... כמו כן ברמת העיקרון צריכים להבין, שמי שרוצה לקבל הנחה, צריך לעזור למוכר לתת לו הנחה. דהיינו, שיש המון סיבות למה לא לתת הנחה ללקוח. כאשר אחת הסיבות המרכזיות היא המחשבה של המוכר, שאם הוא ייתן לך הנחה, אז הוא יצטרך להתחיל לתת הנחה לכל הלקוחות, דהיינו, ...

... צריך לעשות, הוא לשאול את עצמך, מה המטרה שבגללה אתה כותב את הצעת המחיר ללקוח? כי בעיקרון יש 2 סיבות מרכזיות אפשריות, למה כותבים הצעת מחיר ללקוח. וקודם כל צריכים להבין את הסיבה שבגללה כותבים את הצעת המחיר ללקוח, ומכאן לנסות להבין איך לכתוב הכי נכון את הצעת המחיר ללקוח, בהתאם לסיבה שבגללה כותבים לו את הצעת המחיר. אז מהן 2 הסיבות המרכזיות שבגללן כותבים הצעת מחיר ללקוח? 1 - כדי להגדיל את הסיכוי שהלקוח ירכוש. 2 - כדי לתעד את ההסכמות המסחריות ברמה ההסכמית, כדי למנוע אי הסכמות מסחריות בעתיד. 3 - גם וגם משתי הסיבות האלו ביחד. ולהלן האפשרויות בצורה יותר מפורטת: שיקולי מכירה ללקוח אפשרות אחת היא, שאתה כותב הצעת מחיר ללקוח, ככלי ...

... קשה, כדי להצליח בגדול, זה לא אומר שאתה צריך לעשות את הדבר הספציפי הזה שקשה לך, כדי להצליח. כי הסיבה לא מחייבת את התוצאה, כמו שהסברתי גם כאן ניתוח סיבתיות. לדוגמה במקרה הזה, שהפתרון לפעמים הוא לעשות בידול אחר, בהקשר אחר, לאו דווקא במה שהכי קשה לך. ולא תמיד ... כמוהם, כמה מהם אתה מכיר את הסיפור האישי של הבעלים של החברה? וכמה מהם אנשים אוהבים את המותג, מהמון סיבות, שלא קשורות לסיפור של הבעלים או המייסד של החברה?! כשאתה הולך לסופר לרכוש מוצר, האם אתה עושה את זה ...

... את הסיכוי שהתרחישים האלו יקרו. הדרך לכך היא, לדמיין שקורה מה שלא רוצים שיקרה ולנסות למצוא את ההיגיון ואת הנסיבות שגורמות לדבר כזה לקרות. לדוגמה, אדם שחושש מאי שפיות זמנית, שבה הוא פתאום עושה דברים בלי היגיון ובלי שליטה, הדרך להקטין את הסיכוי שזה יקרה, היא באמצעות זה שהאדם מתרגל לא לעשות דברים סתם כך בלי סיבה, במובן של להתרגל לא להקשיב ללב, לא להקשיב לרגש, אלא רק להקשיב לשכל. דהיינו, לא לעשות פעולות סתם ככה כי בא לך, אלא לעשות אך ורק פעולות שיש לך איזו סיבה הגיונית כלשהי לעשות אותן. כשאדם מתרגל לזה, זה מקטין את הסיכוי לכך שהוא פתאום יפעל בלי שום היגיון. כי ... לדוגמה פחד לחשוב שהגיוני להרביץ לבת הזוג שלך. אפשרי לדמיין שקורית סיטואציה כזו. ולשאול, מה גרם לה לקרות. לדוגמה, סיבות כגון: 1 - לראות באלימות פתרון לגיטימי. 2 - לחשוב שמישהו אחר אשם בכך שרע לך. 3 - חוסר ... להשתגע. אבל עדיין, אם נצמדים לאמת ולהיגיון, דברים מסתדרים. לסיכום: מהצד שהכל יכול לקרות, אין פתרון, אבל גם אין סיבה לפחד, כי אין משמעות לכלום. מהצד שלא הכל יכול לקרות, אז אפשרי לעשות פעולות שיקטינו את הסיכוי לכך שהאדם ... באמצעות תרגול מודעות וחשיבה רציונלית. כלומר, לא לבצע פעולות כי בא לי או מתוך רגש בלבד, אלא תמיד לחפש סיבה שכלית הגיונית לפעולות. אדם שמתרגל פעולה לפי השכל ולא לפי הרגש, מצמצם משמעותית את הסיכוי שיפעל מתוך רגש לא ... על מנת למנוע איבוד שליטה: אליעד: אין יותר בא לי, אין הרגש שלי אומר. יש רק שכל. עד שאין סיבה שכלית לפעולה, לא עושים אותה. אליעד: אתה לא תפעל מתוך רגש. אם אתה פועל רק מתוך שכל, אין איך ...

... הרבה יותר מאשר היום. מה זה אומר בעצם? זה אומר שבפרויקט A, שבו יש המון משקיעים כרגע, יש כמה סיבות שונות שבגללן הביקוש לדירות עשוי לגדול בעתיד. 1 - התקדמות הבנייה משלב הפריסייל לשלב אכלוס וכולי. 2 - פיתוח סביבתי של האזור, שאמור למשוך אליו המון אנשים חדשים שירצו לגור שם. לעומת זאת, בפרויקט B, יש רק את סיבה מספר 1 - שערך הנכס יעלה, בגלל התקדמות הבנייה. כי הבניה התקדמה והסתיימה. אבל חוץ מזה, אין שום סיבה נוספת לעליית ערך הנכס. וזה בעצם אומר, שבתרחיש שבו רוכשים במקום A, אז למרות שבעתיד יהיה שם הרבה יותר ... למכור בלית ברירה. שאז זה לוחץ את המחירים כלפי מטה. אבל, אם מדובר על מקום שהביקושים אליו אמורים לגדול מסיבות שונות, שיותר אנשים ירצו לגור שם מסיבות שונות, הרי שגם אם כשאתה תרצה למכור את הדירה, יהיו במקביל אפילו עוד פרויקטים חדשים למכירה, הרי שעדיין כנראה ...

... נחיתה שאחד לאלף מקליק, אחד לאלף שולח הודעה, אחד לאלף סוגר, אבל מיליון דולר, וואלה מתאים, נכון? זו בסוף הסיבה שהדף נחיתה לא טוב. זה לא כי אין מספיק יחסי המרה של קליקים, זו לא המהות. המהות היא שאתה ... כתבת לו שאתה מקצועי. אבל למה שהלקוח יסגור איתך ולא עם מתחרה? אולי המתחרה יותר קרוב אליו גאוגרפית? כלומר, הסיבות שהלקוח יעדיף אותך חייבות להיות ספציפיות, כמו: העורך דין הזה יודע להתמודד עם הסכמי ממון מורכבים במיוחד, שבהם מעורבים ... רשומה על שם שני בני הזוג, ייתכן שבת הזוג תטען בעתיד שהיא לא הייתה מודעת לפרטים ושההסכם לא תקף מסיבות שונות. אם אחד מבני הזוג לא קיבל משכורת באופן רשמי, אלא צבר רווחים בעסק / חברה שלו, בית המשפט ... למה מקרים שאפשר לחשוב שהם פשוטים, בפועל יכולים להיות מאוד מורכבים ומסובכים. זה יכול להיות שההסכם לא בתוקף ממגוון סיבות, או שההסכם בתוקף אבל לגבי כספים אחרים לא, או שהוא בתוקף חלקית. הדוגמאות, הציטוטים וההסברים האלה ממחישים את החשיבות ...

ניתוח סיבתיות למתקדמים, איך לנתח סיבתיות? ניתוח קשר סיבה ותוצאה, למצוא את הסיבה הראשונה, ניתוח קשר סיבתי, ניתוח סיבתיות עד אין סוף, איך לבצע ניתוח סיבתיות עד אין סוף? איך לעשות ניתוח סיבתיות עד הסיבה הראשונה של כל הסיבות? ניתוח סיבתיות באופן רקורסיבי, רקורסיה של ניתוח סיבתיות, מהי הסיבה הראשונה של כל הסיבות? איך להגיע לסיבה הראשונה של כל הסיבות? והפעם אתן עוד נקודת מבט על תהליך של ניתוח סיבתיות. וניתוח סיבתיות פירושו לנתח תהליך של סיבה ותוצאה ולחקור 4 דברים. 1 - את אמיתות הסיבה בפני עצמה. 2 - את אמיתות התוצאה בפני עצמה. 3 - את הקשר שבין הסיבה לתוצאה. 4 - את הקשר שבין התוצאה לסיבה. לדוגמה אני עצוב כי אני חולה. סיבה: אני חולה. תוצאה: אני עצוב. אז נשאל: 1 - האם באמת ועד כמה אני עצוב? 2 - האם באמת ... עצוב, זה נגרם מכך שאני חולה, ועד כמה זה נובע רק ואך ורק מכך שאני חולה, אולי זה נובע מסיבות אחרות / נוספות וכולי. ולא אכנס לכאן לסדר שצריך לבצע את השאלות הנל? כי הסדר עצמו תלוי כל מקרה לגופו. אבל כן נניח שאלו 4 השאלות שמבצעים בניתוח סיבתיות. ועכשיו אוסיף, כי בעצם לכל אחת מ 4 השאלות הנל, כנראה שתגיע תשובה כלשהי. ועכשיו אוסיף, כי על כל תשובה שתופיע לכל שאלה, אפשרי להמשיך לחקור ולשאול, מי אמר שהיא נכונה. דהיינו? מה הסיבה של התשובה שהתקבלה לכל אחת מ 4 השאלות הנל. לדוגמה: שאלה: האם באמת ועד כמה אני עצוב? תשובה: כן, אני מאוד עצוב. אז נוכל לשאול על התשובה, מי אמר ומה הסיבה ומה ההוכחה לכך שאני מאוד עצוב. ואז בעצם תתקבל לכך תשובה כלשהי? שתהפוך את התשובה, למשפט חדש של סיבתיות שגם אותו אפשרי להמשיך לעשות עליו ניתוח סיבתיות. לדוגמה: שאלה: האם באמת ועד כמה אני זה שאני חולה מחייב את זה שאני אהיה עצוב? תשובה: כן, אני ... יקרה, אז אני אהיה עצוב? או במילים אחרות, כל תשובה לכל שאלה שהמוח נותן לכל שאלה בתהליך של ניתוח סיבתיות, אפשרי להמשיך לחקור ולשאול מי אמר שהתשובה נכונה. ואז יתקבל משפט של סיבתיות חדש שאפשרי לחקור גם אותו. האם כדאי להמשיך לחקור את הניתוח סיבתיות עד אין סוף? תשובה, רק אם רוצים. לדוגמה, לפעמים הסיבה של משהו תהיה, כי ככה אני מרגיש / כי ככה אני רואה בחוש הראיה שלי / כי ככה אני ... בוחר לעצמו עד להיכן ועד לאיזו נקודה הוא רוצה להטיל ספק. ולכל דבר יש מחיר וכולי. אבל בסוף... מסתתרת הסיבה הראשונה של כל הסיבות? שהיא ההתחלה של כל התהליכים וכולי.

סיבתיות, סיבה ותוצאה, למה אתה אוכל? דטרמיניזם, אקראיות, שאלה סיבתית, שאלה אקראית, מנגנון שאלת שאלות, האם יש סיבה לכל דבר? האם אין סיבה לשום דבר? הכל סיבתי, הכל אקראי מה הקשר בין סיבה לתוצאה כשאתה שואל שאלות? אליעד כהן עוסק בשאלה הפילוסופית של סיבתיות ואקראיות, ובוחן לעומק את המבנה של שאלות שאנחנו שואלים. הוא מסביר שהמוח האנושי, בכל פעם שהוא שואל שאלה, מניח מראש הנחות מסוימות לגבי סיבה ותוצאה. אליעד מדגים כי בכל שאלה שאנחנו שואלים יש הנחות סמויות לגבי קשר סיבתי, והנחות אלו הן הבסיס להבנת כל שאלה או כל פעולה שאנחנו עושים. לדוגמה, כשאתה שואל למה משהו קרה?, אתה מניח מראש שיש קשר של סיבה ותוצאה בין הדברים. למשל, אם אתה שואל למה מישהו הולך לאכול, התשובה כי הוא רעב היא תשובה סיבתית - הוא הולך לאכול בגלל סיבה מסוימת שיצרה את הפעולה. התהליך הזה של סיבתיות מלווה אותנו כמעט בכל מחשבה. אפילו שאלות פשוטות ביותר מבוססות על הנחה שיש סיבה מסוימת שקודמת לתוצאה מסוימת. אך אליעד מדגיש שיש הבדל בין סוגי שאלות שונות, כמו האם יש משהו? לעומת למה יש משהו?. השאלה למה? היא סיבתית באופן מובהק, כי אתה שואל על הסיבה לקיום דבר מסוים או לפעולה כלשהי. לעומת זאת, כשאתה שואל האם יש פה משהו?, אתה לא בהכרח שואל שאלה סיבתית ברורה, כי השאלה אינה דורשת בהכרח סיבה. לכאורה זו שאלה אקראית, כי היא לא מניחה שיש סיבה ברורה לקיום של משהו, אלא בודקת קיום בלבד. אך לאחר בחינה עמוקה יותר, אליעד מסביר שגם שאלת האם? כוללת הנחה סמויה של סיבתיות. לדוגמה, כאשר אתה שואל האם יש פה פיל?, כביכול אינך מתייחס לסיבה ולתוצאה, אך למעשה, מתחת לפני השטח אתה מניח שיש סיבה או מבנה מסוים, שדרכו תוכל לדעת אם יש פיל או אין פיל. כלומר, בעצם השאלה קיימת הנחה מוקדמת לגבי ... אפשר להבין שאלה בלי הנחה מוקדמת של קשר סיבתי. הוא מדגים שאפילו שאלות פשוטות ביותר דורשות תפיסה בסיסית של סיבה ותוצאה כדי שהן תהיינה מובנות. למשל, כשאדם שואל למה הלכת לשם?, כדי להבין את השאלה הוא חייב מראש להניח שיש סיבה למעשה ההליכה. ללא ההנחה שיש סיבה, השאלה עצמה הופכת להיות חסרת משמעות עבור השומע. עם זאת, אליעד מדגיש כי זהו רק צד אחד של המטבע. ... לשאול שום שאלה, כי שום דבר לא יכול להשתנות ממילא. מצד שני, אם נניח שהכל אקראי לחלוטין ואין שום סיבה לכלום, אז שוב, גם כאן אין שום טעם לפעול, משום שאין קשר ברור בין פעולות לתוצאות, וכל דבר יכול לקרות בכל רגע ללא קשר לפעולה שלנו. מדוע צריך להניח שיש סיבה ושאין סיבה בו - זמנית? אליעד טוען שהמוח האנושי מתפקד מתוך שילוב של שני ההפכים האלה בו זמנית: הוא מניח גם ... מורכבת תמיד משני ההיבטים יחדיו. הוא מדגים זאת באמצעות דוגמה על רובוט או מחשב: נניח שיש במחשב מנגנון של סיבה ותוצאה שניתן להדליק או לכבות. אליעד שואל: אם ננטרל את האפשרות של סיבה ותוצאה, האם המחשב עדיין יוכל להבין שאלות? התשובה היא לא. כי ההבנה של שאלה מחייבת מראש תפיסה של קשר בין סיבה לתוצאה. זאת ועוד, אליעד מוסיף שגם כשאנחנו טוענים שאין סיבה לשום דבר, זו כבר הנחה סיבתית - כי ההחלטה להאמין שאין סיבה לשום דבר היא בעצמה בעלת סיבה מסוימת. זה מוביל לתובנה עמוקה יותר, שכל דבר בעולם כולל בתוכו גם סיבתיות וגם אקראיות, כי אלו שני היבטים ... הוא מניח שאם יאכל, לא יהיה רעב, כלומר, שיש סיבתיות. אבל בו זמנית, הוא יודע שאולי הפעולה לא תצליח מסיבה אקראית כלשהי. אליעד מדגיש שהמוח מחויב להחזיק בשתי הנחות אלה, גם כשהאדם אינו מודע לכך. למה הבנת סיבתיות ואקראיות ... ואקראי בו זמנית. ההכרה בשני ההיבטים הללו הכרחית להבנת המציאות והקיום. מה זה סיבתיות? האם הכל סיבתי? האם יש סיבה לכל דבר? מהי אקראיות? מה ההבדל בין סיבתיות לאקראיות? למה דברים קורים? מהי סיבתיות וכיצד היא משפיעה על השאלות שאנחנו שואלים? ההרצאה עוסקת בנושאים של סיבתיות, סיבה ותוצאה, ובאופן בו הם משפיעים על תפיסתנו את העולם. אליעד כהן מציע לגזור את רעיון הסיבתיות מתוך חוויות יומיומיות ... מתאר כיצד כל שאלה שאנחנו שואלים מונעת מתוך תפיסת סיבתיות. למשל, כששואלים למה זה קורה?, השאלה נובעת מההנחה של סיבה ותוצאה. הוא מסביר כי כל פעולה נחשבת למבוססת על סיבתיות, אך השאלה שיכולה להתעורר היא האם באמת כל דבר יש לו סיבה, או האם יש מצבים שבהם לא ניתן למצוא סיבה לכל דבר. האם כל דבר בעולם נובע מסיבה? אליעד מציין שהמוח האנושי מניח שהכל מסודר לפי סיבה ותוצאה. הוא מביא את הדוגמה של שאלה כמו למה הלכת? שהיא שאלה סיבתית, שכן יש להניח שפעולה כזו או אחרת (כמו הליכה) נובעת ממניע או סיבה כלשהי. זהו מנגנון שבו כל שאלה שעולה מתוך המוח חייבת להניח שהפעולה נובעת מסיבה ותוצאה. ההבדל בין סיבתיות לאקראיות כמו כן, אליעד מבחין בין סיבתיות לבין אקראיות. הוא מדגיש כי תיאוריה של סיבתיות מניחה שכל פעולה או תוצאה נובעים ישירות מסיבה, בעוד שגישה אקראית טוענת שכל פעולה עשויה לקרות ללא סיבה מוגדרת. בהקשר זה, השאלה האם כל דבר בעולם קורה מתוך סיבה או אקראיות מעוררת הרבה שאלות פילוסופיות על טבעה של המציאות. מה קורה כאשר מניחים שיש סיבה לכל דבר? אליעד מסביר שכשאנחנו שואלים האם יש סיבה לכל דבר?, אנחנו מניחים מראש שכל פעולה או תוצאה נובעת מתוך סיבה ישירה. כלומר, כל פעולה שאנחנו עושים - ... זאת, אם אנחנו מאמצים גישה אקראית, אנחנו מבינים כי כל דבר יכול לקרות באופן בלתי צפוי, ללא קשר ישיר לסיבות ובלי שיהיה תמיד קשר מובהק בין פעולה לתוצאה. האם כל פעולה אפשרית חייבת להיות סיבתית? אליעד מסכם את הרצאתו ...

אקראיות או סיבתיות? יש או אין סיבה? אקראי או סיבתי? האם המציאות אקראית או סיבתית? אליעד כהן מסביר על הנושא של אקראיות וסיבתיות, האם הדברים שמתרחשים במציאות שלנו קורים באקראיות או כתוצאה מסיבה כלשהי. הוא מציין שבמציאות ישנם אירועים שנראים לנו אקראיים, כמו זריקת קובייה שיוצאת על מספר מסוים באופן בלתי צפוי, ... בנושא, עולה השאלה האם הקביעה שמשהו הוא אקראי או סיבתי תלויה רק בהבנה או בחוסר ההבנה של האדם את הסיבות. האם חוסר הבנה הופך אירוע לאקראי? לדוגמה, אדם שזורק קובייה חושב שהמספר שיוצא הוא אקראי, אך יתכן שבמציאות קיימת חוקיות אנרגטית או אטומית, שלא מוכרת לאדם, הגורמת למספר מסוים להופיע דווקא. האם העובדה שהאדם אינו מבין את הסיבה לדבר מסוים, אכן הופכת אותו לאקראי? אליעד מסביר שהתשובה שלילית. חוסר הבנה של סיבה אינו הופך אירוע לאקראי, בדיוק כפי שהאמונה שיש סיבה מסוימת, אינה מוכיחה בהכרח את הסיבתיות. האם קיימת סיבה ראשונה למציאות? נקודה מרכזית נוספת שאליעד מדגיש היא הסיבה הראשונה של המציאות. לדבריו, אף אחד לא באמת יודע מה הייתה הסיבה הראשונה, ולכן קיימת אפשרות שהסיבה הראשונה הייתה אקראית לחלוטין. אם הסיבה הראשונה היא אקראית, ממילא כל מה שנראה לנו כסיבתי הוא למעשה תהליך אקראי, וכך גם להיפך. כדוגמה, הוא מביא ... פעמים רבות. למעשה, יתכן שמדובר באירוע אקראי, שפשוט חזר על עצמו בצורה עקבית עד שהאדם רואה אותו כסיבתי. האם הסיבה בהכרח יוצרת את התוצאה? נקודה נוספת שאליעד מעלה היא האם סיבה מחייבת בהכרח תוצאה ספציפית. לדוגמה, כאשר אש שורפת נייר, נשאלת השאלה האם האש חייבת בהכרח לשרוף את הנייר, או האם יש אפשרות תאורטית שהאש לא תשרוף את הנייר. אם הסיבה אינה מחייבת בהכרח את התוצאה, הרי שגם אירוע שנראה כסיבתי הוא בעצם בעל מאפיינים אקראיים. מהו הקשר בין אירועים ... סיבתי. האם אקראיות יכולה להפוך לסיבתיות? אליעד מביא נקודה נוספת לגבי האופי של תהליכים. הוא מציע לשאול האם קיימת סיבה לכך שתהליך אקראי מתרחש דווקא בצורה מסוימת. אם קיימת סיבה כזו, הרי שגם האקראיות היא סיבתית. מצד שני, אם אין סיבה לכך שמשהו קורה דווקא בצורה מסוימת, הרי שגם האירוע הסיבתי הופך לאקראי. כלומר, במציאות קיימים גם תהליכים סיבתיים וגם תהליכים אקראיים, אך למעשה ההבדל ביניהם יכול להיות רק הבדל בתפיסת האדם ולא הבדל אמיתי. האם לסיבה הראשונה יש מקור? אליעד מציע לבדוק מה מקור החוזק של הסיבתיות. אם לכל סיבה יש סיבה נוספת, אז אין באמת סיבה ראשונה, ומכיוון שאין סיבה ראשונה, אז המנגנון הסיבתי כולו מאבד משמעות. אך אם מניחים שישנה סיבה ראשונה, נשאלת השאלה מה הסיבה שהסיבה הראשונה היא דווקא כך ולא אחרת. מכיוון שהסיבה הראשונה יכולה הייתה להיות אחרת, הרי שהיא לא מחויבת המציאות, ולכן היא אקראית במהותה. מה מחויב המציאות? אליעד מסביר שמחויב המציאות הוא מה שהיה לפני הסיבה הראשונה, שזהו האין, הכלום, ההיעדר, שבו אין כלום ואין סיבתיות או תוצאה. האין הוא הדבר היחיד שמחויב המציאות, אך ... אקראיות וגם סיבתיות, אך מצד האמת העמוקה ביותר, אקראיות וסיבתיות הן למעשה דבר אחד בלבד. האם הכל אקראי? מהי הסיבה הראשונה? האם יש קשר בין סיבה לתוצאה? האם אקראיות היא אשליה? מהו מחויב המציאות? האם אירועים סיבתיים הם בעצם אקראיים? הפעם אני רוצה לדבר על ... של אקראיות וסיבתיות והשאלה האם במציאות שלנו הכל אקראי, או סיבתי ולכאורה, יש בעולמנו גם דברים אקראיים, וגם עם סיבה, עם סדר ותוצאה. ואקראי, אם נזרוק כמה פעמים קובייה הקובייה תיפול על מספר אקראי אבל מי שיסתכל לעומק, יראה שיש חוסר בהבנה בסיסי האדם חושב שיש סיבה אם יש לו סיבה הוא יסביר למה הסיבה ואם הקובייה תיפול באופן אקראי, אז הוא יגיד שזה אקראי ואולי יש כן חוקיות מסוימת שמחליטה באיזה מספר הקובייה ... הקובייה והאם זה שהאדם לא מבין איך דברים עובדים, זה אומר שזה אקראי? ולהפך, האם בגלל שאתה חושב שיש סיבה מסוימת, האם זה מחייב שזה נכון. גם הסיבה הראשונה, יתכן שהכל התחיל באופן אקראי, אז אי אפשר להגיד שהוא סיבתי. גם אם שורפים נייר, האם הנייר נשרף ... נראה כאקראי. ויש נקודה לבדיקה, אם הכל מלכתחילה היה אקראי, אז הכל ממילא אקראי ואתן עוד נקודה למחשבה, האם סיבה שגוררת אחריה תוצאה, האם הסיבה מחייבת את התוצאה להיות כפי מה שהיא. יש שתי אפשרויות, כן מוכרח, או לא מוכרח שתהיה תוצאה. ואם זה ... מחייב או לא מחייב? ועכשיו אני אתן, עוד נקודה, או שהכל סיבתי, או הכל אקראי וצריך להסתכל לעומק לגבי הסיבה והתוצאה, ולגבי האירועים השונים שעל ציר הזמן. ואתן נקודה פשוטה נוספת בנוגע לאקראיות וסיבתיות האם יש סיבה שהתהליך הוא אקראי דווקא בצורה הזאת, ואם יש סיבה למה האקראיות היא דווקא כך, ממילא זה אומר שהאקראיות היא סיבתית ומהצד ההפוך, מה הסיבה שדבר הוא כך ולא אחרת, ואם אין סיבה שהוא כך, אז אין סיבה וזה אומר שהכל אקראי, וסיבתי. האם ...

הסיבה הראשונה - פרדוקס הסיבה הראשונה כאשר האדם מנסה למצוא את הסיבה הראשונה של כל הסיבות, או כאשר האדם מנסה להבין את נקודת ההתחלה של כל דבר, כגון לדוגמה את המשמעות האמיתית של המציאות / ... מחמת שהאדם מבין, שברמה הלוגית, אין שום אפשרות שהוא ימצא תשובה לשאלה שלו. ונסביר: כי כאשר האדם מחפש את הסיבה הראשונה של כל הסיבות, הוא מבין לפתע, שאין כל אפשרות שהוא ימצא את הסיבה הראשונה של כל הסיבות. משום, שכל סיבה שהוא ימצא, תמיד הוא יוכל להמשיך ולשאול, מה הסיבה שקודמת לה? וכל רצון ראשון שהאדם ימצא אותו בתוכו, הוא תמיד יוכל להמשיך ולשאול, מהיכן הרצון הזה עצמו נובע? ... תוכו, כל מה שהאדם באמת רוצה, זה להבין את המציאות באמת. ומצד אחד האדם מאוד רוצה להבין ולגלות מהי הסיבה הראשונה ומה הכוח שמניע את הכל, אך מהצד השני נדמה לאדם, שהוא לא יכול לגלות את הכוח הראשון, כי ... נכנס עם הראש בקיר ומגלה שכל חדש, שבו אין שום שאלה כלל. ונסביר לדוגמה את העניין, על השאלה, מהי הסיבה הראשונה. וכפי שכבר ביארתי, יותר מאשר חשוב למצוא תשובות לשאלות, חשוב שהאדם יבין את השאלות עצמן. כי כל השאלות ... המציאות שבה הכל אחד, וכאשר הכל אחד, אין שום שאלה כלל. ובמקרה שלנו, כאשר האדם חוקר ומנסה לגלות מהי הסיבה הראשונה, הוא בעצם שואל שאלה שקרית. שאלה שמבוססת על אמונת שקר, אמונה שאומרת שיש הבדל בין יש סיבה לבין אין סיבה. ונסביר את העניין. כי אילו היה האדם תופש את המציאות בצורה כזו שבה לא היה אצלו שום הבדל בין יש, לבין אין סיבה, הרי שממילא לא הייתה לו שום שאלה כלל, מהי הסיבה הראשונה. משום שהמושג סיבה, היה מאבד את המשמעות שלו. ונחדד: כי יש כאלו שחושבים שהאחדות של היש ושל האין סיבה, פירושה, שלשום דבר בעולם אין סיבה ושאין דבר כזה סיבה ושהכל נעשה ללא סיבה. ונדמה להם, שהאחדות של הסיבה ושל ההעדר סיבה, פירושו, שאחד הצדדים מתאחד עם הצד השני. דהיינו, שלהכל יש סיבה או שלהכל אין שום סיבה. וזו כמובן תפישת מציאות שגויה, שאין לה שום קשר לתפישת האחדות של המציאות כלל. כי כאשר אנחנו אומרים שיש ואין סיבה זה אותו הדבר, אין הכוונה לומר שהאמת היא שלכל דבר שיש בעולם אין או יש סיבה בצורה אחידה, אלא הכוונה היא, שיש לפרק את המשמעות של המושג סיבה עצמו. כי למושג סיבה, יש משמעות כלשהי עבור האדם. והאדם חי בעולם של הגדרות. עולם שבו הוא חווה ומרגיש הבדל, בין דברים שקורים עם סיבה ותכנון, לבין דברים שקורים ללא כל סיבה הנראית לעין ובצורה אקראית. וכאשר האדם בחוויה האישית שלו, מסוגל להבדיל בין דברים שיש לבין דברים שאין להם סיבה, הרי שיש אצל האדם משמעות למושג סיבה. וסיבה, היא הגדרה וגדר וגבול. שהאדם מבדיל בין סיבה לבין ללא סיבה. ויש אצל האדם בתוכו גדר וגבול, שמכאן ואילך נדמה לו הדבר כסיבתי, ומכאן ואילך נדמה לאדם שהדבר הוא ללא סיבה (וגם נקודות אמצע). אבל אם היה לאדם שכל אין סופי, דהיינו, שכל שבו אין סוף ואין גבול בין היש ... שממילא המושג סיבה היה מאבד את המשמעות שלו אצל האדם. ואז ממילא גם השאלה, מהי הסיבה הראשונה של כל הסיבות, הייתה נעלמת גם היא. ולא שהאדם היה מוצא תשובה לשאלה, מהי הסיבה הראשונה של כל הסיבות. כי כל תשובה שהאדם ימצא, דהיינו, כל מסובב של כל הסיבות, תמיד נוכל לשאול מה קדם לו, דהיינו, מי ברא את אלוהים, ומהי המהות של המהות וכיוב. אך אם האדם ...