... מספיק לצעוק אש והוא יתחיל לרוץ. במקרה כזה ההתנהגות שלו אינה נובעת מבחירה עצמאית אלא מסיבות מוגדרות וברורות מראש. בדיוק כמו רובוט, אם נזהה מהן הסיבות שמניעות אותו לפעולה מסוימת, נוכל לגרום לו לבצע פעולה זו באמצעות מניפולציה של אותן הסיבות. מהי המשמעות של בחירה חופשית לפי אליעד כהן? כאן אליעד מפריד בין שני סוגים של בחירה: בחירה ללא סיבה מקדימה: במקרה כזה, הפעולה נעשית ללא שום סיבה, פשוט באופן אקראי לחלוטין. אם בחירה כזו קיימת, הרי שאין דרך להשפיע עליה, כי שום סיבה לא גורמת להתרחשותה. פעולה כזו תהיה אקראית לחלוטין ולפיכך לא ניתן להשפיע עליה. בחירה המושפעת מסיבה מסוימת: אם הפעולה נובעת מסיבה כלשהי, ניתן בהחלט לשלוט בהתנהגות של האדם על ידי שליטה בסיבה שקדמה לפעולה. למשל, אם אדם מעשן כי הוא לחוץ וחושב שסיגריה תרגיע אותו, ניתן להשפיע עליו אם נצליח לשכנע אותו שסיגריה אינה הפתרון הכי טוב ללחץ, או שיש אלטרנטיבה טובה יותר. ... על ההתנהגות של בן אדם? כדי להשפיע על התנהגות של בן אדם, חייבים קודם כל להבין מה הן הסיבות שהובילו אותו לפעולה מסוימת. אליעד מדגיש שאין חשיבות לשאלה אם קיימת בחירה או לא. החשיבות היחידה היא בשאלה: מה גרם לאדם לבצע פעולה מסוימת? אם נבין את הסיבות, נוכל להשפיע עליהן. לדוגמה, אם אדם מרים את היד, יש לברר מדוע הוא הרים אותה. אם אין שום סיבה והוא עשה זאת במקרה, לא תהיה דרך לשנות זאת, כי זה היה אירוע אקראי. אבל אם יש סיבה כלשהי שהובילה אותו להרים את היד (למשל, כי הוא חושב שזו הדרך למשוך תשומת לב), אז ניתן להשפיע על ההתנהגות שלו באמצעות שינוי בתפיסות שלו לגבי אותה סיבה . מדוע אין הבדל מהותי בין בן אדם ללא בחירה חופשית לבין רובוט? אליעד מסביר כי אם מניחים שאין לאדם בחירה חופשית, הוא פועל בדיוק כמו רובוט שתוכנת מראש. כמו שלרובוט אין בחירה עצמאית, והוא תמיד יפעל בהתאם לסיבות שקדמו לפעולתו, כך גם אדם ללא בחירה. במקרה כזה, כל פעולה של אדם היא תוצאה של סדרת גורמים ותהליכים שניתן לזהות, למדוד ולהשפיע עליהם. כלומר, מבחינה עקרונית אין הבדל בין ... מתייחס לשאלה לגבי ההבדל שבין אדם לרובוט, כאשר יש מי שטוען שהרובוט הוא יותר פשוט, או שהסיבות שמפעילות אותו שונות מאדם. אליעד מבהיר שאין בכך הבדל מהותי אלא רק כמותי. גם ברובוטים יש דרגות מורכבות שונות, בדיוק כמו באנשים. ישנם רובוטים פשוטים שקל להבין כיצד הם ... מורכבות וקשה להבינן. עצם הקושי להבין את הגורמים לפעולה לא אומר שאין גורמים כאלו. אם יש סיבות לפעולה, ניתן להבין אותן, ואם מבינים אותן - ניתן לשנותן. האם הפעולות הן אקראיות או תלויות סיבה? אליעד מדגיש שלמעשה השאלה החשובה היחידה היא האם לפעולה מסוימת של אדם קיימת סיבה או לא. אם הפעולה אקראית לחלוטין, אי אפשר להשפיע עליה. אם הפעולה נובעת מסיבות, אז על ידי שינוי הסיבות ניתן להשפיע על הפעולה. אין זה משנה בכלל האם אנחנו מגדירים זאת כבחירה חופשית או לא. אליעד חוזר ומדגיש שהמונחים בחירה חופשית, אקראיות או רצון חופשי אינם משנים את המציאות. מה שמשנה הוא רק האם הפעולה מושפעת מסיבה כלשהי. ברגע שיש סיבה לפעולה, אפשר לזהות אותה ולהשפיע על האדם לעשות פעולה שונה. אליעד מסכם את הנושא בכך שבסופו של דבר השאלה המהותית היא תמיד: האם ניתן לזהות ולהשפיע על הסיבות שגורמות לאדם לפעול בצורה מסוימת? אם התשובה היא כן, אז בהחלט אפשר לשנות את ההתנהגות שלו, ללא קשר להגדרות פילוסופיות של רצון חופשי או אקראיות. האם קיימת בחירה חופשית? איך ...

... כאשר אנו מנסים להבין את עצמנו ואת הסיבות לרצונות שלנו. מה הן התשובות שאסור לענות כשחוקרים רצון ... על פני לא יודע. אסור לתת תשובות ללא סיבה. תשובות כמו סתם, ככה בא לי, או בלי סיבה אינן קבילות, כי הן עוצרות את החקירה. אסור לתת תשובות ... מעגלית שלא מאפשרת הבנה עמוקה יותר של הסיבה האמיתית. איך להימנע מתשובות מעגליות בחקירה עצמית? כדי ... מציע תרגיל מחשבתי שמטרתו לבחון האם הסיבה היא באמת סיבת עומק או רק תירוץ שטחי. לדוגמה, אם האדם אומר ... רע, לא מפריע לי, הוא יוכל לגלות את הסיבה העמוקה יותר. איך להגיע למצב שבו באמת אינך יודע את הסיבה לרצונך? אליעד כהן מבהיר שישנו מצב עמוק יותר שבו האדם באמת יגיע למסקנה שהוא אינו יודע את הסיבה לרצון שלו. הוא אומר שיש שתי אפשרויות: או שהאדם יגיע להבנה ... יאבד מכוחו, כי האדם מבין שאין לכך סיבה ברורה. או שהאדם יקבל את זה שהוא לא יודע מדוע הוא רוצה, ואז ... אם אדם באמת מגיע להבנה עמוקה שאין סיבה אמיתית לרצון שלו, הוא מפסיק להיאבק בו. למה להבין באמת שאין סיבה לרצון משחרר אותך ממנו? ההסבר של אליעד כהן הוא שכאשר האדם מבין לעומק שאין סיבה אמיתית או הגיונית לרצון, הוא משתחרר מהאחיזה של הרצון בו. אם אתה מבין שבאמת אין סיבה למה אתה רוצה משהו, או שאתה מבין שהסיבה שטחית וחסרת היגיון, אז הרצון מפסיק להיות משמעותי עבורך, ... אתה רוצה משהו, או להבין שאין לך באמת סיבה הגיונית לרצון הזה. ברגע שתבין שאין סיבה, או שאין שליטה אמיתית על הרצון, תוכל להשתחרר ממנו לחלוטין ...

... למה אני רוצה שיאהבו אותי? איך לגלות את הסיבה שאתה רוצה משהו? מהם שלושת הגורמים ... בהתניה שנוצרה בילדות. כאשר תינוק בוכה ללא סיבה ברורה, ההורים מנסים להרגיע אותו ... לבכות כילד. מה לעשות אם לא מצליחים למצוא סיבה לרצון? כאשר אדם שואל את עצמו למה אני רוצה משהו? והוא לא מצליח למצוא לכך סיבה, הדבר בהכרח מחליש את הרצון שלו ... אליעד טוען שאם אדם ימשיך ויחקור לעומק את הסיבות לרצונותיו, הוא בסופו של דבר יגלה ... כאן האדם יבין שאין אף אחד מעליו ושאין סיבה אמיתית לרצונותיו, והתחושה הזו ... שטן, מכיוון שהוא יוצר סבל ורצונות בלי שום סיבה. בנקודה הזו האדם מבין שהאלוהים ... לאדם להשתחרר מדברים שהוא חושב שהוא רוצה ללא סיבה מוצדקת. הוא מסביר שהמשך החקירה ... למה אני רוצה משהו? איך מחלישים רצון בלי סיבה? למה אני רוצה שיאהבו אותי? מה ... מהם שלושת הגורמים המשפיעים על הרצון? מהן 3 הסיבות שבגללן אתה מאוד רוצה משהו? מה לעשות כאשר תינוק בוכה בלי סיבה? למה בן אדם רוצה שיאהבו אותו? איך ... הבן אדם שיאהבו אותו? למה להמשיך לחקור מה הסיבה של הרצון למרות שלא מוצאים תשובה? ... לחקירת סיבת הרצון? איך לשכנע מישהו שיש סיבה למה הוא רוצה משהו? מה לעשות אם לא מצליחים למצוא את הסיבה שבגללה רוצים משהו? איך תהליך ...

... הללו, או שמא הוא נשאר בקשר רק בשל סיבות חיצוניות ולא בגלל אהבה אמיתית. זה יכול להוביל לחרדות ולתחושות של ... הקשר יפגע. האם האהבה אמיתית אם נשענת על סיבות חיצוניות? במקרים כאלה, כאשר אדם נשען על משהו חיצוני כדי להשיג ... עולה החשש שתוקף הקשר נחלש ברגע שהסיבה החיצונית תשתנה או תיעלם. החשש המובנה מאובדן הקשר גם כאשר מערכת ... אנשים מנסים להרשים את הצד השני באמצעות סיבה חיצונית. לדוגמה, אדם יכול לקנות מתנה יקרה כדי להרשים, אך אז השאלה ... כזו היא בעייתית, שכן היא מבוססת על סיבה חיצונית, והשאלה אם האהבה תהיה אמיתית תמיד תלווה את האדם. איך ... חזק בקשר. למה נוצרת בעיה כשנשענים על סיבה חיצונית? כאשר גורמים למישהו לאהוב אותך על בסיס סיבה חיצונית, כמו כסף, מעמד, מראה חיצוני או כל היבט מוגבל אחר, עלול ... נמצאים בזוגיות יציבה, אם הקשר נוצר בגלל סיבה חיצונית, האדם מתחיל לאכול סרטים ולשאול את עצמו שוב ושוב אם אוהבים אותו באמת או רק בגלל אותה סיבה חיצונית. אם אדם קנה מתנות כדי להרשים, הוא מתחיל לתהות אם בן או בת ... ממשי, הוא מנסה לפצות על כך באמצעות סיבות חיצוניות. אלא שבהמשך צפה ועולה השאלה אם בכלל יש אפשרות שיאהבו ... מצב שבו הצד השני מתחיל לאהוב אותו מהסיבות שהוא פחות מעוניין בהן לטווח הארוך. מכאן, גם בקשר ממושך יותר, ... רוצה שיאהבו אותי באופן כללי, לא בגלל סיבה ספציפית. אבל בפועל, הם מנסים להרשים דרך סיבה מאוד מצומצמת. לדוגמה, אדם שחושב שאין בו שום דבר פנימי חיובי, ... את הביטחון העצמי כדי לא ליצור תלות בסיבות חיצוניות? כדאי לפתח תכונות פנימיות יציבות או לפחות תכונות שישארו ... לאהוב אותנו, צריך לשאול את עצמנו באיזו סיבה אנחנו בוחרים להיבנות. אם מתמקדים רק ביתרון חיצוני אחד, לאחר מכן ... את עצמנו באופן נרחב ולדעת שיש יותר מסיבה אחת שבגללה כדאי לאדם אחר לאהוב אותנו. כך פוחת החשש שהצד השני נמצא ... ירצה אותך? לגרום למישהו לרצות אותך מהסיבות הלא נכונות ...

... איך לא לטעות? שיגעון מה עושים כשיש פחד להשתגע ואובדן שליטה? הפחד להשתגע קשור לאי - יכולת להבין את הסיבה או את ההיגיון שמאחורי פעולה מסוימת. זהו פחד מלעשות משהו שלא נראה הגיוני, ולהרגיש לא בשליטה על פעולותיך. כל אחד שמפחד להשתגע, חושש שהוא עלול לעשות משהו שיתפס בעיניו כאי - רציונלי, משהו שהוא לא היה מוכן לעשות לפני כן. הסיבה לכך היא הפחד שמא תעשה דבר מה שלא הגיוני. איך להתמודד עם פחד משתגע? כשרוצים להתמודד עם פחד זה, צריך לשאול את עצמנו מה הסיבה שיכולה לגרום לנו לפעול בצורה לא הגיונית. התשובה לכך היא שאין סיבה. כשאתה פועל באופן לא הגיוני, אין סיבה לכך, זה פשוט קורה במקרה או באופן אקראי. אם כך, השאלה היא איך להתמודד עם הפחד הזה שצף לעיתים, מתוך החשש להוציא לפועל משהו שאין לו סיבה ברורה. ההשפעה של פעולות אקראיות על המוח כשאדם מתחיל לבצע פעולות באופן אקראי, רק בגלל שבא לו, זה יכול להיות מקור למתח ולעיתים אפילו להוביל לתוצאה של אובדן שליטה. המוח מתחיל להתרגל לפעול לפי רצון מיידי, ללא כל סיבה הגיונית. זוהי סכנה של ממש, שכן אם אתה מבצע פעולה רק משום שבא לך, יכול להיות שתמצא את עצמך מבצע משהו שהוא לא בהכרח הגיוני או נכון, וזה יכול להוביל למצב של אובדן שליטה. חשיבות הסיבה לפעולות ההמלצה של אליעד כהן כאן היא לשנות את המחשבה וההרגלים כך שלא תעשה שום פעולה ללא סיבה. יש להרגיל את המוח לחשוב קודם כל: האם יש סיבה לפעולה? אם לא, אז לא כדאי לבצע אותה. פעולה כזו עשויה לצמצם את הסיכון לטעויות ולאובדן שליטה. אם אתה מתחיל לבצע כל פעולה רק כאשר יש סיבה ברורה, אז הסיכוי להשתגע יהיה קטן בהרבה. האם ניתן למנוע לחלוטין את האפשרות להשתגע? התשובה לשאלה זו היא שלילית, שכן אין שום דרך להבטיח באופן מוחלט שלא תשתגע. תהליך זה עשוי להיגרם על ידי סיבות שאינן בשליטתנו, כמו חוויות קיצוניות או מתח נפשי חזק מדי. עם זאת, יש דרכים להפחית את הסיכון לכך, כמו שמירה על היגיון והתנהלות זהירה. אך גם אם תשתגע בסופו של דבר, אין זה אומר ... בהימנעות ממצב זה. סיכום ההמלצה המרכזית היא לשמור על היגיון בכל פעולה שלך ולהימנע מלבצע פעולות בלי סיבה ברורה. כל פעם שמתעורר פחד מאובדן שליטה, יש לחזור לחשוב אם יש סיבה לפעולה ולא לבצע משהו רק כי בא לך. זהו שינוי מנטלי שיכול להפחית את הסיכוי להשתגע. בכל מקרה, לא ניתן להבטיח במאה אחוז שלא תשתגע, אבל ניתן להקטין את הסיכון על ידי שמירה על ...

... מהות העניין של הלימוד מכל דבר? והנה, האושר הוא הבנת המציאות כנל. והבנת המציאות פירושו, הבנת הסיבה הראשונה של כל הסיבות. כי לכל סיבה יש סיבה אחרת שקודמת לה. דהיינו, לכל תוצאה יש סיבה שגרמה לה לקרות. ולכל סיבה ולכל אירוע, גם הוא יש סיבה אחרת שקודמת לו, שהיא זו שגרמה לו לקרות. ולכל סיבה, יש סיבה אחרת שקודמת לה. ולכל הסיבות, יש בהתחלתו של דבר, סיבה אחת, שהיא זו שמניעה את כל הדברים. והבנת המציאות, פירושו הבנת הסיבה הראשונה של כל הסיבות. וכיוב ניתן לבאר, שכל הדברים שבעולם פועלים לפי חוקים כלשהם. ויש תבנית קבועה וכללים ... על דבר כלשהו. והבנת השכל שעליו מבוסס הכל, היא הבנת המציאות. והבנת השכל של המציאות, היא הבנת הסיבה הראשונה, והיא הבנת הכלל שעל פיו פועלת המציאות. והכל אחד. והנה, השכל הזה של המציאות, ... הוא פועל לפי היגיון כלשהו. והשכל של המציאות, הוא בא לידי ביטוי בכל דבר ודבר שיש בעולם. והסיבה הראשונה של כל הסיבות, היא באה לידי ביטוי בכל האירועים שיש בעולם. כי כל האירועים שיש בעולם, הם תוצאה של הסיבה הראשונה של כל הסיבות. ומי שהוא רוצה להיות חכם, דהיינו, להבין את הסיבה של כל הסיבות, עליו לנסות להבין את התהליכים שהוא רואה מולו. ועל האדם פשוט להתבונן על דברים שהוא רואה, ולנסות להבין אותם. להבין מה הוא רואה. ולמה הדברים הם כך ולא אחרת. כי הסיבה של כל הסיבות, שהיא הסיבה הראשונה, היא באה לידי ביטוי בכל דבר. וכל הדברים שיש בעולם, הם תוצאה של הסיבה הראשונה. ומי שרוצה לגלות את הסיבה הזאת של כל הסיבות, עליו לנסות לחפש את הסיבה של כל דבר. ודרך זה שהאדם מחפש את הסיבה של כל דבר, דרך זה האדם חוזר אחורה בזמן, ומתחבר לסיבה הראשונה. ולחפש את הסיבה של כל דבר, זה בצורה מאוד פשוטה. ואיך? על ידי זה שהאדם פשוט מנסה להבין את ה

... הרמות השונות של המציאות. כי בכל התהליכים שבעולם יש היווצרות של נפרדות מתוך אחדות. ויש סיבה ראשונה לכל הסיבות. ואעפכ יש סיבות שונות. ויש שכל אחד מאחורי כל השכלים שבעולם, ... כולן נמצאות באחדות. כי בשורש המציאות, גם היש וגם האין, גם הם נמצאים באחדות אחת. וגם הסיבה וגם התוצאה, וגם הסיבה וגם האין סיבה, וגם הרצון וגם האין רצון, וגם הטוב וגם הרע, וגם ... הכל נמצא באחדות אחת. כי בשורש המציאות, יש טוב ויש רע. ויש רצון ויש חוסר רצון. ויש סיבה ויש אין סיבה. ויש סיבה ויש תוצאה ויש זמן ויש מקום וכולי. והכל קיים ... רק גוונים שונים של האחדות עצמה ממש. ומצד האמת גם עכשיו ממש, אין הבדל בין השורש ובין הסיבה הראשונה, לבין כל מה שאחריה, דהיינו, כל שאר הסיבות והתוצאות. ולא שאין הבדל, אלא שאין הבדל בין זה ... והנפרדות, הן היבטים שונים של ישות אחת שבה אין נפרדות בין אחדות לבין נפרדות. וכך גם הסיבה והתוצאה, או הסיבה והאין סיבה וכל כיוב, שאלו היבטים שונים של ישות אחת שבה אין נפרדות בין סיבה לבין חוסר סיבה וכולי. וממילא אכן יש רע, אך אף על פי כן הוא נמצא ...

... מעשיו למען תכלית הגיונית וברורה. לדבריו, אדם משוגע הוא זה שמבצע פעולות חסרות משמעות או סיבה ברורה. לדוגמה, משוגע הוא מישהו שפתאום מחליט לדפוק את הראש בקיר או לבצע פעולה חסרת פשר. הסיבה שאנחנו מכנים אותו משוגע היא שאיננו מבינים את הסיבה שבגללה הוא עושה את מעשיו. אך אם נבין את הסיבה , ונחשוב שהיא מוצדקת, אזי נכנה אותו חכם. אליעד טוען כי אם נתבונן לעומק נבחין כי כל בני האדם למעשה עושים את מעשיהם ללא סיבה אמיתית, ולכן כולם משוגעים. גם כאשר אדם חושב שיש לו סיבות טובות למעשיו, אליעד מסביר שהסיבות הללו אינן באמת מחייבות, והאדם יכול היה באותה מידה לבחור אחרת. כאשר האדם שואל את עצמו מדוע הוא עושה פעולה מסוימת, הוא מגיע למסקנה שהוא רוצה לעשות אותה, אך אין באמת סיבה הכרחית לכך שירצה דווקא את הרצון הזה ולא אחר. אם לאדם הייתה באמת בחירה חופשית, הוא יכול היה לבחור לפעול אחרת, גם אם יש סיבות רבות שתומכות בפעולה אחת ספציפית. ובכל זאת, הוא לא עושה זאת, מה שמצביע על כך שאין ... לדבריו, היא ההוכחה הטובה ביותר לכך שהאדם אכן משוגע, משום שהוא עושה את הפעולות הללו ללא סיבה אמיתית, באופן חסר היגיון. למה אף אחד לא מבין את תכלית החיים? אליעד מדגיש שהסיבה שאף אחד לא מבין את תכלית החיים היא משום שאף אחד לא מבין באמת מה תכלית המציאות ... היחידה להפוך מאדם משוגע לאדם נורמלי היא לחפש את האמת. אדם צריך לנסות להבין באמת מה הסיבה שהוא רוצה דברים מסוימים ולא אחרים, ולשאול מדוע הוא חי בכלל. לדבריו, השאלות האלה ... הוא יכול לחיות חיים נורמליים וטובים באמת. אדם נורמלי, לפי אליעד, הוא אדם שמבין לעומק את הסיבה האמיתית למעשיו, ולכן מסוגל ליהנות באמת מכל פעולה בחייו. לסיכום, אליעד כהן טוען שכל ... היא באמצעות שאלת שאלות עמוקות וחיפוש אחר האמת האישית, עד להבנה מלאה של משמעות החיים והסיבה האמיתית לפעולותינו. מהי משמעות החיים? האם יש בחירה חופשית? למה אנשים משוגעים? האם ... אחד ההסברים בין המשוגע ביחס לחכם. האם האדם עושה את מעשיו ביחס לתכלית נכונה? משוגע חי בלי סיבה, עושה דברים בלי סיבה. אם היינו מבינים אותו לא היינו אומרים שהוא משוגע. אם נבין את הסיבה שלו ונחשוב שהיא מוצדקת נאמר שהוא חכם. ככל שאדם עושה את מעשיו בסיבה יותר הגיונית הוא ייחשב יותר כאדם חכם. מי שייסתכל יבין שכולם משוגעים מפני שכולם עושים את מעשיהם ללא סיבה, מה זאת אומרת ללא סיבה? אם אדם ישאל את עצמו למה אני עושה את הדבר הזה מה הסיבה שאני עושה כך וכך? אם נחקור נגלה כי אני רוצה לעשות את הדבר הזה. עכשיו נשאל את האדם מה הסיבה שאתה רוצה את זה ולא אחרת? כי יש סיבות כאלה וכאלה מה הסיבות שהסיבות האלה ולא אחרות? האם זה מחייב אותך? יש 100 סיבות ואני עושה אחרת. שום דבר ממה שהאדם עושה זה לא מחויב. מה הסיבה שאכפת לך מהסיבות? לאף אחד בעולם אין מושג למה הוא עושה את המעשים שלו ומצד האמת כולם משוגעים. אחד ... ומי שיחקור יגלה שאין לו שמץ של מושג: למה הוא עושה? כי כל הפעולות שלו נובעות מרצונות. מה הסיבה? הוא יבין שאין לו שמץ של מושג למה הוא עושה. רובם ככולם משוגעים, אדם יודע מראש שאם ... תכלית המציאות אי אפשר להבין אותה התכלית של המציאות לעשות טוב. מאחר שאף אחד לא מבין מה הסיבה שכל דבר קיים? ממילא אף אחד לא מבין תכלית החיים ואדם שלא יודע מה התכלית ועובד ועובד ... שיחפש את האמת. השיגעון של האדם שחי בלי מחשבה צריך לשגע את האדם הכוונה שיחפש את האמת, מה הסיבה שאתה חי מה ה

... כנפרדים: עבר ועתיד, ימין ושמאל, טוב ורע, רצון וחוסר רצון, קיים ואינו קיים, סיבה וחוסר סיבה וכדומה. מדוע אי אפשר לחשוב על דבר והיפוכו בו - זמנית? אליעד מסביר שהשכל האנושי אינו מסוגל לחשוב על דבר ועל ההפך המוחלט שלו בעת ובעונה אחת בצורה מושלמת, משום שהגדרת היש סותרת ... הבנת האחדות שבכל הדברים. כאשר האדם מצליח לתפוס שהאני והלא אני, היש והאין, הסיבה וחוסר הסיבה, הרוצה והלא רוצה - כולם אחד, אז מתבטלת הסיבה לשאלות עצמן. כל השאלות בעולם נובעות מנפרדות ומכך שקיימות לפחות שתי אפשרויות שונות. אם מבינים שהכל למעשה אחד ואין הפרדה אמיתית, אז אין בכלל מקום לשאלות. לדוגמה, אם לא היו טוב ... בין כל התואריות בין כל הדברים בעולם וזה קשה לתפישה בשכל, כמו שלכל הדברים יש סיבה, ומנסים לבדוק עד השורש מה הסיבה לכל דבר, ואז מגיעים לשורש בו סיבה ואין סיבה הם אותו הדבר בדיוק. כי כל מה שנקרא אצל האדם סיבה תמיד יהיה אפשר לשאול כפי שכבר דיברנו הרבה, מה הסיבה של הסיבה, ומה הסיבה של אותה הסיבה של הסיבה הקודמת, וכן הלאה. כל ההפכים שיש בעולם, הרוצה והלא רוצה, היש והאין, המזרח והמערב, הזמן והמקום, כולם עשויים מאותו החומר והשאלה הגדולה בעולם, איך זה שכל הדברים בעולם, עשויים ... תהיה תפישה של ההפכים אם תהיה הבנה שאני ולא אני זה אחד, ויש ואין זה אחד, ואין סיבה ויש סיבה זה אחד זאת התשובה לכל השאלות, כי זו השאלה הקשה בעולם וכל השאלות תלויות במשהו, ובמה הן תלויות? בנפרדות. כל השאלות בעולם שורשן בכך שיש יותר מישות אחת, שיש נפרדות. ובמקום שהכל ...

... או שאולי כל בחירה שלו מוכתבת על ידי סיבות חיצוניות ופנימיות שאינן תלויות בו. לדבריו, בחירה חופשית אמיתית פירושה יכולת לבחור כל אפשרות שהיא, בלי שתהיה שום סיבה קודמת שתחייב את הבחירה הזאת. לדוגמה, אליעד מתאר מצב שבו מישהו בוחר לשבת על כיסא. במבט ראשוני נדמה שזו בחירה חופשית, אבל אליעד מדגיש שזו לא באמת בחירה חופשית לחלוטין. האדם בוחר לשבת על הכיסא בגלל סיבה קודמת, למשל העייפות שלו. העייפות היא זו שהכתיבה את הבחירה לשבת. ואם הוא לא היה עייף, לא הייתה לו סיבה לשבת, ולכן הוא לא היה יושב. מכאן יוצא שהאדם לא באמת בחר באופן חופשי לשבת, אלא הוא היה חייב לשבת כתוצאה מסיבה כלשהי, שהיא העייפות שלו. אליעד מוסיף דוגמה נוספת של אדם שבוחר בין קפה לתה. במבט ראשון נראה שהאדם בוחר באופן חופשי, אבל אם מתעמקים, האדם בוחר בקפה או בתה לפי העדפה ... צריך להיות מסוגל לבחור מבלי שתהיה שום סיבה קודמת לבחירה שלו, כלומר, לבחור מתוך שוויון מוחלט בין כל האפשרויות, ללא כל העדפה קודמת. אליעד מסביר שאם יש לאדם אפילו העדפה קטנה או סיבה קטנה לבחור באפשרות מסוימת, זו כבר אינה בחירה חופשית באמת. לדוגמה, אם מישהו צריך לבחור בין שני מוצרים, והוא מעדיף מעט מוצר אחד על פני השני, זו אינה בחירה חופשית ... אמיתית יכולה להתקיים רק כאשר אין אפילו סיבה אחת לבחור באף אפשרות ספציפית. מדוע האדם חושב שיש לו בחירה חופשית? אליעד מסביר שהאדם חושב שיש לו בחירה חופשית כי הוא חווה את עצמו כמי שבוחר ומחליט. האדם אינו מודע לכל הסיבות הפנימיות שגורמות לו לבחור בצורה כזו או אחרת. בגלל חוסר המודעות הזו, האדם בטוח שהוא בוחר באופן חופשי. האדם מרגיש שהוא היה יכול לבחור אחרת, אבל בפועל, הוא תמיד מוגבל על ידי סיבות עמוקות בתוכו, שהוא אינו מודע להן. כיצד להבחין בין בחירה חופשית לבין חוסר בחירה? כדי להמחיש זאת בצורה יותר ברורה, אליעד נותן דוגמה של אדם שנכנס לחדר מלא בכיסאות. הוא ... בחירה. אך בפועל, הוא יבחר בכיסא אחד מתוך סיבה מסוימת - או שהוא קרוב יותר אליו, או שהוא נראה נוח יותר, או שהוא פשוט בולט יותר לעין. הוא לא בוחר באופן חופשי לגמרי, אלא מתוך סיבות קודמות. הבחירה שלו תמיד מושפעת מגורמים קודמים שאינם נתונים לשליטתו המלאה. דוגמה נוספת היא אדם שנוסע בכביש ומגיע לצומת. האדם יכול לפנות ימינה או שמאלה, והוא מרגיש ... האדם יבחר לפנות ימינה או שמאלה בגלל סיבה קודמת. אולי הוא רוצה להגיע ליעד מסוים שנמצא בכיוון אחד, ואולי הוא סתם רוצה להימנע מעומס תנועה בכיוון השני. בכל מצב, הבחירה שלו אינה חופשית באמת. כיצד ניתן להשתחרר ... בכך שכל פעולה שהאדם עושה היא תוצאה של סיבות פנימיות וחיצוניות. כאשר האדם מתחיל לראות את הסיבות האלו בבירור, הוא מבין שהוא מעולם לא היה באמת חופשי לבחור. ההבנה הזו גורמת לאדם לחוות תחושה של שחרור, כיוון שהוא מבין שאין לו באמת שליטה מוחלטת, ולכן הוא מפסיק ...