... שלא ניתן לגרום לאדם להיות בטוח לחלוטין במשהו שקרי, אם הוא באמת יודע שזה שקר, או אם יש לו סיבה אמיתית וטובה לחשוד בכך. אבל ניתן לגרום לו להאמין בשקר ברמה מסוימת של ביטחון, כמו 90 אחוז. המשמעות היא ... נכון, כמו למכור לו מוצר לא תקין או רעיון שקרי, ככל שהרעיון או המוצר יהיה הגיוני יותר ומלווה ביותר סיבות טובות להאמין בו, כך גדל הסיכוי שהוא ישתכנע, גם אם יש ספק קטן. אדם יכול להיות בטוח מאוד, אך ... לטוב, ואיך להסביר את היתרונות האלו בצורה משכנעת. בנוסף, הוא חייב להבין מה חושב הלקוח שמתלבט או מתנגד, מה הסיבות להתלבטות שלו, ואז לפרק את ההתנגדויות האלה אחת אחת. האם אפשר לשכנע אדם כאשר המשכנע עצמו לא בטוח לגמרי? ...

... לזכור מספרי טלפון? מספרי טלפון הם דוגמה למשהו שלכאורה חסר משמעות. לעומת תאריכים, מספר טלפון לרוב הוא אקראי ולא סיבתי. כדי לזכור מספר טלפון, אליעד מציע שתי דרכים עיקריות: ליצור סיפור או משמעות מומצאת סביב המספר. למשל, אם המספר ... היא לסדר את המידע לפי רצף לוגי והגיוני. תנסה לשאול את עצמך שאלות על החומר וליצור רצף הגיוני של סיבות ותוצאות. ככל שהחומר יהפוך למשמעותי עבורך, ותהיה לך הבנה עמוקה יותר של למה זה קרה דווקא ככה ולא אחרת, ... מסתמך על חזרה ושינון, אך הוא פחות יעיל לאורך זמן. לעומת זאת, הזיכרון לטווח ארוך מבוסס על הבנת המהות והסיבה מאחורי הדברים שאתה לומד או מנסה לזכור. כלומר, אם אתה מבין לעומק את הסיבה שדבר מסוים הוא כמו שהוא, לא תצטרך לחזור עליו הרבה כדי לזכור אותו, כי הוא כבר הפך להיות משמעותי ...

... שמה לב אלי, זה אומר שהיא חושבת שיש בי משהו שלילי כלשהו >> אולי היא לא שמה לב אליך מסיבות אחרות? ואם היא לא שמה לב אליך, אז איך יכול להיות שזה בגלל שהיא חושבת שיש בך משהו שלילי, ... לב? האם כולם חייבים לשים אליך לב כל הזמן? האם אתה חייב להיות מושך תשומת לב כל הזמן? איזה סיבות אתה יכול להעלות על דעתך, שהיא לא תשים לב אליך, ושזה לא יהיה בגלל שיש בך משהו שלילי? האם ...

... ההחלטה לשבת או לעמוד, ומנסה לברר האם באמת האדם בוחר בכל אחת מהפעולות הללו, או שפעולותיו מונעות על ידי סיבות נסתרות שאין לו שליטה עליהן. האם אפשר להוכיח שיש בחירה חופשית? אליעד עובר לשאלה האם ניתן להוכיח בצורה חד ... כשהמצב מורכב יותר, למשל כשאדם לא זוכר שהוא עשה פעולה מסוימת - האם זה אומר שאין לו בחירה? האם סיבה ראשונה מוכיחה שיש או אין בחירה? אליעד מסביר גם את המושג סיבה ראשונה: כל פעולה או רצון מושפעים ממשהו קודם להם, שהוא בעצמו מושפע ממשהו שקדם לו, וכן הלאה. לדבריו, אם נאמר שיש סיבה ראשונה שקובעת הכל, הרי שאין בחירה חופשית. אך אם נאמר שאין סיבה ראשונה, ושכל פעולה היא תוצאה של רצף אינסופי של פעולות קודמות - גם אז, לדבריו, קשה לדבר על בחירה ... את הבנת המורכבות של שאלת הבחירה. האם יש בחירה חופשית? דטרמיניזם ורצון חופשי מי בוחר את הרצון שלי? מהי סיבה ראשונה? האם אדם אחראי למעשיו?

... האולטימטיבי. איך משנים עוגן או התניה בראש? כדי לשנות את ההתניה, ישנם כמה שלבים: בשלב הראשון יש להבין את הסיבות האמיתיות להתמכרות: אילו תחושות חיוביות מתקבלות מהפעולה, ואילו תחושות שליליות היא מעלימה. לדוגמה, אדם שאוכל שוקולד כי משעמם לו, ... לעצמו: אני אוכל שוקולד כי משעמם לי, ואני מאמין שזה יעזור לי לא להשתעמם. המטרה כאן היא להעלות את הסיבה האמיתית (השעמום) מהתת - מודע אל המודע, ובכך לפתוח אפשרות למצוא פתרונות אלטרנטיביים, כמו למשל אני יכול לקרוא ספר במקום לאכול שוקולד. למה קריטי להזכיר לעצמך את הסיבה לפעולה? כאשר האדם לא מזכיר לעצמו את הסיבה האמיתית (לדוגמה שעמום), הוא ממשיך לחזק את ההתניה בראש, כאילו השוקולד הוא הדבר המחויב והחיוני. לעומת זאת, כאשר הוא מודע לסיבה, המוח נשאר פתוח לחפש פתרונות נוספים ולהשתחרר מהתלות בפעולה ספציפית זו. אם יופיע פתרון אחר בעתיד, האדם יהיה מסוגל להבחין בו ולבחור בו. כיצד להתמודד עם סיבות אחרות כמו עצב או געגוע? כשמדובר בעצב, מומלץ לרשום על השוקולד את המשפט תרופה לעצב, ולפני כל אכילה לומר: ... אליה שוב ושוב, הוא צריך לומר לעצמו: אני מחפש להרגיש את התחושה הטובה שהרגשתי איתה בעבר. כשהמוח מבין את הסיבה, הוא יתחיל לבדוק האם זו באמת הדרך הטובה ביותר להשיג את התחושה, או שאולי קיימת אפשרות אחרת. מהי הגישה ... שגישות רגילות מציעות הפסקה הדרגתית או בבת אחת, הגישה שאליעד כהן מציג היא להמשיך בפעילות ההתמכרותית, אבל במודעות מלאה לסיבה האמיתית לפעולה. לדוגמה, אדם שמעשן סמים כי הוא מרגיש בודד, צריך לומר לעצמו לפני, תוך כדי ואחרי העישון: אני ... יעיל יותר. כאשר ההתמכרות כוללת סיכון פיזי מיידי, כמובן שצריך להפסיק מידית. אבל כשאין סכנה פיזית, ההבנה והמודעות העמוקה לסיבה שמאחורי ההתמכרות מובילה באופן טבעי למציאת פתרון חלופי. מה העיקרון המרכזי לשינוי ההתניה? העיקרון הוא לחזור תמיד אל המהות ואל הסיבה שיצרה את ההתמכרות. כאשר אדם מחובר למקור הבעיה (אני משועמם, אני עצוב, אני רוצה להרגיש תחושה מסוימת), במקום להתמקד ... את הפתרון הקבוע והמחויב לבעיה. איך אפשר לשנות את העוגן בראש? כדי לשנות את העוגן, חשוב לאתר תחילה את הסיבות שבגללן אדם מכור. אם לדוגמה אדם מכור לשוקולד, שואלים אותו: מהן התחושות הטובות שהשוקולד נותן לי? אילו תחושות רעות נעלמות כשאני אוכל שוקולד? נניח שמגלים שהסיבה היא שעמום. בכל פעם שהוא ניגש לשוקולד, הוא צריך להזכיר לעצמו: אני רוצה לאכול את השוקולד כדי שלא ישעמם ... את המוח למהות האמיתית: הוא מחפש הפגת שעמום, ולא בהכרח צריך שוקולד לשם כך. מדוע חשוב להזכיר לעצמך את הסיבה לפני כל פעולה? אם האדם לא מזכיר לעצמו לפני, תוך כדי ואחרי שהוא אוכל, למה הוא אוכל, הוא בעצם ... לפני העישון: אני מעשן כי אני מרגיש בודד, ואני מצפה שזה יעלים לי את הבדידות. אם הוא מבין את הסיבה ורואה שהסמים לא באמת פותרים לו את הבדידות לטווח ארוך, הוא יוכל לחפש פתרון אחר. אם הפעולה ממילא מסכנת פיזית באופן מיידי, צריך להפסיק אותה מהר. אבל כל עוד אין סכנה פיזית, עצם המודעות לסיבה בכל צעד עוזרת לשנות את ההתניה ולהוביל להפסקה או למציאת תחליף אחר כשהדבר מתאפשר. איך לסכם את העיקרון? העיקרון הוא פשוט: צריך לחזור למקור הבעיה שההתמכרות מנסה לפתור. בכל התמכרות יש סיבה שגרמה לאדם לבחור דווקא באותה פעולה. אם הוא נשאר מחובר לסיבה עצמה (אני משועמם, אני עצוב, אני רוצה להרגיש תחושה מסוימת) בכל פעולה שהוא עושה, יהיה לו קל יותר לבחון ... שבן אדם מכור לשוקולד ואנחנו רוצים לעזור לו להיגמל משוקולד מה שאנחנו צריכים לעשות שלב ראשון זה לאתר מה הסיבות שבגללן הוא צורך את השוקולד איזה תחושות טובות זה נותן לו ואיזה תחושות רעות זה מעלים ממנו, אוקי מה ... כי משעמם לו ולכן זה חשוב וקריטי ביותר שבן אדם שעושה פעולה והוא מגלה שהוא עושה את הפעולה הזאת מסיבה כלשהי קריטי ביותר בהנחה שהוא רוצה להיפטר מהפעולה קריטי ביותר שהוא יהיה מודע תוך כדי שהוא עושה את הפעולה לפני שהוא עושה את הפעולה ואחרי שהוא עושה את הפעולה לסיבה שהוא עשה את הפעולה כי אם לא הוא יוצר לעצמו התניה במוח שהצורה עצמה היא המחויבת הוא מתחיל להאמין ... אז אתה לא תפחד ממנה אתה מפחד ממשהו אחר אתה מפחד ממשהו אחר אתה יכול לטפל בו. יש לנו סיבה שמובילה לתוצאה ואם זה חוזר כמה פעמים הבן אדם מתחיל להאמין שהתוצאה היא המחויב היא העיקר היא המהות הוא ... זה מלכתחילה. המהות של מה שאמרתי היא תיקח את הדבר שאליו אתה מכור תבדוק למה אתה מכור ותהיה מודע לסיבה שמחברת אותך לאותו דבר תהיה מודע לזה לפני תוך כדי ואחרי. בתשעים ותשע אחוז מהמקרים כשמישהו בא אלי ואומר ...

... שטויות. אליעד מסביר את ההיגיון מאחורי פחדים בצורה כללית, כמו פחד ממכונית שמתקרבת ברחוב. כאשר אדם נמצא בבית, אין סיבה להרגיש פחד מיותר מכך שמכונית תדרוס אותו, כי אין מכונית בסביבה. לעומת זאת, כשהאדם נמצא במצב שבו יש סיכון ... מעשה שהם עשויים לעשות, כמו למשל פחד מלעשות משהו שיגרום להם נזק, כמו לשפוך מים על אנשים סתם ככה. הסיבה לכך היא שהאדם לא עוצר לחשוב אם יש באמת סיבה להימנע מהמעשה, אלא מבצע אותו מתוך דחף רגעי. הפתרון שמציע אליעד הוא שיטת נטל ההוכחה - במקום לחשוב למה לא לעשות משהו, האדם צריך להתחיל לחשוב למה לעשות אותו. כלומר, לפני שהוא פועל, עליו לבדוק אם יש סיבה ממשית למעשיו. ברגע שהוא לא עושה דברים רק כי בא לו, אלא שואל את עצמו אם יש היגיון במעשה, ... מציע לחשוב כל הזמן לפני פעולה - האם אני עושה את זה כי אני רוצה או כי יש לי סיבה ממשית לעשות זאת? ולפני כל פעולה לשאול אם ההיגיון מאחוריה אמיתי או שזו סתם התנהגות דחפנית. אם אדם רגיל ... כי בא לו), הוא עלול למצוא את עצמו מפחד לעיתים לבצע פעולות שיביאו לו לנזק. השינוי הוא להתמקד במציאת סיבות למה לא לעשות דברים על מנת שלא למצוא את עצמו מצטער על פעולות לא נכונות. כיצד לשלב את השיטה ... לפני שהוא פועל, לא להסתמך על דחפים ורצונות מיידיים בלבד. הוא צריך לשאול את עצמו בכל סיטואציה אם יש סיבה אמיתית למה לבצע את המעשה ואם יש היגיון בו. לדוגמה, אם יש לו רצון לעשות משהו שהוא לא בטוח ... סף של היגיון. אליעד: מה קשור היגיון אבל אמרנו שהפחד שלו נובע מזה שהוא מפחד שהוא יעשה דברים בלי סיבה אז אם הוא מפחד מזה שהוא יעשה דברים בלי סיבה אז למה הוא מפחד שהוא יעשה דברים בלי סיבה וזה מתלבש לו בצורות ספציפיות, אתה הבנת את השאלה מה השאלה תסביר. ש: הוא מפחד לעשות דברים בלי סיבה אבל הוא מפחד לעשות דברים בלי סיבה בדברים ספציפיים דברים מסוימים לא כל הדברים. אליעד: שמה? ש: אם הוא היה מפחד לעשות דברים בלי סיבה אז הוא היה צריך לפחד מכל הדברים מכל הצורות. אליעד: מכל הדברים שהוא יכול לעשות בלי סיבה בן אדם צריך להביא רשימה מה הדברים שאני יכול לעשות בלי היגיון ושידפקו אותי ולפחד מכל הדברים אבל גם ... אז הוא לא עושה דברים שידפקו אותו אבל יש לו הרגל חזק לעשות דברים שבא לו בלי לבדוק את הסיבה או מה התועלת, אז מה האמת שאם הבן אדם היה רגיל לעשות דברים בלי שום סיבה בכלל במילים אחרות הבן אדם השתגע אז באמת הוא היה מפחד מכל דבר שהוא היה יכול לעשות אבל זה ... לו. אליעד: לא הוא עושה את כל מה שבא לו אבל הרעיון הוא שמה שבא לו בא לו עם סיבה כלשהי, עוד פעם הוא עושה את כל מה שבא לו בסדר הוא לא בודק כשבא לו לעשות משהו הוא ... לא הוא לא עושה את זה יותר מדי אבל גם בתוך הדברים שהוא עושה שבא בא לו יש איזו סיבה למה בא לו לא בא לו הוא לא יעשה דברים מוזרים לגמרי, אם יבוא לו לעשות אותם הוא יעשה ... למה שאני לא אעשן ואתה יכול להגיד לו למה שתעשן השאלה על מי נמצא נטל ההוכחה האם אתה צריך סיבה למה לעשן או אתה צריך סיבה למה לא לעשן, עכשיו בן אדם כזה שיש לו חרדה כזאת שהוא מפחד שהוא יעשה פתאום משהו שיבוא לו ... שום דבר עד שאני לא מבין למה. הפוך בא לך להגיד משהו תשתוק למה ככה אתה רוצה להגיד תביא סיבה למה, אתה רוצה לעשות משהו אל תעשה למה לא לעשות ככה לא עושים אתה רוצה לעשות תביא נימוק כשתביא ... לי לעשות ואני לא עושה למה כי אני לא עושה את מה שבא לי זה שבא לי זאת לא סיבה מספיק טובה לעשות תיצור לעצמך התניה שבא לי זאת לא סיבה מוצדקת או לא בא לי זאת לא סיבה מוצדקת, בסדר אחרי שתיצור את זה עכשיו המוח מתרגל לעשות בדיקה לפני פעולה האם כדאי לי לא כדאי לי והאם כדאי לי לא כדאי לי אחרי שהמוח מתרגל זה מקטין את הסיכוי שאתה תעשה דברים ללא סיבה. פשוט הסיפור? ש: איך עושים את זה שהוא יעשה את המחשבה הזאת? אליעד: קודם כל הוא צריך להבין שהסיבה שהוא מפחד לעשות פעולה אחת שתיים שלוש זה בגלל שהוא קידש אצל עצמו את הערך בא לי אני רוצה ...

... אומר שמשהו לא בסדר בך. יתכן שהיא לא בשלב הזה של חייה שבו היא פתוחה להיכרויות, או שיש לה סיבות אחרות שלא קשורות אליך. הוא מציע להפסיק לראות את הדחייה כהתמוטטות ולהבין שמדובר בתהליך טבעי בחיים החברתיים. המרצה מסיים ...

... כי חשוב להבין את התסמינים של החרדה כדי להחליט אם הם נגרמים מהפסקת התרופות או שמא הם תוצאה של סיבה אחרת. מהו הקשר בין הפסקת תרופות פסיכיאטריות והורמוני המוח? אליעד מדבר על הקשר שבין הפסקת התרופות לבין השפעתן על ... במציאת פתרון לבעיה עצמה. האם יש קשר ישיר בין גמילה מכדורים וחרדות? לסיום, אליעד מסביר שחרדה יכולה להיגרם ממספר סיבות, לאו דווקא רק מגמילה מכדורים. לעיתים השפעות כמו שינוי במזג האוויר, או דברים אחרים שקרו בחיים של האדם, יכולים ...

... לקנות מוצרים או שירותים דווקא מחברים שלהם, גם אם המחיר גבוה יותר ממה שמוצע במקום אחר. הוא מציין שתי סיבות מרכזיות לתופעה זו: הראשונה היא תחושת האמון והביטחון שיש להם בחבר. כאשר מישהו קונה מוצר או שירות מחבר, הוא ... רכב, הוא יעדיף לקנות אותו מחבר גם אם יידרש לשלם קצת יותר, משום שהוא יודע שהחבר לא ידפוק אותו. הסיבה השנייה היא הרצון שהחבר ירוויח - ישנו רצון פנימי טבעי לראות את החברים שלנו מצליחים ומתפרנסים. האם יש מצבים ... לא לעבוד עם חברים שלהם? לפי אליעד כהן, אכן ישנם מצבים שבהם אנשים יימנעו במכוון מלעבוד עם חבריהם, אך הסיבה לכך היא לא עצם החברות, אלא חוסר ביטחון בעומק היחסים. כאשר אדם מפחד שהעסקה או העבודה המשותפת תגרום למריבה ... גם כשהמחיר גבוה יותר? אנשים באופן טבעי יעדיפו לקנות מחברים שלהם, אפילו אם אותם חברים מוכרים במחיר יקר יותר. הסיבה העיקרית לכך היא תחושת הביטחון והאמון שקיימת ביחסים בינאישיים קרובים. למשל, אדם שרוצה לקנות רכב עשוי להעדיף לקנות מחבר קרוב שלו, למרות שהמחיר יהיה גבוה יותר מאשר אצל מתחרה אחר. הסיבה היא שהוא סומך על החבר הזה שלא ינסה לרמות אותו, לא יחסוך עליו ולא יקמבן אותו. בנוסף, יש גם ... אנשים יעדיפו לא לעבוד עם חברים? יש מקרים שבהם אדם דווקא יעדיף לא לעבוד עם חברים, אבל אליעד מסביר שהסיבה לכך אינה החברות עצמה, אלא חוסר הביטחון שקיים ביחסים. אם אתה מפחד שתיווצר מריבה או קונפליקט, זה סימן שבעומק ...

... אליעד כהן, הדרך בה ניתן להציג למטופל שאין לו בחירה חופשית יכולה להיות דרך שאלות שמובילות אותו להרהר על סיבות ומניעים. לדוגמה, אם מטופל מרגיש שאין לו שליטה על מצבו, אפשר לשאול אותו מדוע הוא חושב כך, ולבדוק את ...