... סיבתיות, אקראיות, זמן ומקום, סיבה ותוצאה, סיבתיות מעגלית, חוק סיבה ומסובב, יחסי סיבה ומסובב, קשר של סיבה ומסובב, סיבתיות פנימית, סיבתיות חיצונית, סוגי סיבתיות, שרשרת סיבתיות מהי סיבתיות ומה הקשר שלה לאטיולוגיה ולזמן? הסיבה והתוצאה הן עקרונות מרכזיים בהבנת המציאות, והדיון ... כדי להבין איך דברים קורים ומדוע. אליעד כהן עוסק בהסבר של מושגי סיבתיות, ומבצע חקירה מעמיקה של מהות השאלות שנשאלות ... האירועים, ומדגיש שבסיסיות השאלות מתחילים במילים כמו למה? או מה הסיבה?, שאלות שמובילות פעמים רבות לשני כיוונים שונים, ... לתוצאה אחרת. מהם שני סוגי השאלות שאנו שואלים כשאנחנו מדברים על סיבתיות? אליעד מסביר ששאלות על סיבתיות לא תמיד ניתנות לתשובה חד משמעית. לדוגמה, כאשר ... טוב בעיניי, כלומר, מה גורם לי לחשוב שזה טוב. השאלה הראשונה עוסקת בסיבה עצמה (מהי הסיבה לרצון שלי?), והשנייה עוסקת בקשר שבין הרצון לבין ... גם על החשיבות של להבין את השאלות המורכבות שיכולות לעלות בשיחה על סיבתיות: מה הסיבה של הסיבה? ו - מה הקשר שבין הסיבה לבין התוצאה? השאלות הללו מאפשרות לנו להבין אם הסיבה היא אכן הגורם לתוצאה, או אם ישנם גורמים נוספים. מהו הקשר בין זמן, מקום וסיבתיות? אליעד מציין שבסיבתיות יש קשר הדוק לזמן ולמקום. הזמן, לפי דבריו, לא ... או שיש לו מהות בפני עצמו? הוא מציין גם את ההשפעה של הזמן על הסיבתיות: אם זמן הוא בלתי מוגבל, אז גם הסיבות יכולות ... בלי סוף. לשם כך, שאלת הזמן הופכת להיות רלוונטית לא רק בהקשר של סיבתיות , אלא גם בהבנה של קיום תהליכים. מהי סיבתיות מעגלית? כאשר מדברים על סיבתיות מעגלית, אליעד מתאר מצב שבו התשובות לשאלות של ... זה גורם לי להרגיש טוב? ושוב התשובה עשויה להוביל לאותו מסלול של סיבתיות. איך

סיבתיות, דטרמיניזם, אקראיות, מהי הסיבה הראשונה? סיבה ומסובב, לכל דבר יש סיבה, המסובב הראשון, משמעות החיים, הכל אקראי, בחירה ... פיזיקה, חוקי הטבע, סיבה לכל דבר מהו הקשר בין סיבתיות לדטרמיניזם ולאקראיות? הנושא המרכזי בהרצאה הוא סיבתיות, דטרמיניזם ואקראיות, ושאלת מהי הסיבה הראשונה? נבחנת לאורך השיחה. השאלות העמוקות שמועלות בהן מצביעות ... בשאלה האם לכל דבר יש סיבה, והאם אפשר לדעת את הסיבה הראשונה - זו שהחלה את כל התהליכים והאירועים. הוא מציין את הצורך האנושי בהבנת סיבתיות, כאשר אנשים מנסים להסביר כל דבר בשרשרת סיבות ומסובבים, אך גם מציין את הבעייתיות שבגישה זו. כשחושבים על כך לעומק, ... איך אפשר לומר שהסיבה הראשונה באמת קיימת, אם כל סיבה מובילה רק לסיבה נוספת, ובסופו של דבר אין סוף לשרשרת זו. מה המשמעות של סיבה ומסובב כאשר אין סיבה ראשונה? במהלך השיחה, אליעד עובר לתאר את הבעייתיות בהבנת משמעות החיים, אם אין סיבה ראשונה - אם לא ניתן לעקוב אחרי שרשרת של סיבות עד לנקודת התחלה ... דבר קורה רק כי יש לו סיבה, אז האם כל פעולה או מחשבה הם רק תוצאה של משהו אחר ולא בעלי ... ונסכים עם העיקרון של סיבתיות אינסופית, כל חוויה או פעולה יראו כבלתי משמעותיים, שכן אנחנו ... את ההתנגשות בין סיבתיות לאקראיות. אליעד מציע שבמידה והכל אקראי, זה בעצם יכול לתת למנגנון הסיבתי יותר משמעות. אם נתפוס כל אירוע או פעולה כאקראי, אז למעשה כל ... שהכל אקראי ולא קשור לסיבה מסוימת, אז בעצם כל פעולה יכולה להיות חסרת משמעות אמיתית. מהו ... והקשר שלו למושג הסיבתיות? הדיון אף מתפנה לכיוון של פיזיקה ותיאוריה קוסמולוגית, כשהם ... יכולים להוות את הסיבה הראשונה. אליעד מסביר שלא ניתן להוכיח את גיל היקום או את סיבת המפץ הגדול בוודאות מוחלטת, משום שבסופו של דבר כל חישוב מבוסס ... החופשית. אם הכל סיבתי, האם יש לנו בכלל בחירה חופשית? אם כל פעולה או רצון נגרמים על ... אף שהמוח שלנו תופס סיבתיות, תחושת הבחירה החופשית אינה נעלמת, ויש לה מקום במציאות שלנו, ... לסיבות ברורות. האם סיבתיות היא תחושת אשליה? אליעד מסביר שמרבית מהתחושות שלנו נובעות ... שמייצרים תחושה של סיבתיות, למרות שלעיתים קשה להוכיח את הקשר האמיתי בין

... סיבתיות, סיבה ותוצאה, מהות וצורה, אלוהים סיבת כל הסיבות, הסיבה הראשונה, המסובב הראשון, יחסי סיבה ומסובב, מחויב המציאות, אפשרי המציאות, איך עובד הרצון? חלק 2 מהם ... כלומר, כאשר הרצון חזק, תחושת החיסרון מתחזקת גם כן. לפעמים הפחתת הרצון או נכונות לוותר על הדבר המבוקש מביאה לתחושת סיפוק גבוהה יותר. האם ההבדלה בין דבר להיפוכו היא סיבת הסבל? אליעד מבהיר שההבדלה בין דברים לא בהכרח גורמת לסבל, אך היא מאפשרת את קיומו. כלומר, אם אדם לא היה מבדל בין דבר להיפוכו, הוא לא היה יכול לחוות סבל. אך עצם ההבדלה אינה מחייבת את הסבל, זו סיבה מאפשרת בלבד. כאשר אדם מזהה את ההבדלה כגורם לסבל, הוא יכול לבחור כיצד להתמודד איתה או לבטל אותה, ובכך להפחית את הסבל. האם עדיף להבין בעיות או לפתור אותן? אליעד מציע כי לעיתים, כאשר אנו פוגשים בעיה, יש לנו שתי אפשרויות: להבין את הסיבה לבעיה או למצוא פתרון מעשי. לא תמיד הבנת הסיבה מביאה לפתרון. לפעמים, ההבנה כיצד נוצרה הבעיה אינה מספקת את הדרך יציאה מהבעיה, ולכן עדיף להתמקד בפתרון המעשי ולא בהכרח בניתוח הסיבה. דוגמה לכך היא אדם שמעשן. הוא יכול לשאול את עצמו מדוע התחיל לעשן, אך לא תמיד הבנת הסיבה תוביל אותו להפסיק לעשן. לעומת זאת, אם יתמקד בשיטות איך להפסיק לעשן, יש סיכוי גבוה יותר להצליח, בלי להתעקש על הבנת הסיבה. האם אפשר למלא את הרצון על ידי שינוי הרצון עצמו? אליעד מסביר שניתן למלא את ... גורמת לסבל, אלא היא רק מאפשרת את קיומו. הוא מציע להתמקד בפתרונות מעשיים ולא בהכרח בהבנת סיבות הבעיות, ומדגיש שניתן למלא את הרצון גם על ידי שינוי הרצון עצמו. מהי סיבת הסבל? האם רצון יכול להתמלא בדמיון? איך עובד הרצון? מה הקשר בין רצון ... שהרצון חזק יותר, כך תחושת החיסרון מתחזקת. לכן לפעמים דווקא הפחתת הרצון או נכונות לוותר על הדבר, מובילות לתחושת סיפוק ומילוי גבוהה יותר. האם להבדיל בין דברים הוא הסיבה לסבל? אליעד מתייחס לשאלה אם הסבל נגרם בהכרח כתוצאה מההבדלה בין דבר ... אינה בהכרח מחייבת סבל, אך היא מאפשרת אותו. כלומר, אם אדם לא היה מבדיל בין דבר להיפוכו, הוא לא היה יכול לחוות סבל, אך עצם ההבדלה אינה מחייבת שהוא יסבול. זוהי רק סיבה מאפשרת. ההבחנה חשובה כיוון שהיא מאפשרת שליטה על מידת הסבל. אם האדם יזהה ... אותה במקרים מסוימים וכך להפחית את סבלו. כיצד כדאי להתמודד עם בעיות - להבין אותן או לפתור אותן? אליעד מסביר שכשאדם מתמודד עם בעיה, יש לו שתי אפשרויות: לחפש את הסיבה לבעיה או לחפש פתרון מעשי. לא תמיד מציאת הסיבה מביאה לפתרון. לפעמים ההבנה כיצד נוצרה הבעיה אינה מובילה לדרך יציאה מהבעיה, ולכן עדיף להתמקד בפתרון המעשי ולא בהכרח בניתוח הסיבה. לדוגמה, אדם שמעשן יכול לנסות להבין למה הוא התחיל לעשן, אך זה לא בהכרח ... גורמים בהכרח לסבל, אך הם מאפשרים את קיומו. הוא מציע להתמקד במציאת פתרונות ולאו דווקא בהבנת מקור הבעיה, ומבהיר שניתן למלא את הרצון על ידי שינוי הרצון עצמו. מהי סיבת הסבל? האם רצון יכול להתמלא בדמיון? איך עובד הרצון? מה הקשר בין רצון ...

... סיבתיות, סיבה ותוצאה, מהות וצורה, אלוהים סיבת כל הסיבות, הסיבה הראשונה, המסובב הראשון, יחסי סיבה ומסובב, מחויב המציאות, אפשרי המציאות, איך עובד הרצון? חלק 1 מה המשמעות של סיבה ותוצאה לפי אליעד כהן? אליעד כהן מציג בהרצאה את המושגים של סיבה ותוצאה, מהות וצורה, ומדבר על יחסי הגומלין ביניהם, תוך שהוא בוחן כיצד הם משפיעים על הבנת הרצון האנושי והמציאות. הוא מסביר כי מושג הסיבה והתוצאה לא תמיד פשוט כפי שהוא נראה, ולמעשה אין סיבתיות מוחלטת אם התוצאה והסיבה אינן זהות לחלוטין. אליעד מציין כי כל קשר סיבה - תוצאה הוא תמיד יחסי, ולא תמיד יש קשר ישיר בין השניים. האם תוצאה יכולה להתרחש בלי הסיבה שלה? לפי אליעד, לא תמיד התוצאה חייבת להתרחש בעקבות סיבה מסוימת. הוא מציין כי לא כל סיבה בהכרח מובילה לתוצאה אחת ספציפית. לדוגמה, הוא מביא את הדוגמה של אדם שזורק כוס מים על הרצפה, ושואל האם זה מחויב ... שכן ייתכן שהמים הגיעו לרצפה מסיבה אחרת, כמו דליפה. כמו כן, הוא מציין שייתכן שהכוס לא נשפכה בכלל, לדוגמה אם היא הייתה ריקה או חסומה. המסקנה היא כי קשר סיבה - תוצאה הוא תמיד יחסי ולא מוחלט. מדוע סיבה ותוצאה לעולם אינן זהות? הסיבה והתוצאה לא יכולות להיות זהות לחלוטין, כיוון שכאשר סיבה ותוצאה זהות, לא ניתן להבחין ביניהן ואין מקום למונחים שונים. אליעד מביא את הדוגמה של המשפט אני פה כי אני פה, שמציג מצב שבו הסיבה והתוצאה הן זהות לחלוטין. במקרה כזה, אין תובנה נוספת מעבר למשפט הזה, כיוון שאין הבדל בין הסיבה לבין התוצאה. המשמעות היא שסיבה ותוצאה אינן יכולות להיות זהות לחלוטין, כי ברגע שהן זהות לא נוכל להוציא מהן תובנה או משמעות. מה ההבדל בין סיבה מחייבת לסיבה מאפשרת? אליעד מציין את ההבדל בין סיבה מחייבת לסיבה מאפשרת: - סיבה מחייבת היא סיבה שהופכת את התוצאה לבלתי נמנעת. לדוגמה, אם חדר ריק, הכנסת אובייקט לתוכו מחייבת שהחדר כבר לא יהיה ריק. - סיבה מאפשרת היא

... סיבתיות - איך להבין כל דבר, איך לנתח כל דבר? איך לדעת מה לשאול? איך לחקור דברים? איך לברר מה האמת? איך לפתור כל בעיה? איך לטפל באנשים? הדרכת מטפלים, איך להטיל ספק? איך להיות הכי חכם בעולם? אטיולוגיה, קשרי סיבה ותוצאה, קשר לוגי, יחסי סיבה ותוצאה, יחסי סיבה ותוצאה, יחסי סיבה ומסובב, חלק 1 בחיי היום יום, אנחנו נתקלים באירועים שונים. כאשר חלק מהאירועים נראים לנו כסיבתיים (שיש להם סיבה שגרמה להם) וחלקם כאקראיים (קרו ללא סיבה). כאשר אירועים סיבתיים, הם אירועים שנראה שיש בהם חוקיות כלשהי של סיבה ותוצאה ואירועים אקראיים הם אירועים שלא ידועה לנו הסיבתיות שלהם ושנראה שהם קורים ללא סיבה באופן אקראי. וכאן אסביר, כיצד באפשרותו של האדם, לנתח ולהבין חוקיות של סיבתיות. לבדוק האם ועד כמה היא נכונה ואמיתית. וכיצד יכול כל בן אדם לפתור כל בעיה באמצעות הנוסחה שתתבאר כאן בהמשך: למה טוב להבין איך לנתח סיבתיות? להלן מספר תועלות לדוגמה: 1 - אם ברצונך להבין איך הדברים באמת עובדים, הרי שיעזור לך לנתח את הסיבתיות של האירועים השונים. 2 - אם ברצונך להבין את החוקים ואת החוקיות של התהליכים השונים שקורים בחיים, כדאי שתדע לנתח סיבתיות. 3 - אם במקרה קורה במציאות משהו שאתה לא רוצה שיקרה, כדאי מאוד שתבין את מערכת החוקים הסיבתית שגורמת לדבר הרע לקרות, כדי שתוכל לשנות אותו. להלן מספר דוגמאות לסיבתיות בחיי היום יום: אני כועס כי אני מאחר לעבודה. (סיבה: אני מאחר לעבודה. תוצאה: אני כועס). אני עצוב כי אין לי כסף. (סיבה: אין לי כסף. תוצאה: אני עצוב). אני עצבני כי חם לי. (סיבה: חם לי. תוצאה: אני עצבני). נכשלתי במבחן ולכן אני שונא את עצמי. (סיבה: נכשלתי במבחן. תוצאה: אני שונא את עצמי). הילדים צועקים וזה מעצבן אותי. (סיבה: הילדים צועקים. תוצאה: זה מעצבן אותי). אני כועס על אשתי כי היא לא אוהבת אותי. (סיבה: אשתי לא אוהבת אותי. תוצאה: אני כועס על אשתי). אני מפחד שלא אצליח במבחן. (סיבה: יש אפשרות שלא אצליח במבחן. תוצאה: אני מפחד ממנה). אני לבד ועצוב לי. (סיבה: אני לבד. תוצאה: עצוב לי). אני בחרדה מכך שאמות. (סיבה: יש אפשרות שאמות. תוצאה: אני בחרדה מכך). וכיוב ניתן כמובן להביא עוד המון דוגמאות ולראות, איך בחיי היום יום, כל דבר ודבר שבן אדם מרגיש רוצה אוהב שונא וכולי, הכל עובד לפי סיבתיות מסוימת. בין אם היא ידועה לבן אדם ובין אם לא. והחוכמה היא, לדעת להבין את החוקיות הנכונה ולדעת לנצח את המשחק... שלב 1 - הפיכת המשפט למשפט סיבה ותוצאה: אז בשלב הראשון כאשר אנחנו מנסים לפתור בעיה כלשהי וכאשר אנחנו מנסים להתמודד עם מצב כלשהו, שלב ראשון עלינו להפוך אותו למשפט של סיבה ותוצאה כלשהי. כי אם הדבר שקורה קורה באופן אקראי, הרי שאין לנו שום אפשרות לשלוט עליו. ואם הבן אדם ...

... סיבתיות - איך להבין כל דבר, איך לנתח כל דבר? איך לדעת מה לשאול? איך לחקור דברים? איך לברר מה האמת? איך לפתור כל בעיה? איך לטפל באנשים? הדרכת מטפלים, איך להטיל ספק? איך להיות הכי חכם בעולם? אטיולוגיה, קשרי סיבה ותוצאה, קשר לוגי, יחסי סיבה ותוצאה, יחסי סיבה ותוצאה, יחסי סיבה ומסובב, חלק 2 תוספות - מתי נכון לשאול האם זו האמת ומתי נכון לשאול עד כמה זו האמת: כאשר בודקים את אמיתותה של טענה כלשהי, עלינו לבדוק האם יש לטענה זו מספר פירושים ... האם ועד כמה הטענה נכונה, אולי המשפטים ההפוכים שלה, הם האמת. ואיך להכין את רשימת המשפטים ההופכיים של הטענה, גם זה התבאר במקום אחר... תוספות - בדיקת סיבה ותוצאה אפשריות בלבד + בדיקת התוצאה שלא ביחס לסיבה: כאשר אנחנו בודקים אמיתות של טענה, ננסה לבדוק את אמיתות התוצאה בלי קשר לסיבה . לדוגמה, הנייר עלה באש והוא נשרף. סיבה: הנייר עלה באש. תוצאה: הנייר נשרף. אז נבדוק, את אמיתות הסיבה: האם הנייר עלה באש. ונבדוק את אמיתות התוצאה: האם הנייר אכן שרוף. ונבדוק את כל אחת מהבדיקות האלו בפני עצמה. דהיינו, השאלה האם הנייר אכן שרוף, נשאל אותה, בלי קשר לשאלה אם הוא ... עצמו. לדוגמה: האם הנייר אכן שרוף האם הכביסה אכן רטובה וכיוב. שבמקרים האלו, בעצם אפשרי לבדוק את אמיתות התוצאה, כשאלה בפני עצמה, גם בלי קשר לאמיתות הסיבה. יחד עם זאת, יש מצבים שבהם לכאורה נראה, שלא ניתן לבדוק את אמיתות התוצאה, בלי להתייחס לקשר שלה לסיבה. לדוגמה: טענה שאומרת, ירד הרבה גשם, וזה הולך לגרום לכך שיהיו שטפונות. סיבה: ירד הרבה גשם. תוצאה: יהיו שטפונות. אז לכאורה את הסיבה אפשרי לבדוק, האם באמת ירד הרבה גשם. אבל איך נבדוק את התוצאה בפני עצמה? כי לכאורה הבדיקה היא, האם באמת ועד כמה יהיו שטפונות? אבל כדי להשיב לשאלה הזאת, צריך לקחת בחשבון את הגשם שירד. ולכאורה, אי אפשר לשאול עד כמה התוצאה נכונה, בלי להתייחס לסיבה. כי השאלה עד כמה יהיו שטפונות, לא עומדת בפני עצמה, אלא ביחס לסיבה כלשהי. אז איך בעצם ניתן לבדוק את אמיתות התוצאה בלי קשר לסיבה?! או לדוגמה, התעוררתי מוקדם מידי ועכשיו אהיה עייף. אז אפשרי לבדוק האם באמת התעוררתי מוקדם. אבל איך נבדוק האם באמת אהיה עייף, בפני עצמו, בלי להתייחס לסיבות כלשהן?! והתשובה לכך ... ועד כמה ירד גשם? כי כאשר אומרים שיקרה משהו, בעקבות משהו שקרה, בעצם מניחים 2 דברים. 1 - שיש אפשרות שהתוצאה תקרה באפן כללי. 2 - שהתוצאה תקרה בגלל הסיבה שהוזכרה. ולכן נבדוק באופן כללי, האם באמת בכלל יש אפשרות שהדבר יקרה באופן כללי. לדוגמה: טענה שאומרת, ירד גשם ולכן השמש תשקע יותר מוקדם היום. אז נבדוק: האם באמת ירד גשם? ולגבי ... שהשמש תשקע יותר מוקדם, כי הזמן שהשמש שוקעת לא משתנה ביחס למשהו שקורה או לא קורה. וממילא הטענה לא יכולה להיות נכונה. וזה עוד לפני בדיקת ההקשר הסיבתי שבין הסיבה לתוצאה. או לדוגמה: טענה שאומרת, בגלל שהבורסה נפלה אני אאבד את כל מה שיש לי. ונשאל, האם הבורסה נפלה. ונשאל, האם יש אפשרות שתאבד את כל מה שיש לך. ואחכ נשאל על ההקשר הסיבתי, שבין נפילת הבורסה לבין זה שתאבד את כל מה שיש לך. האם נפילת הבורסה מחייבת את זה שתאבד את כל מה שיש לך. והאם זה מתחייב רק בגלל שהבורסה נפלה. ובכל מקרה המסר הוא, שתמיד צריך לבדוק את אמיתות הסיבה והתוצאה בפני עצמן, גם בלי קשר לרכיב סיבתיות כלשהו. ואם התוצאה היא רק אפשרית שהיא עדיין לא קרתה בפועל ושלא ניתן לבדוק האם היא קרתה או לא, אז נבדוק, באופן עקרוני, האם יש אפשרות שתוצאה כזו תקרה. ואחרי שהבנו את זה, עכשיו אוסיף, כי לפעמים גם הסיבה עוד לא קרתה. וגם אז נשאל, האם הסיבה יכולה לקרות באופן עקרוני. לדוגמה: אם הילד שלי יהיה עצבני, הוא יתאבד. שאז נשאל: אמיתות סיבה: האם יש אפשרות שהילד שלך יהיה עצבני. אמיתות תוצאה: האם יש אפשרות שהילד שלך יתאבד. אמיתות הקשר סיבה ותוצאה: האם זה שהילד שלך יהיה עצבני, מחייב את זה שהוא יתאבד. האם זה שהוא יתאבד, יכול לקרות רק בגלל שהוא יהיה עצבני. ובקיצור, אם הסיבה או התוצאה עוד לא קרו בפועל, אז צריך לבדוק את הנחת היסוד שאומרת שהם יכולים לקרות באופן עקרוני. ובממוצע, יש יותר טענות שבהן התוצאה עוד לא קרתה ושהסיבה כבר קרתה, מאשר שגם הסיבה וגם התוצאה לא קרו. ולכן ההתייחסות הראשונית הייתה, למקרה שה

... הוכחות, מי ברא את העולם - חלק 11 - הוכחה לכך שאין סיבה ראשונה לכל הסיבות! יש אלוהים, אין אלוהים, מי ברא את אלוהים, הוכחות שאלוהים קיים, לחזור בתשובה האם יש אלוהים? האם איך נברא העולם? מי ... ברא את אלוהים הבורא? בריאת העולם אלוהים ועוד. טיעון: לכל סיבה יש סיבה אחרת שקודמת לה. אלוהים הוא הסיבה הראשונה של כל הסיבות ששום סיבה אחרת לא קודמת לה. אלוהים הוא סיבת הסיבות = הסיבה של כל הסיבות. סוף טיעון. הפרכה: נוכיח שאין סיבה ראשונה לכל הסיבות, אלא או שלכל סיבה יש מסובב וסיבה אחרת שקודמים לה, או שלא לכל סיבה יש סיבה. נסביר: אין אפשרות לומר כי קיימת סיבה לכל הסיבות סיבה ראשונה. מדוע? נניח שיש סיבה ראשונה לכל הסיבות רצון ראשון שקודם לכל הרצונות כוח ראשון שקודם לכל הכוחות וכולי. נשאל: האם הסיבה הראשונה היא מוכרחת להיות כפי שהיא, או שהיא אינה מוכרחת? דהיינו, נשאל: האם נקודת ההתחלה הזאת היא מוכרחת או אפשרית? אם נשיב כי היא ... להיות כך, אז נשאל, אז מדוע היא כך ולא אחרת? מסקנה: או שלא לכל סיבה יש מסובב, וממילא לא ניתן להוכיח שיש סיבה ראשונה אלוהים, או שלכל סיבה יש מסובב אחר... ואז אין אלוהים ראשון... אלא התהליך של סיבה ומסובב הוא אין סופי... ...

... ברא את העולם! כי גם בריאת העולם עי אלוהים, גם זה עצמו תהליך שמתרחש בתוך ציר זמן מרחב מקום סיבה ומסובב וכולי. ...

... דברים קורים? לחפש תשובה מוחלטת, לחפש תשובה יחסית, מה הסיבה של כל דבר? חיפוש הסיבה, השאלה הפנימית, שאלה בתוך שאלה למה דברים קורים ... תשובה מוחלטת לשאלה שלו. אבל לרוב, התשובות שהאדם משיג הן תשובות יחסיות. תשובה יחסית זו תשובה שמתארת סיבה מסוימת ביחס לזמן או מקום ספציפיים, כמו למשל לומר ... לכאן, ואז נשאלת השאלה מדוע דווקא עכשיו ולכאן? התשובה המיידית תהיה: כי כרגע זה מתאים, כי כרגע יש לכך סיבה. אבל הסיבה האמיתית היא עמוקה יותר: האדם מחפש משהו שמכריח אותו ... במקום הזה? כל אלו הן רק ביטויים שונים לאותה השאלה העמוקה והיסודית יותר, שקשורה להבנת מהות המציאות והסיבה האמיתית לשינוי שבה. בסיכומו של דבר, אליעד מדגיש שכדי לפתור את השאלות הפנימיות האלו, יש להבין לעומק מדוע בכלל המציאות היא כזאת - מה הסיבה האמיתית לשינוי בין יש לאין. בלי להבין את זה, האדם ... כי התשובות היחסיות אף פעם לא מספקות אותו באופן מלא. למה דברים משתנים? איך למצוא תשובה מוחלטת? מה הסיבה של כל דבר? הסבר על סיבה ומסובב למה דווקא עכשיו ולא אחר כך? מה ...

... של המציאות, מה זה אלוהים? אין סוף זמן, אין סוף מקום, אין סוף חלקיקים, האם הכל אקראי? האם לכל דבר יש סיבה? איך המציאות פועלת? איך נברא העולם? בחירה חופשית מהם החלקיקים של המציאות ואיך הם קשורים לאלוהים? במהלך ההרצאה, נידונה שאלת הבנת המציאות והקשר שלה לאלוהים. אליעד מסביר כיצד ... או שיש מישהו שמכוון את כל התהליך. ישנה גם התלבטות האם יש סדר עמוק יותר או שהכל מתרחש אקראית. האם לכל דבר יש סיבה או שהכל אקראי? הדיון עובר לשאלה האם כל דבר שקורה בתהליך הזה הוא אקראי או שיש בו סיבה. אליעד מציין כי כל רגע בעולמנו הוא תוצאה של סידור החלקיקים במציאות. בסיטואציה זו, כל פעולה, בין אם מדובר בחשיבה, תחושה או פעולה פיזית, היא תוצאה של סידור זה. השאלה מתפתחת ... כי אם משהו כל הזמן קורה ואין מי שמחליט על הסדר, אז זה לא בהכרח אקראי. יש צורך להבין שאין הבחנה אמיתית בין סיבה ומסובב כי כל הפעולות הן תוצאה של הסידור של החלקיקים. מהי בחירה חופשית במציאות האינסופית? אחת השאלות הגדולות שהועלו הייתה לגבי קיום הבחירה החופשית במציאות כזו שבה ...