... האדם רוצה גם, להרגיש כמה שיותר טוב. ולכן, גם אם משהו גורם לאדם להרגיש טוב, האדם ידחה אותו, אם מסיבה כלשהי הוא חושב, שהוא ירגיש יותר טוב בלעדיו. כמו כן, לפעמים האדם דוחה את זה שגורם לו להרגיש טוב, ... רוצה להרגיש טוב. אך כל אדם רוצה גם, להרגיש טוב אמיתי. וטוב אמיתי, הוא אהבה עצמית אמיתית, שאינה תלויה בסיבות חיצוניות כלשהן. כאשר מחמיאים למישהו על משהו חיצוני, למרות שזה טוב ויפה ונחמד, עדיין יש כאן גם מסר סמוי, שגורם לאדם דווקא לא לאהוב את עצמו באמת, אלא רק בגלל סיבות חיצוניות כלשהן. ומזה האדם מנסה להתרחק. יחד עם זאת בוודאי שהאדם כן רוצה להרגיש טוב אמיתי. ולכן, אם תצליח לגרום למישהו לאהוב את עצמו באמת, בלי קשר לסיבות חיצוניות כלשהן. על ידי זה הוא יאהב גם אותך באמת. כי נתת לו את הדבר החשוב ביותר שאליו הוא ... לגרום לאף אחד אחר, לאהוב את עצמו באהבה עצמית אמיתית. לכל היותר, תצליח לגרום לו לאהוב את עצמו, בגלל סיבות חיצוניות כלשהן, שזו כמובן לא אהבת אמת כנל. ולכן, בשלב הראשון, על האדם לנסות להגיע לאהבה עצמית אמיתית כלפי ... אמיתית, ותהיה מסוגל לאהוב גם את זולתך באמת. ואז, בשלב השלישי עליך לגרום לזולתך לאהוב את עצמו באמת, מאותן הסיבות, שבגללן אתה אוהב אותו אהבה אמיתית. זא, כאשר אתה אוהב מישהו באמת ולא בגלל סיבות חיצוניות כלשהן, הרי שאתה אוהב אותו, בגלל שאתה מסתכל על הפנימיות שלו ולא על החיצוניות שלו. ועליך לנסות לגרום ... ידי זה שתגרום גם לו, להסתכל על הפנימיות של עצמו, עד שגם הוא יאהב את עצמו, באהבה שלא תלויה בסיבות חיצוניות. וככל שאתה באמת אוהב מישהו אחר בלי תנאים, כך גם תת המודע שלו קולט את המסר הזה ומפנים ... החיצוניות שלו, הדבר הזה יגרום לו לאהוב גם אותך באמת. משום, שאתה יוצר אצלו תחושת טוב אמיתי, שלא תלויה בסיבות חיצוניות כלשהן. אהבה, יוצרת אהבה. אהוב את עצמך ואת זולתך, והוא יאהב גם אותך. אם אתה אוהב את החיצוניות ...

... האדם כדי לחזק אצל עצמו את המחשבה שהוא טוב יותר מאשר חברו? ואז במצב כזה האדם מתחיל להמציא שכל וסיבות, מדוע הוא טוב יותר מאשר חברו. והאדם מנסה לעגן ולחזק אצל עצמו את השקר שהוא טוב יותר מאשר חברו, על ידי זה שהאדם מתחיל לתת סיבות וכל מיני הסברים, מדוע הוא באמת יותר טוב מאשר חברו. והאדם רותם לטובת עצמו את האמת של המציאות, ומשתמש ... הטוב שבטובים. והכל זה בגלל הדמיון של האדם, שרוצה להרגיש טוב עם האגו שלו. אז הוא ממציא כל מיני סיבות מדוע הוא טוב יותר מאשר חברו. וכאשר האדם מתחיל להכניס שכל וסיבות מדוע הוא טוב יותר מאשר חברו, על ידי זה הוא מתחיל לפתח רגשות בוז ושנאה כלפי זה שהוא שונה ... ירדו. ואז האדם כדי לחזק אצל עצמו את הדמיון שלו שהוא טוב יותר מאשר חברו, לשם כך הוא ממציא סיבות שונות מדוע השנאה והפחד שלו מזרים ומשונים ממנו מוצדקת. ואז האדם מתחיל לפתח גם שנאה כלפי מי ששונה ממנו. ...

... לא מפחד מהמחשבות הרעות שיש לו, אלא הוא חוקר אותן בחזרה. דהיינו, הוא לא מוכן לפחד סתם כך ללא סיבה ברורה, אלא הוא מתעמת עם המחשבות שמציקות לו, והוא חוקר ובודק את האמת, האם באמת הוא צריך לפחד מהמחשבות ... באשמה רק מתוך לחץ נפשי. דהיינו, באפשרותו של האדם לעזור לעצמו להרגיש יותר טוב, על ידי זה שהוא מבין שהסיבה שהוא מרגיש רע, היא לא בגלל שבאמת רע, אלא בגלל שהמחשבות הרעות הלחיצו אותו וניסו להפליל אותו ולגרום לו ... דהיינו, המחשבות הרעות מנסות לשכנע את האדם בכל מיני צורות שכליות, שהוא לא סתם מפחד ומרגיש רע, אלא שיש סיבות אמיתיות מדוע הוא צריך להרגיש אשמה עצמית ולהרגיש רע עם עצמו. כי המחשבות הרעות מבינות, שהאדם יכול להירגע, ובשנייה ... ושהעולם רע, אלא הן מנסות גם לעגן את הרע בתוך האדם, על ידי זה שהן ממציאות לאדם כל מיני סיבות שקריות, ומנסות לקשור את האדם אל האירוע. דהיינו, הן מנסות לגרום לאדם לא רק להאמין להן שהעולם רע, אלא ... היא, שעל האדם להבין, שלמרות שנראה לו שהוא לא סתם מאמין שהעולם רע, אלא שהוא באמת מבין ושיש לו סיבות וראיות על כך שהעולם רע, עדיין על האדם להבין שמצד האמת, כל הראיות והסיבות שהוא מבין מדוע העולם רע, ומדוע הוא עצמו לא בסדר, הן בסך הכל תוצאה של שטיפת מוח ופסיכולוגיה הפוכה ...

הסוד של הסיבה הראשונה - מה יש מאחורי ולפני הסיבה הראשונה של כל הסיבות? האם יש סיבה לכל דבר? כפי שכבר ביארתי, מי שרוצה לחיות טוב באמת, עליו להבין את הסיבה הראשונה של כל הסיבות. כי לכל דבר בעולם יש סיבה כלשהי. ויש סיבה אחת ראשונה לכל הסיבות. וגם היא עצמה יש לה עוד איזה סיבה ראשונה וכך הלאה. ומי שרוצה לאהוב את המציאות וליהנות ממנה, עליו לגלות את הסיבה הראשונה של כל הסיבות, עד שהאדם יגיע להזדהות רגשית עם הסיבה הראשונה, וממילא עם כל התהליך כולו. דהיינו, שעל האדם להגיע במחשבה שלו, אל מה שהיה לפני הסיבה הראשונה של כל הסיבות. ולהסתכל על התהליך של כל האירועים כולם מנקודת מבט של לפני הסיבה הראשונה. כי על ידי זה שהאדם מסתכל על כל האירועים כולם מחוץ לכל האירועים כולם, ועל ידי זה שהאדם מבין את השורש של הסיבה הראשונה, על ידי זה יש הזדהות רגשית ושכלית מוחלטת בין האדם לבין כל האירועים של המציאות. כי כל האירועים הם תוצאה ישירה ומוכרחת של סיבה ראשונה אחת. ואם האדם מבין את הסיבה של הסיבה הראשונה, ממילא הוא מבין את סיבת כל האירועים, וחי איתם בשלום. וכאן ניתן מספר נקודות למחשבה, שיעזרו לאדם כאשר הוא מחפש את השורש של הסיבה הראשונה של כל הסיבות. וכאשר האדם מחפש ומנסה להבין מהי הסיבה הראשונה, וכאשר האדם מנסה להעלות השערות שונות לגבי הגדרתה של הסיבה הראשונה, על האדם להתבונן יותר לעומק, ולנסות לשאול את עצמו, מפני מה בכלל קיימת סיבה ראשונה. כי כפי שכבר ביארתי, כל סיבה ראשונה שאותה יגדיר האדם, תמיד יהיה ניתן לשאול מה הסיבה שלה עצמה. וכאשר האדם שם לב לכך שבעצם על כל סיבה שלא ניתן, תחזור השאלה מה הסיבה של הסיבה הזאת עצמה, ממילא יש לרדת לשורש השאלה, שהוא מפני מה בכלל יש סיבה. כי עד שהאדם שואל מהי הסיבה הראשונה, עליו לשאול מפני מה בכלל יש סיבה ראשונה. ונסביר: כאשר אנחנו אומרים שיש סיבה ראשונה לכל הסיבות, בעצם בכך אנחנו שוללים את האפשרות שכל רצף האירועים שלנו הוא אקראי ללא סיבה. וזה בעצם אומר, שמה שהאדם ... קיימת ישות של חוסר סיבה / העדר סיבה / אין סיבה. ומי שרוצה להבין מהי הסיבה הראשונה של כל הסיבות, לשם כך עליו לנסות להבין מהי בכלל סיבה? ומה יוצר את הסיבות עצמן? ומהי ההגדרה של סיבה? ומה הופך סיבה, למה שהיא? זא מה בעצם ההבדל בין יש סיבה לבין העדר ... אז מדוע התוצאה היא כפי מה שהיא? והאם יכולה להיות תוצאה בלי סיבה? והאם יכולה להיות אותה תוצאה בדיוק מסיבות שונות? ואם כן יכולה להיות אותה התוצאה בדיוק מסיבות שונות, אז כיצד האדם יכול להיות בטוח שדבר כלשהו, הוא הסיבה של דבר אחר. אולי בכלל יש איזו סיבה ... הסיבה הראשונה. ואחכ אמרנו שעל האדם לחפש מהיכן בכלל מגיעה הסיבה הראשונה עצמה. דהיינו, מה השורש והסיבה שבכלל יש סיבות. ועל האדם לנסות להתבונן על מהותה של סיבה, כדי לנסות להבין איך היא נוצרת. אבל יש רמת עומק נוספת, ... אצל האדם סיבה, לבין מה שנקרא אצל האדם העדר סיבה? כי עד שהאדם מחפש מהי הסיבה הראשונה, ומהיכן מגיעות סיבות, על האדם בכלל לנסות להבין, האם באמת יש הבדל אמיתי בין מה שנקרא סיבה לבין מה שנקרא חוסר סיבה? ... רגע נתון של המציאות, מכריח את הרגע הבא בציר הזמן להיות כפי מה שהוא. כי לאדם נדמה שיש המון סיבות והמון תוצאות בהמון תהליכים שונים. אך בכלל יכול להיות שיש איזה חוק על אחד, שהוא בעצם גורם לכך שכל ... לוגית ושכלית להוכיח שכל הסדר שיש בעולם שלנו, הוא בכלל לא איזו תוצאה של דבר אקראי לחלוטין. וכנל, זה שמסיבות שונות זה נראה אולי לאדם כלא מסתבר ככ, זה עדיין לא הוכחה לכך שזה לא יכול להיות. כי ברגע ... יש סיבה ותוצאה? ומה הסיבה שבגללה החלום הוא דווקא כפי מה שהוא? ובכל מקרה, כדי להבין את מהותן של הסיבות ושל האקראיות, לשם כך יש להבין את מהותם של האירועים עצמם. ומאוד יתכן שתפישות שונות של מהותם של האירועים ... שאלות שונות, שאמורות להביא את האדם להבנת מהות המציאות, וממילא הבנת מהות הזמן והמקום, וממילא הבנת האירועים, וממילא הבנת הסיבות, וממילא הבנת הסיבה הראשונה, וממילא חיים טובים.

... כהן מסביר לעומק בהרצאה מדוע הרצון להרגיש טוב הוא לא השורש האמיתי של הרצון, על אף שלכאורה נראה שזוהי הסיבה המרכזית לכל הפעולות של האדם. ההבנה הבסיסית אומרת שכל אדם עושה פעולות שונות בחייו מתוך כוונה להרגיש טוב, אך ... לעבוד, נראה לכאורה שהוא עושה זאת כדי להרוויח כסף, לספק מזון למשפחה, או אפילו להימנע משעמום. אבל בתוך כל סיבות אלו, מסתתר הרצון הבסיסי יותר - להרגיש טוב. למרות זאת, אליעד טוען שצריך לחפור עמוק יותר ולהבין מאיפה הרצון ... בצורה אחרת. הוא מדגים זאת באמצעות אדם שמציעים לו לבחור בין מיץ אשכוליות למיץ תפוזים, והוא בוחר במיץ אשכוליות. הסיבה לכך שהאדם בחר במיץ אשכוליות היא בגלל שהוא חושב שזה יגרום לו להרגיש טוב יותר, אך השאלה החשובה היא ... למה הדבר הזה הוא לא נכון. כי יש בעולם שלנו כמה רצונות, וכל פעולה ופעולה, תמיד יש לה כמה סיבות, וזה ממלא מספר רצונות, כמו שאדם הולך לעבודה, זה מכמה סיבות: הרצון להתפרנס, להרוויח כסף, או כי משעמם לו, או כי הוא חייב להאכיל את משפחתו ועוד. אך הרצון של ... טוב יותר מזה, מה גורם לך לחשוב שצבע מסוים של חולצה טוב יותר מצבע חולצה אחר. יתכן שהוא יתן סיבה למה הוא בחר ככה, אך השאלה היא לא הסיבות החיצוניות, אלא למה דווקא לרצות להרגיש טוב בצורה כזו או אחרת. כי אם ניתן לאדם מכה על הראש, הוא ...

... מדגיש שאף ידיעה אינה מוחלטת כל עוד היא מבוססת על הנחות יסוד. האדם תמיד מסתמך על הנחות מסוימות או סיבות שהביאו אותו לידיעה כלשהי. כל ידיעה המבוססת על סיבות או הנחות היא אינה מחויבת המציאות, כי תמיד קיימת אפשרות אחרת. האדם אף פעם לא יכול להיות בטוח שהשכל ... אם היתה מוחלטת / מחויבת המציאות, לא היתה שאלה על אותה הידיעה. הידיעה שלך את הדבר היא תוצאה של סיבות, ומאחר שהידיעה היא תוצאה של סיבה זה מבוסס על הנחות, וזה לא מחויב. ואם דבר מסוים, נדמה לך שהוא קיים, ואתה בטוח שהוא קיים, תבדוק, ...

... על פני אחרת. לדוגמה, כאשר מוצעים לאדם שתי כוסות שתייה - מיץ תפוזים ומיץ אשכוליות, והוא בוחר אחת מהן, הסיבה הראשונית תהיה כי הוא חושב שהיא תגרום לו להרגיש טוב יותר. אך השאלה העמוקה יותר שאליעד מציג היא: למה ... טוב. אך למה הוא רוצה להרגיש טוב דווקא דרך אוכל? הרי אדם אחר, שבוחר לצום מתוך אידיאל רוחני או מסיבה אחרת, כאשר הוא מרגיש רעב הוא דווקא שמח כי זה מסמל לו את ההתגברות שלו ואת הסיגוף שלו. מכאן, ... מותאם באופן מלא למציאות, הוא יחיה חיים טובים באמת. לסיכום, שורש הרצון אינו הרצון להרגיש טוב בפני עצמו, אלא הסיבה שבגללה האדם בוחר להרגיש טוב דווקא בדרך מסוימת ולא אחרת. מי שיגיע להבנה זו, ימצא את האושר האמיתי. למה ... נכון, הרצון החזק ביותר הוא להרגיש טוב יש הרבה רצונות וכל רצון יש בו כמה רצונות אדם עובד מכמה סיבות פרנסה, משעמם לו, בגלל הילדים אחת מהסיבות וכך בכל פעולה שאדם עושה הוא יכול להגיד מספר סיבות שביצע בפעולה זו יש כמה רצונות שיצרו את הפעולה הזאת, רצון סופי שבחר פעולה וזה ממלא רצונות פנימיים יותר, ... ההליכה יכול כל רגע להשתנות מה יוצר את הרצון הסופי למה בחרתי כך ולא אחרת, הוא יכול להביא רשימת סיבות שבחרתי כך ולא אחרת. מאין נוצר הרצון שדווקא כך ולא אחרת? שאני אומר תנסה להבין מאיפה נוצר הרצון למה ...

אהבה ללא סיבה - איך לאהוב את עצמך ואת המציאות - בלי תנאי? נטל ההוכחה ובו יתבאר כיצד לאהוב את עצמך ואת המציאות בלי סיבה? וכמובן שכולם רוצים להגיע למצב הזה, שבו הם אוהבים את המציאות בלי סיבה. והשאלה הנשאלת היא, איך להגיע למצב הזה? והסיבה שהאדם לא אוהב את המציאות כפי מה שהיא בלי סיבה, היא רק משום, שמצד אחד האדם רוצה להגיע למצב, שבו הוא יאהב את עצמו בלי סיבה, ומצד שני הוא מנסה למצוא סיבות, למה כן לאהוב את עצמו. וכמובן שזה לעולם לא יצליח, כי זה דבר והיפוכו. כי כל סיבה שהאדם ימצא למה לאהוב את עצמו, תמיד זו תהיה אהבה עם סיבה. והאדם הוא שואל את עצמו, למה שאני אוהב את המציאות / את עצמי? וכיוב. והאדם לא קולט, שהוא פחדן עם רגשי נחיתות. כי השאלה צריכה להיות הפוכה. והשאלה צריכה להיות, האם באמת יש סיבה, לכך שאני לא אוהב את עצמי / את המציאות?. והטועים, הם מלמדים את האדם לאהוב את עצמו, בגלל הדברים ... כי מי שאוהב את עצמו בגלל הדברים הטובים שיש בו, הוא טועה. כי הוא יכול לאהוב את עצמו בלי סיבה, ובנוסף הוא לא באמת אוהב את עצמו, ובנוסף יש בכל אדם חסרונות, לפחות כמו כמות היתרונות שיש בו. והאדם לא צריך לקבל את הטעות שלו, שגורמת לו לחשוב שהוא צריך סיבה לאהוב את עצמו. אלא האדם צריך להיות עז פנים ולשאול את האמת, שהיא, למה בכלל שלא תאהב את עצמך?! ומה הסיבה שבגללה אתה לא אוהב את המציאות כפי מה שהיא?! וכאשר האדם שואל את השאלה הזאת, אז הטעויות שבו מביאות לו רשימה ארוכה של סיבות, למה לא לאהוב את עצמו. ומי שהוא מאמין לעצמו, אז הוא מיד חוזר לאחור ומקבל את הסיבות השגויות שלו, למה לא לאהוב את עצמו ואת המציאות כפי מה שהיא ממש. אבל מי שהוא חכם קצת, ומי ... שלו והורסות לו את החיים, הוא כופר בעצמו, דהיינו, לא מאמין לעצמו, אלא ממשיך לשאול את עצמו, האם באמת הסיבות האלו שגורמות לו לא לאהוב את עצמו, האם הן אכן מוצדקות? ולמה הן מוצדקות? ומי החליט שהן מוצדקות? ומי ... את עצמו? וכולי. ועל ידי זה שהאדם הוא עקשן ולא טיפש, דהיינו, שהאדם מתעקש וחוקר ומנסה לגלות ולהבין את הסיבה, שבגללה הוא לא אוהב את עצמו, ועל ידי זה שהאדם לא מאמין לשום סיבה שהיא, אלא חוקר כל דבר, ומנסה לגלות מהי האמת, האם באמת תחושת הרע היא מוצדקת? ולמה באמת האדם סובל? ... שהמציאות תהייה דווקא כך ולא אחרת, האם הרצון הזה בכלל מוצדק? וכולי. על ידי זה בסופו של דבר, כל הסיבות שיש לאדם למה לא לאהוב את עצמו ואת המציאות, כל הסיבות האלו מתבטלות, ואז מה שנשאר כברירת המחדל, זאת אהבה אמיתית ללא כל סיבה. ואז האדם טוב לו, לא בגלל שיש משהו שגורם לו להרגיש טוב, אלא בגלל שאין שום דבר שגורם לו להרגיש רע. וזהו טוב אמיתי, שהוא לא תלוי בסיבה כלשהי וכולי. ובמהות, את נטל ההוכחה, תשים על המחשבה למה לא לאהוב את עצמך, שהיא תביא את הסיבה. והאם זה מחויב לא לאהוב את עצמך? והאם אתה מוכרח במאה אחוז לחשוב שאתה לא מספיק טוב? ומי אמר ... עצמי. אבל זה צריך להיות, למה שאני לא יאהב את עצמי. וכמובן שאעפכ, זה בסדר לאהוב את עצמך עם סיבות וכולי, לצורך חוויית הצמצום. אבל במהות, אל תחפש סיבה לאהוב את עצמך, אלא תטיל ספק במחשבה שלא לאהוב את עצמך. והאהבה, תבוא מעצמה. וכיוב לגבי המציאות, אל תחפש סיבה לאהוב אותה, אלא תטיל ספק במחשבות השליליות שיש לך עליה...

סיבת הסבל - מהי? איך לגלות את סיבת הסבל והרע? ובו יתבאר, כיצד האדם צריך לחקור את סיבת הסבל שלו? כי מי שרוצה להרגיש טוב, הוא מוכרח להבין, למה הוא מרגיש רע? כי הרע קיים, רק בגלל ... למה הוא סובל. ואחכ כאשר יהיה ברור לאדם למה הוא סובל, אז האדם צריך לברר את האמת, האם באמת סיבת הסבל הזאת, היא מוצדקת או לא? וכאשר ברור לאדם באופן מוחלט למה הוא סובל, אז אחכ כאשר האדם מגלה שסיבת הסבל שלו היא טעות, אז ממילא הסבל שלו נעלם. ובלי שלאדם יהיה ברור באופן מוחלט וחד משמעי ללא כל ... את עצמו, גם אם לטענתו, זה לא באשמתו. כי כל חוסר הבנה, היא חוסר אמת. ובלי להבין באמת את סיבת הסבל, האדם ימשיך לסבול, מחמת הטעויות שלו שגורמות לו לעוות את המציאות, ולהפוך אותה, מגן עדן לגיהנום. ולברר למה רע לך, פירושו, למצוא את הסיבה האמיתית שבגללה רע לך. עד שבסוף מגלה האדם, כי הסיבה האמיתית לכך שרע לו, ולכך שהנפרדות קיימת, כמו גם הסיבה לכל דבר אחר, היא שהכל אחד, ואין שום שאלה כלל. ובפועל, על האדם לשאול את עצמו באופן ישיר ונוקב, למה באמת רע לי? למה באמת אני לא רוצה את המציאות שלי? מה האמת? ועל האדם לא להסתפק בשום סיבה של שקר, אלא לחקור ולגלות את הסיבה האמיתית. כי יש המון סיבות של שקר, שהן כולן מסתירות מהאדם למה באמת הוא סובל, כדי שהוא ימשיך לסבול. וכיצד לזהות סיבה של שקר? תשובה: על ידי הבנה, של מהי סיבה של אמת. וסיבה של אמת, היא רק כאשר הסיבה, מחייבת את התוצאה. כי אם הסיבה לא מחייבת את התוצאה להיות כפי מה שהיא, הרי שזאת לא הסיבה האמיתית. כגון לדוגמה שרע לאדם, ונדמה לו שזה בגלל כאב פיזי שיש לו בגוף. והאדם הטועה אומר לעצמו, שרע לו, כי כואב לו הגוף שלו. וזאת כמובן סיבה של שקר. כי על האדם לשאול את עצמו, האם זה שיש לי כאב בגוף, האם זה מחייב באופן מוחלט, ... האם הכרחי שאם לא ארצה כאב, שאז יהיה לי מזה רע? כי אם לא, אז זה אומר, שזאת לא הסיבה האמיתית, אלא זה רק אולי לבוש של הסיבה האמיתית. ומאחר שבפועל שום דבר בעולם, דהיינו, שום צורת מציאות, לא מחייבת את זה שהאדם ירגיש רע, ממילא זה ... שקר, כי הכל אחד והכל טוב אמיתי. ולכן האדם משקר את עצמו, ומסביר לעצמו שהוא סובל בגלל כל מיני סיבות של שקר, שהן לא הסיבה האמיתית, שבגללה האדם סובל. ועל האדם לשאול את עצמו תמיד, האם הסיבה הזאת, האם היא מחייבת את התוצאה להיות כפי מה שהיא. כגון לדוגמה האש ששורפת את הנייר, שהאש לא מחייבת ... המציאות יכולה להיות, ותמיד יכול להיות, שבדיוק עכשיו, הכל יהיה אחרת מהפעם הקודמת. ולכן שום דבר, הוא לא באמת הסיבה של שום דבר. כי שום דבר, לא באמת מסוגל להכריח שום דבר אחר, להיות בצורה כלשהי. כי לצורה של ... בלי קשר למה שהיה ברגע הקודם. כך, ששום צורת מציאות, לא מחייבת, את זה שהאדם ירגיש רע. ולכן כל הסיבות שהאדם מתרץ לעצמו, למה הוא מרגיש רע, הן כולן סיבות של שקר. והסיבה שהאדם מרגיש רע, היא לא בגלל צורה מסוימת, שהיא זו שגורמת לאדם להרגיש רע, אלא בגלל הקיום של הצורות ... חווה באמת, שהכל אחד באמת, ושהכל זאת ישות אחת ממש, לא היה שייך להרגיש רע או טוב שקרי, כלל. והסיבה שרע לאדם, היא רק בגלל שהוא חי בעולם הנפרדות של היש והאין, שיוצר את הצורות של המציאות, שגורמות לכך, ...

סיבתיות, אולי אין סיבה, האם יש סיבה למשהו, מה הסיבה של הסיבה הראשונה, מה היה לפני הסיבה הראשונה האם קיימת סיבה לכל דבר או אולי אין סיבה כלל? אליעד כהן עוסק בשאלה הפילוסופית של סיבתיות, ומעלה את האפשרות המהפכנית שאולי אין כלל סיבה לשום דבר. כדי להבין לעומק את הנושא הזה, אליעד מתחיל בשאלות פשוטות ומתקדם בהדרגה לשאלות מורכבות יותר, המצביעות על קיומה של בעיה בסיסית בתפיסתנו את המציאות. מדוע אנשים מחפשים תמיד סיבה לכל דבר? אנשים באופן טבעי נוטים לחשוב שלכל דבר שקורה חייבת להיות סיבה. אליעד מראה את הנטייה הזו באמצעות דוגמה פשוטה: מישהי שואלת למה אני קוראת עכשיו את הטקסט הזה? ולכאורה התשובה המתבקשת היא, שיש איזו סיבה לכך. אבל הוא מיד מערער על התפיסה הזאת ואומר מי אמר שצריך שתהיה בכלל סיבה? כלומר, הוא מנסה לגרום לנו להבין שהרגל החשיבה שלנו מחייב אותנו לחפש סיבות, גם במקומות שאולי לא קיימת בהם סיבה אמיתית. מה יקרה אם נגלה שלסיבה הראשונה אין סיבה? אליעד מעלה את הרעיון המאתגר הבא: או שיש סיבה או שאין סיבה. כלומר, או שכל דבר ביקום יש לו סיבה, או שאין כלל סיבה לדבר הראשון. הוא מסביר את המצב הבא באמצעות דוגמה נוספת: אם אנו מניחים שלאירוע הראשון אין סיבה, יוצא מכך שלמעשה לשום דבר שמגיע אחריו אין באמת סיבה, מפני שהכל נובע מהאירוע הראשון חסר הסיבה. מצד שני, אם נאמר שלאירוע הראשון יש סיבה, מיד תעלה השאלה, ומה הסיבה של הסיבה הזאת? וכך נמשיך לחפש סיבה לכל סיבה חדשה שנמצא, ולא נגיע לסוף. האם אפשר באמת להגיע לסיבה הראשונה? אליעד מבהיר את הבעיה הזו לעומק: בכל פעם שנמצא סיבה למשהו, נרצה להבין גם את הסיבה של הסיבה הזאת, ותמיד נצטרך לחזור עוד צעד אחורה ולשאול מה היה לפני אותה סיבה. לכן, בעצם לא ניתן להגיע לסיבה הראשונה, כי תמיד אפשר לשאול ומה היה לפניה? באופן זה, אליעד מציג בפנינו את הפרדוקס של סיבה ראשונה, ומדגים מדוע החיפוש אחר סיבה מוחלטת עלול להיות אינסופי או בלתי אפשרי. האם חייבת להיות סיבה לתהליכים של התפתחות והתודעה? כדי להעמיק עוד, אליעד מביא דוגמה נוספת מהחיים: מישהו אומר שהוא לומד או מתפתח, ושואל מה הסיבה שאני לומד ומתפתח?. האדם נותן סיבות כמו כדי לפתח את התודעה וההוויה שלי, אבל אז נשאלת השאלה ומה הסיבה שהתודעה וההוויה שלך צריכות בכלל להתפתח? כך, כל תשובה מובילה מיד לשאלה נוספת ועמוקה יותר, שחותרת למצוא סיבה קודמת לסיבה שניתנה. גם כאן, אליעד מדגים שהניסיון למצוא סיבות מדויקות וברורות לכל תהליך הוא מאמץ אינסופי. מדוע שאלות של סיבתיות יוצרות מעגליות אינסופית? אליעד מסביר ששאלות של סיבתיות ...