... ממה שקיים. האם חייבים לאהוב את המציאות? אליעד כהן מסביר שאין שום הכרח או חובה לאהוב את המציאות. זה לא צריך, אלא שאלה של מטרה. אם אדם מחפש דרך להרגיש טוב או להרגיש חופשי, אז לאהוב את המציאות יכול להיות כלי מועיל להשגת המטרות האלו. למעשה, אם רוצים להרגיש טוב ... לרצות את מה שקורה ולהיות שלם עם מה שקיים. האם צריך לאהוב את המציאות? לא בהכרח. אין הכרח לאהוב את המציאות. עם זאת, השאלה הנשאלת היא: האם אהבת המציאות מועילה? אם המטרה היא להרגיש חופשי או להרגיש טוב, יש היגיון באמירה שאהבת המציאות עשויה לעזור בכך. חופש ... לאהוב את המציאות נכון? ש: לא אתה אומר ככה אבל זה לא. אליעד: לא רגע שניה אז חכה, אנחנו מנתחים לאהוב את המציאות עכשיו השאלה היא מה זה לאהוב ומה זה המציאות עכשיו אם נבין מה זה לאהוב ונבין מה זה המציאות נבין מה זה לאהוב את המציאות. ש: נכון. אליעד: עכשיו מה זה לאהוב ... עכשיו כשאתה אומר שולחן זה חלק של המציאות זאת לא המציאות זה חלק ממה שנמצא אז לאהוב את המציאות זה לאהוב את הנמצא. ש: ועוד שאלה למה צריך לאהוב מציאות? אליעד: לא צריך מי אמר שצריך. ש: לא היה ממך כאילו עצה. אליעד: אני לא חושב שצריך אני חושב שלא צריך לאהוב את המציאות. ש: ... חוזר בי, תבין משהו כל מה שכתבתי גם כתבתי הפוך, כל מה שכתבתי לא משנה מה כתבתי אתה תחפש אתה תמצא שגם כתבתי הפוך. ש: לא שאלה לא נכונה כי השאלה שלי אולי לא נכונה, בשביל להיות כאילו חופשי למה צריך לאהוב מציאות. אליעד: זאת שאלה אחרת עכשיו יפה, עכשיו בן אדם אומר, עכשיו אני לא יודע איפה כתבתי הכי טוב שאם אומרים לי כתבת להגיד לי איפה כתבתי ואז נראה באיזה הקשר זה נאמר. ... אם אתה רוצה להצליח, אם אתה רוצה זה אותו דבר זה מילים שונות להגיד את אותו דבר. ש: אבל אני לא מוצא את זה ככה בגלל זה אני שואל שאתה תגיד אולי לא הבנתי. אליעד: מה אתה חושב שלא נכון? ש: כי אני חושב שלא צריך לאהוב מציאות צריך לקבל אותה כמו שהיא, לא שזה יגרום לו. אליעד: בסדר גם נכון אתה צודק. ש: בשביל להרגיש טוב וחופשי. אליעד: אבל השאלה מה זה לקבל, מה זה לקבל תקשיב. ש: לא את זה לא אמרתי במילים. אליעד: אז מה? ש: אה אמרתי כן? אליעד: לקבל, תראה יש כמה מצבים יש אני לא רוצה, יש אני ... טוב לך אם אתה אומר אני לא רוצה ולא לא רוצה אז לא טוב ולא רע. ש: לא אני רוצה להבין מה שקרה שקראתי בספר שלך על זה אני שואל. אני אומר בשביל להרגיש חופשי או טוב למה צריך לאהוב מציאות אתה כתבת ככה. אליעד: אני אסביר לך תראה ברגע שכתוב בשביל להשיג X צריך Y, כדי להשיג ... מבחינתי אם אני לא אז אתה לא צריך לאהוב. ש: כן זה כמו שלא לאהוב ולא לשנוא. אליעד: בדיוק פשוט? ש: הבנתי. אליעד: זה הכל, שאלות על הנושא הזה, אין לך שום שאלה?

... חווה מעין כלום, מה שמאפשר לו לקום רגוע יותר. כשהאדם אינו זוכר את אשר חווה, הוא לא נסחב עם רגשות או מחשבות מהעבר, וכך הוא מתעורר ברגיעה מסוימת. נשאל מדוע איננו חווים במודע את תחושת הכלום הזו לאחר התעוררות. תשובה אפשרית שעלתה היא שאולי כן חווים את הכלום, אך איננו זוכרים זאת באופן ... אחר כלשהו. התשובה לא הייתה חד - משמעית. חלק מהמשתתפים חשבו שאולי אנחנו כן חווים משהו בזמן הזה, אך פשוט איננו מסוגלים לזכור זאת. אליעד הדגיש כי השאלה הזו עדיין פתוחה למחקר נוסף, ויש עניין להמשיך לחקור זאת, בין היתר בהיבטים רוחניים, כפי שגישתו של רבי נחמן מציגה את השינה כהתחברות ... שבשינה עמוקה אנחנו פחות זוכרים את מה שהיה קודם, וכשקמים - התחושה עשויה להיות של רגיעה מסוימת. כשלא זוכרים, פחות נסחבים רגשות או מחשבות מכבידות. השאלה שעלתה היא: אז למה לא חווים את התחושה של הכלום באופן מודע יותר? תשובה אפשרית: אולי כן חווים, אלא שלא זוכרים זאת באופן קוגניטיבי. כך ... שיש תקופת התהפכות או שלב שבו המוח נכנס לשינה בהדרגה, ולכן עם ההתעוררות מרגישים שעבר זמן. מה עושים אם עדיין לא ברור מה קורה לתודעה בהרדמה? אחת השאלות שנותרה פתוחה היא איפה נמצאת התודעה בזמן הרדמה מלאה או שינה עמוקה - האם היא נעלמת, רק נחלשת או עוברת למצב אחר. חלק מהמשתתפים ציינו ... סתם זרקתי. אליעד: אבל אמרנו שאתה צריך להיות מרוכז בשבילך לא אמרנו שאתה מיישם, טוב דבר. ש: לגבי ההרדמה. אליעד: כן מה איתה? ש: טוב אני אנסה לנסח את השאלה, למה בעצם הרהרתי בדבר ומה זה אומר מבחינת מה שאתה יודע ממה שאתה מבין הרדמה מלאה? אליעד: מה זה הרדמה מלאה? ש: לא יודע חותכים אותך אתה ... חותכים לך את הרגל ואחר כך הם לוקחים את הרגל החתוכה וחותכים אותה עוד מאה פעם אפילו אם שורפים אותה על האש אתה לא מרגיש, איך זה יכול להיות? ש1: זאת שאלה. ש2: אבל אתה כן מרגיש של פנטום כזה שכאילו גם כשאין לך רגל אתה מרגיש את הרגל. אליעד: אבל לא בגלל ששרפו את הרגל באש. ש: בגלל שהעצבים ... אוכלים אותך יש כל מיני פעילויות. אליעד: זה לא קורה בהמשך היום אפילו. ש: נכון אפילו עכשיו חיידקים אוכלים אותך. אליעד: לא רגע חברים, אתה תתרכז השאלה שלך היא מצד זה שאתה לא מרגיש את הכאב הפיזי או מצד זה שאתה לא זוכר איפה היית? ש: לא זוכר איפה הייתי. אליעד: זאת מהות השאלה? ש: כן. אליעד: אז אני אומר לך זה גם קורה בלילה בבוקר אתה קם אתה לא זוכר איפה היית מה זה שונה. ש: יכול להיות יש משהו שכן זוכר? אליעד: ... אתה אומר רגע מה איך השעה שלוש, אני היה השעה שמונה איך עכשיו שלוש, מה איפה. ש: כשההרדמה היא חזקה. אליעד: כשאתה ישן נו אז מה זה שונה עכשיו, מה אתה שואל אתה אמרת שכשהבן אדם בהרדמה הוא לא זוכר איפה הוא היה הוא לא זוכר מה היה, אמר לא חווייתי זמן, גם כשאתה מתעורר משינה אתה הרבה פעמים לא ... עם העכבר שם חמש דקות אחר כך לחצתי שם לראות מה עשית אבל בטוח שעשית משהו שעה אוקי משהו, השעה איך שהיא עברה זה אומר שעשית משהו. טוב תקשיב תמשיך את השאלה, מה השאלה שלך? ש: לא אני מעניין אותי כאילו העניין הזה של התודעה איפה היא נמצאת. אליעד: איפה היא נמצאת? ש: לא מה המצב שם. אליעד: מה זה מה המצב, ... להיות שאתה קם יותר לחוץ, אם אתה לא זוכר מה אתה קם יותר רגוע למה כי אתה בחוויה של כלום יש לך כאילו רשימה של כלום, אז הנה שכן רבי נחמן אומר שכן שהשאלה. ש: מה אכפת לי רבי נחמן. אליעד: לא רבי נחמן, לא אז אתה כבר שאלת מי אמר אמרת למה בשינה לא חווים את הכלום כשקמים חווים את הכלום באופן ... של הכלום? ש: אני לא יודע. אליעד: אז למה אתה אומר שאתה לא חווה אותו? ש: להסתכל בכלל על הרישום? אליעד: רישומו רושם. ש: כן. אליעד: מה כן אז מה השאלה? ש: אין לי שאלה. אליעד: טוב מישהו יש לו שאלה על הרדמה? ש: כן אני, תחושת הזמן אני הרגשתי שנגיד תחושת הזמן שונה בין שינה והרדמה. אליעד: אתה הרגשת את זה אוקי כן. ש: כשקמתי לי מהרדמה ... שינה לוקח לך יותר זמן להירדם בהרדמה זה פשוט יותר מהר זה כל הסיפור. ש: יש טכניקה של יוגה שמאפשרת לך לפני שאתה ישן להיות מודע לשינה. אליעד: אבל בא נשאל אתה קודם בהפסקה שאלת אותי שאלה אחרת, אמרת לי האם בזמן ההרדמה מה קורה לתודעה בזמן ההרדמה. ש: כן. אליעד: אז תשאל את זה כדי שאני אוכל להפוך, אתה רוצה לדעת מה קורה לתודעה. ש: לא התבלבל לי המילים. אליעד: אז תמצא את השאלה, מה השאלה? ש: הייתה לי שאלה יותר מעניינת לדעתי בשבילי לפחות, אנחנו אומרים תמיד שכאילו הכל, לא תמיד אני אומר עד עכשיו חשבתי, פתאום אמרתי שכאילו שאז איזה נניח כלום. אליעד: אולי זה יותר משנה מהשאלה שלך. ש: אולי. אליעד: אל תגיד לא משנה. ש1: שלומי אני כן יכול להכניס אותך לשינה מיוחדת שאתה כן תחווה תודעה תוך כדי שינה. ש2: אני לא ... אליעד: מה זה אומר באמת, מי מחליט לך שזה באמת וזה לא באמת? ש: זה משהו אחר לא שייך זה משהו אחר. אליעד: אוקי מה שהוא אומר זה למשהו אחר בסדר. ש: השאלה שיותר מעניינת זה גם נראה לי או שיש סדר כזה של כלום בתודעה. אליעד: תקשיב בהרדמה אנחנו תכף נראה לכן נמשיך בפעם הבאה. ...

... יפסיק לסבול. זהו תהליך של פירוק הידע עד שאין לו משמעות או הגדרה - במקום שיידע על משהו, הוא יגיע לנקודה שבה הוא לא יודע כלום. היכולת לשאול שאלות ולפחות להסכים על משהו לא ידוע היא הדרך להפסיק את הסבל. דוגמה לכך היא ניתוח של החוויה של הכאב - כאשר אדם ... הוא מדגיש שכל דבר בעולם, אם הוא קיים, הוא גם לא קיים, וזו סיבה נוספת לכך שתודעה המבוססת על ידיעה מובילה להרגשת חסר. אם תשאול את עצמך שאלות כמו מהו שולחן? ותשאל את עצמך מהו כאב?, תגיע בסופו של דבר לנקודה שבה תפסיק לדעת את התשובות, ובכך תפסיק לסבול. האם יש פיתרון מוחלט לסבל? לאליעד אין תשובה מוחלטת לשאלה מהו הפתרון המושלם לסבל. הוא מדבר על תהליך שבו, אם תמשיך לחקור את השאלות שאתה שואל, תגיע לנקודה שבה לא תדע כלום - וזהו הפתרון האמיתי. אין פתרון אחד לנושא הסבל, אלא זהו תהליך ארוך שבו כל פריט ידע שאתה חוקר ... גם ישנו וגם איננו. השולחן, הוא יש שולחן ואין את השאר. כל דבר בעולם הוא יש את מה שהוא, ואין את מה שהוא לא, ולכן אתה חווה את החיסרון. שאלה: אז למעשה אתה מדבר על מצב שאין בו יש ואין. אליעד: נכון. עצם זה שאתה יודע משהו, זאת הבעיה שלך. ולכן שתדע, שאם אתה יודע משהו ... האם אני בטוח בזה? מה שיעלה - בטוח, לא בטוח, בטוח, לא בטוח, ובסוף לא תדע כלום. אתה מאה אחוז לא יודע כלום. ואז אתה לא סובל ולא נהנה. שאלה: האם זה נקרא להיעלם? אליעד: כן. שאלה: למשל כואבת לי הרגל. אליעד: האם אתה יודע מה זה רגל? אתה צריך לבדוק מה זה רגל. להיות בטוח במאה אחוז מה זה רגל. אם תתאמץ ... את הבעיה אתה לא יכול לדמיין. הפיתרון הוא שהכל תלוי בידיעה. אם אתה תדע מה המהות האמיתית, זה יגרום לך לא לדעת שום דבר, ואז אין שום שאלה. צריך ללכת בדבר אחד עד הסוף. אני חוזר, השורש האמיתי של הסבל, זה הידיעה. עצם זה שאתה יודע, זאת חוויית חיסרון. לא משנה מה אתה יודע, באם יש לך או אין לך. הפיתרון, זה הבנה עמוקה עד הקצה האחרון. שאלה: מה זה יודע? אליעד: יפה, לשאלה הזאת אין תשובה מוחלטת, אבל אם תחקור מה זה יודע, בסוף לא תדע שאתה יודע. ...

... של דברים. כיצד גישה זו עוזרת בהבנת התהליכים בחיים האישיים? כאשר אדם מתמודד עם סיטואציות מאתגרות, כמו כאשר מישהו מקלל אותו, ניתן להפעיל את ניתוח המחויב והאפשרי. השאלה הראשונה שצריך לשאול היא מה מחויב? למשל, במקרים כאלו התשובה תהיה כלום - אין חובה אובייקטיבית שמישהו יקרא לך משהו רע. לאחר מכן יש לשאול מה אפשרי - האם יש הבדל בין יש לאין? האם אני מבין נכון את מה שנאמר לי? האם רע לי מזה באופן סובייקטיבי? זה מאפשר לאדם לפרק סיטואציות בצורה אובייקטיבית, מבלי להיתפס ברגשות שליליים באופן מיידי, ובכך להתמודד בצורה נבונה יותר עם המציאות. מהו מחויב המציאות? במסגרת החיפוש אחרי מחויב המציאות, יש לשאול את עצמך מהו הדבר הוודאי ביותר בכל סיטואציה. לדוגמה, אם נשאלת מה אתה רוצה, למעשה השאלה היא מהו הדבר הוודאי ביותר לגבי הרצון שלך. זו למעשה חקירה פנימית שמובילה את האדם לזהות את מהות רצונותיו ואמונותיו בצורה יותר ברורה. כיצד ... אנשים מתפיסות נוקשות ולהוביל להבנה שלפעמים אין שום דבר שהוא מחויב באופן מוחלט. לדוגמה, כשאדם מרגיש חובה לבצע פעולה כלשהי, כמו ללכת למכולת או לחזור הביתה, עליו לשאול את עצמו: האם זה באמת מחויב? האם יש אפשרות אחרת? מהו סוד ההשתלשלות מהמחויב לאפשרי? כאשר מנתחים כל תהליך, ניתן לראות כיצד כל דבר נובע ממחויב ... בצפון? או שמא אפשר למצוא פתרון אחר שיביא אותה לאותו מצב של טוב? למה בכלל לבדוק מה מחויב ומה אפשרי? אם אדם באמת מבין שכל דבר הוא רק אפשרי ולא מחויב, לא יהיה צורך לשאול את השאלות הללו. אולם אם הוא עדיין מרגיש שיש דברים שהם מחויבים, זה הזמן לבדוק ולחקור. איך כל זה עוזר להבין את המציאות יום - יום? אם אדם מקבל משהו כמציאות מוחלטת, כמו העובדה שהוא מחזיק נייר, עליו לשאול את עצמו - האם אני בטוח בזה? איך אני יודע שאני נוגע בנייר? אולי אין נייר בכלל? זו דרך להבין שהמחשבות שלנו משתלשלות ממקום מחויב עד לרגע שבו אנחנו חווים את המציאות כפי שהיא. מהי הדרך להחיל את העקרונות הללו ביום - יום? כאשר אדם פוגש את המציאות או את סיטואציה מסוימת, עליו תמיד לשאול את עצמו מה מחויב ומה אפשרי. במידה והוא שואל את השאלות הללו באופן תמידי, הוא יוכל להבין את המציאות בצורה בהירה יותר ויתפוס את ההשתלשלות שלה מהבסיס ועד לפרטים הקטנים. איך להבין את המציאות? איך ... לאדם להבין טוב יותר את המציאות ולראות את ההשתלשלות של הדברים מהמקור הראשוני שלהם. כיצד ניתן להשתמש בגישה זו בחיים האישיים? כאשר מישהו מקלל אותך, אתה יכול לעצור ולשאול את עצמך: - מה מחויב? כלום. - מה אפשרי? ייתכן שיש הבדל בין יש לאין, ייתכן שמישהו דיבר אליי, ייתכן שהבנתי את דבריו, וייתכן שרע לי מזה. באמצעות ... שהן עשויות לעורר. כיצד ניתן למצוא את מחויב המציאות? רבי נחמן דיבר על הצורך למצוא את מחויב המציאות. כלומר, יש לבדוק תמיד מהו הדבר הוודאי ביותר בסיטואציה מסוימת. כששואלים מישהו מה אתה רוצה?, בעצם שואלים אותו מה מחויב אצלך?. כיצד עקרון המחויב והאפשרי מסייע בקבלת החלטות? לדוגמה, אם אתה הולך למכולת עם 100 שח ויש לך רשימת קניות של 200 שח, תוכל ... עליו), וכך לקבל החלטה חכמה יותר. כיצד ניתן להשתמש בגישה זו כדי להשתחרר מתפיסות מקובעות? כשאדם מרגיש חובה לבצע פעולה כלשהי, כמו ללכת למכולת או לחזור הביתה, כדאי לשאול: - האם באמת מחויב שאלך למכולת? - האם מחויב שאחזור הביתה? - האם מחויב שאהיה נשוי? הבנת העובדה ששום דבר אינו מחויב באופן מוחלט עוזרת להשתחרר ... משם נוצרים החושים והתודעה. 4. התודעה יוצרת אמונות. 5. האמונות יוצרות תפיסת מציאות. איך התהליך הזה עוזר לראות את אלוהים? אלוהים = מחויב המציאות. כלומר, כאשר אדם שואל שוב ושוב מה מחויב?, הוא מגיע בהדרגה לתפיסה של האחדות הכוללת, שבה כל הצורות האפשריות נובעות ממחויב אחד מוחלט. כיצד ניתן להשתמש בכך כדי להבין את המציאות טוב יותר? אם למשל אדם מקבל חדשות רעות - כמו שהמנהל התקשר והודיע על בעיה - הוא יכול לשאול: - האם מחויב שיש בעיה? - איך נוצרה המחשבה שאומרת זה רע לי? - האם אני בטוח בזה? תהליך זה עוזר להבין שהרבה מהסבל שלנו נובע מאמונות ולא מעובדות ... מהבסיס המחויב שלהן, הדבר מאפשר לאדם לחוות את המציאות באופן שלם ומודע יותר. מהי הדרך לחוות את התהליך הזה ביום יום? אם אדם אומר אני בטוח שאני מחזיק בנייר, עליו לשאול: - האם אני באמת בטוח? - איך אני יודע שאני נוגע בנייר? - אולי אין נייר? חזרה על התהליך הזה מאפשרת לפתח ראייה בהירה יותר של המציאות, להבין איך המחשבות שלנו משתלשלות ממקורן, ולשחרר את עצמנו מתפיסות מגבילות. כיצד כל זה קשור לאלוהים ולמציאות האולטימטיבית? כאשר אדם מתרגל לשאול מה מחויב?, הוא בסופו של דבר מגיע למצב שבו הוא חווה את מחויב המציאות - כלומר, את האחדות המוחלטת שממנה נובעים כל הדברים. זו הדרך לראות את ... מידע, ואת כל המידע אתה מדרג מהמחויב לאפשרי. מחויב זה אמת אובייקטיבית. אני רוצה לעשות לך סדר בראש, שכאשר אתה רואה אינפורמציה, אתה תראה מה אפשרי ומה מחויב בתהליך. שאלה: מה זה יתן לי? אליעד: למשל מישהו מקלל אותך, ורע לך, אז אתה עוצר ושואל, מה מחויב? כלום. מה אפשרי? אפשרי שיש הבדל בין יש לאין, אפשרי שיש פה מישהו, אפשרי שאני שומע אותו, אפשרי שהוא דיבר אלי, אפשרי שהבנתי את מה ... מה אפשרי ומה מחויב. רבי נחמן אומר שאתה צריך לחפש את מחויב המציאות. מה זה אומר? למשל בסוגייה תבדוק, מה מחויב? בחיים שלך תבדוק מה מחויב, מה אתה בטוח? מה האמת? לשאול מישהו מה אתה רוצה? זה כמו לשאול אותו, מה מהות הרצון? מה מחויב אצלך? לשאול מישהו, אבל מה אתה רוצה? זה כמו לשאול אותו, אבל מה מחויב אצלך? ואת התרגיל הזה עושים דרך הסוגייה. שאלה: ומה זה יתן? אליעד: לדוגמה, שאם אתה הולך למכולת ויש לך רק 100 שח ואשתך נתנה לך רשימה ב - 200 שח, אז אתה לוקח את הרשימה בראש, ובודק מה מחויב ... שמהמחויב נוצר יש. זה לא מדוייק, אבל זה ההסבר. לדעת שאתה אלוהים, להיות חופשי, להיות באחדות, הכוונה שאתה תמיד רואה מה מחויב, אתה תמיד רואה את האחד. אם בכל דבר אתה שואל את עצמך, האם זה מחויב? מה מחויב? האם זה מחויב? בסוף אתה תמיד רואה את האחד. שאלה: לא הבנתי מה זה נותן. אליעד: אתה תמיד תראה את מחויב המציאות. למשל כשאני רואה צורה כמו סוגייה, אני ישר מפשיט אותה, מה מחויב ומה אפשרי. אני ...

... להטיל ספק בחושים? ההרצאה מתחילה בכך שאליעד כהן מעלה את השאלה: מי בעצם נותן את העצה להטיל ספק בחושים? האם זו העצה של האדם עצמו? אם כך, אולי כדאי לא לשמוע לה, כי הרי איך אפשר להקשיב לעצות של עצמך? אולם, אם לא תשמע לעצות שלך, למי תשמע? השאלה הזו מובילה את אליעד לעסוק במשמעות של להטיל ספק בחושים. הוא מציין כי אם אדם רואה שולחן, הוא יכול לשאול את עצמו אם באמת יש שם שולחן. אך אם הוא מטיל ספק, הוא לא יידע אם יש או אין שולחן. השאלה המרכזית היא: מה זה נותן להטיל ספק בכך? החושים קיימים בכל מקרה, ולא משנה אם אנחנו מטילים בהם ספק או לא. האם הטלת ספק בחושים תביא אותנו לראות את הדברים כפי שהם? בהמשך, אליעד שואל מי קובע כיצד הדברים באמת? אם עיוור לא רואה שולחן, האם הוא רואה את הדברים כפי שהם? השאלה הזו מביאה אותנו לתובנה: הטלת ספק בחושים לא משנה את מהות המציאות. אליעד מסביר כי אם תעצום עיניים, תוכל להטיל ספק בחוש הראייה ... שיש הבדל בין יש לאין. מי אמר שיש הבדל בין יש לאין? ברגע ששואלים את השאלה מי אמר שיש הבדל בין יש לאין?, כל תפיסת המציאות מתערערת, וזהו רגע הצמצום, בו אנו מבינים שאין לנו כל ידיעה וודאית על המציאות. האם חלום שונה מהמציאות? בהמשך, אליעד עוסק בשאלה מה ההבדל בין חלום למציאות. הוא טוען כי הראייה היא בעצם סוג של מחשבה בעוצמה גבוהה, ואילו דמיון הוא מחשבה בעוצמה חלשה. כלומר, ... חושב שיש משהו. ואז, אפשר להמשיך ולפרק את המשפט עד שנגיע לשאלה מי אמר שיש הבדל בין יש לאין?, ובכך התפיסה כולה מתערערת. האם ניתן להטיל ספק בעצם החשיבה? אליעד מסביר שכשמגיעים לתמצום של כל ... אין חושב. כאשר מבינים שהכל נשען על ההבדלה בין יש לאין, ושואלים מי אמר שיש הבדל בין יש לאין?, אז כל התהליך מגיע לסיומו. ברגע שמטילים ספק בעצם ההפרדה הבסיסית ביותר, אין לאן להתקדם יותר. ... כיצד להטיל ספק בחושים? אליעד פותח את הדיון בכך שהוא שואל מי נתן את העצה להטיל ספק בחושים. אם זו עצה של האדם עצמו, אולי אין להקשיב לה, אך אם אין להקשיב לה, למי כן להקשיב? מה המשמעות של להטיל ספק בחושים? נניח שאדם רואה שולחן ושואל את עצמו אם באמת יש כאן שולחן. אם יטיל ספק, אז לא ידע אם יש שולחן או אין שולחן. אבל גם כעת, הוא כבר מטיל ספק באופן מסוים, כי ... הוא היה מטיל ספק בהם. כלומר, החושים קיימים בכל מקרה והשאלה היא מה המשמעות של להטיל ספק בהם. האם להטיל ספק יביא לראות את הדברים כפי שהם? אליעד שואל מי מחליט כיצד הדברים באמת. אולי כפי שהם זה דווקא לראות שיש כאן שולחן? האם עיוור שלא רואה שולחן רואה את הדברים כפי שהם? ואם ... שיש כאן שולחן, ומכאן אפשר להמשיך לפרק את המשפט עוד יותר. השאלה הבסיסית ביותר היא: מי אמר שיש הבדל בין יש לאין? אם לא יודעים זאת, אז לא ניתן לקבוע אם יש או אין שולחן. המטרה היא לא להטיל ספק ... שיש הבדל בין יש לאין. מי אמר שיש הבדל בין יש לאין? ברגע ששואלים זאת - כל תפיסת המציאות מתערערת. ההבדל בין חלום למציאות אליעד מתייחס גם לשאלה מה ההבדל בין חלום למציאות. אנשים חושבים שבמציאות הם רואים דברים ובחלום הם מדמיינים, אך למעשה גם הראייה היא סוג של מחשבה ... - אין חושב. אם מבינים שהכל נשען על ההבדלה בין יש לאין, ושואלים מי אמר שיש הבדל בין יש לאין?, התהליך מגיע לסיומו, כי ברגע שמטילים ספק בעצם ההפרדה הבסיסית ביותר, אין לאן להתקדם יותר. סיכום ... למציאות מהות החשיבה והכרת העצמי השפעת האמונה על המציאות שאלה: איך להטיל ספק בחושים? אליעד: מי הציע לך להטיל ספק בחושים? אם העצה באה ממך, אז אולי עדיף לא לשמוע לעצות שלך? אך אם לא תשמע ... מה זה נותן שמטילים ספק בחושים? החושים קיימים בכל מקרה. שאלה: אם אטיל ספק בחושים, אולי אראה את הדברים כפי שהם. אליעד: אבל מי מחליט לך איך הדברים הם כפי שהם? אולי כפי מה שהם זה לראות שיש ... ואז מה? הרעיון זה להבין את החושים. יש פה שולחן, שאלת השאלות היא, מה עומד מאחורי היש פה שולחן. אם אני רוצה לדייק יותר, אני רואה שיש פה עכשיו שולחן. ואם נרצה לדייק יותר, אני חושב שהעין ... מסויימת שמוגדרת כרגע על ידי כשולחן. ואם הולכים אחורה ושואלים, מי אמר שיש הבדל בין יש לאין? אז אני לא יודע אם יש פה שולחן או אין פה שולחן. אם אני לא יודע אם יש הבדל בין יש לאין, אז אני ... ולא להטיל בה ספק. איפה כן אפשר להטיל ספק בחושים, כשאתה שואל, אולי אין שולחן? זה עדיין משאיר את השולחן, אבל כשאתה שואל, אולי לא, אולי לא? אז בסוף אתה לא יודע כלום. איך זה הולך? יש פה שולחן, אולי לא? אולי לא, אבל אני רואה פה שולחן. מה יותר ... רואה אפשר להחליף לחושב ש.. ועדיין נשארתי עם אותה משמעות. ונשאל ומי אמר לך שיש פה שולחן? השאלה אולי זה חלום? מבחינתי זה לא משנה, מה ההבדל בין חלום למציאות? השאלה היא כמה אני מרגיש שזה ממשי, אם אני מרגיש שזה ממשי עבורי אני מתייחס לזה, ואם זה לא ממשי עבורי, אני לא מתייחס לזה. ואם מבינים ... לך בחלום בלילה זה כמו שזה קרה לך במציאות, אין שום הבדל, השאלה היא כמה אתה מודע לזה, וכמה אתה זוכר את זה. נחזור לשולחן, אני חושב שיש פה שולחן, זה יותר חזק מ... אני רואה שיש פה שולחן. ... חושב שיש פה צורה כל שהיא שאני כרגע מגדיר אותה כצורה. שאלה: זה שולחן, למה לסבך? אליעד: אנחנו מנסים לגרום לבן אדם, שכאשר הוא רואה את השולחן, שיבין איך המוח עובד. כי המוח לא רואה פה ...

... באמת לרצות, רצון חזק מה זה כלום? ההרצאה מתמקדת בכמה רעיונות יסודיים בתחום המודעות העצמית, עם דגש על השאלה מה זה כלום? תוך כדי חקירה של הסיבה והתוצאה, תחושת חוסר הידיעה, ויכולת ההבדלה בין יש לאין. אליעד מתחיל את השיחה עם שאלה שהופכת למרכזית לאורך ההרצאה: מה זה כלום? הוא מציין שבמקרים רבים ... רק במילוי הצרכים החיצוניים או הפיזיים. מה משפיע על תחושת האני שלי? באחד החלקים בהרצאה, אליעד מתמקד בשאלה מה זה אני? ומדבר על תחושת העצמיות. הוא טוען שמודעות עצמית היא לא ... זהותנו, אלא גם את המקום בו אנחנו מציבים את עצמנו ביחס לעולם ולזמן. האם אנחנו באמת יכולים לדעת משהו? שאלה נוספת שאליעד מציב היא האם אנחנו באמת יכולים לדעת משהו במובן מוחלט. ... של היעדר ידיעה. לדעת משהו אינו בהכרח לדעת אותו באופן מוחלט, אלא להיות מודע לנוכחותו או להעדרו. למה כל שאלה היא חוויה של חיסרון? בהמשך ההרצאה, אליעד עובר לנושא השאלות, ומסביר שהשאלה היא לא רק בקשה לתשובה, אלא חוויה של חיסרון. כל שאלה שאנחנו שואלים נובעת מהתחושה של חסר לי משהו, שגורמת לנו לחפש תשובות. הוא טוען כי כאשר אנחנו שואלים שאלה, אנחנו למעשה מבקשים להשלים משהו חסר בתפיסתנו. מהו ... בתהליך הידיעה. אליעד מסביר שהידיעה אינה דבר שניתן להשיג באורח חד משמעי. כל ידיעה, כל תשובה שמתקבלת לשאלה, נחשבת למעשה למצב שבו אנחנו מבינים משהו חדש, אולם לעיתים הידע הזה לא מביא אותנו לתוצאה מוחלטת אלא רק למשמעות חדשה של השאלה או הבעיה שהצגנו. מודעות עצמית מה זה כלום? סיבתיות תחושת חוסר ידיעה ...

... זעירים כמו פסיקים, נקודות וסימני שאלה. האם יש צורך בניסיון כדי לקרוא אנשים ולנתח את שפתם? אליעד טוען כי אין צורך בניסיון ... שכנוע? אומנות הפיתוי חסרונות אתה בעצם שואל שאלה כזאת. כל הנושא של לנתח טקסטים של אנשים, לנתח שפה, ניתוח שפה, ... מה זה שולחן. אליעד: אוקי, אבל? ש: אבל השאלה היא כזאת, נניח שהם לא יודעים לנסח דברים כמו שצריך. אליעד: יש לא יודעים במובן של ... ולא נקודה. דברים כאלו למה הוא שם סימן שאלה, סימן קריאה או סימן קריאה, סימן שאלה. ש: אוקי, אבל פה יכול להיות הגבול בין זה שהוא לא יודע. אליעד: לא, אני מדבר באופן ... המילה כבר קלטת מה הוא רצה להגיד. מה השאלה? ש: אם אני מזהה את איך שזה מתנהל וזה מתנהל ואז אני מזהה... אליעד: אתה מזהה את איך ... הכל. אליעד: אז מה אתה בא להגיד? מה השאלה? אני אסביר לך כשאתה אומר את הדברים האלו, אתה צריך להיות מומחה לשכנוע. עכשיו בא נשאל שאלה פשוטה, תתרכזו טוב טוב, אם נגיד היית המומחה לשכנוע הכי גדול בעולם ... בשורה התחתונה כשהוא צריך לשכנע מישהו שואל, מישהו שואל אותי נכון? זה כמו יש בעוד כל מיני אגפים כאלו שהם נהיו אלוהים אבל כשהם צריכים ייעוץ ...

... את מה שאתה רוצה שהוא יחשוב. ובפועל זה אומר, שעליך לקחת את מה שאתה רוצה שהשומע יחשוב, ועליך לשאול את עצמך, כיצד מה שהוא כבר חושב כרגע, כיצד זה יכול להיות סיבה שתגרום לו לחשוב איך שאתה ... לעשות אותה ויותר קל לשכנע אותו לעשות אותה. כאשר מישהו אומר לך דעה כלשהי רעיון כלשהו, ואתה שואל אותו למה הוא חושב כך ולמה בדיוק הוא התכוון, וכאשר אתה מבקש ממנו לנמק את דעתו ולפרט ... הנימוק שלה, האם היא תישמע אצל השומע, חזקה או חלשה יותר. וכמובן לפעול בהתאם. לפעמים, כאשר אתה שואל מישהו שאלה כלשהי, ואתה חושש שהוא לא ידע איך לענות לך, באפשרותך להציג לו תשובות אפשריות לשאלה שלך, כדי שיהיה לו יותר קל לזהות את התשובה הנכונה ולבחור אותה, יותר מאשר לחשוב בעצמו ... אמינה, כי אולי אפשרויות הבחירה שהצגת, גרמו בדרך כלשהי להשפעה על התשובה של השומע. לפעמים אתה שואל שאלה כלשהי, ואתה חושש שהשומע לא ירצה לתת לך תשובה כלשהי, שהיא אכן האמת, אבל הוא יחשוש לומר שהיא האמת, במקרה כזה לדוגמה, באפשרותך להציג לשומע תשובות אפשריות לשאלה, ובתוכן גם את התשובה שהיא יכולה להיות אמת, ושאתה חושש שהשומע לא ירצה לומר שהיא האמת, ... עבורו, כדי להשפיע על התשובה שהוא ישיב לך. ולכן, אם אתה חושש שלשומע לא יהיה נוח להשיב לך על שאלה כלשהי, תנסה להציג מראש תשובות אפשריות, שמתוכן הוא יבחר. וזה יקל עליו לומר לך את האמת. ... רוצה, ושגם תשובה בצורה עקיפה ומרומזת טובה לך. כך הוא ירגיש יותר בנוח לבטא את עצמו. אם אתה שואל מישהו שאלה מוגדרת, והוא מתקשה לענות לך, באפשרותך לשאול אותו שנית את אותה השאלה בצורה פחות מוגדרת, כדי שיהיה לו יותר קל לענות. ולפעמים גם להיפך, שאם אתה שואל מישהו שאלה לא מוגדרת, והוא מתקשה לענות לך, באפשרותך לשאול אותו שנית את אותה השאלה בצורה יותר מוגדרת, כדי שיהיה לו יותר קל לענות. והחוכמה היא, לדעת לזהות את המצבים ...

... או שאפשר להבין הכל? השאלה המרכזית שאליעד כהן דן בה בהרצאה זו היא האם השכל האנושי יכול להבין הכל, או שיש גבול ברור ליכולת ההבנה של האדם. אליעד מתחיל מכך שיש אנשים שרוצים תשובות מוחלטות לשאלות גדולות, כמו משמעות החיים, מדוע העולם קיים, או מהי הסיבה לכל דבר שקורה. לדבריו, יש אנשים שמחפשים תשובות מוחלטות כדי להגיע למצב שבו לא תהיה להם שום שאלה נוספת לאחר מכן. אך לטענת אליעד, עצם הרצון בתשובה מוחלטת דורש בירור מקדים: האם בכלל קיימת שאלה אמיתית? אליעד נותן דוגמאות של שאלות מסוגים שונים. יש אנשים ששואלים שאלות מעשיות פשוטות, למשל איך הכי טוב להתקבל לעבודה, או מה לעשות כשכואב הראש. אך יש אחרים ששואלים שאלות פילוסופיות עמוקות יותר, כמו מה משמעות החיים? או למה העולם נברא?. אדם שמבקש תשובה מוחלטת לשאלות אלו, בעצם מחפש תשובה שתהיה כל כך מדויקת ונכונה, עד שהוא לעולם לא יוכל לערער עליה או לשאול עליה שאלות נוספות. לטענת אליעד, מי שמחפש תשובה מוחלטת חייב לבדוק תחילה אם בכלל קיימת שאלה מוחלטת, שאלה אמיתית ללא ספקות. מדוע אין תשובה מוחלטת לשאלות גדולות? אליעד מסביר שבכל שאלה יש תמיד ספק בסיסי. לדוגמה, אם שואלים למה העולם נברא?, ניתן תמיד לשאול לפני כן, האם העולם בכלל נברא? אולי עצם השאלה מניחה משהו שגוי. המוח האנושי לעיתים בודק אם השאלה בכלל נכונה, לפני שהוא מתחיל לחפש את התשובה. למשל, אם שואלים מה לאכול לארוחת הצהריים?, המוח יכול לשאול את עצמו, מי אמר שבכלל צריך לאכול?. כלומר, עצם השאלה לעיתים מוטלת בספק עוד לפני שמחפשים לה תשובה. לכן, אליעד אומר שכדי להגיע לתשובה מוחלטת, יש צורך להגיע למצב שבו אין יותר שאלות - וזה מצב קיצוני, שלרוב האנשים נראה בלתי אפשרי. לדעת אליעד, אפשר להגיע למצב כזה, אך כדי לעשות זאת יש צורך ברצון חזק ביותר, וגם במוכנות לוותר על המון הנחות יסוד, אמונות ותפיסות ... אחת, אך אם הוא יתחיל לשאול שאלות קטנות יותר ולענות עליהן לעומק, הוא יוכל בהדרגה להבין דברים יותר מורכבים. בדיוק כמו שאדם שלא מסוגל להרים משקל גדול, מתחיל עם משקל קטן ומגדיל את היכולת שלו לאורך ... של המוח. הוא שואל את השומע: האם אתה יודע מה בדיוק המגבלות של המוח שלך?, והתשובה היא שלא. לכן, אי אפשר לדעת בוודאות שאי אפשר להבין הכל. זו בעצם הנחה, אמונה או דעה, ולא עובדה מוחלטת. איך להגביר ... ונכונות ללכת עם השאלות עד הסוף, בלי להיכנע ולהרים ידיים כאשר הדברים נראים בלתי אפשריים או קשים מדי. האם אפשר להבין הכל? האם השכל מוגבל? איך להשיג הבנה מוחלטת? למה אין תשובה לשאלות קיומיות? מה המשמעות של הבנה מוחלטת? האם אפשר לדעת הכל? איך להצליח לחשוב בגדול? ...

... עניין בכל דבר, אין שאלות טיפשיות, ללמוד מכל אדם, איך לא להשתעמם? ללמוד מכל דבר, ההיגיון שבשגעון איך למצוא עניין בכל דבר, גם בדברים שנראים משעממים? אליעד כהן מסביר בהרצאה זו כיצד למצוא עניין בכל דבר, אפילו בשאלות ובסיטואציות שנראות במבט ראשון כמשעממות או לא רלוונטיות. הוא מתייחס למצב שבו מישהו שואל שאלה, שאתה כבר מכיר היטב את התשובה שלה, ולכן כביכול אין לך שום עניין בשאלה. אליעד מבהיר שאם אתה יודע משהו באופן מוחלט, אז ממילא לא היית בכלל מבחין בשאלה שנשאלת. עצם זה שאתה מזהה שאלה, מעיד על כך שקיים אצלך חיסרון מסוים, ולכן כבר יש בסיס לעניין. אליעד מדגים זאת במצב שבו אדם מלמד ילדים בכיתה א דברים בסיסיים כמו כמה זה ... אבל, הוא מדגיש שזה קשה מאוד, כי אם משהו ברור לך, יהיה לך קשה להעמיד פנים שאתה לא יודע אותו. אפשרות נוספת שאליעד מציע היא להתעניין דווקא בשעמום עצמו. כלומר, לשאול את עצמך למה זה משעמם אותך? מדוע הדבר שנראה לך ברור מאליו אינו ברור לאחרים? הוא מציין שדרך התבוננות בשעמום אפשר לגלות משהו חדש על עצמך ועל המציאות. מדוע אנשים שואלים שאלות שנראות פשוטות מדי? אליעד מתייחס לשאלה כיצד להפיק עניין בשאלות שנראות פשוטות מדי, שאלות שנשמעות לך טיפשיות או מובנות מאליהן. הוא מסביר שכשמישהו שואל שאלה כזו, כדאי להסתכל עליה מכמה זוויות: לנסות להבין לעומק את החיסרון של השואל - מה הוא לא הבין? למה הוא שואל דווקא את זה? עצם ההתמקדות בשואל, בניסיון להבין מדוע הוא שואל, מייצרת עניין חדש. אם משהו נראה לך ברור מאליו, אז דווקא זה שהוא שואל צריך לעורר אצלך עניין: אולי מה שברור לך לא באמת ברור? אולי זו הזדמנות לבדוק מחדש האם אתה באמת יודע את מה שאתה חושב שאתה יודע? אם אתה מרגיש שמישהו טיפש, זו הזדמנות להסתכל פנימה ולשאול את עצמך האם אתה באמת מבין למה הוא לא מבין, או שאולי בעצם אתה לא מבין את נקודת המבט שלו. מה הקשר בין ידיעה מוחלטת לשעמום? אליעד מסביר שאם היית באמת יודע משהו בצורה מוחלטת וחד - משמעית, לא הייתה קיימת אצלך שום שאלה לגביו, ולכן גם לא היית שומע שאלות עליו מאחרים. אם אתה שומע ומבין שאלה של מישהו, זה סימן שגם אצלך קיימת השאלה הזאת, אפילו ברמה מאוד עדינה וסמויה. זה מצביע על כך שאתה לא באמת יודע את הדבר בצורה מוחלטת, ולכן יש לך עוד מה ללמוד בנושא. הוא מדגים זאת ... אם מישהו אומר לך שיש פיל בתוך חדר שקטן יותר מהפיל, אתה בכלל לא תוכל לראות או להאמין בזה, כי מבחינתך זה בלתי אפשרי לחלוטין. אך אם אתה מצליח להבין ולראות את השאלה - כנראה שיש לך ספק מסוים או חוסר ודאות כלשהו, וזה עצמו כבר מייצר עניין. איך שימוש בחיסרון של האחר יוצר עניין חדש? נקודה נוספת שאליעד מדגיש היא שאם אתה חושב שהאחר טיפש או שהשאלה שלו פשוטה מדי, אתה למעשה פוסל משהו מעצמך. הוא מסביר שכאשר אתה שולל אדם אחר, זה בעצם משקף את חוסר ההבנה שלך לגבי נקודת המבט שלו. במקום ... אצלך חיסרון כלשהו שעוד לא פתרת, ולכן יש פתח לחקירה ולמידה נוספת. לסיכום, אליעד מדגיש שכדי למצוא עניין בכל דבר, חשוב להסתכל על הדברים בצורה חדשה, להיות פתוח לשאול את עצמך למה דברים נראים לך משעממים או פשוטים, ולזכור שאם משהו לא מעניין אותך, זה עצמו סימן שיש לך עוד מה ללמוד עליו. עצם הידיעה שאינך יודע משהו באופן מוחלט היא נקודת המוצא להמשיך ולחקור, וזה מה שמאפשר להפוך כל דבר למשמעותי ומעניין. איך לא להשתעמם? למצוא עניין בדברים פשוטים אין שאלות טיפשיות? איך ללמוד מכל אדם? ההיגיון שבשיגעון איך להפוך שעמום לעניין? איך להתעניין בשאלות של אחרים? ...