... זוגות של קלפים. לדוגמה, במשחק זיכרון, כשצריך לזכור איפה נמצא כל קלף, הפעולה היא חסרת היגיון לחלוטין. אין שום סיבה לכך שקלף מסוים נמצא במקום אחד ולא באחר, וזה אומר שהשחקן מתרגל את המוח לזכור בצורה חסרת סיבתיות והיגיון. אליעד כהן מסביר שהתרגול הזה של זיכרון בלי סיבתיות יכול לפגוע ביכולות החשיבה של האדם, כי הוא מתרגל את עצמו להאמין בדברים מבלי לחפש את ההיגיון מאחוריהם. מה ... ודמיון? אליעד מסביר שיש שתי דרכים עיקריות שבהן המוח יכול לפעול: דמיון ושכל (היגיון). הדמיון מתבסס על כך שאין סיבה או חוקיות ברורה, וזה מתאים יותר למשחקי זיכרון שבהם הדברים מופיעים באופן אקראי. לעומת זאת, השכל וההיגיון מנסים למצוא חוקיות, סיבתיות, ויחסים ברורים. לדוגמה, אם אדם מקבל מספר טלפון, הוא ינסה למצוא בו היגיון וסדר כדי לזכור אותו. דווקא הניסיון הזה לחפש היגיון יכול לפגוע ביכולת לזכור מספרים רנדומליים, כי המוח עסוק מדי בחיפוש אחר קשרים וסיבות. מה הקשר בין תסמונת סוואנט, אוטיזם ויכולות זיכרון? אליעד נותן כדוגמה אנשים עם תסמונת סוואנט או אוטיזם, שמסוגלים לזכור ... במדויק את מספר העלים, דבר שלרוב האנשים יהיה בלתי אפשרי, כי רוב האנשים מחפשים היגיון. האדם הממוצע מנסה להבין סיבתית את מה שהוא רואה ולכן לא מצליח לזכור פרטים אקראיים בכזו רמה של דיוק. האם פיתוח הזיכרון יבוא על חשבון יכולת החשיבה? אליעד כהן מדגיש שככל שהאדם מאמן את הזיכרון ומתרגל לזכור דברים ללא סיבתיות, הוא מתרגל את המוח לעבוד בצורה שמפחיתה את יכולת החשיבה ההגיונית. אם אדם יתרגל לזכור מספרי טלפון אקראיים, כמו ... נמצא במצב או במשימה שבהם הדברים אקראיים לחלוטין, עדיף לו להיות חזק בזיכרון. לעומת זאת, אם המצב דורש הבנת סיבתיות והיגיון, כמו בפתרון בעיות מתמטיות, אז היגיון וחשיבה יהיו עדיפים. הוא מציין גם שיש תיאוריות שאומרות שתרגול שכלי מפחית מהיכולת להסתמך על זיכרון בלבד, מאחר והוא מחייב את המוח לחפש סיבות ולוגיקה מאחורי כל דבר. מצד שני, ישנן טענות שדווקא ההיגיון יכול לעזור לזכור טוב יותר, משום שהאדם משתמש בסיפור או במבנה לוגי כדי לזכור. אליעד נותן דוגמה נוספת: אדם שמנסה להאמין ללא חיפוש סיבות וללא הטלת ספק יצליח לזכור יותר טוב מספרים אקראיים, אך הוא עלול להתקשות כאשר יצטרך לפתור משימה לוגית. לעומת זאת, אדם שמחפש כל הזמן היגיון וסיבתיות, יהיה לו קל יותר במשימות לוגיות, אך קשה יותר במשימות זיכרון פשוטות. אליעד מציג את הרעיון שכדי לפתח את ...

... להתבונן לעומק בשנאה ובאי הרצון האלו, ולברר האם השנאה אכן מוצדקת. הדרך לברר זאת היא לשאול שאלות ספציפיות לגבי הסיבות לרגשות אלו. למשל, אם אדם אומר שהוא שונא לעבוד, עליו לשאול את עצמו למה הוא שונא לעבוד. עליו לפרט רשימה של סיבות ולבדוק אותן אחת אחת בצורה מדויקת ומעמיקה. לדוגמה, אם האדם אומר אני שונא לעבוד כי זה גורם לי להרגיש ... למנוחה, אני שונא לנוח כי זה משעמם אותי, ולבדוק האם מנוחה בהכרח מובילה לשעמום. החקירה הזו עוזרת לגלות האם הסיבות לחוסר שביעות הרצון מוצדקות או שאולי הן רק פרשנויות סובייקטיביות ומוגזמות של המציאות. האם באמת יש צורך לצאת מהלופ ... הרצונות שלי? אליעד מדגיש שכשאדם אומר שהוא לא רוצה דבר מסוים ולא רוצה את ההיפך שלו, עליו לבדוק האם הסיבות לרצונות או לשנאות האלה הן מחויבות או שאולי הן רק תוצאה של הנחות יסוד מוטעות. אליעד מסביר שכשאדם אומר ... הבדידות מפריעה לו. לכאורה זה סותר, אבל אליעד מסביר שזו סתירה רק לכאורה. כאשר האדם בוחן לעומק, הוא יגלה שהסיבות לכל אחת מהתחושות האלה הן שונות. הוא לא רוצה להיות לבד כי הוא מרגיש חוסר מסוים, והוא לא רוצה ... הוא מבין שזו המציאות ואין טעם להתנגד לה. אם האדם לא יכול לקבל את המצב, עליו להבין מה בדיוק הסיבה לכך, ולראות אם היא אכן מחויבת. אם הוא יגלה שהיא אינה מחויבת, זה יאפשר לו להשתחרר מהתחושה הזאת. אליעד כהן מדגיש שלכל תחושה יש סיבות שונות, ולכן חשוב להבין אותן בצורה מדויקת. רק כך אפשר להתמודד נכון עם חוסר שביעות הרצון. אדם שחוקר מספיק לעומק את הרצונות שלו, יגלה שבעצם הוא תמיד רוצה יתרונות מסוימים מכל מצב, וזו הסיבה שהוא לא מרוצה בשום מצב לגמרי - כי תמיד חסר לו משהו מהמצב ההפוך. למה תמיד חסר לי משהו ...

איך לענות למישהו? איך להתווכח עם מישהו? איך לשכנע מישהו שיש סיבה? מהי אינטואיציה? ככה מרגיש לי, ככה נראה לי בלי סיבה, רטוריקה, דיבייטינג, איך לענות בויכוח? לא יודע למה, לשכנע שיש סיבה איך להתמודד עם תשובה של ככה מרגיש לי בויכוח? בהרצאה זו, אליעד כהן מסביר כיצד להתמודד עם מצב שבו אדם עונה לך בטענה ככה זה מרגיש לי או אני חושב כך בלי סיבה. לדבריו, כל פעם שמתמודדים עם טענה כזו, חשוב להבין קודם כל מהי מטרת השיחה. האם המטרה שלך היא להוכיח ... למעשה שיש לו ידיעה פנימית ברורה שהוא אינו יודע להסביר או לנמק באופן הגיוני. הוא מרגיש שמשהו נכון ללא סיבה מודעת וברורה. במקרה כזה, אומר אליעד, הדרך להתמודד היא להראות לאדם שיש סיבה גם לתחושת האינטואיציה שלו. לדוגמה, אליעד מתאר מצב שבו מישהו אומר לך: הסרט הזה גרוע, מבלי שראה אותו או ... דעתו על סרט אחר שהוא אינו מכיר, ואם הוא לא יכול לתת דעה ברורה, להסביר לו שזה אומר שיש סיבה שבגללה הוא כבר החליט שהסרט גרוע או טוב. כך אפשר להראות לו שהוא בעצם מתבסס על סוג של סיבה, גם אם אינו מודע אליה. איך גורמים לאדם להטיל ספק באינטואיציה שלו? אליעד מציע דרך אפקטיבית לגרום לאדם להטיל ... נכון כי ככה זה מרגיש לו. במקרה זה, אתה יכול להציג בפניו דוגמה של דבר אחר שהוא מרגיש ללא סיבה, ולשאול אם גם הדבר השני מרגיש לו נכון באותה מידה. הוא יראה שזה לא אותו הדבר, ואז יבין שאולי ... שהאינטואיציה אינה תמיד אמינה, ולכן עליו להודות שגם במקרה זה ייתכן שהאינטואיציה מטעה. מה לעשות כשאדם מאמין במשהו בלי סיבה? אליעד מסביר שאם האדם מאמין במשהו ללא נימוק הגיוני (ככה אני מאמין), אפשר להראות לו שזו אינה תשובה מספקת ... מאמין בדיוק באותה צורה בדבר ההפוך, מי מאיתנו צודק? כך ניתן להמחיש לצד השני שהאמונה הפשוטה, ללא הסבר או סיבה ברורה, אינה יכולה להיות אמת מוחלטת. מה עושים אם האדם עדיין לא משתכנע? אליעד מדגיש כי בסופו של דבר, ... ואם מטרתך ברורה לך, זה יסייע לך להחליט האם ואיך להמשיך את הדיון. האם באמת אפשר לדעת משהו בלי סיבה? אליעד מסביר שלאמיתו של דבר, כל אדם סבור שיש לו סיבות פנימיות לדברים שהוא יודע. גם אדם שאומר ככה אני מרגיש מחזיק באופן סמוי באמונה שיש לו סיבה כלשהי, אפילו אם הוא לא מסוגל לנסח אותה בבירור. כאשר האדם טוען שהוא מסתמך על אינטואיציה, בעצם הוא מסתמך ... להראות לו את חוסר העקביות ולהראות לו שהידיעה הזאת איננה באמת מוחלטת או מחויבת. איך להתמודד כשמאשימים אותך בלי סיבה? אליעד נותן דוגמה של מצב בו מישהו מאשים אותך במשהו ללא הוכחות. לדבריו, במצב כזה, יש לבדוק היטב האם אכן מדובר בטענה בלי סיבה, או שיש כאן סיבות נסתרות. אם המצב הוא שאתה חייב להתגונן (כמו בבית משפט), עליך להתמקד בהצגת חוסר ההיגיון בטענה שלו, או להראות ... שבו נמצאים ואת המטרה האישית שלך בסיטואציה זו. איך לענות למישהו בוויכוח? מהי אינטואיציה? איך לשכנע מישהו שחושב בלי סיבה? איך לשכנע אדם להטיל ספק בעצמו? איך מתמודדים עם אנשים עקשנים? איך להוכיח שאין סיבה? איך מנהלים ויכוח נכון?

... נוספת: אם למשל יש אדם שרוצה להשיג בחורה והיא לא רוצה אותו, הוא צריך לבדוק ולפרט לעצמו את כל הסיבות לכך שהיא לא מעוניינת בו. לדוגמה: אם הוא אובססיבי, אם הוא לא יודע איך לדבר איתה, או אם הוא מטריד אותה. עליו לפתור באופן יסודי את כל הסיבות הללו. אם גם לאחר שפתר אותן היא עדיין לא תרצה אותו - הוא יהיה מסוגל לשחרר אותה לגמרי ולשכוח ... הדברים מה זאת אומרת האם היא רוצה לתקן את זה רק בשביל הזוגיות או גם בשביל עצמה או בשביל סיבות אחרות. אליעד: מה אתה חושב בנושא הזה מה דעתך בעניין, מה אנחנו ניתן לה איזה הנחיה מה לעשות? ש: ... כמו שהיא רוצה או שהיא תרצה אותו איך שהוא או שהיא תהיה בטוחה במאה אחוז שהיא לא רוצה אותו, הסיבה שהיא לא בטוחה במאה אחוז שהיא לא רוצה אותו זה בגלל שיש דברים שהיא עוד לא בסדר בהם ואז ... הכוונה איך הוא מתחיל לעשות את הרשימה. אליעד: יש בחורה לא רוצה אותו למה היא לא רוצה אותי כי סיבות בא נתחיל לפתור את הסיבות אחד אני אובססיבי לך תטפל בזה שתיים אני לא יודע לדבר איתה לך תטפל בזה שלוש אני מטריד אותה ...

... שאין לו מה לעשות כדי לקדם את מטרותיו או שאין לו מטרות כלל. אליעד כהן מסביר שהשעמום נובע משתי סיבות מרכזיות: לאדם אין מטרות או רצונות כלל, ולכן אין שום דבר שהוא מעוניין להשיג או לשפר. לאדם יש מטרות ... לעיתים קרובות אדם ימצא שיש לו מטרות, ובכל זאת הוא משועמם, למרות שיש לו אפשרות לקדם אותן. אליעד מסביר שהסיבה לכך היא קיומה של מטרה גדולה מאוד, אשר האדם חש כי הוא אינו יכול להשיג אותה. במצב כזה, המטרות ... או בטוח יותר בעצמו - וכך להגדיל את הסיכוי להחזיר את הזוגיות בעתיד. מה הקשר בין פחד מכישלון לשעמום? סיבה נוספת לשעמום שאליעד כהן מציין היא פחד מכישלון. אדם עשוי לרצות להשיג מטרות מסוימות, למשל להרוויח יותר כסף, ויש ... מתואר כמצב שבו יש לאדם תחושה שאין לו מה לעשות כדי להשיג את רצונותיו. מצב זה יכול להתרחש משתי סיבות עיקריות: 1. לאדם אין מטרות כלל, ולכן אין שום דבר שהוא רוצה לשנות או לשפר. 2. לאדם יש מטרות, ... לפעול, עשוי לחוות שעמום. אולם אם אין לו מטרות כלל, למעשה אין לו צורך לשנות דבר, ולכן גם אין סיבה ממשית לחוש אי - נוחות מהשעמום. הוא יכול לנוח במצבו מבלי לסבול. רק במצב שבו כן קיימות מטרות אך ... מהשעמום כי מתמקדים בעשייה לקראת השגת היעד. ש: ומה אם אני מפחד/ת להיכשל? אליעד: כדאי לזהות שהפחד הוא לרוב הסיבה שבגללה את/ה בוחר/ת להשתעמם במקום לפעול. להבין שייתכן שניתן לצמצם את חוסר הוודאות באמצעות למידה או התקדמות בשלבים קטנים, ... מטרות יש רשימה ארוכה של מטרות שאתה רוצה להשיג ויש גם דברים שאתה יכול לעשות רק לא בא לך מסיבות שונות כי אתה מפחד להיכשל, נגיד בן אדם מפחד להיכשל אז הוא יש לו מטרה הוא נגיד רוצה להרוויח ...

... יותר: למה אדם חושב שמשהו הוא נכון? האם אנשים חושבים מחשבות רק כי הן נכונות בעיניהם? אליעד מפרט שתי סיבות עיקריות שגורמות לאדם לחשוב משהו: הסיבה הראשונה - האדם חושב שזו האמת. לדוגמה, אדם חושב שיש קיר כי הוא רואה אותו וחושב שזה נכון עובדתית. כך הוא מתייחס לכך כעובדה אמיתית. הסיבה השנייה - האדם חושב את המחשבה כי יש לו אינטרס רגשי או תועלת רגשית במחשבה זו. לדוגמה, אדם יכול ... באמת אשמים בצרות של ילדיהם? אליעד מסביר שאימא שמאשימה את עצמה בבעיות של הילדה שלה יכולה לעשות זאת משתי סיבות: ייתכן וזו האמת - למשל, שהאם באמת פגעה בילדה שלה בדרך כלשהי בילדותה, הזניחה אותה, השפילה אותה, או גרמה ...

ניתוח סיבתיות, ניתוח סיבה ותוצאה, פירוק לגורמים של סיבתיות, לוגיקה, 4 ידיעות בתהליך סיבתיות, האם הסיבה מחויבת? האם התוצאה מחויבת? האם הסיבה מחייבת את התוצאה? האם התוצאה מתחייבת מהסיבה? מהו ניתוח סיבתיות וכיצד מפרקים סיבה ותוצאה? הנושא שאליעד כהן מסביר הוא ניתוח סיבתיות ופירוק של מושגים, רעיונות ומשפטים למרכיביהם הבסיסיים ביותר. אליעד כהן מדגים כי לכל מושג או משפט שאדם אומר יש ... שולחן לבן מורכב למעשה משש הנחות שונות, שכל אחת מהן יש לנתח ולבדוק בנפרד. מהן ארבע הידיעות בתהליך של סיבה ותוצאה? אליעד כהן מפרט על ארבע ידיעות שנמצאות בכל משפט או סיפור שמביע קשר של סיבה ותוצאה. כשהוא מדגים משפט כגון איחרתי כי היה פקק, הוא מסביר כי המשפט כולל ארבעה חלקים הכרחיים: יש טענה שהתוצאה קרתה (איחרתי). יש טענה שהסיבה קרתה (היה פקק). יש טענה שהסיבה (הפקק) קרתה לפני התוצאה (האיחור). יש טענה שהסיבה (הפקק) גרמה לתוצאה (האיחור). כיצד בודקים האם משפט של סיבה ותוצאה נכון? אליעד כהן מסביר כי כדי לבדוק אם משפט סיבה ותוצאה הוא נכון, יש לשאול ארבע שאלות מדויקות לגבי כל אחד מארבעת הרכיבים שפורטו קודם לכן. לדוגמה, כאשר אדם ... כל אחת מהשאלות האלו חיונית, כי גם אם חלק אחד מהן לא נכון, זה מספיק כדי לשבור את משפט הסיבתיות כולו. איך מנתחים סיבתיות כשהיא כוללת רצונות ומחשבות? אליעד כהן מרחיב ואומר שכאשר מדובר ברצונות ומחשבות, הניתוח נהיה מורכב יותר. למשל, כשאדם אומר ... בגלל שלא רציתי להיות רעב - אכלתי. אכלתי, ולכן לא הייתי רעב. גם כאן יש לשאול מה בא קודם, הסיבה (הרצון) או התוצאה (הפעולה), וכך להבין באופן מדויק יותר את המחשבה ואת הקשר שלה לפעולה. איך מנתחים פעולה כמו ... במשפט זה קיימים ארבעה רכיבים: חשבתי שאני אזכור אם אכתוב. רציתי לזכור ולכן כתבתי. האם באמת כתבתי? האם באמת הסיבה שבגללה כתבתי היא הרצון לזכור? בכל משפט סיבה - תוצאה חשוב להבדיל בין רצון, מחשבה, פעולה ותוצאה, ולוודא שהקשר ביניהם אכן נכון ומחויב. איך מתמודדים עם מורכבות של סיפורים ואירועים מרובי סיבות ותוצאות? אליעד כהן מדגיש שבחיים האמיתיים, אירועים וסיפורים מורכבים מהרבה מאוד משפטים של סיבה ותוצאה, שכולם ארוגים יחד. לדוגמה, כשמישהו מספר סיפור כמו היא זרקה אותי כי אני לא מעניין אותה, גם כאן ... באמת אני לא מעניין אותה? האם העובדה שאני לא מעניין אותה בהכרח גרמה לה לזרוק אותי? האם לא קיימות סיבות אחרות שאולי השפיעו על המצב? בדרך זו, ניתן להטיל ספק בכל טענה ולחקור את האמת שבה לעומקה. מה החשיבות של תהליך פירוק סיבה ותוצאה? אליעד כהן מסכם שהחשיבות הגדולה של תהליך פירוק סיבה ותוצאה היא בהבנת המציאות ובהכרה במורכבות של כל אמירה, משפט או מחשבה. הוא מדגיש שככל שאדם מתאמן יותר על פירוק סיבתיות, הוא יוכל לבחון ביעילות ובמהירות גדולה יותר את המציאות סביבו, להבין את המחשבות של עצמו ושל אחרים, ולהגיע לתובנות מדויקות יותר לגבי החיים שלו והמציאות בכלל. מהי סיבתיות? איך לפרק סיבה ותוצאה? בדיקת אמיתות טענה ניתוח משפטים מורכבים פירוק מושגים לדוגמה צבעים האם הסיבה מחייבת את התוצאה? ניתוח רצונות ומחשבות

מבוא לניתוח סיבתיות, למה לנתח סיבתיות? לחנך ילדים לסיבתיות, לחנך ילדים לסיבה ותוצאה, איך להבין סיבה ותוצאה? הבנת סיבתיות, עקרון הסיבתיות, קשר סיבתי, לכל תוצאה יש סיבה, לכל מעשה יש תוצאה, קשר של גורם ותוצאה מהו עקרון הסיבתיות ולמה חשוב להבין אותו? עקרון הסיבתיות מתאר את העובדה שלכל דבר שמתרחש יש סיבה שגורמת לו להתרחש, ושכל פעולה או אירוע מביאים לתוצאה מסוימת. אליעד כהן מסביר שלימוד והבנת עקרון הסיבתיות חיוניים מאוד, משום שהם הבסיס להצלחה בכל תחום בחיים. ככל שאדם מבין טוב יותר את הסיבות שמאחורי הדברים, כך הוא מסוגל להשיג יותר תוצאות רצויות ולהימנע מתוצאות לא רצויות. לדוגמה, אם אדם רוצה להיות בריא, ... יכול לפעול בצורה מושכלת ומדויקת יותר ולהגדיל את סיכוייו להצליח לשמור על בריאותו. למה חשוב ללמד ילדים את עקרון הסיבה והתוצאה? ילדים קטנים לא תמיד מבינים את הקשר בין מעשים לתוצאות. למשל, ילד קטן עשוי לגעת באש ולא להבין ... כשהוא חולה אז הוא יתרפא, ולא מספרים לו שגם הרופא טיפל בו, הילד גדל עם תפיסה לא נכונה של סיבה ותוצאה. ההשלכות של תפיסה שגויה כזאת הן שהאדם יכול לפעול בעתיד מתוך אמונה כוזבת ולקבל החלטות שגויות. למה ילדים מתקשים להבין את הקשר בין סיבה לתוצאה? ילדים אינם תופסים את העולם בצורה סיבתית, אלא חושבים שהם יכולים לעשות כל פעולה בלי קשר למה שיקרה לאחר מכן. הם לא מבינים שאם ישברו צעצוע, ... אם לא מסבירים לו את הקשרים הללו כראוי, הילד גדל עם הנחות שגויות לגבי איך העולם מתנהל. כיצד תפיסת סיבתיות מוטעית משפיעה על החיים? אליעד מדגיש את החשיבות של תפיסת סיבתיות נכונה באמצעות דוגמה של תפילה להחלמה. אם אדם מאמין שהוא החלים ממחלה רק בגלל התפילות ולא מודע לטיפול הרפואי ... בגלל אמונתו המוטעית. דוגמה נוספת היא אדם החושב שרע לו בגלל שהוא לבד. אם הוא לא יחקור לעומק את הסיבה האמיתית לכך שרע לו, הוא עשוי להעביר שנים בניסיון לפתור את הבעיה הלא נכונה. הוא יחפש חברה ויחסים, בעוד הסיבה האמיתית לרע שהוא מרגיש אינה הבדידות אלא אולי משהו אחר לגמרי. מהן ארבע השאלות שצריך לשאול בניתוח סיבתיות? אליעד מציג ארבע שאלות עיקריות שמסייעות לנתח קשרי סיבה ותוצאה: האם הסיבה נכונה? יש לבדוק האם מה שנדמה לנו כסיבה אמיתית הוא אכן נכון. האם הסיבה מחייבת את התוצאה? האם באמת חייב לקרות מה שקרה בגלל אותה סיבה? לדוגמה, האם העובדה שבגדו בך באמת מחייבת שתרגיש רע? האם התוצאה מחייבת את הסיבה? לבדוק האם התוצאה קרתה בהכרח בגלל הסיבה הזו, או שיכולות להיות סיבות אחרות לאותה תוצאה. האם ניתן להשיג את אותה התוצאה מסיבות אחרות? לבדוק האם אותה תוצאה יכולה להתקבל גם בלי אותה סיבה ספציפית. לדוגמה, אם אדם אומר רע לי כי אשתי בגדה בי, עליו לבדוק: האם באמת זה נכון שאשתו בגדה ... או שיש אנשים שחווים מצב כזה ולא מרגישים רע? האם הוא באמת מרגיש רע בגלל הבגידה, או שיכולה להיות סיבה אחרת לרגשות שלו? האם תחושת הרע יכולה לנבוע מסיבות אחרות לחלוטין ולאו דווקא בגלל הבגידה? באמצעות ארבע השאלות האלו ניתן להגיע להבנה עמוקה יותר של המצב ולנקוט צעדים מדויקים ונכונים יותר. איך הבנת הסיבתיות משפרת את ההצלחה בחיים? אליעד טוען שהבנה מדויקת של סיבה ותוצאה היא קריטית להצלחה. ככל שאדם מבין טוב יותר למה דברים קורים ואיך פעולותיו משפיעות על תוצאות, כך הוא יכול להשיג את מטרותיו באופן יעיל יותר. אדם שיודע היטב מהי הסיבה להצלחה בתחום מסוים, למשל בעסק או בקריירה, יוכל לבצע פעולות מדויקות יותר ולהגיע לתוצאות מוצלחות יותר מאחרים. לדוגמה, אדם ... יותר, וכך להגיע לתוצאות טובות בהרבה ממי שפועל על פי הנחות שגויות או לא מבין את הקשר המדויק בין סיבות לתוצאות. מהי המשמעות של סיבתיות לחיי היום יום? עקרון הסיבתיות רלוונטי לכל תחום בחיים - מערכות יחסים, קריירה, בריאות, ... סיבתיות מאפשרת לאדם להתנהל בחוכמה, להימנע מטעויות חוזרות ולשפר את איכות חייו באופן משמעותי. מצד שני, התעלמות מהקשר בין סיבה לתוצאה או אימוץ תפיסות סיבתיות מוטעות יגרמו לו לסבל, אכזבות, וטעויות חוזרות ונשנות. לסיכום, ההרצאה של אליעד כהן מסבירה ... הסיבתיות הוא אחד הכלים החשובים ביותר להבנת המציאות ולשיפור החיים בכל ההיבטים. מהו עקרון הסיבתיות? למה חשוב ללמד ילדים סיבה ותוצאה? איך לנתח קשר סיבתי נכון? האם כל תוצאה מחייבת סיבה אחת בלבד? איך הבנת סיבתיות משפיעה על ההצלחה בחיים? האם הסיבה באמת מחייבת את התוצאה? ניתוח סיבתיות לפי אליעד כהן

למה קשה לקבל החלטות? 2 הסיבות שבגללן קשה להחליט, חוסר מידע, חוסר שלמות, למה קשה להחליט? איך לקבל החלטה בלב שלם? איך לעזור למישהו לקבל ... יותר. קבלת החלטה משמעה שהאדם מחליט איזו אפשרות נראית לו עדיפה על פני האחרות. קושי בקבלת החלטות נובע משתי סיבות עיקריות: 1. חוסר מידע - האדם מתקשה לבחור כיוון שהוא אינו יודע בוודאות אילו השלכות יהיו לכל בחירה. 2. ... המידע זמין ובכל זאת קשה להחליט? גם כאשר יש לאדם את כל המידע, הוא עדיין יכול להתקשות בקבלת החלטה. הסיבה לכך היא שההחלטה אינה בין טוב לרע, אלא בין טוב לטוב או רע לרע. לדוגמה, אם אדם בוחר בין ... כל נקרא החלטה, עכשיו למה לאנשים קשה לקבל החלטה בן אדם יכול להיות לו קשה לקבל החלטה מאחת משתי סיבות אפשריות או שחסר לו מידע או שהוא לא שלם עם המידע שיש לו אני אסביר מה זה אומר בסדר. ... שהיא רוצה אותך גם לא קשה לך להחליט כאילו אם היית יודע לא הייתה בעיה, זאת אומרת בחלק לפעמים מהסיבות שקשה לבן אדם להחליט זה כי חסר לו מידע והסיבה שאתה לא מצליח להחליט זה כי חסר לך מידע אבל קיימים מצבים שבהם יש לך מידע יש לך את ... זה זה כמו להגיד אני מוותר על הדבר הטוב שיש בצד השני ואז הקושי להחליט הקושי הצוואר בקבוק שלך הסיבה שכל כך קשה לך לקבל החלטה זה לא בגלל שאתה לא יודע מה יקרה אם זה בגלל שקשה לך ... בין רע לרע. אליעד: זאת לא אמת אני מסביר לך משהו שני בני אדם קשה להם לקבל החלטה אחד הסיבה אם אתה רוצה לעזור לו לקבל החלטה או אתה רוצה לעזור לעצמך לקבל החלטה אתה צריך פשוט לחפש יותר ...

... של חוסר סיפוק, תסכול ועצב. אליעד כהן מסביר בהרצאה שהלופ הרגשי והמחשבתי נובע לרוב מטיעון מעגלי - מצב שבו הסיבה והתוצאה מתייחסות זו לזו באופן מעגלי, ולכן לא ניתן להגיע לפתרון אמיתי. הוא מדגים זאת באמצעות מספר דוגמאות מפורטות. מהו טיעון מעגלי ואיך הוא גורם ללופ רגשי? טיעון מעגלי הוא מצב שבו התוצאה הופכת להיות הסיבה של עצמה. לדוגמה, אדם שטוען רע לי כי אני לבד וכששואלים אותו למה להיות לבד זה רע, הוא עונה ... לבד. אליעד מסביר שזו בדיוק המהות של לופ רגשי - האדם לכוד בתוך טיעון מעגלי שאינו מאפשר לו למצוא סיבות אמיתיות או פתרונות אפשריים לבעיה. דוגמאות לטיעונים מעגליים נפוצים וללופים רגשיים אליעד מציג דוגמה מפורטת של אדם הטוען שרע לו כי אנשים לא אוהבים אותו. כששואלים אותו למה זה רע, הוא עונה שוב כי לא אוהבים אותו. כלומר, הסיבה והתוצאה זהות לחלוטין, ולכן הוא לא מצליח להתקדם למקום טוב יותר מבחינה רגשית. דוגמה נוספת שאליעד מספק היא אדם ... טיעון מעגלי. התוצאה (אני רעב) מוסברת על ידי משהו שהוא עצמו חלק מההגדרה של המצב (לא אכלתי). אליעד מדגיש שהסיבה האמיתית לכך שהאדם רעב היא פעילות מטבולית ולא עצם חוסר האכילה. כך גם ברגשות - הסיבה האמיתית לתחושה רעה איננה העובדה שאדם נמצא לבד, אלא תחושות פנימיות עמוקות יותר כמו חוסר ערך עצמי או דימוי ... המעגלי שבו הוא לכוד. במקום לקבל את הטיעון המעגלי כמובן מאליו (רע לי כי אין לי זוגיות), יש לבחון סיבות עמוקות יותר כמו אולי רע לי כי אני חושב שאני לא שווה מספיק, בלי קשר לזוגיות. כאשר האדם מגלה ... להתחיל לעבוד על הפתרון האמיתי במקום להמשיך להסתובב בלופ חסר מוצא. אליעד מדגיש שכאשר יוצאים מהטיעון המעגלי ומגלים את הסיבה האמיתית, ניתן לפתור את הבעיה באמת ולחוות שחרור רגשי משמעותי. ההבדל בין סיבה אמיתית לבין טיעון מעגלי - הדוגמה של מעיל בחורף אליעד מבהיר שכשאדם אומר רע לי כי אני לבד או קר לי כי אין לי מעיל, הוא מחמיץ את הנקודה שהבעיה נובעת מסיבה עמוקה יותר. לדוגמה, בחורף קר לאדם לא כי אין לו מעיל, אלא בגלל שהטמפרטורה נמוכה. היעדר המעיל מאפשר לקור להורגש, אך הוא לא סיבת הקור. כך גם בהיעדר זוגיות - האדם מרגיש רע לא כי אין לו זוגיות, אלא כי הוא מחזיק בתפיסה ... הרגשי והמחשבתי היא להכיר ולהבין לעומק את הגורמים הפנימיים והאמיתיים לתחושות השליליות, במקום להתמקד כל הזמן בתוצאה החיצונית שנדמית כסיבה. רק על ידי זיהוי האמונות השליליות הפנימיות, כגון אני לא מספיק טוב, אני חסר ערך בלי זוגיות, אפשר לטפל ...