... שאלה, איך אתה בטוח? למה אתה בטוח? משמעות המילים, צורת ניסוח, סוף מעשה במחשבה תחילה, איך ניגשים לשאלה? איך מוצאים פיתרון? איך מנתחים שאלה? מה ההבדל בין למה אתה בטוח לבין איך אתה בטוח? במהלך ההרצאה, אליעד כהן מתחיל להסביר את ההבדל בין השאלות למה אתה בטוח ו - איך אתה בטוח. הוא מסביר שההבדל בין השאלות טמון בכך שלמה אתה בטוח מתייחסת לסיבה שבגללה מישהו חושב שדבריו נכונים, בעוד ש אתה בטוח מתייחס לאופן שבו מישהו מרגיש בטוח. לדוגמה, כאשר שואלים איך אתה בטוח?, הכוונה היא בדרך כלל לשאול עד כמה מישהו בטוח בהנחה או בהשערה שלו - למשל, האם הוא בטוח ב - 70% או ב - 30%. מצד שני, כאשר שואלים למה אתה בטוח?, הכוונה היא להבין את הסיבה או את ההיגיון שמאחורי הביטחון של אותו אדם. במהלך השיחה, ישנו בלבול בין השניים, כשלפעמים השאלה איך אתה בטוח? נתפסת כשאלה שנועדה לבדוק את מידת הביטחון של האדם, ובמקרים אחרים, היא נתפסת כשאלה שמתייחסת להסבר או סיבה. אליעד מציין כי ישנם אנשים שמשתמשים בשאלה איך אתה בטוח מתוך חוסר ידע בשפה, ומשתמשים בה במקום למה אתה בטוח, מכיוון שלדבריו לעיתים אין הבדל בשאלות אלו. בהמשך, אליעד מתאר את המילים איך, למה ו - כיצד כמשדרות תיאורים שונים, אך למעשה כל השאלות עשויות להגיע לאותו תוצאה. הוא מסביר כי גם השאלה מה זה אומר שאתה בטוח? היא בעצם שאלה דומה ללמה אתה בטוח או איך אתה בטוח, וההבדל ביניהם הוא בעיקר במילים ובמילים הנלוות. האם תכלית ו - סיבה הם למעשה אותו דבר? ... כפי שמוסבר בספרי דקדוק. הוא מסביר כי למעשה, המושגים תכלית וסיבה אינם שונים זה מזה, אלא הם שני צדדים לאותו מטבע. השאלה למה היא למעשה שאלה שנועדה להבהיר את התכלית או הסיבה מאחורי פעולה או רעיון. בסופו של דבר, המחשבה על התכלית מביאה להבנה של הסיבה, ולהפך. לסיכום, אליעד מציין כי אם נחשוב לעומק, נגלה שאין הבדל מהותי בין למה לבין איך, וכי השאלה תלויה במה שמנסה השואל להבין. בעניין זה, הוא מבהיר כי כל השאלות - גם למה, איך, כיצד ו - מתי - עשויות להוביל לתשובות דומות בתנאים מסוימים. מה ההבדל בין למה אתה בטוח ל - איך אתה בטוח? מהם ההבדלים בין תכלית וסיבה? איך ניגשים לשאלה בצורה נכונה? האם למה ו - איך הם אותו דבר? מה המשמעות של המילים איך, למה ו - כיצד? אוקי בן אדם אומר אני בטוח עכשיו יש שתי אפשרויות יש לשאול אותו איך אתה בטוח או למה אתה בטוח, עכשיו מה ההבדל בין איך אתה בטוח ל - למה אתה בטוח אז איך יודעים איך ניגשים לשאלה? אז קודם כל בודקים מה זה אומר למה אתה בטוח מה זה אומר איך אתה בטוח ואז נראה אולי זה אותו דבר ואולי זה היה נוח. יפה, מה ... ש: לא אז מה זה איך? אליעד: איך במובן הפשוט שלו איך אתה בטוח? איך אתה בטוח 70% 30% 48%. ש: איך זה למה אבל למה אין שאלה כזאת איך אתה בטוח זה מה שאתה אמרת עכשיו אין שאלה כזאת. אליעד: לא השאלה איזה מסר אתה רוצה להעביר בשאלה. ש: איזה מסר אתה יכול להעביר בשאלה איך אתה בטוח אם העברית שלך עילגת? אליעד: אני אענה, לא אם היא תקינה אתה עדיין יכול לשאול איך אתה בטוח במובן של עד כמה אתה בטוח. ש: אין פה עד כמה. אליעד: מה זה איך? ש: ב - איך אין עד כמה. אליעד: למה יש בטוח ...

... אמונה דתית, חזרה בתשובה, חזרה בשאלה מדוע רבי נחמן נשאר דתי למרות ההבנה שהכל אחד? אנשים רבים שואלים את השאלה, אם רבי נחמן מברסלב באמת הבין את כל מה שהוא הבין לגבי המציאות, למה הוא בכל זאת המשיך ... אליעד כהן מציג בשיחה זו את השאלה בצורה מפורטת, ומסביר כיצד ייתכן מצב שבו רבי נחמן לכאורה הבין את המציאות בצורה מוחלטת, ... אליעד מציע כמה תשובות אפשריות לשאלה: התשובה הפשוטה היא שרבי נחמן לא הבין הכל ולכן נשאר דתי. זוהי תשובה שמבטלת מראש את כל ... דתי. התשובה השלישית אומרת שהשאלה עצמה לא רלוונטית, משום שהעיקר הוא מה האדם עצמו חושב, ולא מה חשב רבי נחמן. למרות זאת, ... בפועל דתי? אליעד מסביר שאין לשאלה הזו תשובה מוחלטת. אפשר לשאול גם לגבי כל אדם וגם לגבי המציאות כולה: אם הכל אפשרי, למה בפועל קורה רק דבר מסוים ולא משהו אחר? זו שאלה שאין לה פתרון מוחלט, וגם רבי נחמן עצמו לא יכול היה לתת תשובה מוחלטת לכך. אליעד מסביר שמי ... ולכן הוא כבר לא מוטרד מהשאלה למה הוא עושה דווקא דבר מסוים. כך גם לגבי רבי נחמן: אין לו באמת תשובה מוחלטת למה הוא ... דתי, אך גם לא הייתה לו באמת שאלה. מה הקשר בין השאלה הזאת לבין תפיסת האין - סוף יקומים? אליעד מוסיף הסבר נוסף לפיו קיימים אינסוף יקומים ובכל ... העמוק הוא שלאדם לא צריכה להיות שאלה למה הוא עושה דבר אחד ולא אחר, כי למעשה, ביקום אחר הוא עושה את הדבר ההפוך. מי שמצליח ... שהמציאות לא מוגבלת, ושאין באמת שאלה למה דברים מסוימים קורים. האם התלמידים באמת הבינו את רבי נחמן? אליעד גם מדבר על כך שרבי ... איך לדעת מה האמת? - אני רוצה לשאול אותך שאלה. בתור אחד שלומד ממני מספיק זמן, אני רוצה לשאול אותך שאלה. אם רבי נחמן באמת הבין את כל מה שהוא הבין, למה בסופו של דבר הוא נשאר דתי? יש לך לזה ... זה. אז אה.. אז אני חשבתי כאילו לשאול אותו אם יש לך בחירה חופשית, אז אתה אז כאילו.. ירצה.. ירצה.. הוא הגיע לאיזו הארה כזאתי.. ... שאני משליך כאילו.. - אז אני שואל את השאלה הזו ממקום אחר. אנשים שואלים: אם רבי נחמן הבין הכל, אז למה הוא היה דתי. יש הרבה תשובות אפשריות לשאלה. תשובה ראשונה אפשר להגיד, אוקי הוא לא הבין הכל. נכון זה הוכחה שהוא לא הבין הכל. פשוט. ... הטענה שלי, מי אמר שזה נכון? זו שאלה אחרת אבל בואו ננסה לחשוב האם אפשר להגן על טענה כזאת. האם אפשר להגן על תפיסה שאומרת שרבי ... בשכל זה לא יכול להיות. עכשיו השאלה היא, איזה היגיון יכול להיות שבן אדם שהוא בתוכו אה לא יאמין בדת היהודית שהוא לא יחשוב ... אז למה אתה מקיים אותן בפועל? שאלה אחרת אבל הוא אמר בארץ ישראל השיג את קיום כל התורה כולה שהוא אמר גם אם לא הייתי יודע איזה ... אז למה הוא לא נסע לים בשבת? זה שאלה אחרת אבל בעיקרון יש הרבה רמיזות שמראות שהוא כאילו התחיל לתפוס את כל הקטע של המציאות ... נוח. עכשיו, עכשיו ופה מתחילים לשאול את השאלה ואז פה מתחילה השאלה. אומרים, רגע אז אם באמת היה לו נוח ואם באמת הוא הבין שאין הבדל אז למה הוא בחר דווקא את ...

... למצוא תשובה לשאלה? איך לענות לשאלה? איך להבין שאלה? איך להבין את השאלה? איך לדעת מה התשובה? איך לנתח שאלה? איך לגשת לשאלה? איך לענות נכון? איך עונים נכון על שאלה? כאשר אדם מתמודד עם שאלה כלשהי, לפני שהוא ממהר לתת ... מה בדיוק שאלו אותו. השלב החשוב ביותר, כפי שמסביר אליעד כהן, הוא להבין באופן מדויק את השאלה לפני שמנסים לענות עליה. אליעד מדגיש כי רוב האנשים קופצים לתת תשובות, ולא בודקים את השאלה עצמה לעומקה, ולכן הם מסתבכים בתשובות שגויות או לא מדויקות. לדוגמה, אם מישהו שואל האם אתה יודע או מאמין שיש כאן ... משתמש בהן. אליעד ממליץ שלא לתת תשובה אינסטינקטיבית, אלא קודם כל לבקש הבהרות. האדם צריך לשאול בחזרה: מה הכוונה ביודע? מה הכוונה במאמין? למה אתה מתכוון כשאתה אומר קיר? רק אחרי שמקבלים תשובה ברורה ומוגדרת לשאלות אלו, ניתן לתת תשובה מדויקת. למה חשוב להגדיר את המושגים בשאלה לפני שעונים? אליעד כהן נותן ... לפני שנותנים תשובה. הוא מדגיש שאם לא נבהיר בדיוק מה הכוונה במילים ובמושגים המופיעים בשאלה, אנחנו עלולים לענות בצורה לא נכונה. למשל, אם מישהו שואל האם אתה יודע או מאמין שיש קיר?, והמילה מאמין או המילה יודע לא מוגדרות היטב, יכול להיות מצב שבו השואל מתכוון למשהו אחר לגמרי ממה שהנשאל הבין. במקרה כזה, הנשאל ייתן תשובה שגויה לחלוטין רק בגלל אי - הבנת המושגים. איך להתמודד עם שאלות שאין להן תשובה ברורה? לפעמים ... משתמש בהם. במקרה כזה, אליעד ממליץ להגיב בצורה שמתאימה לאי - הבהירות שנוצרה. למשל, אם השואל לא מסוגל להסביר בבירור מה ... לזה יודע, תוכל לקרוא לזה מאמין - אני פשוט לא יכול לדעת למה אתה מתכוון. איך עונים לשאלות שבהן חובה לתת תשובה מסוימת? לעיתים התשובה שאדם נותן חייבת להיות תואמת למה שהשואל רוצה לשמוע, כמו בדוגמה שאליעד כהן מביא של מלך ששואל שאלה, ואם התשובה לא תתאים לציפיותיו, הנשאל ייענש בצורה חמורה - למשל, ייחתכו לו אצבעות. במקרה כזה, אליעד מסביר שהאדם חייב לחשוב מראש איזו תשובה בדיוק השואל (במקרה זה המלך) מצפה לקבל. אי אפשר לשאול ישירות מה אתה רוצה לשמוע? כי זה לא יתקבל בעין יפה. במקום זאת, צריך להבין את נקודת המבט של השואל ולתת לו תשובה התואמת את ... יכולה להתקבל כמתאימה, כיוון שהיא מבטאת הכרה במעמד המלך. מה עושים אם לא מבינים כלל את השאלה? אליעד כהן ממליץ שאם אדם מרגיש שהוא לא מבין את השאלה בכלל, עליו להודות בכך מיד ולא ...

... לנסח שאלה נכון? להבין את השאלה, האם כדי לנקוט עמדה צריך לפני כן להזדהות? ניסוח נכון של שאלה, הבעה בכתב, הבעה בעל פה, איך להתנסח נכון? איך לנסח שאלה נכון? האם צריך להזדהות לפני שמנקטים עמדה? הרצאה זו עוסקת בנושאים של ניסוח נכון של שאלות, כיצד להבין את השאלה, והאם יש צורך להזדהות לפני שמנקטים עמדה. השאלה המרכזית שעמדה במרכז השיחה הייתה: האם לפני שנוקטים עמדה, עלינו להזדהות עם אחד מהצדדים? ההסבר החל בהבהרה של המונח הזדהות, ובדיוק כיצד מילה זו משפיעה על הבנת השאלה. אליעד כהן התחיל להסביר כי בשאלה של האם לפני שנוקטים עמדה צריך להזדהות?, המילה הזדהות נראתה בעייתית לאנשים ששמעו אותה. הם לא הבינו בדיוק את המשמעות של המילה - האם מדובר בהזדהות רגשית עם אחד הצדדים, או הזדהות רעיונית עם הדעה שמובעת? המילה הזדהות הובילה להמון שאלות ותהיות, אך מה שבאמת נדרש היה להבין את הכוונה בשאלה. אליעד הסביר כי השאלה בעצם נועדה להבין את סיבת נקיטת העמדה של אדם - למה הוא בחר לעמוד לצד אחד ולא לצד השני. כלומר, האם יש צורך להזדהות עם הדעה של אחד הצדדים כדי להכיר בכך שהוא צודק. אם אדם מזדהה עם אחד הצדדים, הוא בעצם אומר אני מסכים איתו או אני חושב שהוא צודק. אולם השאלה לא מתייחסת רק להרגשה האישית אלא גם לרציונליות של נקיטת העמדה. לאורך השיחה אליעד העלה דוגמאות כדי להבהיר את המשמעות של הזדהות: - אם אדם נוקט עמדה ואומר אני חושב ... מזדהה איתו רגשית, אלא רק מקבל את עמדתו כעובדה נכונה. - דוגמה נוספת שהוזכרה הייתה, כאשר שני אנשים באים אל הרב ושואלים אותו מי צודק. אם הרב יבחר צד, השאלה היא האם הוא עשה זאת כי הוא הזדהה עם אחד מהם או כי הוא חשב שצד אחד צודק יותר. כלומר, יש כאן הבחנה בין הזדהות רגשית להזדהות רעיונית. אליעד גם חקר את השאלה האם אפשר להזדהות עם שני הצדדים בו זמנית. הוא הציע תרחישים שבהם אדם יוכל להזדהות עם שני הצדדים במידה מסוימת, אך לא בהכרח בצורה כנה או רציונלית. הזדהות עם שני ... אף לסתירה פנימית. אם אדם מנסה לאזן בין שני הצדדים במקום לבחור צד אחד באופן ברור, הוא לא באמת נוקט עמדה. אחת השאלות שהועלו הייתה: אם אדם חושב שצד אחד צודק, האם הוא חייב להזדהות עם אותו צד? הכוונה כאן הייתה להבין אם הזדהות רגשית הכרחית כדי להבין עמדה של מישהו אחר, או שאפשר פשוט ... מעניינות - כמו האם אנחנו באמת יכולים להתנתק מההזדהות האישית שלנו ולראות את העולם בצורה אובייקטיבית. השאלה הזו לא רק עוסקת בניסוח שאלה מדויקת, אלא גם במבנה החשיבה שמוביל אותנו לנקוט עמדה מסוימת. במהלך ההרצאה היה ברור כי עיקר השאלה היא להבין את סיבת נקיטת העמדה, ולא בהכרח את המניע הרגשי שלה. כל אדם שמסכים עם עמדה מסוימת לא בהכרח עושה זאת מתוך הזדהות רגשית, אלא לעיתים מתוך ראיית עולם או טיעון רציונלי. לסיכום, אליעד כהן הציע שניסוח נכון של שאלה חייב להיות ברור ומדויק, במיוחד כאשר מדובר בשאלות שיכולות להוביל לתשובות עם הרבה פרשנויות שונות. הוא הדגיש את הצורך בהבנת המילים בשאלה - כמו הזדהות - כדי למנוע אי הבנות וליצור שיח רציונלי ומדויק. מה המשמעות של להזדהות? האם ניתן להזדהות עם שני הצדדים? איך נקטים עמדה בצורה נכונה? האם הזדהות רגשית הכרחית כדי להבין עמדה? איך לנסח שאלה בצורה מדויקת? מה ההבדל בין הזדהות רגשית להזדהות רעיונית? ...

... של התשובה לכל השאלות - איך לגלות את התשובה האחת לכל השאלות? כפי שכבר ביארתי, לכל דבר בעולם יש שורש וסיבה שבגללו הוא ... פנימי יותר, אך בוודאות שהוא לא החוק השורשי ביותר. וכך הוא הדבר גם לגבי עניין התשובות והשאלות שיש בעולם. כי בעולם שלנו יש הרבה שאלות. ויש גם הרבה תשובות. ויש תשובות שעונות רק על שאלות ספציפיות, ויש תשובות שהן נותנות מענה למגוון רחב יותר של שאלות. וככל שהתשובה עמוקה יותר, כך היא נותנת מענה טוב יותר למגוון גדול יותר של שאלות. ולכל השאלות כולן שיש בעולם, גם להן יש שורש. כי יש דבר אחד שהוא בא לידי ביטוי בכל השאלות שיש בעולם. כי יש דבר אחד ויחיד בצורת החשיבה של האדם, שאם האדם ישנה את צורת החשיבה שלו בדבר הזה, הרי שהוא לא יוכל יותר לשאול שום שאלה בשום נושא בעולם. ונחדד: יש צורת מחשבה מאוד מסוימת, שאם האדם חושב עפ צורת המחשבה הזאת, אז האדם מגיע למצב שבו אין לו שום שאלה לגבי שום נושא בעולם. ולא משום שיש לאותו האדם תשובה אחת שטובה לכל השאלות, אלא שיש צורת מחשבה אחת, שלא מאפשרת לשאלות להתקיים כלל. וכאשר האדם חושב את צורת המחשבה הזאת, אין לו לאדם את האפשרות לשאול שום שאלה כלל. כי בצורת המחשבה של השכל הגדול ביותר, שם אין שום שאלה כלל. וכדי שהאדם יוכל שם לשאול איזו שאלה, לשם כך על האדם להשתגע ממש, ולחשוב עפ צורת המחשבה הרגילה של בני האדם, שאז ורק אז האדם יכול לשאול שאלות ולתת תשובות. ובהחלט יש דבר טוב בלשאול שאלות ובלמצוא תשובות. משהו שהוא יותר טוב מאשר לא לשאול שאלות בכלל. כי בחוסר ידיעה ובשאלות ותשובות, יש בזה משהו טוב מאוד. ולכן גם החכם הגדול ביותר שיש לו את השכל הגדול ביותר, שבשכל הזה אין שום שאלה כלל, אף על פי כן, גם הוא בוחר להשתמש בשכל הרגיל, ולשאול שאלות ולתת תשובות. אבל אצל החכם האמיתי, אצלו יש לו את שני השכלים. כי יש שני סוגים של שכל. ובשכל הרגיל של בני האדם, יש גם שאלות וגם תשובות. והחכם האמיתי הוא יש לו גם שכל נוסף, שמנקודת המבט של השכל הגדול ביותר, שם אין מקום לשום שאלה בשום נושא כלל. והשכל הזה הוא ככ גדול, עד שלא רק שאין שם שום שאלה כלל, אלא שאין שם גם שום ספק התלבטות חשש פחד רע רצון בעיה ... ושום חששות ושום רע כלל. אבל אצל בני אדם רגילים, אצלם יש רק את השכל הרגיל, שבו יש כל הזמן שאלות ותשובות. וספקות ובעיות ופתרונות. והשלמות של האדם, היא ... אמיתית. והדרך להשיג את השכל הגדול ביותר, היא על ידי זה שהאדם מחפש את הדבר שבו תלויות כל השאלות וכל הספקות שיש בעולם. ועל האדם להתבונן היטב ו

... של אנשים הרואים בבריאות דבר טוב, אך קיימים אנשים שרוצים להיות חולים כדי לקבל תשומת לב ואהבה. הוא מדגיש שהשאלה אם בריאות היא טובה או רעה תלויה אך ורק בפרספקטיבה של האדם. האם בכל דבר רע יש גם טוב? אליעד מדגים כיצד בכל רע ניתן למצוא גם ... או רע - אלא פשוט מציאות. איך אפשר להתחבר לתפיסת המציאות השלמה? אליעד כהן אומר שכדי להתחבר למציאות השלמה, יש לשאול את השאלה מי אני? או מה אני?. כך האדם יכול לראות שהוא לא רק הישות הנפרדת (מושה), אלא גם המציאות כולה. כשהוא חווה את הדברים משתי ... - הכל מתרחש בדיוק כפי שהוא צריך להתרחש. מה הדרך ליישם את ההבנות האלה בחיי היומיום? הדרך שאליעד מציע היא לשאול את השאלה מי אני? שוב ושוב. כך האדם יכול לראות את עצמו לא רק כאדם נפרד אלא כחלק מהמציאות כולה. בכך הוא מתרגל לראות דברים גם ... אחר יחשוב שזהו רע מוחלט. ההגדרה של טוב ורע משתנה בהתאם לאדם ולנסיבות. כיצד ניתן לדעת מה טוב ומה רע? לפני שאדם שואל את עצמו מה טוב או רע בו, עליו לשאול מהי בכלל ההגדרה של טוב ורע. לדוגמה, אם אדם רואה את עצמו כחזק או חכם, מה גורם לו לחשוב שזה טוב? אם הוא מרגיש טוב כשמישהו ... להיות בריא נתפס לרוב כדבר טוב, אך יש אנשים שמעדיפים להיות חולים כי זה מספק להם תשומת לב ואהבה. מכאן עולה השאלה: האם בריאות היא בהכרח טובה? התשובה תלויה בפרספקטיבה. האם כל דבר רע מכיל גם טוב? לכל דבר שנחשב רע יש גם צדדים חיוביים. ... (הזנחת הבריאות). כיצד ניתן לדעת מהו הטוב והרע האובייקטיביים? כאשר מתבוננים על המציאות מנקודת מבט רחבה יותר, השאלה מה טוב ומה רע? הופכת לא רלוונטית. מנקודת המבט של היקום, אין טוב ורע מוחלטים, אלא רק מציאות קיימת. למשל, אם מסתכלים על כל ... שלמות פנימית. כיצד ניתן להגיע למצב של חיבור למציאות? אדם יכול להגיע לתפיסה זו על ידי חקירה עצמית ושאילת השאלה מי אני?. אם הוא רואה את עצמו כישות נפרדת, הוא חווה נפרדות ולכן חווה טוב ורע. אך אם הוא רואה את עצמו כחלק מכל המציאות, הוא ... כולה, אין בחירה חופשית, משום שהכל מתרחש כפי שהוא צריך להתרחש. כיצד ניתן ליישם את ההבנות הללו בחיים? אדם יכול לשאול את עצמו כל הזמן מי אני?, ובכך להרחיב את תודעתו ולראות את עצמו לא רק כאדם נפרד, אלא כחלק מכלל המציאות. כאשר הוא חווה את ... מהפרספקטיבה הנפרדת וגם מהפרספקטיבה הרחבה, הוא מסוגל להכיל את החוויות שלו בצורה שלמה יותר. אליעד: מה זה אומר? שאלה: שאין הגדרה לטוב ולרע. אליעד: כי טוב ורע זה הכל לפי הרצון של האדם שאלה: האם אתה יודע מה טוב או רע בך, איך? אליעד: אתה שואל האם בן אדם יודע מה טוב או רע בו, אז אני אסביר את זה בצורה ממש פשוטה, השאלה שאדם שואל מה טוב או רע בי, זו שאלה מורכבת, יש שאלה יותר פשוטה ממנה, קודם מה זה טוב או רע, ואחר מה זה טוב או רע בי. אם אדם לא יודע מה זה טוב או רע, אז הוא לא יודע מה טוב או ... טוב ומה גורם לך להרגיש רע? אז מה שגורם לך להרגיש טוב אתה חושב שזה טוב ומה שגורם לך להרגיש רע אתה חושב שזה רע. שאלה: אבל זה לא אובייקטיבי. אליעד: עכשיו מה זה בכלל טוב ומה זה רע, ואז תבדוק האם זה טוב או רע. בא ניקח דוגמה, למשל אתה אדם בריא, תשאל האם זה טוב או רע? למשל אם היית חולה, אנשים חולים לא אוהבים את עצמם, כל הזמן מתלוננים. עכשיו נשאל להיות בריא זה טוב או רע? שאלה: זה טוב. אליעד: איך אתה יודע? אתה כל כך בטוח? שאלה: כן להיות בריא זה טוב אליעד: כי אתה רוצה את זה, אתה מרגיש טוב כי אתה בריא, אבל מי אמר שזה טוב? אתה יודע שיש מלא אנשים שרוצים להיות חולים, כי כשהם חולים אוהבים אותם ונותנים להם תשומת לב. השאלה היא מה היא האמת? האם זה טוב או רע? אגיד לך איך מגלים אם זה טוב או רע. שים לב לתהליך, התחלנו עם הסיפור של החברים, אמרנו שזה ... אם נגיד להציל חולים זה טוב, אז אם אציל חולים ארגיש טוב, אם להיכשל בבחינה פיננסית זה רע, אז אם אכשל ארגיש רע שאלה: יש למעשה הגדרות חברתיות אליעד: אז השאלה היא איך נדע מהו טוב או מהו רע, למשל אדם שאיבד את כל רכושו זה טוב או רע? שאלה: רע אליעד: אני אגיד לך למה זה טוב לדוגמה, כי אם הוא אבד את כל רכושו, זה סימן שהוא היה מספיק אמיץ כדי לעשות דברים מסוכנים. ... הרבה דברים, למשל אדם שלא מאבד את הכסף, הוא לא מספיק אמיץ, אבל ההוא היה כל כך אמיץ ולכן נכשל, הוא לא היה פחדן. שאלה: אז אתה אומר שבעצם בכל דבר רע יש טוב ובכל רע יש טוב. אליעד: נכון למשל בן אדם שהוא לא בריא, למה הוא לא בריא? כי הוא לא שומר ... זמן לבריאות. ומה האמת, איך נדע אם זה טוב או רע מבחינה אובייקטיבית? האם זה באמת טוב או באמת רע? אם הייתי שואל את אלוהים מה הוא היה אומר, מה אלוהים חושב? אז בשביל זה צריך לנסות להבין ולהסתכל בפרספקטיבה רחבה יותר. זה מתחיל להיות גדול ... עכשיו תחשוב שכאשר אתה אומר אני אתה מתכוון למציאות, תגיד אני, ותחשוב שאתה זה המציאות כולה, תחשוב שזה הגוף שלך שאלה: אם הייתי המציאות כולה לא היה טוב ורע? אליעד: כי יש הכל, בא אחדד לך. בקשר לגוף אתה יכול להגיד שצד שמאל פחות טוב מצד ימין, אבל בקשר למציאות האין סופית זה הכל. שאלה: זה צד ימין וזה צד שמאל. אליעד: אבל אני אומר לך יותר מזה, בגוף שלך אתה מוגבל כי יש לך דברים חזקים ודברים חלשים, אבל אם אתה ...

... תשובה וגם אין שאלה - אחדות ההפכים, נפרדות ההפכים - אחדות ונפרדות כישות אחת ובו יתבאר, כי יש בעולם שלנו שתי נקודות מבט שונות. ומנקודת מבט אחת, אין שום תשובה לשום שאלה בעולם, ואין שום פיתרון לשום בעיה בעולם. ומצד שני, יש נקודת מבט נוספת, שבה, אין שום שאלה בעולם כלל ואין שום בעיה בעולם כלל. והעניין הוא, כי מנקודת המבט של השכל שמפריד בין דבר להיפוכו, מנקודת המבט הזו, בכל דבר בעולם, יש חיסרון כלשהו. כי כל דבר מוגדר, הוא חסר את מה ... המידה. ומנקודת המבט שיש בה הפרדה בין דבר להיפוכו, מנקודת המבט הזו גם לשום שאלה אין תשובה. כי התשובה מספקת מידע כלשהו. ועל כל מידע, ניתן לשאול עוד שאלה, עד אין סוף. ולכן לעולם אין שום תשובה מושלמת, לשום שאלה. כי כאשר קיימות ידיעות שונות, הרי שכל ידיעה, אין בה את כל שאר הידיעות. ולכן, כל מה שהאדם ידע, תמיד יהיה בו חיסרון, של מה שהאדם לא יודע. וכל ידיעה, מכילה בתוכה, את אי ידיעת מה ... ממנה. ולכן, בכל ידיעה, יש חיסרון. ולכן, שום ידיעה אינה שלמה. כגון לדוגמה, השאלה של מהי הסיבה הראשונה של כל הסיבות. שמנקודת המבט שבה יש הפרדה בין סיבה לבין תוצאה, הרי שתמיד על כל סיבה יהיה ניתן לשאול, איזו סיבה קדמה לאותה הסיבה הראשונה. וניתן להמשיך לשאול את השאלה הזאת, עד אין סוף, ולכן אין שום אפשרות למצוא תשובה לשאלה, של מהי הסיבה הראשונה של כל הסיבות וכיוב. וכל זמן שהאדם מפריד בין דבר להיפוכו, הוא מפריד בין טוב לבין רע. ובכל דבר, יש גם טוב וגם רע כלשהם. ולכן, תמיד האדם יחפש את הדבר הטוב ... דבר לבין היפוכו. וכאשר אין הבדל בין דבר להיפוכו, מנקודת המבט הזו, אין שום שאלה ושום תשובה כלל. כי מנקודת המבט הזו, אין שום בעיה ושום שאלה ושום ידיעה ושום חיסרון כלל. כי כאשר האדם יודע דבר אחד, או במילים אחרות, כאשר האדם לא יודע יותר מאשר ידיעה אחת, או במילים אחרות, כאשר האדם לא יודע שום דבר מוגדר, ממילא, האדם לא יכול לשאול שום שאלה, ולא יכול לחוות חיסרון כלשהו וכולי. כך, שיש את נקודת המבט, שבה לעולם אין שום תשובה מושלמת לשום שאלה, כי בכל דבר בעולם תמיד יש בו חיסרון. אבל יש גם את נקודת המבט, שבה דבר והיפוכו הם אחד, ששם אין שום שאלה כלל. כי שאלה רצון חיסרון, יכולים להיות קיימים, רק כאשר יש נפרדות בין דבר לבין היפוכו. כי כך ניתן להגדיר רצון, וכך ניתן ליצור קונפליקט ולשאול שאלות. אבל כאשר דבר והיפוכו הם אחד, אין שום קיום לשום קונפליקט, ואין שום שאלה כלל. ואין שום תחושת חיסרון, כי אין שום אפשרות לחשוב על דבר שונה מאשר מה שקיים. כך שכאשר דבר והיפוכו הם אחד, אין שום שאלה כלל. ויש גם נקודת מבט נוספת של שלמות. שבה, האדם מכיל בתוכו את שני השכלים. שגם דבר והיפוכו הם אחד, וגם דבר והיפוכו הם שונים זה מזה. דהיינו, את שתי נקודות המבט הנל. שאז, כאשר יש לאדם את שתי נקודות המבט האלו, אז גם מצד אחד הוא יכול לשאול שאלות, ולרצות רצונות מוגדרים וכיוב, כי יש לו את נקודת המבט שבה דבר והיפוכו הם נפרדים. אבל בו זמנית, יש לו גם את ההבנה והחוויה, שבאמת מצד האמת אין שום שאלה כלל ושום חיסרון כלל. ואיך להגיע לשתי נקודות המבט האלו בו זמנית? תשובה: על ידי זה שהאדם משתמש בשכל שלו, עד הסוף, ואז הוא רואה את האמת שהוא לא יודע שום דבר. שאז האדם חווה את ...

... יש נפרדות, למה יש נפרדות, הכל אחד, יש מאין, שאלה מתוך אחדות, מחויב שתהיה נפרדות, שאלה מתוך נפרדות מהי בכלל שאלת הנפרדות והאחדות? אליעד פותח את הדיון בשאלה בסיסית ועמוקה: איך יכול להיות שאני מבדיל בין דבר לדבר?. השאלה נשאלת מתוך נקודת המוצא של אחדות ונפרדות. לפי ההסבר של אליעד, כאשר ... והעדפות? אליעד מביא דוגמה פשוטה על אדם שמחליט לצאת עם מישהי מסוימת ומרגיש טוב, אבל אם היה יוצא עם מישהי אחרת היה מרגיש רע. הוא שואל: איך האדם מחליט מה טוב לו ומה רע לו? התשובה הפשוטה היא שהאדם לא באמת מחליט ... לדעת שני דברים צריך לדעת לפחות דבר נוסף שמגדיר את שניהם, ואם לא ידענו כלום קודם, איך נוצרה הידיעה הראשונה? הוא אומר שבדיוק זאת השאלה העמוקה ביותר: איך מתוך האחדות (או אי הידיעה המוחלטת) נוצרת נפרדות (ידיעה של ... עצמה בנויה על ההנחה שיש נפרדות מלכתחילה. האם אפשר להגיע לתשובה מוחלטת? אליעד מסביר שכל תשובה שמקבלים בנפרדות רק מובילה לעוד שאלה. הוא מדגיש שאם יש תשובה תמיד תהיה שאלה נוספת כמו למה זה כך?, ולכן לעולם לא תתקיים תשובה מוחלטת במסגרת הנפרדות. מנקודת מבטו של אליעד, רק באחדות המוחלטת השאלה מתבטלת לחלוטין. כשהכל אחד, אין שום משמעות לשאלות ולתשובות. האם באמת מחויב שתהיה נפרדות? אחד המשתתפים מעלה טענה שהוא מרגיש ... את הנפרדות כמחויבת היא רק משום שהוא מניח מראש שיש הבדל. כלומר, כל מחויבות היא מותנית בהנחת יסוד שהאדם מחזיק בה. אליעד מציע לאדם לשאול את עצמו: מי אמר שבאמת יש נפרדות? מי אמר שאני באמת בנפרדות?. הוא מדגיש ... אותם מחדש, היה מגלה שהמחויב שלו הוא בעצם אפשרי. כל הרעיון של אפשרי ומחויב קיים רק בתוך תפיסת הנפרדות. לסיום, אליעד מדגיש שכל שאלה של האדם מכילה מראש את הנחות היסוד של הנפרדות. לכן הוא מציע לאדם לבחון תמיד את השאלה עצמה, את ההנחות שהיא בנויה עליה, במקום לנסות למצוא תשובות בתוך המסגרת של ...

... אליעד כהן פותח את ההרצאה בשאלה כיצד לדעת לאן ללכת, כאשר אין לך מטרה ברורה. הוא מסביר כי השאלה באיזו דרך עלי ללכת? נכונה רק אם אתה יודע לאן אתה רוצה להגיע. אם אינך יודע מה אתה רוצה, אין טעם לשאול איזו דרך לבחור. לדוגמה, אם אדם שואל באיזו דרך לברר את האמת? השאלה הגיונית, כי הוא יודע שהמטרה היא לגלות את האמת. אך אם לא יודעים מה רוצים, השאלה הופכת לבלתי רלוונטית. עלינו לדעת קודם מה אנחנו באמת רוצים לפני שנשאל איזו דרך לקחת. זה עוזר להפסיק לחפש באופן אקראי ולהתחיל לחפש משהו ממוקד. מהו הרצון שלך ואיך הוא קשור למטרות שלך? הבעיה מתחילה כשאדם לא יודע מה טוב בשבילו. כדי לדעת אם דרך ... אם להיות דתי או חילוני, השאלה האמיתית היא למה? מהי המטרה שלי? כאשר יש לך מטרה ברורה, תדע איזה דרך היא המתאימה ביותר עבורך. האם הרצון הוא סובייקטיבי או אובייקטיבי? אליעד טוען כי כל רצון הוא סובייקטיבי, ... לא יודע מה אתה רוצה? אם אתה שואל באיזו דרך עלי ללכת?, השאלה היא נכונה רק אם אתה יודע לאן אתה רוצה להגיע. אם אינך יודע מה אתה רוצה, אין טעם לשאול איזה דרך לקחת. לדוגמה, אם אתה רוצה לברר את האמת, השאלה באיזו דרך עלי לברר את האמת? תהיה נכונה. אבל אם אינך יודע מה אתה מחפש, אז בכלל אין שאלה. עליך קודם לשאול מה אתה באמת רוצה לפני שתתחיל לחפש את הדרך. ההבנה הזאת עוזרת להפסיק לחפש באופן אקראי ולהתחיל לחפש משהו ממוקד. מהו הרצון שלך ואיך הוא קשור למטרות שלך? הבעיה מתחילה כשאתה לא ... אם להיות דתי או חילוני, השאלה האמיתית היא למה? - לאיזו מטרה אתה פועל? כשאתה יודע את המטרה שלך, יהיה לך ברור איזה דרך תוכל לקחת. האם הרצון הוא סובייקטיבי או אובייקטיבי? למעשה, כל רצון הוא סובייקטיבי. כל ... לגן עדן כדי ללמוד תורה, השאלה היא אם באמת תוכל להרגיש טוב אם תגיע לשם. אתה עדיין רוצה משהו נוסף. גם כאשר אתה מתקרב לאלוהים, הרצון שלך לא נגמר. הרצון תמיד יהיה קיים, ואיתו גם החיסרון, כי לא משנה היכן אתה ... לא יודע באיזה דרך ללכת. השאלה הזאת נכונה במידה ואתה יודע לאן אתה רוצה להגיע. תחליט לאן אתה רוצה להגיע, ואז נוכל לתת לך תשובה. למשל, אני רוצה להגיע למקום שהוא, באיזה דרך עלי ללכת? זה הגיוני. אני רוצה ... אבל, באיזה דרך ללכת, השאלה, מה אתה רוצה? לא יודע. אז מה אכפת לך באיזה דרך ללכת? למשל, אתה רוצה לברר את האמת, ואולי אחרי שתמצא את האמת, לא תרצה אותה יותר אלא תרצה משהו אחר, אבל לפחות כשאתה שואל באיזה דרך ללכת, אתה שואל את זה ביחס למשהו. עוד דוגמה, אתה שואל מה עדיף להיות דתי או חילוני? השאלה למה, לאיזו מטרה, מטרת העולם הזה או מטרת העולם הבא? אבל אם עוד לא החלטת לאיזו מטרה, אז לא משנה באיזה דרך תלך. לשאול באיזה דרך ללכת, או האם הדרך הזאת טובה או רעה, זה ביחס למשהו. אם כל הדרכים טובות באותה מידה אין שאלה, אם כל הדרכים רעות באותה מידה גם אין שאלה , זה כמו לשאול, מה טוב עבורי? או איזה דרך תעשה לי הכי טוב? אבל מה יעשה לי הכי טוב, השאלה מה זה טוב עבורך. אם תגיד מה טוב עבורך, אז נוכל לבדוק האם הדרך הזאת טובה או רעה עבורך. אבל אם אינך יודע מה טוב עבורך, איך נדע אם הדרך יכולה לעזור לך? שאלה: הבעיה שאני לא יודע מה טוב עבורי. אליעד: אז תשאל, אני רוצה לברר מה טוב עבורי. או אני רוצה לברר מה זה טוב, או אני רוצה לברר לאן אני רוצה להגיע. אז יש לך שתי אפשרויות, או ... לברר מה המטרה. הכי טוב לשאול, מה אתה רוצה, מה אתה מחפש? או יותר מדוייק, מה הדבר שאם אני אמצא אותו, אני אפסיק את החיפוש? אם אתה לא מפסיק לחפש, אז מה זה עוזר לך שהגעת? החיפוש הוא סובייקטיבי, ולמצוא זה ... הכל זה סובייקטיבי. שאלה: אז גם מה היא הדרך הנכונה זה סוביקטיבי. אליעד: נכון. אתה יוצא לדרך לחפש, את מה? את מה שאתה רוצה בצורה סוביקטיבית. ולכן תשאל מה אתה רוצה בצורה סובייקטיבית. בהתחלה זה הכל ...

... דברים קורים? לחפש תשובה מוחלטת, לחפש תשובה יחסית, מה הסיבה של כל דבר? חיפוש הסיבה, השאלה הפנימית, שאלה בתוך שאלה למה דברים קורים דווקא בצורה מסוימת ולא אחרת? אליעד כהן מסביר כי אחת השאלות העמוקות ביותר שאנשים שואלים היא למה דברים קורים דווקא בצורה כזו ולא אחרת?. השאלה הזאת חוזרת בווריאציות רבות ושונות. אדם שואל את עצמו: למה דווקא עכשיו אני אומר משהו מסוים, ולא קודם או אחר כך? למה דווקא כאן ולא במקום אחר? למה בחרתי להדגיש דווקא את הדבר הזה ולא דבר אחר? אליעד מבהיר כי השאלה הזו נובעת מתוך שאלה עמוקה יותר ופנימית יותר: מדוע דברים משתנים בכלל? מדוע המציאות היא כפי שהיא ולא אחרת? האדם שואל את השאלה הזו בצורות שונות מכיוון שהוא מתקשה למצוא לה תשובה חד - משמעית. כל עוד האדם לא מוצא תשובה לשאלה המרכזית, מדוע בכלל יש שינוי במציאות, הוא ימשיך לשאול אותה בצורות שונות. השאלות השונות הן רק ביטוי חיצוני לשאלה הפנימית: למה המציאות היא כזאת? האם קיימת תשובה מוחלטת או רק תשובה יחסית? אליעד כהן ממשיך ומסביר כי האדם מנסה לקבל תשובה מוחלטת לשאלה שלו. אבל לרוב, התשובות שהאדם משיג הן תשובות יחסיות. תשובה יחסית זו תשובה שמתארת סיבה מסוימת ביחס לזמן או מקום ספציפיים, כמו למשל לומר עכשיו רציתי להגיד זאת או פה החלטתי להדגיש את זה. אבל התשובה היחסית אינה מספקת את האדם לאורך זמן, כי השאלה שלו היא עמוקה יותר - הוא רוצה להבין את העיקרון המוחלט שעומד מאחורי התהליכים השונים במציאות. כדוגמה לכך, אליעד מביא מצב בו אדם אומר תבוא עכשיו או בוא לכאן, ואז נשאלת השאלה מדוע דווקא עכשיו ולכאן? התשובה המיידית תהיה: כי כרגע זה מתאים, כי כרגע יש לכך סיבה. אבל הסיבה האמיתית היא עמוקה יותר: האדם מחפש משהו שמכריח אותו לפעול ... עיקרון או חוק מוחלט. האדם לא מסתפק בגורמים זמניים וחלקיים, הוא מחפש את המחייב המוחלט. איך למצוא תשובה מוחלטת לשאלה למה דברים משתנים? כדי למצוא את התשובה המוחלטת לשאלה למה דברים משתנים?, צריך לחקור למה משהו שנראה לנו יש, הופך להיות אין ומדוע מאין נוצר יש. אליעד אומר שכל עוד האדם לא יבין את התהליך הזה - המעבר בין יש לאין ובין אין ליש, הוא לא יוכל באמת לענות על השאלות שלו. אליעד מסביר כי האדם שואל את השאלה למה זה ככה ולא אחרת? בצורות רבות ושונות: פעם הוא שואל על מקום, פעם על זמן, ופעם על התוכן של הדברים עצמם. למעשה, האדם שואל כל הזמן את אותה השאלה בצורות שונות, כי הוא טרם מצא את העיקרון שעומד מאחורי הדברים. האדם משתמש באסטרטגיה של שינוי השאלה, מתוך ניסיון למצוא זווית חדשה שתוביל אותו לתשובה המוחלטת שהוא מחפש. מה הקשר בין זמן, מקום והחלטות שלנו? אליעד מבהיר שהשימוש של האדם במושגים כמו זמן ומקום נובע מהניסיון ... דוגמה של עץ: עץ שיש לו שורשים מחובר באופן מוחלט למקום מסוים. לעומת זאת, עץ ללא שורשים יכול להיות בכל מקום. כך גם השאלות של האדם: הוא צריך למצוא את השורש שמחייב את המציאות להיות דווקא כפי שהיא ולא אחרת. אליעד מסביר כי עד שהאדם לא יברר מדוע במציאות יש בכלל שינויים, הוא ימשיך לשאול את השאלה בצורות שונות: למה אמרתי ככה? למה בחרתי דווקא בזמן הזה? למה דווקא במקום הזה? כל אלו הן רק ביטויים שונים לאותה ה