איך לענות למוח? איך לענות לעצמך? ככה זו כן סיבה, למה ככה? לרצות משהו בלי סיבה, בחירה חופשית מלאה, איך לשלוט ברצון? הרצון החזק ביותר, הרצון של אלוהים, רצון ללא סיבה, התמודדות עם פחד איך להתמודד עם איום של המוח על עצמך? אליעד כהן מסביר שכאשר האדם מרגיש מאוים או ... לדוגמה, אדם רוצה לאכול כדי לשבוע, רוצה כסף כדי להצליח, רוצה הצלחה כדי להיות מאושר וכו. כלומר, תמיד יש סיבה מאחורי כל רצון. אך מנגד, אלוהים רוצה את הדברים כי ככה, ללא שום סיבה חיצונית. אצלו הרצון הוא מוחלט וללא שום תנאי או מטרה חיצונית. אדם שמסוגל לרצות משהו סתם כך, בלי שום סיבה, מבטא בכך בחירה חופשית אמיתית, מפני שהרצון שלו אינו מותנה בשום דבר אחר. למה קשה לומר כי ככה ולדבוק בזה? הסיבה שלאנשים קשה לומר כי ככה כסיבה, היא שהם חושבים שזו אינה סיבה לגיטימית. אליעד מצביע על כך שהמוסכמה החברתית אומרת שככה זו לא סיבה, ולכן קשה לאנשים לקבל את ככה כסיבה אמיתית. אך אם האדם היה מקבל באמת שככה זו סיבה תקפה, הוא היה יכול בקלות לפתור לעצמו כל קונפליקט, בעיה או איום. למשל, אם אדם היה שואל למה קורה לי דבר רע? והיה משיב לעצמו כי ככה, לא היה סובל יותר, כי הייתה לו סיבה שמסבירה לחלוטין את מה שקורה, מבלי שתיווצר אצלו התנגדות פנימית או פחד נוסף. איך להפוך משהו חסר משמעות למשמעותי? ... דרך החקירה הזו, האדם מגיע למצב שבו הוא מסוגל לרצות או לא לרצות כל דבר, בלי להיות תלוי בשום סיבה או תנאי חיצוני. אליעד מדגיש שהתהליך הזה דורש תרגול מתמשך וסבלנות, אך התוצאה היא מצב שבו האדם מסוגל לבחור את רצונותיו בצורה חופשית ומוחלטת, בדומה לאלוהים. למה קשה לאנשים לקבל רצון ללא סיבה? הסיבה לכך שאנשים מתקשים לקבל את הרעיון של רצון בלי סיבה נובעת מהרגלים חברתיים, חינוך והרגלים מנטליים. אנשים גדלו על הרעיון שכל דבר צריך סיבה, ולכן הם מתקשים לקבל את האפשרות לרצות משהו סתם כי ככה. אך אליעד מסביר שככל שאדם מתרגל לקבל את ככה כסיבה לגיטימית, הוא נעשה חופשי יותר ויכול לשלוט באופן מלא ברצונות שלו וברגשות שלו. איך לשלוט ברצון? איך להתמודד עם פחדים? איך להשיג בחירה חופשית מלאה? מה לעשות כשהמוח מאיים? האם כי ככה היא סיבה לגיטימית?

חרדה מוכללת, חרדה כללית, פחד לא ידוע, פחד מהלא נודע, פחד ללא סיבה, חרדה ללא סיבה, חרדה בלי סיבה, מפחד בלי סיבה, אופטימיות יתר, אין ארוחות חינם, מאניה דיפרסיה, התמכרות למתוק, לכל דבר יש מחיר מהי חרדה מוכללת ולמה אנשים סובלים ממנה? חרדה מוכללת היא מצב שבו אדם מפחד ממשהו לא ברור, ללא סיבה מוגדרת. אליעד כהן מסביר שאם אדם מפחד מגוקים, כלבים או פילים, לפחות הוא יודע ממה הוא מפחד, אך במקרה ... תנאים? אליעד מסביר שהשנאה העצמית והאשמה העצמית שאנשים חווים נובעת מתוך כך שהם מרגישים שהם פחות טובים מאחרים. אך הסיבה שהם חושבים שהם פחות טובים באה דווקא מהמחשבה ההפוכה - שישנם מקומות אחרים שבהם הם מרגישים טובים יותר מאחרים. ...

פיתוח החשיבה וניתוח סיבתיות, 4 שאלות לניתוח טענות סיבתיות, 4 שאלות לניתוח סיבתיות, נוסחה איך לנתח סיבה ותוצאה, מהי סיבתיות? מבוא לניתוח סיבתיות, מהו קשר סיבה תוצאה? מהו תהליך סיבתי? איך לנתח תהליכים? איך לנתח קשר סיבתי? לוגיקה מהו ניתוח סיבתיות וכיצד הוא עובד? השיטה שנקראת ניתוח סיבתיות מתמקדת בניתוח קשרים בין סיבה לתוצאה במציאות, תוך פירוק של טענות סיבתיות ומחקר מעמיק על כל רכיב בהן. הניתוח עוזר להבין אם יש קשר אמיתי בין שני אירועים, האם הסיבה אכן מובילה לתוצאה או אם יש גורמים נוספים שמשפיעים. מהי סיבתיות? סיבתיות, בהגדרה בסיסית, היא הקשר בין סיבה לתוצאה. לדוגמה, כאשר אדם משאיר כדור בידו והשנייה עוזב אותו, הכדור ייפול בעקבות השחרור. אם שני אירועים קרו בו זמנית, לא ניתן לקבוע קשר סיבתי ביניהם. הסיבה תמיד קודמת לתוצאה. הסיבה והתוצאה: 4 טענות חבויות בכל משפט סיבתי כשרוצים להבין קשר בין סיבה לתוצאה, עלינו לזהות ארבע טענות חשובות הנמצאות בכל טענה סיבתית: הצהרה על קיום הסיבה: לדוגמה, קיללו אותי. הצהרה על קיום התוצאה: לדוגמה, אני כועס. הטענה שהסיבה מובילה לתוצאה: האם תמיד קיללה תוביל לכעס? הטענה שהתוצאה נגרמת רק מהסיבה הזו: האם יש סיבות נוספות לכעס חוץ מהקללה? דוגמאות מהחיים לניתוח סיבתיות בכדי להבין את המשמעות של טענות סיבתיות, נבחן דוגמאות מהחיים: אני רעב, ולכן אני הולך לאכול: כאן יש 4 טענות: הסיבה: רעב. התוצאה: הליכה לאכול. הטענה שהרעב מחייב אכילה: האם בהכרח רעב יוביל לאכילה? הטענה שהתוצאה נגרמת רק מהרצון לאכול ... כמו שעמום או לחץ? אני כועס כי קיללו אותי: כאן ניתן לבדוק אם באמת הקללה היא הגורם היחיד לכעס. הסיבה: הקללה. התוצאה: כעס. הטענה שהקללה מחייבת כעס: האם תמיד קללה תגרום לכעס? הטענה שהכעס נגרם רק מהקללה: אולי יש ... תסכול או עייפות? יש מגיפת קורונה, ולכן חובה לשים מסכות: כאן חשוב לשאול האם מגיפת קורונה באמת מחייבת מסכות. הסיבה: מגיפת קורונה. התוצאה: חובת עטיית מסכות. הטענה שהמגיפה מחייבת את המסכות: האם יש דרכים אחרות להתמודד עם המגיפה? הטענה ... כל טענה סיבתית שמוצגת לנו (כמו אני רעב ולכן אני הולך לאכול) צריכה להיות מנותחת לפי ארבעה שלבים: חקירת הסיבה: האם הסיבה שנאמרה אכן קרתה? מי אמר שהיא קרתה? האם היא מוחלטת? חקירת התוצאה: האם התוצאה היא אכן כפי שמתואר? האם אפשר לבדוק את המידה שלה? הסיבה מחייבת את התוצאה? האם בהכרח כל סיבה חייבת להוביל לתוצאה זו? האם התוצאה נגרמת רק מהסיבה? האם יש גורמים נוספים שמשפיעים על התוצאה? האם השיטה באמת פותרת כל בעיה? ניתוח סיבתיות הוא כלי שיכול לעזור ... לעומק ומסייעת לנו לראות את התמונה כולה. סיכום בעצם, השיטה של ניתוח סיבתיות מאפשרת לנו להבין את הקשר בין סיבה לתוצאה בצורה מעמיקה ומדויקת. אנחנו בודקים כל טענה סיבתית בארבעה שלבים חשובים, ובכך מביאים לפתרון בעיות בצורה חכמה יותר. עלינו לשאול את השאלות הנכונות על כל סיבה, תוצאה, ומה שנמצא ביניהם, כדי לוודא שההסבר שאנחנו מקבלים הוא אמיתי וכולל את כל הגורמים האפשריים. ניתוח סיבתיות והבנת התהליכים שמובילים לתוצאות חקירת טענות סיבה ותוצאה בארבעה שלבים דוגמאות מעשיות לניתוח סיבתיות בחיי היומיום כלים לפיתוח חשיבה ביקורתית ודיוק בהסברים הרחבת יכולות לפתרון בעיות ... ומה עומד מאחוריה? השיטה הקרויה ניתוח סיבתיות היא דרך חשיבה יסודית המנסה לפרק כל תהליך או כל הצהרה שמכילה סיבה ותוצאה לכמה רכיבי יסוד נפרדים, כדי לבחון אותם לעומק ולאפשר הבנה בהירה יותר של המציאות. השיטה משמשת ככלי לניתוח ... טוב יותר את עצמנו ואת הסובבים אותנו. מהי בכלל סיבתיות וכיצד היא קשורה לניתוח סיבתיות? ברמה הבסיסית, סיבתיות פירושה סיבה ותוצאה. במציאות שלנו מתרחשים כל הזמן אינספור אירועים, לעתים במקביל, לעתים בזה אחר זה. לעתים יש ביניהם קשר סיבתי, ולעתים לא. על מנת להגיד שיש קשר סיבתי בין שני אירועים - אחד מהם (הסיבה) חייב להתרחש לפני האחר (התוצאה). אם הם קרו בו זמנית, קשה מאוד לטעון שאחד גרם לשני. לדוגמה, אם כדור נופל מהיד לאחר שהאדם עוזב אותו, סביר להניח שהעזיבה (סיבה) הובילה לנפילת הכדור (תוצאה). אך אם באותה שנייה מישהו בארצות הברית מרים יד, ומישהו בישראל מדליק טלוויזיה, אין סיבה אוטומטית להניח שאחד גרם לשני רק כי זה קרה באותו רגע. הבנת ארבע הטענות החבויות בכל משפט של סיבה ותוצאה דבר יסודי בניתוח סיבתיות הוא להבחין שבכל משפט סיבתי מסתתרות ארבע טענות שונות, גם אם הן נאמרות לנו ברצף אחד. לדוגמה, במשפט אני כועס כי קיללו אותי יש לכאורה שני מרכיבים - קיללו אותי (סיבה) ואני כועס (תוצאה). אך למעשה, קיימים בו ארבעה חלקים נפרדים: ההצהרה על עצם קיום הסיבה (קיללו אותי). ההצהרה על עצם קיום התוצאה (אני כועס). הטענה שהסיבה מובילה לתוצאה (קיללו אותי - ולכן בהכרח אני כועס). הטענה שהתוצאה נגרמת מהסיבה המסוימת הזו (אני כועס - בגלל שקיללו אותי, ולא בגלל משהו אחר). אנשים רבים נוטים לחשוב שיש כאן רק ... הטענה שהקללה מחייבת כעס: האם תמיד קללה גורמת אוטומטית לכעוס? הטענה שהכעס באמת בא רק מהקללה: אולי היו עוד סיבות, כמו עצבנות כללית, לחץ נפשי קודם? אדם אומר: יש מגיפת קורונה, ולכן חובה לשים מסכות. הסיבה: מגיפת קורונה. התוצאה: ... מישהו הוא מוכרח לכעוס? אולי הוא מתעלם? אולי הוא צוחק? הטענה שהתוצאה נגרמת מהסיבה הזאת דווקא: אולי התוצאה נגרמת מסיבות נוספות, או שאולי הסיבה הזו לא כל כך קשורה לתוצאה? יכול להיות שזה צירוף מקרים? למשל, אני הולך לאכול ... יש מגיפה חריגה ושונה ממחלות אחרות? מה הנתונים? כמה מתים? כמה חולים? מהי בדיוק חובת המסכות? האם היא נעשית בנסיבות מסוימות או בכל מקום? האם היא אפקטיבית תמיד? האם מגיפה בהכרח מחייבת עטיית מסכה או שאולי קיימים פתרונות נוספים ... אדם או גוף מנסים לשכנע אותנו במשהו, ואומרים הנה הסיבה, הנה התוצאה - בשאלת ארבע השאלות נראה אם יש סיבות נוספות, אם באמת הסיבה מחייבת את התוצאה, אם התוצאה לא קשורה בכלל לדבר שהם אומרים. פתרון בעיות אישיות: לעתים ... אחרות ולחקור הבדלים ודקויות. דוגמאות שבהן כל חלק בתהליך משפיע על מה שבא אחריו לפעמים נראה רצף של כמה סיבות ותוצאות באמירה אחת: הייתי רעב, אז אכלתי, ועכשיו אני כבר לא רעב, ולכן אני יכול לצאת לריצה. כאן יש ... טענה של למה ככה? והתשובה היא כי..., מומלץ לבצע את החקירה. יכול להיות שזה יעורר עוד שאלות, יביא לגילוי סיבות נסתרות, או ישקף לנו שהקשר לכאורה בין סיבה לתוצאה איננו הדוק כמו שחשבנו. לסיכום: כלי משמעותי לחשיבה בהירה ופתרון ... זה מונע אפשרות שמישהו יכפה עלינו הסברים שטחיים. וככל שמתמידים להשתמש בזה, כך מחדדים יותר ויותר את היכולת לזהות סיבות אמיתיות לעומת סיבות מדומות. ניתוח סיבתיות והבנת התהליכים שמובילים לתוצאות חקירת טענות סיבה ותוצאה בארבעה שלבים דוגמאות מעשיות לניתוח סיבתיות בחיי היומיום ...

... לשנות עמדות? איך לטפל בהתנגדות? איך המוח משתכנע? למה אתה חושב כך? להטיל ספק, הטלת ספק, לבקש נימוק, לחפש סיבה, סיבה מחזקת, סיבה מחלישה, איך לשכנע אנשים? מה המשמעות של השאלה למה? כיצד היא משפיעה על דעות ומעמדות? האם יש משמעות לשאלה ... או אם הנימוק עצמו מתערער. לדוגמה, אם שואלים מישהו למה אתה חושב שזה יקר?, הוא עשוי להתחיל לחשוב על הסיבות שהביאו אותו למסקנה הזו, וזה עשוי להחליש את עמדתו אם יגלה שלא היו לו נימוקים חזקים. מצד שני, כאשר אדם נשאל למה? ומסביר את עמדתו, הוא עשוי לחזק את הדעה שהוא מביע. הסיבה לכך היא שהנכונות להעניק נימוק מבהירה שהוא לא רק מרגיש את דבריו, אלא גם מסוגל להעמיק בהם ולהתבונן בהם ... ולחפש טיעונים חדשים שיתמכו בה. במקרים כאלה, עדיף אולי להימנע משאלת למה? ולהתמקד בהסברת היתרונות של עמדתך, במקום להעמיק בסיבות שמובילות אותו לעמדה שהוא תופס. מה קורה כאשר שואלים למה שוב ושוב? אם שואלים למה שוב ושוב כל טענה, ... שהוא חווה, אך אם נמשיך לשאול אותו למה אתה רואה את השמש? הוא יגיע לנקודה שבה לא יוכל להציע סיבה ברורה או הגיונית, והטענה עלולה להתפרק. לסיכום, איך לשאול את השאלה למה כדי לשנות דעות? שאלת למה? היא כלי ... כמו בדוגמה עכשיו 19:00 - עצם השאלה למה אתה אומר שזה 19:00? רומזת שזה לא מובן מאליו, ואולי יש סיבה נסתרת או מוטעית. מה קורה אם ממשיכים לשאול למה עוד ועוד? אם לוקחים כל טענה בעולם (למשל יש שמש ... בכל שלב מתקבלת תשובה שניתן לחקור גם אותה בשאלה למה. אחרי מספיק פעמים, בסוף מגיעים למצב של אין לי סיבה או לא יודע, כי לכל נימוק אפשר לשאול ולמה הנימוק הזה נכון?. באופן לוגי, כל טענה מתפרקת אם חוזרים ... על שאלת למה. האם השאלה למה יכולה גם לחזק את הדעה? מהיבט אחר, לפעמים דווקא עצם הצורך לנמק ולחפש סיבה מחזק את הדעה. כשאדם נשאל למה אתה חושב שזה יקר? ומתחיל לפרט טיעונים שונים, הוא עשוי דווקא להגיע להבנה ... יותר. הנכונות לתת נימוקים ולהסביר עשויה לחזק את הביטחון בדעה, כיוון שלא מדובר רק בתחושה מעורפלת אלא במשהו מגובה בסיבות. בנוסף, ייתכן שבמהלך מתן ההסברים יעלה האדם טיעון חזק כלשהו שדווקא מבהיר לעצמו (ולזולתו) עד כמה עמדתו מבוססת. לכן, ... הטענה. עם זאת, במצבים אחרים, שאלות למה דווקא גורמות לאדם להתחפר יותר בדעה שלו, כיוון שהן מדרבנות אותו לחפש סיבות ולחזק את עמדתו. במצב כזה, ייתכן שעדיף להתמקד בלהסביר לו למה כדאי לעשות משהו אחר או למה כדאי לשקול ... עצמית גישות שונות לשכנוע ולהשפעה שלום לכולם הפעם אני רוצה להתייחס לנושא הבא והוא לבקש מבן אדם אחר נימוק וסיבה לדעה שלו, האם בעצם זה מחליש את הדעה שלו או מחזק את הדעה שלו לדוגמה ילד אומר אני לא ... הבן אדם השני, עכשיו אפשרות לשאול אותו למה אתה לא רוצה למה את מתנגד, למה אתה רוצה ככה מה הסיבה, מה מניע אותך להגיד את זה זאת אפשרות אחת. אפשרות שניה זה לא לשאול והשאלה היא בעצם כאשר שואלים ... פשוט נכון פשוט ככה זה, לעומת זאת יש רעיונות שהם נכונים לא כי הם פשוט נכונים הם נכונים בגלל סיבות מסוימות שמובילות אותנו לחשוב שהם נכונים. איזה רעיון יותר חזק רעיון שהוא פשוט נכון לדוגמה יש פה שולחן זה ... רעיון שהוא נכון מצד עצמו ויש רעיון הוא באופן יחסי כאילו נכון מצד עצמו ויש רעיון שהוא נכון מצד סיבות. עכשיו ברגע שאומרים למישהו למה אתה אומר ככה למה אתה חושב ככה, למה זאת דעתך למה אתה אומר שזה ... אנחנו מבינים מישהו נוקט עמדה ואתה רוצה להחליש את העמדה שלו תשאל אותו למה אתה אומר את זה, מה הסיבה למה אתה אומר את זה?. עכשיו שימו לב למשהו מעניין אם אנחנו ניקח טענה כל טענה בעולם ונשאל עליה ... ככה אולי זה לא ככה, מי אמר שזה ככה אולי זה לא ככה למה אתה אומר שזה ככה, מה הסיבה?, אם נעשה את זה עוד פעם ועוד פעם עד הסוף איפה זה יגמר? זה יגמר בסוף שהבן אדם יגיד לא יודע אין לי תשובה אין לי סיבה לא משנה איזו טענה ניקח כל טענה בכל נושא בעולם. בן אדם אומר יש שמש בחוץ, למה אתה אומר ... ולמה אתה חושב שזה ככה וכן הלאה וכן הלאה. יחד עם זאת צריך לשים לב שלא תמיד מהרבה מאוד סיבות לא תמיד אפשרי על כל תשובה שהבן אדם נותן לשאול למה לא תמיד אפשרי, יש דברים מסוימים שכאילו הם ... מסוים כמו שאמרתי קודם להגיד על דבר מסוים שהוא נכון רעיון מסוים הוא נכון כי משהו מסוים כי יש סיבה לכך זה בעצם אומר שהטענה שלך היא לא כל כך חזקה כי אתה צריך לנמק אותה אם זה היה ... שיש לו נימוק או דבר שאין לו נימוק? דבר שיש לו נימוק זה לא סתם נכון זה נכון בגלל סיבה, הסיבה היא נכונה כי היה נכונה כאילו אוקי כי על הסיבה אנחנו אומרים שהיא פשוט נכונה אבל בגדול אפשר לראות את זה גם הפוך אפשר לראות את זה שדווקא דבר עם סיבה הוא יותר חזק מדבר בלי סיבה. ולכן כשמישהו טוען איזו טענה ואומרים לו למה אתה אומר שזה ככה? מהיבט מסוים זה גם גורם לו לחזק ... מחליש את הטענה כי זה נכון כי... ואם לא ה - כי אז גם זה לא נכון אם לא הסיבה גם התוצאה לא נכונה, מצד אחר זה מחזק את הטענה כי זה אומר זה נכון כי ככה וככה ולכן ...

ניתוח לוגי, הבנת הנקרא, ניתוח משפט בעברית, ניתוח טקסט, משמעות לוגית, לוגיקה, להבין דבר מתוך דבר, סיבה ותוצאה, סיבה מחייבת, סיבה מאפשרת, חשיבה מילולית, מיומנויות שפה, הבעה בכתב, הבעה בעל פה איך להבין את המשמעות הלוגית של משפטים בעברית? אליעד ... אפשרויות הפוכות: או שדני יקרא את הספר, או שהוא לא יקרא כי יהיה עייף. המשמעות הלוגית היא שהעייפות מהווה סיבה מחייבת לכך שדני לא יקרא, אך חוסר עייפות הוא מצב שמאפשר לדני לקרוא ספר, ולא מחייב אותו לעשות זאת. זה ההבדל בין סיבה מחייבת (שמחייבת את התוצאה), לבין סיבה מאפשרת (שלא מחייבת את התוצאה בהכרח). האם המשפט אם דני לא יהיה עייף, הוא יקרא היום ספר זהה למשפט ... דני אינו עייף. כלומר, במקרה שדני לא עייף, אין ודאות שהוא יקרא. יכול להיות שדני לא עייף, אך יש סיבות נוספות שימנעו ממנו לקרוא (כגון חוסר חשק). האם המשפטים השונים מחייבים את אותו הדבר מבחינה לוגית? אליעד מסביר שהמשפט ... יגיע. עם זאת, הוא מדגיש שזו אינטואיציה, ולא הכרח לוגי חד - משמעי מתוך המילים עצמן. מה ההבדל בין סיבה מחייבת לסיבה מאפשרת בדוגמאות היומיומיות? אליעד משתמש בדוגמאות נוספות כדי להבהיר את ההבדל בין סיבה מחייבת וסיבה מאפשרת. למשל, הוא מציג את הדוגמה שאם ברכב אין דלק, הוא בוודאות לא ייסע. אך אם יש דלק, לא בהכרח שהוא כן ייסע, כי ייתכנו סיבות נוספות שמונעות זאת (תקלה אחרת, פנצר וכו). דלק הוא תנאי הכרחי לנסיעה, אך אינו מספיק לבד. באופן דומה, העייפות מונעת את הקריאה (סיבה מחייבת), אך חוסר עייפות אינו מחייב באופן חד - משמעי את הקריאה עצמה. מדוע קשה להסיק מסקנה חד - ... אך ניתוח לוגי דורש שנשים לב בדיוק למה שנאמר ולא נוסיף אינטואיטיבית דברים שלא נאמרו, כדי לא לבלבל בין סיבה מחייבת לסיבה מאפשרת. מהי סיבה מחייבת? מהי סיבה מאפשרת? איך עושים ניתוח לוגי למשפט בעברית? מהי המשמעות של אלא אם כן במשפט? איך להבין דבר מתוך דבר? ...

ניתוח רצון, למה אני רוצה שמישהי תאהב אותי? למה אני רוצה שיעריכו אותי? מה זה ערך עצמי? האם יש סיבה לרצון? האם הרצון אקראי? מה זה סיבתיות? ניתוח סיבה ותוצאה של הרצון, מהי סיבת הרצון? למה יש לי רצון? למה אני רוצה משהו? מה הסיבה שאני רוצה שמישהי תאהב אותי? הנושא המרכזי שאליעד כהן מדבר עליו הוא הרצון להיות אהוב או לקבל הערכה, ומה ... או תחזור אליי, למה חשוב לי לקבל הערכה מאחרים, ומה המשמעות של ערך עצמי בעיניי. האם הרצון שלי הוא סיבתי או אקראי? אליעד כהן מסביר שיש שתי אפשרויות להבין את הרצון: אפשרות ראשונה: הרצון הוא אקראי, ללא כל סיבה. אפשרות שנייה: הרצון הוא תוצאה של משהו אחר - כלומר, הוא סיבתי. לפי אליעד, רוב האנשים מניחים שיש סיבה מאחורי הרצונות שלהם. לדוגמה, כשאתה רוצה שמישהי תחזור אליך, אתה חושב שיש לכך סיבה, למשל כי אתה מאמין שזה יעשה לך טוב, ימלא את הרצון שלך, או ייתן לך תחושה של ערך. לכן, קודם כל צריך להגדיר האם אתה חושב שהרצון שלך הוא סיבתי או אקראי. מהי סיבתיות ומהי אקראיות? כדי להבין את השאלה, אליעד כהן מגדיר תחילה את המושגים: סיבתיות: משהו שקורה כתוצאה ממשהו אחר שקרה קודם. לדוגמה, הכוס נשברה כי היא נפלה על הרצפה. אקראיות: אירוע שמתרחש ללא סיבה ברורה או ללא קשר ישיר למשהו שקרה קודם, לדוגמה, תוצאות של הגרלת לוטו. איך להבחין בין סיבתיות לבין אקראיות? אליעד נותן דוגמה מהחיים כדי להמחיש את הנושא. כאשר אדם ממלא לוטו, בחירת המספרים נחשבת אקראית, אבל למעשה יש סיבה מדוע נבחרו דווקא המספרים האלה - המחשב בוחר מספרים לפי הזמן או לפי משתנים טכניים אחרים. גם כדורי הלוטו שיוצאים מהמכונה נראים אקראיים, אבל למעשה קיימת סיבה מדויקת למה דווקא כדור ספציפי יוצא. כלומר, דברים שנראים אקראיים הם לעיתים קרובות סיבתיים, אך הסיבה שלהם נסתרת מאיתנו. האם לכל דבר יש סיבה מוחלטת? אליעד כהן מדגיש שאין למעשה דבר כזה סיבה מוחלטת, כי תמיד אפשר לשאול מה הסיבה של הסיבה, וכן הלאה עד אינסוף. לדוגמה, הכוס נשברה כי היא נפלה, אבל למה היא נפלה? כי הזזתי את השולחן. ולמה הזזתי את השולחן? וכך הלאה. בסופו של דבר, אין שום דבר שאנחנו יכולים לדעת בוודאות שיש לו סיבה מוחלטת. למה אני רוצה שיעריכו אותי ויאהבו אותי? אליעד מסביר שהסיבה שאתה רוצה שמישהו אחר יעריך אותך או יאהב אותך היא כדי להרגיש שאתה בעל ערך. במילים אחרות, אתה רוצה ... להבין את הרצון? אליעד מציע לשאול את עצמך שאלות ממוקדות לגבי הרצונות שלך: האם אני חושב שהרצון שלי הוא סיבתי או אקראי? מה הסיבות המדויקות שמפעילות את הרצון שלי? האם הרצון שלי קשור למשהו פנימי שאני רוצה להימנע ממנו? למה אני רוצה שיאהבו אותי או יעריכו אותי דווקא בדרך הזו? אם תבין לעומק את הסיבות האלו, תגלה שהרצון לקבל הערכה הוא רק תוצאה של הרצון שלך להימנע מתחושת חסרונות עצמיים, ותוכל להשתחרר מהרצון הזה. למה אני רוצה שמישהו יאהב אותי? מה זה סיבתיות ואקראיות? למה אני מחפש הערכה מאחרים? איך להרגיש טוב לבד? האם יש סיבה מוחלטת לרצון? איך להעלות ערך עצמי? איך להתמודד עם דחייה? מהי סיבתיות? מהי אקראיות? למה דברים קורים? סיבתי או אקראי, אקראי או סיבתי, האם לרצון יש סיבה? למה אני רוצה משהו? איך נוצר הרצון שלי? הרצון להרגיש טוב, האם רצון להרגיש טוב הוא סיבת הרצונות? סיבה מחייבת, סיבה מאפשרת, סיבה מוחלטת, סיבה יחסית, רצון סיבתי, רצון אקראי, איך לאהוב את עצמי? איך להרגיש טוב לבד? איך לאהוב את עצמי בלעדיה? איך לדעת אם למשהו יש סיבה? איך לדעת למה משהו קורה? איך לדעת שמשהו סיבתי? סיבתיות בסרט מצויר, יחסי סיבה ותוצאה, מה זה סיבה מוחלטת? האגו של אלוהים, הכל כרצוני תמיד, למה אני לא אוהב את עצמי? מה זה חוסר ערך עצמי? למה ... מעריך את עצמי? הכל קורה מעצמו, איך להבין למה אני רוצה משהו? איך לדעת שמשהו אקראי? איך לדעת שיש סיבה למשהו? איך לדעת מה הסיבה של משהו? איך לדעת האם למשהו יש סיבה? האם הלוטו הוא אקראי? לוטו אקראי

סיבתיות, דטרמיניזם, אקראיות, מהי הסיבה הראשונה? סיבה ומסובב, לכל דבר יש סיבה, המסובב הראשון, משמעות החיים, הכל אקראי, בחירה חופשית, המפץ הגדול, פיזיקה, חוקי הטבע, סיבה לכל דבר מהו הקשר בין סיבתיות לדטרמיניזם ולאקראיות? הנושא המרכזי בהרצאה הוא סיבתיות, דטרמיניזם ואקראיות, ושאלת מהי הסיבה הראשונה? נבחנת לאורך השיחה. השאלות העמוקות שמועלות בהן מצביעות על הדרך בה אנו מבינים את העולם סביבנו, את משמעות החיים ואת הבחירה החופשית. אליעד מתחיל את הדיון בשאלה האם לכל דבר יש סיבה, והאם אפשר לדעת את הסיבה הראשונה - זו שהחלה את כל התהליכים והאירועים. הוא מציין את הצורך האנושי בהבנת סיבתיות, כאשר אנשים מנסים להסביר כל דבר בשרשרת סיבות ומסובבים, אך גם מציין את הבעייתיות שבגישה זו. כשחושבים על כך לעומק, נוצר הקושי להבין איך אפשר לומר שהסיבה הראשונה באמת קיימת, אם כל סיבה מובילה רק לסיבה נוספת, ובסופו של דבר אין סוף לשרשרת זו. מה המשמעות של סיבה ומסובב כאשר אין סיבה ראשונה? במהלך השיחה, אליעד עובר לתאר את הבעייתיות בהבנת משמעות החיים, אם אין סיבה ראשונה - אם לא ניתן לעקוב אחרי שרשרת של סיבות עד לנקודת התחלה ברורה. אליעד מציין שההבנה הזו יכולה ליצור תחושת חוסר משמעות. אם כל דבר קורה רק כי יש לו סיבה, אז האם כל פעולה או מחשבה הם רק תוצאה של משהו אחר ולא בעלי משמעות אמיתית? הוא מסביר, כי במידה ונסכים עם העיקרון של סיבתיות אינסופית, כל חוויה או פעולה יראו כבלתי משמעותיים, שכן אנחנו לא באמת מבינים את מטרת כל דבר. האם הכל אקראי? כשהם נוגעים בשאלה האם הכל אקראי, השיחה מציגה את ההתנגשות בין סיבתיות לאקראיות. אליעד מציע שבמידה והכל אקראי, זה בעצם יכול לתת למנגנון הסיבתי יותר משמעות. אם נתפוס כל אירוע או פעולה כאקראי, אז למעשה כל אחד מהם הופך להיות תוצאה של משהו מחויב, שקשור לתהליכים אחרים. מצד שני, אם אנחנו מאמינים שהכל אקראי ולא קשור לסיבה מסוימת, אז בעצם כל פעולה יכולה להיות חסרת משמעות אמיתית. מהו המפץ הגדול והקשר שלו למושג הסיבתיות? הדיון אף מתפנה לכיוון של פיזיקה ותיאוריה קוסמולוגית, כשהם מעלים את השאלה האם המפץ הגדול והתחלת הזמן יכולים להוות את הסיבה הראשונה. אליעד מסביר שלא ניתן להוכיח את גיל היקום או את סיבת המפץ הגדול בוודאות מוחלטת, משום שבסופו של דבר כל חישוב מבוסס על הנחות שהן יחסיות ומוגבלות בזמן. השיחה מביאה ... פיזיקלית גם היא ניתנת לשאלה מחדש. האם קיימת בחירה חופשית? בהמשך השיחה, אליעד עובר לנושא הבחירה החופשית. אם הכל סיבתי, האם יש לנו בכלל בחירה חופשית? אם כל פעולה או רצון נגרמים על ידי סיבות אחרות, אז האם אנחנו באמת בוחרים באופן חופשי? השיחה מתמקדת בהבנה, שעל אף שהמוח שלנו תופס סיבתיות, תחושת הבחירה החופשית אינה נעלמת, ויש לה מקום במציאות שלנו, אפילו אם היא נראית כלא מחויבת לסיבות ברורות. האם סיבתיות היא תחושת אשליה? אליעד מסביר שמרבית מהתחושות שלנו נובעות ממנגנונים פנימיים במוח, שמייצרים תחושה של סיבתיות, למרות שלעיתים קשה להוכיח את הקשר האמיתי בין סיבה לתוצאה. לדוגמה, תהליך שבו אנחנו רואים שני אירועים שמתרחשים בסמיכות - אנחנו עשויים להניח קשר סיבתי בין שניהם, אף אם לא באמת יש קשר ישיר. אליעד מבהיר שבסופו של דבר, גם אם לא ניתן להוכיח באופן חד משמעי את הסיבתיות, תחושת הסיבתיות היא חלק מהחוויות שלנו. האם יש תשובה לשאלה מהי הסיבה הראשונה? הסיבה הראשונה, אם קיימת, היא שאלה שנשארת פתוחה - אנחנו לא יכולים לדעת בוודאות מוחלטת מהי, והניסיון להבין אותה רק ... של הזמן וההתרחשויות. מה המשמעות של סיבתיות בחיים האישיים? ההרצאה מסתיימת בהבנה, שמה שחשוב הוא לא בהכרח למצוא את הסיבה הראשונה או את התשובה הסופית, אלא להבין את המשמעות של הסיבות והמניעים שאנחנו חווים בחיים. אם נלמד להבחין בתחושות הסיבתיות שאנחנו עצמנו מייצרים, נוכל להבין טוב יותר את ההתנהלות שלנו וההבנה של המטרות האישיות שלנו. מהי סיבתיות? מהי הסיבה הראשונה? האם הכל אקראי? האם יש סיבה לכל דבר? האם אנחנו באמת בוחרים? מהו המפץ הגדול?

... איך לחזק את הרצון? איך ליצור רצון חזק? איך לגרום לעצמך למוטיבציה? איך להתמיד? השגת מטרות ויעדים, לרצות בלי סיבה, רצון ללא סיבה, כי ככה אני רוצה, ככה עלה ברצונו, רצון פשוט איך יוצרים מוטיבציה חזקה באמת? הרצון לעשות משהו הוא המפתח ... בחיים. אליעד כהן מסביר את השיטות השונות ליצירת מוטיבציה ולהעצמת הרצון, ומדגיש באופן מיוחד את החשיבות של רצון ללא סיבה. בדרך כלל אנשים מנסים לחזק את הרצון שלהם על ידי מתן סיבות הגיוניות לפעולה מסוימת, לדוגמה, מי שרוצה להצליח למכור מוצר מסוים, ינסה לחזק את המוטיבציה שלו על ידי מחשבות כמו ... יותר ליצירת מוטיבציה ורצון חזק היא לומר לעצמך אני רוצה את זה, פשוט כי ככה אני רוצה, בלי שום סיבה. כלומר, לא לחפש סיבה הגיונית או רציונלית לרצון שלך. רוב האנשים מתקשים להאמין או להתחבר למחשבה הזאת, משום שהם חונכו לחשוב שלכל דבר חייבת להיות סיבה והצדקה. כאשר אדם אומר לעצמו אני עושה משהו פשוט כי ככה אני רוצה, הוא לפעמים מתקשה להאמין לכך. למה קשה להאמין לרצון ללא סיבה? הקושי נובע מכך שאנשים לא רגילים לפעול בלי סיבה. אנשים רגילים לחפש סיבות, כי כך למדו כל החיים שלהם. הם רגילים לומר אני רוצה לעשות משהו כי זה יביא לי תועלת או ... אני רוצה, הם לא מאמינים לעצמם ומרגישים שזה חלש או לא משכנע. כיצד אפשר להתאמן על יצירת רצון ללא סיבה? אליעד כהן מסביר שהדרך הכי טובה להתחבר למקום הזה היא לבצע תהליך של חקירת הרצונות שלך. כלומר, לקחת את ... התהליך הזה לעומק, הוא מגלה שבסופו של דבר, כל רצון שיש לו הוא רק כי ככה הוא רוצה. כל סיבה שנותנים לרצון היא שטחית, משום שאפשר להמשיך לשאול ולמה את זה?, עד שמגיעים לנקודה שבה אין תשובה מעבר לככה אני רוצה. מדוע רצון ללא סיבה חזק יותר? הסיבה שרצון ללא סיבה הוא חזק יותר, היא שהוא אינו תלוי בשום דבר אחר. כאשר אדם רוצה משהו כי ככה הוא רוצה, הרצון שלו הוא מוחלט ועוצמתי הרבה יותר מרצון שמבוסס על סיבות. רצון שמבוסס על סיבות הוא חלש יותר משום שהסיבות עלולות להשתנות או להיחלש. אם אדם רוצה כסף כדי להרגיש טוב, אבל פתאום הוא מוצא דרכים אחרות להרגיש טוב, ... רוצה כסף סתם כי ככה הוא רוצה, הרצון שלו יישאר יציב וחזק, כי אין משהו אחר שיכול להחליף את הסיבה שלו, שהרי אין לו סיבה. איך להשתמש ברצון ללא סיבה בחיים האמיתיים? כדי להשתמש ברצון ללא סיבה בחיים האמיתיים, אליעד ממליץ לאנשים להגיד לעצמם שוב ושוב אני רוצה את זה כי ככה אני רוצה, בלי שום סיבה. ברגע שהאדם מבין ומרגיש עמוק בפנים שכל רצונותיו הם למעשה כי ככה הוא רוצה, הוא יכול להפעיל את הרצון ... שהוא רוצה להשיג מטרה כלשהי, הוא פשוט אומר לעצמו אני עושה את זה כי ככה אני רוצה, בלי קשר לנסיבות או לתוצאות הצפויות. זוהי הדרך החזקה ביותר ליצור התמדה ועמידות בפני קשיים. איך הדוגמה של אלוהים עוזרת להבין רצון ללא סיבה? אליעד משתמש בדוגמה מהספרים של חכמי היהדות ששואלים למה אלוהים ברא את העולם. יש הרבה סיבות שניתנו, כגון רצון להיטיב, להשפיע טוב וכדומה. אך בסופו של דבר, אם חוקרים לעומק, התשובה המוחלטת ביותר היא כי ככה עלה ברצונו. כלומר, אלוהים ברא את העולם פשוט כי כך הוא רצה, ללא שום סיבה אחרת שמסבירה את הרצון שלו. דוגמה זו נועדה להמחיש שהכוח החזק ביותר, הכוח המניע המוחלט, הוא הרצון ללא סיבה, ככה אני רוצה, פשוט משום שזו מהות הרצון. לסיכום, יצירת מוטיבציה חזקה לאורך זמן מגיעה מהרצון ללא סיבה. כאשר אדם מבין ומתחבר לרצון הזה, הוא משיג יכולת התמדה חזקה במיוחד. הוא כבר לא תלוי בתוצאות או בהישגים, ולכן הרצון שלו נשאר חזק בכל מצב ובכל תנאי. איך ליצור מוטיבציה? רצון ללא סיבה איך לחזק את הרצון? איך להתמיד במטרות? מהי מוטיבציה פנימית? איך לגרום לעצמי לרצות? מהי הדרך הטובה ביותר לחזק ...

... איך נוצרת חרדה? איך נוצרת שנאה? איך נוצרת אהבה? איך נוצר רגש חיובי? איך נוצר רגש שלילי? רגש בלי סיבה, רגש עם סיבה, חוקיות הרגשות, טיפול ברגשות, למה אני מפחד ממשהו? איך נוצר פחד ומהו המבנה של רגש הפחד? פחד הוא רגש ... שנולד לא קרה לו דבר רע. לכן, נשאלת השאלה, מדוע באמת לפחד מהמוות? האם ייתכן פחד או רצון בלי סיבה אמיתית? אליעד כהן מצביע על תובנה עמוקה יותר, לפיה ייתכן מצב שבו פחד או רצון אינם מבוססים על שום סיבה אמיתית. למשל, אדם עשוי לגלות שהוא מפחד מגוק פשוט כי הגוק מפחיד אותו, ללא סיבה נוספת. אבל אם הפחד הוא חסר סיבה, הדבר נראה לא הגיוני, כי מדוע שבן אדם יפחד ממשהו ללא כל סיבה אמיתית? מצד שני, אם יש סיבה לפחד, תמיד תישאל השאלה מדוע אדם מפחד מהסיבה הזו, וכך הלאה עד אינסוף. המשמעות היא שהמערכת של פחד ורצון יכולה להיות לולאה אינסופית ללא נקודת עצירה ברורה. אם יש סיבה לפחד, יש סיבה נוספת מאחורי הסיבה הזו, וכן הלאה. לכן, הפחד או הרצון בסופו של דבר יכולים להיחשב כחסרי סיבה מוחלטת, משום שהסיבה הראשונה תמיד נשענת על סיבה אחרת, במעגל אינסופי. מה המשמעות של הצורה מחיה את עצמה? התובנה שאליעד כהן מציג היא שבסופו של דבר הפחד והרצון יכולים להיות תוצאה של עצמם, כלומר, הצורה עצמה מחיה ומחייבת את עצמה ללא שום סיבה חיצונית. האדם פשוט מפחד או רוצה דבר מסוים כי כך הוא מרגיש באופן טבעי, ללא צורך בהסבר הגיוני. זה ... הדבר הבסיסי ביותר שממנו הוא בורח או שאליו הוא משתוקק, ולהבין שבסופו של דבר הכל מוביל ללופ אינסופי של סיבות ותוצאות. לסיכום, מה המנגנון השלם של הפחד והרצון לפי אליעד כהן? אליעד כהן מסכם שהפחד והרצון הם מנגנונים שמבוססים ... שלו לעומק, עד לגילוי השורש העמוק ביותר שלהם - שאולי אפילו אינו קיים באמת, אלא נמצא בלולאה אינסופית של סיבות מדומות. פחד מהמוות האם הגיוני לפחד מהמוות? האם יש פחד בלי סיבה? איך נוצר דיכאון? חרדה לא הגיונית החוקיות של הפחד הצורה מחייה את עצמה מבנה הפחד - כיצד פחד נוצר ... עמוקות יותר: מה באמת אני לא רוצה, ולמה? מה באמת אני כן רוצה, ולמה? האם לכל פחד יש בהכרח סיבה? האם ייתכן שאדם מפחד ממשהו בלי שום סיבה אמיתית? סיכום פחד ורצון הם שני צדדים של אותו מטבע - הם מבוססים על תפיסות של תוצאה אפשרית. אדם ... למידע נוסף, ניתן לחפש באתר האינטרנט EIP.co.il ביטויים כגון איך נוצר פחד, מנגנון של פחד, האם לכל דבר יש סיבה, רצון ופחד וסיבתיות. פחד מהמוות, האם הגיוני לפחד מהמוות? איך לא לפחד מהמוות? למה אני מפחד למות? למה אני לא רוצה למות? האם יש פחד בלי סיבה? האם אפשרי לפחד בלי סיבה? האם יש אהבה בלי סיבה? האם אפשרי לאהוב בלי סיבה? איך נוצר דיכאון? פחד לא הגיוני, רגש לא הגיוני, חרדה לא הגיונית, החוקיות של הפחד, החוקיות של הרגש, החוקיות של החרדה, החוקיות של האהבה, המבנה של הפחד, סיבתיות של פחד, הצורה מחייבת את עצמה, הצורה מחייה את עצמה, למה אני לא רוצה שיקרה משהו?

השאלה למה, סיבתיות, סיבה ותוצאה, 2 תשובות לשאלה למה, למה משהו קורה? בשביל מה משהו קורה? איך לדעת למה? איך לדעת בשביל מה? איך למצוא תשובה לשאלה למה? סיבה מוחלטת, סיבה יחסית, למה דברים קורים? למה אלוהים ברא את העולם? מה המשמעות של השאלה למה? השאלה למה היא אחת השאלות ... שואלים את עצמם ואחרים. לפי אליעד כהן, לשאלה הזו יש שני פירושים אפשריים עיקריים: פירוש ראשון: למה במובן של סיבה - מה גרם למשהו לקרות? פירוש שני: למה במובן של תכלית - בשביל מה זה קרה? מה המטרה או ... לא מבחינים בין שני הפירושים, דבר שמוביל לחוסר בהירות לגבי התשובה הרצויה. כיצד למצוא תשובה לשאלה למה במובן של סיבה? אם השאלה למה נשאלת במובן של סיבה (מה גרם לכך לקרות?), הדרך למצוא תשובה היא לבדוק את כל האירועים שקדמו למה שקורה כעת ולבדוק אילו מהם ... הוא רעב, אולי הוא ראה עגבניה במקרר, אולי מישהו הציע לו לאכול אותה. כל אחד מהאירועים האלו עשוי להיחשב כסיבה לכך שהוא אוכל את העגבניה. כלומר, מחפשים קשר סיבתי בין אירועים בעבר לבין האירוע בהווה. כיצד למצוא תשובה לשאלה למה במובן של תכלית? אם השאלה למה מתכוונת לתכלית ... לשאלה למה? אליעד מדגיש שניתן למצוא תשובות יחסיות לשאלות למה, אך אי אפשר למצוא תשובות מוחלטות. תשובה יחסית היא סיבה או תכלית שנכונה רק מנקודת מבט מסוימת. למשל, אפשר להגיד שהסיבה לכך שאדם אוכל עגבניה היא כי הוא רעב, אבל אז אפשר להמשיך לשאול למה הוא רעב, ולמה קרה מה שגרם לו להיות רעב, וכן הלאה עד אינסוף. הסיבה המוחלטת היא הסיבה הראשונה שאמורה לעמוד בתחילת השרשרת, אך סיבה כזו אינה ניתנת להשגה מכיוון שתמיד ניתן לשאול עליה את השאלה ולמה הסיבה הזאת התרחשה?. זו שאלה שאין לה סוף ואי אפשר למצוא לה תשובה מוחלטת. באותה מידה, גם אי אפשר למצוא ... יש עוד תכלית מאחורי התכלית המוצהרת. למה אלוהים ברא את העולם? אליעד מתייחס גם לשאלה זו כדוגמה לניסיון לחפש סיבה מוחלטת. אנשים דתיים אומרים שהעולם נברא כי כך אלוהים רצה, אך כאשר ממשיכים ושואלים ולמה אלוהים רצה?, אין לכך ... כיצד להתמודד עם השאלה למה בחיי היום - יום? כאשר שואלים למה, אליעד ממליץ להגדיר מראש האם מחפשים את הסיבה לאירוע או את התכלית שלו: אם מחפשים את הסיבה, עלינו להסתכל על העבר ולחפש אירועים שהובילו למצב הנוכחי. אם מחפשים את התכלית, עלינו להסתכל לעתיד ולבחון אילו תוצאות ... יתרחשו בעקבות המצב הנוכחי. אך תמיד חשוב לזכור כי התשובות שמצאנו הן יחסיות ואינן מוחלטות, כי אין אפשרות להגיע לסיבה ראשונית או לתכלית סופית מוחלטת. לסיכום, השאלה למה מאפשרת לנו להבין את העולם טוב יותר, אך עלינו לזכור שתמיד יהיו לה תשובות חלקיות בלבד, ולא תשובה מוחלטת וסופית. למה דברים קורים? איך למצוא סיבה ותוצאה? בשביל מה אנחנו חיים? סיבתיות בעולם למה אלוהים ברא את העולם? איך לדעת מה המטרה של אירועים? תשובה מוחלטת לשאלה למה