא רצוי: 1. האם התוצאה מחויבת? האם באמת חייב להיות מצב שבו יש רצון כזה ... אותי ברמה כה גבוהה?. לפעמים עצם השאלה עשויה לגרום להבחין שהרצון אינו כה חזק. 2. האם התוצאה באמת מתחייבת מהסיבה? לדוגמה, אני רוצה שיאהבו אותי כי אני לא מעריך את עצמי. האם הרצון הזה נובע רק מחוסר הערכה עצמית, או שיש סיבות אחרות או נוספות? ייתכן שהרצון להיות נאהב בכלל נובע מגורמים אחרים, ולכן לא בהכרח זו התוצאה היחידה. 3. האם הסיבה מחייבת את התוצאה? במקרה של אני לא מעריך את עצמי מספיק, נשאל: האם זה שחסרה לי הערכה עצמית מחייב ... להיות נאהב? אולי אפשר להמשיך לא להעריך את עצמי ובכל זאת לא להרגיש צורך חזק באהבה חיצונית. ברגע שרואים שהסיבה לא חייבה את התוצאה, הרצון מתחיל להיחלש. 4. האם הסיבה עצמה מחויבת? אם אדם אומר אני לא מעריך את עצמי כי אין לי השכלה, אפשר לשאול: האם באמת אין ... השכלה מחייב שלא אעריך את עצמי?. אם מתברר שאפשר להעריך את עצמי גם בלי השכלה, הרי שאין הכרח באותה סיבה (חוסר הערכה), ואז הרצון שהתבסס עליה נחלש עוד יותר. אילו דוגמאות ממחישות את ניתוח הסיבתיות? ישנן כמה דוגמאות מפורטות ... בטענה יש לך משקפיים, ולכן רצחת, עולה מיד השאלה האם זה שיש לי משקפיים בהכרח אומר שרצחתי? במקרה זה הסיבה לא מחייבת את התוצאה, והאישום נחלש. אם השוטר מוסיף סיבות שאינן מחייבות, והאדם מצליח לסתור אותן, הוא ייצא לחופשי. הרעיון דומה לרצון: בכל פעם שיש סיבה המניעה את הרצון, ... באמת חייבים לעשות סגר? - האם התוצאה מתחייבת מהסיבה? כלומר, האם הסגר באמת נובע רק בגלל הקורונה, או שיש סיבות נוספות (שיקולים פוליטיים, כלכליים וכו)? - האם הסיבה מחייבת את התוצאה? כלומר, האם קיום מגפה מחייב תמיד סגר, או ... מתברר שלמרות בגידה, יש אנשים שאינם עצובים. אם כך, הבגידה לא בהכרח מחייבת צער, ומכאן אפשר להמשיך לנתח ולמצוא סיבות נוספות, עד שההיקשרות הרגשית לאותו מצב מתערערת. הערכה עצמית וכסף: אדם רוצה כסף כי הוא צריך להצליח בחיים. אפשר ... חדשה. באותו אופן ששוטר מביא טענה כי יש לך משקפיים, ומראים שזה לא מחייב רצח, וכך הלאה. כאשר נגמרות הסיבות או מתברר שאין סיבה באמת מחייבת, הרצון או המחשבה השלילית נחלשים. כאשר מתרגלים את הניתוח הזה באופן עקבי, אפשר ...

צרות באות בצרורות, צרה אחרי צרה, אינרציה, קארמה, אקראיות, סיבתיות, רצף סיבות, סיבה ותוצאה, הכל אקראי, הכל סיבתי, לכל דבר יש סיבה, חוסר מזל בחיים, לשום דבר אין סיבה, דטרמיניזם למה לפעמים צרות באות בצרורות ודברים טובים באים ביחד? אליעד כהן מסביר על תופעה נפוצה שמרגישים הרבה אנשים, ... להבין מה גורם לאינרציה הזו, שגורמת לרצף של אירועים חיוביים או שליליים להופיע יחדיו. האם האינרציה היא אקראית או סיבתית? אליעד כהן מציע מספר דרכים להבין את התופעה הזאת. דרך אחת היא לראות את הרצף כסיבתי לחלוטין: יש סיבה ברורה מדוע דבר אחד מוביל לדבר הבא. לפי גישה זו, כל אירוע הוא תוצאה ישירה של אירוע שקדם לו, ולכן רצף של דברים רעים נובע מסיבות ברורות שניתן למצוא ולזהות. דרך אחרת, הפוכה לחלוטין, רואה את התופעה כעניין אקראי לחלוטין. לפי השקפה זו, אין שום סיבה לכך שאירוע אחד מוביל לשני, וכל מה שנראה כמו רצף הוא רק אשליה או מקריות מוחלטת. ישנה אפשרות שלישית, שאליעד כהן מעלה: אולי חלק מהאירועים הם אקראיים וחלקם סיבתיים, ואולי ישנו שילוב בין שני הגורמים. לדוגמה, יתכן ש - 50% מהאירועים ברצף הם סיבתיים, ו - 50% הם אקראיים. יכול להיות גם אחוזים שונים, למשל 70% סיבתיים ו - 30% אקראיים. מה ההבדל בין אקראיות לבין סיבתיות? אליעד כהן מציע דוגמה פשוטה להבנת ההבדל בין אקראיות לסיבתיות - זריקת קוביה. כאשר זורקים קוביה, התוצאה היא לכאורה אקראית, אבל אפשר להגיד שברמה הפיזיקלית, התוצאה נקבעת על פי סיבות ברורות (כוח, כיוון הזריקה, זווית, ועוד). למרות זאת, אנו תופסים את התוצאה כאקראית כי קשה מאוד לחזות במדויק את התוצאה מראש. זה מראה עד כמה אקראיות וסיבתיות יכולות להיות מושגים יחסיים, שתלויים בנקודת המבט של המתבונן. למה לפעמים קורה דבר רע באמצע תקופה טובה? אליעד כהן מסביר שגם כאשר הכל נראה סיבתי ומסודר, לפעמים בתוך רצף טוב יכול להתרחש אירוע שלילי או להיפך. הוא מסביר שגם זה יכול להיתפס כסדר מסוים, ... במילים אחרות, גם אירועים שנראים אקראיים לחלוטין יכולים להיות חלק מסדר מסוים, והם עשויים להופיע בזמן ספציפי דווקא בגלל סיבות נעלמות מעינינו. האם חוק האינרציה מסביר את התופעה של צרות באות בצרורות? אליעד כהן מציע שההסבר לתופעה דומה לחוק ... של האדם לבין מה שקורה לו. דטרמיניזם טוען שהכל נקבע מראש ואין באמת מקריות בעולם, והכל הוא תוצאה של סיבות קודמות. אליעד מדגיש שכל האפשרויות הללו הן דרכים שונות להבין את המציאות, ואין בהכרח תשובה אחת נכונה. הוא מסכם ואומר שהחוויה שלנו תלויה בעיקר באופן שבו אנחנו תופסים את המציאות: אם אנחנו מאמינים בסיבתיות מוחלטת, נחפש תמיד סיבות לאירועים, ואם אנו מאמינים באקראיות מוחלטת, נראה את המציאות כבלתי צפויה. איך להתמודד עם רצף של צרות או חוסר ... לחזות במדויק את הסיום של התקופה השלילית הוא חסר בסיס אמיתי. למה צרות באות בצרורות? מה ההבדל בין אקראיות לסיבתיות? איך להתמודד עם רצף של אירועים רעים? האם הכל בחיים נקבע מראש? האם יש דבר כזה חוסר מזל? מה ...

הכנה לפסיכומטרי, ניתוח טענה לוגית, כשיוסי חובש כובע איתי מאושר ורק אז. ניתוח משפט סיבתיות, סיבה מחייבת, סיבה מאפשרת, הסקה מילולית, חשיבה לוגית, לימוד לוגיקה, ללמוד לחשוב בהיגיון, לימוד לפסיכומטרי, שאלות מילוליות בפסיכומטרי מה המשמעות של המשפט ... יכול להיות. לכן המשמעות היא חד משמעית: ברגע שיוסי חובש כובע, אין אפשרות אחרת מלבד שאיתי יהיה מאושר. זוהי סיבה מחייבת - אירוע שברגע שמתקיים, התוצאה חייבת להתרחש. האם איתי יכול להיות מאושר כאשר יוסי אינו חובש כובע? המשפט ... מביא בהכרח את איתי לאושר, אלא שזהו גם התנאי היחיד שיכול לגרום לאושר של איתי. במילים אחרות, זו גם סיבה מאפשרת וגם סיבה מחייבת: בלי הכובע, אין סיכוי שאיתי יהיה מאושר. עם הכובע - איתי תמיד יהיה מאושר. אם הכובע לא קיים, האושר של איתי לא אפשרי כלל. מה ההבדל בין סיבה מאפשרת לסיבה מחייבת? אליעד כהן נותן הסבר ברור וארוך על ההבדל בין סיבה מאפשרת לבין סיבה מחייבת, תוך שימוש בדוגמה מוחשית של שולחן עם ארבע רגליים: סיבה מחייבת - אירוע שהכרחי לקיום התוצאה. למשל, אם שולחן חייב ארבע רגליים כדי לעמוד ישר, הרי שכל רגל בנפרד היא סיבה מחייבת לקיום השולחן. בלי אחת הרגליים, השולחן לא יעמוד. סיבה מאפשרת - אירוע שאינו בהכרח מחייב, אבל קיומו מאפשר את התוצאה, שיכולה להיות תלויה גם בתנאים נוספים. למשל, ייתכן ... במקרה של המשפט כשיוסי חובש כובע, איתי מאושר ורק אז, אליעד מבהיר כי מדובר בשילוב של שני המושגים: זוהי סיבה מחייבת כי איתי חייב להיות מאושר אם יוסי חובש כובע, וזוהי גם סיבה מאפשרת במובן שזהו התנאי היחיד המאפשר את האושר של איתי. האם יש קשר סיבתי חיובי או שלילי בין יוסי לאיתי? אליעד מדגיש כי קיימים שני סוגי קשר אפשריים בין אירועים: קשר חיובי (כאשר ... את הניסוח המדויק של המשפטים. השימוש המדויק במילים כמו תמיד, רק, אולי ויכול להיות, הוא המפתח להבנת המשמעות המדויקת והסיבתית של משפטים לוגיים. לכן, אליעד מסביר שעל התלמידים ללמוד להבחין בדקויות הללו כדי לא לטעות בפרשנות של משפטי סיבתיות והסקה מילולית בפסיכומטרי. מהי סיבה מחייבת? מהי סיבה מאפשרת? כיצד לנתח משפטי סיבתיות? איך ללמוד לוגיקה לפסיכומטרי? מה הקשר בין חשיבה לוגית לפסיכומטרי? כיצד להבין משפטי הסקה מילולית? מה המשמעות של ורק ...

סיבה ותוצאה - אקראיות דטרמיניזם סיבתיות - מהי מהותם? האם סיבה ותוצאה הן מציאות או רק תחושה? אליעד כהן מסביר בהרצאה זו באופן מפורט את מושג הסיבתיות, ואת התפיסה האנושית של קשר בין סיבה לתוצאה. האדם רגיל לחשוב שכל אירוע הוא תוצאה של אירוע שקדם לו. למשל, אם מדליקים אש ושורפים נייר, האדם מניח שהאש היא הסיבה לכך שהנייר נשרף. אך אליעד מסביר כי תפיסת סיבה ותוצאה היא למעשה תחושה סובייקטיבית בלבד ולא עובדה מוחלטת. האם אפשר להוכיח שהאש שרפה את הנייר? אליעד נותן דוגמה ... שהאש היא זו ששרפה את הנייר, אך לפי אליעד, אין באמת הוכחה חד - משמעית לכך. ייתכן שהנייר נשרף מסיבה אחרת, והאש היא רק דבר שהתרחש במקביל ולא בהכרח סיבת הבעירה. אליעד מדגיש כי למרות שנראה בבירור שיש קשר ... כולה קיימת רק ברגע אחד בודד, ללא עבר וללא עתיד. הוא מבהיר שבמציאות כזו, אי אפשר לדבר כלל על סיבה ותוצאה, כי אם יש רק רגע אחד, כל דבר יהיה גם הסיבה וגם התוצאה של עצמו. אין אפשרות לומר שאירוע מסוים גרם לאירוע אחר, כי אין אירוע קודם ואירוע הבא. כל דבר הוא סיבה לעצמו ותוצאה של עצמו בו זמנית, ולכן הקשר הלוגי של סיבה ותוצאה הופך להיות חסר משמעות. האם האירוע הראשון בזמן חייב סיבה? אליעד מסביר שגם אם מנסים לדמיין את האירוע הראשון בציר הזמן, כמו למשל רגע בריאת הזמן עצמו, מגיעים למסקנה שלא יכול להיות לאירוע הראשון סיבה קודמת, כי לפניו לא היה שום דבר. הוא מסביר שכיוון שאין סיבה ראשונה, עצם התפיסה של סיבתיות כבר מתערערת, ומדגיש בכך שהתחושה שלנו שיש קשר של סיבתיות בין אירועים, היא תחושה בלבד ולא עובדה הכרחית. האם אי - הבנת הסיבה הופכת אירוע לאקראי? אליעד מדגיש שאם האדם לא מבין את הסיבה לאירוע מסוים, הוא נוטה לחשוב שהאירוע הוא אקראי. אך הוא מסביר שזו טעות, כי העובדה שהאדם אינו מבין למה אירוע מסוים התרחש, אינה אומרת שלאירוע אין סיבה כלל. בנוסף, אם האדם חושב שהוא מבין את הסיבה, זה עדיין לא בהכרח אומר שהוא באמת זיהה את הסיבה האמיתית, שכן תמיד קיימת האפשרות שהאירוע התרחש מסיבה אחרת שהאדם לא מודע לה. האם המציאות חייבת להמשיך להיות כפי שהייתה עד כה? אליעד נותן דוגמה נוספת שבה ... שאירוע אחד יחייב את האירוע הבא אחריו, ולכן כל תחושת הסיבתיות היא לא יותר מאשליה. מה המשמעות האמיתית של סיבה ותוצאה? אליעד מסכם ואומר שהתחושה של האדם שקיים קשר של סיבתיות בעולם, אינה יותר מאשר תחושה סובייקטיבית. גם אם קיימת סיבה, התוצאה תמיד יכולה להיות שונה, כיוון שהמציאות היא אפשרות אינסופית שאינה מחויבת להמשיך באותה הדרך. הוא קורא לצופים להתבונן ... להבין זאת באופן ברור יותר, ובכך להגיע להבנה אינסופית יותר על מהות הקיום והמציאות. האם יש קשר הכרחי בין סיבה לתוצאה? האם המציאות חייבת להיות המשכית? סיבתיות - מציאות או אשליה? מהי אקראיות ומהי דטרמיניזם? האם יש משהו שמבטיח את קיום המציאות? הפעם אני רוצה לתת נקודת מבט, על אחת מהנחות היסוד של התודעה האנושית והיא הקשר של סיבה ותוצאה. סיבה ותוצאה, כל דבר בעצם מביא לאירוע אחר, יש לכל סיבה מסובב אם קורה משהו זה בגלל שרצית את הדבר, ואם לא קרה מה שרצית, זה היה אקראי. כמו לדוגמה, ... קרה אבל זה שזו תחושה, זה לא אומר שבגלל שנעשה משהו. אז אחריו בהכרח יש תוצאה לנעשה, תוצאה של הסיבה. ומי שיתבונן, ויחשוב שאילו היה רק רגע אחד, לא היה שייך שיהיה סיבה ותוצאה, אם המציאות כולה היתה רק רגע אחד לא היה שייך סיבה ותוצאה, כל המציאות כולה רק רגע אחד, כל דבר הוא הסיבה בעצמו הכל הוא רק התוצאה, הכל הסיבה והתוצאה בו זמנית. ואם ניקח את ציר הזמן, למרות שאי אפשר לדמיין את הרגע הראשון, לצורך העניין ניקח את האירוע הראשון לכל האירועים, הסיבה הראשונה שבו נוצרה הסיבה הראשונה, ולפני הסיבה הראשונה אין שום דבר, והאירוע הראשון הוא היווצרות הזמן, האפשרות של היווצרות האירועים ולרגע הזה שלפניו אין שום דבר, אין סיבה. וכל מה שאני בא לאמר שכל הסיבה והתוצאה בעולם, זו רק תחושה. ועוד נקודת הסתכלות, אם יש אירוע והאדם מבין למה זה קרה, אז מבחינתו יש סיבה למה זה קרה ואם הוא לא מבין למה זה קרה, אז מבחינתו אין סיבה, אבל זה שאתה לא מבין למה זה קרה זה לא אומר שאין סיבה, וזה שאתה חושב שאתה מבין מה הסיבה, זה לא אומר שזה קרה בגלל ש... אלא בכלל יכול להיות שזה קרה למרות ש... כמו שהאש שורפת את ... שהנייר נשרף. זה שמתרחש משהו ונראה שהוא התוצאה לדבר שקדם לו, זה לא אומר בהכרח שהדבר שקדם לו הוא הסיבה, גם אם נראה שכך הדבר. אחת מהנחות היסוד של האדם, שהמציאות צריכה להמשיך להיות כפי מה שהיא. לו יצוייר ... דמיוני האם זה מחייב שבעוד רגע לא יהיו לה 6 אצבעות? ואני מחדד, הרגע הקודם, אתה רק מרגיש שהוא הסיבה לרגע הזה, כי הסיבה היא לא מחייבת את התוצאה, זו רק תחושה של המשכיות. כי המציאות יכולה להביא לתוצאה ...