ניתוח סיבתיות, מה קדם למה? איך לנתח סיבה ותוצאה? הסיבה קדמה לתוצאה, התוצאה קדמה לסיבה, מה קדם למה? מהי סיבה? מהי תוצאה? איך לנתח תהליכים? ניתוח תהליכים, ניתוח סיבה ותוצאה איך מנתחים נכון סיבה ותוצאה? כדי להבין לעומק מהי סיבה ומהי תוצאה ואיך נכון לנתח קשרים של סיבתיות, אליעד כהן מסביר תחילה מה ההבדל בין סיבה לתוצאה ומדגיש שהסיבה תמיד קודמת לתוצאה. לפי אליעד, אירוע או פעולה המתרחשת קודם היא הסיבה, ואילו הפעולה או האירוע המתרחש כתוצאה מכך, הוא התוצאה. לדוגמה, אם בניין קרס לאחר שהסיקו אדריכל במקום מהנדס, אז הסיבה היא בחירת האדריכל במקום המהנדס, והתוצאה היא קריסת הבניין. עם זאת, אליעד מבהיר שהקשר בין סיבה לתוצאה אינו תמיד ברור כל כך, ולכן צריך לשאול שלוש שאלות מרכזיות כדי לנתח נכון את הסיבתיות: האם הסיבה שהוזכרה באמת התרחשה? האם הסיבה שהוזכרה בהכרח מובילה לתוצאה שקרתה? האם התוצאה שקרתה יכולה הייתה לנבוע מסיבה אחרת לגמרי או אפילו מסיבה הפוכה? איך ניתן לזהות סיבה לעומת תוצאה? אליעד מביא דוגמה פשוטה מהחיים: אדם שאוכל כי הוא רעב. הוא שואל האם האדם אוכל כי הוא רעב או שהוא אוכל כדי להיות שבע. הוא מחדד, כי הרעב יכול להיחשב כסיבה ראשונית שגורמת לאדם לאכול, אך הסיבה הישירה לפעולת האכילה היא הרצון להרגיש שבע. כלומר, קיים תכנון ומחשבה על התוצאה העתידית עוד לפני שהפעולה מתרחשת בפועל. אליעד מסביר שהסיבה היא תמיד לפני התוצאה, ולכן כאשר האדם אוכל, פעולת האכילה (הסיבה) מתרחשת לפני ההגעה למצב של שובע (התוצאה). דוגמה נוספת שאליעד נותן היא לגבי אדם שהולך לעבוד בשביל משכורת. אם האדם עבד אך בסוף לא קיבל את המשכורת, נשאלת השאלה האם הסיבה לעבודה שלו היא עצם הרצון במשכורת (סיבה) או העובדה שבסוף קיבל משכורת (תוצאה). אליעד מסביר שהסיבה האמיתית היא תמיד הרצון, כלומר, המחשבה שהייתה לפני הפעולה, ולא התוצאה הממשית שהתרחשה בפועל. האם סיבה תמיד מתרחשת לפני תוצאה? אליעד מתייחס לנקודה פילוסופית עמוקה יותר: איך ייתכן שמשהו שטרם קרה משפיע על מה שקורה ... משהו בעתיד הם אלו שקורים לפני הפעולה בפועל. כלומר, מה שמניע את הפעולה זה המחשבה על התוצאה העתידית, שהיא הסיבה האמיתית שמקדימה את התוצאה. איך בודקים אם סיבה אכן גרמה לתוצאה מסוימת? אליעד מלמד שיטה לניתוח נכון של סיבתיות באמצעות הצגת המשפט זה קרה בגלל זה, והפרכתו ... ההפך של המשפט המקורי. לדוגמה, אם נטען שהחניון קרס בגלל שהסיקו אדריכל ולא מהנדס, ניתן לבדוק כך: האם באמת הסיבה (החלפת מהנדס באדריכל) התרחשה? האם באמת הסיבה הזאת חייבה את התוצאה (קריסת החניון)? האם ייתכן שהתוצאה הייתה מתרחשת מסיבה אחרת לגמרי, או אפילו להיפך, שהחלפת האדריכל במהנדס הייתה מונעת את הקריסה? לדוגמה, אליעד מסביר שאפשר לשאול אם החניון היה קורס גם אם המהנדס המקורי היה אחראי. או האם בכלל קרס מסיבה אחרת לגמרי, למשל עומס יתר על הגג או אירוע חיצוני לא צפוי. אפשר גם לשאול שאלה הפוכה, האם בחירת ... דווקא הייתה אמורה למנוע את הקריסה ולמרות זאת הקריסה התרחשה. באמצעות השאלות האלו אפשר לבדוק עד כמה הקשר בין הסיבה לתוצאה הוא אמיתי, הכרחי, ומחויב. מה המשמעות של הביטוי למרות בניתוח סיבה ותוצאה? אליעד מסביר גם את המושג למרות, שאומר שהתוצאה התרחשה אף שלא הייתה אמורה להתרחש בהינתן הסיבה שהייתה אמורה למנוע אותה. לדוגמה, אם למרות שהחניון תוכנן על ידי מהנדס (סיבה שאמורה למנוע קריסה), הוא בכל זאת קרס, המשמעות היא שהסיבה כביכול לא פעלה או שהייתה סיבה אחרת שגברה עליה. איך לדעת אם סיבה היא אמיתית ומחויבת? אליעד מדגיש שחשוב לשאול לא רק אם הסיבה אכן התרחשה, אלא האם היא באמת הסיבה המחויבת לתוצאה. ייתכן שהסיבה היא בכלל פרשנות ולא עובדה. הוא מציע לבדוק האם יש אינטרס מסוים למי שטוען את ... יש תמיד לחקור לעומק את המהות של הסיבה, לבדוק עד כמה היא ודאית, מחויבת, ואם התוצאה לא יכלה לנבוע מסיבות אחרות. יש תמיד לשאול האם הקשר שנוצר הוא מחויב או שהוא רק פרשנות ואינטרס של מישהו שטוען אותו. איך ...

חקירת סיבת הרצון, מה הסיבה שאני רוצה משהו? לגלות את סיבת הרצון, אני רוצה בלי סיבה, רצון מבחירה חופשית, של מי הרצון הזה? למה אני רוצה משהו? למה יש לי רצון? מה הסיבה של הרצון? לא מוצא את הסיבה מה הסיבה שאני רוצה משהו בכלל? אליעד כהן דיבר על נושא הרצונות שלנו ועל כך שאנשים נתקלים לעיתים קרובות במצב שבו יש להם רצון מסוים, אבל הם לא מצליחים להבין מה הסיבה לכך. לפי אליעד, בדרך כלל כשמשהו רע לנו, אנחנו מנסים להיפטר מהרצון שלנו או לשנות אותו, במיוחד כאשר אנחנו ... למה שקרה, או את האופן שבו אנחנו חושבים על האירוע הזה. האם כל רצון שיש לנו חייב להיות עם סיבה? כאשר אדם חוקר את עצמו ושואל למה הוא רוצה משהו, ישנן כמה אפשרויות לתוצאה של החקירה הזאת: אפשרות ראשונה: הוא מגלה סיבה מסוימת לרצון שלו. במקרה כזה, תמיד יהיה ניתן להמשיך לשאול מדוע הוא רוצה את הסיבה הזו, כלומר, החקירה לא מסתיימת, אלא ממשיכה לשאלה נוספת ועמוקה יותר. אפשרות שנייה: הוא לא מצליח למצוא סיבה, ולכן אומר לעצמו שאין סיבה. כאן עולה השאלה: האם האדם באמת משוכנע שאין סיבה, או שאולי הוא עדיין לא מצא אותה? לפי אליעד, אם אדם באמת בטוח שאין סיבה, אז הוא אמור להיות במצב שבו גם אם אלוהים בכבודו ובעצמו היה מגיע ואומר לו שיש סיבה לרצון שלו, הוא היה בטוח לחלוטין שאלוהים טועה ושאין סיבה אמיתית לרצון הזה. אם עדיין יש ספק, זה סימן שהוא עדיין חושב שאולי קיימת סיבה. האם ניתן בכלל להרגיש משהו ללא סיבה אמיתית? לפי אליעד, לא יכול להיות מצב של רגש או רצון ללא סיבה. לדוגמה, אם אדם טוען שהוא מפחד ללא סיבה, אז ניתן לשאול אותו למה הוא לא מפחד מדברים אחרים רבים שאין לו סיבה לפחד מהם. אם אין סיבה, למה הרגש הזה ספציפי מופיע דווקא עכשיו? אם באמת היה אפשר להרגיש דברים ללא סיבה, הרי שהיינו מסוגלים להרגיש כל דבר אחר, כמו צחוק, בכי או גועל ללא כל סיבה. אבל אנחנו לא יכולים לעשות זאת. לכן כל רגש, כל רצון, וכל מחשבה חייבים להגיע מסיבה כלשהי, גם אם אנחנו לא מודעים אליה כרגע. איך אפשר להוכיח שכל מה שאני מרגיש הוא מסיבה מסוימת? אליעד מסביר שאם באמת האדם מאמין שאין סיבה, אז צריך להיות קל מאוד לשכנע אותו להרגיש או לחשוב דברים חדשים ללא סיבה. לדוגמה, אם האדם לא יודע על קיומה של מדינה מסוימת, למה הוא לא פשוט מתחיל לדעת עליה בלי סיבה? העובדה שהאדם לא יכול להרגיש או לדעת דברים חדשים ללא סיבה מוכיחה שלכל דבר בחיינו, ללא יוצא מן הכלל, יש סיבה מסוימת, גם אם היא נסתרת מעינינו. מה יקרה אם אדם באמת יגיע למסקנה שאין סיבה לרצון שלו? לפי אליעד, אם האדם יגיע לחוויה של וודאות מוחלטת של אין סיבה לרצון מסוים, הוא עשוי להרגיש תחושת חופש גדולה. במצב כזה, הוא מבין שאף גורם חיצוני לא מכריח אותו לרצות ... רוצה, כי ככה הוא החליט ואין לו יותר ספק או קונפליקט פנימי לגבי זה. מה קורה כשמישהו חושב שאין סיבה ובכל זאת מתנהג כאילו יש סיבה? אליעד מציין את האבסורד בכך שאדם יכול לטעון שאין סיבה לרצונות שלו ובכל זאת להמשיך להתנהג כאילו יש סיבה. למשל, אדם שאומר שאין סיבה לרצון שלו שיאהבו אותו, אבל הוא עדיין מאוד מושפע מהצורך הזה ולא מסוגל להפסיק להרגיש רע אם לא אוהבים אותו. העובדה שהוא לא יכול להשתחרר מהרצון מוכיחה שיש לו עדיין סיבה כלשהי, גם אם הוא לא מודע אליה. איך רצון ללא סיבה קשור לרעיון הבחירה החופשית? אליעד מסביר שאם אדם בטוח שאין סיבה לרצון שלו, זה אומר שאף אחד לא מכריח אותו לרצות את מה שהוא רוצה, ולכן הוא בוחר בכך באופן חופשי לחלוטין. לעומת זאת, אם קיימת סיבה כלשהי, אז האדם אינו באמת בוחר את הרצון שלו, אלא מישהו או משהו חיצוני כופה עליו את הרצון הזה. ...

... איך לפתור כל בעיה? איך לטפל באנשים? הדרכת מטפלים, איך להטיל ספק? איך להיות הכי חכם בעולם? אטיולוגיה, קשרי סיבה ותוצאה, קשר לוגי, יחסי סיבה ותוצאה, יחסי סיבה ותוצאה, יחסי סיבה ומסובב, חלק 2 תוספות - מתי נכון לשאול האם זו האמת ומתי נכון לשאול עד כמה זו האמת: כאשר ... שלה, הם האמת. ואיך להכין את רשימת המשפטים ההופכיים של הטענה, גם זה התבאר במקום אחר... תוספות - בדיקת סיבה ותוצאה אפשריות בלבד + בדיקת התוצאה שלא ביחס לסיבה: כאשר אנחנו בודקים אמיתות של טענה, ננסה לבדוק את אמיתות התוצאה בלי קשר לסיבה. לדוגמה, הנייר עלה באש והוא נשרף. סיבה: הנייר עלה באש. תוצאה: הנייר נשרף. אז נבדוק, את אמיתות הסיבה: האם הנייר עלה באש. ונבדוק את אמיתות התוצאה: האם הנייר אכן שרוף. ונבדוק את כל אחת מהבדיקות האלו בפני ... הכביסה אכן רטובה וכיוב. שבמקרים האלו, בעצם אפשרי לבדוק את אמיתות התוצאה, כשאלה בפני עצמה, גם בלי קשר לאמיתות הסיבה. יחד עם זאת, יש מצבים שבהם לכאורה נראה, שלא ניתן לבדוק את אמיתות התוצאה, בלי להתייחס לקשר שלה לסיבה. לדוגמה: טענה שאומרת, ירד הרבה גשם, וזה הולך לגרום לכך שיהיו שטפונות. סיבה: ירד הרבה גשם. תוצאה: יהיו שטפונות. אז לכאורה את הסיבה אפשרי לבדוק, האם באמת ירד הרבה גשם. אבל איך נבדוק את התוצאה בפני עצמה? כי לכאורה הבדיקה היא, האם ... להשיב לשאלה הזאת, צריך לקחת בחשבון את הגשם שירד. ולכאורה, אי אפשר לשאול עד כמה התוצאה נכונה, בלי להתייחס לסיבה. כי השאלה עד כמה יהיו שטפונות, לא עומדת בפני עצמה, אלא ביחס לסיבה כלשהי. אז איך בעצם ניתן לבדוק את אמיתות התוצאה בלי קשר לסיבה?! או לדוגמה, התעוררתי מוקדם מידי ועכשיו אהיה עייף. אז אפשרי לבדוק האם באמת התעוררתי מוקדם. אבל איך נבדוק האם באמת אהיה עייף, בפני עצמו, בלי להתייחס לסיבות כלשהן?! והתשובה לכך היא, שבכל פעם שאנחנו רוצים לבדוק משהו שהוא רק אפשרי ושהוא עדיין לא קרה בפועל במציאות, ... משהו שקרה, בעצם מניחים 2 דברים. 1 - שיש אפשרות שהתוצאה תקרה באפן כללי. 2 - שהתוצאה תקרה בגלל הסיבה שהוזכרה. ולכן נבדוק באופן כללי, האם באמת בכלל יש אפשרות שהדבר יקרה באופן כללי. לדוגמה: טענה שאומרת, ירד גשם ... ביחס למשהו שקורה או לא קורה. וממילא הטענה לא יכולה להיות נכונה. וזה עוד לפני בדיקת ההקשר הסיבתי שבין הסיבה לתוצאה. או לדוגמה: טענה שאומרת, בגלל שהבורסה נפלה אני אאבד את כל מה שיש לי. ונשאל, האם הבורסה נפלה. ... מה שיש לך. והאם זה מתחייב רק בגלל שהבורסה נפלה. ובכל מקרה המסר הוא, שתמיד צריך לבדוק את אמיתות הסיבה והתוצאה בפני עצמן, גם בלי קשר לרכיב סיבתיות כלשהו. ואם התוצאה היא רק אפשרית שהיא עדיין לא קרתה בפועל ... אז נבדוק, באופן עקרוני, האם יש אפשרות שתוצאה כזו תקרה. ואחרי שהבנו את זה, עכשיו אוסיף, כי לפעמים גם הסיבה עוד לא קרתה. וגם אז נשאל, האם הסיבה יכולה לקרות באופן עקרוני. לדוגמה: אם הילד שלי יהיה עצבני, הוא יתאבד. שאז נשאל: אמיתות סיבה: האם יש אפשרות שהילד שלך יהיה עצבני. אמיתות תוצאה: האם יש אפשרות שהילד שלך יתאבד. אמיתות הקשר סיבה ותוצאה: האם זה שהילד שלך יהיה עצבני, מחייב את זה שהוא יתאבד. האם זה שהוא יתאבד, יכול לקרות רק בגלל שהוא יהיה עצבני. ובקיצור, אם הסיבה או התוצאה עוד לא קרו בפועל, אז צריך לבדוק את הנחת היסוד שאומרת שהם יכולים לקרות באופן עקרוני. ובממוצע, יש יותר טענות שבהן התוצאה עוד לא קרתה ושהסיבה כבר קרתה, מאשר שגם הסיבה וגם התוצאה לא קרו. ולכן ההתייחסות הראשונית הייתה, למקרה שהסיבה כבר קרתה ושהתוצאה עוד לא קרתה. תוספות - בדיקת תוצאה עתידית אפשרית: כאשר בודקים אמיתות תוצאה, יש 2 אפשרויות. ... נבדוק את האפשרות העקרונית שהתוצאה תקרה. לדוגמה, את האפשרות שהנייר יהיה שרוף. לדוגמה: אני מפחד שאכשל ואז יפטרו אותי. סיבה: שאכשל. תוצאה: יפטרו אותי. בדיקת אמיתות תוצאה >> האם קיימת אפשרות כזאת שיפטרו אותי? דוגמה נוספת: אם אכשל, זה ... שיפטרו אותי. בדיקת תוצאה עתידית >> האם קיימת אפשרות שיפטרו אותי? האם קיימת אפשרות להגדלת הסיכוי שיפטרו אותי בגלל סיבה כלשהי? או שמא אם יפטרו אותי זה לא תלוי בסיבה משתנה כלשהי? לדוגמה: זריחת השמש, אפשרית, אך אין משהו שמגדיל או מקטין את הסיכוי שהיא תקרה. עוד דוגמה: סיבה: אכלתי. תוצאה: אני שבע. >> הסיבה והתוצאה כבר קרו בעבר, ניתן לבדוק אותן בפני עצמן. סיבה: אכלתי. תוצאה: אהיה שבע עוד מעט בגלל שאכלתי קודם. >> הסיבה כבר קרתה בעבר. התוצאה עתידית ביחס לסיבה שכבר קרתה. ולכן את התוצאה נבדוק בפני עצמה, האם קיימת אפשרות שאהיה שבע באופן עקרוני, בלי קשר לסיבה כלשהי. ורק אחכ נבדוק, האם הסיבה שאכלתי מחייבת את זה שאהיה שבע. דהיינו, בדיקת התוצאה ביחס לעצמה ורק אחכ ביחס לסיבה. סיבה: אני אלך לאכול. תוצאה: אני אהיה שבע, בגלל שאלך לאכול. הסיבה והתוצאה עתידיות. ונשאל עליהן באופן עקרוני. האם קיימת אפשרות שאלך לאכול? האם קיימת אפשרות שאהיה שבע, בלי קשר לסיבה ...

הסיבה הראשונה, מהי הסיבה הראשונה, האם יש סיבה ראשונה, האם יש סיבה, אין סיבה, שורש הסיבה הראשונה האם יש סיבה ראשונה לקיום העולם? אליעד כהן מדבר על שאלת הסיבה הראשונה: האם יש בכלל סיבה ראשונה לקיום המציאות או שהמציאות קיימת ללא שום סיבה ראשונית. הנושא עולה כאשר אנשים רבים תוהים לגבי המקור או הסיבה שיצרה את העולם. אליעד מסביר כי קיימות שתי אפשרויות עיקריות לשאלה הזו: האפשרות הראשונה היא שיש סיבה ראשונית ברורה, והיא שיצרה את העולם. לדוגמה, אפשר לחשוב שאלוהים או כוח כלשהו ברא את המציאות מתוך רצון או מטרה כלשהי. במקרה כזה, אפשר למצוא הסבר וסדר ברור לעולם, כי לכל דבר תהיה סיבה והסבר. האפשרות השנייה היא שאין סיבה ראשונה בכלל, והעולם פשוט קיים ללא סיבה. במקרה זה, הכל מקרי לחלוטין, ואין באמת משמעות עמוקה או תכנון לקיומו של דבר כלשהו. אליעד מתאר שאם אכן קיימת סיבה ראשונה, אפשר להבין את העולם דרך הסבר מסודר והגיוני. אבל הוא מדגיש כי גם האפשרות השנייה - שאין בכלל סיבה - עשויה להיות נכונה באותה מידה, כי מי אמר שחייבת להיות סיבה לקיום? מה ההבדל בין קיום עם סיבה לקיום בלי סיבה? כדי להבהיר את הרעיון, אליעד משתמש בדוגמאות שמראות איך כל אפשרות משנה לחלוטין את ההסתכלות שלנו על החיים: אם קיימת סיבה ראשונית, המשמעות היא שיש כוונה או מטרה עמוקה לקיום. לדוגמה, אדם יכול להאמין שהעולם נוצר מתוך מטרה או רצון מסוים, והאמונה הזו מעניקה תחושת סדר וביטחון לחיים שלו. לעומת זאת, אם אין סיבה ראשונה כלל, והעולם הוא רק צירוף מקרים אקראי, אז אין טעם לנסות לחפש משמעות עמוקה, כי הכל חסר משמעות באופן מהותי. לדוגמה, אנשים שיאמינו שאין סיבה ראשונה יחשבו שהעולם פשוט ככה, בלי שום כוונה או מטרה, ולכן הם עשויים לחוש שהקיום חסר משמעות. אליעד מדגיש שאפשר להסתכל על העניין משני הצדדים. למשל, מצד אחד אפשר להגיד: אני החלטתי ליצור את העולם, אני הוא הסיבה הראשונית. אם זה המצב, הכל טוב כי האדם יכול להרגיש שהעולם קיים במיוחד עבורו ולפי רצונו. מצד שני, אפשר לטעון שהכל קרה מעצמו, בלי סיבה ובלי כוונה, ואז האדם מרגיש שאין שום משמעות מאחורי חייו, דבר שיכול לגרום לתסכול או לחוסר הבנה. מה המשמעות אם אין בכלל סיבה ראשונה? אליעד מסביר שהמחשבה על כך שאין סיבה ראשונה יכולה להיות קשה ומטרידה. אם המציאות היא חסרת סיבה, אז כל הדברים, כולל החיים עצמם, נעדרים משמעות ממשית. במקרה כזה, כל האירועים וכל המצבים שקורים בחיים הם מקריים בלבד, בלי שום קשר לסדר או תכנון. לדוגמה, אנשים רבים מחפשים סיבה או מטרה לחיים שלהם. הם רוצים לדעת מדוע דברים קורים כפי שהם קורים. אם אין סיבה ראשונה, זה אומר שאין באמת תשובה לשאלה הזו, והחיפוש אחרי משמעות הוא חסר ערך באופן מוחלט. האם קיום ללא סיבה הוא טוב או רע? אליעד מדגיש נקודה חשובה נוספת: אם אין סיבה ראשונה, אפשר להסתכל על כך משני כיוונים מנוגדים: מצד אחד, אפשר לחשוב שקיום ללא סיבה הוא רע מאוד. אם הכל אקראי וחסר משמעות, אפשר לחוש תסכול גדול וחוסר סיפוק, כי אין משמעות לשום דבר ... כיצד אנשים מבלבלים את עצמם בגלל מה ששמעו מאחרים. למשל, אדם ששמע באינטרנט או בפייסבוק שאומרים צריך לדעת מהי הסיבה הראשונה, יכול להרגיש שהוא חייב למצוא את הסיבה הזו. הוא ישאל שוב ושוב, מה הסיבה הראשונה?, מתוך מחשבה שבאמת חייבת להיות כזו סיבה. אבל למעשה, אליעד מסביר שזה רק רעיון שהאדם שמע מבחוץ. הוא פשוט למד להאמין שצריך להיות סיבה ראשונה, ואז מרגיש רע כשלא מוצא אותה. לכן, לדעתו של אליעד, אין הכרח שתהיה סיבה ראשונה, ולא צריך להרגיש רע או טוב בגלל חוסר התשובה. כל אדם יכול להבין שכל האפשרויות פתוחות, וההבנה הזו יכולה לתת לו שקט נפשי. האם יש סיבה ראשונה לקיום? קיום ללא סיבה מהי הסיבה הראשונה? האם המציאות אקראית? משמעות החיים ללא סיבה האם אלוהים יצר את העולם?

סיבתיות / סיבה ותוצאה - למה דברים קורים? מהי הסיבה של כל האירועים? - חלק 3 וכך גם אקראיות אמיתית, משמעותה היא, שאין שום קשר בין האירועים השונים, וששום אירוע הוא אינו הסיבה ואינו התוצאה, של שום אירוע אחר, אלא כל דבר עומד וקיים בפני עצמו. וכאשר כל דבר קיים בפני עצמו, דהיינו, כאשר הסיבה שהדבר הוא כך, היא לא נמצאת בשום מקום שחיצוני לדבר עצמו, אלא כל דבר קיים בפני עצמו, אז מצד אחד אפשר לומר, שזאת שלמות הסיבתיות, שלכל דבר בפני עצמו יש סיבה. סיבה ככ טובה, עד ששום דבר, לא נעשה למען תכלית אחרת, שזה כמובן פוגם בסיבתיות ובמחויבות שהדבר עצמו יהיה קיים, אלא כל דבר נעשה למען עצמו. שהסיבה והתוצאה הם אחד, וששום דבר הוא לא הסיבה ולא התוצאה של שום דבר אחר. שזאת שלמות הסיבתיות באמת, שכל דבר הוא סיבת עצמו. אבל דרך פלא ניתן ... דבר לא קשור בשום צורה שהיא, לשום דבר אחר. וכאשר דבר הוא סיבת עצמו, אז מצד אחד הוא שלמות הסיבה, ואבל בו זמנית הוא גם שלמות העדר הסיבה, דהיינו, שלמות הסיבתיות והאקראיות כאחד. ואם יש סיבה ראשונה לכל הסיבות, אז מה שקדם לה, זו האין סיבה, והיא סיבת עצמה. ואם אין סיבה ראשונה, אז זה אומר שאין שום סיבה אמיתית לשום דבר, ושום דבר אינו מחויב באמת, כי אין מסובב ראשון. ואז שום סיבה, לא חזקה יותר מאשר סיבה אחרת, ואז כל סיבה עומדת בפני עצמה, שזו שלמות הסיבתיות והאקראיות כאחד. כי החוזק של הסיבה, הוא ככל שהיא קרובה יותר אל הסיבה הראשונה. אבל אם אין סיבה ראשונה, אלא יש סיבה לפני סיבה וכולי עד אין סוף, אז ממילא שום סיבה לא חזקה יותר מאשר סיבה אחרת. ואז כל סיבה חזקה בדיוק באותה המידה. שאז כל דבר הוא סיבת עצמו, שזו שלמות הסיבתיות והאקראיות כאחד. ואם נאמר שיש סיבה ראשונה לכל דבר, אז עדיין נוכל לשאול, מפני מה הסיבה היא כך ולא אחרת? ומפני מה רצף הסיבה תוצאה, שיוצא מהסיבה הראשונה, מפני מה הוא כך ולא אחרת? וזה בעצם אומר, שבסופו של דבר מגיעים להבנה, שאם יש וגם אם אין שום סיבה, אז זה אומר, שתמיד כל דבר הוא סיבת עצמו. ואין שום משמעות ליש / אין סיבה. והאדם, כאשר הוא רואה רצף אירועים שחוזר על עצמו, אז אם הוא אינו מבין שכל דבר הוא סיבת עצמו, ... אותו הוא תופש בצורה שקרית. ונמצא אם כן, כי הסיבתיות והאקראיות, הם אחד ממש. וכל דבר הוא סיבת עצמו, והסיבה והתוצאה הם אחד. והשאלה הנשאלת היא, אכ מה בעצם יוצר את השינויים האלו שבין האירועים עצמם. כי אם באמת ... הוא לא באמת מחויב, כי יש גם אפשרות אחרת. והדברים צריכים בירור מעמיק נוסף. וכאשר האדם מתבונן על מנגנון הסיבה והתוצאה שיש בעולם יותר לעומקו, הוא רואה, שבעצם סיבה ותוצאה הם לא באמת קיימים בפני עצמם, אלא קיומם תלוי בקיומם של רגעי הזמן. כי המציאות שלנו יכולה להיות קיימת, גם רק ברגע אחד של זמן. אבל הסיבה והתוצאה, היא לא יכולה להיות קיימת, ברגע אחד של זמן. כי ברגע אחד של קיום בודד, אין שום משמעות לסיבה ותוצאה, כי יש רק אירוע אחד בודד. ונוסיף ונאיר, כי כאשר יש רק אירוע אחד בודד ברגע אחד בלבד, ... נפרדות צורה, שאז ממילא אין שום אירוע אמיתי כלל, ואין שום סיבתיות / אקראיות כלל. והרעיון הוא, שהקיום של הסיבה והתוצאה, הוא תלוי בקיום של רגעי הזמן והמקומות השונים. שאז האדם חווה קשר סיבתי בין המקומות והזמנים השונים. (ובלי ... לא באמת ניתן להבין את הלבושים והצורות של השורש. וכל האירועים כולם, קורים בתוך זמן ומקום. והאדם שואל, מהי הסיבה שבגללה הדברים נראים בצורתם השונה בכל זמן ובכל מקום. דהיינו, מהי סיבת האירועים, דהיינו, הצורות השונות של הזמן והמקום. ... של המקום והזמן. ומנקודת המבט של מהות המציאות, אין שום זמן ומקום כלל, וממילא אין שום שינויים ואין שום סיבה ותוצאה כלל, ואין שום שאלה כלל. ואכ לכאורה נמצאה התשובה האמיתית, לשאלה, מהי הסיבה של כל האירועים. ולכאורה התשובה היא, שעל האדם להבין שהיש איננו, כי הרי מצד המהות האמיתית של הדברים, הכל ...

סיבתיות / סיבה ותוצאה - למה דברים קורים? מהי הסיבה של כל האירועים? - חלק 2 ונסביר: כי הטועים, חושבים שסיבת כל האירועים, היא רצונו של אלוהים. והם נאחזים בקליפה מאוד גדולה. וזאת קליפה, ראשית כל משום שאלוהים שלהם, הוא ... גם אלוהים, אז גם אלוהים הוא עצמו צורה, שקיומה הוא לא מחויב. וכפי שכבר ביארתי עניין זה במקומות אחרים. והסיבה השנייה לכך, שהמחשבה שסיבת האירועים היא רצון האלוהים, היא רק קליפה בלבד, היא משום שכפי שהסברנו לעיל, כל זמן שניתן לשאול על הדבר עצמו מהי סיבתו, הרי שהוא עצמו עדיין לא הסיבה. כי עדיין צריך לשאול, גם אם נאמר שיש מחייב ראשון, שמחייב את הכל תמיד, הרי שעדיין יש להבין, מה ... אלוהים להיות כך ולא אחרת? ומה בכלל מחייב את זה שלאלוהים עצמו יהיה רצון? כך שרצון האלוהים הוא לא הסיבה הראשונה. משום שקיום רצונו של אלוהים בכלל, וקיום רצונו של אלוהים בצורה כלשהי בפרט, אלו דברים שאינם מחויבים. בפרט ... האלו, היא רק צורה אפשרית, שאינה מחויבת. וכאשר האדם מתבונן בכל זה, הוא מבין מיד, שעד שהאדם שואל מהי הסיבה, עליו לשאול האם בכלל יש סיבה? כי אולי בכלל אין שום סיבה כלל, והכל אקראי תמיד? ואולי רק רצף אירועים אקראי שחוזר על עצמו, אולי הוא נראה לאדם כרצף אירועים של סיבה ותוצאה, למרות שהכל אקראי לגמרי תמיד בכל זמן ובכל מקום? ומי שמתבונן עוד בעניין הזה רואה, שגם לומר שהכל אקראי ושאין שום סיבה לשום דבר, גם זו לא תשובה שמספקת את הדעת. משום שגם קיומה של אקראיות, גם הוא לא מחויב. כי ... שהכל אקראי), הרי שעדיין בדיוק באותה המידה ממש, קיימת האפשרות שהמציאות שלנו תהיה לא אקראית, אלא שיהיה איזה מנגנון סיבתי שיפעיל אותה. והרעיון הוא, כי במציאות שלנו, לפחות ברמת הפוטנציאל של המציאות, יש גם אפשרות של סיבתיות וגם אפשרות של אקראיות. וגם אם נאמר שהכל סיבתי או אקראי תמיד, הרי שברמת הפוטנציאל של המציאות, יש גם סיבתיות וגם אקראיות. והשאלה הנשאלת היא, מה יצר את הסיבתיות ואת האקראיות? והאם הנפרדות של הסיבתיות והאקראיות, האם היא עצמה סיבתית או אקראית? ואולי בכלל גם הנפרדות הזאת של ... אלא זו רק אשליה בלבד. כי מה שנראה לאדם כסיבתיות, זו טעות. כי כאשר האדם חושב שאירוע אחד הוא הסיבה של אירוע אחר, האדם אומר שיש כאן סיבתיות. אבל יש לשאול, מהי הסיבה שהסיבתיות היא כך ולא אחרת? זא גם אם נניח שהאירוע הקודם מחייב את האירוע הבא, עדיין יש להבין ולשאול, מה גורם לסיבה לחייב את התוצאה, להיות כפי מה שהיא? וכל זמן שסיבת הדבר, נפרדת ממנו, הרי שאין באמת סיבה אמיתית מדוע הוא כך ולא אחרת. זא כי אם הסיבה לכך שאירוע כלשהו קורה, היא רק משום שאירוע אחר גורם לו לקרות, הרי שהאירוע עצמו שקורה, הוא עצמו רק משרת אירוע אחר שקרה / שיקרה, והוא עצמו אין סיבה אמיתית, למה הוא עצמו קיים. כי אם סיבת הקיום של הדבר, נפרדת ממנו, הרי שהוא עצמו הוא לא הסיבה האמיתית, אלא הוא רק אמצעי למען סיבה אחרת. ולומר שיש סיבה לכל דבר באמת, פירושו, לומר שלכל דבר יש סיבה מדוע הוא כפי מה שהוא, בלי שום קשר לשום דבר אחר. כי אם יש קשר בין הסיבות של הדברים השונים, הרי שזה אומר שיש סיבה אחרת שנפרדת מהדברים השונים, ואכ אין להם עצמם סיבה אמיתית. ואם יש סיבה לכל דבר באמת בשלמות, דהיינו, סיבתיות אמיתית, אז זה אומר שכל דבר באשר הוא, יש סיבה מדוע הוא כפי מה שהוא, בלי שום קשר לשום אירוע ודבר אחר, שזאת ורק זאת היא סיבתיות אמיתית בשלמות, שלכל דבר, יש סיבה בפני עצמו, בלי שום קשר לשום דבר אחר. כי אחרת, אם הסיבה של הדבר נפרדת ממנו עצמו, דהיינו, אם הסיבה שהדבר הוא כך, היא למען תוצאה אחרת, הרי שתמיד צריך לשאול, מה הסיבה שיש את הסיבתיות הזאת עצמה? ומדוע התוצאה לא מושגת באמצעות סיבה אחרת? ובסופו של דבר, סיבה אמיתית מלאה לכל דבר, היא רק כאשר כל דבר, הוא עצמו סיבת עצמו. דהיינו, שהסיבה שהדבר הוא כך, היא לא למען שום דבר אחר, אלא למען זה שהדבר יהיה כך.

סיבתיות, חשיבה סיבתית, הסקה לוגית, מה גרם למה? איך להבין למה משהו קורה? מה הסיבה של משהו? האם A הוא הסיבה של B? הסקה לוגית, חשיבה לוגית, קורלציה, ניתוח סיבתיות, מה מוביל למה? למה קורה משהו מסוים? ניתוח קשר סיבתית, האם התוצאה נובעת מהסיבה? האם הסיבה מחייבת את התוצאה? עובדה או פירוש, מה קדם למה? והפעם ננתח עניין של הסקה לוגית ושל חשיבה לוגית, איך ... B או ש A קורה במקביל ל B או ש A קורה אחרי B. כי בשביל ש A יהיה הסיבה שגורמת ל B לקרות, לשם כך בהכרח ש A חייב לקרות אחרי B וש B לא יכול לקרות לפני ... לא קורה רק אחרי A או שלפעמים A לא קורה אך ורק לפני B, הרי שלא בהכרח יש כאן סיבתיות. ולצורך העניין, נניח ש A תמיד קורה לפני B. דהיינו, נניח שתמיד כאשר אין A אז אין B ותמיד ... ל B, הוא לא A, אלא C. אבל זאת עוד נקודת מבט, שבמובן מסוים, מנטרלת את כל הרעיון של סיבתיות. ובהקצנה שלה, מה שנמצא מחוץ לזמן ולמקום, אחראי על מה שקורה בתוך הזמן והמקום, שזה כמובן עניין אחר. אבל עדיין צריכים לקחת גם אותו בחשבון. אבל הפעם אסביר נקודת מבט, בתוך העולם של סיבתיות בתוך הזמן והמקום. ובפשוטם של דברים, אם אחרי A תמיד קורה B ו B תמיד קורה אך ורק אחרי ...

סיבתיות רעה, סיבתיות טובה, סיבה טובה ותוצאה רעה, סיבה רעה ותוצאה טובה, הכל לטובה, הכל לרעה, איך טוב הופך לרע? איך רע הופך לטוב? השפעת התוצאה על הסיבה, השפעת הסיבה על התוצאה, פירוש ועובדה, טוב ורע, האם זה טוב או רע? איך המוח מפרש סיבה רעה שהובילה לתוצאה טובה? אליעד כהן מסביר שכאשר קורה לבן אדם דבר רע שכתוצאה ממנו יוצא דבר טוב, קיימות ... לטובה, כלומר, האירוע השלילי הופך בעצמו לטוב, פשוט בגלל שהתוצאה הסופית חיובית. מצד שני, יכול להיווצר מצב הפוך שבו הסיבה השלילית כל כך רעה וקשה עבור האדם, שהוא אינו מוכן לקבל את העובדה שהתוצאה הטובה יכולה להצדיק אותה. במקרה כזה, האדם יעדיף לחשוב שגם התוצאה החיובית היא שלילית, רק כדי לא לתת לסיבה השלילית לגיטימציה כלשהי של טוב. כלומר, הסיבה השלילית חזקה כל כך, שהיא צובעת את כל האירוע בצבע שלילי לחלוטין, כולל התוצאה. מה קורה כאשר סיבה טובה גורמת לתוצאה רעה? אליעד מסביר גם את התהליך ההפוך - סיבה טובה שמובילה לתוצאה רעה. במצב כזה, יכול להתרחש דבר דומה: אם התוצאה הרעה מספיק שלילית, האדם עלול להתחיל לחשוב שגם הסיבה הטובה שהובילה אליה אינה טובה באמת. כלומר, התוצאה הרעה יכולה לגרום לאדם לשלול בדיעבד את איכות הסיבה הראשונית, ולראות גם אותה כשלילית. לעומת זאת, אם האדם משוכנע לחלוטין באיכותה ובחיוביותה של הסיבה, ייתכן שהוא לא יהיה מוכן לקבל שהתוצאה היא באמת שלילית. האדם יעדיף לחשוב שהתוצאה חייבת להיות טובה בדרך כלשהי, או לפחות לא רעה כפי שנדמה לו בהתחלה, כי הוא אינו מוכן להכיר בכך שסיבה טובה הובילה לדבר רע. האם המוח תמיד מתייחס לתוצאה כדי להעריך את הסיבה? אליעד מדגיש נקודה חשובה נוספת: אין מחויבות שהמוח תמיד יתייחס לתוצאה בכדי לקבוע אם הסיבה טובה או רעה, ולהיפך. לא בהכרח התוצאה תקבע את איכות הסיבה, ולא בהכרח הסיבה תקבע את איכות התוצאה. כלומר, אין חוקיות מוחלטת ביחסים הסיבתיים האלה. לעיתים אנשים יעריכו את הסיבה לפי התוצאה הסופית, ולעיתים יקרה בדיוק להפך, שהם יעריכו את התוצאה לפי איכותה הראשונית של הסיבה. העניין המרכזי שאליעד מציג כאן הוא שהפרשנות של האדם למציאות הסיבתית היא סובייקטיבית מאוד, ומושפעת רבות מתחושות ומעמדות מוקדמים שיש לאדם כלפי האירועים. אדם יכול לשנות את כל תפיסתו בדיעבד ... מציין, יש אנשים שיפרשו את אותה סיטואציה בדיוק הפוך - הכל לרעה. כלומר, התוצאה הרעה גורמת להם לחשוב שגם הסיבה הראשונית הייתה רעה, ובכך נוצר מצב שבו המוח צובע את המציאות בצבע אחיד בהתאם לתוצאה או הסיבה. כיצד פרשנות אישית משפיעה על קביעת טוב ורע? ההרצאה מדגישה את העובדה שההבחנה בין טוב לרע היא סובייקטיבית ונזילה ... או רעה, בהתאם לאיך שהאדם מחליט לתפוס אותה ולמה הוא בוחר לתת משמעות. לסיכום, לפי אליעד כהן, היחס בין סיבה לתוצאה ובין טוב לרע תלוי מאוד בפרשנות האישית של האדם. המוח יכול לפרש אירועים באופן חיובי או שלילי בהתאם לתוצאות שלהם, בהתאם לסיבות שלהם, או אפילו באופן עצמאי ללא קשר ישיר ביניהם. היכולת להסתכל על המציאות מנקודות מבט שונות מדגישה את המורכבות ואת הסובייקטיביות של המושגים טוב ורע. האם הכל לטובה או לרעה? איך דבר טוב הופך לרע? מה ההבדל בין סיבה לתוצאה? האם התוצאה קובעת אם הסיבה טובה? איך המוח מפרש אירועים שליליים וחיוביים? מה המשמעות של הכל לטובה? כיצד סיבתיות משפיעה על פרשנות המציאות?

עוצמה של סיבתיות, מחויב יותר, מחויב פחות, סיבה ותוצאה, חוזק של הסיבתיות, סיבתיות חזקה, מהי סיבתיות? עולם התוהו, חיים אחרי המוות, גוף ונפש, חיים אחרי החיים, חוקי הפיזיקה מהי סיבתיות וכיצד היא משפיעה על תפיסת העולם שלנו? ההרצאה עוסקת במושג הסיבתיות, השפעתה על האמונה האנושית, הבנת הקשר בין סיבה לתוצאה, והחוזק של הקשרים אלו. אליעד כהן מציע להביט בהסיבתיות כאמת מוחלטת שניתן לסמוך עליה, ומדבר על המקרים שבהם אנחנו מאמינים בקשרים סיבתיים, ולעיתים לא ניתן להצדיק אותם באופן רציונלי. במהלך ההרצאה, אליעד מתאר את הדרך בה אנחנו מבינים את הקשרים בין סיבה לתוצאה, ומתאר את הדרך בה אנו פועלים בעקבות חזרות על תוצאות דומות. הוא מציין שמאגר חוויות, או מספר החזרות של תוצאה אחרי סיבה, יכול לחזק את ההבנה של הקשר, אך לא תמיד היגיון זה מספק. הכפילות אינה מבטיחה בהכרח את הקיום של סיבתיות אמיתית, אלא דווקא עשויה להטעות את האדם לחשוב שהוא הבין את הקשר בצורה מוחלטת. כך, לדוגמה, ברגע שעושים ניסוי מסוים ונראה כי יש קשר עקבי, אנחנו נוטים להאמין שזו סיבתיות אמתית. זהו תהליך שמתרחש גם כאשר אנו לא מצליחים להבין את האופן בו זה קורה. האם כל חזרה מייצרת בהכרח סיבתיות? אחת השאלות המרכזיות שנדונות בהרצאה היא האם כל חזרה על תוצאה אחרי סיבה משמעה שהקשר בין סיבה לתוצאה חזק ומוחלט. אליעד מציין כי יכול להיות שסיבה ותוצאה קיימות, אך במקרים מסוימים הקשר ביניהם לא בהכרח חזק או מבוסס. הדוגמה שהוא מביא היא מה שנראה לנו ... מספר פעמים ורואים שבפעמים רבות התוצאה היא מספר מסוים, אנו עשויים להניח שהקוביה תמיד תניב את אותו מספר, למרות שהסיבה לכך עשויה להיות מקרית ולא בהכרח סיבתית. כיצד הפיזיקה משנה את האמונה שלנו בסיבתיות? בהמשך, אליעד מעמיק בהשפעת חוקי הפיזיקה על תפיסת הסיבתיות שלנו. הוא מציין כי האמונה שלנו בקיום סיבתיות מתבססת לא רק על חזרות אלא גם על הבנה של חוקי הטבע. לדוגמה, כוח המשיכה של כדור הארץ תמיד ... קשה לנו לדמיין את התוצאה, כאשר התופעה חוזרת על עצמה במאה אחוז מהמקרים, אנו מסיקים באופן אוטומטי כי מדובר בסיבתיות מוחלטת. בהמשך, אליעד מתאר איך המדע וההבנה שלנו על חוקים פיזיקליים עשויים לחזק את תחושת הסיבתיות שלנו, ובפרט את האמונה בחוקי הפיזיקה כעקרונות בלתי משתנים, אף על פי שיש אנשים שאינם תמיד מבינים את ההיגיון ... האנושי מאי ודאות בנוגע לעקרונות הפיזיקליים, ואת הדמיון לאמונה הדתית, בה אנשים מאמינים בכוח עליון שנמצא בכל דבר. האם סיבתיות קשורה לנפש ולטבע החיים? בהמשך ההרצאה, אליעד פונה לשאלת הגוף והנפש ומציג את תפיסת האדם את סיבתיות החיים. הוא מעלה את השאלה האם הנפש נפרדת מהגוף, ומתי תפקידה של התודעה והגוף מתמזגים או מופרדים. בתיאוריה זו, ... לדבריו, תפיסת החיים והמוות שלנו תלויה בפרספקטיבה האישית של כל אחד, ובאופן שבו אנו רואים את עצמנו במערך של סיבתיות. הוא מציין את הרעיון היהודי של גלגול נשמות, בו נשמה יכולה להמשיך ולחיות גם אחרי מותו של הגוף, ולפני כן המהות של האדם אינה בהכרח תלויה בגופו הפיזי. מהי עוצמת הסיבתיות ומהי משמעותה? בשיא ההרצאה, אליעד שואל האם עוצמת הסיבתיות היא פועל יוצא של היקף החזרות והנסיבות שמובילות אותנו להאמין בקשרים בין סיבה לתוצאה. הוא מסביר כי עוצמת הסיבתיות אינה בהכרח נובעת רק מכמות החזרות או מכך שתוצאה כלשהי הופיעה שוב ושוב אחרי סיבה מסוימת. לעיתים, השפעתנו היא גם תולדה של האמונה וההיגיון שלנו, ולא תמיד הדבר קשור רק לתוצאה שמוליכה אותנו למסקנה חד - משמעית. סיבתיות ומהות עוצמת הסיבתיות ההיגיון שבסיבתיות ההשפעה של חוקים פיזיקליים על האמונה בסיבתיות סיבתיות בנפש ובגוף

ניתוח רצון, למה אני רוצה שמישהי תאהב אותי? למה אני רוצה שיעריכו אותי? מה זה ערך עצמי? האם יש סיבה לרצון? האם הרצון אקראי? מה זה סיבתיות? ניתוח סיבה ותוצאה של הרצון, מהי סיבת הרצון? למה יש לי רצון? למה אני רוצה משהו? מה הסיבה שאני רוצה שמישהי תאהב אותי? הנושא המרכזי שאליעד כהן מדבר עליו הוא הרצון להיות אהוב או לקבל הערכה, ומה ... או תחזור אליי, למה חשוב לי לקבל הערכה מאחרים, ומה המשמעות של ערך עצמי בעיניי. האם הרצון שלי הוא סיבתי או אקראי? אליעד כהן מסביר שיש שתי אפשרויות להבין את הרצון: אפשרות ראשונה: הרצון הוא אקראי, ללא כל סיבה. אפשרות שנייה: הרצון הוא תוצאה של משהו אחר - כלומר, הוא סיבתי. לפי אליעד, רוב האנשים מניחים שיש סיבה מאחורי הרצונות שלהם. לדוגמה, כשאתה רוצה שמישהי תחזור אליך, אתה חושב שיש לכך סיבה, למשל כי אתה מאמין שזה יעשה לך טוב, ימלא את הרצון שלך, או ייתן לך תחושה של ערך. לכן, קודם כל צריך להגדיר האם אתה חושב שהרצון שלך הוא סיבתי או אקראי. מהי סיבתיות ומהי אקראיות? כדי להבין את השאלה, אליעד כהן מגדיר תחילה את המושגים: סיבתיות: משהו שקורה כתוצאה ממשהו אחר שקרה קודם. לדוגמה, הכוס נשברה כי היא נפלה על הרצפה. אקראיות: אירוע שמתרחש ללא סיבה ברורה או ללא קשר ישיר למשהו שקרה קודם, לדוגמה, תוצאות של הגרלת לוטו. איך להבחין בין סיבתיות לבין אקראיות? אליעד נותן דוגמה מהחיים כדי להמחיש את הנושא. כאשר אדם ממלא לוטו, בחירת המספרים נחשבת אקראית, אבל למעשה יש סיבה מדוע נבחרו דווקא המספרים האלה - המחשב בוחר מספרים לפי הזמן או לפי משתנים טכניים אחרים. גם כדורי הלוטו שיוצאים מהמכונה נראים אקראיים, אבל למעשה קיימת סיבה מדויקת למה דווקא כדור ספציפי יוצא. כלומר, דברים שנראים אקראיים הם לעיתים קרובות סיבתיים, אך הסיבה שלהם נסתרת מאיתנו. האם לכל דבר יש סיבה מוחלטת? אליעד כהן מדגיש שאין למעשה דבר כזה סיבה מוחלטת, כי תמיד אפשר לשאול מה הסיבה של הסיבה, וכן הלאה עד אינסוף. לדוגמה, הכוס נשברה כי היא נפלה, אבל למה היא נפלה? כי הזזתי את השולחן. ולמה הזזתי את השולחן? וכך הלאה. בסופו של דבר, אין שום דבר שאנחנו יכולים לדעת בוודאות שיש לו סיבה מוחלטת. למה אני רוצה שיעריכו אותי ויאהבו אותי? אליעד מסביר שהסיבה שאתה רוצה שמישהו אחר יעריך אותך או יאהב אותך היא כדי להרגיש שאתה בעל ערך. במילים אחרות, אתה רוצה ... להבין את הרצון? אליעד מציע לשאול את עצמך שאלות ממוקדות לגבי הרצונות שלך: האם אני חושב שהרצון שלי הוא סיבתי או אקראי? מה הסיבות המדויקות שמפעילות את הרצון שלי? האם הרצון שלי קשור למשהו פנימי שאני רוצה להימנע ממנו? למה אני רוצה שיאהבו אותי או יעריכו אותי דווקא בדרך הזו? אם תבין לעומק את הסיבות האלו, תגלה שהרצון לקבל הערכה הוא רק תוצאה של הרצון שלך להימנע מתחושת חסרונות עצמיים, ותוכל להשתחרר מהרצון הזה. למה אני רוצה שמישהו יאהב אותי? מה זה סיבתיות ואקראיות? למה אני מחפש הערכה מאחרים? איך להרגיש טוב לבד? האם יש סיבה מוחלטת לרצון? איך להעלות ערך עצמי? איך להתמודד עם דחייה? מהי סיבתיות? מהי אקראיות? למה דברים קורים? סיבתי או אקראי, אקראי או סיבתי, האם לרצון יש סיבה? למה אני רוצה משהו? איך נוצר הרצון שלי? הרצון להרגיש טוב, האם רצון להרגיש טוב הוא סיבת הרצונות? סיבה מחייבת, סיבה מאפשרת, סיבה מוחלטת, סיבה יחסית, רצון סיבתי, רצון אקראי, איך לאהוב את עצמי? איך להרגיש טוב לבד? איך לאהוב את עצמי בלעדיה? איך לדעת אם למשהו יש סיבה? איך לדעת למה משהו קורה? איך לדעת שמשהו סיבתי? סיבתיות בסרט מצויר, יחסי סיבה ותוצאה, מה זה סיבה מוחלטת? האגו של אלוהים, הכל כרצוני תמיד, למה אני לא אוהב את עצמי? מה זה חוסר ערך עצמי? למה ... מעריך את עצמי? הכל קורה מעצמו, איך להבין למה אני רוצה משהו? איך לדעת שמשהו אקראי? איך לדעת שיש סיבה למשהו? איך לדעת מה הסיבה של משהו? איך לדעת האם למשהו יש סיבה? האם הלוטו הוא אקראי? לוטו אקראי