... בין אישית, לדעת מה לשאול, מה לענות לשאלות? איך לענות נכון כשלא ברור מה רוצים לשמוע? אחת הסיטואציות השכיחות והמורכבות בתקשורת בין אישית היא כאשר אנו נשאלים שאלות ישירות, כגון בראיון עבודה, דייט, או שיחה בין בני זוג, ואיננו בטוחים מה בדיוק הצד השני מצפה לשמוע בתשובה. שאלות נפוצות לדוגמה הן: את אוהבת את העבודה שלך?, כמה חשוב לך הנושא הזה?, או האם את מתכננת להמשיך במקצוע הזה הרבה זמן?. אליעד כהן מסביר כי הקושי לענות מתעורר כי ... נענה לא נסתכן בכך שהשואל יתאכזב או יראה אותנו באור לא חיובי, ואם נבחר בתשובה של גם וגם, אולי יחשוב שאנחנו הססניים או לא החלטיים. למה שאלות פשוטות יוצרות בלבול כה גדול? אליעד מדגיש שהסיבה לכך ששאלות פשוטות לכאורה יכולות ליצור בלבול, נעוצה בכך שלפעמים אפילו איננו בטוחים מהי העמדה האישית שלנו בנושא. למשל, אדם שנשאל אם הוא רוצה להמשיך בעבודה מסוימת יכול להתלבט בעצמו לגבי המשך דרכו. אם יענה בכנות אני לא יודע, המראיין עלול לראות אותו כלא החלטי או חסר ביטחון. לכן, לא ... פשוט וישיר. האם כדאי לשאול ישירות מה אתה רוצה לשמוע? הרבה אנשים חושבים שהדרך הפשוטה היא לשאול ישירות את השואל: מה אתה מעדיף לשמוע?. אולם אליעד מבהיר שזה לא פתרון טוב, כי השאלה הישירה עלולה להתפרש כניסיון התחמקות מהתשובה. התגובה המידית של הצד השני עשויה להיות: אני שאלתי אותך, אל תתחמק!. לכן לא רצוי לשאול ישירות מה הוא רוצה לשמוע. איך אפשר בכל זאת לדעת מה התשובה הרצויה לשואל? הטכניקה היעילה והנכונה יותר שאליעד מציע היא לשאול חזרה את השואל, אך בדרך עקיפה ואלגנטית. במקום לשאול בצורה גסה, יש לבקש מהשואל לחדד או לפרט יותר את השאלה שלו. למשל, אם המראיין שואל: האם אתה מתכוון להישאר במקצוע הזה הרבה זמן?, כדאי לענות בשאלה עקיפה כמו: כשאתה אומר הרבה זמן, למה בדיוק אתה מתכוון? כמה שנים למשל?. כך אפשר להקשיב לתשובה של השואל ולזהות אילו נקודות הוא מדגיש או על מה הוא שם דגש, דבר שיעזור לנו לדעת מה הוא רוצה שנענה לו. דוגמה נוספת שאליעד מציג היא כאשר בן זוג שואל: איפה אתה רוצה שנהיה בחג, אצל ההורים שלך או אצל שלי?. במקום לענות ישירות או לומר לא משנה לי, דבר שעלול להכעיס את הצד השני, אפשר לבקש הסבר נוסף: מה בדיוק ... כאשר אנו מבקשים מהשואל הבהרה או פרטים נוספים, אנחנו מקבלים עוד כמה שניות או אפילו דקה של מחשבה, וכך התשובה שלנו תצא שקולה ומחושבת יותר. מה ניתן ללמוד מאופן החזרה של השואל על שאלתו? אם הצד השני מתחיל לחזור על שאלתו, צריך להקשיב היטב לפרטים שהוא מוסיף או משנה. למשל, אם בן הזוג שואל: איפה נחגוג את החג? ואחרי בקשת הבהרה חוזר על השאלה ואומר: אני מתכוון, יותר נוח אצל ההורים שלי מבחינת מרחק, לא?, אז אנו מבינים שמה שחשוב לו הוא המרחק ולאו דווקא העניין הרגשי או המשפחתי. מידע כזה מסייע לנו ... מותאמת לרצון של השואל. האם הטכניקה יכולה גם לחשוף שהשואל עצמו מבולבל? כן, אליעד מדגיש שהטכניקה יכולה לשמש לא רק להבהרת הציפיות של השואל, אלא גם לחשיפת העובדה שה

... לו לשים פחות דגש על החיסרון. איך להשתמש בשאלה כדי להסיח את הדעת מחיסרון? שיטה נוספת היא לאחר הצגת החיסרון, לשאול מיד שאלה שמסיטה את תשומת הלב. לדוגמה, המוצר הזה מגיע עם אחריות של שבועיים בלבד, אבל איך אתה מעדיף לקבל אותו - עם משלוח מהיר או באיסוף עצמי? השאלה מכריחה את האדם לעסוק בהחלטה החדשה ולא להישאר ממוקד בחיסרון שהוצג. איך לשלב שאלה עם תחושת יתרון? אם מציגים לאדם חיסרון ולאחר מכן שואלים אותו שאלה, עלולה להיות התנגדות טבעית - למה שאני אחשוב על משהו אחר אם כרגע גיליתי חיסרון משמעותי?. לכן, עדיף שהשאלה עצמה תגרום לאדם להרגיש טוב. לדוגמה: המוצר הזה מגיע עם אחריות קצרה, אבל אתה לקוח חשוב אצלנו - איך אתה רוצה שנארוז לך את ההזמנה, בצורה רגילה או אריזה מיוחדת ללקוחות כמוך? השאלה יוצרת תחושת ערך אצל הלקוח, והוא פחות שם לב לחיסרון שהוצג לפני רגע. למה שאלה עם יתרון גורמת ללקוח לחשוב פחות על החיסרון? כאשר שואלים אדם שאלה, הוא מרוכז בניסיון למצוא לה תשובה. זה מסיח את דעתו מהחיסרון שהוצג לפני כן. כדי להגביר את האפקט, השאלה עצמה צריכה לגרום לו לרצות לחשוב עליה. אם השאלה משדרת שהאדם מקבל משהו טוב, הוא ירצה להתמקד בה יותר מאשר בחיסרון. איך לזהות מניפולציות ולמנוע הטעיה? אם מישהו מציג לכם חיסרון ואז מיד מדגיש יתרון, או שואל שאלה שמסיטה את תשומת הלב, שימו לב לכך. ייתכן שהיתרון שמציגים לכם הוא רק הסחת דעת מהבעיה האמיתית. לכן, כשמציגים לכם מידע, עצרו ... לו לשים פחות דגש על החיסרון. איך להשתמש בשאלה כדי להסיח את הדעת מחיסרון? שיטה נוספת היא לאחר הצגת החיסרון, לשאול מיד שאלה שמסיטה את תשומת הלב. לדוגמה: המוצר הזה מגיע עם אחריות של שבועיים בלבד, אבל איך אתה מעדיף לקבל אותו - עם משלוח מהיר או באיסוף עצמי? השאלה מכריחה את האדם לעסוק בהחלטה החדשה ולא להישאר ממוקד בחיסרון שהוצג. איך לשלב שאלה עם תחושת יתרון? אם מציגים לאדם חיסרון ולאחר מכן שואלים אותו שאלה, עלולה להיות התנגדות טבעית - למה שאני אחשוב על משהו אחר אם כרגע גיליתי חיסרון משמעותי?. לכן, עדיף שהשאלה עצמה תגרום לאדם להרגיש טוב. לדוגמה: המוצר הזה מגיע עם אחריות קצרה, אבל אתה לקוח חשוב אצלנו - איך אתה רוצה שנארוז לך את ההזמנה, בצורה רגילה או אריזה מיוחדת ללקוחות כמוך? כאן, השאלה עצמה יוצרת תחושת ערך אצל הלקוח, והוא פחות שם לב לחיסרון שהוצג לפני רגע. למה שאלה עם יתרון גורמת ללקוח לחשוב פחות על החיסרון? כאשר שואלים אדם שאלה, הוא מרוכז בניסיון למצוא לה תשובה. זה מסיח את דעתו מהחיסרון שהוצג לפני כן. אבל כדי להגביר את האפקט, השאלה עצמה צריכה לגרום לו לרצות לחשוב עליה. אם השאלה משדרת שהאדם מקבל משהו טוב, הוא ירצה להתמקד בה יותר מאשר בחיסרון. איך לזהות מניפולציות ולמנוע הטעיה? אם מישהו מציג לכם חיסרון ואז מיד מדגיש יתרון, או שואל שאלה שמסיטה את תשומת הלב, שימו לב לכך. ייתכן שהיתרון שמציגים לכם הוא רק הסחת דעת מהבעיה האמיתית. לכן, כשמציגים לכם מידע, נסו ...

... לברר מה האמת? מה לעשות כשלא מסכימים? איך ליצור הסכמה? על מה כן מסכימים? על מה בטוח מסכימים? לא לשאול שאלות מורכבות, לשאול שאלות פשוטות, לפרק שאלה לגורמים, להסכים על העובדות, להתווכח על הפירושים איך לנהל דיון נכון ולהגיע לאמת? אליעד כהן ... לויכוח על פירושים שונים, יש לוודא הסכמה על העובדות. לדוגמה, אם מתווכחים על אירוע מסוים, יש לשאול שאלות פשוטות כמו האם אתה מסכים שהאירוע הזה קרה?, האם אתה מסכים שהיית במקום?, ורק ... לשני אנשים המתווכחים על שולחן. הם צריכים לוודא תחילה ששניהם מסכימים שיש בכלל שולחן, ואחר כך לשאול שאלות בסיסיות יותר כמו מהו שולחן?, ורק אז לבדוק מה המחלוקת ביניהם לגבי המושג הזה. כיצד לנהל ויכוח עם עצמך? אליעד מבהיר שהעיקרון הזה נכון גם כשאדם מנהל דיון פנימי עם עצמו. אם מישהו שואל את עצמו האם אני רוצה להתחתן או להתגרש?, עליו ליצור מחלוקת פנימית ולשאול שאלות פשוטות וברורות יותר כמו האם אני בטוח שאני רוצה משהו בכלל?. כך האדם יכול לפקפק בעצמו, ליצור קונפליקט פנימי ולהגיע לבהירות אמיתית לגבי מה נכון עבורו. לדוגמה, אם מישהו שואל איך ארגיש טוב יותר?, עליו לעצור ולשאול קודם שאלות יסודיות יותר כמו האם אני בטוח שאני בכלל רוצה להרגיש טוב? או מה זה בכלל טוב?. אליעד טוען שאנשים רצים קדימה בלי לעצור ולשאול שאלות בסיסיות אלה, מה שמוביל אותם לתשובות לא מדויקות ולא מועילות. מדוע חשוב לפרק שאלות מורכבות לשאלות פשוטות? אחד העקרונות החשובים שאליעד מדגיש הוא להימנע משאלות מורכבות ולפרק כל שאלה לגורמים פשוטים. הוא נותן דוגמה של אדם ששואל למה אני מתגעגע אליה?. זו שאלה מורכבת המכילה הנחות רבות, ולכן כדאי לפרק אותה לשאלות פשוטות יותר כמו האם אני בכלל מרגיש געגוע?, מה גורם לגעגוע הזה? והאם הגעגוע קשור אליה או ... מביא היא של ויכוח בין בני זוג על הילד שלהם. לפני שנכנסים לויכוח על מה טוב לילד, קודם כל צריך לשאול האם אנחנו מסכימים שאנחנו בכלל רוצים שיהיה טוב לילד? ורק לאחר מכן להתקדם הלאה. למה לא כדאי ... מסכימים על פירושה המדויק. הוא נותן דוגמה של משפט אחד ועוד אחד שווה שש. תחילה יש להבדיל בין השאלה האם זה נכון שאחד ועוד אחד שווה שש? לבין השאלה מה האמת, כמה זה אחד ועוד אחד?. ההבדל ברור: בשאלה הראשונה בודקים את נכונותה של טענה ספציפית, ובשאלה השנייה בודקים מהי התשובה האמיתית. כיצד לקבוע סדר נכון לשאלות? אליעד מדבר גם על חשיבות התעדוף והסדר של השאלות. לדבריו, תמיד יש לשאול במה תלוי הסדר של השאלות? לפני שמחליטים באיזה סדר להתייחס אליהן. הוא נותן דוגמה של אדם שיוצא לשליחויות: עליו לקבוע האם חשוב לו יותר לסיים מהר או לקצר את הדרך, וכך לקבוע את הסדר שבו יבצע את המשימות שלו. איך לפשט שאלות מורכבות? נקודה נוספת שאליעד מדגיש היא הצורך בהפשטה של שאלות, עד שמגיעים למבנה הבסיסי ביותר של השאלה. למשל, ב

... להתחיל לפתור בעיות? איזו שאלה הכי חשובה? מאיזו שאלה להתחיל, איזו בעיה לפתור קודם? יחסי מטופל ומטפל, הדרכת מטפלים, מכנה משותף בין שאלות, מכנה משותף בין בעיות, איך לפתור בעיה? מהי השאלה הכי חשובה? בעיות חופפות, בעיות קשורות איך להחליט מאיזו בעיה להתחיל לטפל? כאשר יש לאדם כמה בעיות שונות, בין אם מדובר בטיפול פסיכולוגי, אימון אישי או אפילו בעיה רפואית, עולה השאלה: באיזו בעיה להתחיל לטפל קודם? אליעד כהן מדגיש שיש לגשת לנושא דרך הסתכלות רחבה יותר, להבחין בקשרים הקיימים בין הבעיות ולהגדיר את סדר הטיפול על פי ... בבחירת הבעיה הראשונה לטיפול? אליעד כהן מתאר כמה שיקולים חשובים שיש לקחת בחשבון כאשר מחליטים מאיפה להתחיל לפתור בעיות: הבעיה הכי מציקה למטופל - ניתן לשאול את האדם ישירות מה הדבר שהכי מציק לו, ובהתאם לכך להתחיל לטפל. יעילות הטיפול - לבדוק איזו בעיה ניתן לפתור בקלות או במהירות, והאם פתרונה יסייע לפתרון ... מהי הבעיה השורשית היא על ידי חקירה לעומק של הבעיות שהאדם מציג. אליעד כהן מסביר שיש להסתכל על מכלול הבעיות שהמטופל מביא ולנסות לזהות את הקשרים ביניהן - לשאול שאלות כגון מה הוביל לבעיה הזאת? והאם יש משהו משותף לכל הבעיות האלה?. באמצעות התהליך הזה, אפשר לזהות את הבעיה השורשית שתפתור או תקל גם על ... לפתור בעיות שורשיות? מאיזו בעיה להתחיל לטפל? מכנה משותף בין בעיות הדרכת מטפלים מקצועית איך לזהות בעיות שורש? איך לקבוע סדר עדיפויות בפתרון בעיות? מהי השאלה הכי חשובה בטיפול? ...

... - איך אפשר למצוא תשובות לשאלות על ידי שתיקה? לפעמים כאשר האדם נתקל בשאלות שאין לו עליהן תשובה, לפעמים על האדם לדעת לשתוק. ... זה שהוא שותק ונותן לדברים להסתדר מעצמם, על ידי זה הדברים מסתדרים מעצמם. כי לפעמים יש לאדם שאלות מוצדקות, שעליהן אפשר למצוא תשובה. כי מאחר שהשאלה היא נכונה, לכן אפשר למצוא לה תשובה. אבל, ישנם מצבים שבהם האדם מגיע לשאלות שאין לו עליהן תשובה. וכמה שהאדם ינסה למצוא תשובה, הוא לא ימצא תשובה. והסיבה שהאדם לא מסוגל למצוא תשובות לשאלות האלו, היא משום שאין להן תשובה. וכיצד זה יתכן שלשאלות האלו אין תשובה? ואם אין להן תשובה, אז מהו ההסבר לקיום הפרדוקס שיוצר אותן? אלא שלכל שאלה יש תשובה. אבל לפעמים יש שאלות שהם רק נראות כמו שאלות. ולפעמים יש לאדם שאלות, שהן כלל לא שאלות. וכל השאלה כולה, נובעת מכך שההסתכלות של האדם על המציאות היא לא נכונה. ומצד האמת אין בכלל שאלה. ואם אין שאלה, אז איך תהיה תשובה?! כי תשובה אפשר למצוא, רק כאשר יש שאלה. אבל אם אין שאלה, אז איך נמצא תשובה?! ולפעמים האדם מגיע לשאלות כאלו, שאין עליהן תשובה. ולא משום שהמציאות שלנו לא מובנת, אלא משום שהאדם שואל שאלה שהיא בכלל לא שאלה. ובגלל שהשאלה בכלל לא קיימת, לכן אי אפשר למצוא תשובה לשאלה הזאת. וכאשר האדם מגיע לשאלות שאין לו עליהן תשובה, לפעמים על האדם להבין שיכול להיות שבכלל אין כאן שאלה. וכל השאלה כולה היא דמיונית בלבד. ולכן אין עליה תשובה. אך בוודאי שיש הסבר כלשהו לעניין. הסבר כזה שהוא לא תשובה לשאלה, אלא שהוא גורם לכך שבכלל לא תהיה אפשרות לשאול את השאלה. כי גם כאשר יש תשובה, עדיין יש גם שאלה. ואם התשובה מבוססת על מידע כלשהו, הרי שאם המידע הזה ישתנה, הרי שהשאלה יכול לחזור. והתשובה, היא ההשלמה של ה

... האם המשמעות של יקום מקביל היא שאין צורך במאמץ? נושא נוסף שעלה במהלך השיחה הוא השאלה כיצד להתמודד עם מאמץ בחיים. אליעד טוען שלפי הבנתו, ברגע שנבין שכולנו חיים בו - זמנית את כל האפשרויות, נבין שלמעשה אין לנו צורך במאמץ, שכן כל מה שאנחנו רוצים נמצא כבר ... שקורה בחלום הוא מציאות? האם כל מה שיכול להיות קיים, קיים? מה המשמעות של המפץ הגדול? שאלה: מאיפה באים חלומות, ומה המשמעות שלהם? אליעד: אתה קיים, ותמיד התודעה שלך חווה משהו. כרגע אתה חווה משהו מסוים ובשינה אתה חווה משהו אחר. הרעיון הוא, שהחלום לא שונה ... לך בדיוק כמו שזה מציק לך כאן. אין הבדל בסופו של דבר בין החלום למציאות. עכשיו, אתה שואל מאיפה זה בא? כמו שאני מבין, בשורש אין שאלה, כי אין הבדל בין שום דבר לשום דבר, אז אין מה לשאול. אבל למטה יש לנו אין סוף עולמות, שקיימים בו זמנית, יש אין סוף יקומים מקבילים. שאלה: מה זה יקומים מקבילים? אליעד: אתה רואה שיש פה מקום, ככה יש מקום כזה משוכפל אין סוף פעמים. על אותו מרחב מקום יש עוד עולמות. זה כמו שאני אגיד לך שיש פה עשרה שולחנות ... רק אופציות. זה לא שונה בעיקרון אם אתה נמצא פה, או מדמיין שאתה נמצא במקום אחר. וכשאתה שואל, מה המשמעות של החלום? התשובה לגבי השאלה הזאת, היא כמו שאתה מתייחס למציאות שלך. החלום בא לך מאותה סיבה שהמציאות באה אליך. מה המשמעות של החלום? בדיוק כמו המשמעות של מה שקורה לך במציאות. אין הבדל בין החלום למציאות. שאלה: אבל בחלום אני לא דומיננטי. אליעד: כאשר אתה מתעורר מהחלום, אתה מבין שבחלום לא היית דומיננטי, אבל כאשר אתה חולם, אתה לא יודע שאתה לא דומיננטי, אתה דווקא מאוד דומיננטי בחלום. תוך כדי החלום, אתה עושה הרבה דברים, אתה לא יודע שאתה בחלום. שאלה: האם החלום עצמו הוא יקום מקביל? אליעד: נכון, יש אין סוף יקומים מקבילים. למשל אתה רואה סרטים מצוירים, זה יקום מקביל. בעיקרון הכל קיים, כל הזמן, בכל מקום. בשורש אין הבדל. כל מה שיכול להיות קיים, קיים. וכל מה שלא יכול להיות קיים, גם הוא קיים. שאלה: יש כאלה שחושבים שהחלום הוא תוצאה של מה שקרה לך מקודם. אליעד: זה נכון מהיבט מסוים. גם בעולם שלנו יש סיבה ותוצאה, וגם בעולם החלום יש סיבה ותוצאה. אבל על פי כן יש אין סוף ... תואר ראשון, אתה למעשה חושב על מישהו כמוך ביקום מקביל שעושה עכשיו תואר ראשון. עכשיו השאלה היא, מה נותנת ההבנה הזאת? שאתה מתייחס אחרת לחיים שלך פה. כי אם אתה בטוח שמה שיש כאן, זה ככה זה וזהו זה, אז אתה נאחז מאוד חזק בצורה. הצורה הזאת חייבת להיות ככה, שהצורה לא ... רוצה יש לו את זה עכשיו, הוא במו עיניו רואה שיש לו את זה, אז זה משחרר אותך מהרצון. שאלה: זוהי בטוח אשליה, איך אני יכול להיות בטוח שזה נכון? אליעד: על ידי זה שלא תשקר ותגיד שזה בטוח אשליה, אולי זה נכון, אתה לא יכול להיות בטוח שזה לא נכון. האם אתה בטוח שאין לך הכל, אולי יש לך ואתה לא יודע? שאלה: אולי. אליעד: אם אתה אומר שאין לך, אין אפשרות לעזור לך, וגם זאת לא האמת. תגיד, כרגע אני חווה שאין לי. יש שני צדדים למטבע, האחד שאתה חווה שכול מה שאתה רוצה, אז יש לך ... האחדות, שהכל אחד. והפרספקטיבה השנייה שיש לי את זה ואין לי את זה ואני רוצה דבר מסוים. שאלה: מה זה עוזר לי? אליעד: יש משהו שאתה רוצה? למשל ווילה בקיסריה. אני נותן לך ווילה בקיסריה, מה אתה עושה בה? חי בה, אוכל וישן בה. תכלס מה הווילה בקיסריה נותנת לך? את רוצה את ... בווילה בקיסריה, דמיין את כל התרחישים שלך, דמיין שיש אין סוף סרטים ואתה נמצא באחד מהם. שאלה : למה הוא נמצא רק פה? אליעד: לא, הוא נמצא גם פה, וגם בסרט אחר, יש אותך בכל הסרטים. ואתה רואה גם את הסרטים האחרים. אז אם עכשיו היית יכול לראות את כל הסרטים, והיית יכול ... אז לא היה משנה לך באיזה סרט אתה עכשיו, היית חווה שבין כה וכה אתה נמצא בכל הסרטים. שאלה: האם זה באופן מוחשי? אליעד: מוחשי כמו פה, אולי גם כאן זה דמיון? שאלה: איך יודעים זאת? אליעד: אם האדם יזכך את המוח שלו. אני למעשה טוען שתפיסת המציאות שלך שגויה. אתה כמו עיוור שרואה רק צבע אחד בשעה שיש מאה צבעים. שאלה: אם זה כך, אז לא יהיו לי שאיפות בכלל. אליעד: יש שני צדדים למטבע, בצד אחד אתה תמיד תחווה שלמות, כי לא יוכל להיות חסר לך שום דבר, כי יש לך את כל הצורות. ובו זמנית יש עוד ... הבחירה שלך. האם אני רוצה להיות אלוהים לפני הבריאה או שאני רוצה להיות אחרי הבריאה. השאלה היא איך לחוות את זה? זה לא משהו ששמעתי באיזה שהוא מקום, ואמרתי לעצמי, איזה רעיון נפלא, כדאי למכור אותו. זוהי הבנה שהבנתי בסוף, אתה עובר זיכוך פנימי, אתה אומר תמיד את ... תצא מהקיבעון שאומר, רק זה, ותצא אחורה ותראה את כל האופציות, ואז היכן שתרצה אתה תהיה. שאלה: לפי מה שאתה אומר, אז מדוע להתאמץ? אליעד: נכון, גם אני בעד שלא להתאמץ. מי שרוצה להתאמץ שיתאמץ. אתה באת לכאן כי אמרת שאין לך כוח להתאמץ, אז הסברתי לך איך לא להתאמץ. שאלה: איך לא מתאמצים? אליעד: על ידי שתבין שיש לך הכל, וגם אם תשיג עדיין לא יהיה לך. מצד אחד יש לך את כל מה שאתה רוצה, ומצד שני לא יהיה לך אף פעם את כל מה שאתה רוצה. למשל אני ... שאם אתה שותה עדיין אתה נשאר צמא, ובו זמנית אתה יודע שעכשיו שאתה צמא, אתה גם לא צמא שאלה: אז למה אתה שותה? אליעד: אתה שואל למה אני שותה? זה מנקודת המבט שלך, שאתה חווה שקודם לא שתיתי ועכשיו אני שותה. אני טוען שכול הזמן אני אומר את כל מה שאני אומר עכשיו, וכל הזמן אני באמצע לשתות, וכל הזמן אני ... רואה את זה. כמו שאמרתי לך פעם, אם אתה מבין שאתה גם יושב, גם עומד, גם שוכב, אז אתה לא שואל למה אני עושה, כי למעשה אני עושה הכל. אתה אומר, אבל ראיתי שמקודם לא שתית ורק אחר כך שתית, נכון כך ראית, אבל אני חווה את כל האופציות שקיימות כל הזמן בו זמנית. ולמעשה אין שינוי כלל. שאלה: אתה לא שם לב שאתה שותה? אליעד: אני שם לב שאני שותה, אבל אני יודע שבאותו זמן אני גם רוקד ואוכל וכו. שאלה: אז למה בכל זאת אתה שותה? אליעד: אני לא מנסה לשתות, אני כל הזמן שותה וגם כל הזמן לא שותה, בו זמנית. שאלה: למה אני רואה אותך עושה רק פעולה אחת? אליעד: מבחינתי אין את השאלה הזאת, כי אני חווה שאתה כרגע רואה שאני עושה גם אין סוף פעולות אחרות. אם האדם חושב שהוא משהו ממשי, אז קשה לו להבין, האם הוא עוד משהו? אבל אם אתה מבין שאתה רק אופציה, אז ... במקביל אליך. ואם אתה הולך עוד לפני הפוטנציאל, ששם הכל אחד, אז שם בכלל אין לך מה לשאול. מה המהות של מה שאני אמרתי עכשיו, שאפשרי המציאות נכלל במחויב המציאות, מה זה אומר? לשבת זה אפשרי, לעמוד זה אפשרי, למה? כי אפשר לשבת או לעמוד. מה מחויב המציאות? שתהיה ...

... להיכשל בלימודים, כי אם אכשל אז אהיה בטוח שלא יצא ממני כלום. ולהלן שאלות לדוגמה שעל האדם לשאול את עצמו, כדי לטפל בפחד וכדי להתמודד עם הפחד מכישלון בלימודים. והכל עפ הנוסחה שהסברתי במקומות אחרים (ניתוח סיבתיות), כאשר המוח חושב שמשהו הוא הסיבה של משהו אחר (התוצאה), יש 3 ... רוצה את זה, לכן אני מפחד להיכשל בלימודים. על המחשבה הזאת אפשרי וכדאי לשאול את השאלות הבאות: שאלה 1 - האם זה שאני חושב שעד עכשיו נכשלתי המון בלימודים, האם זו היא אכן האמת כל האמת ואך ורק האמת? האם באמת עד עכשיו אך ורק נכשלתי המון בלימודים? האם אף פעם לא הצלחתי בלימודים, ... ואך ורק האמת? מי אמר שזאת האמת? אולי עד עכשיו תמיד הצלחתי בלימודים? שאלה 2 - האם זה שאני חושב שעד עכשיו נכשלתי המון בלימודים, מחייב בהכרח את זה שאני אחשוב שזה יחזור על עצמו, שאני אכשל בלימודים גם בעתיד? אולי אפשרי שלמרות שעד עכשיו נכשלתי המון ... אשקיע יותר בלימודים אתן לעצמי צאנס והזדמנות להצליח בלימודים וכיוב? שאלה 3 - האם זה שאני מפחד שאני אכשל בלימודים, האם אני חושב שזה אך ורק בגלל זה שאני חושב שעד עכשיו נכשלתי המון בלימודים? או שמא אני חושב שאכשל ומפחד להיכשל, גם בגלל סיבות אחרות ... רוצה את זה, לכן אני מפחד להיכשל בלימודים. על המחשבה הזאת אפשרי וכדאי לשאול את השאלות הבאות: שאלה 1 - האם זה שאני חושב שאני תמיד נכשל בדברים, האם זאת אכן האמת כל האמת ואך ורק האמת? האם באמת אני תמיד נכשל בדברים? האם אני נכשל בכל הדברים? האם אף פעם לא הצלחתי בשום דבר? האם ... רע להיכשל שוב? אולי זה לא משנה אם אכשל שוב? אולי זה טוב שאכשל שוב? שאלה 2 - האם זה שאני חושב שאני תמיד נכשל בדברים, מחייב אותי בהכרח לפחד מכישלון בלימודים? אולי אפשרי שלמרות שאני חושב שאני תמיד נכשל בדברים, עדיין ואעפכ לא אפחד להיכשל בלימודים? ... יותר בלימודים כדי להצליח שאנסה ללמוד להתמודד עם הפחד שלי מכישלון? שאלה 3 - האם זה שאני מפחד להיכשל בלימודים, האם אני חושב שזה באמת רק בגלל זה שאני חושב שאני תמיד נכשל בדברים? או שמא יכול להיות שזה גם בגלל סיבות אחרות נוספות, שצריך לטפל גם בהן, ... רוצה את זה, לכן אני מפחד להיכשל בלימודים. על המחשבה הזאת אפשרי וכדאי לשאול את השאלות הבאות: שאלה 1 - האם זה שאני חושב שהלימודים מאוד קשים ואני לא רוצה להיכשל בלימודים, האם זאת אכן האמת כל האמת ואך ורק האמת? האם באמת הלימודים קשים? מי אמר שהם קשים? כמה הם קשים? האם אם רק ... קשים? האם זה שהלימודים קשים זה רק רע, אולי יש בזה גם משהו טוב? שאלה 2 - האם זה שאני חושב שהלימודים מאוד קשים ואני לא רוצה להיכשל בלימודים, מחייב אותי בהכרח לפחד מכישלון בלימודים? אולי אפשרי שלמרות שאני חושב שהלימודים מאוד קשים ואני לא רוצה ... אלמד להתמודד עם אתגרים אלמד להתמודד עם קשיים אלמד לא לפחד מקשיים? שאלה 3 - האם זה שאני מפחד להיכשל בלימודים, האם אני חושב שזה באמת רק בגלל זה שאני חושב שהלימודים מאוד קשים ואני לא רוצה להיכשל בלימודים? או שמא יכול להיות שזה גם בגלל סיבות אחרות ... רוצה את זה, לכן אני מפחד להיכשל בלימודים. על המחשבה הזאת אפשרי וכדאי לשאול את השאלות הבאות: או שמא יכול להיות שזה גם בגלל סיבות אחרות נוספות, שצריך לטפל גם בהן, כדי למנוע את זה שאפחד מכישלון בלימודים? שאלה 1 - האם זה שאני חושב שיש לי חרדת בחינות ואז לא אצליח במבחנים ואז אכשל בלימודים, האם זאת אכן האמת כל האמת ואך ורק האמת? האם באמת יש לי חרדת בחינות? האם הכרחי שאפחד בבחינות? ... חרדת בחינות, זה בכלל טוב? האם זה באמת אך ורק רע ללא טיפה אחת של טוב? שאלה 2 - האם זה שאני חושב שיש לי חרדת בחינות ואז לא אצליח במבחנים ואז אכשל בלימודים, מחייב אותי בהכרח לפחד מכישלון בלימודים? אולי אפשרי שלמרות שאני חושב שיש לי חרדת בחינות ואז לא ... הבחינות שיש לי שאלמד לא לפחד מבחינות שאלמד לאהוב את עצמי, גם אם אכשל? שאלה 3 - האם זה שאני מפחד להיכשל בלימודים, האם אני חושב שזה באמת רק בגלל זה שאני חושב שיש לי חרדת בחינות ואז לא אצליח במבחנים ואז אכשל בלימודים? דוגמה למחשבה מפחידה מחשבה מטרידה ... כדי לא להרגיש רע מכך שלא יאהבו אותי על המחשבה הזאת אפשרי וכדאי לשאול את השאלות הבאות: שאלה 1 - האם זה שאני חושב שאם אכשל לא יאהבו אותי + שאני רוצה שיאהבו אותי, האם זאת אכן האמת כל האמת ואך ורק האמת? האם באמת לא יאהבו אותי בכלל? מי לא יאהב אותי? כמה לא יאהב אותי? ... מה אני צריך את האהבה הזאת? האם אני חייב כל כך חייב את האהבה הזאת? שאלה 2 - האם זה שאני חושב שאם אכשל לא יאהבו אותי, מחייב אותי בהכרח לפחד להיכשל בלימודים? אולי אפשרי שלמרות שאני חושב שאם אכשל לא יאהבו אותי, עדיין ואעפכ אפשרי שלא אפחד להיכשל ... אכפת לי אם יאהבו אותי או לא ארצה לדעת להתמודד עם זה שלא אוהבים אותי? שאלה 3 - האם זה שאני מפחד להיכשל בלימודים, האם אני חושב שזה רק בגלל שאני חושב שאם אכשל לא יאהבו אותי + שאני רוצה שיאהבו אותי? או שמא זה גם בגלל סיבות אחרות נוספות, שצריך לטפל גם ... כדי לא להרגיש רע מכך שאשנא את עצמי על המחשבה הזאת אפשרי וכדאי לשאול את השאלות הבאות: שאלה 1 - האם זה שאני חושב שאם אכשל בלימודים אשנא את עצמי, האם זאת אכן האמת כל האמת ואך ורק האמת? האם באמת אשנא את עצמי אם אכשל בלימודים? למה שאשנא את עצמי אם אכשל בלימודים? האם זה ...

... חיצוני יוצרת את ההנחה שבמידה ופריט החיצוני הזה ייעלם, ייפגע גם הערך הפנימי של האדם. כך נוצרות תחושות של חוסר ביטחון. אם לדוגמה אדם שואל את בן זוגו איך הוא נראה, ויש השבח על איך שהוא לבוש, הוא עשוי להרגיש שהאהבה תלויה בלהיראות טוב, ולא להרגיש אהוב באופן עצמאי. מהי הבעיה בהצגת הערכה לפי הישגים? למשל, ... עם תלות רגשית בכבוד או מחמאות חיפוש שלמות פנימית אל מול אישורים חיצוניים מה כל כך מיוחד במושג לפרגן ולמה הוא עולה בחיי היומיום? שאלה: מה בכלל אומרת המילה לפרגן ואיך היא קשורה לארגון החברתי והיומיומי שלנו? תשובה: אנשים אוהבים לשמוע שמפרגנים להם, שנותנים להם כבוד, שמעריכים אותם, שמשבחים אותם, שאומרים ... מפרגן לנו. זה יכול להיות במחמאה ישירה כמו וואו, איזה יופי עשית את זה או בהערכה עקיפה כמו יחס מכבד ונעים. היבט ראשון של כבוד: מתן כבוד שאלה: מה המשמעות של ההיבט הראשון, שבו אדם נותן כבוד לאחר? תשובה: כאשר אנו נותנים כבוד, אנו אומרים למישהו אני מעריך אותך, אתה חשוב בעיניי, אני מכבד את מה שעשית. זה נשמע חיובי מאוד, נכון? הרי פירגון נחשב בדרך כלל כמעשה טוב וחיובי, משהו שעושה למקבל טוב בלב, מחזק ומעצים אותו. היבט שני של כבוד: קבלת כבוד שאלה: מה משמעות ההיבט השני, שבו האדם מקבל כבוד מן האחר? תשובה: כשמישהו מקבל כבוד, זאת תחושה טובה. אומרים לו כל הכבוד, אתה נהדר, אני מעריך את מה שאתה עושה. לכאורה, אין בזה ... אבל כמו שנראה בהמשך, קבלת הכבוד יכולה לטמון בחובה גם בעיות והסתבכויות נפשיות ורגשיות. ציטוט מרבי נחמן: למה צריך להיזהר מן הכבוד? שאלה: רבי נחמן ברסלב מזכיר שבתורה קא בליקוטי מוהרן כתוב שצריך לפחד מהכבוד. מה עומד מאחורי האזהרה הזאת? תשובה: רבי נחמן כותב שצריך להתיירא ולפחוד מן הכבוד, כי כבוד הוא סכנה גדולה עד כדי סכנת נפשות. הוא מדבר על כך שכבוד הוא בחינת מלכות, וכל מי שקיבל כבוד עלול למצוא את עצמו נחקר ונשאל מי זה מלך הכבוד?, ומרוב ביקורת ובדיקה, הכבוד יכול לגרום אפילו למוות, כמובן ברמה הרוחנית או הנפשית. כיצד כבוד עלול לגרום נזק? שאלה: למה הכבוד יכול להיות סוג של מוות ואיך זה קשור לפגיעה באדם? תשובה: כאשר אדם מקבל כבוד, נוצר מצב של ציפיות שמוצמדות אליו. ברגע שמכבדים אותך, אתה עלול להרגיש שאתה חייב ... אם אותו אדם לא עומד בסטנדרט שתלוי בכבוד הזה, הוא עלול לחוש השפלה ופגיעה קשה. הסאב - טקסט של המחמאה: כשמשבחים מישהו, מה באמת קורה? שאלה: הרי מחמאות נועדו לשמח, אז למה בעצם יש בהן בעייתיות סמויה? תשובה: כל מחמאה שולחת מסר סמוי. לדוגמה, אם אומרים למישהי את נראית טוב היום, המסר הסמוי הוא שאם היא לא היתה נראית כך, אולי לא היו מעריכים אותה באותה מידה. זה יכול לעורר אצלה שאלה: אז מה, אם מחר לא אהיה לבושה כך, זה אומר שאני פחות טובה?. דוגמאות מחיי היומיום: מחמאה על לבוש או מראה חיצוני שאלה: איך זה עובד במצבים של בני זוג? למשל, אישה שואלת גבר איך אני נראית היום? תשובה: אם הגבר ישבח ויאמר את נראית טוב מאוד, האישה אומנם תחוש סיפוק זמני, אבל בתוכה יכולה לעלות המחשבה: רגע, אם אני לא אשקיע כך, הוא פחות אוהב ... או בגדים, ייתכן שבאיזשהו עומק, היא תחשוב: אז בלי הלק, אני כבר לא אראה טוב? אני לא מספיק שווה בלעדיו?. פרדוקס הלפרגן אבל לא יותר מדי שאלה: אז מה אמורים לעשות? הרי אם לא מחמיאים בכלל, זה גורם לאדם לחשוב שלא מעריכים אותו, ואם מחמיאים יותר מדי, הוא עלול להרגיש שזו תלות? תשובה: בדיוק בשביל זה יש צורך למצוא ... להיות אני אוהב אותך גם בלי התנאי הזה, אבל בכל זאת אפשר לציין את מה שטוב. דוגמת הילד והציון במבחן: למה כל הכבוד שקיבלת 100 בעייתי? שאלה: מה הבעיה בלהגיד כל הכבוד על הציון 100 לילד? תשובה: כשאומרים לילד כל הכבוד, איזה ילד טוב, קיבלת 100 במבחן, זה עלול לשתול אצלו את המחשבה שאם לא אקבל 100, אני פחות טוב. ... וזה לא נתפס כהישג. אבל ציונים כן נתפסים כהישג, והילד לומד לערוך לעצמו דירוג של כמה הוא שווה לפי התוצאה במבחן. כיצד כבוד גורם לתלות? שאלה: למה בעצם בן אדם מתמכר לכבוד שמרעיפים עליו? תשובה: כשאדם מרגיש שכיבדו אותו, הוא מתחיל לצפות לעוד מאותה תחושה נעימה. ברגע שהוא תולה את הערך העצמי שלו בכבוד או בהערכה ... את הכבוד הזה, שהמעשים שלו כבר לא יקבלו אותה הערכה, ואז נולד מתח תמידי. הבעייתיות בקבלת אהבה מוגזמת: האם יש דבר כזה יותר מדי אהבה? שאלה: אהבה נחשבת לדבר נפלא ומקובל לחשוב שאי אפשר לקבל ממנה יותר מדי. איך בכל זאת זה עלול לגרום לקשיים? תשובה: יש אנשים שמגיעים לטיפול נפשי ומתלוננים שההורים שלהם לא אהבו ... והם התרגלו לרף אהבה גבוה מדי. כשגדלים ומגלים שהעולם לא אוהב אותם באותה עוצמה, הם חווים אכזבה גדולה, בלבול ותסכול. כשאהבה הופכת לשוט: שאלה: איך הכוונה להרעיף על מישהו אהבה כדי להרוס לו את החיים? תשובה: אם מפריזים באהבה או בכבוד, האדם מתחיל לצפות שכל העולם יתייחס אליו ככה. הוא הופך להיות תלוי בתחושה הזו. ... שבה לא כולם מרעיפים עליו שבחים, הוא מרגיש רע מאוד, כי הוא התרגל לרמת אהבה או פירגון לא מציאותית. הקשר בין רצון להיות מאושר לבין סבל שאלה: איך הרצון להרגיש טוב עלול להוביל לסבל? תשובה: ברגע שאדם רוצה להרגיש טוב, הוא מתחיל לרדוף אחרי הכבוד, האהבה, המחמאות וההערכה. אבל בעולם, לא תמיד אנחנו מקבלים את מה ... הכבוד, הוא ייפגע, יכאב, או יחוש מושפל. וכך, הוא סובל דווקא בגלל שחיפש להיות מאושר מבחוץ. המציאות לא מכבדת תמיד: כשאלוהים מחליט אחרת שאלה: מה קורה אם העולם כן מעריך אותנו, אבל המציאות עצמה לא תמיד נותנת לנו מה שאנחנו רוצים? תשובה: כשאדם מקבל הכל בקלות, אפשר לומר שהמציאות מכבדת אותו. אבל ביום שהמציאות ... משהו, הוא ייפול לתהום של אכזבה. כי אם התרגל לקבל כבוד בצורת כל מה שאני רוצה - אני מקבל, כשזה ייפסק, הכאב יגדל. קבלת הכבוד בצורה נכונה שאלה: האם יש דרך לקבל כבוד ולהישאר מאוזנים? תשובה: כן. צריך לזכור שכבוד הוא תנאי חיצוני, ואסור לבסס עליו את תחושת הערך העצמי. כדאי לזכור שגם אם מישהו משבח אותך, עליך לא להישען אך ורק על השבח הזה. חשוב לזכור שהטוב האמיתי שלך לא תלוי בכך. פירגון ושפלת אדם בו זמנית: כיצד זה קורה? שאלה: איך מתיישב הרעיון שכשאני משבח אדם אחד, אני בו זמנית משפיל אותו? תשובה: כי במחמאה ישנה הנחה מובלעת שבלי הסיבה שמשבחים עליה, הוא פחות טוב. כלומר, את נהדרת כי את יפה - יש ... לכן, יחד עם ההעלאה (את יפה!), מגיע סוג של השפלה (את תתערערי אם יום אחד לא תהיי יפה). דוגמה נוספת: ילד שחוזר מבית הספר ומקבל אהבה שאלה: מה רע בזה שאמא אומרת לילד שלה אני אוהבת אותך אחרי יום קשה? תשובה: מצד אחד, זה נפלא לחזק אותו, אבל מצד שני, זה מדגיש לו את הניגוד בין האהבה בבית לבין הסביבה שלא נותנת ... ככל שהפר הוא גדול יותר, כך הוא עלול להרגיש מתוסכל יותר בפעם הבאה שבה לא יקבל אהבה בסביבה החיצונית. האיזון בין תנאים לבין בלי תנאים שאלה: מהי הנקודה שעלינו לזכור לפני שנתחיל לפרגן או לקבל פירגון? תשובה: כבוד ואהבה מותנים לעיתים קרובות בדברים חיצוניים: הצלחה, מראה, עשייה מסוימת, הישגים, יכולות. כשאנחנו ... בלי התוספות הללו. וכשאנחנו מקבלים כבוד, חשוב לזכור שלא בזה תלויה מהותנו העמוקה. סיכום הרעיון: כבוד יכול לבנות - אך הוא גם יכול להרוס שאלה: מה עיקר התובנה מכל הדברים האלו? תשובה: כשאנחנו מפרגנים, כדאי שנעשה זאת במודעות לכך שייתכנו השלכות שליליות על האדם השני, אם הוא יקשר את כל הערך העצמי שלו למחמאה. ... המחמאות והכבוד, כך עלולים לבחון אותך ולראות מה יקרה אם תיפול או לא תעמוד בציפיות. נקודה אחרונה למחשבה: איך לא ללכת לאיבוד בתוך הכבוד? שאלה: אז מה עושים בפועל כדי לא ללכת לאיבוד מול כל המחמאות והכבוד שבאים והולכים? תשובה: צריך תמיד לזכור שהכבוד החיצוני הוא חולף. האושר האמיתי והיציב חייב להישען על תחושה ...

... וכיוב, תמיד האדם מגיע למבוי סתום. מבוי שהוא סתום, לא מחמת שחסר לאדם מידע, אלא מחמת שהאדם מבין, שברמה הלוגית, אין שום אפשרות שהוא ימצא תשובה לשאלה שלו. ונסביר: כי כאשר האדם מחפש את הסיבה הראשונה של כל הסיבות, הוא מבין לפתע, שאין כל אפשרות שהוא ימצא את הסיבה הראשונה של כל הסיבות. משום, שכל סיבה שהוא ימצא, תמיד הוא יוכל להמשיך ולשאול, מה הסיבה שקודמת לה? וכל רצון ראשון שהאדם ימצא אותו בתוכו, הוא תמיד יוכל להמשיך ולשאול, מהיכן הרצון הזה עצמו נובע? וכל משמעות שהאדם ייתן לעולם, עדיין תישאר השאלה, מה המשמעות של המשמעות? ומה התכלית של התכלית? וכאשר האדם מגיע בהבנה שלו, לנקודה הזאת, שבה הוא קולט שהשאלות חוזרות על עצמן במעגלים ללא מוצא, אז האדם נופל לעצבות ולמרה שחורה גדולה. משום שבתוך תוכו, כל ... מאוד רוצה להבין ולגלות מהי הסיבה הראשונה ומה הכוח שמניע את הכל, אך מהצד השני נדמה לאדם, שהוא לא יכול לגלות את הכוח הראשון, כי תמיד יהיה ניתן לשאול, מה היה קודם לכן (עד מי ברא את אלוהים). וזה מה שנקרא מבוי סתום. שבו האדם חושב בטעות, שאין תקווה ושאין שום אפשרות שהוא יצליח להבין את המציאות באמת. אבל, כמובן שיש תקווה ולכל שאלה יש תשובה. ולא רק שלכל שאלה יש תשובה, אלא שמצד האמת, אין שום שאלה כלל. דהיינו, שיש תפישת מציאות, שבה אין שום שאלה כלל בשום נושא בעולם. ולא מחמת שהאדם מתייאש למצוא תשובה, אלא משום שהאדם לא מתייאש למצוא תשובה, ואעפ שנדמה לאדם שאין תשובה, אעפכ הוא נכנס עם הראש בקיר ומגלה שכל חדש, שבו אין שום שאלה כלל. ונסביר לדוגמה את העניין, על השאלה, מהי הסיבה הראשונה. וכפי שכבר ביארתי, יותר מאשר חשוב למצוא תשובות לשאלות, חשוב שהאדם יבין את השאלות עצמן. כי כל השאלות שיש בעולם, שורשן בשקר. ולמה שקר? כי כאשר האדם נצמד רק אל האמת המוחלטת, אז הוא מתחבר לשכל של האחדות, דהיינו, תפישת המציאות שבה הכל אחד, וכאשר הכל אחד, אין שום שאלה כלל. ובמקרה שלנו, כאשר האדם חוקר ומנסה לגלות מהי הסיבה הראשונה, הוא בעצם שואל שאלה שקרית. שאלה שמבוססת על אמונת שקר, אמונה שאומרת שיש הבדל בין יש סיבה לבין אין סיבה. ונסביר את העניין. כי אילו היה האדם תופש את המציאות בצורה כזו שבה לא היה אצלו שום הבדל בין יש, לבין אין סיבה, הרי שממילא לא הייתה לו שום שאלה כלל, מהי הסיבה הראשונה. משום שהמושג סיבה, היה מאבד את המשמעות שלו. ונחדד: כי יש כאלו שחושבים ... סופי, דהיינו, שכל שבו אין סוף ואין גבול בין היש סיבה לבין האין סיבה, הרי שממילא המושג סיבה היה מאבד את המשמעות שלו אצל האדם. ואז ממילא גם השאלה, מהי הסיבה הראשונה של כל הסיבות, הייתה נעלמת גם היא. ולא שהאדם היה מוצא תשובה לשאלה, מהי הסיבה הראשונה של כל הסיבות. כי כל תשובה שהאדם ימצא, דהיינו, כל מסובב של כל הסיבות, תמיד נוכל לשאול מה קדם לו, דהיינו, מי ברא את אלוהים, ומהי המהות של המהות וכיוב. אך אם האדם נמצא בתודעה, שבה ... לדוגמה כאשר האדם חווה את המושג סיבה, בדיוק כמו שהוא חווה את המושג סבהנסבה דהיינו, מושג חסר משמעות כלשהו, הרי שבמקרה הזה ממילא אין לאדם שום שאלה כלל. וכיוב לגבי כל שאר השאלות שעוסקות בנקודת ההתחלה של המציאות. כגון מהי משמעות המציאות, או מי ברא את אלוהים, או ממה עשויה המהות של המציאות עצמה, או מהי תכלית החיים. שלכל השאלות האלו, לא יכולה להיות תשובה סופית, כי תמיד יהיה ניתן לשאול מה יש מעבר לתשובה הסופית ומה היה לפני נקודת ההתחלה ואחרי הנקודה הסופית. והתשובה לכל השאלות האלו, מגיעה אך ורק על ידי הבנה שלמה, שבה המושגים והנחות היסוד של השאלה נעלמות. וכאשר המושגים שעליהם מבוססת השאלה נעלמים, אז ממילא נעלמת גם השאלה עצמה. ואיך יכול להגיע האדם לנקודת מבט, שבה המושגים שעליהם מבוססות כל ה

שאלה שהיא תשובה, יש או אין, טיפשות + שקר חזל + היהדות, אחד אמת שקר טוב או רע, סם החיים וסם המוות מהי השאלה הראשונה והאחרונה שצריך האדם לשאול? אליעד כהן מסביר שהכל מתחיל בשאלה, אך כל שאלה של האדם היא בעצם סוג של חיסרון. כשאדם אומר אני רוצה משהו, הוא למעשה שואל אם זה טוב או רע עבורו. כל דבר שהאדם חווה הוא למעשה סוג של ספק או שאלה, חוויית חיסרון פנימית. לכן, שאלה תמיד מגיעה מתוך חוויה של חיסרון, והתשובה משלימה את אותו חיסרון. אם אדם חוקר את כל השאלות עד השורש שלהן, הוא מגיע לשאלה האחרונה והבסיסית ביותר שהיא השורש של כל השאלות כולן. השאלה האחרונה הזאת היא שאלה שהשכל לא יכול לענות עליה, משום שהשכל הרגיל לא מסוגל להכיל בתוכו דבר והיפוכו. איך יש ... של אליעד הוא השאלה: איך היש נובע מהאין? או איך יש ואין יכולים להתקיים בו זמנית?. לפי אליעד, השכל האנושי ... גם שולחן וגם עץ. השאלה הפנימית יותר היא: האם המהות של השולחן והעץ קיימים בנפרד, או שהם דבר אחד? כשהאדם מתעמק ... מסתירות מהאדם את השאלה הבסיסית והחשובה ביותר: איך נוצר הרצון? או מהי המהות של היש והאין?. הוא מבקר את הגישה ... שבה יש כביכול עידוד לשאול, אבל בפועל השאלות החשובות באמת נשארות ללא תשובה, או שהתשובות הן תמיד חלקיות ולא נכונות. אליעד מסביר שבגלל ... שכל סבל, ספק או שאלה מגיע מתוך הנחה שיש הבדל בין יש לאין, בין טוב לרע, ובין האדם למציאות. כאשר האדם מבין ... להיות אחד? מהי השאלה הראשונה והאחרונה? מה זה סם החיים וסם המוות? מדוע השכל לא יכול להבין את הפרדוקס? איך ... האמת? מדוע כל רצון ושאלה מגיעים מחוויה של חיסרון וספק? אליעד כהן פותח בכך שכל שאלה שהאדם שואל, כל דבר שהוא רוצה או כל רצון שעולה בו, הם למעשה חוויה של חיסרון וספק. כאשר אדם אומר אני רוצה משהו, הוא בעצם שואל האם הדבר הזה יהיה טוב עבורו או לא. כלומר, כל רצון הוא שאלה סמויה, חוויה של חוסר ודאות וספק בסיסי לגבי מה טוב או מה רע. כשאדם רוצה משהו, הוא בעצם ... להשלים. לפי אליעד, שאלה היא תמיד ביטוי של חוסר, והתשובה היא מה שממלא ומשלים את החיסרון הזה. כל חיי האדם הם שרשרת אינסופית של שאלות, ספקות ורצונות, ומכאן נובעת כל תחושת החוסר, הריקנות והסבל שלו. מהי השאלה האחרונה, השורשית, שכוללת את כל השאלות בעולם? כאשר אדם מתעמק באמת וחוקר את כל השאלות שלו לעומק, הוא מגיע בסופו של דבר ל