רטוריקה, איך לשכנע אנשים? האם זה בגלל הרצון או בגלל הצורה? למה רע לך? האם זה בגלל שאתה לא רוצה או בגלל מה שקורה? מהי סיבתיות? סיבה ותוצאה, אמונות תפלות, קריאת תהילים, צדקה, אמונות של דתיים... בגלל הרצון או בגלל הצורה? למה רע לך? האם זה בגלל שאתה לא רוצה או בגלל מה שקורה? מהי סיבתיות? סיבה ותוצאה, אמונות תפלות, קריאת תהילים, צדקה, אמונות של דתיים איך לשכנע אנשים והאם הבעיה ברצון או במציאות? אליעד כהן ... לשכנוע ורטוריקה, תוך דגש על ההבדל בין רצון לבין צורה או מצב חיצוני. הדגש המרכזי שלו הוא על זיהוי הסיבה האמיתית לכך שאדם מרגיש רע או טוב, וכיצד לזהות האם הסיבה קשורה למה שקורה או לרצון הפנימי של האדם. לאורך ההסברים, אליעד משתמש בדוגמאות רבות ומפורטות ומנתח אותן לעומקן. מה הקשר בין ניסיון אישי לשכנוע אנשים? אחת הנקודות המרכזיות שאליעד מעלה היא ההבדל בין סיבה לתוצאה, כאשר הוא מתייחס לטענות שאנשים משתמשים בהן: התנסיתי בזה וזה עשה לי רע, או עשיתי משהו וזה עזר. ... שאלות נוספות שיעזרו להבהיר את הכוונה המדויקת. למה קשה לשכנע אנשים שהאמונות שלהם לא נכונות? אליעד מתייחס לאמונות תפלות ולסיבתיות מוטעית, כמו אמונה שאומרת שאם תולים כביסה שחורה יקרה אסון, או האמונה שקריאת תהילים מרפאת חולים. בדוגמה על התהילים, ... מדגים כיצד להתמודד עם מישהו שמאמין שקריאת תהילים ריפאה חולה: הוא מציע לבקש מהאדם להסביר מדוע הוא מאמין שזו הסיבה, ואז לבדוק האם ישנן הוכחות נגדיות. אליעד מציע לבדוק זאת באופן אמפירי: לקחת קבוצת אנשים חולים, שחלקם יקראו תהילים ... אך אליעד מדגיש שגם אז יהיה אפשר לטעון שהקבוצה שלא התרפאה פשוט לא התפללה מספיק בכוונה. הוא מציין שזו הסיבה שקשה לשכנע אנשים להטיל ספק באמונות שלהם, כי תמיד ניתן למצוא סיבות חלופיות. האם השהייה בבית גורמת לדיכאון או שהסיבה פנימית? אליעד מתעמק במקרה של אדם שטוען כי להישאר בבית זמן רב גורם לדיכאון. הוא מסביר את השגיאה האפשרית: זה נכון שהאדם הרגיש דיכאון בכל פעם שהיה בבית, אבל זו לא בהכרח הסיבה לדיכאון. אליעד אומר שהדיכאון לא בהכרח נובע מהשהייה בבית, אלא מכך שהאדם לא רצה להיות בבית. הוא מסביר את זה באמצעות בדיקה פנימית: אם האדם היה רוצה לשבת בבית, הוא לא היה חווה דיכאון. לכן הסיבה אינה עצם ההישארות בבית, אלא אי הרצון להישאר בבית. אליעד ממליץ לשאול את האדם מדוע פתאום הוא הפסיק לרצות ... בקשר בין קריאת תהילים להחלמה של חולה. הוא מסביר שלמרות שאנשים טוענים שזה עבד עבורם, זה לא מוכיח קשר סיבתי אמיתי. ייתכן שאדם קורא תהילים ואכן מחלים, אך לא בהכרח שקריאת התהילים היא הגורם להחלמה. לכן אליעד ממליץ לבדוק אפשרות של סיבות נוספות, או לשאול מה ההוכחה שהחלמה זו קשורה דווקא לתהילים. הוא מדגיש שחשוב להראות לאדם שאתה מאמין שהוא אכן קרא תהילים ושהחולה התרפא, אבל אחר כך לשאול אותו מדוע הוא בטוח שזה קרה דווקא בגלל התהילים ולא בגלל סיבות אחרות. איך לזהות סיבתיות אמיתית? אליעד מסביר כיצד לזהות סיבתיות נכונה: כאשר אירוע קורה באופן קבוע לאחר אירוע אחר, ניתן להניח שיש סיבתיות. אך הוא מזהיר מכך שזו סיבתיות מאוד חלשה. לדוגמה, כשאדם אומר לא אכלתי, לכן אני רעב, זה נשמע מאוד ברור וסיבתי, אך עדיין ניתן לשאול איך אתה יודע בוודאות שזה הסיבה היחידה?. אליעד ממליץ תמיד לשאול על הסיבתיות ולהטיל ספק. כל קשר סיבתי ניתן לערעור ולכן צריך להציג אותו תמיד בהקשר יחסי ולא כמשהו מוחלט. האם הרצון הוא הגורם לתחושה הרעה? אליעד מסכם שכאשר לאדם רע, לרוב הסיבה תהיה חוסר התאמה בין הרצון למציאות. הוא ממליץ לבדוק בדמיון האם האדם יכול לדמיין מצב שהוא בבית בלי להיות ... ולא רע לו. אם האדם לא יכול לדמיין שלא ירצה משהו מבלי שרע לו, אז זה אומר שהרצון הוא סיבה הרבה יותר מחויבת מאשר כל גורם חיצוני. לכן, בסופו של דבר, הבעיה האמיתית היא ברצון של האדם ולא בסיטואציה החיצונית שבה הוא נמצא. איך לשכנע אנשים? מהי סיבתיות? האם קריאת תהילים מרפאת? למה להיות בבית גורם לדיכאון? מה הקשר בין רצון לבין סבל? איך לזהות אמונות תפלות?