... למצוא הנחות יסוד? איך לדעת שמצאת את כל הנחות היסוד? לוגיקה, רק ואך ורק, האם הסיבה מחייבת את התוצאה? האם התוצאה מתחייבת מהסיבה? איך לחפש הנחות יסוד? איך לברר את האמת? סוגי הנחות יסוד איך מוצאים הנחות יסוד בצורה נכונה? אליעד כהן מסביר לעומק על הנחות יסוד, מדגים כיצד למצוא אותן ומדגיש את ... ואלו באמת מספיקות כדי להוכיח את X, עדיין קיימת האפשרות שהתוצאה X תתקיים גם מסיבות אחרות לחלוטין (למשל Y ו - Z), שאותן לא איתרת. לכן כשאתה שואל איך אני אדע שמצאתי את כל הנחות היסוד?, אתה צריך לבדוק שני דברים שונים לחלוטין: האם ההנחות שמצאת ... בהן. למשל, בחורה לא מדברת איתך כי לא הזמנת אותה לסרט, אבל אולי גם בגלל סיבות אחרות כמו: היא נפגעה ממך בעבר, פירשה את ההתנהגות שלך בצורה מסוימת, או שיש עוד סיבות שלא לקחת בחשבון. כלומר, אתה אולי צודק במה שמצאת, אך עדיין מפספס סיבות נוספות אפשריות. הסבר נוסף לכך שאליעד נותן הוא דוגמה של שולחן שעומד על ארבע רגליים. אם מישהו יגיד שרגל אחת מספיקה להחזיק את השולחן, אליעד ממליץ לשאול את עצמך האם ... הכרחיות, וכל אחת מהן היא הנחת יסוד חשובה. האם התוצאה מחייבת בהכרח את הסיבה? אליעד מציג גם את הרעיון שאין לבלבל בין סיבה ותוצאה. יכול להיות מצב שהמסקנה (X) נובעת באופן ודאי מהנחות מסוימות (A, B, C, D), אבל היא גם יכולה לנבוע מסיבות אחרות לגמרי. לדוגמה, אם אדם מת אחרי שירו בו, אולי הוא מת מהיריות, אבל אולי הוא מת קודם מהתקף לב. היריות הן אכן סיבה אפשרית ומספיקה למוות, אבל הן לא בהכרח הסיבה היחידה האפשרית. לכן, גם כאשר אתה בטוח שההנחות שמצאת אכן מובילות למסקנה, עליך תמיד לבדוק אם קיימות עוד סיבות אלטרנטיביות שהיו יכולות להוביל לאותה תוצאה. לסיכום, כדי לוודא שמצאת את כל הנחות היסוד, יש לבצע שני שלבים הכרחיים: לוודא שכל ההנחות שמצאת אכן הכרחיות ומספיקות למסקנה. לבדוק האם ייתכן שקיימות סיבות או הנחות יסוד אחרות שיכולות להוביל לאותה המסקנה. כך ניתן להבטיח שהמסקנה שהגעת אליה מבוססת באופן מלא ומדויק, ללא השמטות של הנחות יסוד. איך למצוא הנחות יסוד? איך לבדוק לוגיקה של טיעונים? האם הסיבה מחייבת את התוצאה? איך לברר את האמת? סוגי הנחות יסוד ...

... דווקא את הטענה ההפוכה. במקום להמשיך להתעקש להבין מדוע האדם לא רוצה להיות לבד, עליו לכתוב את המשפט ההפוך (אני רוצה להיות לבד) ולקרוא אותו שוב ושוב. הסיבה לכך היא שכאשר האדם קורא את המשפט ההפוך בקביעות, המוח באופן טבעי יתחיל להתנגד ולנסות להוכיח את ההפך. כך נטל ההוכחה עובר מהמקום שבו האדם חייב להסביר למה הוא לא רוצה להיות לבד, אל המקום שבו המוח נאלץ לספק סיבות מוצקות מדוע הוא מתנגד לטענה אני רוצה להיות לבד. כיצד עובדת השיטה של היפוך ... לדוגמה, אם האדם אומר לעצמו אני אוהב אותה, הוא יכתוב ויקרא את ההיפך, אני לא אוהב אותה, שוב ושוב, ללא רגש. באופן כזה, המוח יתקומם נגד האמירה ויחפש סיבות המוכיחות שהוא דווקא כן אוהב אותה. לדוגמה, אליעד מסביר שאם אדם אומר שהוא לא ... טוב לי להיות לבד אני שמח להיות לבד אני רוצה שיהיה לי רע אני רוצה שלא יאהבו אותי כאשר המשפטים הללו נקראים שוב ושוב, ללא רגש, האדם מאלץ את מוחו לחפש סיבות למה המשפטים האלה אינם נכונים, ובכך הוא מבהיר לעצמו בצורה עמוקה יותר מדוע הוא ... בעיה להיות לבד או לא לרצות משהו, והוא רק מחפש הצדקות לכך. בשיטת ההיפוך, האדם יוצא מהנחת מוצא הפוכה, כלומר, הוא טוען את ההפך הגמור ומאלץ את המוח למצוא סיבות נגדיות, ובכך משחרר את המוח מחיפוש סיבות מלאכותיות או מניפולטיביות. דוגמה נוספת שאליעד מציג, כאשר מישהו אומר כשאני ... נטל ההוכחה בחקירה עצמית איך לגלות למה אני לא רוצה משהו? לשגע את המשוגע, שיטות לשכנע את עצמך, מה לעשות כשאני לא יודע למה? מה לעשות כשאני לא מוצא את הסיבה? אולי ההפך הוא הנכון? טיפול במחלת הרדיפה, טיפול בהפרעות נפשיות, טיפול במשוגע ...

... יגרום לך לא להגיע לבית המשפט? אז לבית המשפט מגיעים ממגוון סיבות. מגיעים כי אחד מהצדדים חושב שהצד השני לא עומד בתנאי ההסכם. והצדדים לא מצליחים לשכנע אחד את השני, להגיע לפשרה או להגיע להסכם מחוץ לכותלי בית המשפט. ... טוב? תשובה: לפעמים אנשים לא עומדים בהסכם, ממגוון רחב של סיבות. יכול להיות בגלל כוונת זדון, רשעות, מרמה וכיוב. ולא משנה מה תכתוב בהסכם, יכול להיות שעדיין תגיע לבית המשפט. כי הצד השני הוא עבריין ולא אכפת לו מה ... המשפט, לא תמיד יצליח להציל אותך מנוכל שכזה, ממגוון רחב של סיבות. יחד עם זאת, כתיבת הסכם גרוע, כתיבת הסכם שיכול להתפרש בצורה דו משמעית, מגדיל את הסיכוי לכך שתגיע לבית המשפט. ולמה? כי לפעמים מגיעים לבית המשפט, כי ... פירושים אפשריים ואפילו הפוכים? תשובה: יש לזה מגוון רחב של סיבות. אבל צריכים לזכור שבחיי היום יום, כל אחד נתקל המון במקרים של אי הבנה שנובעת מתום לב. לדוגמה, אתה אומר למישהו משהו, אבל הוא מפרש את מה שאמרת בצורה ... בטעות הבנת משהו אחר קצת שונה. למה זה קורה? ממגוון רחב של סיבות. אבל זה קורה. ובגלל שאנשים לא תמיד מפרשים נכון את מה שהם רואים, בגלל זה לפעמים אתה תפרש בטעות את ההסכם, מנקודת המבט שלך, בלי לראות עוד נקודת מבט ...

... באופן כללי. יש בראש של הלקוח סיבות בעד ונגד לסגור איתך את העסקה. וכאשר הלקוח יהיו לו לפחות 51% אחוז של וודאות לסגור איתך את העסקה, הוא יסגור איתך את העסקה. ... שהוא לא צריך וכיוב. ולכן יש 2 סיבות אפשריות, למה הלקוח לא רוצה לסגור עסקה כאן ועכשיו. 1 - כי הוא לא בטוח במידת ההתאמה של המוצר שלך לצורך שלו, גם ביחס לשאר ... במקום כאן ועכשיו. ושוב, 2 סיבות למה הלקוח לא סוגר עסקה כאן ועכשיו. 1- הוא לא בטוח שהמוצר שלך זאת האפשרות הכי טובה עבורו, ביחס לשאר האפשרויות שלו. 2 - ... כאן, שיכולות להיות הרבה מאוד סיבות למה הלקוח מפחד לקבל החלטה במקום. אולי יש טראומה ללקוח, אולי הלקוח מפחד לקבל החלטה, כי בעבר הוא קיבל החלטה ורימו אותו. ... שלו. וברמת העיקרון, גם לכל הסיבות האלו, יש מענה. דהיינו, אם לדוגמה היינו יודעים בוודאות שהלקוח חושש לקבל החלטה, כי הלקוח חושש לצאת טיפש בעיני אשתו, או ... את הטראומה של הלקוח, שרק היא הסיבה לכך שהלקוח לא סוגר עסקה. ואל תאשים את הפחד של הלקוח לסגור עסקה באופן כללי. כי הסיבות האלו שהן סיבות רגשיות, הן קיימות רק היכן שיש ללקוח ספק רציונאלי לגבי כמה העסקה טובה לו. אבל כאשר הלקוח בטוח בצורה רציונאלית ושכלית, ... קשה לקבל החלטה? מה לדעתך הסיבה? האם הוא מבין את הכל, אבל פשוט קשה לו לקבל החלטה מסיבות שונות, או שהוא לא מבין את הכל? מה האמת שלך? בקיצור, לשפר את יצירת האמון עם הלקוח, לשפר את איתור צרכי הלקוח, לשפר את ...

... דבר? אהבה עצמית אמיתית, לפי אליעד כהן, היא אהבה עצמית שאינה תלויה בשום גורם חיצוני או פנימי, ואינה מבוססת על סיבות או תנאים מסוימים. על פי ההסבר שלו, אהבה עצמית אמיתית היא המצב היחיד שבו האדם מוגן לחלוטין מפני כל פגיעה או תחושה של רע. זאת בניגוד לאהבה עצמית ... כלל תחושה של רע גם במצבים קשים ביותר, כי הוא אינו מפריד בין טוב ורע. מדוע אהבה עצמית לא יכולה להיות תלויה בסיבות או תנאים? אליעד מסביר שאם אדם אוהב את עצמו בגלל סיבות מסוימות, כגון תכונות חיוביות שיש לו או הישגים שהצליח בהם, אז בהכרח האהבה שלו לעצמו מוגבלת ותלויה בתנאים. זאת משום שלכל אדם יש אינסוף חסרונות ... לתפיסת מציאות שבה הרע נתפס אצלו כשווה לטוב. לשם כך עליו לבצע תהליך התבוננות פנימית שבו הוא מנסה להבין את הסיבות שבגללן הוא מגדיר משהו כטוב ומשהו אחר כרע. עליו לחקור את השורש של הרצון שלו בטוב ולשאול למה בכלל הוא רוצה להרגיש טוב ולמה בכלל הוא מעדיף שטוב לו על פני רע לו. ההתבוננות הזאת מובילה את האדם להבין שבמהותו אין שום סיבה אמיתית להעדיף את הטוב על פני הרע, כי בעומקם של דברים, הטוב והרע הם מושגים שרירותיים בלבד. לדוגמה, אדם יכול לבדוק עם עצמו מדוע הוא רוצה שיקרה משהו מסוים ולא רוצה משהו אחר, ולגלות שאין לו סיבה מוחלטת להעדפה הזאת. על ידי ההתבוננות הזו, התפיסה שלו משתנה והוא מתחיל לראות בטוב וברע מושגים חסרי משמעות מוחלטת, ואז הוא אוהב את המציאות ואת ... ניתן לזיוף, ולכן כל ניסיון לאהוב את עצמך בצורה מלאכותית ייכשל. אהבה עצמית אמיתית היא לא התאהבות בעצמך בגלל סיבות מסוימות, אלא מצב שבו האדם מבין שאין לו שום סיבה לא לאהוב את עצמו, ולכן האהבה שלו לעצמו היא מוחלטת וטבעית. מהי השתוות הרצון ולמה היא הכרחית לאהבה עצמית אמיתית? אליעד מסביר שהשתוות הרצון היא ... המציאות באופן טבעי וממילא גם את עצמו. לסיכום: אליעד כהן מסביר שאהבה עצמית אמיתית נובעת מהבנה עמוקה שאין שום סיבה להפריד בין טוב ורע, וכאשר האדם מגיע למצב הזה, הוא אוהב את עצמו ואת המציאות בשלמות וללא תנאי. מהי אהבה עצמית אמיתית? איך לאהוב את עצמי באמת? ... את חצי הכוס הריקה. ולכל אחד יש אין סוף חסרונות. ועל האדם לאהוב את עצמו בשלמות. ועל האדם לאהוב את עצמו בלי סיבות כלשהן. וביארתי כי אהבה עצמית היא תוצאה של אהבת המציאות. ואהבת המציאות היא תוצאה של שינוי תפישת הטוב והרע, שהאדם תופש אותם כדבר אחד. ואצל ילד קטן שלא מבדיל בין טוב לרע, אצלו יש אהבה עצמית אמיתית ללא סיבה כלשהי. וביארתי שאהבה עצמית אמיתית, היא לא התאהבות בעצמך. והרגש של האדם יודע להרגיש מתי האדם משקר את עצמו. ואהבה עצמית אמיתית אפשרית רק כאשר ... כי האדם צריך להבדיל בין טוב לרע, ואעפכ לא להבדיל ביניהם. והדרך להגיש להשתוות הרצון, היא על ידי חיפוש הסיבה שבגללה האדם תופש את המציאות כפי מה שהיא. ועל האדם לחקור מהיכן מגיע הרצון להרגיש טוב. ומי שיתבונן מספיק, יגיע לנקודה שבה הטוב והרע נמצאים ...

... האם הוא עושה את מעשיו למען תכלית הגיונית וברורה. לדבריו, אדם משוגע הוא זה שמבצע פעולות חסרות משמעות או סיבה ברורה. לדוגמה, משוגע הוא מישהו שפתאום מחליט לדפוק את הראש בקיר או לבצע פעולה חסרת פשר. הסיבה שאנחנו מכנים אותו משוגע היא שאיננו מבינים את הסיבה שבגללה הוא עושה את מעשיו. אך אם נבין את הסיבה, ונחשוב שהיא מוצדקת, אזי נכנה אותו חכם. אליעד טוען כי אם נתבונן לעומק נבחין כי כל בני האדם למעשה עושים את מעשיהם ללא סיבה אמיתית, ולכן כולם משוגעים. גם כאשר אדם חושב שיש לו סיבות טובות למעשיו, אליעד מסביר שהסיבות הללו אינן באמת מחייבות, והאדם יכול היה באותה מידה לבחור אחרת. כאשר האדם שואל את עצמו מדוע הוא עושה פעולה מסוימת, הוא מגיע למסקנה שהוא רוצה לעשות אותה, אך אין באמת סיבה הכרחית לכך שירצה דווקא את הרצון הזה ולא אחר. אם לאדם הייתה באמת בחירה חופשית, הוא יכול היה לבחור לפעול אחרת, גם אם יש סיבות רבות שתומכות בפעולה אחת ספציפית. ובכל זאת, הוא לא עושה זאת, מה שמצביע על כך שאין לו באמת מושג למה הוא עושה את הדברים שהוא עושה. מדוע אין לאף אחד מושג ... התנהגות זו, לדבריו, היא ההוכחה הטובה ביותר לכך שהאדם אכן משוגע, משום שהוא עושה את הפעולות הללו ללא סיבה אמיתית, באופן חסר היגיון. למה אף אחד לא מבין את תכלית החיים? אליעד מדגיש שהסיבה שאף אחד לא מבין את תכלית החיים היא משום שאף אחד לא מבין באמת מה תכלית המציאות עצמה. הוא מסביר שגם אם מישהו יטען שהתכלית של המציאות היא לעשות טוב, ... אליעד מציע שהדרך היחידה להפוך מאדם משוגע לאדם נורמלי היא לחפש את האמת. אדם צריך לנסות להבין באמת מה הסיבה שהוא רוצה דברים מסוימים ולא אחרים, ולשאול מדוע הוא חי בכלל. לדבריו, השאלות האלה אמנם עלולות לעורר חרדה או תחושת שיגעון, אך בפועל, הן הסימן לכך שהאדם ... שהוא עושה, הוא יכול לחיות חיים נורמליים וטובים באמת. אדם נורמלי, לפי אליעד, הוא אדם שמבין לעומק את הסיבה האמיתית למעשיו, ולכן מסוגל ליהנות באמת מכל פעולה בחייו. לסיכום, אליעד כהן טוען שכל האנשים משוגעים מעצם העובדה שאין להם הבנה אמיתית ועמוקה למה הם ... מהשיגעון הזה היא באמצעות שאלת שאלות עמוקות וחיפוש אחר האמת האישית, עד להבנה מלאה של משמעות החיים והסיבה האמיתית לפעולותינו. מהי משמעות החיים? האם יש בחירה חופשית? למה אנשים משוגעים? האם אני משוגע? איך לחפש את האמת? למה אנחנו חיים? מה התכלית של המציאות? אחד ההסברים בין המשוגע ביחס לחכם. האם האדם עושה את מעשיו ביחס לתכלית נכונה? משוגע חי בלי סיבה, עושה דברים בלי סיבה. אם היינו מבינים אותו לא היינו אומרים שהוא משוגע. אם נבין את הסיבה שלו ונחשוב שהיא מוצדקת נאמר שהוא חכם. ככל שאדם עושה את מעשיו בסיבה יותר הגיונית הוא ייחשב יותר כאדם חכם. מי שייסתכל יבין שכולם משוגעים מפני שכולם עושים את מעשיהם ללא סיבה, מה זאת אומרת ללא סיבה? אם אדם ישאל את עצמו למה אני עושה את הדבר הזה מה הסיבה שאני עושה כך וכך? אם נחקור נגלה כי אני רוצה לעשות את הדבר הזה. עכשיו נשאל את האדם מה הסיבה שאתה רוצה את זה ולא אחרת? כי יש סיבות כאלה וכאלה מה הסיבות שהסיבות האלה ולא אחרות? האם זה מחייב אותך? יש 100 סיבות ואני עושה אחרת. שום דבר ממה שהאדם עושה זה לא מחויב. מה הסיבה שאכפת לך מהסיבות? לאף אחד בעולם אין מושג למה הוא עושה את המעשים שלו ומצד האמת כולם משוגעים. אחד מהעומקים אדם אין לו שמץ של מושג למה הוא עושה את הפעולות שלו. בסוף הוא ... את הרצון שלי? ומי שיחקור יגלה שאין לו שמץ של מושג: למה הוא עושה? כי כל הפעולות שלו נובעות מרצונות. מה הסיבה? הוא יבין שאין לו שמץ של מושג למה הוא עושה. רובם ככולם משוגעים, אדם יודע מראש שאם ישיג את זה הוא לא יהיה מאושר. הוא ירגיש רע אחרי זמן מה בדיוק כמו ... החיים, מהי תכלית המציאות אי אפשר להבין אותה התכלית של המציאות לעשות טוב. מאחר שאף אחד לא מבין מה הסיבה שכל דבר קיים? ממילא אף אחד לא מבין תכלית החיים ואדם שלא יודע מה התכלית ועובד ועובד הוא משוגע. אתה לא צריך לפחד להשתגע משאלות, אתה כבר משוגע. אתה רוצה ... האדם, הכוונה שיחפש את האמת. השיגעון של האדם שחי בלי מחשבה צריך לשגע את האדם הכוונה שיחפש את האמת, מה הסיבה שאתה חי מה ה

... הוא מדגיש שוב ושוב שהאדם תמיד מחפש פתרונות חיצוניים לבעיותיו: אם רע לו, הוא מחפש סיבה חיצונית, אם יש לו חרדה, הוא חושב שזה בגלל אירוע ספציפי או אדם מסוים. אך אליעד מסביר שהבעיה האמיתית והיחידה שקיימת היא חוסר הבנה של האדם את המציאות עצמה. כל עוד האדם לא ... כל דבר שקורה. מדובר בהבנה שאין בה ספקות, אין בה שאלות פתוחות, הבנה מלאה ומוחלטת של סיבת הסיבות של המציאות. הוא מסביר שכאשר האדם באמת יבין את המציאות, הוא לא יוכל יותר להרגיש סבל או חרדה, כי סבל וחרדה מגיעים אך ורק מחוסר הבנה או מאי - ידיעה. לדוגמה, אדם מפחד מהמוות. הסיבה לכך היא כי הוא לא יודע באמת מה זה מוות, למה הוא מת, ומה בדיוק קורה אחרי המוות. אם היה מבין באופן מוחלט מה זה מוות, הוא לא היה מפחד כלל. לפי אליעד, הבעיה של האדם היא אי ... האדם האחר שמכעיס אותי? שאלות אלה, אם נחקור אותן לעומק, יובילו את האדם להבנה של סיבת הסיבות של המציאות עצמה. אליעד נותן דוגמה נוספת: אדם שסובל מבדידות, יכול לשאול את עצמו למה בכלל קיימת אצלו תחושת בדידות, למה בכלל קיימים אנשים נוספים במציאות שלו, ומה המקור של ... הזו משנה את הצורה בה אנחנו תופסים את המציאות. מה הקשר בין השאלה מי ברא את העולם לבין סיבה ותוצאה? שאלת מי ברא את העולם? לא נפרדת רק מהתשובה אלא גם מההבנה של הסיבה והתוצאה. על פי ההסבר, ישנן שתי גישות אפשריות: האחת טוענת שהעולם נברא, והשנייה טוענת שהעולם תמיד היה קיים. יש אינסוף טיעונים לכאן ולכאן, ובכל מקרה הפילוסופיה שנוגעת לסיבה ותוצאה מצביעה על המורכבות שבמציאות. ההתעמקות בשאלה הזאת מגלה כי לעיתים קרובות התשובה היא לא מה שחשבנו. בסופו של דבר, כשאנחנו בוחנים את השאלה לעומק, אנו מגיעים להבנה שאין למעשה הבדל מוחלט בין יש סיבה לבין אין סיבה - כל מהות של השאלה טמונה בהבנתה, ולא בהנחות השטחיות שאנחנו מביאים אליה. כל ההבנה נובעת מהמקום שממנו נשאלת השאלה, ואין בהכרח תשובה חד משמעית. כיצד נוכל להבין את השאלה ... כי האדם רואה את כל הדברים כחלק מאותו שלם אינסופי. הבנת השאלה והתשובה כיחידה אחת הקשר בין סיבה ותוצאה בפילוסופיה העולם המתוכנן והאקראי הפסקת הסבל והלחץ באמצעות הבנת הספק ההבנה של טוב ורע במציאות אחת השלמות שבאחדות והתבוננות בחיים חוויית טוב ורע מתוך שלמות פנימית מה הסיבה שאני לא נותן תשובות? זה לא סתם. אתה רוצה תשובה שב תשאל את השאלה. למה אני לא נותן את התשובה? יש מציאות את המציאות הזו משהו יצר מישהו שואל שאלה, למה נוצרה המציאות? תן את ... שהעולם לא קיים. כאשר האדם מבין את המהות של השאלה הוא מבין את התשובה. אין הבדל בין יש סיבה לאין סיבה וכו. אם הוא היה מבין שיש סיבה ואין סיבה, זה לא הכוונה שיש סיבה או אין סיבה. לא הייתה שאלה. כדי להגיע לשכל שאין סיבה ויש סיבה זה אחד, לשם כך צריך לחקור מה הסיבה הראשונה. למה אני לא אומר לו את התשובה, אין סיבה ויש סיבה זה אחד, כי זה לא משמעותי עבורו הוא מבין את הדברים מתוך הנפרדות. העניין הוא שהוא יבין את השורש של השאלה. ואז אתה מגיע לפרדוקס שאתה יכול להוכיח את כל הצדדים, כאשר אני ... זה חוויה של הנפרדות. צריך את הנפרדות. אם האדם היה ביום יום היה חושב שאין הבדל בין יש סיבה לאין סיבה לא היית אוכל. למה אדם עושה פעולה? אני מדבר כדי שתבין. כל העולם שלנו בנוי על קונספט של סיבה ותוצאה. אם האדם בחוויה האישית שלו חווה רק את הנפרדות אז הוא בבעיה. במציאות שלנו יש את 2 הפרספקטיבות גם האחדות וגם הנפרדות. אני מנסה לחבר אותו להבנה שאין הבדל ויש הבדל ... את האמת פירושו לא לפחד, האם החיים האלה טובים או רעים? נעשה רשימה למה החיים טובים נחפש סיבות למה החיים רעים נחפש סיבות למה החיים טובים. צריך להגיע למוחלטות נעשה רשימה. למה החיים טובים נמצא סיבות למה החיים רעים נמצא סיבות. האם הדברים שאנחנו חושבים שהחיים טובים רעים זה טוב רע? יש אחד שיקבל את רוע הגזירה ויש אחד שיתאמלל. השאלה שאת צריכה לשאול את עצמך האם מה שאני אומר זה אמיתי או לא? אם זה ... המציאות. אתה ככ מבטל את היישות, שאתה רואה שהכל זה אלוהים. הרע נובע מכך שאתה לא מבין מה הסיבה, מה שבאמת גורם להרגיש רע, שאתה מחפש את ה

... מתבססות על הנחות יסוד, על הנפרדות שבין יש לאין, בין טוב לרע, בין סיבה לאין סיבה, או בין מתוכנן לאקראי. לכן, הדרך להבין את התשובה לשאלות היא להעמיק לתוך השאלה עצמה. כאשר אדם שואל מי ברא את העולם?, הוא מניח מראש שקיימות אפשרויות כמו העולם נברא או ... שהתשובה היא שאין הבדל בין האפשרויות, ולכן אין באמת שאלה. האם יש סיבה או שהכל אקראי? בשאלה האם לעולם יש סיבה או שהוא נוצר באופן אקראי, ההסבר של אליעד כהן מוביל לאותו רעיון. כאשר אדם חוקר את מושג הסיבה הראשונה ומעמיק לתוך השאלה האם יש סיבה או אין סיבה, הוא יגלה שלמעשה אין הבדל בין יש סיבה לאין סיבה. ההבנה העמוקה היא שלומר יש סיבה או אין סיבה זה למעשה אותו הדבר. כאשר אדם יבין שהאפשרויות האלו זהות, הוא לא יוכל להמשיך להחזיק בשאלה. מה המשמעות של תכנון מול אקראיות? כשאדם שואל אם העולם מתוכנן או לא מתוכנן, ... השאלה, אתה תבין שגם התשובה היא לא באמת נפרדת מהשאלה. מה הכוונה שאין סיבה ויש סיבה בעולם? השאלה אם יש סיבה או אין סיבה היא שאלה שמטעה את האדם. ככל שתחקור את השאלה הזו, תבין שהבנתה היא התשובה. כלומר, אין הבדל בין יש סיבה לבין אין סיבה, כי השאלה הזו למעשה לא קיימת. כדי להבין זאת לעומק, צריך להבין מהי הסיבה הראשונה, ומה המהות של אותה סיבה. ברגע שאתה תופס את מהות השאלה, תבין שאין כל הבדל בין יש סיבה ואי סיבה, וזו התשובה לכל השאלות בנוגע לסיבה. מה זה תכנון ומה זה אקראי? בדיוק כמו בשאלה על הסיבה, גם בשאלת התכנון והאקראיות צריך לחקור את המשמעות של כל מונח. יש המון שאלות לגבי האם העולם מתוכנן או לא, ואם כן - כיצד הוא מתוכנן. כשאדם מבין את המהות של המושגים הללו, ... שמאחורי הסבל? הבנת תכנון ואקראיות כיצד להתמודד עם חוסר ידיעה מה הסיבה שאני לא נותן תשובות? זה לא סתם. אתה רוצה תשובה שב תשאל את השאלה. למה אני לא נותן את התשובה? יש מציאות את המציאות הזו משהו יצר מישהו שואל שאלה, למה נוצרה המציאות? תן ... האדם מבין את המהות של השאלה הוא מבין את התשובה. אין הבדל בין יש סיבה לאין סיבה וכו. אם הוא היה מבין שיש סיבה ואין סיבה, זה לא הכוונה שיש סיבה או אין סיבה. לא הייתה שאלה. כדי להגיע לשכל שאין

... בחירה חופשית לגמרי, או שאולי כל בחירה שלו מוכתבת על ידי סיבות חיצוניות ופנימיות שאינן תלויות בו. לדבריו, בחירה חופשית אמיתית פירושה יכולת לבחור כל אפשרות שהיא, בלי שתהיה שום סיבה קודמת שתחייב את הבחירה הזאת. לדוגמה, אליעד מתאר מצב שבו מישהו בוחר לשבת על כיסא. במבט ראשוני נדמה שזו בחירה חופשית, אבל אליעד מדגיש שזו לא באמת בחירה חופשית לחלוטין. האדם בוחר לשבת על הכיסא בגלל סיבה קודמת, למשל העייפות שלו. העייפות היא זו שהכתיבה את הבחירה לשבת. ואם הוא לא היה עייף, לא הייתה לו סיבה לשבת, ולכן הוא לא היה יושב. מכאן יוצא שהאדם לא באמת בחר באופן חופשי לשבת, אלא הוא היה חייב לשבת כתוצאה מסיבה כלשהי, שהיא העייפות שלו. אליעד מוסיף דוגמה נוספת של אדם שבוחר בין קפה לתה. במבט ראשון נראה שהאדם בוחר באופן חופשי, אבל אם מתעמקים, האדם בוחר בקפה או בתה לפי העדפה שנמצאת ... חופשית אמיתית, האדם צריך להיות מסוגל לבחור מבלי שתהיה שום סיבה קודמת לבחירה שלו, כלומר, לבחור מתוך שוויון מוחלט בין כל האפשרויות, ללא כל העדפה קודמת. אליעד מסביר שאם יש לאדם אפילו העדפה קטנה או סיבה קטנה לבחור באפשרות מסוימת, זו כבר אינה בחירה חופשית באמת. לדוגמה, אם מישהו צריך לבחור בין שני מוצרים, והוא מעדיף מעט מוצר אחד על פני השני, זו אינה בחירה חופשית אמיתית, כי ... כי בחירה חופשית אמיתית יכולה להתקיים רק כאשר אין אפילו סיבה אחת לבחור באף אפשרות ספציפית. מדוע האדם חושב שיש לו בחירה חופשית? אליעד מסביר שהאדם חושב שיש לו בחירה חופשית כי הוא חווה את עצמו כמי שבוחר ומחליט. האדם אינו מודע לכל הסיבות הפנימיות שגורמות לו לבחור בצורה כזו או אחרת. בגלל חוסר המודעות הזו, האדם בטוח שהוא בוחר באופן חופשי. האדם מרגיש שהוא היה יכול לבחור אחרת, אבל בפועל, הוא תמיד מוגבל על ידי סיבות עמוקות בתוכו, שהוא אינו מודע להן. כיצד להבחין בין בחירה חופשית לבין חוסר בחירה? כדי להמחיש זאת בצורה יותר ברורה, אליעד נותן דוגמה של אדם שנכנס לחדר מלא בכיסאות. הוא יכול לבחור ... הוא מרגיש שיש לו בחירה. אך בפועל, הוא יבחר בכיסא אחד מתוך סיבה מסוימת - או שהוא קרוב יותר אליו, או שהוא נראה נוח יותר, או שהוא פשוט בולט יותר לעין. הוא לא בוחר באופן חופשי לגמרי, אלא מתוך סיבות קודמות. הבחירה שלו תמיד מושפעת מגורמים קודמים שאינם נתונים לשליטתו המלאה. דוגמה נוספת היא אדם שנוסע בכביש ומגיע לצומת. האדם יכול לפנות ימינה או שמאלה, והוא מרגיש שיש לו בחירה ... אבל בפועל, מסביר אליעד, האדם יבחר לפנות ימינה או שמאלה בגלל סיבה קודמת. אולי הוא רוצה להגיע ליעד מסוים שנמצא בכיוון אחד, ואולי הוא סתם רוצה להימנע מעומס תנועה בכיוון השני. בכל מצב, הבחירה שלו אינה חופשית באמת. כיצד ניתן להשתחרר מאשליית ... החופשית היא להכיר בכך שכל פעולה שהאדם עושה היא תוצאה של סיבות פנימיות וחיצוניות. כאשר האדם מתחיל לראות את הסיבות האלו בבירור, הוא מבין שהוא מעולם לא היה באמת חופשי לבחור. ההבנה הזו גורמת לאדם לחוות תחושה של שחרור, כיוון שהוא מבין שאין לו באמת שליטה מוחלטת, ולכן הוא מפסיק להאשים את עצמו ...

... את השני ובכל זאת נשארים בלתי מוגבלים. זה נראה אבסורדי, אבל הוא מדגיש שזה בדיוק אותו אבסורד כמו לומר שאלוהים אחד יכול להגביל את עצמו ולהישאר כל יכול. האם יש סיבה אחרת שמונעת ריבוי אלוהים? טענה ... ובכל זאת הן קיימות בו זמנית בלי להפריע זו לזו. זה שהאדם אינו יכול להבין זאת בשכלו, לא אומר שזה לא יכול להתקיים במציאות אובייקטיבית. האם אפשרי שיש יותר מסיבה ראשונה אחת? אליעד כהן מרחיב את השאלה ומציין שגם מושג הסיבה הראשונה, שנהוג לייחס לאלוהים, לא מוכיח בהכרח את אחדות האלוהות. לטענתו, אפשר שיהיו כמה סיבות ראשונות שפועלות במקביל, ואף שהדבר ... של אלוהים אינסופי ובלתי מוגבל. האם אלוהים יכול להגביל את עצמו? מהו פרדוקס האבן? האם מושג האינסוף מצביע בהכרח על אחדות מוחלטת? כיצד מתייחסים לרעיון של כמה סיבות ראשונות? האם יכול להיות יותר ... ישויות מקבילות. עם זאת, נטען שגם זה מבוסס על מגבלה של השכל האנושי, שלא תופס ריבוי של אינסוף. ייתכן שבמציאות על - שכלית כן ייתכנו כמה ישויות אינסופיות או כמה סיבות ראשונות. בהמשך, נטען שיש גישה ... את הסתירות העומדות בבסיס הסוגיה. האם אלוהים יכול להגביל את עצמו? מהו פרדוקס האבן? האם מושג האינסוף מצביע בהכרח על אחדות מוחלטת? כיצד מתייחסים לרעיון של כמה סיבות ראשונות? הפעם אני רוצה לדבר על ... אז הוא עצמו מוגבל. ואם נפתח את הנושא הזה, נגיע לשאלה יותר בסיסית, למעשה לא צריך להסתבך כל כך, כדי להוכיח שאין שני אלוהים. לא יכול להיות שיש שני אלוהים, מסיבה אחרת, במקום כל התסבוכת הלוגית הזאת ... פי כן בשכל האנושי זה לא נתפש. וזה שזה לא נתפש בשכל של האדם, זה לא אומר שזה לא יכול להיות מבחינה אובייקטיבית. אסביר את זה בעוד דרך, נגיד שיש אלוהים אחד, שהוא הסיבה של כל הסיבות, ואם הגדרת אלוהים היא הסיבה הראשונה, ממילא לא יכול להיות שני אלוהים, כי לא יכול היות שני סיבה ראשונה. אבל אולי כן יש יותר מסיבה ראשונה אחת, וזה שאתה לא מבין בשכל ... יש הסבר? וזה שאלוהים קיים בלי מקום וזמן, זה ישהו כן מבין את הנושאים האלו? לא מבינים ואומרים שזה מעל השכל אבל אז זה אומר שמעל השכל יכול להיות כמה אלוהים, כמה סיבה ראשונה, יש כמה אינסוף יכול להית ...