בחירה חופשית, למה זה קורה, סיבת האירועים, חיפוש סיבות, אלוהים חסר כל יכולת, רע לטובה, למה יש רע מה הסיבה שבני אדם מחפשים סיבות לאירועים שקורים להם? כאשר מתרחשים אירועים שליליים או מצבים קשים, בני אדם מחפשים סיבות מדוע הדברים קרו דווקא להם. אליעד כהן מסביר שאדם תמיד רוצה לדעת למה קרה משהו, מתוך הנחה שאם יידע את הסיבה, אולי יוכל לשנות את המציאות בעתיד או לפחות לחוש יותר נוח עם מה שכבר קרה. לדוגמה, כאשר אדם עובר ... אולי זה לא היה קורה. כך גם לגבי אירועים קשים יותר כמו השואה, בהם האדם מחפש הסבר הגיוני או סיבה לכך שהאירוע התרחש דווקא באופן שבו הוא התרחש. החיפוש אחר סיבות נובע מתוך הצורך של האדם להרגיש שליטה. בני האדם לא באמת מחפשים רק את הסיבה האמיתית, אלא למעשה הם רוצים שתהיה סיבה שתנחם אותם, שתצדיק את הכאב או את הקושי. לכן הם נוטים לומר לעצמם זה לטובה, כל דבר קורה מסיבה וכדומה. אולם, גם כאשר אומרים לאדם שהכל לטובה, עדיין מתעוררת בו התנגדות. הוא מרגיש שאם באמת הייתה אהבה או ... פשוט לקבל את הטוב באופן ישיר בלי לעבור דרך של כאב וסבל קודם? למה הכל לטובה לא באמת מנחם? הסיבה שאמירות כמו הכל לטובה לא באמת מנחמות, היא שהאדם לא מצליח להבין מדוע הטוב שהוא אמור לקבל חייב לעבור ... את הטוב, בלי לגרום לו לסבול לפני כן? אליעד מסביר שהסבל לא באמת קשור לשאלה האם יש או אין סיבה, אלא לרצון של האדם להבין מדוע בכלל קורה משהו בניגוד לרצונו. האדם סובל כי הוא רוצה שהמציאות תהיה שונה מכפי שהיא. כאשר הוא מחפש את הסיבה לכאב, הוא בעצם מחפש איך לשנות או לשלוט במציאות. אך אם היה מקבל באופן מוחלט את העובדה שהמציאות היא ... שאף אחד לא באמת מחליט שום דבר, ושגם אלוהים אינו בעל יכולת מוחלטת להחליט, אז הסבל היה יכול להיעלם. הסיבה לכך היא פשוטה: אם אף אחד לא מחליט, אז האדם היה מפסיק לחפש סיבות למה שקרה, מפני שהוא היה מבין שאין משמעות לשאלה למה זה קרה. הוא מדגים זאת באמצעות מצב תיאורטי: אילו היית יודע בוודאות מוחלטת שכל דבר שקורה, מתרחש ללא סיבה כלל - לא היית סובל. זאת משום שהסבל הוא תוצר של חיפוש משמעות וסיבה. אך אם האדם היה משוכנע שאין שום סיבה לשום דבר, לא היה לו צורך לחפש הסברים, והסבל היה מתפוגג. למה אלוהים לא כל - יכול על פי ההסבר של אליעד? על פי אליעד, ההבנה שהכל מתרחש ללא בחירה וללא סיבה אמיתית, מובילה למסקנה שגם אלוהים, או הכוח העליון, הוא למעשה חסר כל יכולת. הוא לא באמת בוחר שום דבר, ... חופשית. המסקנה של אליעד היא שכאשר האדם מבין את זה באמת, הוא מפסיק לסבול מהאירועים כי הוא מפסיק לחפש סיבות או לנסות לשלוט במציאות. בסיכום, הרעיון המרכזי שאליעד מעביר הוא כי המקור לסבל הוא החיפוש של האדם אחר סיבות ורצונו לשנות את המציאות. הבנה עמוקה של חוסר השליטה והיעדר בחירה חופשית עשויה להביא להשתחררות מוחלטת מהסבל. האם יש ... חופשית? למה יש רע בעולם? האם הכל באמת לטובה? האם אלוהים כל יכול? איך להשתחרר מהסבל? למה אנשים מחפשים סיבות? האם המציאות חסרת משמעות?

... זקן, לפי ההסבר שלו, הוא אדם שחושב שההווה שלו הוא תוצאה של מאמצים קודמים. כלומר, הוא מאמין שיש קשר סיבתי ברור בין מה שעשה בעבר לבין המצב שלו בהווה. האדם הזקן סובל, כי הוא כל הזמן עובד כדי להבטיח ... בכל רגע מחדש. האדם הצעיר לא חושב שהעבר שלו קובע את ההווה, אלא חווה את הכל כמתרחש מאליו, ללא סיבה. בפרספקטיבה כזו, אין סבל מהעבודה כי הוא לא מרגיש שהוא באמת עובד. הוא חי את הרגע בהבנה עמוקה שכל המציאות נוצרת עכשיו מעצמה. האם העולם הוא סיבה ותוצאה או נוצר מעצמו? אליעד כהן מציג שתי תפיסות עיקריות לגבי העולם והעבודה. לפי התפיסה הראשונה, העולם הוא סיבה ותוצאה. כלומר, כל פעולה שלנו גוררת תוצאה מסוימת, ולכן אם האדם רוצה משהו, הוא חייב לעשות פעולות שישיגו את ... מתרחש ברגע זה בלבד. מדוע אנשים חווים סבל בעבודה? הסבל של אנשים מעבודה נובע מכך שהם חיים בתפיסה של סיבה ותוצאה, שבה הם חייבים להשקיע מאמץ כדי להגיע לתוצאה הרצויה. לדוגמה, אדם שמאמין שהוא חייב לעבוד קשה כל החודש ... שהאדם מחזיק. זה לא עונש שאלוהים נותן לאדם, אלא האדם מעניש את עצמו בעצם החשיבה שהעולם פועל במנגנון של סיבה ותוצאה. כאשר אדם מבין שכל מה שיש לו הוא תוצאה של המציאות שמתחדשת ברגע הזה, אז הוא מפסיק לסבול ... מרגיש סבל מהעבודה, כי הוא חווה אותה כמשהו שנובע מתוכו, ללא מאמץ חיצוני. הוא חווה שהמציאות נוצרת מעצמה, ללא סיבה חיצונית שדורשת מאמץ מיוחד. האדם, לעומת זאת, תופס את העבודה כמשהו חיצוני לו, ולכן הוא סובל. האם המטרה של ...

... לעצמו: העבר אינו חשוב לי בכלל והעתיד גם הוא חסר משמעות, למעשה ימצא שההווה גם הוא הופך לחסר משמעות. הסיבה לכך היא שהמשמעות של ההווה נובעת מתוך קשר והשוואה לזמנים אחרים - לעבר ולעתיד. ללא הקשר הזה, הרגע הזה ... כזה, האדם יחווה שלמות מוחלטת, שכן הוא יחווה חוויה של אחדות - ללא הבחנה בין אני לבין לא אני. הסיבה לכך היא שהנפרדות בין אני ולא אני, תחושת הטוב והרע או הרצונות השונים שלנו, נובעים תמיד מתוך השוואה לעבר ... בלי העבר והעתיד, הרגע הזה חסר משמעות ספציפית, כי אין לו שום קונטקסט, אין לו שום נקודת השוואה. זו הסיבה מדוע אין זה נכון לומר באופן חד משמעי שהרגע הזה הוא החשוב ביותר, אלא צריך להבין כי הרגע הזה, ... דרכו. מהן שלוש הפרספקטיבות להבין את חוויית הזמן? אליעד מתאר שלוש פרספקטיבות עיקריות להבנת הרגע הזה וחוויית הזמן: פרספקטיבת סיבה ותוצאה: כל רגע הוא תוצאה של הרגע הקודם, והוא בעצמו סיבה לרגע הבא. במובן הזה, הרגע הנוכחי הוא חוליה בשרשרת אינסופית של אירועים. פרספקטיבת היצירה הרגעית: כל רגע נוצר עכשיו ... עומד בפני עצמו וחדש לחלוטין. הפרספקטיבה המשולבת: שתי הגישות נכונות בו זמנית. כלומר, מצד אחד, ההווה הוא חלק משרשרת סיבה ותוצאה, ומצד שני, הוא נברא באופן מוחלט ועצמאי ברגע זה ממש. כל שלוש הפרספקטיבות נכונות בו - זמנית, ויש ... משקל בחוויית האדם - אחד אינו יכול להתקיים ללא השני. מהן שלוש הפרספקטיבות להבנת הרגע הזה? 1. פרספקטיבה של סיבה ותוצאה - כל רגע נובע מהרגע הקודם ונמשך לרגע הבא, כך שהעבר משפיע על ההווה והעתיד נבנה מהעבר. 2. ... למה שיהיה אחריו. 3. פרספקטיבה משולבת - שתי הגישות נכונות בו - זמנית, כך שהרגע הזה גם מתהווה מתוך הסיבתיות וגם קיים כרגע עצמאי. מה המסקנה? הרגע הזה הוא החשוב ביותר, אך לא באופן מנותק מהעבר ומהעתיד. המשמעות של ... לא היא תסביר תסבירי את אתה שואל מההיבט של המהות כן יש שלוש פרספקטיבות. ש: יש נקודת מבט שיש סיבה תוצאה סיבה תוצאה זה כל מה שאנחנו חווים ויש עוד נקודת מבט שכאילו הכל נוצר עכשיו ויש עוד פרספקטיבה שזה שניהם ...

... ולא הכאב עצמו. אליעד מדגיש כי אם האדם יבין לחלוטין למה הוא לא רוצה דבר מסוים, הוא יראה שאין סיבה לפחד. האם אפשר להעלים את הפחד לחלוטין? אליעד טוען שיש דרך שבה האדם יכול להגיע למצב בו אין לו ... שהוא חווה (כלומר, מדוע הוא מבדיל בין יש לאין), הוא יגיע למצב בו הוא יראה שהכל אחד ואין כל סיבה לפחד. לדוגמה, הוא מסביר שאם אדם באמת היה מסוגל לראות שאין הבדל בין מציאות אחת לאחרת, הוא לא היה ... בכלל מבדיל בין יש לאין, ולמה הוא רוצה משהו אחד ולא אחר. למה לפעמים נדמה לאדם שהוא מפחד בלי סיבה? אליעד מסביר שבתחילה נדמה שיש סיבה מוגדרת לפחד, אך בהתבוננות עמוקה יותר, האדם מגלה שהוא מפחד בלי סיבה אמיתית, מכיוון שהשורש של כל הפחדים הוא הרצון עצמו. האדם למעשה מפחד ללא סיבה אמיתית, משום שכל הסיבות החיצוניות הן ביטוי של הרצון הפנימי שלו שהמציאות תהיה אחרת מכפי שהיא. לדוגמה, אדם יכול לחשוב שהוא מפחד לאבד ...

... האדם להבין מי הוא באמת, מהי המהות של המציאות או מהי האחדות, מכריח אותו באופן פרדוקסלי ליצור נפרדות ושקר. הסיבה לכך היא שכדי להבין משהו האדם חייב להגדיר אותו, אך המהות האמיתית של המציאות, האחדות המוחלטת, אינה ניתנת להגדרה ... לבדוק למה הוא לא חווה את השלמות, וזה כבר נותן לו כיוון ברור מה הוא צריך לחקור ולבדוק בתוכו. הסיבה לכך שהאדם לא חווה שלמות היא משום שהוא רק מאמין בדברים מסוימים, אך אינו חווה אותם במלואם. הדרך היא ... כל המציאות כולה: עבר, הווה, ועתיד. הזמן הוא רק תחושה פנימית של האדם. האדם רגיל לחשוב שיש זמן, שיש סיבה ותוצאה, אבל הכל קיים ממש עכשיו. אין קשר אמיתי בין העבר להווה, והאדם נמצא איפה שהוא נמצא רק כי ... הוא בעצם יוצר שקר. תחשבו שהכל כבר טוב, והאדם מנסה לעשות יותר טוב, אז הוא בעצם הורס את העולם. הסיבה שקשה להבין זאת, כי צריך להסביר מה זה אמת, אבל כדי להסביר מה היא אמת, קודם כל צריך לדעת ... בכל מקום ובכל זמן. רק אחרי שאתה מבין מה זה הכל, אז אתה צריך לנסות להבין שהכל זה הכסא. הסיבה שאתה לא סובל כרגע, זה בגלל שאתה לא מחפש את האמת מספיק. אם אני אומר לך שאתה צריך ליהנות ... שהכל לא מאלוהים. האם את יכולה להוכיח לי שהכל מאלוהים? לא. למשל אם היא הייתה נותנת לי הוכחה, שיש סיבה לכל דבר, והסיבה הראשונה היא אלוהים. אז היא שואלת מדוע אני עדיין לא חווה, אפילו שמבינה שיש סיבה? לוקחים את ההוכחה, ושואלים על כל מילה מההוכחה. אם לא תביני לא יעזור כלום. מי שרוצה למצוא את האמת ... בין שיגעון לחכמה. הכל כבר אמת, אני מנסה להסביר לך שלא צריך לשנות. שאלה: לפי ההיגיון שלי, העולם זה סיבה ותוצאה, ואתה בהרצאות אומר שהכל זה עכשיו, אז זה לא מסתדר לי. אליעד: מה שאת צריכה לעשות זה להגיד, ... תחשבי על זה, את תחווי את זה. גם אני לא חושב על זה, מבחינתי אני עושה את הפעולות שלי, סיבה ותוצאה, אבל בתוכי אני מבין שככה זה. שאלה: האם יכולה להיות כאן תהום? אליעד: כן, את יכולה ללכת לשם, ... הכל קורה כרגע. את כל שנייה חווה שיש עבר ועתיד, זוהי רק חוויה, אבל למעשה הכל עכשיו. בפרקטיקה, יש סיבה ותוצאה, טוב ורע, אבל בתוכך הפנימי, אם אתה מבין שהכל אחד, איך יכול להיות עבר, הווה ועתיד, אם מה ...

... לא באמת רוצה את הדבר עצמו, אלא את התחושה או התוצאה שהדבר יביא לו. אליעד מסביר, שאם יש לאדם סיבה לכך שהוא רוצה משהו, פירושו של דבר שהוא לא באמת רוצה אותו אלא רק משתמש בו כדי להשיג משהו ... כך הוא מגיע להבנה עמוקה יותר של עצמו ושל מה שמניע אותו. האם קיימת אפשרות לרצות משהו בלי שום סיבה? אליעד מדגיש את הרעיון שכדי לרצות משהו באמת, הרצון צריך להיות ללא סיבה. רצון טהור או הרצון הראשון הוא מצב שבו האדם רוצה משהו ללא כל הסבר או סיבה נוספת. הוא פשוט רוצה כי הוא רוצה. לפי אליעד, אם לאדם יש סיבה או הסבר ללמה הוא רוצה משהו, הוא לא באמת רוצה את הדבר עצמו, אלא משהו פנימי יותר שמסתתר מאחורי ... עליו להמשיך ולשאול למה חשוב לו לא להיות רעב, עד שהוא מגיע למצב שבו אין לו תשובה ברורה או סיבה. בנקודה זו הרצון הופך להיות פחות מוחשי ויותר עמוק, עד שאולי יגלה שלא רוצה שום דבר ספציפי באמת. איך ... באמצעות תהליך מתמיד של חקירה עצמית. בכל פעם שאדם רוצה משהו, עליו לשאול למה הוא באמת רוצה אותו, מה הסיבה האמיתית לכך שהוא רוצה אותו, ומה מסתתר מאחורי הסיבה הזאת. התרגול הזה עוזר לאדם להתרחק מרצונות שטחיים או זמניים ולהתחבר לרצונות פנימיים ועמוקים יותר, או בסופו של דבר ...

... גם אלוהים לאחר הבריאה כבר זוכר את רגע הבריאה, אך אינו חי את הרגע המקורי עצמו. כדי לדעת את הסיבה לבריאת העולם באמת, אלוהים היה צריך לחזור למצב שבו הוא היה לפני הבריאה, וזה בלתי אפשרי, כי תמיד תהיה הפרדה בין הרגע של הבריאה לרגע שאחריו. הפרדוקס של הסיבה הראשונה: האם יכול להיות סיבה לבריאת העולם? כאן אליעד מציג פרדוקס נוסף: אם לאלוהים הייתה סיבה לברוא את העולם, פירוש הדבר שישנה סיבה שנמצאת מחוץ לאלוהים. אך אלוהים הוא הראשון ואין עוד דבר חוץ ממנו. לכן, לא יכולה להיות סיבה חיצונית לו. אליעד מסביר שזהו פרדוקס לוגי: או שיש סיבה חיצונית, ואז אלוהים לא הראשון, או שאין סיבה חיצונית, ואז אי אפשר להבין למה הבריאה התרחשה. הוא נותן דוגמאות נוספות כמו: למה כדור הארץ מסתובב? אם אתה לא הסיבה לכדור הארץ שמסתובב, אתה לא מבין זאת במלואו. באותה דרך, אם אינך כוח המשיכה עצמו, לעולם לא תוכל להבין ...

... או ראויה לאהבה. אפשר פשוט לאהוב את עצמך כי אתה קיים. לדוגמה, הוא אומר, אפילו השם שלך יכול להיות סיבה מספיק טובה לאהוב את עצמך, ואין צורך בסיבה חיצונית או עמוקה יותר. אליעד מדגיש שכאשר המשתתפת אומרת שהיא צריכה סיבה טובה יותר לאהוב את עצמה, היא בעצם מושפעת מדעות של אחרים, שגורמות לה לחשוב שהיא חייבת להיות טובה במובן ... לך דוגמה, השם שלך הוא מחויב יחסית? תאהבי את עצמך בגלל איך שקוראים לך מה את צריכה למצוא עוד סיבות, מה זאת לא סיבה מספיק טובה? ש: לא. אליעד: למה לא? ש: אני צריכה סיבה מספיק טובה. אליעד: מי החליט מאיזה סיבה היא מספיק טובה? ש: אני החלטתי, האנשים החליטו. אליעד: אוקי אז את מתחשבת במה שאחרים חושבים? לא הבנתי אותך. ש: כן. אליעד: אוקי אז מה אחרים חושבים? שלאהוב את עצמך בגלל השם שלך זאת סיבה לא מספיק טובה ורק אם תהיי בן אדם טוב את יכולה לאהוב את עצמך, נכון? ש: כן. אליעד: ואת ...

... לא ניתן לבטל לחלוטין את האפשרות הזו אצל הצד השני. למה קשה לשכנע אדם שאתה לא רוצה לפגוע בו? הסיבה שאליעד כהן מסביר לכך היא, שקיימת אפשרות אמיתית, מבחינה שכלית, שאכן קיימות בך גם כוונות שליליות, גם אם אינך ... רוצה להרע לו? כדי לשנות תחושה זו, קודם כל עליך להבין למה האדם השני חושב כך. אליעד מציין מספר סיבות אפשריות: האדם השני רוצה בעצמו להרע לך, ולכן הוא מניח שגם אתה מתכוון להרע לו. אם תצליח לגרום לו ... מנסה לעזור, ייתכן שהוא מעדיף להמשיך להאמין בכך, כדי לא להתמודד עם המחשבה שהוא סתם סבל כל הזמן ללא סיבה אמיתית. מה לעשות אם האדם השני מצפה ליותר ממה שאתה נותן? לפעמים התחושה שאתה רוצה להרע מגיעה דווקא מציפיות ... השני לחלוטין, כי לפעמים הוא פשוט מעדיף להישאר בתחושה של קורבן או תחושת פגיעה, מאשר להודות שסתם סבל ללא סיבה ממשית. האם אפשר לשכנע מישהו באופן מוחלט שאתה לא מנסה לפגוע בו? התשובה של אליעד לשאלה זו ברורה: לא ... אפשרית, גם אם אתה מתכוון רק לטובתו. למה קשה לשכנע מישהו שאתה לא מנסה להרע לו? אליעד מסביר את הסיבה לכך בצורה מעמיקה: אם היה מדובר במשהו מחויב מבחינה שכלית, אפשר היה לשכנע במאה אחוז, אבל מכיוון שזה לא ... לי. זו דרך להגיד לעצמו שהוא לא עושה משהו רע אם הוא מאמין גם שהצד השני עושה רע. עוד סיבה אפשרית לכך שהאדם השני חושב כך היא פחד. אליעד מביא את הדוגמה שבה אדם חושש שהוא סובל בגלל משהו, ... זה, ואם תסביר לו את כוונותיך, הוא עלול להרגיש רע עם עצמו על כך שבמשך זמן רב סבל מבלי סיבה. אליעד מציין שלפעמים האדם השני מעדיף להיאחז בתפיסה שהוא סבל בגללך, כי זה מאפשר לו להימנע מההבנה שהוא פשוט ... היא כזאת, אין שום דרך בעולם לשכנע מישהו במאה אחוז שאתה לא מתכוון להרע לו, אין דרך למה? כמה סיבות, קודם כל כי אין דרך לגרום למישהו להיות בטוח במשהו במאה אחוז, למה? כי זה לא מחויב מצד השכל, ... זה לא מחויב מצד השכל אתה לא יכול לשכנע במאה אחוז זה קודם כל דבר ראשון. עכשיו דבר שני הסיבה שאתה לא יכול לשכנע במאה אחוז שאתה לא מתכוון להרע לבן אדם זה בגלל שמצד האמת אתה גם מתכוון ... במשהו? דבר ראשון שואלים למה הוא חושב את מה שהוא חושב ולמה הוא חושב שאתה רוצה להרע לו? מהרבה סיבות, סיבה ראשונה אולי כי הוא רוצה להרע לך אז הוא חושב שאתה רוצה להרע לו ולכן לדוגמה אם תגרום לו ... את עצמו שהוא עושה לך רע בזה שהוא אומר גם אתה עושה לי רע לדוגמה. עכשיו יכול להיות עוד סיבה, עכשיו מה האמת באמת או מה כנראה היה בסיפור? הבן אדם מפחד שיש לו רע, הבן אדם מרגיש שרע ... מה שהוא עושה ולנסות לשנות את ההנחות יסוד שלו, למה זה ככה? ודרך זה לנסות לשנות, יכולות להיות הרבה סיבות.

... המרכזית היא האם הרצון שלנו באמת שלנו או שהוא תוצאה של תהליך דטרמיניסטי, שבו כל אירוע נגרם על ידי סיבה קודמת. האם ניתן להוכיח שיש בחירה חופשית? כדי להוכיח שיש לנו בחירה חופשית, יש לבחון אם אנחנו יכולים לבחור באופן חופשי, ללא תלות בסיבות חיצוניות. לדוגמה, אם אדם בוחר לאכול כי הוא רעב, האם מדובר בבחירה חופשית? אליעד טוען כי גם הרצון לאכול ... על ידי מצבים ביולוגיים. האם הכל דטרמיניסטי? הדטרמיניזם טוען שכל מה שקורה בעולם, כולל הרצונות שלנו, נגרם על ידי סיבה ותוצאה. כל פעולה שלנו היא תוצאה של תהליך שנמשך לאורך זמן, כולל השפעות גנטיות, חינוכיות, חברתיות, ותנאים אחרים שהיו ... שקיבל או האווירה שבה הוא גדל. האם אפשר להרגיש שהכל בחירה? אפילו אם נניח שכל דבר קורה על פי סיבה ותוצאה, ייתכן שהאדם עדיין יכול לחוות את כל חייו כבחירה חופשית. לדוגמה, אדם עשוי להרגיש שהוא שולט במציאות ושהוא ... נתונה? הביטוי הכל צפוי והרשות נתונה מציין את הדואליות שבין דטרמיניזם ובחירה חופשית. מצד אחד, כל דבר קורה מתוך סיבה ותוצאה (הכל צפוי), אך מצד שני, האדם חווה את עצמו כמי שבוחר את פעולותיו (הרשות נתונה). אליעד טוען שלמרות ... מורכבת. גם אם אנחנו חווים את עצמנו ככאלה שבוחרים את פעולותיהם, יתכן שכל מה שקורה לנו הוא תוצאה של סיבות קודמות. המפתח הוא להבין שהחוויה של הבחירה או חוסר הבחירה היא חלק מהמציאות, והאמת תלויה בפרספקטיבה של המתבונן. האם ... באופן בלתי תלוי בכל גורם חיצוני. אך כאן עולה שאלה חדשה: מדוע אדם רוצה לבחור? אם הרצון עצמו נובע מסיבות מסוימות, האם הוא אכן חופשי? לדוגמה, אם אדם בוחר לאכול כי הוא רעב, האם זו באמת בחירה חופשית, או שמדובר בפעולה שנעשית מתוך דחף פנימי בלתי נשלט? האם הכל דטרמיניסטי? רעיון הדטרמיניזם טוען שהכל מתרחש על פי סיבה ותוצאה, ולכן אין דבר כזה בחירה חופשית אמיתית. כל דבר שקורה, כולל הרצונות שלנו, נקבע מראש על ידי סיבות קודמות. במילים אחרות, כל מחשבה או רצון שאדם חווה הם תוצאה של רצף אירועים שהחלו עוד לפני לידתו. לדוגמה, ... הכל צפוי והרשות נתונה? הביטוי הזה משקף את הדואליות שבין דטרמיניזם לבחירה חופשית. מצד אחד, הכל מתרחש לפי חוקי הסיבה והתוצאה (הכל צפוי), אך מצד שני, האדם חווה את עצמו כמי שבוחר (הרשות נתונה). ההבנה העמוקה היא שאם הכל ... השאלה האם האדם בוחר את הרצון שלו, או שהרצון עצמו הוא תוצאה של גורמים אחרים. אם הרצון עצמו מוכתב מסיבות חיצוניות, האם זה אומר שאין לאדם באמת שליטה על חייו? אליעד מציע לבדוק: האם אתה יכול לרצות משהו אחר ... השאלה האם יש בחירה חופשית נותרת פתוחה, משום שהאדם חווה את עצמו כבוחר אך מצד שני, הכל פועל לפי סיבה ותוצאה. אליעד מסביר שהדרך לשחרור מהשאלה היא להבין שהחוויה של הבחירה או של חוסר הבחירה היא עצמה חלק ממשחק ...