... כפייה מוגדרת כפעולה שנעשית בניגוד לרצון שלנו. הוא נותן דוגמה ברורה: אם אדם אוכל כי הוא רעב, יש כאן סיבה לפעולה, אבל האם הפעולה הזאת כפויה עליו או לא? התשובה תלויה בפרשנות של האדם לסיבה זו. אם האדם ירגיש שהרעב מחייב אותו לאכול והוא מתנגד לכך, תיווצר תחושת כפייה. אבל אם הוא מקבל את הסיבה ורוצה לאכול, אין תחושת כפייה. האם פעולה הנעשית מתוך סיבה נחשבת לבחירה חופשית? אליעד מתאר מצב שבו אדם עושה פעולה בגלל סיבה ברורה - למשל אוכל בגלל שהוא רעב. האם פעולה כזו היא בחירה או כפייה? התשובה, לפי אליעד, תלויה בהתייחסות של האדם לסיבה: אם האדם מקבל את הסיבה, הוא יחווה תחושה של בחירה. לעומת זאת, אם האדם מתנגד לסיבה אך עדיין מבצע את הפעולה, הוא יחוש כפייה. אליעד מציין שאין דבר כזה פעולה בלי סיבה. לכל פעולה יש סיבה, ולכן אין בחירה חופשית מוחלטת, אך באותו זמן אין גם כפייה מוחלטת. בכל פעולה שאדם עושה, יש תערובת של תחושת בחירה ותחושת כפייה, וההבדל הוא רק במידת ההתנגדות הפנימית של האדם לסיבות הקיימות. האם אפשר לרצות משהו בלי סיבה בכלל? אליעד מסביר שלא ניתן לרצות משהו ללא סיבה. עצם קיומו של רצון מעיד על סיבה כלשהי שמאחוריו. לכן גם מה שנתפס כרצון חופשי הוא בעצם תוצאה של סיבות נסתרות או גלויות. אין רצון שמכונן את עצמו ללא סיבה או ללא קשר לסיבות אחרות. האם קיימת תחושת בחירה אמיתית או שהכל משחק של מחשבות? אליעד מדגיש כי תחושת הבחירה היא למעשה משחק ... ומה אנחנו רוצים לעשות, והשילוב בין המחשבות הללו הוא שיוצר תחושת בחירה או תחושת כפייה. כאשר אנחנו מזדהים עם סיבה מסוימת, נרגיש שבחרנו בה, אבל כאשר אנחנו חשים שסיבה מסוימת נכפית עלינו ואנחנו מתנגדים אליה, נחווה זאת ככפייה. הוא מביא דוגמה של תסמונת טורט - אדם שמזיז את ידו באופן בלתי רצוני וללא סיבה ברורה. פעולה כזו אינה נחשבת לבחירה חופשית משום שאין לה סיבה מודעת. אך אם האדם חש שהיה יכול להתנגד לפעולה ועדיין מבצע אותה, הוא יוכל לחוות את הפעולה כבעלת סיבה, אפילו אם אינה מודעת לחלוטין. מהי ההגדרה הנכונה של בחירה חופשית? אליעד מציין שאין הגדרה מוחלטת וחד - משמעית לבחירה חופשית. מדובר במושג סובייקטיבי לחלוטין, והוא תלוי בפרשנות האישית שלנו לגבי המושגים רצון, סיבה וכפייה. ההגדרה שלנו לבחירה חופשית יכולה להשתנות בהתאם לנקודת המבט או למצב הרוח שלנו. לכן, הדיון סביב בחירה חופשית ... מלאה אך גם לא קיימת כפייה מוחלטת. המציאות היא תמיד איפשהו באמצע: מצד אחד, שום דבר אינו מתרחש ללא סיבה, ולכן אין בחירה חופשית מוחלטת. מצד שני, אנחנו תמיד יכולים למצוא נקודת מבט שבה נרגיש שהדברים קורים בהתאם לרצוננו, ... המחשבות מתעצבות במוחנו. האם יש בחירה חופשית? מהי כפייה? תחושת רצון חופשי האם הכל כפוי מראש? האם רצון בלי סיבה אפשרי? ההבדל בין כפייה לבחירה חופשית

ניתוח לוגי, יכולת או רצון, ניתוח סיבתיות, מה קדם למה? מה משפיע על מה? איך לנתח דברים? איך לבדוק דברים? לוגיקה, סיבה ותוצאה מה המשמעות של סיבה ותוצאה ואיך מנתחים נכון קשר סיבתי? אליעד כהן מסביר כיצד לבצע ניתוח לוגי מדויק של סיבה ותוצאה, עם דגש על ההבדלים בין רצון לבין יכולת ועל הדרך לבדוק מה באמת משפיע על מה. הנושא המרכזי ... מסוגל לעשות משהו? או שהיכולת לבצע משהו נוצרת בעקבות הרצון? במהלך הדיון מודגש שהניתוח חייב להתבצע תחת ההנחה שיש סיבתיות, כלומר, שכל דבר הוא תוצאה של משהו שקדם לו בזמן ולא משהו חיצוני לו או חסר סיבה. לדוגמה, אדם שרוצה לעוף יכול לבנות לעצמו את היכולות לכך, כמו להתאמן או להמציא כלים שיעזרו לו לעוף, כי ... מאמין שהוא יכול לעשות משהו, גם לא בתת - מודע, הוא ככל הנראה לא ירצה אותו. איך לבדוק קשר סיבתי בצורה נכונה? לקראת סיום, אליעד מדגיש שוב ושוב את החשיבות של בדיקה לוגית נכונה של סיבתיות. הוא מציע דרך ברורה כיצד לעשות זאת: להגדיר בבירור מה הסיבה ומה התוצאה שרוצים לבדוק. לבדוק האם הסיבה הזו בהכרח מחייבת את התוצאה, או שאפשר להגיע לתוצאה אחרת. לבדוק אם הסיבה הנתונה היא באמת הסיבה היחידה האפשרית או שאולי יש סיבות אחרות. לוודא שהסיבה עצמה נכונה במציאות. אליעד ממחיש זאת בדוגמה של אדם בגונגל שלא הולך למסעדה מרוחקת, ומראה שאם מנתחים את המקרה ... למסעדה (הוא יודע שהוא לא יכול ולכן אפילו לא ירצה). לסיכום, אליעד כהן ממליץ תמיד להתחיל מהגדרות ברורות של סיבה ותוצאה, לבדוק אותן לעומק, ולוודא שכל הנחות היסוד נכונות לפני שמגיעים למסקנות. איך לבדוק סיבה ותוצאה? האם הרצון תלוי ביכולת? איך החברה משפיעה על הרצון? מה ההבדל בין רצון ליכולת? האם אפשר לרצות משהו ...

... כל אחד בכל דבר, לשם כך צריך להבין, למה מלכתחילה מישהו חושב משהו ומחזיק בדעה מסוימת. האם זה בגלל סיבות כלשהן, שאז אולי ניתן לשנות אותן. או שמא בן אדם מחזיק בדעה כלשהי, מסיבה אקראית כלשהי. והאמת היא, שבן אדם חושב את מה שהוא חושב, גם תמיד בגלל סיבה כלשהי וגם בצורה אקראית וללא שום סיבה. ואסביר: מצד אחד, יש סיבה למה בן אדם חושב כך או אחרת. ואף אחד לא חושב סתם כך משהו בלי שום סיבה. ואם מישהו חושב שהוא חושב סתם כך משהו בלי סיבה, ממילא אין לו בעיה לשנות את דעתו. כי נראה לו שהוא לא חייב לחשוב דווקא כך, כי דעתו היא ללא סיבה. מה שאומר, שברגע שיש סיבה כלשהי למה מישהו חושב משהו, ממילא זה אומר שהוא לא חייב לחשוב כך את מה שהוא חושב, אלא רק מצד הסיבה שגורמת לו לחשוב את זה. מה שאומר, שאם נשנה את הסיבות שלו, ממילא הוא יחשוב משהו אחר. כי המשמעות של הרעיון שאומר, שאתה חושב X בגלל Y, פירושו, שאם לא ... לא היית חושב את X. מה שאומר שאתה לא חייב לחשוב את X מצד עצמו, אלא זה רק בגלל סיבה Y. מה שאומר שאם נשנה את הסיבה Y, ממילא תשתנה גם דעתך X. ומההיבט הזה, ניתן לשכנע כל אחד בכל דבר, על ידי שינוי הסיבות שגורמות לו לחשוב כך או אחרת. כי במהות, אף אחד לא חייב לחשוב שום דבר. אבל יש גם נקודת ... שגורם לו לחשוב דווקא כך או אחרת. או במילים אחרות, אתה חושב דווקא כך ולא אחרת, סתם כך בלי סיבה. במובן, שאתה חייב לחשוב כך, מצד המציאות עצמה, בלי שום סיבה ספציפית. וכמובן, שכל זה מבוסס על רעיון אחר עמוק עוד יותר, שקשור להבנת מנגנון הסיבתיות של דברים במציאות. שבסופו של דבר, כל דבר הוא גם עם וגם בלי סיבה. וכפי שהסברתי את כל זה במקומות אחרים. מה שבעצם אומר, שמהצד שמישהו חושב דווקא כך בלי סיבה דהיינו, באופן אקראי, מהצד הזה לא ניתן לשנות דעות של אנשים. כי הם כאילו חייבים לחשוב דווקא בצורה כלשהי. ובכל פעם שמישהו משנה את דעתו, זה באופן אקראי, שאינו קשור לתהליך של סיבה כלשהי / תהליך שכנוע כלשהו. מצד שני, מהצד שתמיד בן אדם חושב משהו דווקא עם סיבה, זה בעצם אומר, שבן אדם יכול לשנות את דעתו אם הסיבה תשתנה. ומנקודת המבט הזו, אם תשכנע מישהו בסיבות הנכונות, הוא בהכרח יחשוב את מה שאתה תשכנע אותו לחשוב. וזה בעצם אומר, שמצד אחד לא בטוח שניתן לשכנע כל אחד בכל דבר, כי אולי הבן אדם חושב דווקא כך, באופן אקראי ובלי סיבה שניתן לשנות את דעתו בצורה הגיונית כלשהי. אבל מצד שני, גם אי אפשר להיות בטוחים שהבן אדם חושב את זה באופן אקראי, כי אולי דווקא כן יש סיבה. מה שאומר, שתמיד קיימת האפשרות לחשוב שכן ניתן לשכנע כל אחד בכל דבר. כי אי אפשר להיות בטוחים שאין ...

סיבתיות, בשביל או בגלל, בשביל התוצאה, בגלל הסיבה, איך לנתח סיבה ותוצאה? ניתוח סיבתיות בצורה נכונה, טעויות חשיבה בניתוח סיבתיות, הפרעת נפשיות וניתוח סיבתיות שגוי, בשביל לעשות לך רע, בשביל לעשות לך טוב, טעויות חשיבה לוגיות מה ההבדל בין בגלל לבשביל ואיך להימנע מטעויות חשיבה? אליעד כהן מסביר על מושגי היסוד בגלל ובשביל, כיצד לנתח נכון סיבה ותוצאה, ואיך להימנע מטעויות לוגיות נפוצות. אליעד מתחיל בהגדרת המושגים בצורה פשוטה וברורה. הוא מדגים שהמילה בגלל מתארת מצב בו יש סיבה מסוימת שגורמת לתוצאה, כלומר, דבר מסוים קרה כתוצאה ממשהו אחר שהתרחש קודם. לדוגמה, כאשר מישהו שופך מים על הרצפה, הרצפה נהיית רטובה בגלל שהמים נשפכו עליה. כאשר אדם אומר אני רעב בגלל שלא אכלתי, הוא מתכוון לסיבה ותוצאה פשוטה וברורה. לעומת זאת, בשביל היא מילה שמניחה כוונה ומטרה מאחורי הפעולה. אם אדם עושה משהו בשביל דבר ... כי הטעות הלוגית הנפוצה ביותר שאנשים עושים היא שהם מבלבלים בין בגלל לבשביל. כלומר, כאשר תוצאה מסוימת מתרחשת בעקבות סיבה כלשהי (בגלל), אנשים רבים מניחים בטעות שהסיבה נוצרה במיוחד כדי לגרום לאותה התוצאה (בשביל). לדוגמה, אדם נפצע לאחר שמישהו בעט בו. הוא נפצע בגלל הבעיטה, אבל ... שהמשפט נאמר בשביל לפגוע. אולי הדובר כלל לא התכוון לפגוע, אלא פשוט התבטא בצורה שפורשה כפוגעת. כיצד טעויות בניתוח סיבתיות מובילות להפרעות נפשיות? אליעד כהן מסביר כי הטעות הלוגית הזו, שבה אנשים מבלבלים בין סיבה לתוצאה ובין כוונה לבין התרחשות מקרית, מובילה במקרים רבים להפרעות נפשיות כמו פרנויות או מחשבות רדיפה. אנשים הסובלים מהפרעות ... אלו מתקשים להפריד בין מה שקרה בפועל לבין הכוונה המשוערת מאחוריו, ולכן מייחסים כוונות לאנשים או אירועים, מבלי שיש סיבה ממשית לכך. דוגמאות נוספות להמחשת ההבדל בין בגלל ובשביל אליעד מביא דוגמה נוספת על גוף האדם: הגוף מאפשר לנו ... הפרחים, אך אין זה אומר שהוא קנה את הפרחים בשביל שתהיה לה ההרגשה הזו. יכול להיות שהוא עשה זאת מסיבות אחרות לחלוטין, אולי מתוך חובה או הרגל, ולא מתוך מטרה ברורה לגרום לה להרגיש אהובה. איך להימנע מהטעות הלוגית ... או סביבכם, קרה בשביל משהו. לפעמים דברים פשוט קורים ללא שום כוונה מאחוריהם. לסיום, אליעד מדגיש כי עצם העובדה שסיבה גרמה לתוצאה, אינה מוכיחה בשום אופן שהסיבה נוצרה במיוחד בשביל התוצאה. לדעתו, יש להיזהר ולהיות מודעים כל הזמן לאופן שבו אנחנו מנתחים סיבתיות, כדי להימנע מטעויות שעלולות לגרום לנו סבל מיותר. מה ההבדל בין בגלל לבשביל? איך מנתחים נכון סיבתיות? מהן טעויות חשיבה לוגיות? כיצד נוצרת הפרעה נפשית של רדיפה? איך להימנע ממחשבות שגויות?

סיבה ותוצאה, סיבתיות, האם הרגע הזה הוא תוצאה של הרגע הקודם? האם כל רגע הוא בפני עצמו? האם מה שקרה ברגע הקודם, ... ואיך זה קשור לבריאת העולם יש מאין? מהי חוויית הזמן? למה הרגע הנוכחי הוא כפי שהוא? מה המשמעות של סיבתיות? האם הרגע הזה הוא תוצאה של הרגע הקודם? בשיחה עם היועץ המומחה אליעד כהן עולה שאלה מרכזית שעוסקת בנושא הסיבתיות: האם כל רגע נתון הוא תוצאה הכרחית של הרגע הקודם, או שכל רגע עומד בפני עצמו ללא תלות ברגעים ... על העבר, או שההווה יכול להתקיים בצורה עצמאית לחלוטין ללא קשר למה שקרה לפניו. מה הקשר בין השאלות על סיבתיות לבין בריאת העולם? השיחה עוברת במהרה לנושא של בריאת העולם, כאשר המשתתף מתעניין בקשר שבין השאלה למה העולם קיים ... יכול להיווצר יש מאין, הרי שכל רגע יכול להיות עולם חדש בלי תלות ברגע הקודם. מה ההבדל בין להבין סיבה לבין להרגיש שהבנו סיבה? המשתתף מציין באופן ברור את ההבדל בין להבין סיבה לבין התחושה הרגשית שנלווית לכך. הוא אומר: אם קיבלתי את הסיבה באופן מלא, היא אמורה להעלים לי את השאלה. כלומר, אם האדם קיבל תשובה שלמה ומלאה לסיבה, לא אמורה להיות לו יותר שאלה פנימית לגבי הנושא. אך בפועל, הוא מודה, לעיתים קרובות השאלה הפנימית ממשיכה להטריד ... עומד בפני עצמו, שום הסבר שמבוסס על אירועים קודמים לא יספק אותו. כיצד דוגמת האדם והכריש מבהירה את נושא הסיבתיות? אליעד משתמש בדוגמה פשוטה וציורית כדי להמחיש את הנושא. הוא אומר: אם אומרים לי שהבן אדם לא יצא מהמים ... הקודם, תשובות שמבוססות על העבר יכולות לפעמים לספק את האדם. אם כל רגע נתפס כעומד בפני עצמו, שום הסבר סיבתי שמתבסס על העבר אינו מספק באמת. השאלה למה הרגע הזה כך? אפשרית רק אם האדם חושב שהרגע יכול היה ... רגע מנותק מקודמו. מה ההבדל בין יש מאין לבין יש מיש? למה הרגע הנוכחי הוא כפי שהוא? האם כל סיבה באמת עונה על השאלה? האם הזמן באמת קיים? מה המשמעות של סיבתיות? איך להבדיל בין סיבה הכרחית לסיבה מקרית?

... אחת, במצב כזה גם הרע וגם הטוב היחסי נעלמים, ובמקומם בא הטוב האמיתי. הסבר: אין רע בעולם שאין לו סיבה מדוע הוא רע. לכל רע יש סיבה כלשהי. גם אם נדמה לאדם שרע לו בלי סיבה, הרי שהסיבה היא שיש משהו שהוא מרגיש שחסר לו. אם לאדם אין חסר כלשהו, לא יכול להיות לו רע, מאחר שהוא ... חסר את השלם. אחדות = שלמות. ומהו טוב? אז קיימים 2 סוגים של טוב. טוב יחסי = טוב שתלוי בסיבה כלשהי. היינו האדם מרגיש טוב בגלל סיבה כלשהי. לדוגמה: כאשר האדם רוצה משהו ויש לו את מה שהוא רוצה, הרי שטוב לו בגלל הסיבה שיש לו את מה שהוא רוצה = טוב יחסי שתלוי בסיבה כלשהי. טוב כזה הוא טוב שקרי, משום שהוא תלוי בסיבות כלשהן. יחס עם זאת קיים טוב אמיתי. טוב אמיתי = טוב ללא סיבה. זא טוב לאדם בלי שום סיבה כלשהי. טוב לאדם כי ככה. כמו שילד קטן אוהב את עצמו ללא סיבה, כך טוב לאדם ללא סיבה. למה שיהיה לו טוב? כי ככה, כי אין שום סיבה שלא יהיה לו טוב. ילד קטן אוהב את עצמו ללא סיבה, זאת ברירת המחדל. כאשר הוא גדל, הוא מפסיק לאהוב את עצמו ללא סיבה, מאחר שיש לו סיבות למה לא לאהוב את עצמו. וגם כאשר הוא אוהב את עצמו זה עם סיבות. אך כאשר כל הסיבות נעלמות, נשארת אהבה ללא סיבה. פשוט אין שום רע, אז לא חסר דבר, ואז הכל טוב ללא סיבה. נמצא אם כן, כי האחדות היא הטוב המוחלט, וכל דבר שאינו אחדות, הוא מעורב בכמויות שונות של טוב ורע. ... תישאר אותה המהות. אין שום אפשרות שיהיה טוב יותר או פחות במציאות, מאחר שהכל תמיד מבוסס על אותה המהות. הסיבה היחידה שנדמה שקיים טוב יותר ופחות, היא רק משום שהאדם אינו מסתכל על המהות האחת של הכל. האדם סובל, ... האחת. זא גם אחרי שהאדם כבר מבין שהכל אחד וממילא הוא מפסיק לרצות לשנות וממילא הכל טוב תמיד בלי סיבה, גם אז ככל שהוא מעמיק יותר את מחשבתו בעניין האחדות של המציאות, כך הוא חווה יותר את הטוב של ... האחדות המוחלטת. ולכן בכל דבר יש טוב, מאחר שהמהות של כל דבר בבסיסה היא טובה באמת בטוב אמיתי ומוחלט. הסיבה היחידה שרע לאדם, היא משום שהוא מסתכל על הדברים השונים שיש במציאות, כעל דברים שונים. כאשר האדם מבין לעומק ... לפרק את כל הנחות היסוד שלו ולאמת אותן עד לפרט הקטן ביותר. על האדם לא להניח שום דבר ללא סיבה, אלא לחפש תמיד את האמת שיש בכל דבר בלבד. כאשר האדם נמצא אך ורק אל האמת, בסוף הוא מתחיל ...

דרך רוחנית, התנגדות לאמת, כל הנחלים זורמים לים, לבושים של האחדות, מנהיג אמיתי, סיבתיות, סיבה ותוצאה, המחייב הראשון, חוקי הפיזיקה למה אנשים מתנגדים לחיפוש האמת? אליעד כהן מסביר מדוע אנשים מסוימים מתנגדים לחיפוש האמת ... שהן גם אפשריות וגם מחויבות בו - זמנית, ומתוך כך תתאפשר פתיחות למושגים חדשים ולחקירה פנימית עמוקה יותר. כיצד סיבתיות מובילה להבנת המחויב הראשון? אליעד משתמש בדוגמאות רבות כדי להסביר את הקשר בין סיבה ותוצאה לבין המחויב הראשון (המחייב הראשון). הוא טוען שאנשים רגילים לחשוב שכל דבר שמתרחש במציאות הוא תוצאה של אירועים ... קורה עכשיו? לפי אליעד, ההבנה העמוקה היא שכל דבר במציאות מתרחש בגלל רצונו של המחייב הראשון, ולא רק בגלל סיבות פיזיקליות או אירועים קודמים. האדם הרוחני מבין שלכל רגע יש פוטנציאל אינסופי, וששום סיבה בעבר אינה יכולה להבטיח באופן מוחלט את מה שיקרה ברגע הבא. מדוע אנשים מתנגדים לקבל רעיונות חדשים? אליעד מבהיר ... אדם שרוצה להתחדש בחיים, להשתחרר משעמום או משגרה, חייב להבין את המהות הזאת. זו המשמעות של יציאה ממצב של סיבה ותוצאה למצב שבו האדם חווה את כל הרגעים כחדשים, בלתי צפויים, ולא מחויבים על ידי שום דבר אחר מלבד הרצון של המחייב הראשון. איך לחפש את האמת? מדוע אנשים מתנגדים לרוחניות? מהי סיבה ותוצאה? האם המציאות מחויבת או אפשרית? מהו המחויב הראשון? האם חוקי הפיזיקה מוחלטים? כיצד לחוות התחדשות בחיים?

קארמה, חוק הסיבה והתוצאה, שכר ועונש, סיבה ותוצאה, סיבתיות, סמסרה, כל דבר הוא סיבת עצמו, רשימו

אחדות ההפכים, אחדות הניגודים, הכל אחד, אין הבדל בין דבר להיפוכו, אין הבדל בין יש לאין, אקראיות, סיבתיות, סיבה ותוצאה, דבר והיפוכו, אובייקטיביות, סובייקטיביות מהי אחדות ההפכים, אחדות הניגודים, והאם יש הבדל בין יש לאין? הרצאה זו עוסקת בנושאים של אחדות ההפכים, אחדות הניגודים, וכן בהבנה הפילוסופית על הקשר בין יש לאין, אקראיות, סיבתיות, סיבה ותוצאה, אובייקטיביות וסובייקטיביות. במהלך ההרצאה, אליעד כהן מסביר את הקשר המורכב בין רעיונות אלו באמצעות דיאלוגים והסברים, ומעורר את ... על תפיסות שנמצאות מעבר למוכר. ההסבר מתחיל בכך שאליעד מסביר שאין הבדל אמיתי בין הפכים - כלומר, יש ואין, סיבה ותוצאה, אקראיות וסיבתיות - כל אלה אינם נפרדים זה מזה, אלא הם חלקים שונים של אותה המציאות. הוא מציין כי פעמים רבות ... מהמציאות, אף שהן סותרות זו את זו. אליעד כהן מעורר את השאלה האם אפשרות להסביר כל דבר בדרך של סיבתיות תוכל להתקיים, או שמא כל דבר הוא אקראי באותו אופן? הוא מציין את האפשרות שייתכן שלעיתים אנחנו תופסים את הסיבתיות בצורה שנראית מובנת, אך למעשה אנו ממציאים אותה בעזרת ההבנה האישית שלנו. בהמשך, אליעד מציין שגם כאשר אנו חווים ... ייראה כך לאחר, ותחושות שונות אלו מעוררות שאלות רבות לגבי מהות האמת והאם יש אמת אובייקטיבית. מה הקשר בין סיבתיות לאקראיות, ואיך נוכל להבין את העולם בלי להבחין בהבדלים? החלק השני של ההרצאה עוסק בהבהרת הקשר בין סיבתיות לאקראיות. אליעד מסביר שההבחנה בין סיבה לתוצאה היא לא תמיד ברורה, וניתן לראות כל דבר כקורה באופן אקראי או כמתקיים מסיבה. למעשה, אם נבין את העקרונות מאחורי שני המונחים, נגלה שאין ממש הבדל בין השניים. מה שנראה כקשר סיבתי עשוי להתפרש בסופו של דבר כאקראי לחלוטין. בהסבר נוסף, הוא מציין שגם כאשר אדם מרגיש שהמציאות מחייבת סדר וארגון, ... אליעד כהן מציין כי כל חוויה שלנו היא למעשה סובייקטיבית. הוא מסביר שלמרות שאנחנו חיים במציאות שבה יש חוקים סיבתיים, כל אחד מאיתנו חווה את הדברים דרך התחושות האישיות שלו. במילים אחרות, מה שנראה עבור אחד כאמת אובייקטיבית, עבור ... שלהם ולהיות פתוחים לאפשרות שהן לא תמיד משקפות את המציאות כפי שהיא. אחדות הפכים הבדל בין יש לאין אקראיות וסיבתיות הגדרת סיבה ותוצאה סובייקטיביות ואובייקטיביות תפיסת המציאות

חוסר בחירה חופשית, אין בחירה חופשית, דטרמיניזם, יש בחירה חופשית, רצון חופשי, למה דברים קורים? סיבתיות, אקראיות, שרשרת סיבתית, האם לכל דבר יש סיבה? חופש הבחירה, לבחור להיות מאושר האם יש לנו בחירה חופשית? ההרצאה של אליעד כהן מתמקדת בשאלה האם יש לנו ... אליעד מתחיל את ההרצאה בכך שהוא מציין כי כל דבר שאנחנו עושים או חווים, כל מחשבה או פעולה, תלוי בסיבות ובנסיבות שמוליכות אותנו לפעולה מסוימת. הוא שואל, האם כל פעולה שאנחנו עושים היא בהכרח תוצאה של משהו שקרה קודם? האם ... גם אם נדמה לנו שיש לנו רצון חופשי, כל מה שאנחנו עושים עשוי להיות תוצאה של אוסף של חוקים ונסיבות חיצוניות. האם לכל דבר יש סיבה? אליעד מציין את השאלה המרכזית של פילוסופיה של הסיבתיות: האם לכל דבר יש סיבה? הוא מציין כי התשובה לשאלה זו יכולה להוביל אותנו לתחום של הסיבתיות שרשרת שבה כל תופעה היא תוצאה של תופעה קודמת. כל פעולה או אירוע תלויים בסיבה שמובילה אליהם. דוגמה שמובאת בהרצאה היא שאלת הסיבה לכעס של אדם - מדוע אדם מסוים כועס במצב נתון, ואם יש סיבה מסוימת שגורמת לו לכך. האם אנחנו יכולים לבחור לפעול אחרת? ההרצאה עוסקת גם בשאלה האם אנחנו יכולים לבחור לפעול בצורה שונה ממה שמכתיבים לנו החוקים והנסיבות. השיחה נוגעת למקרים כמו חוויות יומיומיות שבהן האדם מרגיש שהוא בוחר בדרך מסוימת, אבל בפועל, בחירתו עשויה להיות תוצאה ... פעולה שאנחנו מבצעים מתוך תחושת בחירה חופשית, לבין פעולה שהיא למעשה תוצאה של הכוחות החיצוניים המניעים אותנו. מהו תפקיד הסיבות והאקראיות בחיינו? הנושא של האקראיות נוגע לשאלה, האם כל מה שקורה בעולם הוא תוצאה של סיבות, או שהדברים קורים באופן אקראי לחלוטין? אליעד שואל האם יש לנו שליטה אמיתית על כל פעולה או אם כל ... חיצוניים שאין לנו שליטה עליהם. הוא מציין כי כל תוצאה, גם אם היא אקראית, היא חלק משרשרת ארוכה של סיבות ואירועים. המסקנה היא כי כל מה שקורה בעולם - כולל פעולות אנושיות - עשוי להיות תוצאה של שרשרת סיבתית, אך השאלה אם אנחנו יכולים לשנות את תוצאות השרשרת הזו נותרת פתוחה. האם יש לנו שליטה על מציאות החיים ... שאנחנו חושבים כמציאות הוא בסופו של דבר תוצאה של חוויות ותחושות אישיות. מהי הבחירה החופשית? האם לכל דבר יש סיבה? האם יש לנו שליטה על מציאות החיים שלנו? מהו דטרמיניזם? האם החיים הם שרשרת סיבתית?