... היטב בעניין, נראה כי הניסיון של האדם להתעורר מהחלום שנדמה לו שהוא נמצא בו, הוא ניסיון חסר משמעות מכמה סיבות. והסיבה הראשונה היא, כי אם נאמר שהאדם הוא בתוך חלום, הרי שגם זה שנדמה לאדם שהוא צריך להתעורר מחלום, גם ...

... את התוצאה עצמה. כי המוכר, מוכר שירות כלשהו ומוצר כלשהי, שאמורה להפיק ללקוח תועלת כלשהי. ומה שמעניין את הלקוח, והסיבה שבגללה הלקוח משלם על המוצר, היא לא בגלל שהמוצר מעניין אותו, אלא בגלל שהוא רוצה את התועלת שהמוצר יביא ... בפועל, ולהפיק ממנו את התועלת שהוא נותן. אבל בנוסף לכל זה, גם התועלת שהלקוח מפיק מהמוצר, גם היא לא הסיבה האמיתית שבגללה הוא רוכש את המוצר. כי הסיבה האמיתית שבגללה הלקוח רוכש את המוצר, היא בגלל התועלת הפנימית והנפשית ברמה הרגשית, שהלקוח משיג באמצעות השימוש במוצר. כי ... ושהמוצר ישיג עבורו תועלת כלשהי, שהיא אמורה להוביל את האדם אל המטרה הסופית והחשובה ביותר, שהיא האושר האישי שלו. והסיבה האמיתית שבגללה האדם רוכש כל מוצר, היא כדי להשיג את התועלת הרגשית שהוא חושב שהמוצר הזה יסייע לו להשיג. ... האדם, את התועלת הרגשית שאותה הוא יכול להשיג באמצעות המוצר. ויש לשים לב לכך, שלא תמיד הלקוח הפוטנציאלי, מודע לסיבה הפנימית שבגללה הוא מתעניין במוצר. כי בוודאות שהסיבה החידה שבגללה האדם מתעניין במוצר, זה לא כי המוצר מעניין אותו, וגם לא הדבר שהמוצר יביא לו מעניין אותו. ... יגרום לו להרגיש יותר טוב מבחינה נפשית. אלא, שלא תמיד יש ללקוח מודעות אישית רוחנית. ולא תמיד הוא מודע לסיבה הפנימית שבגללה הוא רוכש את המוצר. ולכן, לא תמיד זה יהיה יעיל למקד את הפרסום ללקוח, בתועלת הסופית האמיתית ... צריך להיות על התועלת הסופית שהלקוח משיג, אף על פי כן, צריך לפרט לו גם על המוצר, וזה מכמה סיבות. והסיבה הראשונה היא, כדי ליצור אצל הלקוח את הקשר בין המוצר, לבין התועלת הסופית שאותה הוא רוצה להשיג. כי לא ... מוצר, בשלב הראשון יש לעשות רשימה של תועלות ומטרות, שאותן המוצר משיג ללקוח. ולאחר מכן יש לעשות רשימה של הסיבות שבגללן הלקוח ירכוש את המוצר. ויש לזכור, שהלקוח לא רוכש את המוצר, אלא את התועלת שהוא חושב שהמוצר יביא ...

... ורק אל האמת, הרי שעל ידי זה הוא ינצל מטעויות בשיפוט שלו. כי כאשר האדם מנסה להמציא כל מיני סיבות של חשיבה חיובית, שמנסות להסביר מה הטוב שיש בדבר הזה, אז אם הסיבות האלו הן לא נכונות, על ידי זה הן יכולות ליפול. אבל אם האדם מסתכל אך ורק על האמת, ומחפש ...

... פעם. וכדי שהאדם באמת ירגיש שהמציאות מושלמת בכל רגע בשלמות כפי מה שהיא, לשם כך על האדם להבין את הסיבה שבגללה המציאות היא כפי מה שהיא. ולכן, כאשר רע לאדם הוא מחפש סיבות להבין למה זה קורה לו, כדי להרגיש טוב עם עצמו. ונמצא אם כן, כי כדי להיות מאושר באמת ובשלמות, לשם כך על האדם להבין את הסיבה של כל הדברים. ומי שיתבונן בעניין יראה, כי הדבר הזה הוא בלתי אפשרי. דהיינו, מבחינה לוגית שכלית, אין אפשרות שהאדם יבין את הסיבה שבגללה הכל קורה. משום שכל סיבה שאותה ימצא האדם, תמיד יוכל האדם לשאול את עצמו, ומה הסיבה של הסיבה. כי כל סיבה שהיא שלא תהיה, תמיד נוכל לשאול מהי הסיבה שלה. ללא נקודת עצירה כלשהי. כי אין שום נקודת עצירה שבה אפשר לומר שזאת הסיבה הראשונה. משום שעל כל סיבה תמיד אפשר לשאול, ומהי הסיבה שיצרה את הסיבה עצמה. וזה בעצם אומר, שאין שום דרך בעולם שהאדם יבין מהי הסיבה הראשונה, ושהאדם יהיה מאושר. כי כל מה שהאדם יחקור, הוא תמיד ימשיך לגלות שאלות חדשות עד אין סוף. ולהבין מהי הסיבה הראשונה האמיתית, זה בערך כמו לדמיין את הרגע הרחוק ביותר, או לדמיין את המקום הרחוק ביותר, או לדמיין את המספר הגדול ביותר וכיוב, שכל זה כמובן דבר שאינו אפשרי. וכדי שהאדם יהיה מאושר, עליו להבין את הסיבה הראשונה בצורה מלאה. זא כי כדי שהאדם ירגיש טוב באמת, עליו להביא את עצמו למצב שבו הבנת הסיבה הראשונה של כל הסיבות, תמלא את כל התודעה שלו בשלמות. בצורה ככ חזקה, עד שהאדם ירגיש אך ורק מחובר למה שקורה, דהיינו, הרמוניה ואושר. ומאחר שהאדם לא יכול אפילו לא לדמיין את הסיבה הראשונה, או יותר מזה, האדם לא יכול אפילו לא לדמיין שיש סיבה ראשונה, כי תמיד תהיה שאלה מהי הסיבה הקודמת לה, וממילא האדם גם לא יכול למלא את כל המחשבה שלו בסיבה הראשונה, וממילא האדם לעולם לא יכול להבין את המציאות, ולא יכול להיות מאושר בשלמות. כי האדם יכול לנסות להאמין שיש סיבה ראשונה. והאדם יכול לנסות לשכנע את עצמו בחשיבה חיובית שהכל טוב ושהכל לטובה. אבל החשיבה החיובית הזאת, היא לא ... לעזור לאדם לסבול פחות. אבל להיות מאושר, זה אפשרי רק מתוך זה שהאדם עצמו מבין בשכל של עצמו, את הסיבה של כל דבר. וזה דבר שחשיבה חיובית ואופטימיות, לא יכולות להביא את האדם אליו. וזה כעין מה שביארתי על ... לשם כך צריך להבין אותם. וכל חכמי החכמים וכל המנהיגים הרוחניים, אינם יודעים כיצד יכול האדם להבין בשכלו את הסיבה הראשונה. משום שמבחינה טכנית לוגית, אין דרך להבין את הסיבה הראשונה כנל. כי כל סיבה באשר היא, תמיד נוכל לשאול מה הסיבה שלה עצמה. וזה בעצם אומר, ששום מנהיג רוחני בעולם, לא באמת יודע את הדרך אל האושר ואיך להיות מאושר. ... אחד יש את העצות שלו. אבל כדי להיות מאושר, לשם כך על האדם לרצות את המציאות, שזה נובע מהבנת הסיבה של כל הסיבות, הסיבה הראשונה של כל האירועים של המציאות. וזה דבר שאף אחד לא יכול להבין אותו. וממילא שום מנהיג רוחני לא יכול לגרום לאדם להיות מאושר. וכמובן נזכיר, שאף על פי כן, קיימת דרך להבין את הסיבה הראשונה כנל. וכאן אנחנו רק מסבירים לאדם, את הסוד שאותו אף אחד לא מגלה לו. דהיינו, מסבירים מדוע באמת ככ קשה לבני אדם להיות מאושרים. ולכאורה, קיימת דרך לגלות את הסיבה הראשונה של כל הסיבות. והיא על ידי זה שהאדם ינסה להבין מהי התוצאה של כל הדברים. ואם יצליח האדם להבין מהי התוצאה הסופית, אולי דרך זה יוכל האדם להבין מהי מטרת המציאות ומהי הסיבה הראשונה. אלא שגם זה אינו אפשרי. כי האדם לא יכול לדמיין את הרגע האחרון של ציר הזמן. כי כל ... ולראות את התמונה המלאה, פירושו לראות את כל התהליך של המציאות שלנו. דהיינו, לראות את כל התהליך כולו, החל מהסיבה הראשונה ועד התוצאה האחרונה. ומאחר שאי אפשר בשכל אנושי לתפוס את הסיבה הראשונה ואת התוצאה האחרונה, ממילא לא ניתן לראות את התמונה המלאה. וזאת בעצם עוד דוגמה לבעיה שאין לאף אחד בעולם פתרון לבעיה הזו. מלבד לחכם האמיתי שהצליח לנצח את המשחק, והוא מבין היטב את הסיבה הראשונה וגם את התוצאה האחרונה. והוא מנסה כל הזמן להאיר את עיני האדם וליצור אצל האדם כלי קיבול, שבו יוכל האדם להכיל בתוכו את הסיבה הראשונה ואת התוצאה האחרונה, כדי שגם הוא יוכל להיות מאושר באמת ובשלמות.

... כל הפסיכולוגים / מורים רוחניים? במאמר הזה נבאר את הסוד של הייאוש. והסוד של הייאוש, הוא בעצם ההסבר האמיתי לסיבה שבגללה קיים ייאוש בעולם. וכאן במאמר נגלה את הסיבה האמיתית לכל סוגי הייאוש השונים שיש בעולם. וגם את הסוד הזה, לא יודע אותו שום פסיכולוג / מורה רוחני ... ומי שרוצה לדעת איך יכול האדם למלא את כל הרצון שלו בשלמות, עליו פשוט לנסות לגלות את השורש ואת הסיבה שבגללה האדם רוצה בכלל למלא את הרצון שלו בשלמות. והעניין הוא, כי האדם רוצה להרגיש טוב. וכל רצון שיש ... ירצה את כל המציאות בשלמות ושהאדם יהיה בתחושה של הרמוניה מתמדת עם המציאות. והדרך היחידה היא על ידי הבנת הסיבה של המציאות. כי כאשר האדם לא רוצה איזה דבר, הרי שזה אומר שהוא לא מבין את הסיבה שבגללה קורה אותו הדבר. כי כאשר קורה לאדם דבר נגד רצונו, ומסבירים לאדם מה הסיבה שזה קרה, על ידי זה האדם מקבל את מה שקרה. ואם האדם לא מקבל את מה שקרה למרות שהסבירו לו את הסיבה, הרי שזה מבטא את זה שהאדם עדיין לא מספיק מרוצה מהסיבה שבגללה הוא מבין שהדברים קרו. דהיינו, האדם בתוך תוכו שואל מהי הסיבה של הסיבה. כי כאשר אומרים לאדם שדבר כלשהו קרה בגלל סיבה כלשהי, והאדם עדיין לא מרוצה, זה אומר שבתוך תוכו האדם לא מקבל את הסיבה הזאת, כי הוא חושב שעדיין היה יכול להיות אחרת. דהיינו, האדם מפקפק בהכרחיות של הסיבה. כי האדם במחשבתו מבין שאולי יש אפשרות אחרת טובה יותר, שבה הדברים יהיו אחרת. והאדם לא מבין מדוע הסיבה עצמה הכרחית. ובקצרה נגדיר, כי בכל פעם שהאדם לא מרוצה מסיבה כלשהי ומהסבר כלשהו מדוע הדברים קרו, הרי שזה מבטא את זה שיש לאדם בתוך תוכו שאלה על הסיבה עצמה, מהי הסיבה של הסיבה עצמה. ונמצא אם כן, כי מי שרוצה להגיע למצב שבו הוא תמיד ירצה את המציאות, עליו להבין את הסיבה הראשונה של כל הסיבות. כי כל זמן שהאדם לא מבין את הסיבה הראשונה של כל הסיבות, אלא מבין רק סיבות כלשהן, הרי שתמיד בתוך ליבו של האדם תהיה שאלה, של מהי ההכרחיות של הסיבה עצמה. דהיינו, האדם לעולם לא יוכל להזדהות רגשית עם הסיבה ועם האירועים. כי הסיבה הראשונה היא אמת. כי האמת אינה צריכה הוכחה. כי היא אמת בלי הוכחה. והאדם אולי צריך שיראו לו את האמת, אך האמת קיימת גם בלי שיראו שהיא קיימת. והסיבה הראשונה של כל הסיבות, היא האמת. כי קיומה לא תלוי בשום דבר אחר שיש בעולם. כי כל הסיבות כולן תלויות בסיבות אחרות שקודמות להן. אך הסיבה הראשונה היא האמת. ומאחר שהיא האמת, ממילא היא לא תלויה בשום דבר אחר שיש בעולם. ושורש היציבות בעולם היא האמת. כי האמת היא יציבה תמיד. ומי שמבין את האמת של המציאות, הוא מבין את הסיבה הראשונה של המציאות בשלמות, והוא זוכה ליציבות רגשית. דהיינו, הוא מגיע למצב כזה שבו אין לו שום שאלה מהי הסיבה של הסיבה עצמה. כי קיומה של האמת האמיתית, לא תלוי בשום דבר. וכל זמן שיש לאדם הסבר כלשהו לגבי מהי הסיבה הראשונה של המציאות, וכל זמן שעדיין אפשר לשאול מבחינה שכלית, מהי הסיבה של הסיבה עצמה, ומדוע הסיבה עצמה מוכרחת, הרי שזה אומר שהאדם עוד לא הגיע אל האמת של המציאות, ושהאדם עוד לא מבין את המציאות. ומי שרוצה להיות מאושר, עליו להבין את הסיבה הראשונה של המציאות. כי על ידי זה נוצרת הזדהות רגשית מוחלטת, בין האדם לבין המציאות. ואז האדם חווה שלמות ... אפשר להבין את הסיבה הראשונה. כי כל מורי הדרך הרוחניים בעולם, כולם ניסו לגלות את הסיבה הראשונה של כל הסיבות. וגם המדענים כל הזמן מנסים להבין מה היה לפני המפץ הגדול, שזה בעצם ביטוי לרצון להבין את התחלת כל ... שלו, וכל מי שאומר שאין שלמות מוחלטת, וכל מנהיג שקר שמייאש את האדם מלמצוא את הסיבה הראשונה של כל הסיבות, הרי שהוא חי בייאוש גדול מאוד. כי יש סיבה ראשונה ויש דרך שכלית להבין אותה. וזה שהאדם לא יודע ...

... השכל העל אנושי. ואיך יכול כל אחד להשיג שכל על אנושי ויכולת תפישה על אנושית. ונסביר גם את עניין סיבת כל הסיבות ועוד. וכפי שכבר ביארתי, לכל השאלות שיש בעולם, יש להם שורש. כי יש שאלה אחת שהיא השורש של כל ... להכיל בתוך מחשבה אחת שלו, את כל מרחב המקום כולו, או את כל ציר הזמן, או את כל שרשרת הסיבה והתוצאה של כל האירועים שיש בעולם. דהיינו, יכולת התפישה של האדם מוגבלת להכיל בתוכה מידע סופי בלבד. אך האדם ... עם שורש השכל של האדם. כי כדי שהאדם יוכל לתפוש במחשבתו את המהות של המציאות, ואת האין סוף, ואת הסיבה הראשונה של כל הסיבות, ואת התכלית האחרונה של כל האירועים, וכדי שהאדם יוכל לראות את התמונה המלאה, לשם כך על האדם להתחבר לשורש ... להבין את המציאות בשלמות. וכאשר האדם מעמיק את מחשבתו ושואל את עצמו מי אני ומה אני ומהי התכלית ומהי הסיבה של כל האירועים וכיוב, על ידי זה האדם מקרב את מחשבתו אל הבנת פנימיות ומהות המציאות שאותה אפשר לתפוש ... אך ורק בשכל האנושי הרגיל שלו, אז כאשר האדם רואה את המהות הפנימית של המציאות, וכאשר האדם רואה את הסיבה הראשונה, וכאשר האדם רואה את התכלית הסופית, אז האדם מנסה להבין את הדברים האלו, באמצעות יכולת התפישה הרגילה שלו, ... רגיל לחיות את חיי היום יום. אך מאחר שהאדם מנסה להבין את השורש של כל הדברים שיש בעולם, כי הסיבה הראשונה, היא השורש של כל הדברים שיש בעולם. כי גם בהבנת הסיבה הראשונה, גם בה יש עומק גדול. כי מי שרוצה לגלות ולהבין את הסיבה הראשונה, עליו לנסות להבין מהי המהות של סיבה? ומהי סיבה? ומהו זמן? כי הסיבה התוצאה קשורים למהותו של הזמן. וכדי להבין את הסיבה של כל הסיבות, לשם כך יש להבין את מהותו של הזמן, שבו מתרחשים כל האירועים שיש בעולם. כי כל הסיבות והתוצאות, כולם הם חלקים של הזמן. כי כל הסיבות וכל התוצאות, נמצאים בתוך הזמן. והם חלק מהזמן. ובנוסף, כל הסיבות והתוצאות שיש בעולם, שהם יוצרים את כל האירועים שיש בעולם, כולם גם מתרחשים ונמצאים בתוך מרחב המקום. כי כל ... שהם חלק ממנו, שהוא המקום שלהם. ומאחר שכל האירועים וכל הדברים קיימים בתוך מרחב מקום, לכן כדי להבין את הסיבה ואת התוצאה של כל האירועים, לשם כך יש להבין גם את מהותו של מרחב המקום. כי אם לא היה מרחב מקום ולא היה מרחב זמן, הרי שלא היו אירועים ולא היו סיבות ולא היו תוצאות. ואכ קיומה של הסיבה הראשונה, תלוי בקיומם של הזמן ושל המקום. וכדי לגלות את מהותה של הסיבה הראשונה, לשם כך יש להבין את מהותם של הזמן ושל המקום. ויש כאן עוד רמת עומק נוספת, והיא כי גם למקום וגם לזמן, גם להם יש סיבה. כי יש סיבה מדוע המקום והזמן הם כפי מה שהם. כי מרחב המקום ומימד הזמן, היו יכולים להיות אחרת ממה שהם. וזה בעצם אומר, שיש עוד סיבה אחרת שהיא נמצאת מחוץ למרחב המקום ומחוץ לציר הזמן, שהיא הסיבה של מרחב המקום ושל ציר הזמן, שבתוכם מתרחשים כל האירועים. וכדי לגלות את הסיבה הראשונה, לשם כך על האדם לגלות את הסיבה של מרחב הזמן ומרחב המקום, שהיא נמצאת מחוץ ולפני קיומם של הזמן ושל המקום. ויש כאן עוד רמת עומק יותר גדולה, והיא שגם הסיבה הראשונה של הזמן והמקום, גם היא נמצאת בתוך ציר זמן ומרחב מקום גדול עוד יותר. כי כאשר אנחנו אומרים שיש סיבה מחוץ לציר הזמן, והתוצאה שלה היא ציר הזמן, הרי שבעצם הגדרנו אירוע שהתרחש מחוץ למסגרת הזמן שלנו, אך גם הוא עצמו יש לו זמן. כי גם הוא עצמו אירוע. וגם לו עצמו יש סיבה ותוצאה. דהיינו, כי הסיבה הראשונה של כל הסיבות, היא נמצאת במרחק אין סופי מהתודעה של האדם. כי בכל פעם שהאדם מגדיר אותה, גם אם היא תוגדר כסיבה מחוץ לכל ציר האירועים של הזמן ושל המקום, הרי שתמיד היא עצמה תהיה חלק ממשהו אחר גדול עוד יותר. ומי שרוצה להבין את כל המציאות בשלמות כדי להיות מאושר, עליו להבין מהי הסיבה הראשונה של כל הסיבות ושל כל הזמנים ושל כל המקומות ושל כל האירועים ושל כל השכל ושל כל מה שקיים. וכאשר האדם מעמיק ...

... עם השכל הרגיל, מהו המידע הזה שאותו קשה להבין. כי בשכל האנושי הרגיל כן אפשר להבין את סיבת כל הסיבות וכולי. אבל אי אפשר להבין את הסיבה שמאפשרת את הקיום של סיבה כזאת. כי בשכל אנושי האדם לא יכול לתפוש במחשבתו את האפשרות שתהיה קיימת סיבה כזאת. כי הסיבה הראשונה של כל הסיבות, היא סיבה שניתן לומר ולהגדיר אותה בשכל אנושי רגיל. אך בשכל אנושי רגיל, לא ניתן להבין את קיומה ואת מהותה של הסיבה הזאת. כי קיומה נוגד את יכולת התפישה האנושית. ולכן, כאשר האדם מגיע לנקודת ההתחלה של כל האירועים כולם, שהיא בכלל נמצאת הרבה לפני ציר הזמן ומרחב המקום שלנו, כי הסיבה הראשונה של כל הסיבות, היא הסיבה שהיא נמצאת מחוץ לכל מעגלי הזמן האפשריים. כי גם הזמן שלנו הוא חלק מישות זמן גדולה עוד יותר. וגם מרחב המקום שלנו, גם הוא חלק ממשהו אחר גדול עוד יותר. והסיבה הראשונה של כל הסיבות, נמצאת מחוץ לכל ציר הזמן ומרחבי המקום. דהיינו, היא נמצאת מחוץ לאין סוף מרחבי זמן. והיא נמצאת אחרי אין סוף תהליכים של סיבה ושל תוצאה, כי היא לפני שהיו בכלל סיבות או תוצאות. דהיינו, היא נמצאת גם מחוץ לעצמה. כי קיומה של הסיבה הראשונה, נוגד את מהותה של עצמה. כי ברגע שאנחנו אומרים על דבר שהוא הסיבה הראשונה, הרי שבעצם אמרנו שהוא עצמו קיים בלי שהוא עצמו יהיה הסיבה של עצמו. כי נניח שנגדיר שדבר כלשהו הוא הסיבה הראשונה של כל הדברים, הרי שיש כאן סתירה פנימית. כי שום דבר בעולם לא יכול להיות הסיבה של עצמו. ואם אנחנו אומרים על דבר כלשהו שהוא הסיבה הראשונה, הרי שהוא לא סיבת עצמו, כי הוא נפרד מכל הדברים. ואכ הוא לא סיבת כל הדברים. או בפשיטות, לעולם לא ניתן להבין את הסיבה של הסיבה הראשונה עצמה. כי תמיד אפשר לשאול, מה הסיבה של הסיבה הראשונה עצמה. כך שהסיבה הראשונה האמיתית, היא נמצאת גם מחוץ לעצמה. כי כדי שהיא תהיה סיבת כל הדברים וגם סיבת עצמה, הרי שהיא ... וזה כמובן דבר שלא נתפס בשכל אנושי. כי האדם לא מסוגל לתפוש דבר שהוא קיים בלי להיות קיים, ושהוא הסיבה של עצמו. בכל מקרה, כאשר האדם מגיע לנקודת ההתחלה של סיבת כל הסיבות, עליו כן לנסות להבין את מה שהוא מבין ואת המידע שאליו הוא הגיע. אבל על האדם לא לנסות להבין עם השכל האנושי שלו, את אפשרות הקיום של המידע הזה. כי בסוף הדרך האדם רואה את הסיבה הראשונה, והוא רואה שהיא נמצאת מחוץ לעצמה. כי היא גם סיבת כל הדברים והיא גם הסיבה של עצמה. ועל האדם כן לנסות להבין את המידע הזה, אבל לא לנסות להבין עם השכל האנושי איך זה ... אצל האדם להיות תשובת כל התשובות. ועוד נוסיף ונאמר, כי יש כאלו שנדמה להם שהם מבינים את סיבת כל הסיבות. וכל אחד מפרש פירוש אחר מהי סיבת כל הסיבות. אך על האדם להבין, כי כל זמן שסיבת כל הסיבות יכולה להיות אחרת ממה שהיא, הרי שהיא עצמה צריכה סיבה. ואכ היא לא סיבת כל הסיבות. לדוגמה: נניח שסיבת כל הסיבות היא כדי לעשות טוב. עכשיו על האדם לשאול את עצמו, האם זה הכרחי שהסיבה הזאת תתקיים? האם זה הכרחי ... לשאול מה הסיבה שלה עצמה. ובנוסף יש להזכיר לאדם, כי גם אחרי שהוא ממציא סיבה כלשהי שהיא סיבת כל הסיבות, הרי שעל האדם עכשיו לחקור ולהבין, כיצד הסיבה הזאת באה לידי ביטוי בכל האירועים שיש בעולם, עד לרמת פרטי ... שאחריה להיות כפי מה שהם, הרי שעדין נוכל לשאול על חלק מהאירועים, מה הסיבה שלהם? והסיבה הראשונה של כל הסיבות, היא הדבר שמכריח את כל האירועים להיות כפי מה שהם. ואם אחרי שהאדם חושב שהוא גילה את סיבת כל הסיבות, הוא עדיין יכול לשאול על דבר כלשהו בעולם מה הסיבה שלו? ומדוע הוא דווקא כך ולא אחרת? ומדוע מוכרח ... הסיבה לא מספיק טובה. כי סיבה היא רק דבר שמכריח ומחייב את התוצאה להיות כפי מה שהיא. וסיבת כל הסיבות, מכריחה את כל מה שקיים בעולם בכל רגע ורגע ובכל מקום ומקום להיות כפי מה שהוא. והחכם האמיתי שיודע את סוד הסיבה הראשונה, הוא גם רואה בעיני שכלו את הקשר שיש בין הסיבה הראשונה של כל הסיבות לבין כל אירוע ואירוע שקורה בכל רגע ורגע. ולהבין את סיבת כל הסיבות, פירושו להבין מהי הסיבה שמכריחה ומחייבת את כל הדברים להיות כפי מה שהם בכל רגע ובכל מקום. ולכן למדע ...

... - איך להשיג אותו? איך להבין את כל המציאות? חלק 3 ועוד נוסיף ונאמר, כי יש כאלו שנדמה להם שהסיבה הראשונה של כל הסיבות, היא האין סיבה. כי הם מנסים להמציא כל מיני הסברים לסיבה הראשונה, ואז הם חושבים בדעתם שאולי אין סיבה זאת הסיבה הראשונה. אך גם זאת לא סיבת כל הסיבות. משום שאם נניח נאמר שהסיבה הראשונה היא אין סיבה, הרי שעדיין אפשר לשאול, האם האין סיבה הוא מוכרח? תשובה: לא. משום שיכול גם להיות מציאות של יש סיבה. ומאחר שאין סיבה זו לא מציאות מוכרחת, אכ גם אם נאמר שהאין סיבה הוא הסיבה של כל הסיבות, הרי שעדיין נוכל לשאול מה מכריח את האין סיבה להתקיים. כי גם קיומו של האין סיבה, גם הוא לא מוכרח. ובנוסף על האדם לזכור, כי אם נאמר שסיבת כל הסיבות היא שאין סיבה, אז עדיין יש להסביר כיצד נוצרו כל הסיבות שיש בעולם שלנו. כי בעולם שלנו יש לדוגמה את חוקי הפיזיקה. ואם נאמר שהסיבה הראשונה של כל הסיבות היא האין סיבה, אז זה לא ברור כיצד מתוך אין סיבה נוצרו סיבות. כי כל דבר הוא חלק מדבר אחר גדול עוד יותר. והסיבות הן חלק מדבר אחר גדול עוד יותר. ולא יכול להיות שהסיבות הן חלק של אין סיבה. כי אלו שני הפכים. והסיבות הן חלק של סיבה אחרת גדולה עוד יותר, שהיא הסיבה הראשונה שהיא מוכרחת. כך שסיבת כל הסיבות, היא לא האין סיבה. כי גם האין סיבה גם הוא לא מוכרח. ויש סיבה אחת גדולה מאוד מאוד וכולי... ועוד נוסיף ונגלה, שסיבת כל הסיבות, היא שורש השכל עצמו. כי סיבת כל הסיבות, היא לא נפרדת והיא לא ישות אחרת שונה משורש השכל של האדם. אלא שורש השכל של האדם, הוא עצמו סיבת כל הסיבות. כי יכולת התפישה העל אנושית של האדם, היא עצמה סיבת כל הסיבות. פירוש: כי סיבת כל הסיבות היא לא ישות כלשהי. אלא שבשכל העל אנושי של האדם, שהוא שורש השכל של האדם, שם השאלה של מהי הסיבה הראשונה של כל הסיבות, שם השאלה הזאת לא קיימת כלל ולא יכולה להתקיים כלל. כי שם אין שום שאלה כלל. משום שהשכל העל אנושי, הוא עצמו סיבת כל הסיבות. ואילו הבין האדם את שורש השכל של עצמו, הוא ממילא היה מבין גם את הסיבה של כל הסיבות. ובקיצור, סיבת כל הסיבות היא עצמה התפישה העל אנושית. וכאשר האדם יגיע לזה, אז הוא יראה שאכן התפישה העל אנושית, היא עצמה סיבת כל הסיבות. ועוד נוסיף ונאמר, כי הבנת סיבת כל הסיבות, באה רק אחרי שהאדם מגיע למידע שאותו הוא לא יכול להכיל בשכל רגיל אלא רק בשכל על אנושי. שאז מתגלה לאדם השכל העל אנושי, ואז האדם תופש במחשבתו את הסיבה הראשונה של כל הסיבות. וזה בעצם אומר, שכל זמן שהאדם עוד לא הגיע לתובנה עמוקה ככ, עד שהיא בלתי נתפשת בשום צורה בשכל האנושי, עד אז האדם עוד לא מבין את סיבת כל הסיבות. ורק אחרי שהאדם מגיע לשאלה ככ חזקה, עד שאין ביד השכל האנושי להכיל את השאלה עצמה, ורק אחרי שהאדם מקבל שכל חדש שהוא שורש השכל, ושאז השאלה נעלמת מעצמה, רק שם האדם מבין את סיבת כל הסיבות. ועוד נוסיף, כי יש כאלו שנדמה להם שהפתרון לכל השאלות הוא לומר שהמציאות לא קיימת. כי אם אין מציאות ... הסיבה הראשונה. כי גם אם נגדיר אותה, תמיד נוכל לשאול, מה הסיבה שבגללה הסיבה הראשונה היא עצמה ולא שאר הסיבות והתוצאות שנובעות ממנה. זא צריך גם למצוא סיבה מדוע הסיבה הראשונה היא כפי מה שהיא. וכל סיבה שלא נמצא, ... ומשונות. אך כל זמן שהאדם לא הגיע לשורש השכל של עצמו, שהוא השורש של כל המציאות ושל סיבת כל הסיבות, הרי שהשכל של האדם הוא עדיין פגום ולא ראוי לתת עצות. והדבר דומה לתינוק קטן שינסה לתת עצות לעצמו. ... וההבנה שלו את המציאות, גם הן מוגבלות. והאדם שעוד לא גילה את שורש השכל האין סופי שהוא סיבת כל הסיבות, הוא עדיין כמו תינוק קטן שמנסה ללמוד ללכת. ובכלל זה כמובן נכללים כל חכמי החכמים שיש בעולם, וכל המנהיגים וכל המורים הרוחניים וכל הפסיכולוגים והפילוסופים וכל חבריהם, שכל זמן שהם לא פיצחו את הבנת סיבת כל הסיבות, הרי שעדיין שכלם פגום, וגם העצות שלהם פגומות, מאחר שהן לא מגיעות משורש השכל, אלא רק מצמצום של השכל, ... השכל ולהתחיל ליהנות מהחיים, עליו לחפש מנהיג אמיתי, חכם אמיתי, גדול מאוד במעלה, שהוא כן הבין את סיבת כל הסיבות ושהוא כן מודע ברמת המודעות האישית שלו, לשורש השכל האנושי של כל בני האדם. ועל ידי זה שהאדם מחפש ...

הסוד של הסיבה הראשונה - מהו הסוד של הסיבה הראשונה של כל הסיבות? חלק 2 תוספת: ויש בזה עוד כמה נקודות להתבוננות. כי הקיום של היש סיבה, מבחינה לוגית מונע את הקיום של האין סיבה. כי אם קיים במציאות דבר כלשהו שאין לו סיבה, הרי שממילא זה מוריד מהכוח ומשנה את המשמעות של היש סיבה. וכן להפך, שהקיום של יש סיבה, דורש הבנה מחדש של האין סיבה. כי באמצעות האין סיבה ניתן תמיד לשאול על האין סיבה, מדוע הוא דווקא כך ולא אחרת וכיוב. ויש בזה עוד עניין, והוא שאם נאמר שאין סיבה לשום דבר בעולם, הרי שבכך לא העלמנו לגמרי את היש סיבה מהביטוי שלו במציאות. ולא רק שהיש סיבה נשאר ברמת הפוטנציאל בלבד, אלא שהוא גם ממשיך להתקיים בפועל, גם אם נאמר שאין שום סיבה לשום דבר. כי לומר שאין שום סיבה לשום דבר, זה בעצם לומר שכל דבר הוא הסיבה של עצמו. כי אין סיבה לשום דבר, פירושו שאין שום סיבה שגוררת אחריה תוצאה כלשהי. שזה בעצם אומר שכל דבר הוא גם הסיבה וגם התוצאה עצמה. דהיינו, שגם האמירה שאין סיבה לשום דבר, גם היא עדיין משאירה קיום ממשי ליש סיבה. ואז על ידי הקיום של היש סיבה, נוכל לשאול על האין סיבה. ומי שיתבונן יראה בזה עוד דבר מעניין, והוא שגם האמירה של יש סיבה, גם היא מקיימת בתוכה את האין סיבה. כי כפי שאמרנו לעיל, אם נאמר שלכל דבר יש סיבה ללא יוצא מן הכלל, שזו הרי שלמות היש סיבה, הרי שבכך בעצם אמרנו שאין שום סיבה אמיתית לשום דבר. כי אם אין נקודת התחלה לסיבות, דהיינו, אם אין במציאות שלנו שום סיבה שאין לה סיבה אחרת, דהיינו, אם אין סיבה ראשונה, הרי שגם אין שום משמעות לשום סיבה. וזה בעצם אומר, שבנקודת החוזק של היש סיבה, שהיא שיש סיבה לכל דבר עד אין סוף, שם אנחנו רואים שהאין סיבה הופך להיות בעל משמעות זהה לזו של האין שום סיבה לשום דבר. ויש בזה עוד עניין, והוא שבעצם מהותה של הסיבה, היא שיש נקודת התחלה בעל משמעות כלשהי, שממנה יוצאות סיבות ותוצאות. שזה בעצם אומר, שהסיבה הוגדרה וקיבלה משמעות, רק על ידי קיומה של האין סיבה. כי רק סיבה ראשונה ... נאמר שאין סיבה ראשונה, אז זה מונע את אפשרות הקיום של היש סיבה. וכך גם להפך. כי מקיומן של הסיבות, ניתן להבין שיש סיבה ראשונה שהיא זו שיוצרת את הסיבות. כי אחרת הכל היה אקראי תמיד, אם לא הייתה סיבה ראשונה כלשהי. ואם יש סיבה ראשונה כלשהי, אז כיצד ...

... ניתן להבין באמת את התכלית של תתי התהליכים ושל תהליכי המשנה שיש בתוך התהליך הגדול כולו. והפיתרון בהמשך. וזאת הסיבה שבגללה בני האדם מפחדים מהמוות. משום שהפחד של האדם מהמוות, יוצר עבור האדם משמעות לחיים שלו. ומאחר שאין לאדם ... מכל הפחדים כולם, כולל מפחד המוות. ולהשתחרר מפחד המוות, זה מאוד פשוט. כי כפי שהסברנו בהתחלת המאמר, אין שום סיבה שהאדם בכלל יפחד מהמוות. והפחד מהמוות נוצר, רק כדי שהאדם לא יתאבד, וכדי שהאדם ירצה להמשיך לחיות. אבל מצד ... כזאת שמנקודת המבט שלה אין שום שאלה כלל. ומנקודת המבט של האמת האמיתית, שם החיים טובים באמת. ושם יש סיבה טובה לכך שיש רע, בדיוק כמו שיש סיבה לכך שיש טוב. כי הרע והטוב בשורשם הם נמצאים באחדות. כי הם ביטויים שונים של אותו הדבר ממש. ויש דבר שהוא מעל הרע ומעל הטוב, והוא השורש של הרע ושל הטוב. ויש דבר שהוא מעל כל הסיבות כולן, שהוא השורש של זה שבכלל יש בעולם סיבות כלשהן. ומי שרוצה לגלות את השורש הזה, עליו פשוט לנסות לחפש את האמת ולשאול שאלות. וכל המרבה הרי זה ...