... השאלה הזאת. אפשרות ראשונה היא שהכל מתרחש באקראיות מוחלטת. במצב כזה, הבחירה כלל לא קיימת, כיוון שאין סדר או סיבה כלשהי לאירועים. האפשרות השנייה מניחה קיום של תכנון כלשהו בעולם, כלומר, שיש תבונה או ישות כלשהי בעלת רצון, והיא ... במקום זה, בשורש הדברים, הרצון והעשייה הם דבר אחד, מתרחש בו - זמנית. מדוע הרצון הראשון לא יכול להיווצר מסיבה? כאשר דנים בשאלת הרצון הראשון, נשאלת השאלה האם הוא נוצר מסיבה כלשהי או שמא הוא נוצר באופן אקראי לגמרי. אם הרצון הראשון נוצר מסיבה, מיד נשאל מה הסיבה שהובילה לסיבה הזו וכך הלאה עד אינסוף, מה ששוב שולל את רעיון הבחירה החופשית. לעומת זאת, אם הרצון הראשון נוצר ללא סיבה, המשמעות היא שהוא אקראי, וגם כאן אין בחירה חופשית, כי לא הייתה סיבה שתיצור בחירה כלשהי. אליעד מבהיר שהשאלה אם הרצון הראשון נוצר מסיבה או ללא סיבה היא בעצם שאלה טיפשית. מדוע? כי הוא מציע רעיון לפיו הרצון הראשון יכול היה להיווצר מעצמו, על ידי אותו כלום או העדר רצון, שאותו הוא מתאר כישות בלתי מוגדרת, חסרת סיבה. במצב כזה, אם אותו כלום יצר את הרצון, הרי שהוא עשה בחירה כלשהי. גם אם אנחנו לא מבינים כיצד ... זה, עדיין הוא זה שעשה, ולכן לא ניתן לומר שאין בחירה. מצד שני, אם מקבלים שהרצון הראשון נוצר ללא סיבה, אז שוב, זהו מצב של חוסר בחירה, כיוון שלא היה דבר שהניע את הרצון הזה להיווצר. אליעד טוען כי ... כל ההבחנות הללו, טוען אליעד, קיים דבר כללי וגבוה יותר. ברמה העליונה הזו אין משמעות להבדלים בין מושגים כמו סיבה, רצון, בחירה או אקראיות. ברמה זו, כל המושגים הם אפשרויות בלבד, ואף אחת מהם אינה מחויבת. במקום זאת, קיימת ... המרכזי על בחירה חופשית? המסר המרכזי שאליעד מציע לנו לקחת מכאן הוא שחשוב להתבונן לעומק במושגים של בחירה, רצון וסיבה. ככל שאדם מעמיק בהתבוננות זו, הוא מגלה שמעל כל ההגדרות והמושגים קיימת מציאות אחת, שבה ההבדלים בין בחירה להעדר ... להגיע לאחדות מוחלטת של ההבנה, בה כבר לא קיימת הפרדה בין מושגים אלה. בחירה חופשית רצון ראשון האם יש סיבה לרצון הראשון? העדר רצון וסיבה תבונה ראשונה האם הכל אקראי? מהו הקשר בין בחירה חופשית לבין העדר בחירה חופשית? הנושא המרכזי בהרצאה הוא הבחירה ... מוסבר לחלוטין, האם ניתן להניח שיצרנו אותו מתוך רצון, או שמא הוא נוצר במקרה? האם הרצון הראשון נוצר מתוך סיבה? ההמשך מחדד את השאלה האם הרצון הראשון נוצר עם סיבה או בלעדיה. אם יש לו סיבה, אז כל מה שמוביל אותו עדיין מצביע על סיבה, ובכך למעשה נשללת הבחירה החופשית. מאידך, אם הרצון נוצר בלי סיבה, הרי שמדובר במשהו אקראי, שלא נבחר מתוך בחירה. אליעד טוען שזו שאלה טיפשית. מה הכוונה? אפשר להניח כי הרצון ... כלשהו, בין אם נקרא לו כלום או העדר רצון, עשה את הבחירה הזאת. השאלה אם הרצון הראשון נוצר מתוך סיבה או ללא סיבה היא בעצם לא נכונה, כיוון שמישהו או משהו יצר אותו. הרצון הראשון - האם הוא מחייב? כאשר שואלים האם ... אז גם אם לא נבין איך נוצר הרצון, עדיין יש כאן הבחירה של אותו משהו. מצד שני, אם אין סיבה לרצון, אז בעצם אין מדובר בבחירה, כי לא הייתה שום סיבה שתניע אותו. ההשקפה המובאת פה מציעה שתי פרספקטיבות שיכולות לשנות את הגדרת הבחירה עצמה: למרות שעשית משהו מבלי לרצות ... האם אפשר להבין את הבחירה כחלק ממערכת כללית יותר? לסיום, אליעד מציע כי כל המושגים של בחירה, חוסר בחירה, סיבה ורצון, הם בעצם רק אפשרויות בהן אנחנו בוחרים להגדיר את הדברים. כל הבחירות וההגדרות יכולות להתקיים תחת משהו כללי ... לגבי מהות הבחירה, ולראות כיצד המושגים של רצון ובחירה קשורים לאמיתות מקיפות יותר של היקום. בחירה חופשית רצון העדר סיבה תבונה ראשונה העדר רצון הפעם אני רוצה לדבר על הבחירה החופשית, ואני אתן עוד נקודת מבט על הבחירה החופשית. ... בחירה, ואם שום דבר לא הכריח אותו לרצות / להיבחר אז ממילא הוא אקראי לגמרי, ואז אין לו שום סיבה ואם אין לו שום סיבה, אז גם כן אין בחירה. וניתן כאן נקודה מאד מעניינת, כי מצד האמת, השאלה הזאת היא טיפשית, ולמה היא ... כוח ראשון שנוצר מעצמו, אותו הכלום, הוא זה שבחר שיהיה רצון. הרצון הלו מוצר ממשהו, השאלה אם נוצר עם סיבה, בלי סיבה, והדבר הראשון שנוצר האם נוצר מתוך בחירה, או ללא בחירה? ואי אפשר להגיד אפילו שלכוח הראשון אין בחירה כי ... אנחנו לא מבינים, איך התהווה הרצון הראשון, עדיין אנחנו מבינים שמשהו מהווה את הרצון הזה, עדיין משהו מהווה את הסיבה שיש רצון, יש בחירה שנתהוותה על ידי משהו. ומצד שני מאחר שהדבר הזה הוא ללא סיבה וללא רצון, ממילא זה אור שאין פה בחירה. ואני יחדד את זה עוד פעם, הרצון הראשון, והסיבה הראשונה, הם נוצרו ללא סיבה. כי אם יש סיבה, תמיד נשאל מה הסיבה, ואם יש רצון, תמיד נשאל מה הרצון של הרצון ומה הרצון הראשון. כלומר, הרצון הראשון, מה שקדם לו הוא העדר רצון, והסיבה הראשונה מה שקדם לה, הוא העדר סיבה. וכאן יש לנו שתי נקודות מבט: אפשרות אחת זה לומר: שאי אפשר להגיד שלא בחרו את הדבר כי משהו עושה אותו!! כי משהו יצר את הרצון, משהו יצר את הסיבה, ולא משנה שקוראים לו העדר רצון, ולא משנה שקוראים לו העדר סיבה, או שקוראים לו כלום, בלתי מוגדר או בלתי מובן! זה לא משנה, אבל בעיקרון, לא שייך להגיד שהוא לא ...

סיבות / סיבת הסיבות - מהי הסיבה הראשונה של הסיבות? איך למצוא את סיבת הסיבות? סיבות. תוצאות. תכלית. נסיבתיות. הסיבה הראשונה. סיבת הסיבות. מהי הסיבה של כל הסיבות? איך למצוא אותה? לכל סיבה יש סיבה וגם לסיבה עצמה יש סיבה. על האדם לחפש ולמצוא את הסיבה של כל הסיבות. על האדם לא להסתפק לעולם בלקבל סיבה שאינה מובנת לו. על האדם לחפש תמיד את הסיבה של הסיבה. כל דבר שקורה לאדם, על האדם להבין את הסיבה שלו. כל דבר שקורה בעולם, על האדם להבין את הסיבה שלו. הסיבה היחידה שבגללה האדם סובל בחייו, היא משום שהוא אינו מבין את הסיבה האמיתית והטובה שבגללה קורה לו כל מה שקורה. לא קיים אדם שיודע מהי הסיבה הראשונה של כל הסיבות שבגללה קורים לו דברים שונים, ושעדיין הוא מרגיש רע. כאשר האדם יודע מהי הסיבה של כל הסיבות, הוא פתאום מבין את המציאות בצורה ככ טובה, עד שהוא פתאום רואה שאין שום רע בעולם כלל, אלא הכל טוב. הסיבה היחידה שנדמה שיש רע, היא רק משום שלא מבינים את הסיבה של הסיבות. על האדם לחפש ולחקור תמיד אחרי הסיבה של הסיבות. כאשר האדם מנסה להבין מדוע משהו קורה, אל לו להסתפק בסיבה כלשהי שעדיין לא ברור לו מה טוב בה ... הסיבה של הסיבה, עליו לשאול מהי הסיבה של הסיבה. על האדם לנסות להבין ולגלות את הסיבה הראשונה של כל הסיבות. הסיבה הראשונה של כל הסיבות, היא הסיבה שכאשר האדם מבין אותה, נעלמות לו כל השאלות. כאשר האדם מבין את הסיבה הראשונה של המציאות בשלמות, הוא פתאום מבין שאין בכלל מקום לשאלות, כי הכל מושלם וטוב. כאשר האדם מבין את הסיבה של כל הסיבות, הדבר היחיד שהוא עושה זה שותק ומרגיש רצון להודות ולומר תודה. כל השאלות / קושיות וגם התשובות נעלמות בבת ... להיות בכלל! על האדם לחפש את הסיבה של הסיבה של כל דבר. על האדם לדעת שיש סיבה אחת לכל הסיבות כולן, שהיא הסיבה הראשונה של כל הסיבות ושכל הסיבות נובעות ממנה. כל זמן שנדמה לאדם שדברים שונים קורים מסיבות שונות, הרי שהוא עדיין לא גילה את סיבת הסיבות. כל זמן שנדמה לאדם שיש סיבות שונות שבגללן דברים שונים קורים, כל זמן שנדמה לאדם שיש יותר מסיבה אחת שבגללה דברים שונים קורים, הרי שהוא עוד לא הגיע לשורש של הסיבות. על האדם לחפש את הסיבה האמיתית של כל הסיבות, את הסיבה הראשונה של כל מה שקיים וכולי. כאשר האדם מבין את הסיבה הראשונה, רק אז הוא מבין את ... מהאפשרויות הכל טוב. הסיבה שרע לאדם, היא רק משום שהוא חושב שיש סיבה ולא מבין את הסיבה של כל הסיבות. אם היה האדם מבין את הסיבה של כל הסיבות או שלא היה חושב שיש סיבה ולא היה מחפש סיבה לשום דבר, הרי שהוא היה מאושר תמיד. כך שברמה ... מהר יותר אל הסוף, כך מצבו טוב יותר. כי השלמות נמצאת בקצוות. לסיכום: חפש את הסיבה הראשונה של כל הסיבות, כשתגיע אליה תגיע אל השלמות.

NLP / משמעות המילים - מילות קישור - מילות סיבה / מילות תוצאה / מילות מטרה - סיבה ותוצאה / סיבתיות - סדר המילים במשפט - התאמת מילים / מילים שיווקיות - איך לשתול מחשבות? רטוריקה וכאן אבאר את משמעות המילים, של מילות סיבה / מילות תוצאה / מילות מטרה. ומילות הסיבה, הן מילים שמטרתן היא: לציין סיבה / לנמק. כגון המילים: כי, מפני ש... משום ש... מאחר ש... הואיל ו... שכן... בשל, בגלל ה... בעקבות, בזכות ... גם אחרי וגם לפני התוצאה שלהן. כגון לדוגמה שאפשר לומר מאחר שהיום יורד גשם, לכן עליך לקחת מטריה. שכאן הסיבה מופיעה לפני התוצאה. ויש גם את האפשרות לומר עליך לקחת מטריה, בגלל שהיום יורד גשם. שכאן הסיבה מופיעה אחרי התוצאה. ויש גם מילות תוצאה, שמטרתן היא לציין תוצאה. מילים כגון: כך ש... מכאן ש... מכאן נובע ... שלא ירד עליך גשם, עליך לקחת מטריה. ובכל מקרה, מי שיתבונן יראה, כי יש כאן משחק של סיבתיות ושל סיבה ותוצאה, בין רעיונות שונים. דהיינו, שיש שני רעיונות שונים, שביניהם מתקיימת מערכת יחסים של סיבה ותוצאה. ומילות הקישור הנל, מבטאות את קשר הסיבתיות שיש בין הרעיונות השונים. ומי שיתבונן היטב יראה, כי את כל מילות הקישור השונות, ניתן לדרג אותן לפי העוצמה שבה הן מבטאות את רמת המחויבות של התוצאה מתוך הסיבה. דהיינו, עד כמה הסיבה מחייבת ומכריחה את התוצאה להיות כפי מה שהיא. דהיינו, עד כמה התוצאה מחויבת ומוכרחת להיות נכונה, בגלל אותה הסיבה. כי יש מילות קישור שמבטאות את זה שיש סיבה, שגורמת לתוצאה. אך התוצאה היא אפשרית ורצויה בלבד, אך לא מחויבת ומוכרחת. אבל יש צורות ביטוי ומילות קישור שונות, שמבטאות את חוזק הקשר שבין הסיבה לבין התוצאה. וגורמות לשומע להרגיש, שהתוצאה היא מוכרחת להיות, בגלל אותה הסיבה. ובנוסף, את כל מילות הקישור של מילות סיבה / מילות תוצאה / מילות מטרה, ניתן לדרג אותן גם לפי עד כמה הן מסתירות / מגלות את קשר הסיבתיות שיש בין הרעיונות השונים. כי יש מילים שגורמות לשומע להרגיש שיש כאן קשר של סיבה ותוצאה. וששני הרעיונות, הם לא באים במקשה אחת כישות אחת שקיימת תמיד, אלא יש כאן קשר של סיבה ותוצאה. לדוגמה: קח מטריה, יורד עכשיו גשם או הפוך יורד עכשיו גשם, קח מטריה. ששני הרעיונות נשמעים כאילו הם ... יש גם קח מטריה, על מנת של תירטב מהגשם שיורד עכשיו. שהוא מבטא את זה, שיש כאן קשר של סיבה ותוצאה, ושלא מחויב שהסיבה והתוצאה חייבות להיות תלויות אחת בשנייה. ואת כל מילות הקישור, ניתן לדרג גם לפי העוצמה של עד כמה הדובר מעביר מסר שהתוצאה נגזרת ותלויה בקיומה של הסיבה, ועד כמה התוצאה עומדת בפני עצמה, גם בלי קשר לסיבה. כי יש קח מטריה שזה עומד בפני עצמו. ויש קח מטריה, כי יורד גשם. שכאן ה - קח מטריה עומד בפני עצמו + שחקן חיזוק של סיבה שיורד עכשיו גשם. ויש גם, יורד עכשיו גשם, אז תיקח מטרייה. שזה בעצם אומר שאם לא היה יורד עכשיו ... אז לא היית מוכרח לקחת מטרייה. ויש גם יורד עכשיו גשם, אז כדאי שתיקח מטרייה. שזה בעצם אומר, שלמרות הסיבה, אעפכ התוצאה לא מחויבת ולא מוכרחת. ולפעמים הדובר מזכיר את הסיבה בהתחלה ורק אחכ מזכיר את התוצאה. כי הוא לא בטוח בתוצאה ולכן הוא רוצה להציג את הנימוקים שלו כבר בהתחלה. ולפעמים הדובר מזכיר את הסיבה רק בסוף, כי הוא מרגיש שהרעיון שלו לא מספיק חזק, ושהוא צריך לחזק אותו, גם אחרי שהוא אמר אותו. ובעיקרון, לפעמים הסיבות מחזקות את הרעיון, ולפעמים הסיבות מחלישות את הרעיון. כי דבר חזק, הוא דבר שקיים בזכות עצמו גם בלי סיבות. וברגע שאתה מתחיל להוסיף למשהו סיבות, זה בעצם מצד אחד מחזק אותו, וגורם לו להיראות כאילו הוא יותר הכרחי. ולפעמים הסיבות רק מחלישות את הרעיון. כי הן מראות, שהדבר בפני עצמו הוא לא הכרחי, אלא הוא נועד רק כדי לשרת סיבות כלשהן. ולפעמים הסיבות עצמן הן חלשות עבור השומע, והן מחלישות את הרעיון עבור השומע. ובסיכומו של דבר, המסר הוא, שכאשר מבטאים רעיון כלשהו, ומשתמשים במילות קישור של סיבתיות, צריך לדעת ולשים לב, היכן הסיבה מוזכרת ביחס לתוצאה. האם לפני או אחרי התוצאה. וכיצד הסיבה עצמה מוצגת, האם כסיבה שעומדת בפני עצמה כדבר מחויב, או שגם הסיבה עצמה צריכה חיזוק. וכיצד התוצאה עצמה מוצגת. האם היא מוצגת כתוצאה שהיא מוכרחת להיות נכונה בגלל אותה הסיבה, או שמא היא תוצאה שהיא רק אפשרית בגלל אותה הסיבה. והאם התוצאה מוצגת כרעיון שיש לו גם זכות קיום עצמאית ושהסיבה רק מחזקת אותו, או שמא הרעיון מוצג כאילו הוא קיים, רק בזכות אותה הסיבה שהוצגה. וגם, האם ועד כמה מודגש הקשר של הסיבתיות שיש בין הרעיונות. האם הקשר מוסתר והרעיונות מוצגים כרעיון אחד ...

לחזק את הרצון, סיבתיות ואקראיות, לכל דבר יש סיבה, איך לשנות רצון? איך להחליף רצון? הכל אקראי, דטרמיניזם, סיבה ותוצאה, הסיבה הראשונה, אין הבדל בין סיבתי לאקראי, מה גורם לדברים לקרות? מהי סיבתיות ואקראיות ואיך הם קשורים לרצון שלנו? הנושא המרכזי בהרצאה עוסק בסיבתיות ואקראיות והשפעתם על הרצון שלנו. אליעד מסביר כי כל דבר בעולם יש לו סיבה, אך לא בהכרח סיבה שניתן להבחין בה בקלות. הרצון שלנו הוא גם תוצר של סיבתיות, וההבנה איך לשנות את הרצון שלנו יכולה להוביל לשינוי התנהגותי. כיצד הרצון שלנו מתעורר ומה קובע אותו? בהתחלה, אליעד ... משהו או מדוע לא אנחנו רוצים אותו יותר. התהליך הזה חשוב לשינוי הרצון, משום שכאשר אנחנו מצליחים להבין את הסיבות שגורמות לנו לרצות או לא לרצות דבר מסוים, אנחנו יכולים לשלוט יותר טוב על הרצון שלנו. האם כל רצון קשור לסיבה? העיקרון המרכזי שמופיע בהרצאה הוא שלא כל רצון מתעורר מתוך סיבה ברורה. אליעד מציין כי אם הרצון הוא אקראי, כלומר, הוא קיים בלי סיבה, אז אין לנו שליטה עליו. במילים אחרות, הרצון שנראה שאין לו סיבה הוא למעשה בלתי ניתן לשליטה. רק כאשר אנו מבינים את הסיבה לרצון, אנחנו יכולים לשלוט בו ולשנות אותו. איך שינוי הרצון קשור להבדל בין סיבתיות לאקראיות? אליעד מציין את ההבדל בין סיבתיות לאקראיות. כאשר אנחנו עוסקים ברצון שלנו, אנחנו לא תמיד יודעים אם הוא נוצר מתוך סיבה (סיבתיות) או שהוא אקראי לחלוטין. הוא מביא דוגמה בה אדם רוצה להתחיל מערכת יחסים עם מישהו, אך יש לו גם את הרצון שלא לעשות זאת. כל אחד מהמאבק הפנימי בין הרצון להתחיל לבין הרצון לא להתחיל נוצר על ידי סיבות פנימיות או חיצוניות שאנחנו לא תמיד מבינים במלואן. האם יש דבר כזה רצון אקראי? בהמשך ההרצאה, אליעד מחדד את הנושא ומסביר כי לא כל רצון נובע דווקא מסיבה ברורה. לפעמים, הרצון יכול להופיע באופן אקראי, כלומר, ללא סיבה שניתן להבחין בה. אך אפילו אז, הוא מציין כי יש אפשרות שהרצון הזה מסתיר סיבה עמוקה יותר שאנחנו לא מודעים לה. כיצד אנחנו מבינים מהי סיבתיות? אליעד מציין כי כאשר אנו מנסים להבין את הרצון שלנו או את ההתנהגות שלנו, אנחנו לא תמיד מבינים את הסיבה האמיתית לפעולה שלנו. הוא מביא את הדוגמה של סיבתיות - כאשר אנו רואים משהו קורה, אנו שואלים את עצמנו מה גרם לזה לקרות. אך למעשה, אנו יכולים לשאול את עצמנו שאלות עמוקות יותר כמו האם הדבר קרה בגלל סיבה מסוימת או בגלל שהכל אקראי? השאלה הזו יכולה להוביל אותנו להבנה יותר מעמיקה של החיים והמציאות. מהי הסיבה הראשונה? שאלה נוספת שהועלתה בהרצאה הייתה מהי הסיבה הראשונה? שאלת הסיבה הראשונה נוגעת לשאלה הפילוסופית של מהו הגורם הראשוני לכל דבר. אליעד מתאר את הסיבה הראשונה כמשהו שגורם לכל יתר האירועים להתהוות אחריו. אך הוא גם מציין כי לא תמיד אנחנו יכולים להבין את הסיבה הראשונה של כל דבר, ולכן לעיתים קרובות אנחנו מתמודדים עם תופעות אקראיות שגורמות לנו לתהות מה גרם לכל זה לקרות. האם סיבתיות ואקראיות הם תמיד מנוגדים? נראה כי אליעד לא רואה בהכרח את הסיבתיות והאקראיות כמנוגדות. הוא מסביר שלפעמים יש לנו את הרצון לראות את הדברים בצורה ברורה - אם משהו קרה, יש לו סיבה. אך יש פעמים אחרות בהן לא ניתן להבין את הסיבה לאירועים, ואז נוכל לראות אותם כאירועים אקראיים. הוא מציין כי ייתכן שכל הדברים בעולם הם תוצאה של סיבתיות שמסתתרת מאחורי כל אקראיות לכאורה. איך להבין את הסיבתיות והאקראיות? לסיום, אליעד ממליץ לקחת את הזמן כדי לחקור את ... ולהיות פתוחים להבין את הדברים בצורה מעמיקה. כל דבר שקורה בעולם הוא תוצאה של משהו, ויש מקום לחקור את הסיבות העמוקות שמאחורי כל דבר. איך לשנות את הרצון? מה ההבדל בין סיבתיות לאקראיות? האם אפשר לשלוט ברצון? מהי הסיבה הראשונה? דטרמיניזם ואקראיות איך לחקור סיבה ותוצאה? כיצד לחזק את הרצון?

מבוא לניתוח סיבתיות, למה לנתח סיבתיות? לחנך ילדים לסיבתיות, לחנך ילדים לסיבה ותוצאה, איך להבין סיבה ותוצאה? הבנת סיבתיות, עקרון הסיבתיות, קשר סיבתי, לכל תוצאה יש סיבה, לכל מעשה יש תוצאה, קשר של גורם ותוצאה מהו עקרון הסיבתיות ולמה חשוב להבין אותו? עקרון הסיבתיות מתאר את העובדה שלכל דבר שמתרחש יש סיבה שגורמת לו להתרחש, ושכל פעולה או אירוע מביאים לתוצאה מסוימת. אליעד כהן מסביר שלימוד והבנת עקרון הסיבתיות חיוניים מאוד, משום שהם הבסיס להצלחה בכל תחום בחיים. ככל שאדם מבין טוב יותר את הסיבות שמאחורי הדברים, כך הוא מסוגל להשיג יותר תוצאות רצויות ולהימנע מתוצאות לא רצויות. לדוגמה, אם אדם רוצה להיות בריא, ... יכול לפעול בצורה מושכלת ומדויקת יותר ולהגדיל את סיכוייו להצליח לשמור על בריאותו. למה חשוב ללמד ילדים את עקרון הסיבה והתוצאה? ילדים קטנים לא תמיד מבינים את הקשר בין מעשים לתוצאות. למשל, ילד קטן עשוי לגעת באש ולא להבין ... כשהוא חולה אז הוא יתרפא, ולא מספרים לו שגם הרופא טיפל בו, הילד גדל עם תפיסה לא נכונה של סיבה ותוצאה. ההשלכות של תפיסה שגויה כזאת הן שהאדם יכול לפעול בעתיד מתוך אמונה כוזבת ולקבל החלטות שגויות. למה ילדים מתקשים להבין את הקשר בין סיבה לתוצאה? ילדים אינם תופסים את העולם בצורה סיבתית, אלא חושבים שהם יכולים לעשות כל פעולה בלי קשר למה שיקרה לאחר מכן. הם לא מבינים שאם ישברו צעצוע, ... אם לא מסבירים לו את הקשרים הללו כראוי, הילד גדל עם הנחות שגויות לגבי איך העולם מתנהל. כיצד תפיסת סיבתיות מוטעית משפיעה על החיים? אליעד מדגיש את החשיבות של תפיסת סיבתיות נכונה באמצעות דוגמה של תפילה להחלמה. אם אדם מאמין שהוא החלים ממחלה רק בגלל התפילות ולא מודע לטיפול הרפואי ... בגלל אמונתו המוטעית. דוגמה נוספת היא אדם החושב שרע לו בגלל שהוא לבד. אם הוא לא יחקור לעומק את הסיבה האמיתית לכך שרע לו, הוא עשוי להעביר שנים בניסיון לפתור את הבעיה הלא נכונה. הוא יחפש חברה ויחסים, בעוד הסיבה האמיתית לרע שהוא מרגיש אינה הבדידות אלא אולי משהו אחר לגמרי. מהן ארבע השאלות שצריך לשאול בניתוח סיבתיות? אליעד מציג ארבע שאלות עיקריות שמסייעות לנתח קשרי סיבה ותוצאה: האם הסיבה נכונה? יש לבדוק האם מה שנדמה לנו כסיבה אמיתית הוא אכן נכון. האם הסיבה מחייבת את התוצאה? האם באמת חייב לקרות מה שקרה בגלל אותה סיבה? לדוגמה, האם העובדה שבגדו בך באמת מחייבת שתרגיש רע? האם התוצאה מחייבת את הסיבה? לבדוק האם התוצאה קרתה בהכרח בגלל הסיבה הזו, או שיכולות להיות סיבות אחרות לאותה תוצאה. האם ניתן להשיג את אותה התוצאה מסיבות אחרות? לבדוק האם אותה תוצאה יכולה להתקבל גם בלי אותה סיבה ספציפית. לדוגמה, אם אדם אומר רע לי כי אשתי בגדה בי, עליו לבדוק: האם באמת זה נכון שאשתו בגדה ... או שיש אנשים שחווים מצב כזה ולא מרגישים רע? האם הוא באמת מרגיש רע בגלל הבגידה, או שיכולה להיות סיבה אחרת לרגשות שלו? האם תחושת הרע יכולה לנבוע מסיבות אחרות לחלוטין ולאו דווקא בגלל הבגידה? באמצעות ארבע השאלות האלו ניתן להגיע להבנה עמוקה יותר של המצב ולנקוט צעדים מדויקים ונכונים יותר. איך הבנת הסיבתיות משפרת את ההצלחה בחיים? אליעד טוען שהבנה מדויקת של סיבה ותוצאה היא קריטית להצלחה. ככל שאדם מבין טוב יותר למה דברים קורים ואיך פעולותיו משפיעות על תוצאות, כך הוא יכול להשיג את מטרותיו באופן יעיל יותר. אדם שיודע היטב מהי הסיבה להצלחה בתחום מסוים, למשל בעסק או בקריירה, יוכל לבצע פעולות מדויקות יותר ולהגיע לתוצאות מוצלחות יותר מאחרים. לדוגמה, אדם ... יותר, וכך להגיע לתוצאות טובות בהרבה ממי שפועל על פי הנחות שגויות או לא מבין את הקשר המדויק בין סיבות לתוצאות. מהי המשמעות של סיבתיות לחיי היום יום? עקרון הסיבתיות רלוונטי לכל תחום בחיים - מערכות יחסים, קריירה, בריאות, ... סיבתיות מאפשרת לאדם להתנהל בחוכמה, להימנע מטעויות חוזרות ולשפר את איכות חייו באופן משמעותי. מצד שני, התעלמות מהקשר בין סיבה לתוצאה או אימוץ תפיסות סיבתיות מוטעות יגרמו לו לסבל, אכזבות, וטעויות חוזרות ונשנות. לסיכום, ההרצאה של אליעד כהן מסבירה ... הסיבתיות הוא אחד הכלים החשובים ביותר להבנת המציאות ולשיפור החיים בכל ההיבטים. מהו עקרון הסיבתיות? למה חשוב ללמד ילדים סיבה ותוצאה? איך לנתח קשר סיבתי נכון? האם כל תוצאה מחייבת סיבה אחת בלבד? איך הבנת סיבתיות משפיעה על ההצלחה בחיים? האם הסיבה באמת מחייבת את התוצאה? ניתוח סיבתיות לפי אליעד כהן

... נמצא בעצם בתוך השאלות עצמן. השאלות מתבססות על הנחות יסוד, על הנפרדות שבין יש לאין, בין טוב לרע, בין סיבה לאין סיבה, או בין מתוכנן לאקראי. לכן, הדרך להבין את התשובה לשאלות היא להעמיק לתוך השאלה עצמה. כאשר אדם שואל מי ... כשהוא יבין את הפרדוקס הזה, הוא יגלה שהתשובה היא שאין הבדל בין האפשרויות, ולכן אין באמת שאלה. האם יש סיבה או שהכל אקראי? בשאלה האם לעולם יש סיבה או שהוא נוצר באופן אקראי, ההסבר של אליעד כהן מוביל לאותו רעיון. כאשר אדם חוקר את מושג הסיבה הראשונה ומעמיק לתוך השאלה האם יש סיבה או אין סיבה, הוא יגלה שלמעשה אין הבדל בין יש סיבה לאין סיבה. ההבנה העמוקה היא שלומר יש סיבה או אין סיבה זה למעשה אותו הדבר. כאשר אדם יבין שהאפשרויות האלו זהות, הוא לא יוכל להמשיך להחזיק בשאלה. מה המשמעות של ... לא קיים. ברגע שתבין את מהות השאלה, אתה תבין שגם התשובה היא לא באמת נפרדת מהשאלה. מה הכוונה שאין סיבה ויש סיבה בעולם? השאלה אם יש סיבה או אין סיבה היא שאלה שמטעה את האדם. ככל שתחקור את השאלה הזו, תבין שהבנתה היא התשובה. כלומר, אין הבדל בין יש סיבה לבין אין סיבה, כי השאלה הזו למעשה לא קיימת. כדי להבין זאת לעומק, צריך להבין מהי הסיבה הראשונה, ומה המהות של אותה סיבה. ברגע שאתה תופס את מהות השאלה, תבין שאין כל הבדל בין יש סיבה ואי סיבה, וזו התשובה לכל השאלות בנוגע לסיבה. מה זה תכנון ומה זה אקראי? בדיוק כמו בשאלה על הסיבה, גם בשאלת התכנון והאקראיות צריך לחקור את המשמעות של כל מונח. יש המון שאלות לגבי האם העולם מתוכנן או ... מהתהליך הזה. הבדל בין טוב ורע מהי האמת שמאחורי הסבל? הבנת תכנון ואקראיות כיצד להתמודד עם חוסר ידיעה מה הסיבה שאני לא נותן תשובות? זה לא סתם. אתה רוצה תשובה שב תשאל את השאלה. למה אני לא נותן את ... להוכיח שהעולם לא קיים. כאשר האדם מבין את המהות של השאלה הוא מבין את התשובה. אין הבדל בין יש סיבה לאין סיבה וכו. אם הוא היה מבין שיש סיבה ואין סיבה, זה לא הכוונה שיש סיבה או אין סיבה. לא הייתה שאלה. כדי להגיע לשכל שאין סיבה ויש סיבה זה אחד, לשם כך צריך לחקור מה הסיבה הראשונה. למה אני לא אומר לו את התשובה, אין סיבה ויש סיבה זה אחד, כי זה לא משמעותי עבורו הוא מבין את הדברים מתוך הנפרדות. העניין הוא שהוא יבין את השורש ... קיים זה חוויה של הנפרדות. צריך את הנפרדות. אם האדם היה ביום יום היה חושב שאין הבדל בין יש סיבה לאין סיבה לא היית אוכל. למה אדם עושה פעולה? אני מדבר כדי שתבין. כל העולם שלנו בנוי על קונספט של סיבה ... צריך לחפש את האמת פירושו לא לפחד, האם החיים האלה טובים או רעים? נעשה רשימה למה החיים טובים נחפש סיבות למה החיים רעים נחפש סיבות למה החיים טובים. צריך להגיע למוחלטות נעשה רשימה. למה החיים טובים נמצא סיבות למה החיים רעים נמצא סיבות. האם הדברים שאנחנו חושבים שהחיים טובים / רעים זה טוב / רע? יש אחד שיקבל את רוע הגזירה ויש ...

סיבתיות / סיבה ותוצאה - למה דברים קורים? מהי הסיבה של כל האירועים? - חלק 3 וכך גם אקראיות אמיתית, משמעותה היא, שאין שום קשר בין האירועים השונים, וששום אירוע הוא אינו הסיבה ואינו התוצאה, של שום אירוע אחר, אלא כל דבר עומד וקיים בפני עצמו. וכאשר כל דבר קיים בפני עצמו, דהיינו, כאשר הסיבה שהדבר הוא כך, היא לא נמצאת בשום מקום שחיצוני לדבר עצמו, אלא כל דבר קיים בפני עצמו, אז מצד אחד אפשר לומר, שזאת שלמות הסיבתיות, שלכל דבר בפני עצמו יש סיבה. סיבה ככ טובה, עד ששום דבר, לא נעשה למען תכלית אחרת, שזה כמובן פוגם בסיבתיות ובמחויבות שהדבר עצמו יהיה קיים, אלא כל דבר נעשה למען עצמו. שהסיבה והתוצאה הם אחד, וששום דבר הוא לא הסיבה ולא התוצאה של שום דבר אחר. שזאת שלמות הסיבתיות באמת, שכל דבר הוא סיבת עצמו. אבל דרך פלא ניתן ... דבר לא קשור בשום צורה שהיא, לשום דבר אחר. וכאשר דבר הוא סיבת עצמו, אז מצד אחד הוא שלמות הסיבה, ואבל בו זמנית הוא גם שלמות העדר הסיבה, דהיינו, שלמות הסיבתיות והאקראיות כאחד. ואם יש סיבה ראשונה לכל הסיבות, אז מה שקדם לה, זו האין סיבה, והיא סיבת עצמה. ואם אין סיבה ראשונה, אז זה אומר שאין שום סיבה אמיתית לשום דבר, ושום דבר אינו מחויב באמת, כי אין מסובב ראשון. ואז שום סיבה, לא חזקה יותר מאשר סיבה אחרת, ואז כל סיבה עומדת בפני עצמה, שזו שלמות הסיבתיות והאקראיות כאחד. כי החוזק של הסיבה, הוא ככל שהיא קרובה יותר אל הסיבה הראשונה. אבל אם אין סיבה ראשונה, אלא יש סיבה לפני סיבה וכולי עד אין סוף, אז ממילא שום סיבה לא חזקה יותר מאשר סיבה אחרת. ואז כל סיבה חזקה בדיוק באותה המידה. שאז כל דבר הוא סיבת עצמו, שזו שלמות הסיבתיות והאקראיות כאחד. ואם נאמר שיש סיבה ראשונה לכל דבר, אז עדיין נוכל לשאול, מפני מה הסיבה היא כך ולא אחרת? ומפני מה רצף הסיבה תוצאה, שיוצא מהסיבה הראשונה, מפני מה הוא כך ולא אחרת? וזה בעצם אומר, שבסופו של דבר מגיעים להבנה, שאם יש וגם אם אין שום סיבה, אז זה אומר, שתמיד כל דבר הוא סיבת עצמו. ואין שום משמעות ליש / אין סיבה. והאדם, כאשר הוא רואה רצף אירועים שחוזר על עצמו, אז אם הוא אינו מבין שכל דבר הוא סיבת עצמו, ... אותו הוא תופש בצורה שקרית. ונמצא אם כן, כי הסיבתיות והאקראיות, הם אחד ממש. וכל דבר הוא סיבת עצמו, והסיבה והתוצאה הם אחד. והשאלה הנשאלת היא, אכ מה בעצם יוצר את השינויים האלו שבין האירועים עצמם. כי אם באמת ... הוא לא באמת מחויב, כי יש גם אפשרות אחרת. והדברים צריכים בירור מעמיק נוסף. וכאשר האדם מתבונן על מנגנון הסיבה והתוצאה שיש בעולם יותר לעומקו, הוא רואה, שבעצם סיבה ותוצאה הם לא באמת קיימים בפני עצמם, אלא קיומם תלוי בקיומם של רגעי הזמן. כי המציאות שלנו יכולה להיות קיימת, גם רק ברגע אחד של זמן. אבל הסיבה והתוצאה, היא לא יכולה להיות קיימת, ברגע אחד של זמן. כי ברגע אחד של קיום בודד, אין שום משמעות לסיבה ותוצאה, כי יש רק אירוע אחד בודד. ונוסיף ונאיר, כי כאשר יש רק אירוע אחד בודד ברגע אחד בלבד, ... נפרדות צורה, שאז ממילא אין שום אירוע אמיתי כלל, ואין שום סיבתיות / אקראיות כלל. והרעיון הוא, שהקיום של הסיבה והתוצאה, הוא תלוי בקיום של רגעי הזמן והמקומות השונים. שאז האדם חווה קשר סיבתי בין המקומות והזמנים השונים. (ובלי ... לא באמת ניתן להבין את הלבושים והצורות של השורש. וכל האירועים כולם, קורים בתוך זמן ומקום. והאדם שואל, מהי הסיבה שבגללה הדברים נראים בצורתם השונה בכל זמן ובכל מקום. דהיינו, מהי סיבת האירועים, דהיינו, הצורות השונות של הזמן והמקום. ... של המקום והזמן. ומנקודת המבט של מהות המציאות, אין שום זמן ומקום כלל, וממילא אין שום שינויים ואין שום סיבה ותוצאה כלל, ואין שום שאלה כלל. ואכ לכאורה נמצאה התשובה האמיתית, לשאלה, מהי הסיבה של כל האירועים. ולכאורה התשובה היא, שעל האדם להבין שהיש איננו, כי הרי מצד המהות האמיתית של הדברים, הכל ...

... זוגית, למצוא את האחד, איך בוחרים בן זוג? איך לדעת מי מתאים לך? האם מישהו מתאים לי? התאהבות בלי סיבה, קליק ראשוני, קשה למצוא זוגיות, קשה למצוא אהבה, איך מתאהבים? למה אוהבים? מציאת זוגיות מהי התאמה זוגית, ואיך לדעת ... חד - צדדית, אלא של התאמה בין רצונות משני הצדדים. מהי אהבה ללא תנאים, והאם באמת אפשר לאהוב ללא סיבה? אליעד כהן מבחין בין שני סוגי אהבה: אהבה עם תנאים: אהבה המבוססת על כך שבן הזוג ממלא רצונות מסוימים ... כל עוד הוא מתאים לדרישות מסוימות. אהבה ללא תנאים: אהבה שבה אתה אוהב את האדם כי ככה, בלי שום סיבה הגיונית. זוהי אהבה מוחלטת ובלתי תלויה בשום תנאי. אליעד מדגיש שאהבה ללא תנאים היא המקרה הקיצוני ביותר, והיא מתקיימת ... תכונות רצויות. לדוגמה, אליעד מסביר שאפשר להחליט שאתה אוהב אפילו את סדאם חוסיין, אם תחליט כך. אתה יכול למצוא סיבות מדוע תכונותיו השליליות למעשה עושות לך טוב, אם תרצה מספיק. בכך הוא מוכיח שהאהבה והתאמה זוגית אינן באמת מוגבלות ... מחפש תכונות מסוימות אצל בן הזוג, למשל גובה מסוים, יופי, או אופי מיוחד. היבט אקראי: שזה משהו שמתרחש ללא סיבה ברורה, פשוט כי ככה יצא. למשל, אדם יכול לאהוב שמלה בלי באמת לדעת למה דווקא השמלה הזאת מושכת אותו, ... מסביר ששטיפת מוח היא דווקא מצב שבו אדם אוהב או שונא משהו בלי לדעת למה. לעומת זאת, כשאתה מודע לסיבות שבגללן אתה אוהב או שונא, אתה למעשה מבין את עצמך טוב יותר. שליטה במחשבות ורגשות, לפי אליעד, אינה שטיפת ... שצריך להבין שכל אהבה או רצון הם תמיד שילוב של סיבתיות ואקראיות, ולכן לא צריך לחפש כל הזמן את הסיבות מדוע אתה רוצה דבר מסוים, כי בסוף תמיד יש גם חלק אקראי שאין לו סיבה הגיונית. איך לדעת מי מתאים לי? מהי אהבה ללא תנאים? האם קיים דבר כזה האחד? האם רגשות הם אקראיים ... בהנחה שהם לא מתחלפים. ש: אם כולן רוצות אותך אוקי זה אומר שהן מוכנות לקבל אותך לא חשוב מה הסיבות הן מוכנות לקבל אותך אז זאת אומרת שהרצונות שלך יתמלאו על ידי כל אחת אם היא באמת רוצה אותך ... יהיה עם תנאים בסדר, אהבה בלי תנאים זה בלי תנאים אני אוהב אותו כי אני אוהב אותו נקודה בלי סיבה בלי כלום אהבה עם תנאים זה תנאים יש בסוף תנאי יש בסוף תנאי כלשהו זאת האמת אהבה בלי תנאים ... אקראי נגיד שאת רואה שמלה ואת אוהבת את השמלה ונשאל אותך למה את אוהבת את השמלה ואז את תתני סיבה כי ככה וככה יש סיבה למה את אוהבת את השמלה ואם אנחנו ניקח שמלה שאת לא אוהבת ונשאל למה את לא אוהבת את השמלה את תביאי סיבה למה את לא אוהבת את השמלה. על פניו זה נשמע סיבתי אבל מה אמרנו קודם שאם אנחנו נחקור את ... ככה מהצד שההתאמה הזוגית היא סיבתית מהצד הזה זה קשה למצוא בת זוג או בן זוג זה תלוי בכמות הסיבות שאתה מחפש כמות התנאים שאתה מחפש בבן או בת הזוג בזה זה תלוי ומההיבט הזה זה קשה אבל יש ... יש משהו שמתאים לו במובן מסוים אם נשאל אותו למה זה מתאים לך והוא יגיד יש לי איזה רשימת סיבות כי זה זה וזה יש לו סיבות למה אז מהצד שבן אדם חושב שההתאמה היא תלויה בסיבות מהצד תראה זה מאוד קשה כי יש פה רשימה ארוכה של תנאים. אבל נחקור יותר לעומק אנחנו נגלה שכל הסיבות הם אקראיות כאילו כי הסיבה לא מחייבת את התוצאה הסיבה גם עצמה לא מחויבת זה שאת רוצה גבר שנגיד יהיה חזק נניח יכולת גם לרצות גבר חלש יכולת גם ... זה שאת רוצה מישהו זה גם בגלל שהוא מתאים לך אבל זה גם בגלל שאת פשוט רוצה אותו בלי סיבה כי את פשוט רוצה אותו אין סיבה ובגלל שיש פה גם את הרכיב של האקראיות לכן זה מאוד קל למצוא אהבה כי אתה תמיד יכול לעשות ... אליעד: נכון עכשיו מה האמת שכל פעם כשיש קליק שלא ברור לך למה אפשר למצוא למה אפשר למצוא את הסיבות אבל מצד שני גם כשאין קליק וברור לך למה גם כשברור לך למה זה גם אקראי. עכשיו נגיד שאת ... אני יכולה גם להיות עם כל אחד. אם את תהיי במצב תפיסתי שאומר אני אוהבת אותו כי ככה בלי סיבה אז זה מאבד את המשמעות כי את יכולה להגיד אוקי אני אוהבת אותו בלי סיבה נכון אז למה דווקא אותו אז לכן את מתחילה למצוא סיבות ברגע שאת מתחילה למצוא סיבות אז מתחילה להגיד טוב אז אני רוצה שהוא יתאים יותר. ש: עד כמה זה מעשי. אליעד: אתה צריך מודע ... רוצה את זה או לא רוצה את זה זה גם אקראי ואחרי שהוא ירצה את זה הוא כבר ימצא סיבות למה הוא רוצה את זה אבל הוא יכול לרצות את זה. ש: אבל הוא צריך לרצות את זה. אליעד: כן הוא ירצה את זה וימצא סיבות למה. ש: צריך לגרום לו שירצה את זה למה אני מתייחס עכשיו על מה אני חושב נניח שידוכים כשעושים ... מודע לזה שכשאתה בסופו של דבר אוהב משהו זה סיבתי ואקראי ביחד כאילו אם אני אשאל אותך למה תהיה סיבה אבל מאחר שהסיבה לא מחייבת את התוצאה לכן זה גם אקראי, אוקי זה תמיד גם אקראי כי שום דבר לא מחייב שום ... הגיוני כי למה שזה לא יהיה הגיוני כאילו אם זה יקרה עוד פעם ועוד פעם אז זה הגיוני אין סיבה שלא. ש: זאת אומרת אם אני בא עכשיו לפתור איזושהי בעיה בחיים אז אני יכול להגיד לעצמי תאכל את ... להגיד שכשמשהו עושה טוב לבן אדם לזכור שזה שזה עושה לך טוב זה גם הגיוני אבל זה גם בלי סיבה אין פה בהכרח סיבה אתה גם לא צריך לחפש את הסיבה זה גם בסדר שזה בלי סיבה לא חייב להיות סיבה זה גם בסוף גם בלי סיבה, הבנו כן. ש: יש לי שאלה אהבה זה משהו שהוא זה לא משהו שהוא נשלט בכלל כאילו אתה לא ... לא אוהב קודם כל להגיד אני עכשיו רוצה לאהוב אותו למה אתה רוצה לאהוב אותו ונגיד שאתה תתחיל למצוא סיבות טובות ומי יחליט כמה סיבות טובות תמצא ובאיזה מהירות תמצא ומה תחשוב והאם תישבר באמצע או לא והאם תתעקש או לא וזה אקראי אפשר למצוא סיבה למה עשית את זה אבל זה בסוף יהיה גם אקראי יכולת גם לעשות אחרת. ש: זאת אומרת שאם עכשיו ...

מבוא לחקירה רגשית, מבוא איך למצוא את סיבת הרצון, איך לא להיכנס ללופ? איך לדעת למה אני רוצה משהו? איך לגלות את הסיבה של הרצון? איזה תשובות לא נכונות? איך למצוא סיבה של משהו? נוסחה איך למצוא סיבה של הרצון, איך לחקור רצון? איך למצוא את הסיבה האמיתית לרצון שלך בלי להיכנס ללופ? אליעד כהן מציג בהרצאה זו מבוא מפורט לשיטה מעשית ומדויקת לחקירה עצמית רגשית, בדגש על זיהוי הסיבה האמיתית לרצונות שלנו, תוך כדי מניעת טעויות נפוצות שמכניסות אותנו ללופ אינסופי. מטרת החקירה היא להגיע לסיבה המדויקת והנכונה, שתהיה שימושית לפתרון הבעיה או למציאת האמת, בלי להיתקע בחזרה על טעויות שהן בעצם תשובות לא נכונות. מהו העיקרון הבסיסי ביותר במציאת סיבה נכונה? הבסיס הראשוני שאליעד מסביר לחקר סיבתיות הוא ההבדל שבין סיבה לתוצאה. סיבה אמיתית חייבת לעמוד בשני תנאים מרכזיים: הסיבה והתוצאה חייבות להיות שונות זו מזו - הן לא יכולות להיות אותו הדבר. הסיבה חייבת להקדים את התוצאה בציר הזמן - משהו שקרה אחרי האירוע לא יכול להיות הסיבה לו. מדוע סיבה ותוצאה לא יכולות להיות זהות? כאשר אדם נשאל מדוע הוא רוצה משהו ועונה בתשובה שהיא בעצם חזרה על התוצאה ... בעצם אותו הרצון להימנע מחושך, ולכן זו לא תשובה אמיתית. המטרה היא לא לחזור על המובן מאליו, אלא להגיע לסיבה אחרת שהיא שונה מהתוצאה. איך ניתן לזהות תשובה שהיא בבירור לא נכונה? אליעד מדגיש שתשובות כמו אני לא רוצה ... זה עושה לי טוב בעצם חוזר על עצמו: הרצון לעשן והטוב שבלעשן הם היינו הך. הוא לא באמת סיפק סיבה אחרת לרצון. הוא מסביר בצורה נחרצת שכל פעם שנותנים תשובה לא נכונה כזו, בעצם דופקים לעצמנו את המוח. במקום להתקדם אל פתרון או הבנה עמוקה יותר, אנחנו מחזקים את החוסר בהירות שלנו. מדוע הסיבה חייבת להקדים את התוצאה בציר הזמן? סיבה אמיתית חייבת להיות אירוע או מצב שקרה לפני התוצאה בציר הזמן. לדוגמה, אי אפשר להגיד הרצפה רטובה כי החליקו ... אני לא רוצה שהעוזרת תעזוב כי הבית יהיה מלוכלך. לכאורה הבית המלוכלך הוא בעתיד, אז איך זה יכול להיות סיבה נכונה? התשובה שאליעד מספק היא שהאדם רוצה כבר עכשיו את הבית נקי, ולכן זה לא שהסיבה באמת בעתיד, אלא שעכשיו הוא מדמיין מצב עתידי כדי להסביר מה הוא מנסה למנוע. הוא נותן דוגמה נוספת: למה ... רצון או פחד שהוא קיים בהווה. איך נמנעים להיכנס ללופ בתהליך החקירה הרגשית? כדי לא להיכנס ללופ אינסופי של סיבות, אליעד מציע דרך מעשית ברורה: לרשום את השאלה: למה אני רוצה משהו? לכתוב תשובות אפשריות מתחת. לוודא שאין שום חזרה על תשובה שכבר נאמרה, גם לא במילים נרדפות או קרובות. לא לתת לתוצאה להפוך לסיבה שוב, וליצור מעגל סגור. אם מתבלבלים, אפשר לקחת את כל התשובות שכבר נכתבו, ולשאול עליהן ביחד: למה אני לא ... ניתנות תשובות לא נכונות? אליעד מדגיש שהתשובה הלא נכונה לא רק שלא מקדמת, אלא גם מסבכת ומרחיקה את האדם מהסיבה האמיתית. הוא משווה זאת לאדם שנתקע בחדר בריחה ומנסה שוב ושוב פתרונות שגויים, במקום לעצור, להבין מה לא נכון, ... לתת תשובה לא נכונה, כי התשובה הלא נכונה פוגעת ביכולת שלנו להבין את המצב האמיתי. מה לעשות כדי להגיע לסיבה האמיתית והנכונה? יש להקפיד על הכללים הבאים בעת חיפוש הסיבה הנכונה: לוודא שהסיבה היא לא התוצאה עצמה. לוודא שהסיבה מקדימה את התוצאה בזמן, או לפחות מייצגת מצב אמיתי ועכשווי (כמו הרצון העכשווי בבית נקי). למנוע לולאות של סיבות, על ידי וידוא שהתשובה אינה חוזרת על עצמה. אליעד מדגיש שמדובר בתהליך חקירה שיטתי ומדוקדק, שמטרתו להביא להבהרת הסיבה האמיתית והעמוקה שמניעה את הרצון שלנו, ולא להסתפק בתשובות שטחיות או מעגליות שלא מובילות לשום מקום. איך לא להיכנס ללופ בחקירה רגשית? איך למצוא את הסיבה האמיתית לרצון? איך להבדיל בין סיבה לתוצאה? מה לעשות כשלא מוצאים סיבה נכונה לרצון? איך לזהות תשובות לא נכונות בחקירת רצון? למה אסור שסיבה ותוצאה יהיו זהות? למה אני לא רוצה להיות לבד? למה אני אוהב אותה? איך לא להיכנס ללופ בחקירה? איך לגלות למה אני רוצה שיאהבו אותי? איך לדעת למה אני אוהב אותה? מבוא לחקר סיבתיות, חקר הרצון למתחילים, איך לדעת אם משהו הוא הסיבה? איך לגלות את הסיבה הנכונה? הסיבה קדמה לתוצאה בציר הזמן, הסיבה שונה מהתוצאה

קבוצת ההיפוכים, תורת ההיפוכים, שיטת ההיפוכים, להפוך כל דבר, ההפך של כל דבר, היפוך בלי סיבה, היפוך עם סיבה, להפוך מחויב לאפשרי, להטיל ספק, לפתח את החשיבה, לפתח את ההבנה מהי תורת ההיפוכים לפי אליעד כהן? אליעד כהן ... ההיגיון של היצע וביקוש - אם בסוף העונה יש פחות מוצרים זמינים, הגיוני שהמחירים יעלו ולא ירדו. האם צריך סיבה כדי לבצע היפוך מחשבתי? אליעד מסביר שיש שני סוגים של היפוכים - היפוך עם סיבה והיפוך בלי סיבה. היפוך עם סיבה הוא היפוך שיש לו נימוק ברור והגיוני, כמו ההסבר על מחירי מוצרים שהוזכר קודם לכן. לעומת זאת, היפוך בלי סיבה הוא מצב שבו האדם מבצע את ההיפוך מבלי להציג טיעונים ברורים שתומכים בו, אלא רק לצורך ההטלת ספק עצמה. ... על נימוקים, אלא רק להראות לאדם את האופציה שההפך יכול להיות נכון בדיוק באותה מידה. כך, באמצעות היפוך ללא סיבה, מתאפשרת ההבנה שאין שום דבר מחויב לחלוטין, כולל הרצונות וההעדפות האישיות של האדם. כל רצון יכול להיות ההפך, ואין ... הבנה עמוקה ומקיפה יותר של המציאות והחיים. מהי קבוצת ההיפוכים? כיצד להפוך טענות ואמונות? מה ההבדל בין היפוך עם סיבה להיפוך בלי סיבה? למה חשוב להטיל ספק? איך לפתח חשיבה גמישה? איך הופכים דבר מחויב לאפשרי? מהי תורת ההיפוכים של אליעד כהן?