... במקרה של עבודה, אם הלחץ לא מוצדק, כדאי מאוד להשתחרר ממנו. הצעד הראשון הוא לבדוק מה גורם ללחץ. אם הסיבה היא פחד מכישלון, לדוגמה פחד לאכזב את הסובבים, פחד להיראות רע, או חוסר הצלחה בעבודה קודמת, יש להבין לעומק ... איך להגיע לאהבה עצמית ללא תנאים? כדי להגיע לאהבה עצמית ללא תנאים, אליעד מסביר שהדרך היא על ידי ביטול הסיבות שבגללן האדם לא אוהב את עצמו. במקום לחשוב שאת חכמה או מוצלחת ולהיאחז בסיבות חיוביות שאפשר לאבד אותן, יש לבדוק דווקא את הדברים השליליים שהאדם חושב על עצמו. כאשר מטפלים בסיבות השליליות, האדם מגיע למצב שבו אין לו סיבות לא לאהוב את עצמו, ואז האהבה העצמית מתרחשת מאליה. אליעד מדגים זאת בכך שאם מישהו אומר לך שאת רחפנית ... לא תפחדי מכישלון ולא תהיי לחוצה. איך משתחררים מההפרדה בין טוב לרע כדי להגיע לשקט נפשי? אליעד כהן מסביר שהסיבה המרכזית לסבל האנושי ולחוסר אהבה עצמית היא ההפרדה בין טוב ורע. כאשר האדם חושב שזה טוב להצליח ורע להיכשל, ... בעצמך. לשאול על כל דבר האם זה מוצדק לא לאהוב את עצמך בגללו. לברר את האמת ולראות שאין שום סיבה מוצדקת לא לאהוב את עצמך. הוא מסביר שגם אם את רחפנית, לחוצה, או לא מצליחה בעבודה, כל אלו אינם סיבות לא לאהוב את עצמך. הוא מדגים שגם הוא רחפן ודווקא מוצא בזה יתרון, כי זה מאפשר לו לחוות גם את העולם שבו אין הבדל בין טוב לרע, ולהיות מאושר בלי סיבה. לסיכום, אליעד כהן מלמד שההצלחה בעבודה, התמודדות עם לחץ בעבודה, חיזוק ביטחון עצמי ואהבה עצמית אמיתית תלויים בהבנה עמוקה ... אותם אחד אחד ולטפל בהם, ואז כאשר לא יישארו רעים לא תצטרכי להתאמץ לאהוב את עצמך, כי לא תהיה סיבה למה לא לאהוב את עצמך. שאלה: אני קראתי באתר שלך שהאדם אוהב את עצמו, לא בגלל סיבות, אלא למעשה אין לו סיבה למה לא לאהוב את עצמו. זה נראה לי הגיוני, למשל אם אתה אוהב את עצמך בגלל סיבות, וסיבה אחת נופלת אז אתה תפסיק לאהוב את עצמך. אליעד: במקום להגיד אני חכמה, אני מוצלחת שזה בולשיט, בואי נבדוק ... אוכל, הצליח, הצליח, לא הצליח מחפש מקום אחר, הוא לא בקטע של כישלון. אתה עושה את העניינים שלך לפי הנסיבות, אם אתה לא מרוכז, אז אתה לא מרוכז, אין לך מה לעשות בנידון, תמיד יהיה משהו שיוציא אותך מהריכוז. ... מה שגורם לך לא לאהוב את עצמך. מה הוא הגורם לאומללות האדם? ההפרדה שהוא עושה בין טוב לרע היא הסיבה שהוא לא אוהב את עצמו, או שאוהב את עצמו בגלל סיבה. איך בודקים את זה? תחשבי שאת חיה בעולם שאין בו טוב ורע, האם את יכולה לא לאהוב את עצמך? ... חווה שקט נפשי. כמו ילד קטן, האם ילד קטן אוהב את עצמו? כן, האם הוא אוהב את עצמו בגלל סיבה, לא. מה ההבדל בין ילד קטן לאדם גדול? שלילד אין הבדל בין טוב לרע. זאת אומרת שהמהות של חוסר ... בני האדם, את חיה כמוהם, אבל בעולם הפנימי שלך, אין טוב ורע. אם אין טוב ורע אז אין אף סיבה למה לא לאהוב את עצמך. ואם אין סיבה למה לא לאהוב את עצמך, אז מה שנשאר זה לאהוב את עצמך באמת ללא תנאים. מה את צריכה לעשות ... עצמי כמו שאני, נקודה. כמו שבחלל אין דבר ממשי, כך את אוהבת את עצמך ללא שום הגדרה, וללא שום סיבה. מה הבנת? שאלה: שאני צריכה לאהוב את עצמי ללא סיבה. אליעד: ואם בטעות הרגת בן אדם? שאלה: אז גם אני צריכה לאהוב את עצמי. אליעד: אלוהים הורג הרבה אנשים ... הפוך. מה שאני בא להגיד שבכל תכונה יש דבר חיובי. אם אני שואל אותך למה שתאהבי את עצמך ללא סיבה? אם את נותנת לי סיבה זה אומר שזה כבר עם תנאי. שאלה: מה שהבנתי, שאני אוהבת את עצמי ללא הגדרות, ללא סיבות, ללא תלות, ללא תנאים. אליעד: גם אם בעלך יתגרש ממך, גם אם יקללו אותך, את אדם אינדיבידואל שטוב לו. ... שלנו. ואז אם את לא עושה הבדלה בין טוב לרע אלא רואה שהכל אחד, אז תמיד טוב לך ללא סיבה.

... שלה, כולל רגשות של אושר, אהבה או אפילו פחד וסבל. למה לפעמים קל להתחייב ולפעמים קשה? אליעד מתאר כמה סיבות שבגללן אדם יכול להרגיש שקל לו להתחייב או שקשה לו להתחייב, למשל: תחושה אקראית: לפעמים עולים באופן טבעי החסרונות או היתרונות של החלטה מסוימת ללא סיבה ברורה. רמת המחויבות הנתפסת: אם אדם תופס את ההחלטה כמחויבות מוחלטת, הוא ירגיש כבול יותר ויראה את החסרונות ביתר ... האין הבדל אז הוא יותר מפחד ממחויבות כי יש לזה יותר משמעות עבורו לדוגמה, הבנת לדוגמה ויכולות להיות עוד סיבות יכול להיות, את הבנת את התשובה הזאת מה התשובה הזאת אומרת? ש: זה תלוי בעצם ברמת המחויבות שלך לעניין ... את המחיר מה שיהיה יהיה למה כי אצלו השחרור הפנימי גדול יותר, אוקי זאת פרספקטיבה אחת. עכשיו איזה עוד סיבות יכולות להיות ללמה בן אדם אחד רואה חסרונות ממחויבות ואחד רואה יתרונות ממחויבות יכולה להיות עוד סיבה, לדוגמה יכול להיות נגיד אחד שיש לו הרבה מאוד חסרונות בלי המחויבות תיאורטית ואז כשמביאים לו את הדבר להתחייב ... בדירה. לעומת זאת אם נגיד אתה רצית לקנות את הדירה לא אמרתי לגור בדירה אם רצית לקנות את הדירה מסיבות לא ברורות ואתה לא באמת רצית לקנות את הדירה אולי רצית לגור בדירה אבל לא רצית לקנות את הדירה ... אפשרויות יש שנגיד אומרים למישהו תתחייב למשהו ואחד רואה את היתרונות שבדבר והשני רואה את החסרונות שבדבר איזה עוד סיבה נגיד יכולה להיות שתגרום למוח לראות את היתרונות או החסרונות? ש: אחד שפוחד כל הזמן לאבד דברים תהיה לו ... הוא רואה את החסרונות למה הוא חושב שמשהו יותר טוב כי אמרו לו בוא תתחייב אז יכולה להיות עוד סיבה עוד פירוש, עוד זווית שלפעמים בן אדם יש לו הרבה חסרונות בלי קשר לדבר שהוא צריך להתחייב ואז איכשהו ... שאמרתי. אליעד: נניח אבל אני אגיד את מה שאני רציתי להגיד עוד פעם, יכול להיות מצב שזה בכלל הפוך שהסיבה שבן אדם רואה חסרונות בדבר שהוא צריך להתחייב זה בכלל לא קשור למה שהוא צריך להתחייב יש לו בראש ... אבל זה לא בגלל הלהתחייב אז אומרים לו אז למה אתה לא רוצה לעבוד פה אז הוא מתחיל למצוא סיבות למה הוא לא רוצה לעבוד פה אבל מה האמת שאם עכשיו היו מביאים לו זוגיות אז הוא היה מוכן ... אחר שאיכשהו מתבטאים על הדבר הספציפי הזה. ש: זה לא אותו דבר? אליעד: אותו דבר כמו מה? ש: כמו הסיבה הקודמת של החסרונות כאילו כשאתה רואה חיסרון במשהו. אליעד: האם זה אותו דבר בסוף זה אותו דבר ובצורה זה ... תדמיין את עצמך מפחד להתחייב ותשאל את עצמך למה אני מפחד להתחייב תשאל את עצמך למה ואז תקפוץ לך סיבה כי ככה רגע מחויב שזה ככה לא יש עוד סיבה, רגע מחויב שזה ככה יש עוד סיבה אז הנה הבאנו את כל הסיבות, הבנת תדמיין סיטואציה. ש: לא אתה ראית שלא הצלחנו למצוא כאילו ששאלת אותנו. אליעד: אני כל מה שעשיתי זה ... הייתה האפשרות הראשונה בא נלך עוד פעם מהתחלה תסתכלו מה הייתה האפשרות הראשונה אקראי כי מי אמר בכלל שיש סיבה רגע מה הסיבה מי אמר שיש סיבה אולי אין סיבה זה אקראי יפה, שניה כי איך שאמרנו מה הסיבה רגע מי אמר שיש סיבה אולי אין סיבה. אוקי יפה עכשיו בואו נלך על נניח שיש סיבה אוקי אז מה אנחנו אומרים פחד להתחייב, מה זה פחד להתחייב הוא רואה רע מזה שהוא מתחייב אוקי אז ...

הפרעות אכילה, אכילה בלי סיבה, אכילה אובססיבית, אכילה כפייתית, אכילה לא פרופורציונאלית, אכילה לא מאוזנת, אכילה לא הגיונית, אכילה רגשית, דיאטה, ירידה במשקל, שמירה ... כהן, מוגדרת כמצב שבו האדם אוכל מעבר למה שהוא אמור לאכול בהתאם לחוקי הדיאטה שלו. אכילה זו נעשית ללא סיבה מוצדקת, כמו למשל במקרים בהם אדם כבר סיים לאכול אך ממשיך לאכול עוד ועוד, עד מצב של הקאה וחוזר ... תחושת רעב, או מעבר לתחושת שובע הגיונית. מה הקשר בין הרעבה עצמית לאכילה כפייתית? אליעד כהן מסביר כי אחת הסיבות להפרעת אכילה כפייתית או אובססיבית קשורה להרעבה עצמית במצבים מסוימים. לדוגמה, בחורה המרבה להרעיב את עצמה מסיבות של תסביכי דימוי גוף, כגון הרצון להיראות טוב יותר, עשויה לאחר מכן לפתח דפוס של אכילה יתרה כאשר היא ... הוא צריך לאכול בדיוק במידה המתאימה לו. אם הוא מתחיל להימנע מאכילה כאשר הוא רעב, בגלל אירועים חברתיים או סיבות אחרות (כגון חוסר זמן או תסביכי מראה), נוצרת במוח התניה הפוכה, לפיה לא תמיד אוכלים בהתאם לתחושת רעב. התניה ... הגיונית או לא מאוזנת. מהי אכילה כפייתית? איך להתמודד עם הפרעות אכילה? מהי אכילה רגשית? איך להפסיק לאכול בלי סיבה? מהי דיאטה מאוזנת? איך להימנע מאכילה לא פרופורציונאלית? מדוע אכילה יתרה מובילה להשמנה? משהו לגבי הפרעות אכילה אוקי מה ... מדי אז בא נניח שמדובר על מישהו שהוא אוכל יותר מדי, מה ההגדרה של יותר מדי שהוא אוכל לא מסיבה מוצדקת לדוגמה הוא סיים לאכול ואז הוא אוכל עוד ועוד עד שהוא מקיא ואוכל עוד ועוד עד שהוא מקיא נניח. אוקי בכל מקרה מה שאני רוצה לציין שהרבה פעמים הסיבה שאתה אוכל מהסיבות הלא נכונות נובעת מזה שלפעמים אתה לא אוכל מהסיבות הלא נכונות. אוקי זאת אומרת יכול להיות בן אדם שלפעמים נגיד לפעמים הוא רעב, מתי אתה אמור לאכול כביכול ... יאכלו יותר מדי אבל אז בדיוק בגלל זה כשהם אוכלים הם אוכלים יותר מדי. ש: אם מישהו בא עם הסיבות שהוא אוכל יותר מדי? אליעד: יש הרבה סיבות למה מישהו אוכל יותר מדי אני ציינתי את אחת מהסיבות. הרעיון שגם לפעמים אם אתה לא אוכל זה יכול לגרום לך לאכול אחר כך יותר. ש: קיצוניות. אליעד: לא ...

... בגלל הרצון או בגלל הצורה? למה רע לך? האם זה בגלל שאתה לא רוצה או בגלל מה שקורה? מהי סיבתיות? סיבה ותוצאה, אמונות תפלות, קריאת תהילים, צדקה, אמונות של דתיים איך לשכנע אנשים והאם הבעיה ברצון או במציאות? אליעד כהן ... לשכנוע ורטוריקה, תוך דגש על ההבדל בין רצון לבין צורה או מצב חיצוני. הדגש המרכזי שלו הוא על זיהוי הסיבה האמיתית לכך שאדם מרגיש רע או טוב, וכיצד לזהות האם הסיבה קשורה למה שקורה או לרצון הפנימי של האדם. לאורך ההסברים, אליעד משתמש בדוגמאות רבות ומפורטות ומנתח אותן לעומקן. מה הקשר בין ניסיון אישי לשכנוע אנשים? אחת הנקודות המרכזיות שאליעד מעלה היא ההבדל בין סיבה לתוצאה, כאשר הוא מתייחס לטענות שאנשים משתמשים בהן: התנסיתי בזה וזה עשה לי רע, או עשיתי משהו וזה עזר. ... שאלות נוספות שיעזרו להבהיר את הכוונה המדויקת. למה קשה לשכנע אנשים שהאמונות שלהם לא נכונות? אליעד מתייחס לאמונות תפלות ולסיבתיות מוטעית, כמו אמונה שאומרת שאם תולים כביסה שחורה יקרה אסון, או האמונה שקריאת תהילים מרפאת חולים. בדוגמה על התהילים, ... מדגים כיצד להתמודד עם מישהו שמאמין שקריאת תהילים ריפאה חולה: הוא מציע לבקש מהאדם להסביר מדוע הוא מאמין שזו הסיבה, ואז לבדוק האם ישנן הוכחות נגדיות. אליעד מציע לבדוק זאת באופן אמפירי: לקחת קבוצת אנשים חולים, שחלקם יקראו תהילים ... אך אליעד מדגיש שגם אז יהיה אפשר לטעון שהקבוצה שלא התרפאה פשוט לא התפללה מספיק בכוונה. הוא מציין שזו הסיבה שקשה לשכנע אנשים להטיל ספק באמונות שלהם, כי תמיד ניתן למצוא סיבות חלופיות. האם השהייה בבית גורמת לדיכאון או שהסיבה פנימית? אליעד מתעמק במקרה של אדם שטוען כי להישאר בבית זמן רב גורם לדיכאון. הוא מסביר את השגיאה האפשרית: זה נכון שהאדם הרגיש דיכאון בכל פעם שהיה בבית, אבל זו לא בהכרח הסיבה לדיכאון. אליעד אומר שהדיכאון לא בהכרח נובע מהשהייה בבית, אלא מכך שהאדם לא רצה להיות בבית. הוא מסביר את זה באמצעות בדיקה פנימית: אם האדם היה רוצה לשבת בבית, הוא לא היה חווה דיכאון. לכן הסיבה אינה עצם ההישארות בבית, אלא אי הרצון להישאר בבית. אליעד ממליץ לשאול את האדם מדוע פתאום הוא הפסיק לרצות ... בקשר בין קריאת תהילים להחלמה של חולה. הוא מסביר שלמרות שאנשים טוענים שזה עבד עבורם, זה לא מוכיח קשר סיבתי אמיתי. ייתכן שאדם קורא תהילים ואכן מחלים, אך לא בהכרח שקריאת התהילים היא הגורם להחלמה. לכן אליעד ממליץ לבדוק אפשרות של סיבות נוספות, או לשאול מה ההוכחה שהחלמה זו קשורה דווקא לתהילים. הוא מדגיש שחשוב להראות לאדם שאתה מאמין שהוא אכן קרא תהילים ושהחולה התרפא, אבל אחר כך לשאול אותו מדוע הוא בטוח שזה קרה דווקא בגלל התהילים ולא בגלל סיבות אחרות. איך לזהות סיבתיות אמיתית? אליעד מסביר כיצד לזהות סיבתיות נכונה: כאשר אירוע קורה באופן קבוע לאחר אירוע אחר, ניתן להניח שיש סיבתיות. אך הוא מזהיר מכך שזו סיבתיות מאוד חלשה. לדוגמה, כשאדם אומר לא אכלתי, לכן אני רעב, זה נשמע מאוד ברור וסיבתי, אך עדיין ניתן לשאול איך אתה יודע בוודאות שזה הסיבה היחידה?. אליעד ממליץ תמיד לשאול על הסיבתיות ולהטיל ספק. כל קשר סיבתי ניתן לערעור ולכן צריך להציג אותו תמיד בהקשר יחסי ולא כמשהו מוחלט. האם הרצון הוא הגורם לתחושה הרעה? אליעד מסכם שכאשר לאדם רע, לרוב הסיבה תהיה חוסר התאמה בין הרצון למציאות. הוא ממליץ לבדוק בדמיון האם האדם יכול לדמיין מצב שהוא בבית בלי להיות ... ולא רע לו. אם האדם לא יכול לדמיין שלא ירצה משהו מבלי שרע לו, אז זה אומר שהרצון הוא סיבה הרבה יותר מחויבת מאשר כל גורם חיצוני. לכן, בסופו של דבר, הבעיה האמיתית היא ברצון של האדם ולא בסיטואציה החיצונית שבה הוא נמצא. איך לשכנע אנשים? מהי סיבתיות? האם קריאת תהילים מרפאת? למה להיות בבית גורם לדיכאון? מה הקשר בין רצון לבין סבל? איך לזהות אמונות תפלות?

... למה לא להתאבד? למה הביטול לאין סוף צריך להיות ברצוא ושוב? למה צריך לחיות? מהי משמעות החיים? האם יש סיבה למה לחיות? מה הטעם בלחיות? למה לא להתאבד? ביטול הרצון ומשמעות החיים ללא רצון אם אין משמעות לחיים, אז ... בלי צורך להבין או להצדיק את קיומם. דווקא כשקורה משהו רע, האדם מתחיל לשאול שאלות קיומיות על משמעות החיים והסיבה לכך. כשהחיים נעימים ונוחים, אין לאדם דחף לחפש משמעות, והוא מקבל את החיים כפי שהם באופן טבעי. מה מסתתר ... לא יחווה מכך סבל או דחף להתאבד, אלא יחיה מתוך תחושה של זרימה טבעית וקבלה של המציאות כפי שהיא. הסיבה שאנשים רוצים למות היא דווקא משום שהם מעניקים חשיבות ומשמעות עצומה לחיים, ומשם נובע הסבל והייאוש. מה המשמעות של ... להתאבד אם אין משמעות לחיים? מה הקשר בין רצונות לסבל? ביטול לאינסוף ברצוא ושוב למה להתאמץ לחיות? האם יש סיבה מוחלטת לחיות? בשביל מה לחיות אם שום דבר לא משנה? מה זה משנה אם לחיות או למות? למה העולם ... הגשמיות, דיכאון קליני, איך לא ליפול לייאוש בעקבות אובדן משמעות החיים? האם יש משמעות מוחלטת לחיים? האם באמת יש סיבה לחיות?

... בלי תנאים? למה אוהבים אותי? השלכה עצמית, רצון לקבל אהבה בלי תנאים, רצון להיות נאהב בלי תנאים, אהבה בלי סיבה, אהבת הורים לילדים האם אני באמת אוהב מישהו בלי תנאים? אליעד כהן מסביר בהרצאה זו מדוע אנשים מתקשים לקבל ... את הרעיון הזה, במיוחד בהקשר של הורים וילדים, משום שאהבת ההורים נתפסת אצלם כאהבה מוחלטת ואמיתית, ללא תנאים או סיבות חיצוניות. מה גורם לאנשים להזדעזע מהמחשבה שהאהבה שלהם היא עם תנאים? אליעד כהן מתאר כיצד אדם שאיבד מישהו קרוב ... את אותן תחושות טובות ממקום אחר הוא ישכח את האדם הקודם, התגובה המיידית תהיה זעזוע עמוק ודחייה של הרעיון. הסיבה המרכזית לזעזוע היא שהמחשבה הזו מעלה אצלו שאלות קשות לגבי מידת האהבה והיחס האמיתי שקיבל מאנשים אחרים בחייו, כגון ... אינטרסנטית, זה אומר שגם אחרים אהבו אותו באופן אינטרסנטי בלבד. למה קשה לנו לקבל שלא אוהבים אותנו בלי תנאים? הסיבה העיקרית לקושי היא שאנשים רוצים להאמין שקיימת אהבה אמיתית, אהבה טהורה ובלתי מותנית. אנשים באופן כללי לא אוהבים את ... התבוננות פנימית עמוקה ושואל את המאזינים: האם ועד כמה אתם באמת אוהבים מישהו אחר בלי שום תנאי? ללא שום סיבה או היגיון? אם התשובה היא שאהבתכם חסרת תנאים לחלוטין, עולה השאלה מדוע אתם אוהבים דווקא אותו ולא כל אחד אחר באותה מידה בדיוק. למשל, אימא הטוענת שהיא אוהבת את הילד שלה בלי סיבה, מדוע היא לא אוהבת ילד אחר בדיוק באותו האופן? כאשר היא עונה כי הוא שלי, עולות שאלות נוספות כמו ...

ניתוח סיבתיות למתקדמים, איך לנתח סיבתיות? ניתוח קשר סיבה ותוצאה, למצוא את הסיבה הראשונה, ניתוח קשר סיבתי, ניתוח סיבתיות עד אין סוף, איך לבצע ניתוח סיבתיות עד אין סוף? איך לעשות ניתוח סיבתיות עד הסיבה הראשונה של כל הסיבות? ניתוח סיבתיות באופן רקורסיבי, רקורסיה של ניתוח סיבתיות, מהי הסיבה הראשונה של כל הסיבות? איך להגיע לסיבה הראשונה של כל הסיבות? והפעם אתן עוד נקודת מבט על תהליך של ניתוח סיבתיות. וניתוח סיבתיות פירושו לנתח תהליך של סיבה ותוצאה ולחקור 4 דברים. 1 - את אמיתות הסיבה בפני עצמה. 2 - את אמיתות התוצאה בפני עצמה. 3 - את הקשר שבין הסיבה לתוצאה. 4 - את הקשר שבין התוצאה לסיבה. לדוגמה אני עצוב כי אני חולה. סיבה: אני חולה. תוצאה: אני עצוב. אז נשאל: 1 - האם באמת ועד כמה אני עצוב? 2 - האם באמת ... עצוב, זה נגרם מכך שאני חולה, ועד כמה זה נובע רק ואך ורק מכך שאני חולה, אולי זה נובע מסיבות אחרות / נוספות וכולי. ולא אכנס לכאן לסדר שצריך לבצע את השאלות הנל? כי הסדר עצמו תלוי כל מקרה לגופו. אבל כן נניח שאלו 4 השאלות שמבצעים בניתוח סיבתיות. ועכשיו אוסיף, כי בעצם לכל אחת מ 4 השאלות הנל, כנראה שתגיע תשובה כלשהי. ועכשיו אוסיף, כי על כל תשובה שתופיע לכל שאלה, אפשרי להמשיך לחקור ולשאול, מי אמר שהיא נכונה. דהיינו? מה הסיבה של התשובה שהתקבלה לכל אחת מ 4 השאלות הנל. לדוגמה: שאלה: האם באמת ועד כמה אני עצוב? תשובה: כן, אני מאוד עצוב. אז נוכל לשאול על התשובה, מי אמר ומה הסיבה ומה ההוכחה לכך שאני מאוד עצוב. ואז בעצם תתקבל לכך תשובה כלשהי? שתהפוך את התשובה, למשפט חדש של סיבתיות שגם אותו אפשרי להמשיך לעשות עליו ניתוח סיבתיות. לדוגמה: שאלה: האם באמת ועד כמה אני זה שאני חולה מחייב את זה שאני אהיה עצוב? תשובה: כן, אני ... יקרה, אז אני אהיה עצוב? או במילים אחרות, כל תשובה לכל שאלה שהמוח נותן לכל שאלה בתהליך של ניתוח סיבתיות, אפשרי להמשיך לחקור ולשאול מי אמר שהתשובה נכונה. ואז יתקבל משפט של סיבתיות חדש שאפשרי לחקור גם אותו. האם כדאי להמשיך לחקור את הניתוח סיבתיות עד אין סוף? תשובה, רק אם רוצים. לדוגמה, לפעמים הסיבה של משהו תהיה, כי ככה אני מרגיש / כי ככה אני רואה בחוש הראיה שלי / כי ככה אני ... בוחר לעצמו עד להיכן ועד לאיזו נקודה הוא רוצה להטיל ספק. ולכל דבר יש מחיר וכולי. אבל בסוף... מסתתרת הסיבה הראשונה של כל הסיבות? שהיא ההתחלה של כל התהליכים וכולי.

... באחדות המציאות, אפילו פוטנציאל של נפרדות אין. וכאשר אין שום נפרדות כלל, ויש רק אחדות מוחלטת, לא שייך שום סיבה כלל. כי באחדות המציאות, אין שום נפרדות של שעמום ועניין, או של טוב ורע. ולכן אלוהים לא יכול להיות, טוב יותר מאשר רע. ואין שום משמעות נפרדת של מלך ועם וכיוב. ולכן אין שום סיבה אפשרית, למה מתוך אחדות נוצרה נפרדות. כי בנקודת האחדות באמת, אין שום משמעות נפרדת כלל. ולכן, מצד הנפרדות שלנו, ... הנפרדות מתוך האחדות. ואעפכ עדיין נשארת השאלה, למה ואיך בכל זאת נוצרה הנפרדות מתוך האחדות? כי האין משמעות והאין סיבה, זאת תשובה לא באמת טובה. משום, שבמציאות שלנו, גם יש וגם אין סיבה, וגם יש וגם אין משמעות. ואם להכל אין שום משמעות כלל ואין שום סיבה כלל, אז כיצד זה שבתוך המציאות שלנו קיימת אפשרות של סיבתיות ומשמעות? כי אם בנקודת ההתחלה אין שום משמעות כלל באופן מוחלט, אז כיצד יש הוויה של דבר, שהוא כן ... מתוך האחדות, איך מתוך זה נוצר פיצול בעולם שלנו, שבו יש דברים שנראה שהם חסרי משמעות ואקראיים, ללא כל סיבה ברורה? והתשובה וההסבר הוא, כי מצד האמת אין שום שאלה כלל. כי מנקודת המבט של הנפרדות, שבה הנפרדות נפרדת ... הזו, אין שום תשובה כלל. כי כל תשובה שהיא, לא מכילה בתוכה את שאר האפשרויות. ואם נשיב שבשורש יש סיבה, אז תישאר שאלה איך יש גם אין סיבה. ואם נאמר שבשורש אין משמעות, אז עדיין תישאר השאלה, איך כן יש משמעות בתוך הנפרדות. ומי שיתבונן אל השורש ... כלל. וכאשר אין שום שינוי כלל, אין גם שום שאלה כלל. ובלבוש גשמי יותר נסביר, כי כאשר היש והאין סיבה הם אחד, אז אין שאלה, האם יש או אין סיבה, כי זה אותו הדבר ממש. וכיוב לגבי כל שאלה אחרת, של האם יש או אין איזה דבר, שהתשובה האמיתית היא, שאין הבדל בין יש לאין, ואז אין שום שאלה כלל. ולצורך ההמחשה נראה, כי כאשר לכל דבר יש סיבה, אז כל דבר הוא הסיבה של עצמו. וכאשר לשום דבר אין סיבה, גם אז כל דבר הוא הסיבה של עצמו. כך ששלמות הסיבתיות והעדר הסיבתיות, היא בעצם דבר אחר ממש. ורק לאדם נראה כאילו יש הבדל, בין הסיבה לבין ההעדר שלה. והאדם מחפש את תכלית ואת משמעות החיים, כדי להרגיש טוב. וכאשר האדם מבין שהכל אחד, אז ... אחד ממש. ועוד נאיר: כי לומר שלדבר כלשהו יש משמעות, זה בעצם מוריד ממנו את המשמעות. כי אם המשמעות והסיבה והתכלית של דבר, היא למען דבר אחר, הרי שהוא עצמו רק אמצעי והוא עצמו לא ממש משמעותי. ולכן, כאשר ... ללא התחלה או סוף, אז משמעותו, היא הקיום העצמי של עצמו. אבל זאת לא משמעות שנפרדת מהדבר עצמו. אלא, הסיבה והתוצאה הם אחד.

... היה חווה באופן מלא ושלם את האחדות, הוא לא היה מסוגל לעשות שום פעולה, משום שהפעולה עצמה נובעת מתפיסת סיבה ותוצאה, תפיסה שקיימת רק במציאות של נפרדות. לדוגמה, כאשר אדם מדבר, הוא עושה זאת משום שהוא מאמין שיש סיבה לכך: שיבינו אותו, שתהיה תוצאה מסוימת לדבריו. אבל אם האדם היה בתודעת אחדות מוחלטת, אז גם ההיפך של כל ... מקום למקום, ולא היה מבין את המושג של זמן ומקום בכלל. האדם חי ופועל רק בגלל שהוא מבדיל בין סיבה לתוצאה, בין אני לבין הזולת, בין מה שקורה עכשיו לבין מה שיקרה בעתיד. מדוע האדם מתקשה להתחבר לרעיון האחדות? אליעד מדגיש שהסיבה לקושי העצום להבין ולהתחבר לתפיסת האחדות נעוצה בעובדה שהמהות של האדם היא נפרדות. כל זהותו, כל ההיגיון שלו, כל ... מלאה שהכל אחד, הוא לא היה מסוגל להתנהל בעולם כפי שהוא עושה כיום. איך אליעד ממחיש את ההבדל בין סיבה לאי - סיבה? אליעד מסביר בהרחבה על רעיון הסיבה ואי - הסיבה: כל פעולות האדם מבוססות על כך שיש סיבות לפעולותיו, אך אם אין הבדל בין סיבה לאי - סיבה, אז למעשה אין טעם בשום פעולה. למשל, אם אין באמת הבדל בין להבין משהו באופן מקרי או באופן מכוון, אין סיבה לאדם להסביר או ללמוד. בעולם של אחדות מוחלטת, אין כלל מושג של סיבה, ולכן אין גם תוצאות שאדם רוצה להשיג. דווקא בזכות ההפרדה בין סיבה לאי - סיבה, העולם שלנו מקבל משמעות והופך להיות בעל ערך עבור האדם. כיצד מתנהלים בעולם שיש בו גם אחדות וגם נפרדות? ... רצוי ללא רצוי, ולבצע פעולות יומיומיות שמטרתן להשיג מטרות ולהימנע מבעיות. מהי אחדות מוחלטת? למה קשה להבין שהכל אחד? סיבה ותוצאה באחדות ונפרדות איך לפעול מתוך אחדות? מדוע האדם תלוי בנפרדות? מהו ההבדל בין נפרדות לאחדות?

... לחשוב מעצמו על מה שאתה רוצה שהוא יחשוב, היא על ידי זה שאתה גורם לו להזדהות עם ההקדמות ועם הסיבות, שמובילות אל המסקנה המתבקשת מהן, שהיא המסקנה שאתה רוצה שהוא יחשוב אותה. ואסביר: כל רעיון בעולם, נשען על תתי ... רעיון שהוא וכל אמירה שהיא, ולראות שהיא מבוססת על הנחות יסוד כלשהן. וכל פעולה שהאדם עושה, הוא עושה אותה מסיבות כלשהן, שהן הנחות היסוד של ביצוע אותה הפעולה. ועכשיו יש לשים לב לעניין הבא, והוא שלפעמים אם אתה אומר ... ידי זה שאתה לוקח את הרעיון שבו אתה רוצה לשכנע את האדם השני. ואתה מברר עם עצמך, מה ההקדמות והסיבות שמובילות אל המסקנה שהיא הרעיון שלך. דהיינו, אתה מנסה לאתר את השורשים ואת הדרכים המחשבתיות, שמובילות את האדם ושגורמות ... על ידי זה, שבמקום לומר לו בצורה ישירה מה אתה רוצה, במקום זה אתה דיברת איתו על ההקדמות ועל הסיבות שמובילות אל המסקנה שלך. ואז הוא מעצמו הופך להיות מחויב לחשוב כך או אחרת. ועכשיו אחדד עוד כמה נקודות. ... יחשוב. וכאשר אתה בונה את תשתית השכנוע, שאתה רוצה לשכנע את האדם השני, עליך לגרום לו להתחבר לכמה שיותר סיבות מחייבות ולא רק לסיבות מאפשרות בלבד. דהיינו, לפני שאתה מנסה לשכנע מישהו במשהו בצורה של שכנוע עקיף כנל, עליך לבדוק עם עצמך ולחפש סיבות שיכולות לגרום לאותו האדם לחשוב את מה שאתה רוצה שהוא יחשוב. ועליך לדרג את הסיבות האלו שמצאת, לסיבות מאפשרות ולסיבות מחייבות. דהיינו, בתוך רשימת הסיבות, לעשות קבוצה של סיבות שמאפשרות את זה שהאדם יחשוב את מה שאתה רוצה שהוא יחשוב, ורשימה של סיבות מחייבות שהן מחייבות את האדם לחשוב את מה שאתה רוצה שהוא יחשוב, במידה והוא מסכים עם הסיבות האלו. ובעקרון, כאשר אתה רוצה לשכנע מישהו במשהו, תנסה לעטוף לו את הרעיון שלך, בכמה שיותר סיבות מכל סוג שהוא. אבל עליך להדגיש ביותר, את הסיבות המחייבות. דהיינו, את הסיבות שיחייבו את האדם להסיק מהן את המסקנה הרצויה שאתה רוצה שהוא יסיק אותה. וכל סיבה מרשימת הסיבות שאתה חושב שיכולות להוביל את האדם השני למסקנה כלשהי, עליך לדרג אותה לפי קנה מידה של סיבה מחייבת מול סיבה מאפשרת. ועליך להעמיק לאדם את ההבנה שלו, בסיבות המחייבות את הסקת המסקנה שלך, יותר מאשר בסיבות המאפשרות את הסקת המסקנה שלך. ועכשיו אתן עוד עומק נוסף, והוא כי יש סיבה אפשרית ויש סיבה מחויבת. בשונה ... הרצויה, אלא על עד כמה הסיבה עצמה מספיק חזקה, ועד כמה האדם חייב ומוכרח להסכים איתה. כי את כל הסיבות עצמן, אפשר גם לדרג אותן לפי הרמה והעוצמה שהסיבה מחייבת את האדם להגיע לתוצאה הרצויה. אבל גם אפשר לדרג ... לפי הרמה והעוצמה של עד כמה האדם מחויב להסכים עם אותה הסיבה. וכמובן שגם כאן, רצוי להדגיש יותר את הסיבות המחויבות, דהיינו, את הסיבות שהאדם חייב להסכים איתן, יותר מאשר את הסיבות האפשריות, שהן הסיבות שהאדם לא מרגיש שהוא חייב להסכים איתן. שזה בעצם אומר, שהסיבה הטובה ביותר, היא סיבה מחויבת ומחייבת בו זמנית. ... רוצה שהוא ישתכנע. ועוד אוסיף ואבהיר, כי עליך ליצור אצל האדם שאתה רוצה לשכנע אותו, כמה שיותר ממשות, של הסיבות שמהן הוא אמור להסיק את המסקנה הרצויה. דהיינו, עליך לגרום לסיבות האלו להיות ממשיות עבור האדם שאתה רוצה שהסיבות האלו ישפיעו עליו. ואיך ליצור ממשות של הסיבות אצל השומע? על ידי זה שאתה גורם לו לומר בפה שלו ולהסביר בעצמו את הסיבות האלו. דהיינו, אל תסתפק בכך שהוא יסכים עם הרעיונות שמובילים למסקנה שאתה רוצה להסיק, אלא תגרום לו בעצמו להסביר ... לחזור בו ולחשוף את זה שהוא טיפש ולא חכם. שזה בעצם אומר, שככל שאתה גורם לאדם להזדהות יותר עם הסיבות שמובילות לתוצאה שאתה רוצה להוביל אותו, כגון לדוגמה שאתה גורם לו לומר בשם עצמו, את הסיבות שמובילות לתוצאה הרצויה, כך אחכ האדם מחויב עוד יותר להסכים עם המסקנה הרצויה. משום שהאדם לא אוהב לחזור בו, ... כדי לא לצאת טיפש, הוא מרגיש מחויב להסכים עם המסקנה המתבקשת, גם בגלל שהוא עצמו קודם לכן, הזדהה עם הסיבות שמובילות לאותה המסקנה. וזה כמובן, גם אם הסיבות עצמן הן לא מספיק מחויבות, אלא הן רק סיבות אפשריות בלבד. אבל בגלל שהאדם עצמו הזדהה איתן, אז האדם עצמו לא נעים לו להודות שהוא טעה, ושהוא סתם חשב שהסיבה נכונה. ואז הוא כמו טיפש ממשיך לעשות טעות נוספת, וממשיך אל התוצאה הרצויה, למרות שהסיבות עצמן, הן לא בהכרח סיבות מחויבות. ורק ההזדהות העצמית של האדם עם אותן סיבות, גורמת לאדם ללכת אחרי המסקנה שמתבקשת מהן, גם אם הן לא מוכרחות כנל. ועוד אוסיף ואומר, כי אם ברצונך ... אחכ הרבה יותר קשה לו להראות שהוא מתנגד אליהם. ולכן מראש תנסה לגרום ללקוח להסכים איתך, לא רק על הסיבות שאמורות להוביל אותו למסקנה שהוא ירכוש את המוצר שלך. אלא שהוא יסכים איתך, גם על הרעיונות שהם יהיו התשובות ... ללקוח סוגסטיה ואוטוסוגסטיה, שמובילה אותה להשתכנע במה שאתה רוצה שהוא ישתכנע. ושכנוע עקיף מתבצע, על ידי זה שאתה מאתר סיבות שהן כמה שיותר מחויבות ומחייבות את השומע להסכים איתן ועם המסקנה שאליה הן מובילות. ועל ידי זה שאתה יוצר הזדהות חזקה, בין האדם לבין הסיבות עצמן. וגם רצוי מראש שתגרום לשומע, להזדהות עם השכל של התשובות שתיתן להתנגדויות שיעלו אצלו בהמשך. ועל ידי כל ...