... קשה, כמו לעבור דירה או לא, להתחתן או לא, או אפילו דברים קיצוניים כמו לקפוץ מהגג או לא, נראה שהבעיה המרכזית היא חוסר היכולת שלו להתמודד עם עצם השאלה. אליעד כהן מדגיש כי אנשים אינם סובלים מההתלבטות עצמה, אלא מחוסר היכולת להכיל את העובדה שהם אינם יודעים מהי ההחלטה הנכונה. כאשר האדם ... באפשרות אחת הוא יפסיד את היתרונות של השנייה ולהיפך. למה באמת אנשים מתייעצים עם אחרים? אליעד כהן מסביר שהסיבה האמיתית לכך שאנשים באים להתייעץ או שואלים עצה, אינה באמת השאלה עצמה, אלא המצוקה שלהם שנובעת מאי - יכולת להתמודד עם חוסר הידיעה. אם לאדם היה ברור שכל האפשרויות שוות בערכן, לא הייתה לו בעיה כלל, ... עצם ההבנה הזו מורידה את הלחץ ומאפשרת לו לקבל החלטה רגועה, ללא חרדה וללא תחושת הפסד. מה מקור הסבל בהחלטות קשות? הבעיה האמיתית של האדם היא לא השאלה הספציפית שאיתה הוא מתמודד. הבעיה היא חוסר יכולתו לקבל את עצם הקיום של הספקות וחוסר הידיעה שבתוכו. חוסר הידיעה נתפס אצלו כמצב שלילי, ... טובות או רעות באופן מוחלט, הוא יכול להירגע ולהתמודד עם הבעיה בשקט ובשלווה. איך להתמודד נכון עם התלבטויות בחיים? הדרך להתמודד עם כל התלבטות או שאלה קשה בחיים, לפי אליעד, היא קודם כל להרפות מהרצון למצוא תשובה אחת ויחידה. על האדם להבין שאפשרויות שונות אינן מנוגדות זו לזו באופן ... משתחרר מהחרדה שההחלטה שלו תהיה שגויה, הוא יוכל לבחון את המציאות באופן מפוכח ורגוע ולבחור באמת מה שמתאים לו. הנקודה המרכזית כאן היא שלא משנה איזו שאלה אדם שואל או באיזו דילמה הוא נמצא, העיקר הוא לדעת שלא משנה מה תהיה התוצאה, המציאות לא תהיה טובה יותר או רעה יותר באופן מוחלט. התובנה הזאת מביאה ... לבן אדם בחיים נגיד שהוא מתלבט לגבי לעבור דירה או לא לעבור דירה להתחתן או לא להתחתן, להתגרש לא משנה כל בעיה לקפוץ מהגג או לא לקפוץ מהגג לא משנה כל שאלה, כל שאלה ושאלה באמת מצד האמת הבעיה של האדם זאת לא השאלה הבעיה היא זה שהוא לא מסוגל להכיל בתוכו את השאלה זאת אומרת נגיד שאתה מתלבט אם לעבור דירה או לא השאלה היא לא אם לעבור דירה או לא כאילו שמישהו אומר תקשיב תעזור לי לקבל החלטה מצד האמת הוא לא בא בשביל לקבל החלטה הוא בא בשביל שאני אעזור לו להכיל בתוכו את החוסר ידיעה. כי תבין אם היית חווה ששתי האפשרויות טובות באותה מידה לא היית בא בכלל לשאלה היית אומר טוב אם אני ארצה אני אעשה אם אני לא ארצה אני לא אעשה ואם בא לי להתייעץ אני אתייעץ סתם כאילו לא, זאת אומרת כשבן אדם נמצא בלחץ ... לא משנה, קודם כל תשחרר לחץ מה לעשות זה לא משנה זה מה זה משנה תעשה ככה ותעשה ככה מה אכפת לך מה תעשה. כי בסופו של דבר למה בן אדם בכלל בא למה הוא שואל שאלה? כי לא טוב לו אבל לא טוב לו לא בגלל השאלה לא טוב לו בגלל שהוא לא מצליח להכיל בתוכו חוסר ידיעה. אתה מבין אותי זאת אומרת כשיש לך התלבטות יותר מאשר חשוב לדעת מה לעשות חשוב שתבין ...

... בחירה חופשית אז מה צריך לעשות, איך להחליט כשאין בחירה חופשית מה המשמעות של אין בחירה חופשית ומה עושים עם זה? אליעד כהן מסביר בהרצאה שלו את השאלה המהותית שנוגעת לבחירה חופשית. אנשים רבים שואלים את עצמם: אם אין לי באמת בחירה חופשית, אז מה אני אמור לעשות?. לדברי אליעד, שאלה כזאת נובעת מחוסר הבנה בסיסי של הרעיון אין בחירה חופשית. הוא נותן דוגמה ברורה ופשוטה מאוד: אדם קם בבוקר ומתחיל לתהות מה הוא אמור לעשות אם אין לו בחירה. אליעד מסביר כי עצם השאלה הזאת מראה שהאדם לא הבין לעומק את הרעיון של היעדר בחירה. הרי אם הייתה לאדם הבנה אמיתית וברורה שהוא לא מחליט שום דבר, הוא בכלל לא היה שואל את השאלה הזאת מלכתחילה. איך אפשר להבין שאין בחירה חופשית באמצעות הדוגמה של האבן? כדי להמחיש את העניין בצורה יותר מוחשית, אליעד משתמש בדוגמה של אבן. הוא מתאר מצב שבו האבן כביכול אומרת לעצמה: אוקיי, הבנתי שאני לא יכולה לזוז, אז לאן אני צריכה ללכת?. אליעד מדגיש שהשאלה הזאת חסרת משמעות לחלוטין, כי האבן באמת לא יכולה לזוז, וכך גם לא יכולה לשאול שאלה כזו. באותה מידה, אדם שמבין שאין לו בחירה חופשית באמת, לא ישאל את עצמו לאן הוא צריך ללכת או מה הוא צריך לעשות, בדיוק כמו שהאבן לא תשאל זאת. למה בכלל מתעוררת השאלה מה לעשות כשמבינים שאין בחירה חופשית? אליעד מסביר שהסיבה שאדם שואל את השאלה הזאת היא בגלל שהוא עדיין לא הפנים באמת שהוא לא מחליט שום דבר. לפי אליעד, כל שאלה של מה אני צריך לעשות עכשיו? מבטאת למעשה את האמונה הסמויה של האדם בכך שהוא חושב שהוא מחליט משהו. כי אם באמת הייתה קיימת הבנה מוחלטת שהוא אינו מחליט, אז לא הייתה שום שאלה. השאלה מתעוררת רק במקום שבו האדם עדיין לא השלים עם כך שאין לו באמת שום שליטה או השפעה על מהלך חייו. האם האדם באמת יכול לשאול שאלה כשהוא מבין שאין לו בחירה חופשית? אליעד מסביר נקודה חשובה נוספת: אדם שמבין לעומק שאין לו בחירה חופשית לא יכול לשאול שאלות כמו מה אני צריך לעשות?, כי שאלות כאלה מניחות מראש שהוא זה שמחליט מה לעשות או שיש לו יכולת להחליט. אם הוא היה מבין עד הסוף שאין לו שום יכולת החלטה, הוא לא היה יכול אפילו להעלות את השאלה הזאת במוחו. אדם כזה היה מתייחס לכל דבר כאילו הוא קורה מעצמו, מבלי לתהות או לשקול מה עליו לעשות. כיצד נפתרת הסתירה בין הבנת האין - בחירה לבין שאלות המעשיות של החיים? אליעד מבהיר שהסתירה הזאת קיימת רק לכאורה. למעשה, אדם שעדיין שואל מה עליו לעשות, בעצם לא הגיע להבנה האמיתית שאין בחירה חופשית. ההבנה האמיתית היא הבנה עמוקה וברורה שלא מאפשרת שום ספק או שאלות מעין אלה. אם אדם מבין לחלוטין שאין לו כל יכולת שליטה על הדברים, אז כל השאלות המעשיות, היומיומיות, פשוט לא קיימות מבחינתו. לסיכום, אליעד כהן טוען שהשאלה אם אין לי בחירה חופשית, מה אני אמור לעשות? היא עצמה ביטוי לחוסר הבנה של המושג אין בחירה חופשית. הבנה אמיתית ושלמה של רעיון זה מסלקת כל אפשרות לשאול שאלות כאלה, בדיוק כמו שאבן שלא יכולה לזוז, לעולם לא תשאל לאן אני צריכה ללכת?. האם יש בחירה חופשית? איך להבין שאין לי שליטה על החיים? מה לעשות כשמבינים שאין בחירה חופשית? האם האדם באמת מחליט? איך להפסיק לשאול שאלות? ...

... טוב מוחלט, גם לטעות זה טוב ומושלם, גם לא לטעות זה מושלם, גם לא טוב זה טוב, גם לשאול זה טוב מה המשמעות של הכל טוב מוחלט לפי אליעד כהן? אליעד כהן מציג בהרצאה את הרעיון של הכל טוב ... לרע, בין הצלחה לטעות, בין הבנה לחוסר הבנה. הכל נמצא באותו מישור של שלמות מוחלטת. אפילו אם האדם מרגיש שהוא טועה, מבין לא נכון או שואל שאלה שאולי נראית לו מיותרת - עדיין הכל טוב באותה המידה. האם טעויות הן באמת ... שרואה הבדל בין טוב ורע, בין טעות לנכונות. אבל מנקודת המבט המוחלטת של המציאות - אין הבדל כלל, הכל זהה במידת שלמותו. מדוע לשאול שאלות זה טוב מוחלט? אליעד מתייחס לכך שגם הפעולה של שאילת שאלות עצמה, היא טובה מוחלטת. הוא מסביר שגם אם השאלה נראית לא הגיונית, או שנדמה שהשואל לא באמת מבין את הדברים, גם זה טוב מושלם. הסיבה לכך היא שכאשר הכל מוחלט, גם עצם קיומה של השאלה, עצם הביטוי של ספק או חוסר הבנה, הם חלק בלתי נפרד מהטוב המוחלט. בעצם, אליעד מראה כי כל סיטואציה בה האדם שואל, מתלבט, חושב או אפילו לא מבין, היא שלמות בפני עצמה. אין צורך להגיע להבנה מוחלטת, כי גם חוסר ... חסרה או פגומה. כיצד להבין שהכל טוב מוחלט בפועל? אליעד מציין שיש הבדל משמעותי בין הבנה תיאורטית לבין החוויה בפועל. כאשר האדם שואל שאלה, הוא מראה שעדיין לא חווה לחלוטין את המצב הזה של הכל טוב מוחלט. אם הוא היה באמת חווה זאת, לא הייתה לו סיבה להמשיך ולשאול שאלות, כי היה ברור לו לחלוטין שאין טעם ואין צורך בהן. כל עוד קיימת שאלה, יש מקום שבו האדם עדיין חושב שאולי יש הבדל בין טוב לרע, בין הבנה לאי - הבנה, בין טעות לנכונות. עם זאת, אליעד מדגיש שדווקא בגלל שהכל טוב מוחלט, זה בסדר לשאול. הוא אינו מבקר את השואל ואינו טוען שהשאלה אינה במקום. להיפך, הוא אומר שגם לשאול זה מושלם וטוב. דווקא ההבנה הזאת היא שמאפשרת לאדם להירגע ולהפסיק לחשוש מטעויות או ממצבים ... אליעד מנסה להביא את המאזין להבנה שיש דרגת מציאות שבה אין הבדל בין טוב ורע, ואין דבר שיכול לפגוע או לשנות את המוחלט. כל מצב, כל שאלה, כל טעות - הם ביטויים שונים של אותה שלמות אחת ויחידה. האם יש ערך לנסות להבין את הרעיון הזה? לסיכום, אליעד מדגיש שלמרות שכל שאלה וכל ספק הם טובים מוחלטים, עצם הניסיון להבין את הרעיון יכול להביא לשקט פנימי עמוק. כאשר האדם ... פוחד לטעות, לא חושש ממה שיגידו עליו ולא מודאג משום דבר, כי הכל טוב מושלם כפי שהוא. מה זה טוב מוחלט? האם הכל טוב באותה מידה? האם לשאול שאלות זה טוב? מה המשמעות של לעשות טעויות? איך לחוות שלמות מוחלטת? ...

... ונוחות נפשית. הוא מאתגר את הנקודה הזאת ושואל מדוע בכלל האדם חושב שהוא צריך שהחיים יהיו מסודרים? כשהאדם עונה שזה יוצר סדר, אליעד ממשיך ושואל למה בעצם צריך את הסדר הזה. התשובה היא בדרך כלל שהאדם פשוט רגיל להרגיש נוח יותר בסביבה מאורגנת, אבל אליעד טוען שהצורך הזה לא הכרחי מטבעו. איך יודעים אם משהו הוא הכרחי? כדי ... מדוע יש קושי להתרכז בעבודה או במשימות? כאשר השואל מציין שהוא מתקשה להתרכז בעבודה שלו, אליעד מציע הסבר פשוט וברור: הוא לא מתרכז מספיק בעבודה מכיוון שהיא אינה הכרחית מספיק עבורו. אם האדם היה נמצא במצב של סכנת חיים, לדוגמה רעב ... אותו. האם עבודה שאינה מהנה היא בעייתית? השואל מציג דוגמה נוספת לגבי עבודה כעורך דין, שהוא עושה אותה מתוך פנטזיה שיום אחד היא תוביל אותו למצב טוב יותר, שבו יהיה לו מספיק כסף ליהנות. אליעד עונה שאין שום בעיה ברצון להיות ... בפני עצמו. אף רצון לא מייצר בעיה מטבעו. השאלה היחידה היא איך האדם חווה את הרצון שלו. אם הוא חווה את הרצון או העבודה כאמצעי להשגת מטרה אחרת בלבד, ולא נהנה או לא מסוגל ליהנות מהרגע ומהפעולה עצמה, התוצאה תהיה סבל. אם האדם ... כאילו אני לא מצליח לתפוס משהו אחד. אליעד: בא נשאל שאלה אתה חייב לתפוס משהו אחד? ש: לא. אליעד: אז אין שאלה, לא תסביר ברצינות הבן אדם נגיד אומר אין לי מושג מה. ש: לא, בא לי לתפוס ואני לא מצליח. אליעד: למה בא לך לתפוס? ש: כי זה יותר מסודר כזה בחיים. אליעד: למה אתה צריך מסודר ילד קטן ... יש לך בחירה אבל תבחר, תראה אם זה הכרחי אין שאלה ואם זה לא הכרחי אז גם אין שאלה. ש: מה זה אומר הכרחי? אליעד: לדוגמה לאכול נגיד זה הכרחי גם אם לא תרצה אתה תקום ותאכל. ש: יש איזה משהו שזה הכרחי אתה יודע אם נגיד אני. אליעד: אתה מחליט מה הכרחי או מה לא הכרחי, ... איזשהו דמיון. אליעד: לא הבנתי תסביר את השאלה. ש: נניח אני עושה משהו שממש בא לי עליו. אליעד: כמו שאלוהים ממש רוצה לברוא את העולם ממש הוא נהנה מזה כל כך טוב לו שהוא עושה את זה. ש: כן אין שאלה עכשיו יש לי איזו פנטזיה שאני אעבוד כמה חודשים בתור עורך דין ואני אעשה כסף וואלה אחרי זה יהיה לי טוב כי אני אוכל לבזבז את הכסף למה שבא לי. אליעד: ואז יהיה לך רע כשתחשוב שהוא ... גם אז יהיה לך רע זה לא משנה אוקי אז איפה השאלה? ש: השאלה היא אם הרעיון של לעבוד עכשיו כעורך דין הוא לא הבעייתי מלכתחילה. אליעד: שום דבר לא בעיה בפני עצמה שום רצון הוא לא בעיה בפני עצמו השאלה היא איך חווה אותו, האם אתה חווה אותו לדוגמה כדבר שנועד לשרת משהו אחר שאז בעצם אתה חווה אותו כחוסר שלמות או שאתה חווה אותו כביטוי של השלמות. ש: אני חווה אותו כחוסר שלמות כמשהו ...

... להוביל את האדם לתובנה פנימית עמוקה יותר. לדוגמה, כשמישהו שואל שאלה ומקבל תשובה, המטרה של התשובה אינה רק לפתור את הבעיה החיצונית שלו, אלא לגרום לו להבין למה הוא שואל את השאלה הזו מלכתחילה. אליעד מציין באופן ברור כי המטרה העליונה היא אמת למען אמת - שהאדם יידע את האמת כדי לדעת ... שמייעץ. הוא נותן את הדוגמה הפשוטה של קניית לחם - כאשר מישהו שואל שאלה על משהו יום - יומי ופשוט כמו קניית לחם, חשוב לראות כיצד השאלה הפשוטה הזו מהדהדת בפנים, איך היא רלוונטית ליועץ עצמו. הוא מדגיש כי אין שאלה שהיא סתם שאלה וכי תמיד השאלה של האחר היא רלוונטית עבור היועץ. כלומר, כאשר אדם ייעץ לאחר, הוא חייב להכיר בכך שהייעוץ הוא גם עבור ... הרעיון שכשאתה מדבר עם מישהו אחר, עליך לראות את עצמך משתקף בשאלות ובבעיות של אותו אדם. אם אתה חושב שאתה מדבר על משהו חיצוני בלבד, כמו לדבר לקיר שלא קשור אליך, אז אין ... היא רק אם אתה מצליח לזהות בתוכך את הנושא המדובר. מהו תפקיד השאלות וההתנגדויות בתהליך הייעוץ לפי אליעד כהן? אליעד מציין שכאשר מישהו מציג שאלה או התנגדות, זהו הרגע שבו השכל של האדם האחר משתקף בשכל של היועץ. דווקא ההתנגדויות והבעיות שהאחרים ... יותר. הייעוץ לאחר הוא רק תירוץ לכך שהאדם יוכל להתבונן על השאלות והנושאים הפנימיים שמעסיקים אותו. הוא מסביר שכל אדם מייעץ לעצמו, וכל שיחה היא סוג של תהליך פנימי שמטרתו ...

... אם האדם לא היה מתנגד ולא היה דוחה את הגוקים או את המוות, הוא לא היה מפחד מהם כלל. לדוגמה, בשיחה שמתנהלת, השואלת מציינת שיש לה פוביה מגוקים מגיל צעיר, וכאשר היא ניסתה להבין למה היא מפחדת, הגיעה למסקנה שהגוקים מסמלים עבורה מוות, סוף, חורבן או הרס. כאשר היא המשיכה לשאול את עצמה למה הדבר מפחיד אותה, היא גילתה שהמוות מבחינתה הוא סוג של כלום. אליעד מסביר כאן שהסיבה האמיתית לפחד שלה אינה הגוק עצמו, אלא התפיסה שלה שהמוות הוא ... היא אחדות מוחלטת, שהטוב והרע הם מושגים יחסיים בלבד, אין לו יותר פחד מוחלט מפני איבוד דבר מה. לדוגמה, כאשר השואלת תחקור מדוע היא מפחדת מגוקים, עליה לשאול מדוע היא אינה רוצה את הגוק, התשובה תהיה כי היא תופסת אותו כרע. בהמשך, עליה לשאול למה היא חושבת שזה רע, וכך להמשיך ולחקור לעומק עד שתגיע לתובנה שההבדל בין טוב ורע הוא רק תפיסה שכלית, ולא מציאות מוחלטת. מה זה אומר להתחבר לאין שכל וכיצד ... שורש הרצון הבחנה בין טוב לרע והאחדות שמעבר לשכל איך להשתחרר מפחדים עמוקים? איך התחיל הדיון על הפחד מגוקים? שואלת: יש לה פוביה מגוקים מאז שהיא זוכרת את עצמה, ולכן היא מעלה את השאלה. אליעד מקשה ושואל האם זו באמת השאלה שכבר נשאלה בעבר, אך היא אומרת שלא. הוא מזכיר שכבר נשאלה שאלה אחרת בהקשר שונה, ובשיחה הקודמת נאמר לה לחקור את עצמה: למה היא מפחדת מגוקים. היא מספרת שכאשר חקרה, גילתה שעבור עצמה הגוקים מסמלים מוות, סוג של סוף, חורבן והרס. אחר כך היא המשיכה לחקור ושאלה את עצמה למה זה בעצם מפחיד אותה, כי לדבריה מוות הוא סוג של כלום. מה הקשר בין פחד מגוקים לפחד ממוות? אליעד מסביר שאדם מפחד ממשהו מפני שהוא אינו רוצה אותו. וכאשר שואלים למה אני לא רוצה למות?, התשובה היא מפני שקיים בתודעה הרעיון שמוות זה דבר רע. כך נוצר פחד המוות. כשמישהו אומר שהוא מפחד מגוקים, המשמעות היא שבעומק הוא ... קטן שכולם סוגדים לו, כי הוא זה שמגדיר את ההפרדות של המציאות לטוב ורע. איך מגיעים לשורש הפחד ואיך מבטלים אותו? השואלת אומרת שככל שהיא חוקרת, היא מבינה שהפחד נובע מכך שהיא מפרידה בין טוב לרע ורוצה דבר אחד ולא רוצה את ההפך. אליעד מבהיר שכל הפחדים באשר הם, בין אם מדובר בפחד ... זה אומר להבין שהכל אחד ואין באמת הפרדה מוחלטת בין טוב לרע. האם צריך לוותר על הרצון כדי להפסיק לפחד? עולה השאלה האם ביטול מוחלט של הרצון אינו גורם לאדם לאבד את חדוות החיים, את השאיפות והאמביציה. אליעד מסביר שלהפסיק לרצות באופן מוחלט זו רק צורה אחת של התבוננות: אינך ... שכל החלוקה הזו לטוב ורע תלויה לחלוטין בדרך שבה השכל מגדיר את המציאות. לדוגמה, כשמישהו מפחד מגוק, הוא יכול לשאול למה אני לא רוצה אותו? - והתשובה היא כי אני חושב שזה רע. אחר כך למה אני חושב שזה רע? - ואז ממשיכים פנימה עד השורש, שם מגלים שבסופו של דבר הכל תלוי בהגדרה ... בחיים. אפשר לחזור לשימוש הרגיל בשכל כדי לתפקד, אבל מתוך הבנה שההגדרות הללו הן לא מוחלטות. בסופו של דבר, כשהשואלת מבינה שהתחושה שיש גוק מפחיד נובעת מתפיסה שמדובר במשהו רע, היא יכולה להמשיך לחקור פנימה ולשאול למה זה רע? עד שמגיעים להבנה העמוקה שהכל אחד, וששם אין באמת פחד. האם אפשר לחיות בלי העוקץ של הפחד ועדיין לשמור על החיים הרגילים? כן, אליעד מציין שזו השאלה המסכמת, ובה התשובה היא שאפשר להחזיק ברצון ולפעול בעולם אבל בלי להיות לכוד לחלוטין בהגדרות המצמצמות של טוב ורע: כשאדם קולט שבשורש הדברים אין הבדל בין יש ... מלווה בפחד המשתק. פחד ממוות פחד מגוקים והתגברות עליו הבנת שורש הרצון הבחנה בין טוב לרע והאחדות שמעבר לשכל ש: השאלה שלי היא בנוגע לפוביה שיש לי מגוקים מאז שאני זוכרת את עצמי. אליעד: את השאלה הספציפית הזאת לא שאלת כבר? ש: לא. אליעד: אוקי שאלת על משהו אחר. ש: ובפעם שעברה שהייתי כאן אמרת לי לחקור ולשאול את עצמי למה אני מפחדת מזה ושחקרתי את עצמי אז הבנתי שגוקים מסמלים עבורי סוג של מוות, סוג של סוף, סוג של חורבן הרס משהו כזה. עכשיו אז אני שואלת את עצמי אחר כך עוד שאלה למה זה מפחיד אותי אז מבחינתי מוות זה כלום. אליעד: אז מה השאלה בסוף רוצי לשאלה. ש: מה הלאה. אליעד: משהו מפחיד אותך? ש: כן. אליעד: תבררי למה. ש: אני מנסה לברר. אליעד: אני אגלה לך למה דברים מפחידים אותך, בן אדם אומר למה זה וזה מפחיד ... לפחד הספציפי הזה. ש: מה ככל שאני טוב יותר. אליעד: תראי אני רוצה להסביר לך משהו, אם היית הולכת למישהו אחר או שואלת מישהו אחר הוא היה נותן לך דרך איך להתמודד עם פחד, בסדר והיה מספר לך מה לעשות ויש כאלה שאומרים לך פחד מגוקים ספציפית מה לעשות, ויש כאלה שיתנו לך איך ... לא רוצה את זה ואז אתה מגיע בסוף להבנה שזה אחד. יש לך בספר את התהליך איך אתה מתחיל מהרצון עד לאחד, זה פשוט דרך השאלה למה אני מפחד מגוקים אתה מגיע לשאלה למה אני רוצה בכלל? כי אני לא רוצה אותם, למה אני לא רוצה אותם השאלה הזאת מובילה ל

שאלות, תשובות לשאלות, לצאת משאלות, פיצול אישיות, אין שאלות, מחויב המציאות, להיות בטוח, הנחות יסוד, אמת מחויבת איך מתמודדים עם הצפה של שאלות במחשבה? לעיתים בן אדם מוצא את עצמו מוצף בשאלות אינסופיות. אליעד מסביר שכאשר אדם מתחיל לחשוב על שאלה אחת, מיד צצות בראשו שאלות נוספות, וכל שאלה מובילה לשלושים שאלות נוספות, וכך הוא מסתבך בתוך לופים ... נותן היא שאדם מנסה להבין מדוע הוא מרגיש בודד, ואז שואל למה הוא רוצה זוגיות, מה מוביל לשאלה למה בכלל יש לו רגשות כאלו, וכך הלאה. אליעד מציין שזו בעיה נפוצה - אדם עובר משאלה לשאלה, מסתבך ומאבד ... היא קודם כל לעצור ולהבין את המצב - להכיר בכך שהקפיצה משאלה לשאלה יוצרת את הבעיה. כדי לצאת מהלופ, האדם צריך להחליט שכל מעבר לשאלה הבאה יעשה רק לאחר שפתר לחלוטין את השאלה הנוכחית. אם הוא מוצא שהשאלה תלויה בדבר אחר, הוא יכול לעבור אל הדבר הזה, אבל לעולם לא לחזור אחורה לשאלה הקודמת. כיצד אפשר להפסיק את זרימת השאלות הבלתי פוסקת בראש? אליעד מציג שיטה פשוטה כדי להשתחרר מכל השאלות והבלבול: האדם צריך למצוא משהו אחד ... לו ספק כלל לגביו, הוא יגלה שאין דבר כזה. לדוגמה, אם אדם שואל את עצמו מה אני בטוח שאני רוצה? ... הסתירה הזאת גורמת לתסכול וקונפליקט פנימי. כיצד נוצרות שאלות, ומה הדרך להשתחרר מהן? אליעד מבהיר שכל שאלה נובעת מהנחת יסוד. כשאדם שואל שאלה, תמיד ישנה הנחת יסוד נסתרת שמניעה את השאלה הזו. אם האדם לא היה מניח שום דבר מראש, לא הייתה לו אף שאלה. כדי לצאת מכל השאלות, על האדם להשתחרר מכל הנחות היסוד ... רק כאשר האדם מטיל ספק מוחלט בכל הנחות היסוד שלו, כל השאלות שלו נעלמות. לדוגמה, אם אדם שואל למה אני חי?, הוא מניח שיש משמעות ... שהוא חי. אך אם יטיל ספק בהנחת היסוד שיש בכלל משמעות, השאלה תתפרק ותיעלם מאליה. מהו מצב של אי ...

... לרצות את הסבל, מורה רוחני, אחדות שקרית, הכותל המערבי, שני שקלים איך אפשר להתמיד בהרגלים לאורך זמן? אחת השאלות המרכזיות שאליעד דן בהן היא שאלת ההתמדה - כיצד ניתן להתמיד בהחלטות שקיבלנו, כמו ... של דבר אנחנו עושים רק את מה שאנחנו רוצים. כלומר, האדם כפוף לרצונות שלו, ולא הרצונות כפופים לו. הוא מעלה שאלה מהותית יותר: מי בעצם קובע מה האדם רוצה? התשובה היא שאין לנו שליטה על הרצונות ... כזה, האדם באמת יוכל להתמיד בהרגלים חדשים. למה אנשים אוהבים לסבול? אליעד מדגיש שכל אחד בעצם רוצה את הסבל. השאלה האמיתית היא למה אנחנו רוצים לסבול. לדבריו, אנשים שגילו את האחדות - כלומר, את ההבנה ... ורוצה לדעת איך להתמיד. כמו איך להתמיד בלהפסיק לעשן, איך להתמיד בלא לעבוד, איך להתמיד בלהיצמד לאמת וכו. השאלה היא איך להתמיד. התשובה הראשונה אומרת שאין דרך, כי אתה לא יכול להכריח את עצמך לעשות, אתה כפוף למה שאתה רוצה, ומה שאתה רוצה, לא כפוף לך. ואולי מה שאתה רוצה אתה מחליט, אבל השאלה היא מי מחליט מה אתה באמת רוצה. ומה שאתה באמת רוצה לא תלוי בך. מה שאתה עושה בסופו ... ותוצאה ונסביר איך אפשר להתמיד. מה שגורם לאדם להחליט מה לעשות, זה מה שהוא רוצה יותר. אדם תמיד רוצה את הכל, והשאלה היא מה הוא רוצה יותר. איך יודעים? לפי מה שהוא עושה בסוף. שאלה: אם אני חוקרת מה לעשות, ואני לא יודעת, אז איך אני אקבל החלטה? אליעד: אם זה לא מציק לך וזה שווה, אז אין שאלה, תשארי בשווה, תשאירי את המצב כמו שהוא. למה את צריכה לדעת מה את רוצה יותר? שאלה : כדי לעשות תזוזה. אליעד: למה את צריכה לעשות תזוזה? שאלה: בגלל השקרים שאני משקרת לעצמי. אליעד: אז תבחרי צד, או שתשקרי פחות ואז לא משנה מה ... אחד שיושב פה רוצה את הכל, אז למה אתה רוצה את הכל? והאם אתה מחליט איזה סבל אתה רוצה וכמה? ומכאן אנו עוברים לשאלה, למה אלוהים רוצה לצמצם את עצמו? מצד אחד כי ככה אני רוצה, מצד שני אין לי ברירה כי ...

... תמיד לנצח נצחים. והשאלה מי יצר את העולם וכולי, היא שאלה טיפשית. כי יש אין סוף מקום וזמן, ... המצוי הראשון). כי השאלה האמיתית, היא לא מה היה לפני הזמן ... יצר את המקום, כי אלו שאלות שגויות, שהתשובה שלהן היא פשוטה, ... קיומם הוא נצחי. והשאלה האמיתית היא, מה הוא הזמן ומה הוא ... בדבר הזה, הוא מיד שואל את עצמו, איך זה יכול להיות שמאין יתהווה היש? אך זו שאלה לא נכונה. ולא רק שהיא לא נכונה, ... שום תשובה כלל. והיא שאלה של טעות. טעות שמניחה שיש הפרדה ... לבין האין, ולכן האדם שואל איך נוצר יש מאין. והשאלה הנכונה שצריכה להישאל היא, מהי ... ממש, עכשיו, התשובה לשאלה של איך זה יכול להיות, היא פשוטה. כי על האדם לשאול את עצמו ולנסות להבין את השאלה של עצמו. ועל האדם לשאול את עצמו, למה הוא עצמו, לא מבין ... הם אחד ממש. והתשובה לשאלה, איך זה יכול להיות שהיש והאין הם ... האדם להבין, שבמקום לשאול איך זה יכול להיות, עליו להבין ... ונמצא אם כן, כי השאלה היא התשובה. כי שורש כל השאלות, הוא החיבור של היש והאין לישות אחת. כי לכל השאלות יש שורש. ובשורש כל השאלות, היש והאין מתאחדים, שזהו דבר ... גם התשובה של כל השאלות. כי כאשר הכל אחד, אין שום שאלה כלל. ועל ידי השאלה, על ידי זה האדם מקבל שכל חדש, שהכל אחד, ואין שום שאלה כלל. ועכשיו ישאל השואל, ומי יאמר שהכל אחד? ואולי השכל ...

... ש: אני חושב שצריך לשנות את החיצוני. אליעד: אוקי עכשיו מה ההוכחה שאתה לא באמת חושב את זה אני אסביר לך אחר כך יש לנו וידאו תשמע את הוידאו, תשים לב כשאתה שואל את השאלה אתה שאלת אותה בצורה מופשטת יש לי חיסרון בגלל משהו שקרה לי קודם זאת שאלה מאוד מופשטת זה אומר שאתה הולך למופשטות. ש: לא נכון אתה פשוט אומר לא לספר סיפורים אז אני מונע את הסיפורים ואני מנסה. אליעד: אבל אתה רוצה תשובות של סיפורים. ש: אוקי אספר לך סיפור. אליעד: לא אז רגע לא חכה גם בזה אתה לא כל כך אמיתי מה אמרת, אמרת שאני אומר לא לשאול סיפורים. ש: נכון. אליעד: עכשיו האם אתה מכבד את זה שאני אומר לא לשאול סיפורים אם כן אז אני גם לא רוצה לענות סיפורים אז אתה אומר לא אבל אני רוצה שתיתן לי תשובה על הסיפור אז אם אתה רוצה שאני אתן לך תשובה על הסיפור גם תשאל את הסיפור, כאילו אם אתה רוצה לשחק במשחק של המופשט אז תשאל שאלה מופשטת תקבל תשובה מופשטת אם אתה רוצה לדעת בשאלה יותר ממשית אז תשאל שאלה ממשית ודרך אגב כשאני אומר אל תספר סיפורים זה משהו אחר, אל תספר סיפורים הכוונה אל תספר דברים שהם לא קשורים לסיפור המרכזי למרות שכל שאלה היא לא זה אבל הכוונה היא ביחס למה שאתה רוצה לשאול אל תספר לי את מה שאתה לא רוצה לשאול זאת הכוונה, אתה מבין עכשיו נתחיל מהתחלה. מה אתה רוצה ואל תספר לי סיפורים נוספים חוץ ממה שאתה רוצה. ש: נניח עם האקסית אני מרגיש שיש שני צדדים, צד ... פנימי הוא לא חיצוני. ש: נכון. אליעד: עוד משהו בעניין הזה? ש: מה אמרת קונפליקט הוא? אליעד: פנימי לא חיצוני יש בתוכו קונפליקט רגשי, טוב תתבונן בדבר אתה רוצה לשאול עוד שאלה על זה. ש: כן. אליעד: דבר. ש: אני רוצה כיוון התבוננות חדש. אליעד: איזה כיוון אתה צריך לקחת את הדברים שאתה יודע ולשאול את עצמך מה האמת האם זה באמת ככה, אתה יש לך בראש קונפליקט למה כי אתה מבין דברים מסוימים, אתה מבין שאתה רוצה את זה אתה מבין שזה נגיד נותן לך את זה ...