... מעדיפים לדבר באופן טבעי וספונטני, בלי מניפולציות. אולם, אליעד כהן מסביר שגם לאנשים אלו כדאי ללמוד את הנושא, ממספר סיבות מרכזיות. מדוע כדאי ללמוד שכנוע, גם אם לא נרצה להשתמש בו? שמירה על חופש הבחירה של האחר: אדם שיודע ... אינו צריך לדעת כיצד השכנוע פועל? למה כדאי ללמוד שכנוע גם אם לא רוצים להשתמש בו? יש לכך כמה סיבות: 1. שמירה על חופש הבחירה של אחרים אדם שמבין היטב איך משכנעים, יכול במודע לבחור שלא להפעיל את הטכניקות ... אפשר לגלות את מנגנוני השכנוע הכלליים, כי בסופו של דבר, לכולם מוח שפועל על מנגנונים דומים. כאשר מבינים את הסיבות שבגללן אנחנו משוכנעים, אפשר להשתמש בידע זה הן לשכנוע אחרים, הן לאי - שכנוע ואפילו כדי להגן על עצמנו ... של שכנוע ושיווק ואיך לשכנע ואיך עובד המוח ואיך המוח משתכנע וכו. אוקי אז כמובן שהדבר הראשון או אחת הסיבות המרכזיות שבגללן אנשים לומדים את כל הנושא הזה של שכנוע היא בגלל שהם רוצים לדעת לשכנע, ביומיום בן אדם ... כך שהוא לא שם לב ששכנעו אותו בהם. בין כך ובין כך העולם שלנו מלא במסרים של שכנוע ואחת הסיבות המרכזיות לכך שלבן אדם כדאי ללמוד את הנושא הזה של שכנוע לעומק לדעת כל מילה מה המשמעות שלה ואיך ... את המילה שמת אותה בהתחלה או בסוף איך זה משפיע ועוד מלא היבטים והקשרים שהם נושא של שכנוע. אחת הסיבות הנוספות שכדאי לבן אדם ללמוד את זה היא כדי לדעת להינצל מזה שכשמשכנעים אותו שהוא ישים לב שלא עושים ... רוצה לשים לב שלא רימו אותו מה שהוא צריך לעשות זה לשאול את עצמו למה אני חושב ככה מה הסיבה שאני חושב ככה, אני בטוח שאני חושב ככה זה באמת מה שאני רוצה, מה גורם לי לחשוב את זה ...

... מהפרקטיקה של היומיום, אוקי לדוגמה נגיד ניקח את ביבי בנימין נתניהו נגיד שלצורך העניין שאנשים לא ירצו להצביע לו מסיבות כאלה ואחרות כי אין ביטחון כי הכלכלה לא משהו, כי מחירי הדיור ככה וכו, מה עושה אותו בן אדם ... מהות הדיון זה מי ילחם באיראן. מה הוא בעצם עשה? הוא כביכול הנה הוא גבר אמיתי הוא אפילו חשף סיבה למה לא להצביע לו הוא אמר בגלל שרה אשתי, מה בגלל מה ששרה עושה אתם לא תצביעו לי? וכו ... וכרגע דיברתי על היבט מסוים וההיבט אומר אם רוצים להציג חיסרון של מוצר של רעיון ללקוח צריך לשאול מה הסיבות שבגללן הוא לא יסכים עם הדבר, איזה סיבות יכולות להיות לו להתנגד לרעיון להתנגד למוצר להתנגד לרכישה להתנגד לעסקה, אוקי ולקחת דברים שאנחנו יודעים שבגללם הוא עלול להתנגד לעסקה ושהוא לא ממש יתנגד להם כאילו סיבות מטופשות כאלה, אוקי וכשמזכירים לו את כל הסיבות או כשמציינים את הסיבות או כשמה שזה לא יהיה לנסות למקד המהות היא לנסות למקד את הבן אדם השומע, הלקוח לנסות למקד את הלקוח בסיבות ובחסרונות שאנחנו יודעים מראש שלא באמת יציקו לו ובכך בכלל להסתיר את החסרונות האחרים שיכולים להציק לו. אוקי ועכשיו ...

... ישנם אנשי מכירות שמרגישים שאין להם חשק או רצון למכור, אפילו כאשר הם יודעים כיצד לבצע את המכירה בפועל. הסיבה לקושי זה, לדברי אליעד, קשורה לתהליך פנימי של שכנוע עצמי שמתרחש אצל כל איש מכירות לפני שהוא פונה ללקוח. ... את הרצון למכור. מדובר בשלב קריטי בתהליך המכירה, משום שאם איש המכירות אינו מצליח לשכנע את עצמו שיש לו סיבה טובה לבצע את המכירה, הוא יתקשה מאוד לשכנע את הלקוח עצמו. לפי אליעד, האדם צריך למכור לעצמו את הרעיון ... המכירות עצמו? אילו חסרונות קיימים מבחינתי בתהליך המכירה? אליעד מסביר שכשאדם עושה זאת, הוא מייצר לעצמו מודעות גבוהה יותר לסיבות שבגללן כדאי לו לבצע את תהליך המכירה. התהליך הפנימי הזה, לדבריו, זהה במדויק לתהליך חיצוני מול הלקוח. למה חשוב ... הוא מרגיש שקשה לו למכור בדיוק כמו שמוכרים מוצר ללקוח. איך משכנעים לקוח לקנות? בגדול שואלים את עצמנו איזה סיבות יהיה לו לקנות את המוצר, איזה סיבות יהיה לו לא לקנות את המוצר? ומנסים להגדיל את כמות הסיבות שיש לו לקנות את המוצר יותר מאשר כמות הסיבות שהוא לא ירצה לקנות את המוצר, כי העסקה מתבצעת כשלקוח חושב שיש יותר יתרונות מחסרונות במוצר. אותו דבר בדיוק, ...

... איך אנחנו לגרום לכך שהוא לא יתנגד לדבר ושהוא יסכים עם הדבר?, לכאורה טריוויאלי הוא צריך אם יש לו סיבות למה הוא לא רוצה לעשות את מה שאנחנו רוצים אז אנחנו צריכים את הסיבות האלה לנטרל ואם יש סיבות למה שהוא כן יכול לעשות את מה שאנחנו רוצים אז אנחנו צריכים את הסיבות האלה לפתח ולהגדיל ולהקצין אותן. ומה שאני רוצה לחדד פה שבעיקרון כדי לשכנע מישהו במשהו לא צריך, שימו לב ...

... ממה שהצעת, לא מומלץ מיד להוכיח לו שהוא טועה. קודם כל אפשר להסכים איתו שהוא באמת לא רוצה ולהכיר בסיבה שלו. בשלב הזה הופכים את רק לא רוצה לגם לא רוצה. לדוגמה, אם הילד אומר אני לא רוצה שיעורים ... אותו מדוע אולי כן כדאי להשקיע בלימודים או מדוע הוא מעוניין להצליח בתחום מסוים. כאשר הוא מתחיל לפרט את הסיבות שבגללן הוא כן רוצה, ניתן לחזק ולהעצים את אותן סיבות, כך שהן יקבלו משקל גדול יותר מהצד המתנגד. בשלב הזה ניתן לעודד אותו להתמקד בצד הכן רוצה עד שבמידה ... לתקוף את עמדת הרק לא רוצה שלו חזיתית. במקום זאת, יש לזהות יחד איתו את העובדה שיש לו גם סיבות טובות לא לרצות (כדי לא להרגיש שנשלל רצונו), ואז לעזור לו לגלות שיש בו גם רצון שכן לעשות את ... אתה גם לא רוצה וזה הגיוני שאתה לא תרצה ואתה גם כן רוצה נכון, למה אתה כן רוצה מה הסיבות? עוד פעם אני לא אומר לך אתה לא רוצה זה בסדר גמור, למה אתה גם כן רוצה?, כי ככה ...

... קשור לבחירה חופשית? ההרצאה עוסקת גם בתפיסת הדטרמיניזם, שהיא ההשקפה לפיה כל פעולה בעולם נגרמת כתוצאה מכוחות קדומים או סיבות חיצוניות. אליעד מסביר כי יש המרגישים שלבם ובחירותיהם מוגבלות על ידי הסיבות והתנאים שסביבותיהם מכתיבות. האם הבחירה החופשית באמת קיימת? במהלך הדיון, מועלה רעיון מרכזי לפיו גם אם נדמה לנו שיש לנו חופש בחירה, ייתכן שכל פעולה שלנו היא תוצאה של סיבות חיצוניות. אליעד מעלה את השאלה אם יש מקום לבחירה חופשית כאשר כל מה שקורה קבוע מראש על פי חוקי ...

... הזוגית, וכך להפחית באופן משמעותי את הסיכון לבגידה או לעזיבה. למה קשה לנו ליישם את התגובה הנכונה במערכת יחסים? הסיבה העיקרית לכך שרוב האנשים לא נוקטים בגישה הרציונלית הזו היא כי האגו שלהם נפגע והם מגיבים מתוך דחף לנקום ... נגיד רבתי איתו והוא נשאר נניח אבל הוא נשאר למרות המריבה לא בגלל המריבה, הוא נשאר כי יש לו סיבות אחרות להישאר אבל מצד המריבה דווקא זה דווקא מגדיל את הסיכוי שלו לעזוב. זה כמו נגיד לדוגמה מישהו במכולת ... יותר קרוב אז אני חייב להישאר אצלו אבל לא נשארת בגלל שהוא העיר לך אלא למרות שהוא העיר לך מסיבה אחרת. אוקי אבל רוב האנשים מה שקורה שזה גם משכל מעניין שרוב האנשים כשהם מגיעים לכזאת סיטואציה הם פשוט ... אז הוא לא רוצה לאכול איתי שלא יאכל אצלי ונגיד בזוגיות אנשים לא חווים את זה כלגיטימי יש גם סיבות למה לא חווים את זה כלגיטימי כי פה יש ציפייה אחרת וכו אבל אף על פי כן במהות אם ...

חרדה מהמוות, פחד מהמוות, פחד ללא סיבה, חרדה ללא סיבה, חרדה מוכללת, למה יש פחד? למה יש חרדה? התמודדות עם פחד, להתמודד עם חרדה, פחד בתת מודע, רצון בלי סיבה, פחד ללא סיבה האם אפשר לפחד ללא סיבה אמיתית? אליעד כהן מסביר בצורה מפורטת את נושא הפחד והחרדה, בדגש על השאלה המרכזית: האם יכול להיות פחד ללא סיבה אמיתית או מודעת. לדבריו, רבים טוענים שהם פוחדים ממשהו ללא סיבה. אדם עשוי לומר אני פשוט מפחד, וכשנשאל מדוע, הוא עונה לא יודע. אך אליעד מבהיר שאם האדם יחקור לעומק, הוא בהכרח ימצא שיש לו סיבה כלשהי לפחד. הוא מדגיש כי עצם קיומו של הפחד מעיד על סיבה פנימית, גם אם היא אינה מודעת או נראית הגיונית בשלב הראשון. איך מוכיחים שפחד חייב לנבוע מסיבה כלשהי? אליעד מדגים זאת באמצעות דוגמה פשוטה: אם אדם נמצא בחדר סגור לגמרי והוא מפחד מתאונה שתקרה לו, הרי שלכאורה זה פחד ללא סיבה הגיונית. אך בעצם, יש לכך סיבה: הוא חושב שייתכן שמשהו רע יקרה, ולכן הוא מפחד. אליעד מציין כי כדי שהאדם יחווה פחד, הוא חייב לפחות ... מביא דוגמה נוספת, כשאדם נשאל מדוע הוא לא מפחד שהפיל שלא נמצא בחדר יתקוף אותו, הוא עונה: אין שום סיבה שזה יקרה ולכן אני לא מפחד מזה. כלומר, האדם אינו מפחד מדברים שהוא באמת משוכנע שאין שום אפשרות שיתרחשו. אם הוא מפחד ממשהו, הוא בהכרח מאמין בתת - מודע או במודע שיש סיבה מסוימת לפחד, אפילו אם הוא מתקשה לזהות אותה. מה עושים כשלא מוצאים את הסיבה לפחד? אליעד מסביר שאם האדם טוען שהוא חקר את הפחד והגיע ללא יודע, זה אומר שעדיין יש סיבה, רק שהוא לא מצא אותה. אם אדם היה באמת מגיע למצב שבו הוא בטוח שאין סיבה כלל לפחד, הוא פשוט היה מפסיק לפחד. לכן, אם הפחד עדיין נמשך, סימן שעדיין לא התבררה לו הסיבה האמיתית. הוא מדגים זאת באמצעות דוגמה נוספת: מישהי שפוחדת מגוקים שמגיעים מסין, אך לא מפחדת מגוקים אחרים. היא אינה מסוגלת להסביר מדוע, וטוענת שאין שום סיבה, אך ברור שיש לה סיבה פנימית כלשהי, גם אם היא לא מודעת לה. אם באמת לא היתה סיבה, היא היתה מפסיקה לפחד. מה הקשר בין פחד לרצון? אליעד מדבר על הקשר בין פחד לרצון, ומסביר שכל פחד נובע מכך שהאדם רוצה או לא רוצה משהו. כל רצון של האדם נובע גם הוא מסיבה כלשהי. אם אדם חושב שיש לו רצון ללא סיבה, זו אשליה בלבד, משום שכל רצון חייב להיות קשור לסיבה כלשהי - או שהוא רצון מחויב שהאדם לא מסוגל להיפטר ממנו. הוא מביא דוגמה של הפחד הגדול ביותר - ... הגיוני בצורה מוחלטת, כי הוא קשור לרצון הכי בסיסי - הרצון להיות קיים. זה רצון מחויב שאינו זקוק לשום סיבה מעבר לקיומו. לכן, באופן טבעי האדם מפחד מלא להיות קיים יותר מאשר מכל דבר אחר. האם פחד מהמוות הוא ... אינו יותר הגיוני מפחד מכל שינוי אחר בחיים. במקרה השני, שבו מדובר בהפסקת קיום מוחלטת, אליעד מסביר שאין באמת סיבה לפחד מזה כי האדם לא יוכל לחוש שום דבר, כולל פחד או סבל. ובכל זאת, הפחד מהפסקת הקיום ממשיך להיות פחד בסיסי משום שהרצון להמשיך להיות קיים הוא רצון מחויב אצל האדם. האם התודעה האנושית תמיד מוצאת סיבה לפחד? אליעד מסכם כי התודעה האנושית כל הזמן סורקת אפשרויות, ולכן תמיד יכולה למצוא סיבות לפחד. אך באותה מידה, מאחר והכל אפשרי, גם תמיד ניתן למצוא סיבות למה לא לפחד. הוא מדגים זאת במשפט: אם הכל יכול לקרות, אז כמו שמשהו רע יכול לקרות, גם משהו ... האפשרויות הטובות והרעות בצורה מאוזנת, הוא לא יפחד יותר. לסיום, אליעד מדגיש כי חקירה פנימית מעמיקה תוביל תמיד למציאת הסיבה האמיתית לפחד. כשהאדם יבין את הסיבה לעומק, הוא גם יוכל להיפטר מהפחד. חרדה ללא סיבה האם אפשר לפחד בלי סיבה? איך להתמודד עם פחד מהמוות? פחד בתת מודע האם פחד חייב לנבוע מסיבה כלשהי?

מה הסיבה האמיתית? למה רע לך? לחקור את הרצון, סיבתיות, סיבה ותוצאה, סיבה מחייבת, סיבה מאפשרת, איך לחקור רגשות? איך לחקור רצונות? איך להבין את עצמך? מודעות עצמית, התבוננות פנימית מה הסיבה האמיתית לכך שרע לך בחיים? אליעד כהן עוסק בהרצאה בשאלה עמוקה וחשובה, מהי הסיבה האמיתית לכך שרע לך בחיים? הוא מסביר בצורה מפורטת את הצורך לחקור לעומק את הסיבות לרגשות ולרצונות שלנו, ומדגיש שעלינו להתבונן פנימה בצורה יסודית כדי להבין את עצמנו טוב יותר. לדבריו, כשבן אדם סובל, ... שאם מישהו טוען שרע לו כי הוא מבדיל בין דברים, הוא צריך לשאול את עצמו לעומק האם זאת באמת הסיבה האמיתית. למשל, אדם עשוי לטעון שרע לו כי הוא מבין מה טוב ומה רע, אך אליעד מדגיש שאין זאת סיבה אמיתית או מחייבת. כי אם זה היה נכון, אז כל פעם שהיה מבדיל בין דברים, תמיד היה רע לו, וזה לא קורה. הוא נותן דוגמה פשוטה: אדם אומר שרע לו כי הוא לבד. אך אם הוא חושב שהסיבה לרגשותיו השליליים היא שהוא מבדיל בין יש לאין, הוא חייב לשאול את עצמו האם כל פעם שהוא לבד זה בהכרח רע לו? אם ישנם רגעים שבהם הוא לבד ולא רע לו, אז ההבדלה הזאת אינה הסיבה המחייבת את התחושה הרעה שלו. כך מתברר לו שהסיבה האמיתית היא אחרת, ועליו להמשיך לחקור פנימה. מה ההבדל בין סיבה מחייבת לסיבה מאפשרת? אליעד מפרט ומבהיר את ההבדל בין שני סוגי סיבות: סיבה מחייבת - סיבה שחייבת ליצור תוצאה ספציפית. לדוגמה, הפעולה החשבונית של 2+2 מחייבת את התוצאה 4. אין אפשרות אחרת, ולכן זו סיבה מחייבת. סיבה מאפשרת - זו סיבה שאינה מחייבת את התוצאה, אלא מאפשרת לה לקרות. לדוגמה, אדם עשוי לטעון כי רע לו כי הוריו הזניחו אותו ... לבד בעתיד. יכול להיות מצב שבו הוא יהיה לבד ולא ירגיש רע כלל. אליעד מסביר שכאשר אדם מחפש את הסיבה לכך שרע לו, הוא חייב לבדוק שתי שאלות חשובות: האם הסיבה שהוא מצא היא בכלל נכונה? האם היא באמת התרחשה כפי שהוא מאמין? האם הסיבה הזאת מחייבת בהכרח את התחושה או התוצאה שהוא חווה? או שמדובר בסיבה שרק מאפשרת? האם הסיבות שאתה נותן לעצמך מחייבות או רק מאפשרות? כדי להבהיר את הנושא, אליעד נותן דוגמאות ספציפיות: לדוגמה, אדם חושב שהוא ... הכרחי שכשהילדים ילכו לים, הוא ירגיש רע? שנית, האם באמת הם עלולים לטבוע? כך מתברר שייתכן שהפחד מטביעה הוא סיבה שמאפשרת לו להרגיש רע, אבל לא בהכרח מחייבת. הרי ייתכן שהם ייכנסו לים ולא יטבעו כלל, או שהוא לא יחשוב על כך וזה לא ישפיע עליו. עוד דוגמה שנותן אליעד היא אדם שמרגיש רע כשהוא לבד, והוא מאמין שהסיבה לכך היא שהוריו הזניחו אותו בילדותו. אליעד מדגיש שחייבים לבדוק שתי נקודות: ראשית, האם ההנחה שאכן ההורים הזניחו אותו ... להיות מצב שבו אדם מוזנח ואינו מרגיש רע, או שלא תמיד כשהוא לבד הוא מרגיש רע. ולכן, זו אינה סיבה מחייבת אלא מאפשרת. איך לחקור את הסיבות לתחושות ולרצונות בצורה נכונה? אליעד מפרט את תהליך החקירה בצורה של שאלות שהתשובות אליהן צריכות להיות ברורות ומדויקות. הוא מדגיש את החשיבות של הצבת ספק מתמיד בכל סיבה שאנחנו מוצאים, ומציע את התהליך הבא לחקירה פנימית יסודית: קודם כל, שאל האם באמת הסיבה שאני נותן נכונה במציאות? לאחר מכן שאל האם הסיבה הזו מחייבת את התוצאה שאני חווה? כאשר הסיבה אינה מחייבת את התוצאה, המשמעות היא שיש סיבה עמוקה יותר, או שאולי ישנן סיבות נוספות. אליעד חוזר על כך כמה פעמים: חקירה יסודית חייבת להגיע עד לשורש, להנחות היסוד הבסיסיות ביותר, כי רק שם נמצאות הסיבות האמיתיות שמחייבות תוצאות. הוא מסביר שמי שלא עובר דרך התהליך הזה בצורה מלאה, לעולם לא יבין את הסיבות האמיתיות לתחושותיו, ויישאר מבולבל לגבי עצמו. אליעד מדגיש שוב ושוב את חשיבות המודעות העצמית וההתבוננות הפנימית המדויקת הזו ככלי מרכזי להתפתחות אישית. מה הסיבה האמיתית לכך שרע לי? איך לחקור רגשות ורצונות? מהי סיבה מחייבת וסיבה מאפשרת? איך להבין את עצמי טוב יותר? מה הקשר בין מודעות עצמית לתחושה הרעה?

סיבתיות, סיבה ותוצאה, לוגיקה, ניתוח הוכחה, ניתוח טענה, איך לנתח תהליך? איך לנתח חוקיות? איך להבין דברים? איך לברר את האמת? יחסי סיבה תוצאה, עיקרון הסיבתיות, למה דברים קורים? לגלות מה הסיבה איך לנתח תהליך בצורה נכונה באמצעות עיקרון הסיבתיות? אליעד כהן מסביר בהרצאה כיצד אפשר לנתח תהליכים שונים, לברר את האמת ולהבין לעומק יחסי סיבה ותוצאה. נקודת המוצא היא שאדם רואה או חווה אירוע מסוים, ואז הוא שואל למה זה קורה? או מה הסיבה שזה קרה?. ההנחה הראשונית של רוב האנשים היא שלכל אירוע או תוצאה יש סיבה ספציפית. אליעד מסביר שכאשר מישהו טוען שדבר מסוים (א) הוא תוצאה של דבר אחר (ב), חשוב לא לקבל מיד את הטענה אלא לשאול שלוש שאלות עיקריות שדרכן ניתן לנתח את התהליך לעומק ולוודא את אמיתות הסיבתיות. מהן שלוש השאלות שצריך לשאול כדי לנתח סיבתיות? כדי לנתח יחסי סיבה ותוצאה בצורה מדויקת ועמוקה, אליעד כהן מציג שלוש שאלות מרכזיות שצריך תמיד לשאול: האם האירוע א יכול לקרות אך ורק בגלל ב, או שייתכן שהוא יכול להתרחש גם בגלל סיבות אחרות? האם בכל פעם שיקרה האירוע ב, הוא בהכרח יוביל לאירוע א, או שאולי יכול להתרחש האירוע ב מבלי שיקרה בעקבותיו האירוע א? מדוע בכלל קרה האירוע ב? מה הסיבה שגרמה לאירוע ב עצמו להתרחש? אליעד מבהיר שכאשר בודקים סיבתיות יש צורך להיכנס לעומק, לא רק לשאול למה א קרה, אלא גם לבדוק מה עומד מאחורי הסיבה עצמה, ומה מחייב את התרחשות התוצאה. מה החשיבות של ניתוח הסיבתיות לעומק? אליעד מסביר שכאשר אנשים חוקרים סיבות, הם בדרך כלל מסתפקים בתשובה פשוטה. למשל, אדם שואל את עצמו למה אני כועס? והוא עונה לעצמו כי הצבנו ... בכלל גרם לכך שהאדם השני הציק לי?. באמצעות שאלות אלה, האדם יכול לרדת לעומק ולהגיע להבנה מלאה של התהליך והסיבתיות שמאחוריו. כך הוא מברר לעצמו את האמת באופן מוחלט ושלם יותר. דוגמאות להמחשת עיקרון הסיבתיות לעומק כדי להמחיש זאת, אליעד כהן נותן דוגמה נוספת: אנשים חושבים שהם רוצים או לא רוצים משהו, ומניחים באופן ... בכך שאני רוצה להרגיש טוב מחייב אותי לבצע את הפעולה הספציפית הזו?. הוא טוען שרק הבנה עמוקה וברורה של הסיבה והתוצאה, כולל כל השלבים שבאמצע, תאפשר לאדם להבין באמת את עצמו ואת מניעיו, וכך לברר את האמת עד הסוף. כיצד ניתוח סיבתיות עוזר להבין את עצמנו? אליעד מדגיש שהרבה אנשים שמנסים להבין את עצמם או תהליכים אחרים, לא מגיעים להבנה מלאה בגלל שהם לא חוקרים מספיק לעומק את הקשר הסיבתי. הוא מסביר שרוב האנשים לא בודקים עד הסוף את כל שלבי הסיבתיות, ולכן אינם מגיעים להבנה אמיתית ושלמה של הדברים. התהליך שהוא מציע - לשאול שוב ושוב למה אירועים מסוימים חייבים ... כפי שהתרחשו - נועד להבטיח בירור מלא ומדויק של המציאות והאמת. כאשר אדם באמת יורד לעומק הדברים ומנתח את הסיבתיות לעומקה, הוא מסוגל להבין טוב יותר את ההתנהגות שלו, את הרגשות שלו ואת המניעים האמיתיים מאחורי ההחלטות והפעולות שלו. אליעד מסכם את הרעיון בכך שרק כאשר אדם מגיע להבנה מלאה של סיבתיות, הוא יכול להתקדם הלאה בצורה בטוחה ונכונה בבירור האמת של עצמו ושל המציאות כולה. איך מנתחים סיבה ותוצאה? איך לגלות מה הסיבה של דברים? מהו עיקרון הסיבתיות? איך לברר את האמת לעומק? איך להבין את המניעים שלי? למה דברים קורים?