... שהמלך הפסיד ואין לו שום מוצא, בכל זאת אתה לא מבצע את הפעולה של אכילת המלך בפועל. אליעד מסביר שהסיבה לכך היא שבפועל אין צורך לבצע את המהלך האחרון הזה, כי המשחק מוגדר בצורה כזו שהמצב של השח - ... השני מפסיד מיד והמשחק מסתיים. לכאורה, אתה יכול לשאול מדוע לא ממשיכים עוד מהלך כדי לאכול את המלך בפועל? הסיבה שאליעד נותן היא, שהפעולה של אכילת המלך בפועל היא מיותרת לחלוטין. המשחק הוכרע כבר ברמת ההגדרה השכלית ואין שום סיבה להמשיך אותו ברמה החושית. איך יתכן שאתה בטוח בניצחון ועדיין רוצה לראות אותו בעיניים? כאן אליעד מעמיק בשאלה נוספת ... אחרי שכבר הכרזת שחמט. מבחינה שכלית המשחק כבר הוכרע, אבל החושים שלך עדיין דורשים לראות זאת בפועל. אליעד מדגיש שהסיבה לכך היא שהוודאות המוחלטת של השכל עדיין לא מספיק חזקה בכדי לבטל לחלוטין את הצורך החושי. מה זה בעצם ... עד שהוא לא יהיה תלוי בשום גורם נוסף. לדוגמה, הוא אומר שאם מישהו אומר שהוא בטוח במשהו, אבל נותן סיבה כמו כי אני יודע שחוקי המשחק הם כאלה, אז זה עדיין לא נקרא מחויב לחלוטין. המחויבות השכלית האמיתית היא ... הוא מתחיל לשאול את עצמו האם אני באמת מאושר?, עצם השאלה מצביעה על כך שהוא לא באמת מאושר לחלוטין. הסיבה לכך, לפי אליעד, היא שהחושים או הרגשות עדיין חווים חיסרון מסוים, אפילו זעיר. כשקיימת הבנה שכלית בלבד, בלי שהדבר ... שואל כיצד ניתן לשכנע את החושים כאשר הם לא מתאימים למה שנראה על פי השכל. הוא מציין שזו אחת הסיבות לכך שאנחנו לא תמיד מבינים את מה שברור לנו שכלית. יש את המתח הזה בין השכל, שלפעמים יודע משהו ...

... כי אני בניתי אותו. אבל אם הוא מוצא שולחן ואינו זוכר שהוא בנה או קנה אותו, אז אין לו סיבה אמיתית לחשוב שזה שלו. כך גם לגבי הרצונות - אם אינך יודע בדיוק איך הם נוצרו, אולי הם לא באמת שלך, ולכן אין סיבה להזדהות איתם או לסבול בגללם. איך זה עוזר להפסיק לסבול? אליעד מוסיף שאם אתה באמת בטוח שהרצון אינו שלך, ...

... על פני השני. הרעיון המרכזי הוא שבסופו של דבר אין באמת הבדל בין טוב לרע, בין יתרון לחיסרון, וכל סיבה בעולם יכולה להיות מנותחת הן כיתרון והן כחיסרון. האלמנט הראשון בהרצאה מתמקד בהבנה שכל דבר בעולם מכיל כמות שווה ... יש לו הרבה חסרונות, נוכל לחפש בו את היתרונות, וההבנה הזו תוכל לשנות את התפיסה שלנו כלפיו. כך, כל סיבה היא יכולה להיות נראית טוב או רע, תלוי איך אנחנו בוחרים לראות אותה. מהם המשחקים המנטליים בין טוב ורע? ...

... המרצה עובר לשאלה האם פחד מהמוות באמת מציאותי. הוא מציין שברגע שהאדם מבין את הרציונל מאחורי קיום וההימצאות, אין סיבה לפחד מהמימוש הפוטנציאלי של סוף העולם או המוות, כי הם פשוט מצבים שבהם לא נוכל להיות מודעים לקיום שלנו. ... יכול להימשך או להיעצר לא באמת משנה. אם נבין את התודעה ואת איך הרצון והקיום מתקיימים, לא תהיה לנו סיבה לפחד, כי אנחנו תמיד חלק ממערכת גדולה יותר שאינה תלוית בקיום האישי שלנו. מהו פחד מהמוות? האם קיום הוא ...

... כזו, כל אחד משני הצדדים יכול להרגיש נכונה, אולם התשובה היא למעשה תוצאה של לולאת רצון והבנת טוב. המעגל הסיבתי של הרצון והטוב אליעד מבצע חקירה מעמיקה בתוך המעגל הסיבתי שמרכיב את הרצון והתפיסה של טוב ורע. הוא מציין שהרצון וההרגשה הם לא תמיד נפרדים, וניתן לראות זאת במעגליות של השאלות - למה אני רוצה את זה? ומה הופך את זה לטוב? זהו לולאת סיבה ותוצאה שמזינה את עצמה. לדוגמה, אם אני רוצה משהו כי אני חושב שזה טוב, השאלה הבאה תהיה: למה אני ... לנו לרצות אותו, או שיש משהו בסיסי יותר שמניע את הרצון? כאן הוא מציין את החשיבות של לא להיתפס בסיבה התלוית בניסיון למצוא סיבה חיצונית לכל דבר. לפעמים אנחנו לא יודעים בדיוק למה אנחנו רוצים משהו, וזה בסדר. השאלה החשובה היא מה אנחנו עושים עם חוסר הידיעה הזה - האם אנחנו משקרים את עצמנו או האם אנחנו מבינים את הסיבות האמיתיות לכך? הבדלה בין יתרונות לחסרונות אליעד מציין שגם ההבדלה בין יתרונות וחסרונות היא לא תמיד אובייקטיבית. יתרון יכול ... ההרצאה בהבהרה שמהות השאלות הללו לא בהכרח נועדה למצוא תשובות ברורות, אלא לגרום לנו להבין את התהליכים הפנימיים והמעגלים הסיבתיים שאנחנו חיים בהם. ההבנה של רצון, טוב ורע, ושלמות - הם כולם תוצאה של תפיסה פנימית ואישית, ולא תמיד ...

... מדגיש שהנפרדות אינה תוצאה של משהו, אלא היא תמיד הייתה קיימת. ההבדל בין הדברים תמיד היה קיים ואין צורך בסיבה להופעת הנפרדות. לדוגמה, אנשים שואלים למה יש טוב ולמה יש רע, אבל אליעד מסביר שאין לזה סיבה - ככה זה היה תמיד. דברים תמיד היו שונים זה מזה, ואין צורך לשאול מדוע יש שוני במציאות. ההפך ... אליעד דיבר על רעיון הנפרדות. הוא טוען כי כל הדברים תמיד היו שונים זה מזה, ואין צורך בהסבר או סיבה למה זה קיים. אם אנחנו מסתכלים על המציאות בצורה כזו, כל דבר שונה מהשני - ואין חובת הבנה או ...

... את תחושת האהבה ולא להפך. ההיגיון הזה עובד גם הפוך: אם אתה חושב שהאדם השני אוהב אותך ללא שום סיבה ברורה, האהבה הזאת עלולה להרגיש פחות אמיתית מאשר אהבה שיש לה סיבה הגיונית וברורה. ככל שהשכל מבין טוב יותר את הסיבות, כך הרגש יכול להתחזק. אליעד מדגיש שלא קיים מצב שבו השכל מוחק לחלוטין את הרגש מבלי לעורר רגש הפוך ...

חקר השפה, אבולוציה של השפה, איך נוצרה השפה? איך תינוק לומד לדבר? ללמוד שפה, איך המוח מעבד שפה? לינגוויסטיקה, סמנטיקה, רכישת שפה, פסיכובלשנות, איך נוצרת שפה? איך נוצרות השפות?

... כי לא משנה אם הוא יבחר כוס מים רגילה או כוס תפוזים. מבחינת התפיסה השכלית, כל הבחירות שוות ואין סיבה להעדיף אחת על פני השנייה. לא משנה מתוך אין שכל - כאשר אדם לא עוסק בשיקול דעת רציונלי, אלא ... לא משנה אם הוא יבחר כוס מים רגילה או כוס תפוזים. מבחינת התפיסה השכלית, כל הבחירות הן שוות ואין סיבה להעדיף אחת על פני השנייה. 2. לא משנה מתוך אין שכל - כאן מדובר במצב שבו אדם לא עוסק ...

... יחסי העבודה עם המנהל. מהם המנגנונים הפסיכולוגיים מאחורי שכנוע? כשהמוח האנושי מקבל בקשה מסוימת, הוא נוטה להפעיל מנגנונים של סיבתיות. אליעד מסביר את התהליך שבו אדם מציב סיבה אפשרית לשיחה או לבקשה, וכיצד הדבר יכול לשמש לשכנוע. לדוגמה, אם אתה רוצה לשכנע מישהו לתת לך משהו, הצגת סיבה שהיא מקובלת או מתקבלת על הדעת יכולה לשנות את התוצאה. מהו היתרון של הצגת אפשרויות לפני מחויבות? המרצה מציין ... אם אתה מבקש חופשה ומציין שבאת לצבור את החופשה, המוח של הבוס ירגיש יותר מחויב להסכים כי זו תחושת סיבתיות שמובילה להסכמה טבעית. מהי חשיבות השימוש בהסברים אסוציאטיביים? בהסברים אסוציאטיביים, המוח האנושי לא תמיד בודק את כל הנתונים המלאים, ... בצורה חופשית. אליעד מסביר כיצד כאשר אדם מציב הסבר מסוים או גורם אפשרי לתוצאה, הוא לא תמיד מבצע חשיבה סיבתית מדויקת, אלא מקבל את ההסבר על פי האסוציאציות שהמוח בונה. דרך זו של שכנוע לא תמיד עוסקת בעובדות מדויקות, ... על בסיס תחושת מחויבות והסכמה קודם לכך. איך לשכנע אנשים? מה זה NLP? איך לשכנע את הבוס? טיפים לשכנוע סיבות אפשריות ומחויבות