... לשלוט בהתנהגות שלו בקלות: מספיק לצעוק אש והוא יתחיל לרוץ. במקרה כזה ההתנהגות שלו אינה נובעת מבחירה עצמאית אלא מסיבות מוגדרות וברורות מראש. בדיוק כמו רובוט, אם נזהה מהן הסיבות שמניעות אותו לפעולה מסוימת, נוכל לגרום לו לבצע פעולה זו באמצעות מניפולציה של אותן הסיבות. מהי המשמעות של בחירה חופשית לפי אליעד כהן? כאן אליעד מפריד בין שני סוגים של בחירה: בחירה ללא סיבה מקדימה: במקרה כזה, הפעולה נעשית ללא שום סיבה, פשוט באופן אקראי לחלוטין. אם בחירה כזו קיימת, הרי שאין דרך להשפיע עליה, כי שום סיבה לא גורמת להתרחשותה. פעולה כזו תהיה אקראית לחלוטין ולפיכך לא ניתן להשפיע עליה. בחירה המושפעת מסיבה מסוימת: אם הפעולה נובעת מסיבה כלשהי, ניתן בהחלט לשלוט בהתנהגות של האדם על ידי שליטה בסיבה שקדמה לפעולה. למשל, אם אדם מעשן כי הוא לחוץ וחושב שסיגריה תרגיע אותו, ניתן להשפיע עליו אם נצליח לשכנע ... משפיעים על ההתנהגות של בן אדם? כדי להשפיע על התנהגות של בן אדם, חייבים קודם כל להבין מה הן הסיבות שהובילו אותו לפעולה מסוימת. אליעד מדגיש שאין חשיבות לשאלה אם קיימת בחירה או לא. החשיבות היחידה היא בשאלה: מה גרם לאדם לבצע פעולה מסוימת? אם נבין את הסיבות, נוכל להשפיע עליהן. לדוגמה, אם אדם מרים את היד, יש לברר מדוע הוא הרים אותה. אם אין שום סיבה והוא עשה זאת במקרה, לא תהיה דרך לשנות זאת, כי זה היה אירוע אקראי. אבל אם יש סיבה כלשהי שהובילה אותו להרים את היד (למשל, כי הוא חושב שזו הדרך למשוך תשומת לב), אז ניתן להשפיע על ההתנהגות שלו באמצעות שינוי בתפיסות שלו לגבי אותה סיבה. מדוע אין הבדל מהותי בין בן אדם ללא בחירה חופשית לבין רובוט? אליעד מסביר כי אם מניחים שאין לאדם בחירה חופשית, הוא פועל בדיוק כמו רובוט שתוכנת מראש. כמו שלרובוט אין בחירה עצמאית, והוא תמיד יפעל בהתאם לסיבות שקדמו לפעולתו, כך גם אדם ללא בחירה. במקרה כזה, כל פעולה של אדם היא תוצאה של סדרת גורמים ותהליכים ... מורכבות ההתנהגות? אליעד מתייחס לשאלה לגבי ההבדל שבין אדם לרובוט, כאשר יש מי שטוען שהרובוט הוא יותר פשוט, או שהסיבות שמפעילות אותו שונות מאדם. אליעד מבהיר שאין בכך הבדל מהותי אלא רק כמותי. גם ברובוטים יש דרגות מורכבות שונות, ... בני אדם שפעולותיהם מורכבות וקשה להבינן. עצם הקושי להבין את הגורמים לפעולה לא אומר שאין גורמים כאלו. אם יש סיבות לפעולה, ניתן להבין אותן, ואם מבינים אותן - ניתן לשנותן. האם הפעולות הן אקראיות או תלויות סיבה? אליעד מדגיש שלמעשה השאלה החשובה היחידה היא האם לפעולה מסוימת של אדם קיימת סיבה או לא. אם הפעולה אקראית לחלוטין, אי אפשר להשפיע עליה. אם הפעולה נובעת מסיבות, אז על ידי שינוי הסיבות ניתן להשפיע על הפעולה. אין זה משנה בכלל האם אנחנו מגדירים זאת כבחירה חופשית או לא. אליעד חוזר ומדגיש שהמונחים בחירה חופשית, אקראיות או רצון חופשי אינם משנים את המציאות. מה שמשנה הוא רק האם הפעולה מושפעת מסיבה כלשהי. ברגע שיש סיבה לפעולה, אפשר לזהות אותה ולהשפיע על האדם לעשות פעולה שונה. אליעד מסכם את הנושא בכך שבסופו של דבר השאלה המהותית היא תמיד: האם ניתן לזהות ולהשפיע על הסיבות שגורמות לאדם לפעול בצורה מסוימת? אם התשובה היא כן, אז בהחלט אפשר לשנות את ההתנהגות שלו, ללא קשר להגדרות ...

... משהו. הוא מציג מספר כללים חשובים לגבי אילו תשובות אסור לנו לענות כאשר אנו מנסים להבין את עצמנו ואת הסיבות לרצונות שלנו. מה הן התשובות שאסור לענות כשחוקרים רצון עצמי? כאשר אדם מתחיל חקירה עצמית לגבי הרצון שלו, למשל ... כאשר אתה עונה לא יודע, אתה מתחמק מהחקירה. כל תשובה עדיפה על פני לא יודע. אסור לתת תשובות ללא סיבה. תשובות כמו סתם, ככה בא לי, או בלי סיבה אינן קבילות, כי הן עוצרות את החקירה. אסור לתת תשובות נרדפות או מעגליות. לדוגמה, אם תשאל למה אני רוצה ... טוב?, והתשובה חוזרת כי זה יגרום לי להרגיש טוב. זוהי דוגמה לתשובה מעגלית שלא מאפשרת הבנה עמוקה יותר של הסיבה האמיתית. איך להימנע מתשובות מעגליות בחקירה עצמית? כדי להימנע מתשובות מעגליות, אליעד מציע תרגיל מחשבתי שמטרתו לבחון האם הסיבה היא באמת סיבת עומק או רק תירוץ שטחי. לדוגמה, אם האדם אומר שהוא לא רוצה שיקר לו כי הוא מפחד להיות חולה, ... הפחד מהמחלה. אם האדם יאמר לעצמו שוב ושוב קור כשלעצמו לא רע, לא מפריע לי, הוא יוכל לגלות את הסיבה העמוקה יותר. איך להגיע למצב שבו באמת אינך יודע את הסיבה לרצונך? אליעד כהן מבהיר שישנו מצב עמוק יותר שבו האדם באמת יגיע למסקנה שהוא אינו יודע את הסיבה לרצון שלו. הוא אומר שיש שתי אפשרויות: או שהאדם יגיע להבנה שהוא באמת לא יודע למה הוא רוצה משהו, ואז הרצון עצמו יאבד מכוחו, כי האדם מבין שאין לכך סיבה ברורה. או שהאדם יקבל את זה שהוא לא יודע מדוע הוא רוצה, ואז הוא יגיע לתובנה שאין לו שליטה ... לא היה מתלונן על המצב, מכיוון שהיה מבין שזו בחירה שלו. לכן, אם אדם באמת מגיע להבנה עמוקה שאין סיבה אמיתית לרצון שלו, הוא מפסיק להיאבק בו. למה להבין באמת שאין סיבה לרצון משחרר אותך ממנו? ההסבר של אליעד כהן הוא שכאשר האדם מבין לעומק שאין סיבה אמיתית או הגיונית לרצון, הוא משתחרר מהאחיזה של הרצון בו. אם אתה מבין שבאמת אין סיבה למה אתה רוצה משהו, או שאתה מבין שהסיבה שטחית וחסרת היגיון, אז הרצון מפסיק להיות משמעותי עבורך, וכך אתה משתחרר ממנו. איך להגיע למצב של לא יודע ... החקירה העצמית שאליעד כהן מציע נועדה להביא אותך להבין לעומק למה אתה רוצה משהו, או להבין שאין לך באמת סיבה הגיונית לרצון הזה. ברגע שתבין שאין סיבה, או שאין שליטה אמיתית על הרצון, תוכל להשתחרר ממנו לחלוטין ולהפסיק לסבול. איך להבין רצונות? מהי חקירה עצמית נכונה? ...

... עושה לי טוב? למה אני רוצה משהו? איך לגלות שאני אלוהים? למה אני רוצה שיאהבו אותי? איך לגלות את הסיבה שאתה רוצה משהו? מהם שלושת הגורמים שקובעים למה אני רוצה משהו מסוים? אליעד כהן מסביר שיש שלושה גורמים שקובעים ... אותו כל הזמן? אליעד כהן מסביר שהרצון שיאהבו אותנו כל הזמן מקורו בהתניה שנוצרה בילדות. כאשר תינוק בוכה ללא סיבה ברורה, ההורים מנסים להרגיע אותו ומעבירים לו מסר שהוא חייב להרגיש שאוהבים אותו כדי להפסיק לבכות. כך נוצרת ההתניה ... מעריכים אותו מספיק, וזאת רק מפני שההורים לא אפשרו לו פשוט לבכות כילד. מה לעשות אם לא מצליחים למצוא סיבה לרצון? כאשר אדם שואל את עצמו למה אני רוצה משהו? והוא לא מצליח למצוא לכך סיבה, הדבר בהכרח מחליש את הרצון שלו באותו דבר. אליעד מדגיש שחשוב להמשיך ולחקור את השאלה למה אני רוצה את ... ברורה. איך החקירה למה אני רוצה משהו מובילה לגילוי שאתה אלוהים? אליעד טוען שאם אדם ימשיך ויחקור לעומק את הסיבות לרצונותיו, הוא בסופו של דבר יגלה את שורש הרצון העמוק שלו, שהוא למעשה הרצון להיות אלוהים. ככל שהאדם ממשיך לחקור את סיבת הרצון שלו בדברים קטנים ופשוטים, כמו למה אני רוצה לעשן?, הוא יגיע לרובד עמוק יותר ויותר של זהותו ושל ... לשאול את עצמו: למה אני כאלוהים רוצה את מה שאני רוצה?. כאן האדם יבין שאין אף אחד מעליו ושאין סיבה אמיתית לרצונותיו, והתחושה הזו תגרום לו להבין שהוא בעצם שטן, מכיוון שהוא יוצר סבל ורצונות בלי שום סיבה. בנקודה הזו האדם מבין שהאלוהים שהוא חשב שהוא, הוא למעשה אלוהים שקרי ושטני, שמייצר מציאות ללא כל הצדקה אמיתית. ... אומר שיש להמשיך ולחקור ללא הפסקה וללא ויתור את שאלת הרצון. אדם שממשיך לחקור לעומק את הרצונות שלו ואת סיבת קיומם, יגיע בסופו של דבר להרגשה שבה הוא הופך להיות המציאות עצמה, כלומר, הופך לאלוהים אמיתי. במצב זה הוא ... ולשאול, כי עצם המשך החקירה מחליש את הרצון הלא מוסבר ומאפשר לאדם להשתחרר מדברים שהוא חושב שהוא רוצה ללא סיבה מוצדקת. הוא מסביר שהמשך החקירה יהפוך את האדם לאלוהים האמיתי, ויעזור לו להגיע להבנה העמוקה של המציאות ושל עצמו. איך לדעת למה אני רוצה משהו? איך מחלישים רצון בלי סיבה? למה אני רוצה שיאהבו אותי? מה המשמעות של להיות אלוהים? למה להמשיך לחקור את סיבת הרצון? איך להפוך להיות אלוהים האמיתי? מהם שלושת הגורמים המשפיעים על הרצון? מהן 3 הסיבות שבגללן אתה מאוד רוצה משהו? מה לעשות כאשר תינוק בוכה בלי סיבה? למה בן אדם רוצה שיאהבו אותו? איך ההורים שותלים לילד בראש מחשבה שהוא חייב שיאהבו אותו? איך נוצרה ההתניה והרצון הבסיסי של הבן אדם שיאהבו אותו? למה להמשיך לחקור מה הסיבה של הרצון למרות שלא מוצאים תשובה? למה לחקור גם כשאין תשובה? איך ליצור לעצמך מוטיבציה לחקירת סיבת הרצון? איך לשכנע מישהו שיש סיבה למה הוא רוצה משהו? מה לעשות אם לא מצליחים למצוא את הסיבה שבגללה רוצים משהו? איך תהליך חקירת הרצון יגרום לך לגלות שאתה אלוהים? מה המשמעות של להיות אלוהים? איך ההבנה ... להפוך להיות אלוהים האמיתי? במה תלויה עוצמת הרצון? במה תלוי חוזק הרצון? איך להטיל ספק ברצון? איך לחקור את סיבת הרצון? איך להחליש רצון?

... הוא עשוי להיתקל בבעיה: האם הצד השני אוהב אותו בגלל הדברים הללו, או שמא הוא נשאר בקשר רק בשל סיבות חיצוניות ולא בגלל אהבה אמיתית. זה יכול להוביל לחרדות ולתחושות של חוסר ביטחון, כי החשש העמוק הוא שהאהבה אינה אמתית ושאם יתרונות חיצוניים אלה ייעלמו, גם הקשר יפגע. האם האהבה אמיתית אם נשענת על סיבות חיצוניות? במקרים כאלה, כאשר אדם נשען על משהו חיצוני כדי להשיג אהבה, כמו כסף או מראה, הוא עלול להיתקל ... שאני עשיר/ה או בגלל שאני נחמד / ה?. למעשה, ברגע שהמניע הוא חיצוני, עולה החשש שתוקף הקשר נחלש ברגע שהסיבה החיצונית תשתנה או תיעלם. החשש המובנה מאובדן הקשר גם כאשר מערכת יחסים יציבה כבר קיימת, חשש זה יכול להימשך. ... בסיס חיצוני. מהם הגורמים החשובים ביותר להצלחה בדייט? הבעיה המרכזית היא כאשר אנשים מנסים להרשים את הצד השני באמצעות סיבה חיצונית. לדוגמה, אדם יכול לקנות מתנה יקרה כדי להרשים, אך אז השאלה שנשאלת היא: האם היית רוצה שיאהבו אותך רק בגלל המתנה שהבאת? תוצאה כזו היא בעייתית, שכן היא מבוססת על סיבה חיצונית, והשאלה אם האהבה תהיה אמיתית תמיד תלווה את האדם. איך לבנות קשר אמיתי ומבוסס פנימיות? הפתרון הוא להציג ... הופעה חיצונית, או בכך שמראים שהם נחמדים, מקשיבים, מבינים, או מביעים רצון חזק בקשר. למה נוצרת בעיה כשנשענים על סיבה חיצונית? כאשר גורמים למישהו לאהוב אותך על בסיס סיבה חיצונית, כמו כסף, מעמד, מראה חיצוני או כל היבט מוגבל אחר, עלול לעלות חשש כבד שהאהבה אינה אמיתית. לדוגמה, ... חיצוני חזק יותר. איך החשש עולה גם אחרי שמתקבלת אהבה? גם כשכבר נמצאים בזוגיות יציבה, אם הקשר נוצר בגלל סיבה חיצונית, האדם מתחיל לאכול סרטים ולשאול את עצמו שוב ושוב אם אוהבים אותו באמת או רק בגלל אותה סיבה חיצונית. אם אדם קנה מתנות כדי להרשים, הוא מתחיל לתהות אם בן או בת הזוג היו נשארים גם בלי ... שלה. כאשר אדם אינו מרוצה מעצמו או מרגיש שאין בו ערך פנימי ממשי, הוא מנסה לפצות על כך באמצעות סיבות חיצוניות. אלא שבהמשך צפה ועולה השאלה אם בכלל יש אפשרות שיאהבו אותו בגלל מי שהוא, ולא רק בגלל מה ... בעיה: כשהאדם מבליט דווקא את הצד החיצוני בתחילת הדרך, הוא בעצם מקבע מצב שבו הצד השני מתחיל לאהוב אותו מהסיבות שהוא פחות מעוניין בהן לטווח הארוך. מכאן, גם בקשר ממושך יותר, ייתכן שיהיה קשה לשנות את נקודת המבט של ... להתמודד עם הרצון שיאהבו אותי בכללי? לא מעט אנשים אומרים לעצמם: אני רוצה שיאהבו אותי באופן כללי, לא בגלל סיבה ספציפית. אבל בפועל, הם מנסים להרשים דרך סיבה מאוד מצומצמת. לדוגמה, אדם שחושב שאין בו שום דבר פנימי חיובי, מסתמך רק על המראה או על כסף, ואחר ... לקנות אהבה באמצעים חיצוניים, מצד שני רוצים אהבה פנימית אמיתית. איך לחזק את הביטחון העצמי כדי לא ליצור תלות בסיבות חיצוניות? כדאי לפתח תכונות פנימיות יציבות או לפחות תכונות שישארו לטווח ארוך. מראה יכול להשתנות, כסף יכול לבוא וללכת, ... מיותרות. איך מסכמים את העניין המרכזי? בשורה התחתונה, כאשר מנסים לגרום לאחרים לאהוב אותנו, צריך לשאול את עצמנו באיזו סיבה אנחנו בוחרים להיבנות. אם מתמקדים רק ביתרון חיצוני אחד, לאחר מכן אפשר להרגיש אי - ודאות מתמדת בנוגע לטוהר האהבה. מוטב להשקיע בפנימיות, לאהוב את עצמנו באופן נרחב ולדעת שיש יותר מסיבה אחת שבגללה כדאי לאדם אחר לאהוב אותנו. כך פוחת החשש שהצד השני נמצא איתנו מאינטרס צר בלבד. אהבה ללא ... אותך? טעויות בדייטים, למה אתה רוצה שהיא תרצה אותך? למה את רוצה שהוא ירצה אותך? לגרום למישהו לרצות אותך מהסיבות הלא נכונות

... איך לא לטעות? שיגעון מה עושים כשיש פחד להשתגע ואובדן שליטה? הפחד להשתגע קשור לאי - יכולת להבין את הסיבה או את ההיגיון שמאחורי פעולה מסוימת. זהו פחד מלעשות משהו שלא נראה הגיוני, ולהרגיש לא בשליטה על פעולותיך. כל ... להשתגע, חושש שהוא עלול לעשות משהו שיתפס בעיניו כאי - רציונלי, משהו שהוא לא היה מוכן לעשות לפני כן. הסיבה לכך היא הפחד שמא תעשה דבר מה שלא הגיוני. איך להתמודד עם פחד משתגע? כשרוצים להתמודד עם פחד זה, צריך לשאול את עצמנו מה הסיבה שיכולה לגרום לנו לפעול בצורה לא הגיונית. התשובה לכך היא שאין סיבה. כשאתה פועל באופן לא הגיוני, אין סיבה לכך, זה פשוט קורה במקרה או באופן אקראי. אם כך, השאלה היא איך להתמודד עם הפחד הזה שצף לעיתים, מתוך החשש להוציא לפועל משהו שאין לו סיבה ברורה. ההשפעה של פעולות אקראיות על המוח כשאדם מתחיל לבצע פעולות באופן אקראי, רק בגלל שבא לו, זה יכול להיות מקור למתח ולעיתים אפילו להוביל לתוצאה של אובדן שליטה. המוח מתחיל להתרגל לפעול לפי רצון מיידי, ללא כל סיבה הגיונית. זוהי סכנה של ממש, שכן אם אתה מבצע פעולה רק משום שבא לך, יכול להיות שתמצא את עצמך מבצע משהו שהוא לא בהכרח הגיוני או נכון, וזה יכול להוביל למצב של אובדן שליטה. חשיבות הסיבה לפעולות ההמלצה של אליעד כהן כאן היא לשנות את המחשבה וההרגלים כך שלא תעשה שום פעולה ללא סיבה. יש להרגיל את המוח לחשוב קודם כל: האם יש סיבה לפעולה? אם לא, אז לא כדאי לבצע אותה. פעולה כזו עשויה לצמצם את הסיכון לטעויות ולאובדן שליטה. אם אתה מתחיל לבצע כל פעולה רק כאשר יש סיבה ברורה, אז הסיכוי להשתגע יהיה קטן בהרבה. האם ניתן למנוע לחלוטין את האפשרות להשתגע? התשובה לשאלה זו היא שלילית, שכן אין שום דרך להבטיח באופן מוחלט שלא תשתגע. תהליך זה עשוי להיגרם על ידי סיבות שאינן בשליטתנו, כמו חוויות קיצוניות או מתח נפשי חזק מדי. עם זאת, יש דרכים להפחית את הסיכון לכך, כמו ... כל הזמן בהימנעות ממצב זה. סיכום ההמלצה המרכזית היא לשמור על היגיון בכל פעולה שלך ולהימנע מלבצע פעולות בלי סיבה ברורה. כל פעם שמתעורר פחד מאובדן שליטה, יש לחזור לחשוב אם יש סיבה לפעולה ולא לבצע משהו רק כי בא לך. זהו שינוי מנטלי שיכול להפחית את הסיכוי להשתגע. בכל מקרה, לא ...

... מכל דבר? ומהי מהות העניין של הלימוד מכל דבר? והנה, האושר הוא הבנת המציאות כנל. והבנת המציאות פירושו, הבנת הסיבה הראשונה של כל הסיבות. כי לכל סיבה יש סיבה אחרת שקודמת לה. דהיינו, לכל תוצאה יש סיבה שגרמה לה לקרות. ולכל סיבה ולכל אירוע, גם הוא יש סיבה אחרת שקודמת לו, שהיא זו שגרמה לו לקרות. ולכל סיבה, יש סיבה אחרת שקודמת לה. ולכל הסיבות, יש בהתחלתו של דבר, סיבה אחת, שהיא זו שמניעה את כל הדברים. והבנת המציאות, פירושו הבנת הסיבה הראשונה של כל הסיבות. וכיוב ניתן לבאר, שכל הדברים שבעולם פועלים לפי חוקים כלשהם. ויש תבנית קבועה וכללים קבועים שלפיהם הדברים פועלים. וכל ... שהכל מבוסס על דבר כלשהו. והבנת השכל שעליו מבוסס הכל, היא הבנת המציאות. והבנת השכל של המציאות, היא הבנת הסיבה הראשונה, והיא הבנת הכלל שעל פיו פועלת המציאות. והכל אחד. והנה, השכל הזה של המציאות, הוא נמצא בכל דבר ... שיש בעולם, הוא פועל לפי היגיון כלשהו. והשכל של המציאות, הוא בא לידי ביטוי בכל דבר ודבר שיש בעולם. והסיבה הראשונה של כל הסיבות, היא באה לידי ביטוי בכל האירועים שיש בעולם. כי כל האירועים שיש בעולם, הם תוצאה של הסיבה הראשונה של כל הסיבות. ומי שהוא רוצה להיות חכם, דהיינו, להבין את הסיבה של כל הסיבות, עליו לנסות להבין את התהליכים שהוא רואה מולו. ועל האדם פשוט להתבונן על דברים שהוא רואה, ולנסות להבין אותם. להבין מה הוא רואה. ולמה הדברים הם כך ולא אחרת. כי הסיבה של כל הסיבות, שהיא הסיבה הראשונה, היא באה לידי ביטוי בכל דבר. וכל הדברים שיש בעולם, הם תוצאה של הסיבה הראשונה. ומי שרוצה לגלות את הסיבה הזאת של כל הסיבות, עליו לנסות לחפש את הסיבה של כל דבר. ודרך זה שהאדם מחפש את הסיבה של כל דבר, דרך זה האדם חוזר אחורה בזמן, ומתחבר לסיבה הראשונה. ולחפש את הסיבה של כל דבר, זה בצורה מאוד פשוטה. ואיך? על ידי זה שהאדם פשוט מנסה להבין את הסיבה שבגללה הדבר הוא כפי מה שהוא ולא אחרת. ודרך זה האדם מגלה אין סוף שכל, עד שבסופו של דבר, האדם מגלה את הסיבה של כל הסיבות. והדבר נכון גם על הצד השני. כי הסיבה של כל הסיבות, שהיא הסיבה הראשונה, תכליתה היא להשיג את התוצאה האחרונה של כל התוצאות. כי כל דבר מוביל לדבר. וכל דבר מוביל לדבר אחר. וכל הדברים כולם, בסופו של דבר, כולם מובילים לדבר אחד, שהוא התכלית הסופית של כל הדברים. והסיבה הראשונה של כל הסיבות, היא כדי להשיג את התכלית הסופית של כל הדברים. וכל הדברים שיש בעולם, הם כולם חלקים מהדרך אל התכלית ... אחר. ועל האדם לנסות להתבונן על הנקודה שאליה מובילים כל הדברים. ונמצא אם כן, כי האדם יכול להתבונן על הסיבה של כל דבר, או על התוצאה של כל דבר. ועל ידי זה האדם בסופו של דבר, מגיע אל הסיבה הראשונה, ואל התוצאה האחרונה. שהן כמובן מחוברות. כי הסיבה הראשונה, מטרתה היא התוצאה האחרונה. כך שהאדם יכול להתבונן על הסיבות או על התוצאות, עד שהוא יגיע לקצה של התהליך כולו. וכאשר האדם מתבונן על הדברים בצורה כזו, על ידי ... האחרונה. ומי שמגיע אל הסיבה הראשונה והתוצאה הסופית, בכל דבר שהוא רואה, הוא מבין כיצד הוא מחובר להתחלה ולסוף הסיבות. ועל ידי זה הוא בכל פעם הופך להיות מאושר יותר ויותר. כי האושר טמון בהבנת הסיבה הראשונה (שהיא מחוברת ...

... הוא נכון לגבי כל הרמות השונות של המציאות. כי בכל התהליכים שבעולם יש היווצרות של נפרדות מתוך אחדות. ויש סיבה ראשונה לכל הסיבות. ואעפכ יש סיבות שונות. ויש שכל אחד מאחורי כל השכלים שבעולם, ואעפכ יש שכלים שונים בעולם וכיוב. וכל שתי ישויות, או שהן ... המציאות כל הישויות כולן נמצאות באחדות. כי בשורש המציאות, גם היש וגם האין, גם הם נמצאים באחדות אחת. וגם הסיבה וגם התוצאה, וגם הסיבה וגם האין סיבה, וגם הרצון וגם האין רצון, וגם הטוב וגם הרע, וגם כל ישות וכל שאר הישויות, וגם כל ישות וההעדר שלה, הכל נמצא באחדות אחת. כי בשורש המציאות, יש טוב ויש רע. ויש רצון ויש חוסר רצון. ויש סיבה ויש אין סיבה. ויש סיבה ויש תוצאה ויש זמן ויש מקום וכולי. והכל קיים כישויות נפרדות זו מזו, גם בשורש המציאות עצמה. אלא שמנקודת ... אלו הכל רק גוונים שונים של האחדות עצמה ממש. ומצד האמת גם עכשיו ממש, אין הבדל בין השורש ובין הסיבה הראשונה, לבין כל מה שאחריה, דהיינו, כל שאר הסיבות והתוצאות. ולא שאין הבדל, אלא שאין הבדל בין זה שיש הבדל לבין זה שאין הבדל וכולי. ויש בזה עוד ... ושל הרע. והאחדות והנפרדות, הן היבטים שונים של ישות אחת שבה אין נפרדות בין אחדות לבין נפרדות. וכך גם הסיבה והתוצאה, או הסיבה והאין סיבה וכל כיוב, שאלו היבטים שונים של ישות אחת שבה אין נפרדות בין סיבה לבין חוסר סיבה וכולי. וממילא אכן יש רע, אך אף על פי כן הוא נמצא ממש עכשיו באחדות עם הטוב.

... האם הוא עושה את מעשיו למען תכלית הגיונית וברורה. לדבריו, אדם משוגע הוא זה שמבצע פעולות חסרות משמעות או סיבה ברורה. לדוגמה, משוגע הוא מישהו שפתאום מחליט לדפוק את הראש בקיר או לבצע פעולה חסרת פשר. הסיבה שאנחנו מכנים אותו משוגע היא שאיננו מבינים את הסיבה שבגללה הוא עושה את מעשיו. אך אם נבין את הסיבה, ונחשוב שהיא מוצדקת, אזי נכנה אותו חכם. אליעד טוען כי אם נתבונן לעומק נבחין כי כל בני האדם למעשה עושים את מעשיהם ללא סיבה אמיתית, ולכן כולם משוגעים. גם כאשר אדם חושב שיש לו סיבות טובות למעשיו, אליעד מסביר שהסיבות הללו אינן באמת מחייבות, והאדם יכול היה באותה מידה לבחור אחרת. כאשר האדם שואל את עצמו מדוע הוא עושה פעולה מסוימת, הוא מגיע למסקנה שהוא רוצה לעשות אותה, אך אין באמת סיבה הכרחית לכך שירצה דווקא את הרצון הזה ולא אחר. אם לאדם הייתה באמת בחירה חופשית, הוא יכול היה לבחור לפעול אחרת, גם אם יש סיבות רבות שתומכות בפעולה אחת ספציפית. ובכל זאת, הוא לא עושה זאת, מה שמצביע על כך שאין לו באמת מושג ... מתמשך. התנהגות זו, לדבריו, היא ההוכחה הטובה ביותר לכך שהאדם אכן משוגע, משום שהוא עושה את הפעולות הללו ללא סיבה אמיתית, באופן חסר היגיון. למה אף אחד לא מבין את תכלית החיים? אליעד מדגיש שהסיבה שאף אחד לא מבין את תכלית החיים היא משום שאף אחד לא מבין באמת מה תכלית המציאות עצמה. הוא ... אליעד מציע שהדרך היחידה להפוך מאדם משוגע לאדם נורמלי היא לחפש את האמת. אדם צריך לנסות להבין באמת מה הסיבה שהוא רוצה דברים מסוימים ולא אחרים, ולשאול מדוע הוא חי בכלל. לדבריו, השאלות האלה אמנם עלולות לעורר חרדה או ... פעולה שהוא עושה, הוא יכול לחיות חיים נורמליים וטובים באמת. אדם נורמלי, לפי אליעד, הוא אדם שמבין לעומק את הסיבה האמיתית למעשיו, ולכן מסוגל ליהנות באמת מכל פעולה בחייו. לסיכום, אליעד כהן טוען שכל האנשים משוגעים מעצם העובדה שאין ... הדרך לצאת מהשיגעון הזה היא באמצעות שאלת שאלות עמוקות וחיפוש אחר האמת האישית, עד להבנה מלאה של משמעות החיים והסיבה האמיתית לפעולותינו. מהי משמעות החיים? האם יש בחירה חופשית? למה אנשים משוגעים? האם אני משוגע? איך לחפש את האמת? ... של המציאות? אחד ההסברים בין המשוגע ביחס לחכם. האם האדם עושה את מעשיו ביחס לתכלית נכונה? משוגע חי בלי סיבה, עושה דברים בלי סיבה. אם היינו מבינים אותו לא היינו אומרים שהוא משוגע. אם נבין את הסיבה שלו ונחשוב שהיא מוצדקת נאמר שהוא חכם. ככל שאדם עושה את מעשיו בסיבה יותר הגיונית הוא ייחשב יותר כאדם חכם. מי שייסתכל יבין שכולם משוגעים מפני שכולם עושים את מעשיהם ללא סיבה, מה זאת אומרת ללא סיבה? אם אדם ישאל את עצמו למה אני עושה את הדבר הזה מה הסיבה שאני עושה כך וכך? אם נחקור נגלה כי אני רוצה לעשות את הדבר הזה. עכשיו נשאל את האדם מה הסיבה שאתה רוצה את זה ולא אחרת? כי יש סיבות כאלה וכאלה מה הסיבות שהסיבות האלה ולא אחרות? האם זה מחייב אותך? יש 100 סיבות ואני עושה אחרת. שום דבר ממה שהאדם עושה זה לא מחויב. מה הסיבה שאכפת לך מהסיבות? לאף אחד בעולם אין מושג למה הוא עושה את המעשים שלו ומצד האמת כולם משוגעים. אחד מהעומקים אדם אין ... שלי? ומי שיחקור יגלה שאין לו שמץ של מושג: למה הוא עושה? כי כל הפעולות שלו נובעות מרצונות. מה הסיבה? הוא יבין שאין לו שמץ של מושג למה הוא עושה. רובם ככולם משוגעים, אדם יודע מראש שאם ישיג את ... החיים, מהי תכלית המציאות אי אפשר להבין אותה התכלית של המציאות לעשות טוב. מאחר שאף אחד לא מבין מה הסיבה שכל דבר קיים? ממילא אף אחד לא מבין תכלית החיים ואדם שלא יודע מה התכלית ועובד ועובד הוא משוגע. ... הכוונה שיחפש את האמת. השיגעון של האדם שחי בלי מחשבה צריך לשגע את האדם הכוונה שיחפש את האמת, מה הסיבה שאתה חי מה הסיבה שיש מציאות אולי יגרום להפסיק להתאמץ כמו משוגע. ואז שאדם נורמלי אדם יחיה נורמלי באמת. עד כאן סיכום דברי ...

... מתפצלים כל הדברים השונים שאנו חווים כנפרדים: עבר ועתיד, ימין ושמאל, טוב ורע, רצון וחוסר רצון, קיים ואינו קיים, סיבה וחוסר סיבה וכדומה. מדוע אי אפשר לחשוב על דבר והיפוכו בו - זמנית? אליעד מסביר שהשכל האנושי אינו מסוגל לחשוב על ... התשובה לכל השאלות, לפי אליעד, היא הבנת האחדות שבכל הדברים. כאשר האדם מצליח לתפוס שהאני והלא אני, היש והאין, הסיבה וחוסר הסיבה, הרוצה והלא רוצה - כולם אחד, אז מתבטלת הסיבה לשאלות עצמן. כל השאלות בעולם נובעות מנפרדות ומכך שקיימות לפחות שתי אפשרויות שונות. אם מבינים שהכל למעשה אחד ואין ... ראש, כי הוא מחבר בין כל התואריות בין כל הדברים בעולם וזה קשה לתפישה בשכל, כמו שלכל הדברים יש סיבה, ומנסים לבדוק עד השורש מה הסיבה לכל דבר, ואז מגיעים לשורש בו סיבה ואין סיבה הם אותו הדבר בדיוק. כי כל מה שנקרא אצל האדם סיבה תמיד יהיה אפשר לשאול כפי שכבר דיברנו הרבה, מה הסיבה של הסיבה, ומה הסיבה של אותה הסיבה של הסיבה הקודמת, וכן הלאה. כל ההפכים שיש בעולם, הרוצה והלא רוצה, היש והאין, המזרח והמערב, הזמן והמקום, כולם עשויים מאותו ... כל הדברים, תהיה תפישה של ההפכים אם תהיה הבנה שאני ולא אני זה אחד, ויש ואין זה אחד, ואין סיבה ויש סיבה זה אחד זאת התשובה לכל השאלות, כי זו השאלה הקשה בעולם וכל השאלות תלויות במשהו, ובמה הן תלויות? בנפרדות. ...

... ומציג את השאלה האם האדם באמת יכול לבחור בחירה חופשית לגמרי, או שאולי כל בחירה שלו מוכתבת על ידי סיבות חיצוניות ופנימיות שאינן תלויות בו. לדבריו, בחירה חופשית אמיתית פירושה יכולת לבחור כל אפשרות שהיא, בלי שתהיה שום סיבה קודמת שתחייב את הבחירה הזאת. לדוגמה, אליעד מתאר מצב שבו מישהו בוחר לשבת על כיסא. במבט ראשוני נדמה שזו בחירה חופשית, אבל אליעד מדגיש שזו לא באמת בחירה חופשית לחלוטין. האדם בוחר לשבת על הכיסא בגלל סיבה קודמת, למשל העייפות שלו. העייפות היא זו שהכתיבה את הבחירה לשבת. ואם הוא לא היה עייף, לא הייתה לו סיבה לשבת, ולכן הוא לא היה יושב. מכאן יוצא שהאדם לא באמת בחר באופן חופשי לשבת, אלא הוא היה חייב לשבת כתוצאה מסיבה כלשהי, שהיא העייפות שלו. אליעד מוסיף דוגמה נוספת של אדם שבוחר בין קפה לתה. במבט ראשון נראה שהאדם בוחר ... מה צריך לקרות כדי שזה יקרה. כדי שתהיה בחירה חופשית אמיתית, האדם צריך להיות מסוגל לבחור מבלי שתהיה שום סיבה קודמת לבחירה שלו, כלומר, לבחור מתוך שוויון מוחלט בין כל האפשרויות, ללא כל העדפה קודמת. אליעד מסביר שאם יש לאדם אפילו העדפה קטנה או סיבה קטנה לבחור באפשרות מסוימת, זו כבר אינה בחירה חופשית באמת. לדוגמה, אם מישהו צריך לבחור בין שני מוצרים, והוא ... שלו כבר גורמת לו להטות את הבחירה. אליעד מדגיש כי בחירה חופשית אמיתית יכולה להתקיים רק כאשר אין אפילו סיבה אחת לבחור באף אפשרות ספציפית. מדוע האדם חושב שיש לו בחירה חופשית? אליעד מסביר שהאדם חושב שיש לו בחירה חופשית כי הוא חווה את עצמו כמי שבוחר ומחליט. האדם אינו מודע לכל הסיבות הפנימיות שגורמות לו לבחור בצורה כזו או אחרת. בגלל חוסר המודעות הזו, האדם בטוח שהוא בוחר באופן חופשי. האדם מרגיש שהוא היה יכול לבחור אחרת, אבל בפועל, הוא תמיד מוגבל על ידי סיבות עמוקות בתוכו, שהוא אינו מודע להן. כיצד להבחין בין בחירה חופשית לבין חוסר בחירה? כדי להמחיש זאת בצורה יותר ... יכול לבחור על איזה כיסא לשבת, ולכן הוא מרגיש שיש לו בחירה. אך בפועל, הוא יבחר בכיסא אחד מתוך סיבה מסוימת - או שהוא קרוב יותר אליו, או שהוא נראה נוח יותר, או שהוא פשוט בולט יותר לעין. הוא לא בוחר באופן חופשי לגמרי, אלא מתוך סיבות קודמות. הבחירה שלו תמיד מושפעת מגורמים קודמים שאינם נתונים לשליטתו המלאה. דוגמה נוספת היא אדם שנוסע בכביש ומגיע לצומת. ... או שמאלה, והוא מרגיש שיש לו בחירה מלאה. אבל בפועל, מסביר אליעד, האדם יבחר לפנות ימינה או שמאלה בגלל סיבה קודמת. אולי הוא רוצה להגיע ליעד מסוים שנמצא בכיוון אחד, ואולי הוא סתם רוצה להימנע מעומס תנועה בכיוון השני. ... אליעד כהן מבהיר כי הדרך להשתחרר מאשליית הבחירה החופשית היא להכיר בכך שכל פעולה שהאדם עושה היא תוצאה של סיבות פנימיות וחיצוניות. כאשר האדם מתחיל לראות את הסיבות האלו בבירור, הוא מבין שהוא מעולם לא היה באמת חופשי לבחור. ההבנה הזו גורמת לאדם לחוות תחושה של שחרור, ...