... בטעות, לטעות בלי סיבה, התעקשות להרגיש רע, לשנות הרגלים, שינוי הרגלים, לא מוכן להשתנות, לא ... זמין, האדם בכל זאת מתעקש להמשיך ללכת ברגל. גם כשנשאל מדוע, הוא משיב שאינו יודע. כלומר, האדם מתלונן על מצבו אבל בפועל לא מוכן לקבל פתרון זמין, למרות שאין סיבה הגיונית להמשיך בדרך הקשה. מה הטוב שיוצא לאדם מלהתעקש על פעולה מזיקה? ... הוא עדיין לא ישנה את דרכיו. אדם כזה, לפי אליעד, למעשה לא רוצה להרגיש טוב, אלא רוצה להרגיש רע, משום שיש לו אמונה נסתרת שפעולותיו צריכות להיות מוצדקות על ידי סיבה טובה. האדם מסרב להודות בפני עצמו שהפעולות שעשה במשך שנים רבות היו למעשה חסרות סיבה. הוא מעדיף להמשיך בסבל ולהתעקש שיש סיבה נסתרת להתנהגות שלו, מאשר להודות שהכל היה לשווא ובלי שום סיבה הגיונית. למה האדם לא מוכן להודות שטעה סתם בלי סיבה? לפי אליעד, הסיבה המרכזית לכך שהאדם ממשיך בדרך השלילית היא חוסר הרצון להודות בטעות או להכיר בכך שפעל במשך שנים ללא סיבה אמיתית. האדם מנסה לשמר את ההיגיון של פעולותיו, על ידי האמונה שבסופו של דבר תתגלה סיבה נסתרת שתצדיק את הכל. במקום להודות שהפעולות היו טיפשיות או חסרות ... האמינו במשך אלפי שנים, מבלי להיות מוכן לשקול מחדש את הדברים. לאדם יש אמונה חזקה שלא ייתכן שהוא ואבותיו טעו במשך דורות, ולכן הוא מעדיף להמשיך להאמין גם כשאין סיבה ממשית להאמין. האם אדם יכול להרגיש רע בלי סיבה? אליעד מסביר שכל תחושה שלילית שאדם חווה היא תמיד חסרת סיבה אמיתית. הוא מדגיש שאין שום סיבה מחויבת להרגיש רע, ולכן כל תחושה של סבל או אי - נוחות מגיעה תמיד משום מקום ברור. האדם למעשה גורם לעצמו להרגיש רע בלי סיבה , אבל מסרב להודות בכך, משום שהודאה כזו תכריח אותו להודות שהשנים שבהן סבל היו חסרות תכלית והיגיון. אליעד חוזר על כך מספר פעמים ומדגיש את המשפט: אין אדם מרגיש רע, אלא רק בלי סיבה. האדם אינו חייב להרגיש רע, ואם הוא מרגיש רע, זה בהכרח בלי סיבה מחויבת. כל הרגשה רעה או שלילית היא בבסיסה חסרת הצדקה אמיתית. מהו ... מיד יתקן את עצמו. אך במקרים מיוחדים, כאשר אדם השקיע זמן רב מאוד בהתנהגות מסוימת, ההודאה בכך שהכל היה סתם גורמת לו להתנגדות חזקה מאוד. לכן הוא נאחז באשליה של סיבה נסתרת, במקום להודות שטעה בלי שום הצדקה. למה אנשים לא מודים בטעות? איך להפסיק להתעקש על סבל? למה אנשים ממשיכים בדרך שמזיקה להם? איך להודות בטעות שעשית בלי סיבה? איך להפסיק להרגיש רע בלי סיבה? האם תמיד יש סיבה לסבל שלנו? איך להצליח להשתנות באמת? ...

... הסיבות, הסיבה הראשונה, לכל סיבה יש מסובב, מי ברא את אלוהים? סיבתיות, הסיבה של כל הסיבות, יש מאין, אלוהים ...

סיבות - מהי מהותה של סיבה? ומה הופך סיבה לטובה באמת? סיבה = ההיגיון השכל שבגללו הדבר כפי מה שהוא. הסיבה הופכת את הדבר לטוב לבעל משמעות טובה. מהי סיבה טובה? סיבה טובה = סיבה שמסבירה את התכלית הטובה שיש בדבר עצמו. כל זמן שהסיבה אינה מסבירה מה טוב בדבר הזה עצמו כפי מה שהוא, הרי שהסיבה אינה טובה באמת. לומר על משהו שהוא טוב בגלל שהוא יוצר משהו טוב שהוא אינו הוא עצמו = סיבה לא טובה באמת. אם הסיבה של הדבר היא דבר אחר, הרי שהטוב שבו אינו נובע מצד עצמו. אם הטוב של ... אם משהו הוא טוב, רק בגלל שהוא מוביל למשהו אחר, הרי שהוא לא מספיק טוב. טוב אמיתי = בדבר עצמו כפי מה שהוא יש טוב. לומר על דבר שהטוב שלו והסיבה שלו היא משהו שהוא אינו הוא = לומר שהוא אינו מספיק טוב לכשעצמו. דבר שהוא טוב לכשעצמו = אינו צריך סיבה חיצונית לו. סיבה חיצונית צריך רק אם האירוע התוצאה אינם טובה לכשעצמם. כדי ליהנות מהמציאות צריך להבין את הסיבה הטובה שיש לכל דבר. להבין את הסיבה הטובה שיש לכל דבר = להבין מה טוב בדבר עצמו כפי מה שהוא. אם דבר טוב רק ... בעבר הרגע הבא בעתיד. כאשר האדם מגלה את הטוב שיש בכל דבר כפי מה שהוא מצד עצמו = אושר אמיתי. הדרך לגלות את הטוב הנל, היא על ידי שמחפשים את הסיבה של הסיבה. על האדם לשאול ולחקור תמיד מהי הסיבה שבגללה הסיבה עצמה קיימת. על האדם לנסות להבין מה טוב בדבר עצמו כפי מה שהוא, בלי קשר לדברים חיצוניים. כאשר האדם מוצא את הסיבה הראשונה של כל הסיבות = הטוב האמיתי שיש בכל דבר = שלמות. ...

... - עד מתי צריך לשאול למה ומה הסיבה? עד מתי צריך לשאול למה ומה הסיבה? אליעד כהן מסביר את החשיבות של השאלה למה? ואומר שמי שרוצה לחיות חיים טובים ולהגיע לאושר חייב להבין את עצמו לעומק. ההבנה העצמית ... רק בגלל רעיון הנפרדות, כלומר, בגלל התפיסה שיש הבדל בין דברים שונים - קיים ולא קיים, סיבה ואין סיבה , טוב ורע וכו. למשל, השאלה למה העולם קיים? נובעת מכך שאנו מבחינים בין קיום לבין חוסר קיום. אך אם נתאר מצב היפותטי שבו אין הבדל בין קיים ללא קיים, בין סיבה לבין חוסר סיבה, אז לא יהיה מקום לשאלות כלל. השאלות קיימות רק בגלל תפיסת הנפרדות שלנו. מה לעשות כשמגיעים לנקודת עצירה בשאלות? כאשר מגיעים למצב ... טוב, נגיד שאין הבדל ובזה נסגור את העניין, אלא דווקא ההפך. צריך לחקור את המשמעות של יש סיבה ואין סיבה, ולבדוק באמת אם יש הבדל או לא, ולמה. אם תבין למה המציאות היא כפי שהיא, תבין גם למה אתה רוצה דווקא כך ולא אחרת. לפי אליעד, השאלה ... אלא שפשוט לא תוכל לשאול יותר. למה? כי תגלה באופן עמוק ובלתי אמצעי שאין באמת הבדל בין סיבה לאין סיבה, ובין קיים ללא קיים. הכל הוא ביטוי של דבר אחד ויחיד. במצב הזה, השאלה לא יכולה להתקיים, כי ההפרדות שעליהן מבוססת השאלה כבר לא ... למה המציאות קיימת? איך להבין את עצמי לעומק? איך לשאול שאלות נכון? מהי מהות האושר? מה הסיבה לרצונות שלי? מהי נפרדות ואחדות? האם יש הבדל בין סיבה לאין סיבה? עד מתי צריך האדם לשאול את עצמו למה ומה הסיבה? מי שרוצה לחיות טוב צריך להבין את עצמו. וכדי להבין צריך לשאול מה הסיבה שאני רוצה את הרצונות שלי, צריך לשאול מספיק פעמים למה אני רוצה את הדבר הזה? צריך לשאול מספיק פעמים ולמה דווקא הרצון הזה? למה זה ... ולא אחרת? חוקי הפיזיקה צריכים להיות כפי שהם. מי החליט? אדם צריך לשאול את עצמו למה אין סיבה? יכל להיות שאין סיבה? נניח שהמציאות אקראית, האם תיאורטית יכול להיות שיש סיבה? כן, אבל למה המציאות היא מפרספקטיבה שאין סיבה אולי יש סיבה? אדם שרוצה להיות מאושר שתגיע למצב שלא תוכל לשאול למה. אם שאלת והגעת למצב שאין תשובה אסור לך להפסיק לשאול למה, זה שאין לך תשובה לא אומר שאין סיבה או אין תשובה. שאדם מגיע לנקודה שאין תשובה הוא צריך לשאול למה יש בכלל שאלה האדם צריך לשאול את עצמו למה, עד שלא יוכל לשאול למה. ... בעולם קיימות בגלל הנפרדות, השאלה למה העולם קיים היא תוצאה של נפרדות של קיים ולא קיים סיבה ואין סיבה. לו יצוייר קיים ולא קיים זה דבר אחד וסיבה ואין סיבה דבר אחד. אז לא היו שאלות. הסיבה של השאלות היא הנפרדות. וכאשר האדם מגיע לנקודת עצירה אם אין סיבה למה אין סיבה ואם יש סיבה למה הסיבה היא כזאת ולא אחרת. ה

... הנאה מהמציאות. ונמצא אם כן, כי קיומו של הסבל, תלוי בכך שלאדם יהיה רצון שמנוגד בצורה כלשהי, למציאות. והנה יש רק שתי אפשרויות בלבד. והאפשרות הראשונה היא, שהאדם מבין את הסיבה שבגללה יש לו רצון שמנוגד למציאות. והאפשרות השנייה היא, שהאדם לא באמת מבין על מה ולמה יש לו רצון שמנוגד למציאות. והנה, הסיבה שבגללה יש לאדם רצון שמנוגד למציאות, היא משום שהכל אחד. והכוונה היא, שמי שיתבונן על שורש הרצון שלו ועל הסיבה שבגללה יש לו רצון עצמי, הוא יגלה שקיומו של הרצון העצמי של האדם, והסיבה שהרצון העצמי של האדם משתנה כל הזמן, והסיבה שבגללה יש לאדם רצון עצמי שמנוגד למציאות, היא בעצם אותה הסיבה הראשונה שמניעה את כל התהליכים כולם. כי כל מה שקורה לאדם, הוא רק תת תהליך, בתוך תהליך גדול יותר, שהוא ההתרחשות של המציאות כולה, וההתהוות שלה יש מאין בכל רגע מחדש. והסיבה שבגללה יש לאדם רצון שונה מהמציאות, ובכלל זה הסיבה שבגללה המציאות שונה מהרצון של האדם, והסיבה שבגללה יש לאדם רצון עצמי, והסיבה שבגללה התודעה של האדם קיימת, והסיבה שבגללה כל הדברים קורים, היא בגלל הסיבה הראשונה של כל הסיבות, שהיא סיבה אחת ויחידה, שקודמת לכל הסיבות כולן. כי לכל סיבה, יש מסובב (זה שמסובב ומניע את הסיבה). וכל מסובב, גם הוא עצמו תוצאה של סיבה אחרת ושל מסובב אחר. עד שמגיעים לנקודת ההתחלה, שבה יש סיבה ראשונה לכל הסיבות (או לנקודה שבה, לכל סיבה יש סיבה אחרת שקודמת לה עד אין סוף, שזה זהה לכך שיש סיבה ראשונה, שלא קודמת לה כל סיבה אחרת. וכפי שכבר ביארתי במקום אחר). וכאשר האדם חוקר ומנסה לגלות מהי הסיבה הראשונה של כל הסיבות, ולמה הסיבה הזאת היא כפי מה שהיא וכולי, אז האדם מגלה את מהות הסיבה עצמה. כי כדי לגלות מהי הסיבה הראשונה, לשם כך צריך להבין מהי בכלל סיבה, ומהי המהות שלה. וכאשר האדם מתבונן בדבר הזה, בסופו של דבר הוא מבין שהכל אחד. דהיינו, ...

... למתקדמים לימוד NLP - סיבה ותוצאה - איך משפיעה כמות הסיבות והנימוקים שאתה נותן, על כושר השכנוע שלך? ואיך משפיע המיקום של הנימוקים שלך בתוך הטענות שלך, על יכולת השכנוע שלך? איך ליצור הסכמה? איך לשכנע? וכאן אבאר עוד נושא בתורת השכנוע ובסודות השכנוע. והנושא הוא, ההשפעה של כמות הנימוקים והסיבות שאתה נותן לטענה שלך, על רמת ההסכמה של השומע עם הטענה שלך. וגם, ההשפעה של מיקום הנימוקים שלך ביחס לטענה שלך, על כושר השכנוע שלך. ואבאר גם, מה היתרונות והחסרונות שיש בהוספת סיבות ונימוקים לטענה שלך? וכמה סיבות להוסיף לטענה שלך? ובאיזה חלק של המשפט למקם את הסיבות לטענה שלך? ואיך באפשרותך לעשות מניפולציה שכאילו מחזקת רעיון כלשהו, כדי להחליש אותו? ועוד. לדוגמה: באפשרותך לומר למישהו אני רוצה שתעשה פעולה כלשהי וזהו בלי להוסיף שום דבר נוסף כנימוק למה שהוא יעשה את זה. ובאפשרותך גם לומר למישהו בגלל סיבה כלשהי, אני רוצה שתעשה פעולה כלשהי או במבנה אחר אני רוצה שתעשה פעולה כלשהי, בגלל סיבה כלשהי שבעצם אתה גם מנמק את הסיבה שבגללה אתה רוצה שהוא יעשה את הפעולה. וכמובן שאפשר גם לנמק את מה שאתה אומר, עם כמה סיבות שונות ולא רק עם סיבה אחת. ואפשר גם להזכיר את הסיבות האלו, גם לפני וגם אחרי שאתה אומר את המסקנה שלך מהסיבות האלו. לדוגמה: בגלל סיבה כלשהי, אני רוצה שתעשה פעולה כלשהי, כאן הסיבה מגיעה לפני התוצאה. וכאן לעומת זאת אני רוצה שתעשה פעולה כלשהי, בגלל סיבה כלשהי, הסיבה מגיעה אחרי התוצאה. וכאן לדוגמה בגלל סיבה כלשהי, אני רוצה שתעשה פעולה כלשהי, כדי להשיג תוצאה כלשהי, שכאן הסיבה תוחמת משני הצדדים את התוצאה הרצויה. והשאלה היא, כיצד והאם כמות הנימוקים והסיבות שאתה מביא לטענה שלך, כיצד היא משפיעה על יכולת השכנוע ועל כושר השכנוע שלך. וכיצד המיקום של הנימוקים שלך, ביחס לטענה המרכזית שלך, כיצד המיקום משפיע על ... וכאשר אתה מנמק ומסביר למישהו, למה לעשות כך או אחרת, המטרה האמיתית של זה שאתה אומר לו את הסיבות, היא רק כדי לוודא שהוא באמת ישתכנע לעשות את מה שאתה רוצה שהוא יעשה. ואם היית יכול לדעת בוודאות של מאה אחוז, שהוא יעשה את מה שתגיד לו (גם לאורך זמן, ... בוודאי שהיית חוסך את המאמץ להסביר לו את הנימוקים למה שהוא יעשה כך או אחרת. והרעיון הוא, שיש סיבה ויש תוצאה. ויש סיבות ויש תוצאה שנובעת מהן. והתוצאה הרצויה, היא מה שאתה רוצה שיקרה בסופו של דבר. וכאשר אתה לא יודע איך להשיג את התוצאה הזאת בצורה ישירה ומהירה, אז אתה צריך להתחיל לנמק לאדם את הסיבות שבגללן אתה רוצה שהוא יעשה כך או אחרת. כך שבעצם את משפט שאומר תאכל את האוכל שלך, כדי שתהיה בריא או את המשפט שאומר כדי שתצליח במבחן, תעשה שיעורי בית, את המשפטים האלו ניתן לפרק ל 2 חלקים של סיבה ושל תוצאה. כאשר התוצאה הרצויה היא שהילד יאכל ושיעשה שעורי בית. והסיבה המוצהרת לכך היא, כדי שהוא יהיה בריא וכדי שהוא יצליח במבחן. איך הוספת והצגת סיבות שמובילות לתוצאה הרצויה, כיצד הן מחזקות מחלישות את הרצון של האדם השני להשתכנע ולהסכים איתך. ולכאורה נראה, שככל שתציג לאדם השני יותר סיבות למה שהוא יעשה כך או אחרת, כך זה מגדיל את הסיכוי לכך שהוא יעשה כך או אחרת. וככל שיש יותר סיבות, כך לכאורה נראה שהתוצאה יותר מחויבת מתוך הסיבות האלו. אך באמת, מי שהוא מספיק חכם, הוא יודע שלפעמים, כאשר אתה נותן

... למה, תשובה מוחלטת, למה הרצון הוא כזה? למה משהו קיים? למה המציאות קיימת? למה כך ולא אחרת? למה העולם קיים? משמעות החיים, לכל דבר יש סיבה, לשום דבר אין סיבה מהי הסיבה האמיתית לכך שהדברים הם דווקא כפי שהם? אליעד כהן מסביר את אחת השאלות העמוקות ביותר בפילוסופיה ובחיים בכלל: השאלה למה. השאלה הזאת מופיעה בצורות ... ולא מחויב. אליעד טוען שאם נחקור מספיק לעומק ונמשיך לשאול למה, נגלה תשובה כללית וחד - משמעית לכל השאלות האפשריות. במילים אחרות, יש סיבה אחת ראשונה, סיבה מוחלטת, שהיא הסיבה של כל הסיבות, ואם מוצאים אותה, כל השאלות האחרות כבר לא קיימות. מהי הסיבה הראשונה של כל הסיבות? אליעד מסביר שכאשר אתה שואל שאלות כמו: למה אני רוצה דווקא את הדבר הזה ולא אחר? התשובות לא מספקות כי הן מובילות מיד לשאלות נוספות. כל תשובה מובילה אותך לשאלה הבאה, ויוצרת מעגל אינסופי של חקירה. הפתרון היחיד לדבריו הוא להגיע לסיבה הראשונית, זו הסיבה שממנה הכל מתחיל. זוהי תשובה אולטימטיבית שמקיפה את כל השאלות, שלאחריה אין יותר שאלות נוספות, מכיוון שהיא הסיבה לכל סיבה אחרת שקיימת. לדוגמה, אם תשאל למה השמש היא בגודל הזה ולא בגודל אחר? או למה יש לי חמש אצבעות ולא שש? או אפילו למה בכלל אני קיים? - אם תלך עם השאלות האלו לעומק, אתה בסופו של דבר תגיע לאותה סיבה ראשונה, תשובה מוחלטת שמסבירה את כל הדברים שיש. מהי הדרך להגיע אל התשובה הכללית לשאלה למה? אליעד מציע דרך מעשית למצוא את התשובה האחת שתעצור את ... מחויב, אפשר לשאול עליו למה. אך כאשר מגיעים לנקודה בה אין אפשרות אחרת - זהו הדבר המחויב, וזו הנקודה בה כל השאלות נפסקות. לדברי אליעד, הסיבה היחידה והראשונית - שהיא תשובה לכל השאלות - היא התשובה ללמה הראשון, לסיבה הראשונה שהיא הבסיס להכל. הוא מדגיש שאין זה משנה כמה פעמים יסבירו אותה במילים, התשובה האמיתית חייבת להיות מובנת ומורגשת באופן פנימי. זוהי נקודת ... אליעד מדגיש שוב, שאחרי שמוצאים את התשובה הכללית והסופית, אפשר להמשיך לשחק עם התשובות היחסיות. אפשר ליצור באופן מלאכותי תשובות שונות לסיבות שונות, כמו למשל ההבדל בין חמש אצבעות לעשר או בין הצורה האנושית לצורתו של תנין, אבל בסופו של דבר, הכל מתנקז לאותה תשובה כללית ואחת. אחרי שמגיעים להבנה של הסיבה הראשונה, אפשר להתחיל למצוא משמעות בכל דבר בצורה יחסית, מכיוון שכבר ברור לך שכל המשמעויות השונות הן ביטויים שונים לאותה מהות אחת. האם באמת אפשר להגיע לסוף שאלות הלמה? אליעד כהן מבהיר שבמצב הנוכחי, אנשים חיים עם שאלות אינסופיות על המציאות. התודעה האנושית מחלקת את הדברים לסיבות ותוצאות, ונדמה לנו שלכל דבר יש סיבה אחרת ונפרדת. אבל, אחרי חקירה עמוקה ויסודית, האדם מגיע לתשובה אחת ברורה ופשוטה. כשהוא מגיע אליה, כל השאלות שלו נעלמות מאליהן, והוא מבין את ... כלל. כל השאלות מתאחדות לנקודת האמת האחת והכללית. למה העולם קיים? מהי משמעות החיים? למה דווקא כך ולא אחרת? למה יש לי חמש אצבעות? האם יש סיבה לכל דבר? למה המציאות היא כפי שהיא? האם קיימת סיבה מוחלטת? ...

... בדבר, אושר שאינו תלוי בדבר, טוב בלי רע, רע בלי טוב, אהבה שאינה תלויה בדבר, טוב בלי סיבה, אושר בלי סיבה, להיות רק מאושר, להרגיש רק טוב מהו טוב שאינו תלוי ... כך יוכל להגיע לרגש של טוב פנימי יותר. בהמשך ההרצאה, אליעד בודק את הרעיון של טוב ללא סיבה. הוא מציין כי אם אדם מרגיש טוב באופן תמידי, זה יכול ... תמידית, הוא חייב לשאול את עצמו אם זה באמת מה שהוא רוצה. יש גם התמקדות בשאלת הטוב ללא סיבה, כשאליעד טוען שבסופו של דבר, טוב ללא סיבה הוא לא באמת טוב, כי כאשר הדבר משתנה, מה הופך אותו ... כל רע כרוך בטוב ולהפך, ולא ניתן לבודד את אחד מהם ללא השני. מה זה אומר להיות טוב בלי סיבה? ההרצאה מציינת גם את ההיבט של טוב ללא סיבה. אליעד מדבר על איך התחושה של טוב יכולה להתפוגג אם היא לא נובעת מתוך סיבה - כלומר, אם היא לא תלויה בשום דבר חיצוני. הוא מציין ... בלי להבין את קיומם של שניהם ביחד. מהו טוב שאינו תלוי בדבר? מהו טוב מוחלט? האם טוב ללא סיבה אפשרי? האם אפשר לחוות טוב בלי רע? האם כל פתרון הוא ...

... מהדיכאון ללא סיבה, איך לצאת מדיכאון קליני קשה במצב של אשפוז פסיכיאטרי? איך לטפל באשפוז בגלל דיכאון עמוק שנובע מכך שהבן ... רע מאוד חזקה, שנבדלת רק בעוצמתה ובאופן שהיא משפיעה על האדם. האם דיכאון הוא תוצאה של סיבה או תחושת רע פנימית? במהלך ההרצאה, אליעד מציע שיטה לטיפול בדיכאון, שכוללת תחילה הבנת הסיבה לדיכאון. בדרך כלל, אם אדם אומר שהוא בדיכאון, הוא יציין סיבה כלשהי: חברה שלי עזבה אותי, הבורסה נפלה, החיים לא טובים. הדרך הרגילה לטפל בדיכאון היא לזהות את הסיבה ולנסות לשנות את ההתייחסות אליה. לדוגמה, אם אדם אומר אני בדיכאון כי הבורסה נפלה, נשאל אותו למה היא נפלה? האם זה באמת באשמתך? האם אתה לא תלוי בכסף? אליעד מציין שבעצם ברוב המקרים הסיבה לדיכאון היא לא באמת הסיבה העיקרית. מה שקרה יכול להיות נכון, אבל זה לא בהכרח רע כפי שנראה לאדם בדיכאון. במצבים כאלה, מטרת הטיפול היא להסביר לאדם שהסיבה שהוא בדיכאון לא באמת משנה את המציאות או את המצב. אם אדם אומר שכולם שונאים אותי, אפשר להראות לו שהמציאות היא לא ככה. השיטה הרגילה לטיפול היא להסביר לו שהסיבה לדיכאון היא לא באמת כזאת רעה כמו שהוא חושב. אם הסיבה לא נכונה או לא כזו חמורה, אז הדיכאון יכול להיעלם. מה קורה כאשר לאדם אין סיבה ברורה לדיכאון? אבל מה קורה כשאדם אומר שהוא לא יודע מה הסיבה לדיכאון? הוא לא יודע למה הוא עצוב או למה הוא מרגיש חסר ערך. במקרה כזה, אליעד מציע לנסות לשכנע את האדם שיש סיבה כלשהי, גם אם הוא לא מודע לה, ולחקור אותה. השיחה נמשכת עד שהוא מוצא איזו סיבה, ואם ישנה אפשרות להטיל בה ספק, יש להראות לו שמדובר בתפיסה לא נכונה או מיותרת. המטרה היא לגרום לו להבין שהמציאות לא כפי שהוא רואה אותה. אך מה יקרה אם הסיבה היא אני בדיכאון כי אני בדיכאון? אליעד מסביר שזו בעיה מורכבת יותר. אם אדם אומר שהוא בדיכאון כי הוא בדיכאון, אז אין סיבה קונקרטית שמאפשרת טיפול ישיר. במקום לחפש סיבה חיצונית, יש להתמקד בשאלה איך להתמודד עם מצב שבו אדם כל הזמן מדבר על הדיכאון כעל משהו שהוא נובע מעצם ... אדם בדיכאון היא לשאול אותו למה הוא בדיכאון, ואם הוא לא יודע, לנסות לגרום לו להבין שיש סיבה, ואז לבדוק אם הסיבה נכונה. האם דיכאון נגרם רק מהסיבה הישירה או ממחשבות על הדיכאון עצמו? אבל מה קורה כשמישהו אומר אני בדיכאון כי אני בדיכאון? במקרה כזה, ... במעגל שבו הוא בדיכאון מעצם זה שהוא בדיכאון. אז איך יוצאים מזה? אליעד מציע שזו לא באמת סיבה שניתן לטפל בה, ולכן הדרך לצאת מהמצב הזה היא לא להילחם בדיכאון, אלא פשוט להימנע מלהתמקד בו. במקום ... ככה וגם אם זה ככה זה לא בהכרח משנה וזה לא פה וזה לא שם נכון. זאת אומרת אנחנו ניקח את הסיבה למה הוא בדיכאון ואו שנסביר לו שמה שהוא חושב שקרה לא באמת קרה או שגם אם זה קרה זה לא בהכרח רע אוקי זה ... הוא לא יודע למה הוא בדיכאון אנחנו נחקור אותו עד שנוציא למה הוא בדיכאון נשכנע אותו שיש סיבה נגיד למה אתה בדיכאון לא יודע למה אתה עצוב לא יודע למה אתה מיואש לא יודע אז אנחנו נסביר לו שזה לא סתם נסביר לו שיש סיבה ונשכנע אותו שיש סיבה עד שהוא יגיד לנו מה הסיבה ואחרי שהוא יגיד לנו מה הסיבה ואחרי שהוא יגיד לנו שהוא בדיכאון כי משהו אנחנו נבדוק האם זה נכון או לא נכון ואז אנחנו ננסה להגיד לו ... ש: כן. אליעד: אבל מה אנחנו מניחים שאנחנו נוציא אותו מהדיכאון באמצעות זה שניקח את הסיבה שרע לו ונטיל בה ספק, עכשיו מה זה דיכאון בפשוט היו היה איש שהתעורר בבוקר וחיפש מה הוא חיפש? ש: נעליים. ... אתה בדיכאון הוא לא אמר אני לא יודע הוא אמר שהוא יודע, עכשיו אם הוא אומר שהוא יודע מה הסיבה שהוא בדיכאון זה עוזר לנו לפתור את הבעיה או מקשה עלינו? ש: עוזר זה אמור לעזור. אליעד: על פי פשוטו זה אמור לעזור למה זה אמור לעזור כי אנחנו יודעים במה להטיל ספק יודעים מה הסיבה אפשר לתקוף אותה נכון אבל מה מתברר שהוא אמר אני בדיכאון אתה יודע למה אני בדיכאון בגלל שאני בדיכאון, ...

... המציאות? חלק 3 ועוד נוסיף ונאמר, כי יש כאלו שנדמה להם שהסיבה הראשונה של כל הסיבות, היא האין סיבה. כי הם מנסים להמציא כל מיני הסברים לסיבה הראשונה, ואז הם חושבים בדעתם שאולי אין סיבה זאת הסיבה הראשונה. אך גם זאת לא סיבת כל הסיבות. משום שאם נניח נאמר שהסיבה הראשונה היא אין סיבה, הרי שעדיין אפשר לשאול, האם האין סיבה הוא מוכרח? תשובה: לא. משום שיכול גם להיות מציאות של יש סיבה. ומאחר שאין סיבה זו לא מציאות מוכרחת, אכ גם אם נאמר שהאין סיבה הוא הסיבה של כל הסיבות, הרי שעדיין נוכל לשאול מה מכריח את האין סיבה להתקיים. כי גם קיומו של האין סיבה, גם הוא לא מוכרח. ובנוסף על האדם לזכור, כי אם נאמר שסיבת כל הסיבות היא שאין סיבה, אז עדיין יש להסביר כיצד נוצרו כל הסיבות שיש בעולם שלנו. כי בעולם שלנו יש לדוגמה את חוקי הפיזיקה. ואם נאמר שהסיבה הראשונה של כל הסיבות היא האין סיבה, אז זה לא ברור כיצד מתוך אין סיבה נוצרו סיבות. כי כל דבר הוא חלק מדבר אחר גדול עוד יותר. והסיבות הן חלק מדבר אחר גדול עוד יותר. ולא יכול להיות שהסיבות הן חלק של אין סיבה. כי אלו שני הפכים. והסיבות הן חלק של סיבה אחרת גדולה עוד יותר, שהיא ה