... שטויות. אליעד מסביר את ההיגיון מאחורי פחדים בצורה כללית, כמו פחד ממכונית שמתקרבת ברחוב. כאשר אדם נמצא בבית, אין סיבה להרגיש פחד מיותר מכך שמכונית תדרוס אותו, כי אין מכונית בסביבה. לעומת זאת, כשהאדם נמצא במצב שבו יש סיכון ... מעשה שהם עשויים לעשות, כמו למשל פחד מלעשות משהו שיגרום להם נזק, כמו לשפוך מים על אנשים סתם ככה. הסיבה לכך היא שהאדם לא עוצר לחשוב אם יש באמת סיבה להימנע מהמעשה, אלא מבצע אותו מתוך דחף רגעי. הפתרון שמציע אליעד הוא שיטת נטל ההוכחה - במקום לחשוב למה לא לעשות משהו, האדם צריך להתחיל לחשוב למה לעשות אותו. כלומר, לפני שהוא פועל, עליו לבדוק אם יש סיבה ממשית למעשיו. ברגע שהוא לא עושה דברים רק כי בא לו, אלא שואל את עצמו אם יש היגיון במעשה, ... מציע לחשוב כל הזמן לפני פעולה - האם אני עושה את זה כי אני רוצה או כי יש לי סיבה ממשית לעשות זאת? ולפני כל פעולה לשאול אם ההיגיון מאחוריה אמיתי או שזו סתם התנהגות דחפנית. אם אדם רגיל ... כי בא לו), הוא עלול למצוא את עצמו מפחד לעיתים לבצע פעולות שיביאו לו לנזק. השינוי הוא להתמקד במציאת סיבות למה לא לעשות דברים על מנת שלא למצוא את עצמו מצטער על פעולות לא נכונות. כיצד לשלב את השיטה ... לפני שהוא פועל, לא להסתמך על דחפים ורצונות מיידיים בלבד. הוא צריך לשאול את עצמו בכל סיטואציה אם יש סיבה אמיתית למה לבצע את המעשה ואם יש היגיון בו. לדוגמה, אם יש לו רצון לעשות משהו שהוא לא בטוח ... סף של היגיון. אליעד: מה קשור היגיון אבל אמרנו שהפחד שלו נובע מזה שהוא מפחד שהוא יעשה דברים בלי סיבה אז אם הוא מפחד מזה שהוא יעשה דברים בלי סיבה אז למה הוא מפחד שהוא יעשה דברים בלי סיבה וזה מתלבש לו בצורות ספציפיות, אתה הבנת את השאלה מה השאלה תסביר. ש: הוא מפחד לעשות דברים בלי סיבה אבל הוא מפחד לעשות דברים בלי סיבה בדברים ספציפיים דברים מסוימים לא כל הדברים. אליעד: שמה? ש: אם הוא היה מפחד לעשות דברים בלי סיבה אז הוא היה צריך לפחד מכל הדברים מכל הצורות. אליעד: מכל הדברים שהוא יכול לעשות בלי סיבה בן אדם צריך להביא רשימה מה הדברים שאני יכול לעשות בלי היגיון ושידפקו אותי ולפחד מכל הדברים אבל גם ... אז הוא לא עושה דברים שידפקו אותו אבל יש לו הרגל חזק לעשות דברים שבא לו בלי לבדוק את הסיבה או מה התועלת, אז מה האמת שאם הבן אדם היה רגיל לעשות דברים בלי שום סיבה בכלל במילים אחרות הבן אדם השתגע אז באמת הוא היה מפחד מכל דבר שהוא היה יכול לעשות אבל זה ... לו. אליעד: לא הוא עושה את כל מה שבא לו אבל הרעיון הוא שמה שבא לו בא לו עם סיבה כלשהי, עוד פעם הוא עושה את כל מה שבא לו בסדר הוא לא בודק כשבא לו לעשות משהו הוא ... לא הוא לא עושה את זה יותר מדי אבל גם בתוך הדברים שהוא עושה שבא בא לו יש איזו סיבה למה בא לו לא בא לו הוא לא יעשה דברים מוזרים לגמרי, אם יבוא לו לעשות אותם הוא יעשה ... למה שאני לא אעשן ואתה יכול להגיד לו למה שתעשן השאלה על מי נמצא נטל ההוכחה האם אתה צריך סיבה למה לעשן או אתה צריך סיבה למה לא לעשן, עכשיו בן אדם כזה שיש לו חרדה כזאת שהוא מפחד שהוא יעשה פתאום משהו שיבוא לו ... שום דבר עד שאני לא מבין למה. הפוך בא לך להגיד משהו תשתוק למה ככה אתה רוצה להגיד תביא סיבה למה, אתה רוצה לעשות משהו אל תעשה למה לא לעשות ככה לא עושים אתה רוצה לעשות תביא נימוק כשתביא ... לי לעשות ואני לא עושה למה כי אני לא עושה את מה שבא לי זה שבא לי זאת לא סיבה מספיק טובה לעשות תיצור לעצמך התניה שבא לי זאת לא סיבה מוצדקת או לא בא לי זאת לא סיבה מוצדקת, בסדר אחרי שתיצור את זה עכשיו המוח מתרגל לעשות בדיקה לפני פעולה האם כדאי לי לא כדאי לי והאם כדאי לי לא כדאי לי אחרי שהמוח מתרגל זה מקטין את הסיכוי שאתה תעשה דברים ללא סיבה. פשוט הסיפור? ש: איך עושים את זה שהוא יעשה את המחשבה הזאת? אליעד: קודם כל הוא צריך להבין שהסיבה שהוא מפחד לעשות פעולה אחת שתיים שלוש זה בגלל שהוא קידש אצל עצמו את הערך בא לי אני רוצה ...

... גם המהות היא צורה, מהי מהות הרצון? אני רוצה את הצורה, אני רוצה את המהות, אני רוצה אותה בלי סיבה, רוצה את הצורה בלי סיבה, האם אני רוצה את הצורה או את המהות? למה אני מתעקש על הצורה? הדרכת מטפלים מהם יחסי מהות וצורה ... לעיתים קרובות אנשים יודעים עמוק בפנים מהי המהות האמיתית של הרצון שלהם, אך הם מפחדים להודות בכך בפני עצמם. הסיבה לכך היא שלעיתים להכיר במהות זה יותר מאתגר מבחינה נפשית, ונדמה להם שקל יותר להשיג את הצורה מאשר להתמודד ...

סיבות / סיבה ותוצאה / סיבתיות - מי מחפש סיבות? ומי אינו צריך סיבות? מי מחפש סיבות? ומי אינו צריך לחפש סיבות? החיים בעולם בנויים על מנגנון של סיבה שמובילה לתוצאה. לכל סיבה יש סיבה, וכל תוצאה מובילה לתוצאה אחרת. שאלה להתבוננות: מהי הסיבה הראשונה של כל הסיבות ומהי התוצאה הסופית והתכלית הסופית של כל האירועים? האדם כל הזמן מחפש סיבות. האדם מנסה להבין את הסיבה שבגללה הדברים מתרחשים. האדם מחפש סיבה להבין מדוע המציאות היא כמו שהיא. מדוע האדם מחפש סיבות? מה אכפת לאדם מה הסיבה? תשובה: הבנת הסיבות יוצרת אצל האדם הבנה של המציאות. הבנה של המציאות מאפשרת לאדם לקבל ולאהוב את המציאות. הסיבות גורמות לאדם להרגיש טוב. ככל שהאדם מבין טוב יותר את הסיבה שבגללה המצב כפי שהוא, כך טוב לו יותר. מי לא מחפש סיבות? תשובה: מי שטוב לו. כאשר טוב לאדם, הוא לא מחפש סיבה כמו כאשר הוא מרגיש רע. כאשר האדם מרגיש טוב, לא ממש אכפת לו מה הסיבה. כאשר האדם מרגיש רע, הוא מחפש סיבה, כדי ליצור הבנה של המצב. הסיבה עוזרת לאדם להבין את המצב. הבנת המצב יוצרת תחושה של טוב יותר. את מי הסיבות לא מעניינות בכלל? תשובה: למי שטוב לו בשלמות. כאשר האדם חווה שלמות / אינו חסר דבר, אדם כזה אינו מחפש סיבה לשום דבר. כאשר הכל מושלם לא צריך סיבה. סיבה צריך כאשר יש בעיה ורוצים לדעת מה לעשות. כאשר הכל טוב לא צריך סיבה. ואיך מגיעים לכך שהכל יהיה טוב ומושלם? תשובה: על ידי שמחפשים את הסיבות. אחרי שמוצאים את הסיבה הראשונה של כל הסיבות, ומבינים אותה באמת, ההבנה הזאת מאפשרת לאדם לחוות שלמות ולהפסיק לחפש סיבות. כדי להגיע אל השלמות, על האדם לחפש את הסיבה של כל הסיבות. איך לחפש? פשוט לשאול על כל דבר, מדוע לא קרה ההפך? מה מאלץ את הדבר להיות כפי מה שהוא? ... מי קבע שדווקא כך ולא אחרת? וכיוב. על ידי זה בסופו של דבר האדם מגיע אל הסיבה הראשונה, סיבת הסיבות. כאשר האדם מגיע אל סיבת הסיבות, זה מאפשר לו להפסיק לחפש סיבות, מאחר שהוא יודע את הסיבה האמיתית של כל הסיבות. החיפוש אחר הסיבות, נובע משום שהאדם אינו יודע את הסיבה האמיתית של כל הסיבות. כאשר האדם מגיע אל הסיבה הראשונה של כל הסיבות, באותו הרגע הוא מגיע אל השלמות = מבין את המציאות בשלמות = טוב אמיתי = מפסיק לחפש סיבות כי טוב לו באמת ובשלמות. כאשר יש לאדם שכל אמיתי = רואה את האמת האובייקטיבית = הרצון הופך לשלם ...

סיבה של שקר, יוצרת סבל של שקר - איך להבין את סיבת הסבל? כי הסבל, הוא כולו שקר. שתת המודע של האדם משקר שיש נפרדות, ועל ידי זה נוצר החיסרון של הטוב והרע, שעל ידי זה האדם סובל. והסיבה שהאדם סובל בשקר, היא רק משום שהאדם נאחז בסיבות של שקר. כי בחיי היום יום, האדם רואה אירועים שונים קורים, והאדם מפרש בתוכו את הסיבה של הדבר. וכל זמן שהאדם מפרש בטעות, פירושים של שקר וסיבות של שקר, אז הוא סובל בסיבה של שקר. דהיינו, סובל, בלי סיבה מוצדקת. ומי שמרגיש שרע לו בלי שום סיבה מוצדקת ושהוא חף מפשע, זה נכון. והוא עצמו, זה שמשקר בלי שום סיבה מוצדקת. כי באמת הוא חף מפשע ולא צריך לשקר כלל. אבל האדם שתת המודע שלו משקר בלי סיבה, הוא בעצם גורם לעצמו להיראות כאילו הוא פושע, ואז הוא גם סובל בלי סיבה. ובפועל, כאשר האדם סובל, אם הוא לא יברר למה באמת הוא סובל, אז הוא ימשיך לסבול. ומי שיבין למה באמת הוא סובל, מיד הוא יפסיק לסבול. כי אין שום סיבה של אמת למה לסבול, למה לרצות לשנות את המציאות, ולמה לחיות בעולם של נפרדות. והאדם משקר שיש רק נפרדות, שהשלמות נפרדת מהחיסרון, ועל ידי זה הוא סובל, בלי סיבה. ומי שרוצה להפסיק לסבול בלי סיבה, הוא מוכרח להבין את הסיבה האמיתית שהוא סובל. ועל האדם לקחת את הסיבה שבגללה הוא סובל, ולשאול את עצמו, האם הסיבה הזאת היא מחויבת. כגון, האם זה שאני רוצה לשנות את המציאות ולא רוצה אותה כפי מה שהיא, שזאת סיבת הסבל, האם זו אכן סיבה של אמת? האם היא מחויבת? ומאחר שהאדם מבין, שזה שהוא לא רוצה את המציאות כפי מה שהיא, זה אינו ... כפי מה שהיא? ועד שהאדם לא יבין, למה באמת הוא לא רוצה את המציאות כפי מה שהיא, שזאת בעצם סיבת הסבל של האדם, עד שהאדם לא יבין למה באמת הוא סובל, עד אז הוא ימשיך לסבול לנצח. ועל האדם ... להבין, למה המציאות היא בצורה כזאת שבה אני לא רוצה אותה? למה היא כך ולא אחרת? ואז האדם מגלה, שהסיבה שהוא רוצה לשנות את המציאות, דהיינו, הסיבה שהוא מרגיש שחסר לו משהו במציאות הקיימת, היא רק משום שהוא תופש את עצמו, כקיים כישות נפרדת. וסיבת הסבל של האדם, היא הקיום העצמי שלו. שהאדם חושב שהוא קיים כישות נפרדת, שאז הוא מרגיש חיסרון תמידי, שמתלבש ... למה הוא קיים? ועל האדם לשנוא את המובן מאליו, ולא לקבל שום דבר כמובן מאליו. ולברר ולחקור ולדרוש, מה הסיבה האמיתית, לכך שהוא באמת קיים, שהיא בעצם סיבת הסבל. ועד שהאדם לא יבין למה הוא קיים, למרות שקיומו אינו מוכרח, כי הוא יכול גם לא להיות קיים, ... וממילא השאלה היא, למה בכלל משהו קיים. כי בלי שמשהו יהיה קיים, לא יהיה קיים סבל. ובלי להבין את סיבת הקיום הראשונה, לא ניתן להבין את סיבת קיום הסבל. כי הסבל הוא רק צורת קיום. ובלי להבין את סיבת הקיום, אי אפשר להבין את סיבת הקיום בצורה של סבל. והאדם מוכרח להבין, למה בכלל משהו קיים? ומה מחייב את המציאות שלנו להיות קיימת? כי ... מהו הקיים, אי אפשר להבין למה הוא קיים, ואז ממילא אי אפשר להבין את הקיום של האני, שהוא בעצם סיבת הסבל וכולי כנל. ואז האדם מתחיל לחקור ולהבין, מה בכלל קיים? ומהו הקיום של מה שקיים? ואז כאשר האדם ... שלא יבין למה באמת הוא סובל, הוא ימשיך לסבול. וכל זמן שקיומו של דבר אינו מחויב, הרי שהוא לא סיבה של אמת. והאדם מוכרח להבין את סיבת קיומו. עד שהאדם מגיע אל מחויב המציאות, שהיא אחדות המציאות, ששם הכל אחד ממש, ואז האפשרי נכלל במחויב, והכל ...

... מאוד בהמשך השאלות, גם כאשר לא מתקבלת תשובה ישירה. התועלת הזו מתחלקת לשני תרחישים אפשריים: אפשרות ראשונה היא למצוא סיבה מסוימת. במצב כזה, האדם יוכל לבחון את הסיבה הזו, לשאול עליה שוב למה, וכך להתקדם בהבנת המחשבה או החרדה שלו עד שיגיע לסיבה עמוקה יותר. הוא יכול לקבל או להטיל ספק בסיבה זו, וכך להחליש את הכוח של המחשבה או החרדה. האפשרות השנייה היא לא למצוא סיבה כלל. כאשר האדם שואל שוב ושוב ולא מצליח למצוא שום סיבה הגיונית או מוצדקת לפחד או למחשבה השלילית, מתרחש תהליך פנימי משמעותי. ככל שהוא יהיה בטוח יותר שאין באמת סיבה לפחד, כך תיחלש עוצמת החרדה או הפחד שלו. במילים אחרות, החוסר בתשובה מובהקת הוא עצמו תהליך שמחליש את הפחד ... דוגמה פשוטה. נניח ששואלים אדם למה שלא תפחד מהדינוזאור שנמצא פה?. האדם יענה מיד למה שאני אפחד ממנו? אין סיבה. באותו אופן, אם אדם מפחד להיות לבד ולא מוצא שום סיבה אמיתית ומוחלטת לפחד, הוא יוכל, בתהליך של חקירה עצמית מתמדת, להגיע לאותו מצב של אי - פחד מוחלט. עצם ההבנה שאין סיבה מהותית או מוחלטת לפחד הופכת את הפחד לפחות מאיים ופחות משמעותי. מדוע חשוב להיחשף לבעיה בזמן ששואלים למה? אחת ... אותה לעומק. למשל, אם האדם מפחד להיות לבד, הוא ינסה דווקא להיות לבד באופן מכוון, מתוך תקווה להבין את הסיבה לפחד. כשהוא עושה זאת, בהתחלה הוא אולי ימשיך לפחד, אבל ככל שהוא יעמיק בחקירה העצמית, הוא עשוי לגלות שאין באמת סיבה מוצדקת לפחד שלו. עצם ההיחשפות הזו, שמטרתה מציאת סיבה, עשויה להוביל להחלשת הפחד או החרדה. לפיכך, השאלה למה אינה רק שאלה פילוסופית או תיאורטית, אלא תהליך של התמודדות מעשית עם החרדה או הפחד. האם תמיד חייבת להיות סיבה לפחד? נקודה נוספת שמעלה אליעד היא ההתייחסות של האדם לפחדים או למחשבות שליליות כאילו חייבת להיות להן סיבה. חלק משמעותי בתהליך של שאלת למה הוא לגלות שבמקרים רבים מאוד, אין באמת סיבה מוצדקת או אמיתית לפחד. המסקנה הזו עשויה לשחרר את האדם מהחרדה, בדיוק כפי שהוא לא פוחד מדברים אחרים שאין להם סיבה הגיונית לפחד מהם, כמו עציץ או דינוזאור דמיוני. בסופו של דבר, אליעד מדגיש כי שאלת למה באופן מתמיד ומעמיק ... אלא תהליך חיוני ויעיל במיוחד בהתמודדות עם פחדים, חרדות ומחשבות אובססיביות. עצם ההבנה שהחרדה או הפחד אינם מבוססים על סיבה אמיתית היא זו שמאפשרת לאדם להשתחרר מהם. איך להפסיק לפחד להיות לבד? שיטות לטיפול במחשבות שליליות למה אין לי ... זה כי לא מצאת תשובה. אליעד: יפה זה לא אולי אז התשובה היא כזאת בן אדם שואל למה משתי סיבות הסוף של השאלה למה זה אחד משתיים או שתמצא את הסיבה ואז נשאל גם עליה למה או שנקבל את הסיבה או שנטיל בה ספק נמשיך עליה לשאול למה או שלא תמצא סיבה ואם אתה תהיה בטוח שאין סיבה מאחר שאתה בן אדם סיבתי אתה תפסיק לפחד מזה. לדוגמה נגיד בן אדם נגיד מפחד להיות לבד למה אתה מפחד להיות לבד? לא יודע, ... ובגללו אתה מוכן לפחד להיות לבד? אם כן אז כן אם לא גם עליו למה, עכשיו אם לא תמצא סיבה אז בעצם זה שבן אדם שואל למה ולמה ולא מוצא סיבה עצם זה שאתה לא מוצא סיבה זה גם כן התקדמות ככל שתשאל יותר פעמים למה ולא תמצא סיבה זה מזעזע בתוכך את האמונה שזה חייב להיות ככה, לכן יש תועלת לשאול למה גם כשלא מוצאים תשובה. ש: ... ממנו, תפחד ממנו כי למה שאתה תפחד ממנו, למה שלא תפחד מהעציץ? למה שאני אפחד מהעציץ אתה רואה כשאין סיבה אתה לא מפחד אז למה שאתה תפחד להיות לבד? לא אבל זה לא אותו דבר, למה זה לא אותו ...

ניתוח סיבתיות, ניתוח סיבה ותוצאה, פירוק לגורמים של סיבתיות, לוגיקה, 4 ידיעות בתהליך סיבתיות, האם הסיבה מחויבת? האם התוצאה מחויבת? האם הסיבה מחייבת את התוצאה? האם התוצאה מתחייבת מהסיבה? מהו ניתוח סיבתיות וכיצד מפרקים סיבה ותוצאה? הנושא שאליעד כהן מסביר הוא ניתוח סיבתיות ופירוק של מושגים, רעיונות ומשפטים למרכיביהם הבסיסיים ביותר. אליעד כהן מדגים כי לכל מושג או משפט שאדם אומר יש ... שולחן לבן מורכב למעשה משש הנחות שונות, שכל אחת מהן יש לנתח ולבדוק בנפרד. מהן ארבע הידיעות בתהליך של סיבה ותוצאה? אליעד כהן מפרט על ארבע ידיעות שנמצאות בכל משפט או סיפור שמביע קשר של סיבה ותוצאה. כשהוא מדגים משפט כגון איחרתי כי היה פקק, הוא מסביר כי המשפט כולל ארבעה חלקים הכרחיים: יש טענה שהתוצאה קרתה (איחרתי). יש טענה שהסיבה קרתה (היה פקק). יש טענה שהסיבה (הפקק) קרתה לפני התוצאה (האיחור). יש טענה שהסיבה (הפקק) גרמה לתוצאה (האיחור). כיצד בודקים האם משפט של סיבה ותוצאה נכון? אליעד כהן מסביר כי כדי לבדוק אם משפט סיבה ותוצאה הוא נכון, יש לשאול ארבע שאלות מדויקות לגבי כל אחד מארבעת הרכיבים שפורטו קודם לכן. לדוגמה, כאשר אדם ... כל אחת מהשאלות האלו חיונית, כי גם אם חלק אחד מהן לא נכון, זה מספיק כדי לשבור את משפט הסיבתיות כולו. איך מנתחים סיבתיות כשהיא כוללת רצונות ומחשבות? אליעד כהן מרחיב ואומר שכאשר מדובר ברצונות ומחשבות, הניתוח נהיה מורכב יותר. למשל, כשאדם אומר ... בגלל שלא רציתי להיות רעב - אכלתי. אכלתי, ולכן לא הייתי רעב. גם כאן יש לשאול מה בא קודם, הסיבה (הרצון) או התוצאה (הפעולה), וכך להבין באופן מדויק יותר את המחשבה ואת הקשר שלה לפעולה. איך מנתחים פעולה כמו ... במשפט זה קיימים ארבעה רכיבים: חשבתי שאני אזכור אם אכתוב. רציתי לזכור ולכן כתבתי. האם באמת כתבתי? האם באמת הסיבה שבגללה כתבתי היא הרצון לזכור? בכל משפט סיבה - תוצאה חשוב להבדיל בין רצון, מחשבה, פעולה ותוצאה, ולוודא שהקשר ביניהם אכן נכון ומחויב. איך מתמודדים עם מורכבות של סיפורים ואירועים מרובי סיבות ותוצאות? אליעד כהן מדגיש שבחיים האמיתיים, אירועים וסיפורים מורכבים מהרבה מאוד משפטים של סיבה ותוצאה, שכולם ארוגים יחד. לדוגמה, כשמישהו מספר סיפור כמו היא זרקה אותי כי אני לא מעניין אותה, גם כאן ... באמת אני לא מעניין אותה? האם העובדה שאני לא מעניין אותה בהכרח גרמה לה לזרוק אותי? האם לא קיימות סיבות אחרות שאולי השפיעו על המצב? בדרך זו, ניתן להטיל ספק בכל טענה ולחקור את האמת שבה לעומקה. מה החשיבות של תהליך פירוק סיבה ותוצאה? אליעד כהן מסכם שהחשיבות הגדולה של תהליך פירוק סיבה ותוצאה היא בהבנת המציאות ובהכרה במורכבות של כל אמירה, משפט או מחשבה. הוא מדגיש שככל שאדם מתאמן יותר על פירוק סיבתיות, הוא יוכל לבחון ביעילות ובמהירות גדולה יותר את המציאות סביבו, להבין את המחשבות של עצמו ושל אחרים, ולהגיע לתובנות מדויקות יותר לגבי החיים שלו והמציאות בכלל. מהי סיבתיות? איך לפרק סיבה ותוצאה? בדיקת אמיתות טענה ניתוח משפטים מורכבים פירוק מושגים לדוגמה צבעים האם הסיבה מחייבת את התוצאה? ניתוח רצונות ומחשבות

... שליטה מלכתחילה? אליעד מסביר שהפחד מאיבוד שליטה נובע מכך שאנשים חושבים שהשתגעות היא מצב שבו אדם עושה מעשים ללא סיבה הגיונית. אך בפועל, השתגעות אינה מתרחשת סתם כך, ותמיד יש סיבות עמוקות מאחוריה. האדם אינו משתגע ועושה דברים אקראיים ללא שום סיבה. למעשה, אנשים שמשתגעים פועלים מתוך סיבות מודחקות, שהיו קיימות בתוכם כל הזמן ורק התפרצו לאחר שאיבדו שליטה מודעת עליהן. לכן, כדי למנוע השתגעות ואובדן שליטה, ... לכל פעולה שהאדם עושה. אליעד מציע שכל אדם יתרגל לבדוק את עצמו בכל פעולה שהוא מבצע, האם יש לה סיבה הגיונית. אסור לעשות פעולות סתם, אלא תמיד למצוא היגיון ברור ומוצק בכל מעשה ופעולה. לשמור על איזון רגשי. אנשים ... הללו. אליעד מדגיש שאם האדם לא מודע לכך שהוא שונא אנשים או שיש בו כעסים מודחקים, עליו לחפש את הסיבות האפשריות מדוע שמישהו בכלל ירצה לפגוע באנשים אחרים. לדוגמה, אם האדם חושב שמישהו יורה באנשים כדי לנקום בהם כי ... לא אהוב או לא רצוי. אם האדם יפתור מראש את התחושות הללו, אפילו אם יאבד שליטה וישתגע, לא תהיה סיבה מודחקת לפגוע באחרים. הדוגמה של אכילת כיסא לעומת ירי באנשים - איך היא עוזרת? אליעד משתמש בדוגמה פשוטה: אם ... שימו לב אם מישהו עכשיו עושה פעולה לא הגיונית מה זה אומר לא הגיונית שאין בה היגיון אין לה סיבה אין לשיגעון שלו סיבה הגיונית עד כאן הגיוני מה שאמרתי אדם שמשתגע עושה פעולות לא הגיוניות עושה פעולות בלי סיבה הגיונית עד כאן זה נכון הוא משתגע זה אומר שהוא עושה פעולות בלי סיבה הגיונית לעשות אותן נכון. ש: אבל זה סיבה שאנחנו לא רואים לא? אליעד: על פי פשוטו נכון זאת אומרת שמה בן אדם בעצם חושב שמי שמשתגע מתחיל ... נראה על פי פשוטו אבל מה האמת האמת היא שזה לא באמת ככה האמת היא שכל האנשים שמשתגעים יש סיבה למה הם השתגעו וכל האנשים שהשתגעו ועשו משהו יש סיבה למה הם עשו דווקא את המשהו הזה, כל האנשים שהשתגעו יש סיבה למה הם השתגעו וכל האנשים שהם השתגעו ועשו פעולה יש סיבה למה הם עשו דווקא את הפעולה הזאת מה זה בעצם אומר שיש אפשרות לשלוט בסיבה ויש אפשרות לשלוט האם תשתגע ויש אפשרות לשלוט אם תשתגע אם אתה תירה באנשים, זאת אומרת אתה יכול גם ... הוא לא עושה כל דבר לא כל משוגע עושה כל דבר כל משוגע יש לו את השיגעון שלו יש סיבה למה דווקא את השיגעון הזה מה זה בעצם אומר שאנחנו צריכים לתת לאותו בן אדם כלים אחד מה לעשות ... בתור התחלה מה עושים כדי לא להשתגע אז דבר ראשון מה המהות של משוגע בן אדם שעושה דברים בלי סיבה הגיונית ולכן אם בן אדם יקום כל בוקר ויגיד לעצמו מעכשיו אני מתרגל כל דבר שאני עושה לעשות אותו עם סיבה הגיונית כל דבר שאתה עושה תפסיק לעשות דברים סתם כי בא לך בא לך ללכת לים אל תלך לים תגיד רגע יש לזה סיבה הגיונית אם כן תלך אם לא לא תפסיק לפעול באופן אמוציונלי או רגשי כזה אין יותר תפסיק לעשות דברים ... עושה את זה בעצם הוא יודע בוודאות של מאה אחוז שהסיכוי שהוא ישתגע יותר קטן זה במאה אחוז אין סיבה שתשגע בן אדם משתגע עם סיבה, עכשיו נניח שתשתגע אתה אומר ואם אני אשתגע בכל זאת יש לנו תכנית מגירה מה לעשות שגם אם תשתגע ... שיש שער לא רוצה לסמוך על השער, זאת אומרת שמה הוא צריך לעשות הוא צריך למצוא בתוכו את כל הסיבות שהוא שונא אנשים את כל הסיבות שהוא יכול לכעוס על מישהו שהוא אוהב או משהו כזה או את כל התסביכים שיש לו בן אדם נגיד ... זה הגיוני מה ההיגיון בזה ואם הוא יגיד אני לא יודע נגיד לו אוקי אז אנחנו בבעיה קשה תמציא סיבה למה לדעתך שבן אדם ירה באנשים ואז הוא יגיד אוקי בן אדם יורה באנשים כי הוא רוצה לנקום בהם ... הוא ישתגע עכשיו אם תטפל בזה הסיכוי שכשתשגע אם תשתגע הסיכוי שפתאום תירה באנשים הרבה יותר קטן כי אין סיבה שתעשה את זה, זאת אומרת עכשיו בא בן אדם ואמר אני מפחד שאני אשתגע ואני ירה באנשים עכשיו אנחנו ...

ניתוח סיבתיות, האם ועד כמה משהו מחויב? האם ועד כמה הסיבה מחויבת? האם ועד כמה התוצאה מחויבת? איך לנתח סיבתיות? אולי ההפך המוחלט הוא הנכון? איך לחקור סיבה ותוצאה? להפוך את הסיבה לתוצאה, חקר הסיבה, חקר התוצאה, חלק 2 מהם המאפיינים של ניתוח סיבתיות וכיצד נוכל לחקור את הקשר בין סיבה ותוצאה? במהלך ההרצאה, אליעד כהן עוסק בניתוח של סיבתיות, ומציג שאלות שמטרתן להבין את הקשר בין סיבה לתוצאה. אחת השאלות המרכזיות היא עד כמה סיבה או תוצאה מחויבות. יש לבדוק האם הסיבה מחויבת להביא לתוצאה מסוימת, ואם כן, עד כמה התוצאה מתחייבת מהסיבה. במהלך ההתמודדות עם שאלות אלו, אליעד מפרט כיצד נוכל להבין את הקשר בצורה מדויקת. כיצד נבחנים השאלות על סיבתיות? החלק הראשון של ההרצאה עוסק בהבנה של ארבע שאלות עיקריות: 1. מה השתנה? 2. עד כמה הסיבה מחויבת? 3. עד כמה התוצאה מחויבת? 4. עד כמה הסיבה מחייבת תוצאה? במהלך הדיון, ישנה התמקדות בשאלה עד כמה שהיא מפתח להבנת ניתוח הסיבתיות. אליעד שואל: מה בדיוק אנחנו בודקים כאשר אנו שואלים עד כמה משהו מחויב? האם אנחנו שואלים אם משהו קרה, או האם זה חייב לקרות? הוא מציין כי ניתן להבחין בין שאלות שמניחות שהסיבה תוביל לתוצאה לבין שאלות שמזמינות אותנו לבדוק את מידת הוודאות של התוצאה. מהי המשמעות של השאלה האם הסיבה מחויבת? אליעד כהן מציין שהשאלה הזו צריכה להיבחן מתוך פרספקטיבה של מהות ויכולת להניב תוצאה. אם נרצה להבין עד כמה סיבה היא המחויבת לגרום לתוצאה מסוימת, עלינו לקחת את כל הגורמים השוליים בחשבון ולבדוק את האפשרות של סיבות אחרות או תוצאות אחרות. הוא מציין שלפעמים התוצאה אינה נובעת ישירות מהסיבה אלא רק בצורה עקיפה או משנית. איך נבחן את הקצה השני של הסיבה והתוצאה? בהמשך השיחה, אליעד מציין שיש צורך לחשוב על ההפך של סיבתיות: האם יכול להיות שההפך המוחלט הוא נכון? אם נאמר שאנחנו רעבים, האם ההפך הוא שאנחנו שבעים? הוא מציע לשאול את השאלה באופן אקסטרימי: האם אני שבע במאה אחוז? כדי להבין את מידת המחויבות של הסיבה, נוכל לבדוק את האפשרות הקיצונית ביותר ולהתבונן בניגודיות בין תוצאה לבין סיבה. כל השאלות האלו עוזרות להבין את הגישות השונות בהבנת סיבתיות. האם יש מקום לבדוק את הקיצון של סיבתיות? אליעד מציע לשאול את השאלה באופן יותר אקסטרימי, לדוגמה: האם אני הכי שבע בעולם? ומהו ההפך הקיצוני של אני ... הגישה לשאול את השאלות עד כמה משהו מחויב תעזור להדגיש את מידת הוודאות בכל תוצאה אפשרית. איך נוכל לחקור סיבה ותוצאה בהיבט של עתיד או עבר? בהרצאה אליעד מתייחס גם לעניין של תוצאות עתידיות לעומת תוצאות שכבר התרחשו. דוגמה ... לקרות בעתיד? איך אנו יכולים לבדוק את המחויבות של תוצאה עתידית שהיא עדיין לא התרחשה? השאלה הזו עוסקת בזיהוי הסיבות לתוצאות בזמן עתידי. האם כל שאלה על סיבתיות כוללת את הקצה המוחלט? לסיום, אליעד מציין שגם כשאנחנו שואלים האם ועד כמה רע לי?, השאלה מכילה את האפשרות ... האם אני יכול להיות הכי רע? כך השאלות הללו יוצרות סקלה שמביאה אותנו לתשובות שונות, לפי מידת המחויבות של הסיבה והתוצאה. מהי סיבתיות? עד כמה סיבה מחויבת? האם תוצאה חייבת לקרות? איך נבחן סיבה ותוצאה? הפוך סיבה לתוצאה מתי סיבה גורמת לתוצאה? איך לחקור את הקיצון של סיבתיות?

... בחיים? איך להחליט להפסיק לפחד? איך להחליט לשנות הרגלים? איך להחליט משהו? איך להחליט להרגיש טוב? להחליט ככה בלי סיבה האם באמת הכל בחיים זה רק עניין של החלטה? אליעד כהן מנתח בהרצאה זו את השאלה האם שינוי בחיים, ... כך. אמנם אפשר להחליט דברים, אך ההחלטה לכאורה איננה מספיקה, משום שקשה לקבל החלטה סתם כך, בלי הבנה ובלי סיבה אמיתית מאחוריה. האם העצות של הגורואים עובדות באמת? אליעד כהן מתייחס לעצות הנפוצות של גורואים שונים כמו תאמין בעצמך, ... אלה אינן עוזרות באמת, כי הן חסרות תוכן ממשי. הוא מדגיש שהדרך האמיתית לשינוי היא באמצעות חקירה עצמית, להבנת הסיבות וההיגיון מאחורי הפעולות והרצונות. לדוגמה, אם אדם מפחד ממשהו, הוא צריך להבין מדוע הוא מפחד, ואם יבין את הסיבות הפחד ייעלם באופן טבעי. מתי ההחלטה כן חשובה וקריטית לשינוי? למרות הביקורת, אליעד כהן מבהיר שבמובן מסוים, המשפט פשוט ... ויחקור את עצמו. ההחלטה עצמה היא המפתח לשינוי, ובסופו של דבר, האדם חייב להחליט - לפעמים אפילו בלי שום סיבה הגיונית לכך. למה כל ההחלטות הן בעצם שרירותיות? כדי להבין מדוע ההחלטה חשובה כל כך, אליעד כהן מסביר שלמעשה, ... העמוק ביותר, אין באמת שום היגיון ברור מאחורי שום החלטה. למשל, אדם שרוצה להפסיק לעשן יכול לגלות שאין שום סיבה הגיונית לעשן, אבל גם שאין שום סיבה הגיונית להפסיק לעשן. באופן דומה, אין סיבה הגיונית לכך שאדם אוהב מישהו או שונא מישהו - זה פשוט ככה. בשורש הדברים, כל החלטה שאדם מקבל היא בסופו של דבר שרירותית וחסרת סיבה, בדיוק כמו שאלוהים ברא את העולם סתם ככה, בלי סיבה. איך אפשר להרגיש טוב גם כשהמציאות קשה? אליעד כהן נותן דוגמה של אדם שכרתו לו יד, והוא סובל בגלל ... ירצה להפסיק לסבול או להפסיק לפחד, הוא יכול לעשות זאת מיד, פשוט דרך החלטה, ללא צורך בשום היגיון או סיבה. עם זאת, הוא מודה שבפועל, להחליט בלי שום סיבה ולהתמיד בכך לאורך זמן זו משימה כמעט בלתי אפשרית, ולכן במציאות היומיומית ההחלטה המיידית בדרך כלל לא מחזיקה מעמד ... ואמיתית כדי להיות אפקטיבית באמת. איך לקבל החלטות? איך להפסיק לפחד? איך לשנות הרגלים? פשוט להחליט? האם החלטה ללא סיבה עובדת? למה אני לא מצליח להחליט? איך להחליט להרגיש טוב?

בחירה חופשית וסיבתיות, מהי בחירה חופשית? מה הסיבה של הבחירה? מהו רצון חופשי? מהי הבחירה החופשית של אלוהים? מסובב כל הסיבות, סיבת כל הסיבות, מה הסיבה שאלוהים? למה אלוהים עושה משהו? למה אני בוחר כך ולא אחרת? סיבת הבחירה החופשית האם קיימת בכלל בחירה חופשית? ... לבחור שלא להרים את היד? ודאי שכן. אז למה בחר דווקא בפעולה זו? הוא מסביר, שככל שיש לאדם יותר סיבות לבחור בפעולה מסוימת, כך הבחירה שלו פחות חופשית. כל סיבה שיש לפעולה למעשה מחייבת את האדם לבחור בה. ככל שהסיבות מתרבות, האדם פחות בוחר באופן חופשי, כי הוא פועל מתוך חובה או כפייה של אותן סיבות. מהי בחירה אמיתית ללא סיבה? אליעד מסביר שבחירה חופשית באמת היא בחירה שנעשית ללא סיבה. אם אדם בוחר פעולה מסוימת מתוך תחושה של ככה רציתי, ללא כל סיבה מוגדרת, זוהי למעשה בחירה אמיתית. אפילו סיבה אחת קטנה, אם קיימת, גורמת לכך שהבחירה כבר איננה חופשית לחלוטין, כי הסיבה הזו מחייבת אותו. גם אם אדם חושב שבחר ללא סיבה, ייתכן שיש סיבה נסתרת שהוא אינו מודע לה. לכן הבחירה האמיתית, שהיא ללא שום סיבה, היא נדירה או אפילו בלתי אפשרית במציאות האנושית. האם אלוהים בוחר באופן חופשי? אליעד מתייחס לנושא של אלוהים, המכונה סיבת כל הסיבות או מסובב כל הסיבות. לדבריו, אלוהים הוא הראשון שאין שום סיבה לפניו. אם לאלוהים היתה סיבה לפעולה שלו, הרי שהוא לא היה חופשי, אלא נשלט על ידי אותה סיבה. מכאן הוא מגיע למסקנה שאלוהים חייב לפעול ללא סיבה כלל. זאת אומרת, שאלוהים עושה הכל בלי שום סיבה. לדוגמה, אליעד מציג שאלה בנוגע לתורה: למה אלוהים נתן את התורה?. הוא עונה באופן מפתיע: אלוהים נתן את התורה סתם כך, ללא שום סיבה. ברגע שלאלוהים יש סיבה, הוא כבר לא חופשי והוא נשלט על ידי אותה סיבה, וזה סותר את הרעיון של אלוהים כסיבת כל הסיבות. מה ההשלכות אם אלוהים פועל בלי סיבה? אליעד מדגיש שאם אלוהים עושה דברים בלי סיבה, עולות שאלות גדולות לגבי אמון או הסתמכות עליו. הוא מציע לשקול את האפשרות שהפעולות של אלוהים הן אקראיות לחלוטין, ... האם יש סתירה ברעיון הסיבתיות והבחירה? כאן אליעד מציג זווית הפוכה לחלוטין. לפי נקודת המבט הזאת, גם אם קיימות סיבות לבחירה כלשהי, האדם עדיין לא באמת מחויב לאותן סיבות. לדוגמה, אם אדם אוכל כי הוא רעב, הוא לכאורה חייב לאכול כי יש לו סיבה - רעב. אבל אליעד טוען שהאדם עדיין בוחר האם לתת משמעות לסיבות האלה או לא. האדם יכול היה גם לבחור אחרת, למשל, לבחור לא לאכול למרות הרעב, או אפילו לבחור לא להרגיש רעב מלכתחילה. לפי נקודת המבט הזו, הסיבות אינן מחייבות את האדם, כי האדם עצמו הוא זה שבוחר להעניק כוח ומשמעות לאותן סיבות. האם האדם בוחר גם את הסיבות של עצמו? אליעד מדגיש את הנקודה שהאדם לא רק בוחר את הפעולות שלו, אלא גם את הסיבות שמניעות אותו לפעול. לדוגמה, האדם לא רוצה למות ולכן אוכל. אך מדוע הוא לא רוצה למות? התשובה של אליעד ... סיכום: שתי נקודות מבט על בחירה חופשית אליעד כהן מציג בסיום שתי נקודות מבט מרכזיות: ככל שיש לאדם יותר סיבות לבצע פעולה, כך הוא פחות בוחר בה באופן חופשי, כי הוא הופך להיות כבול לסיבות הללו שמחייבות אותו. מנגד, אפילו כאשר קיימות סיבות לפעולה מסוימת, האדם עדיין אינו מחויב להן כי הוא יכול לבחור אם לתת להן כוח להשפיע עליו או לא. ... האיזון שלו בנוגע להבנה מהי באמת בחירה חופשית, והאם היא בכלל קיימת. האם יש בחירה חופשית? מהי סיבת כל הסיבות? למה אני בוחר כך ולא אחרת? האם לאלוהים יש רצון חופשי? איך לדעת את הסיבה האמיתית לבחירה שלי? מה ...