... את הכל שאלות תשובות - למה מי שיודע את הכל אין לו תשובה לשום דבר? אין אושר גדול יותר מאשר לדעת את הכל. לדעת את הכל = להבין את המהות של המציאות. להבין את השורש ... אין דבר גדול מזה = שלמות רגשית. כאשר האדם מגיע לתכלית הידיעה, הוא עובר למצב של שתיקה. שתיקה = אין שאלות ואין תשובות. לדעת הכל שונה מ: שיש לאדם תשובות על כל השאלות. לדעת הכל = לדעת שאין שום שאלה ולכן אין צורך בשום תשובה. לדעת הכל = המציאות ככ ברורה לאדם, שהוא מבין שאין בכלל מקום לשום שאלה. וממילא אין צורך בתשובות. כאשר האדם מגיע אל הבנה מלאה של המציאות, הוא פתאום מבין כי כל השאלות שבעולם שורשן בשקר דמיון ובחוסר הבנה בסיסי ביותר של המציאות. לדעת את הכל = אין שום ספק בשום נושא בעולם. אין שום שאלה בשום נושא בעולם. לא שיש תשובה, אלא שאין שאלה. להבין את המציאות באמת = לדעת שאין בכלל שום שאלה. לדעת שהכל היה הווה ויהיה טוב מושלם תמיד. לדעת את הכל = שתיקה מוחלטת משאלות ותשובות. רק להתענג על המציאות כפי שהיא. איך אפשר לדעת את הכל? תשובה: על ידי שחוקרים ויודעים לעומק אפילו רק דבר אחד. קח דבר אחד כלשהו, קח מילה ... הוא מגיע אל הרובד העמוק ביותר של המציאות. כאשר האדם מגיע לרובד הזה, הוא פתאום מבין כי בכלל אין שום שאלה בשום נושא. רובד השתיקה = שלמות רגשית = לא חסר דבר = טוב אמיתי. ...

... החיים - מהי תכלית החיים? כיצד למצוא תשובה לשאלה מהי תכלית החיים? תכלית החיים משמעות החיים מהות החיים - האם לחיים יש ... לחיים, אז איך לגלות את תכלית החיים? ובמאמר כאן לא נשיב על השאלה מהי תכלית החיים, אבל כן נסביר את שורש השאלה מהי תכלית החיים. ונסביר כיצד למצוא תשובה לשאלה מהי תכלית החיים. ומי שיתבונן בעניין יראה, כי בדכ כאשר האדם שואל מהי תכלית החיים, בדכ כוונת האדם לשאול, מהי תכלית חייו. כי האדם צריך מטרה כלשהי בחייו, כדי להיות מאושר. כי אם ... ולהשתגע ממש. והאדם צריך שתהיה לו מטרה כלשהי בחיים. והאדם שואל את עצמו מהי תכלית החיים שלו, כדי לנסות להבין לאיזו מטרה הוא צריך להתקדם. ... לעשות, אז זה יביא אותו בסופו של דבר אל האושר. כך שכאשר האדם שואל מהי תכלית החיים, הרי שבדכ הכוונה של האדם היא, לשאול מהי התכלית שלשמה הוא חי? לאיזו מטרה עליו לנסות להגיע? להיכן החיים מובילים אותו? וכיוב. והדרך למצוא תשובות לכל השאלות האלו, היא על ידי זה שמבינים את שורש השאלה של מהי תכלית ומשמעות החיים. כי לכל שאלה יש שורש. כי כל שאלה מבוססת על חוסר הבנה כלשהו. וכאשר האדם שואל שאלה כלשהי, תמיד יש איזו שאלה אחרת פנימית יותר, שבה האדם צריך להתמקד, כדי למצוא תשובה לשאלה שלו. ולכל השאלות שיש בעולם, לכולן יש שורש אחד. כי יש שאלה אחת, שאם האדם ימצא לה תשובה, הרי שלא יהיו לו יותר שאלות בשום נושא בעולם. וככל שהאדם מוצא יותר תשובות ליותר שאלות, כך הוא מתקרב בכל פעם לגלות את השאלה הראשונה של כל השאלות. ואז הוא מגיע לשאלה הראשונה, ומוצא לה תשובה, ואז הוא מקבל את התשובות לכל השאלות. ושורש השאלה מהי תכלית חייו של האדם, היא השאלה מהי תכלית קיומה של המציאות. ומהי התכלית והמטרה של כל האירועים שקורים. כי ... של האדם, הם רק מקרה פרטי בתוך סך כל האירועים שמתרחשים. והשאלה מהי תכלית חייו של האדם, היא תת שאלה של השאלה הכללית יותר, מהי תכלית הקיום של המציאות כולה. כי כל הזמן דברים קורים. ... ממשיכה להתקיים. וגם אם האדם לא יהיה קיים, עדיין קיימת השאלה, מהי תכלית כל הדברים. דהיינו, מדוע הדברים קורים? למה המציאות קיימת? מהי ...

... והיא רק צורת ביטוי אחת לדוגמה של שאלת השאלות של המציאות. כי אם זה נדמה לאדם כשאלה גדולה, הרי שהאדם לא יודע שאלה גדולה מהי. כי יש שאלות הרבה יותר גדולות מאשר הקושי לפתור את הבעיה המדעית הנל. כי לכל שאלה יש תשובה. וגם לקושי לפתור את הבעיה ואת הפרדוקס המדעי הנל, גם לה יש תשובה. אבל מי שיגלה את התשובה לשאלה הנל, הוא יגלה אחכ שאלות עוד יותר גדולות. כי השאלה הנל היא רק הקדמה קטנה ורק טעימה קטנה לשאלה של כל השאלות. והשאלה של כל השאלות, היא השאלה המורכבת ביותר בעולם. והשאלה הגדולה ביותר בעולם, הקושי הגדול למצוא עליה תשובה, הוא משום שהתשובה לשאלה עצמה, נמצאת בתוך השאלה עצמה. זא כי השאלה הגדולה ביותר בעולם, היא בכלל התשובה של כל השאלות שיש בעולם. דהיינו, השאלה היא בכלל התשובה. וכאשר האדם מסתכל על תשובה, וחושב שהתשובה היא שאלה, הרי שעל ידי זה הוא לא מצליח למצוא תשובה לשאלה. כי כל שאלה רגילה, התשובה שלה היא נפרדת ממנה. וכאשר יש לאדם איזו שאלה והוא מתבונן לצדדים שלה, אז הוא מוצא את התשובה. אבל השאלה של כל השאלות, היא בכלל התשובה של כל התשובות. וכאשר האדם רואה תשובה וחושב שהיא שאלה, על ידי זה האדם לא מצליח למצוא את התשובה. כי התשובה לא נמצאת בשום מקום אחר, מלבד בתוך השאלה עצמה. כי האדם מנסה למצוא תשובה אחרת לשאלה שלו. אבל התשובה היא בעצם השאלה עצמה. ולכן ככ קשה לאדם למצוא את התשובה. וכאשר האדם חוקר ומעמיק את מחשבתו בשאלה הזאת של כל ה

... הגעת? איך תדע אם הגעת להבנת המציאות בשלמות? השאלה המרכזית שאליעד כהן עוסק בה בהרצאה היא: איך אדם יכול לדעת אם הוא הגיע להבנת המציאות בצורה מלאה ומוחלטת? האדם חוקר ... קורים כפי שהם. הוא מגיע לתובנות מסוימות ושואל את עצמו שוב ושוב האם התובנה שהגיע אליה היא האמת השלמה והמוחלטת. התשובה של אליעד לשאלה הזו ברורה וחד - משמעית: כל עוד קיימת בכלל שאלה האם הבנת את המציאות בשלמות, זה אומר שלא הגעת להבנה השלמה. זה כולל גם מצב שבו האדם אומר לעצמו בביטחון שהוא כבר הבין ... בשלמות - גם אז הוא טועה. כי אם ניתן בכלל לשאול או לחשוב האם ישנה אפשרות אחרת, סימן שההבנה אינה שלמה עדיין. מדוע עצם השאלה מעידה שאין הבנה שלמה? כאשר אדם שואל אם הבין את עצמו ואת המציאות, זה מעיד על כך שהוא עדיין חי בפרספקטיבה של נפרדות, שבה הוא רואה את עצמו ואת הבנתו כדבר נפרד מהמציאות עצמה. שאלות כמו האם אני צודק?, האם הבנתי נכון? מבוססות על הנחת היסוד שייתכן שיש מציאות אחרת שונה ממה שהאדם תופס. לכן, כל תשובה, ... יש בכלל אפשרות כזאת, ההבנה אינה מוחלטת. מתי השאלה האם הבנתי כבר לא קיימת? לפי אליעד, ישנו עומק מסוים של הבנה של המציאות, שבו כבר לא ניתן לשאול בכלל אם הבנת את המציאות. בנקודה הזאת עצם השאלה פשוט מתבטלת. היא לא מתבטלת כי האדם חושב שיש לו את התשובה המושלמת והוודאית, אלא כי הוא הגיע להבנת המציאות בצורה שבה ... אותו הדבר בדיוק. לכן לא קיימת אפילו אפשרות לשאול האם הוא צודק או לא, כי גם ההפך מדבריו הוא נכון באותה המידה. איך שני הפכים יכולים להיות נכונים בו - זמנית? כדי להמחיש ... יחד, ושכל אפשרות קיימת בו זמנית. ואז לא שייך לשאול: אולי אני טועה? כי הטעות והאמת הן בעצם אותו הדבר. איך אפשר להגיע לפרספקטיבה של אחדות מוחלטת? הדרך המעשית שאליעד מציע להגיע להבנה הזו היא לבדוק כל דבר לעומק, לשאול כל הזמן למה? ולחקור את הנחות היסוד של כל הבנה או אמונה שיש לאדם. בכל פעם שהאדם מגיע להבנה מסוימת, עליו לשאול מיד: מי אמר שזה נכון? אולי ההיפך הוא הנכון? מי שמתרגל את הגישה הזאת שוב ושוב, מגיע למצב שבו כל תובנה שתהיה לו, הוא ... מגיע לעומק מסוים של הבנה, כבר לא נותרות שאלות פתוחות, כי כל שאלה כבר נענתה על ידי כך שגם ההיפך שלה נכון בדיוק באותה מידה. אז האדם מבין שהוא נמצא בפרספקטיבה שבה הכל קיים יחד, ואין יותר צורך בשאלות או בוויכוחים על אמת או שקר. לסיכום, איך יודעים שהגעת להבנת השלמות? הסימן הוודאי לכך שהגעת להבנת השלמות הוא לא בכך שיש לך תשובה חד - משמעית לכל השאלות, אלא שהשאלה עצמה האם הגעתי לשלמות ההבנה? חדלה להתקיים. רק כשאתה מבין שאין שום הבדל אמיתי בין האחדות והנפרדות, בין ההפכים השונים ... עד אז, כל תשובה שתיתן עדיין תחזיר אותך לשאלה המקורית, ובכך תדע שטרם הגעת להבנת השלמות. מהי הבנת המציאות בשלמות? איך לדעת אם הגעת להבנה מלאה? מהי פרספקטיבת ... ואחדות? הפעם נדבר על הבנת השלמות, האדם שואל את עצמו האם הגעתי להבנת המציאות בשלמות, כן או לא? האדם מתאמץ ומתאמץ ולא יודע אם הגיע? והתשובה היא חד משמעית, אם אתה שואל את עצמך האם הבנתי את הדבר בשלמות. לא, לא הבנת את הדבר בשלמות. כל עוד ניתן בכלל שתהיה שאלה האם הבנת את המציאות בשלמות, אין עדיין הבנה של השלמות. כי אדם ששואל את עצמו האם הבנתי את עצמי כן או לא, הוא עדיין נמצא בנפרדות, הוא עדיין הפרספקטיבה נפרדת, ועדיין אתה חושב שיש משהו ... נכונות. ומי שיעמיק, יגיע לנקודה שאין שם שאלה, שהכל אחד, ואז כל האמירות שבעולם הם היבטים שונים של המטבע, ואז מי שמבין ומחובר לאחדות מבין בו בזמן שיש אחדות ונפרדות והכל אפשרי ואמיתי, ואז אין שאלה. אם שני דברים הם נכונים באותה המידה, אז אין שום שאלה יותר. ונכון שיש את האחדות שבה הכל אבל הכל אחד, אין נפרדות בין הדברים ואין פרשנות לשום דבר, והכל מאותו השורש והכל ...

שאלות - איך למצוא את מהות השאלה והתשובה? איך אפשר למצוא תשובות להתלבטויות פילוסופיות? אליעד כהן מסביר כי התלבטויות פילוסופיות ויומיומיות כאחד ניתנות לפתרון באמצעות הבנה עמוקה של המהות והפנימיות של הדברים עצמם. כל התלבטות או שאלה מורכבת מרכיבים פנימיים, וכדי להגיע לפתרון, על האדם לזהות ולחקור כל אחד מהרכיבים האלו. לדוגמה, כאשר אדם שואל את עצמו אם הוא מקבל החלטות נכונות או לא, עליו קודם כל לברר את הרכיבים השונים של השאלה: מה זה אני? כלומר, מי הוא זה שמקבל את ההחלטה? מהי בכלל החלטה, ומה המשמעות של קבלת החלטה? מה זה נכון ומה זה לא נכון - האם קיימת בכלל אמת אובייקטיבית בנוגע להחלטות שלנו? מהי התודעה שמקבלת את ההחלטה, ומהו הקשר בין התודעה לבין האדם שמחליט? רק לאחר בירור עמוק של שאלות אלו, האדם יוכל להבין האם ההחלטות שלו נכונות או לא. כלומר, התשובה טמונה בחקירה עמוקה ויסודית של המרכיבים הפנימיים של השאלה. מה משמעות השאלה מה תכלית החיים ואיך לברר אותה לעומק? אליעד נותן דוגמה נוספת - השאלה הנפוצה, מה תכלית החיים?. הוא מסביר שכדי לענות על שאלה כזו, תחילה צריך לבדוק מה בכלל המהות של המושגים חיים ותכלית. אולי האדם בכלל לא חי, אלא רק מדמיין שהוא חי, בדיוק כמו אדם שחולם חלום ולא מודע לכך. לדוגמה, אדם שחולם שהוא חי ובתוך החלום שואל על תכלית חייו - אם היה מודע לכך שהוא בתוך חלום של מישהו אחר, השאלה הייתה משתנה לחלוטין או אפילו מתבטלת. לכן, לפני השאלה מה התכלית?, חייבים לשאול מה בכלל משמעות החיים, ואולי החיים הם בכלל חלום או מחשבה של מישהו אחר. איך להתמודד עם ההנחה שיש תכלית או חוסר תכלית? אליעד ... שיש לחיים תכלית, הוא צריך לקחת בחשבון את האפשרות ההפוכה - שאין תכלית כלל. ייתכן מאוד שהחיים הם אקראיים לחלוטין, וכאשר האדם יגיע להבנה זו, הוא יוכל להחליף את השאלה מה תכלית החיים? בשאלה אחרת, כגון האם החיים אקראיים לגמרי?. זו דוגמה לכך שהבנת המהות של מושגים מביאה לשינוי כללי של השאלות שאנחנו שואלים. הוא מציין שגם דברים שנראים חסרי תכלית, כמו תוצאות של קובייה בלוטו, עשויים להיות בעלי משמעות נסתרת שאנחנו פשוט לא ... שלו. אפילו מה שנראה לנו חסר משמעות עשוי להיות בעל משמעות עמוקה יותר שנסתרת מעינינו. איך להבין את הרצון שלי? אליעד נותן דוגמה נוספת להתלבטות עמוקה של אנשים ששואלים את עצמם: למה אני רוצה את הרצונות שלי? למה דווקא כך ולא אחרת?. הוא מסביר שהדרך למצוא תשובה היא שוב באמצעות חקירת המהות הפנימית של השאלה. האדם חייב לברר: מה המשמעות של אני - מי בעצם שואל את השאלה? מה משמעות המושג רצון ומהו הדבר שמכונה רוצה? מה הקשר בין האני לרוצה, ואיזו מערכת יחסים מתקיימת בין התודעה לבין הרצון? רק אם האדם יבין את הקשר הזה באופן מוחלט, תיעלם השאלה מעצמה. מדוע הבנת המהות הפנימית של כל דבר מעלימה את כל השאלות? אליעד מסכם שהבנת המהות של כל דבר בעולם מביאה בסופו של דבר להיעלמות כל השאלות. שאלה קיימת רק כאשר יש כמה אפשרויות או ניגודים, אך כאשר מגיעים להבנת המהות הפנימית והעמוקה ביותר, מבינים שאין כלל הבדל בין יש לאין, בין רוצה ללא רוצה, ובין קיים ללא קיים. במהות הפנימית הכל אחד, וכאשר אדם מגיע להבנה זו - ממילא כל השאלות שלו מתבטלות, כי השאלות נולדות מתוך ההנחה שקיימים הבדלים וניגודים בין דברים. לסיכום, הדרך הנכונה ביותר לפתור התלבטויות ולמצוא תשובות אמיתיות לשאלות פילוסופיות ולשאלות החיים היא באמצעות בירור יסודי ועמוק של המהות הפנימית של הדברים שעליהם האדם שואל. רק כך ניתן להגיע להבנה אמיתית ושלמה של החיים, ההחלטות שלנו, הרצונות שלנו, ובעצם של המציאות כולה. מה תכלית החיים? האם יש ...

... מרוב שאלות חיפוש עצמי - מה לעשות? איך להתמודד עם פחד להשתגע מרוב שאלות בחיפוש עצמי? אדם שמחפש את עצמו ואת המשמעות של החיים יכול להגיע למצב שבו הוא מרגיש שהוא משתגע מרוב שאלות. אליעד כהן מסביר שבמקרה כזה עומדות בפני האדם מספר אפשרויות ודרכים להתמודדות: אפשרות ראשונה היא להמשיך ולשאול שאלות, אבל לא עד הסוף, בקצב שמתאים לאדם. במקרה הזה, האדם ימשיך לסבול ולחוות את הלחץ שנובע מחוסר התשובות ומהספקות התמידיים, אבל עדיין יהיה בשליטה מסוימת על עוצמת הסבל. אפשרות שנייה היא ההפך המוחלט - להפסיק לשאול כל שאלה שהיא. במצב כזה האדם מתנתק לגמרי משאלות קיומיות, פילוסופיות ומכל סוג של ספק. הוא פשוט חי כמו אבן שלא שואלת כלום. גם אז יגיע האדם למצב של שלווה ואושר, כי לא תהיה לו סיבה לסבול. לדוגמה, ... ייפול לו אבן על הראש, הוא לא ישאל מדוע זה קרה. אפשרות שלישית, שאליעד כהן ממליץ עליה למי שכבר נכנס עמוק לתוך החיפוש ולא יכול להרשות לעצמו להפסיק לשאול שאלות, היא להעלות הילוך ולשאול אפילו יותר שאלות ויותר עמוקות. במילים אחרות, האדם צריך להיכנס לתוך החקירה העצמית באופן עוד יותר אינטנסיבי, ולא לפחד מהתוצאות. מדוע דווקא השאלות מובילות להבנת המציאות? אליעד כהן מסביר כי הדרך היחידה להשיג הבנה אמיתית של המציאות, משמעות החיים, הרצונות והמטרות היא דרך שאלות. הסיבה לכך היא שרק על ידי שאלות אדם יכול לקבל ידע והבנה. שאלה חייבת להיות קיימת בתוך האדם, גם אם הוא לא שואל אותה במפורש. למשל, אם מודיעים לאדם שמחר ירד גשם, השאלה מה יקרה מחר? כבר קיימת בתוכו, ולכן המידע יכול להיקלט. הוא מדגיש שבלתי אפשרי לקבל הבנה ללא שאלות, משום שכל מידע ניתן בתשובה לשאלה כלשהי. ככל שהאדם מוציא את השאלה החוצה, כך גדל הסיכוי שיקבל תשובה ברורה ויגיע להבנה עמוקה של המציאות. האם קיימת ... חייב להגיע אליה כדי לקבל שלווה נפשית מוחלטת. ללא תשובה חד - משמעית, האדם יישאר מוטרד, בדיוק כמו אדם רעב שלא יירגע עד שיקבל אוכל. מהו שורש כל השאלות שמטרידות את האדם? ההסבר המעמיק של אליעד כהן מתמקד בעובדה שכל שאלה מבוססת על הנחת יסוד של דואליות - נפרדות. זאת אומרת, כדי שתהיה שאלה חייבות להיות לפחות שתי אפשרויות לתשובה. האדם תמיד שואל האם יש או אין, טוב או רע, משמעות או חוסר משמעות, וכדומה. שורש הסבל הוא בכך שהאדם רואה הבדלים בין האפשרויות השונות וחווה קונפליקט פנימי ביניהן. אליעד ממליץ לחקור את שורש השאלה לעומק, ולבדוק האם בכלל קיימים ההבדלים בין האפשרויות. אם האדם יחקור לעומק, בסופו של דבר הוא יגלה שהכל אחד באמת, וכאשר הכל אחד באמת, אין עוד שום מקום לשאלות. מדוע אדם פוחד להשתגע וכיצד להתגבר על הפחד הזה? אליעד כהן מדגיש שהפחד להשתגע נובע מכך שהאדם מפחד לאבד את האחיזה במציאות שהוא מכיר. האדם חושש לפתוח תיבת פנדורה שתוציא מתוכה נחשים ועקרבים - שאלות ותשובות שהוא אינו רוצה להתמודד איתן. האדם נרתע מלהגיע למקום שבו יאבד את השפיות. אולם הוא מסביר שאסור לפחד מכך. אם האדם באמת ישאל שאלות עד הסוף, הוא ישתגע - אבל בצורה טובה. השיגעון הזה הוא בעצם ההכרה בכך שהכל טוב, הכל אחד ואין שום הבדל אמיתי בין הדברים. מצב זה הוא המצב האידיאלי שבו האדם מאושר באמת, כי הוא הגיע להבנה מוחלטת וברורה של המציאות. האדם צריך לשאול דווקא את השאלות שהכי מפחידות אותו, כמו למה אני מפחד להשתגע? או מה אכפת לי אם אני אשתגע?. ככל ...

... באמת? האם טיפול פסיכולוגי יכול למנוע מהחרדות לחזור? אליעד כהן דן בנושא החרדות והפחדים, ומתמקד בשאלה חשובה: האם אדם שסבל מחרדות והצליח לצאת מהן באמצעות טיפול פסיכולוגי יכול להיות בטוח שהחרדות לא יחזרו אליו? אליעד מסביר שברגע שאדם שואל את עצמו אם החרדות יכולות לחזור, התשובה כבר ברורה - הן אכן יכולות לחזור. עצם קיום השאלה מעידה על חוסר ודאות, וחוסר הוודאות הזה הוא סימן מובהק לכך שהטיפול לא פתר את הבעיה באופן מוחלט. מדוע השאלה עצמה מעידה על חרדה? אליעד מדגיש שכשאדם שואל אם החרדות עלולות לחזור, הוא למעשה נמצא כבר בתוך ... טיפול פסיכולוגי פותר חרדות? חרדות פחדים ופסיכולוגים - האם טיפול פסיכולוגי מועיל? הפעם אשיב לשאלה, האם אפשר לצאת מחרדות? בן אדם סבל מחרדות, הלך לפסיכולוגים, פסיכיאטריים, ויצא מהחרדות. האם החרדות יכולות לחזור? ואם האדם שואל האדם החרדות יכולות לחזור, סימן שכן, הן כן יכולות לחזור כי אם הן לא היו יכולות לחזור, לא היתה לך שאלה. וכך בכל שאלה אחרת, כל עוד יש לך שאלה, אין וודאות, והכל יכול להיות. אני רוצה לחדד, שלא רק ... אותו הדבר. וכאשר טיפול הוא טוב ואמיתי לא יכול להיות שהוא יתהפך ושהחרדות יחזרו, לא תהיה אפילו שאלה. ונסביר כרגע את שורש החרדות, הפחד הוא מפני הרגשת ... ועוד ישויות רבות ואף על פי כן מצד הפרספקטיבה של השלם, הכל אחד ממש. על כן נסכם, אם ישנה עדיין שאלה האם החרדות יכולות לחזור, בוודאי שכן. כי עצם השאלה נובעת מתוך חרדה, והיה ולא היתה אפשרות שהחרדה תחזור לא היתה שאלה.

... מוחלטת - האם אתה שם - כמה אתה קרוב אליה? האם אתה קרוב להבנת האמת המוחלטת? השאלה המרכזית שאליעד כהן עוסק בה בהרצאה זו היא: כיצד ניתן לדעת אם אדם התקרב להבנת האמת המוחלטת של המציאות? התשובה הפשוטה והברורה שהוא מציג היא שכל עוד קיימת שאלה, התלבטות או ספק לגבי האמת, סימן שהאדם עדיין לא הגיע אליה. אליעד מדגיש שוב ושוב כי האמת המוחלטת אינה מאפשרת מקום לספקות או לשאלות נוספות. היא מצב תודעתי שבו הכל ברור לחלוטין וללא שום פתח לפרשנות אחרת. כאשר האדם מגיע לאמת הזו, הוא כבר לא מסוגל לשאול אם זו האמת, מכיוון שאין אפשרות לקיום של ספק או מחשבה הפוכה. אליעד נותן דוגמה של אנשים ... על קיום ההפך שלה. כיצד ניתן לזהות אם אתה מתקרב לאמת? אליעד מסביר שאדם המתלבט אם הוא מתקרב להבנת האמת צריך לבדוק אם הוא עדיין שואל את השאלה הזאת. כל עוד האדם תוהה אם הוא קרוב או אם כבר הגיע לאמת, זו ההוכחה הטובה ביותר לכך שטרם הגיע אליה. ברגע שיגיע להבנת האמת, לא תהיה לו שאלה כלל, מכיוון שהוא יגיע לנקודה שבה לא רק שהוא אינו יודע לשאול, אלא פשוט אין אפשרות לייצר את השאלה בכלל. הוא מוסיף הבחנה ברורה בין שני סוגי אנשים שאין להם שאלות: מצד אחד ישנם אנשים תמימים או פטיים שפשוט מקבלים דברים בלי לחשוב ולכן אינם שואלים שאלות - אלה אינם אנשים שמבינים אמת, אלא פשוט לא מסוגלים לשאול. מהצד השני, האדם שהגיע לאמת המוחלטת לא שואל שאלות מכיוון שאין לו שום ספק או היפוך אפשרי לתפיסה שלו. הוא לא מסוגל לשאול אפילו אם ירצה, כי אין לו על מה לשאול - הכל ברור וודאי. האם כל דבר בעולם הוא חלק מהאמת? כן, כל דבר בעולם הוא חלק מהאמת. אליעד כהן ... דבר יש חלק באמיתות? מדוע אדם צריך להודות שהוא לא מבין? אמת מוחלטת - האם אתה שם - כמה אתה קרוב אליה? הפעם אני רוצה להשיב על השאלה, אדם שואל, האם אני מתקרב לאמת או לא? אם אתה עדיין שואל, לא הגעת עדיין. אם תגיע לאמת המוחלטת, לא תהיה שאלה, כי אין אפשרות לשאול את השאלה ואי אפשר יותר לשאול אם זה אמת או לא, כי זה ברור לחלוטין. ואם אדם שואל האם לפחות אני קרוב לאמת? התשובה היא כן, אתה קרוב לאמת כי כל דבר ודבר במציאות היא חלק מהאמת, גם דברי המשוגע ביותר בעולם יש בהם חלק מהאמת, כי כל חלק שקיים במציאות, הוא חלק מהאמת. וכל עוד, ישנה אפילו שאלה אחת בנוגע לאמת, וכל עוד יש תשובה בנוגע לאמת זוהי לא אמת מוחלטת, כי אם נמצאים בנקודה של הבנת האמת המוחלטת אין שאלה, וכמובן שאין גם כל תשובה. את האמת לא ניתן להגדיר בהגדרות וכל עוד יש הגדרה כלשהי, אין זה ... מופרעת. וגם אם אתה מחליט שזו האמת, מה לעשות, עם כל החכמה שלך, עדיין יכול להיות ההיפך וזה רק אפשרי ולא מחויב. וכל עוד לאדם יש שאלה אחת קטנה, לא, לא הבנת. וכשאדם אומר שהוא מבין את המציאות, האם אתה מבין את הכל, ויש דבר אחד ...

... אם אדם בוחר פעולה מסוימת, הרצון של אותו אדם הוא שבחר את הפעולה הזו. מכאן עולה שאלה מהותית: מה גרם לאדם לרצות את מה שהוא רוצה? אליעד מציע שתי אפשרויות מרכזיות לגבי השאלה הזאת. אפשרות ראשונה היא שהכל מתרחש באקראיות מוחלטת. במצב כזה, הבחירה כלל לא קיימת, כיוון שאין סדר או סיבה כלשהי לאירועים. האפשרות השנייה ... והיא שמניעה את הדברים. מהו הרצון הראשון, והאם הוא נבחר? אליעד ממשיך לעומק השאלה ומציע לבחון את הישות או התבונה הראשונה שמניעה את העולם. הוא שואל האם לתבונה זו יש רצון כלשהו, והאם היא בעצמה רוצה את הרצון הזה. ההנחה של אליעד היא כי מי שבאמת בוחר הוא לא מי שמבצע פעולה, אלא מי שיוצר את ... אם מישהו גורם לאדם אחר לרצות לעשות משהו, אותו גורם הוא שבחר ולא האדם עצמו. השאלה המרכזית של אליעד היא מה יצר את הרצון הראשון? מה קדם לו? האם הרצון הראשון הוא תוצאה של בחירה או לא? אליעד מציין כי כאשר מדברים על הנקודה ... - זמנית. מדוע הרצון הראשון לא יכול להיווצר מסיבה? כאשר דנים בשאלת הרצון הראשון, נשאלת השאלה האם הוא נוצר מסיבה כלשהי או שמא הוא נוצר באופן אקראי לגמרי. אם הרצון הראשון נוצר מסיבה, מיד נשאל מה הסיבה שהובילה לסיבה הזו וכך הלאה עד אינסוף, מה ששוב שולל את רעיון הבחירה החופשית. לעומת זאת, אם הרצון הראשון נוצר ללא סיבה, המשמעות היא ... וגם כאן אין בחירה חופשית, כי לא הייתה סיבה שתיצור בחירה כלשהי. אליעד מבהיר שהשאלה אם הרצון הראשון נוצר מסיבה או ללא סיבה היא בעצם שאלה טיפשית. מדוע? כי הוא מציע רעיון לפיו הרצון הראשון יכול היה להיווצר מעצמו, על ידי אותו כלום או העדר רצון, שאותו הוא מתאר כישות בלתי מוגדרת, ... לבחור, משמעות הדבר היא שהבחירה איננה הכרחית ויכלה להיות גם אחרת. הוא מציע לשאול מדוע דווקא הבחירה הזו נעשתה ולא אחרת, שהייתה יכולה להיות אקראית לחלוטין. כך עולה שההבדל בין בחירה לאקראיות או חוסר בחירה הוא עצמו רק עוד ... שבה ההבדלים בין בחירה להעדר בחירה מתבטלים לחלוטין. לכן, התכלית של ההתבוננות בשאלה אם יש בחירה או אין בחירה היא להגיע לאחדות מוחלטת של ההבנה, בה כבר לא קיימת הפרדה בין מושגים אלה. בחירה חופשית רצון ראשון האם יש סיבה לרצון ... וחוסר בחירה חופשית הן למעשה אותו הדבר. האם קיימת בחירה חופשית? אליעד מציע שנשאל שאלה מהותית: אם כל הדברים בעולם הם אקראיים, אז למעשה אין בחירה חופשית - השאלה מתייתרת. מובן, אם כן, כי עצם קיום השאלה כבר מניח את קיומה של איזו בחירה, כיוון שבחירה תמיד מתחילה מרצון. מהו הרצון הראשון, ומה יוצר אותו? בהמשך, עובר אליעד לשאול על הרצון הראשון. כאשר אנו שואלים מה קדם לרצון הראשון, האם יש משהו שבחר אותו, הדיון מתפצל לכמה כיוונים. אם אנחנו מניחים קיום של תבונה ראשונה שמניעה את כל הקיום, אנו שואלים: האם לתבונה הראשונה יש רצון? האם היא בחרה לרצות? אליעד מציין כי אם ישות כזו קיימת, מי שבאמת בוחר אינו מי שעושה, אלא מי שיוצר את הרצון. ... רצון, או שמא הוא נוצר במקרה? האם הרצון הראשון נוצר מתוך סיבה? ההמשך מחדד את השאלה האם הרצון הראשון נוצר עם סיבה או בלעדיה. אם יש לו סיבה, אז כל מה שמוביל אותו עדיין מצביע על סיבה, ובכך למעשה נשללת הבחירה החופשית. מאידך, אם הרצון נוצר בלי סיבה, הרי שמדובר במשהו אקראי, שלא נבחר מתוך בחירה. אליעד טוען שזו שאלה טיפשית. מה הכוונה? אפשר להניח כי הרצון הראשון נוצר מעצמו, כלומר, משהו כלשהו, בין אם נקרא לו כלום או העדר רצון, עשה את הבחירה הזאת. השאלה אם הרצון הראשון נוצר מתוך סיבה או ללא סיבה היא בעצם לא נכונה, כיוון שמישהו או משהו יצר אותו. הרצון הראשון - האם הוא מחייב? כאשר שואלים האם הרצון הראשון נוצר מתוך בחירה, התשובה היא למעשה מורכבת: מצד אחד, אם משהו עשה את הבחירה הזו, אז גם אם לא נבין איך נוצר הרצון, עדיין יש ... חופשית הן אותו הדבר. והיה והכל אקראי כאן בעולם, אז ממילא אין בחירה חופשית ואין שאלה. ומהזוית שאפשרי שכן יש בחירה, אדם רצה משהו ובחר לעשות את הדבר המסוים שבחר בו. ויש אפשרות גם לקחת ישות שהיא לא דווקא אדם, ישות כלשהי שיכולה לבחור. וניקח לדוגמה שיש תבונה ראשונה המניעה את העולם, ונשאל: האם התבונה הראשונה, האם יש לה מצידה רצון כלשהו? האם היא רוצה את הרצון של עצמה? כי באמת, בסופו של דבר מי שבאמת בוחר זה לא מי שעושה, מי שבוחר ... זה שבוחר את העשייה. ומה בעצם יוצר את הרצון הראשון, ומה בעצם קדם לרצון הראשון? והשאלה היא האם מישהו בחר את הרצון של עצמו, ומדובר ביחס לכוח הראשון ביחס לישות הראשונה. ויש לציין שמצד הפרספקטיבה שמעל הזמן והמקום, לא שייך להגיד ... יש רצון, והעשייה נעשית בגלל הרצון ונבדוק מהו הרצון הראשון, ומה יצר אותו? וישנה שאלה האם הרצון הזה הוא מחייב, האם משהו הכריח אותו להיווצר? כי אם כן, הרצון הראשון הוא גם כן ללא בחירה, ואם שום דבר לא הכריח אותו לרצות להיבחר אז ... אין לו שום סיבה, אז גם כן אין בחירה. וניתן כאן נקודה מאד מעניינת, כי מצד האמת, השאלה הזאת היא טיפשית, ולמה היא טיפשית? כי אפשר להגיד, בא נניח השכוח רצון הראשון נוצר מעצמו, OK... אז אותו כוח ראשון שנוצר מעצמו, אותו הכלום, הוא זה שבחר שיהיה רצון. הרצון הלו מוצר ממשהו, השאלה אם נוצר עם סיבה, בלי סיבה, והדבר הראשון שנוצר האם נוצר מתוך בחירה, או ללא בחירה? ואי אפשר להגיד אפילו שלכוח הראשון אין בחירה כי הוא זה שעשה, ... עוד פעם, הרצון הראשון, והסיבה הראשונה, הם נוצרו ללא סיבה. כי אם יש סיבה, תמיד נשאל מה הסיבה, ואם יש רצון, תמיד נשאל מה הרצון של הרצון ומה הרצון הראשון. כלומר, הרצון הראשון, מה שקדם לו הוא העדר רצון, והסיבה הראשונה מה שקדם לה, הוא העדר סיבה. וכאן יש לנו שתי ... הזה שהוא בחר, הוא רק אפשרי, כי אם הוא בחר פירושו שהוא יכול היה גם לא לבחור ואז נשאל, מה גרם למציאות להיות כזאת שבה הכוח הראשון בחר, ולא לא בחר? הרי באותה המידה שהוא בחר לעשות בחירה מושכלת כפי שהוא בחר, הוא יכול היה שלא ...

... מלמעלה, רצון חופשי - מה האמת? האם באמת יש בחירה חופשית, או שהכל נקבע מראש? השאלה האם לאדם יש בחירה חופשית או שהכל נקבע מראש היא נושא מורכב, הנמצא במחלוקת עמוקה. מצד אחד קיימת האמונה שהכל נקבע מלמעלה, כמו באסלאם, שם מקובל להגיד הכל מכתוב, ... טיפשות, שהרי אם הכל נקבע מראש, ההתנגדות שלו הייתה חסרת היגיון לחלוטין. למה השאלה בשביל מה לקום בבוקר היא שאלה טיפשית? אליעד כהן מדגיש שמי ששואל אם הכל נקבע מראש, למה לקום בבוקר? הוא גם שקרן וגם טיפש. הסיבה לכך פשוטה: אם האדם באמת הבין שאין לו בחירה חופשית, הוא לא אמור בכלל לשאול שאלות מסוג זה. עצם השאלה מניחה בטעות שהאדם צריך לבחור האם לקום בבוקר או לא, בעוד שבמציאות שאין בה בחירה חופשית אין מקום לשאלה כזאת בכלל, כיוון שהפעולות נעשות מאליהן בלי בחירה או החלטה עצמית של האדם. כיצד רבי נחמן מברסלב מסביר את עניין הבחירה החופשית? אליעד מציג את דבריו של רבי נחמן ... נוספת לגבי הבחירה של אלוהים עצמו. אם אלוהים יצר את הרצון של עצמו, עולה השאלה האם היה לו רצון לפני שיצר את רצונו. אם לא היה לו רצון, כיצד הוא יצר אותו? ואם היה לו רצון קודם, אז מה יצר את אותו רצון קודם? מכאן שגם לאלוהים אין בחירה חופשית ... בנושא דטרמיניזם ובחירה חופשית? המסקנה שאליה מגיע אליעד כהן היא שכל מי שממשיך לשאול אם יש לו או אין לו בחירה חופשית לעולם לא יגיע לתשובה אמיתית וברורה. התשובה היחידה שתספק פתרון סופי לשאלה זו היא החוויה המוחלטת של חוסר הבחירה. רק כשאדם יגיע להכרה מוחלטת שאין לו שום שליטה ושום בחירה, הוא יגיע למצב של בחירה חופשית אמיתית, בו הוא הופך להיות האלוהות ... את רצון האדם? מהי האמת לגבי דטרמיניזם, בחירה חופשית והאמונה שהכל מלמעלה? השאלה המרכזית שעולה היא האם לאדם יש בחירה חופשית או שהכל נקבע מראש. טענה נפוצה בתפיסת הדת המוסלמית היא שהכל מלמעלה, כלומר, הכל מוכתב על ידי אלוהים. לעומת זאת, היהדות ... חי את חייו ללא עיסוק באמונות מסבכות. אם אין בחירה חופשית, למה לקום בבוקר? זו שאלה שמעלה כל מי שמאמין שהכל נקבע מראש - אם הכל מוכתב, למה להתאמץ? הטענה כאן היא שמי ששואל שאלה כזו הוא גם שקרן וגם טיפש, כי אם באמת הבין שאין לו בחירה, לא היה שואל למה עליו לפעול. השאלה עצמה נובעת מתוך ההנחה שיש בחירה כלשהי, ולכן היא לא הגיונית בתוך מערכת מחשבה דטרמיניסטית טהורה. איך רבי נחמן מסביר את עניין הבחירה? רבי נחמן טען שהתפיסה של הבחירה ... מוכתב. האם גם לאלוהים אין בחירה חופשית? כדי להבין אם יש לאדם בחירה, יש צורך לשאול אם גם לאלוהים יש בחירה. אם אלוהים ברא את הרצון שלו, האם עשה זאת מתוך רצון קיים? אם לא היה לו רצון עדיין, כיצד יכול היה ליצור אותו? אם כך, גם אלוהים פועל מתוך ... רבי נחמן על מושג הבחירה האם אלוהים מחליט על הכל? איך להבין את רצון האדם? השאלה הבאה שנשאלתי, היא איך להינצל ולהתגבר מקליפת ישמעאל ואני ואמר את זה בצורה ששאלו אותי בנוסח המקורי. כי הערבים אומרים כביכול, הכל מלמעלה הכל מלמעלה, אז איך אפשר להינצל מזה? כי ... אדם בחירה, אז בשביל מה להתאמץ באמת? בשביל מה לקום בבוקר? והתשובה היא שמי ששואל את השאלה הזו הוא גם שקרן וגם טיפש, כי השאלה נובעת מטיפשות, ולמה? כי אם אדם מבין שאין לו בחירה חופשית, אז מה זה השאלה הזו למה לקום בבוקר? כי אין לך בחירה, אז מה השאלה? והאדם חושב שיש לו בחירה, אז הוא אומר טוב, אין לי בחירה... אבל בכל זאת.. מה לעשות בבוקר. כי אם היה מבין באמת שאין לו בחירה, אז מה מהות השאלה בכלל?! אם אין לך בחירה חופשית, אין בכלל שאלה, ממילא אתה עושה מה שרוצים ממך שתעשה. ורבי נחמן מה שהיה איתו, הוא חי בקהילת מטומטמים יהודים שהיה להם את השיגעונות של עצמם. ורבי נחמן אמר בעצמו, בליקוטי מוהרן, ... שבחר שתהיה בחירה, ומי ברא את האלוהים הראשון שברא את הרצון, אני יודע שיש כאן שאלה. אך מהצד של האלוהים הראשון אין שאלה, אין רצון, אין כלום, הכל אחד! ויש בכך הרבה דברים עמוקים שכל אחד צריך להתבונן בהם. אבל אם אתה כופר באלוהים וחושב שיש לך רצון משל עצמך, איך תבין בכלל את הרצון של ... למלאך אין בחירה. אבל אם אתה בשורש, בשורש של הבורא אז יש לך בחירה בפרקטיקה, השאלה האם צריך לקום בבוקר או לא לקום בבוקר, זו לא השאלה, השאלה היא מה היא האמת. ושכל אחד יחפש את האמת, אם אין לך בחירה חופשית, אז תגלה את זה ובזה נגמרות השאלות. אבל אם עדיין תמשיך להתלבט אם יש לך או אין לך, אז לא משנה מה שנגיד לך, אתה עדיין תמשיך להסתבך. בשורה תחתונה, שכל אחד יחפש את האמת עד שיחווה חוסר בחירה מוחלט, עד ...