... כדאי לבחור בת זוג חזקה או דווקא חלשה? אליעד מתייחס גם לשאלה מהי הבחירה העדיפה בגישה לזוגיות: האם עדיף לבחור אישה חזקה (כפי שהיא מוגדרת בחברה) או דווקא אישה שנתפסת כחלשה, כלומר, רכה, מתמסרת ... רק חלק קטן מהכתוב. מדוע אנשים רוצים להרגיש רע? אליעד מעלה שאלה עמוקה ומעניינת: למה אנשים לפעמים רוצים להרגיש רע? הוא מבחין בין סבל זמני שמטרתו להביא לתוצאה טובה בעתיד, לבין רצון להרגיש רע באופן ... ספק ברצונות הבסיסיים שלו, כמו הרצון להרגיש טוב. הוא ממליץ לשאול את עצמנו מי אמר שאני חייב להרגיש טוב?. באמצעות שאלות מסוג זה, האדם יכול להשתחרר מהתניות עמוקות ולהגיע למצב של חופש תודעתי מלא, מצב שאותו הוא מכנה לצאת מהמטריקס. מהי חוזקה אמיתית של ... לגבר, מתעקשת על דעתה, אינה מתפשרת ולא נכנעת רגשית. הוא שואל אם באמת זו הגדרה נכונה לחוזקה, ומציע נקודת מבט הפוכה לחלוטין. לדבריו, חוזקה אמיתית אינה נמדדת בעקשנות, חוסר תלות או סירוב לוותר, ... חולשה. האם כדאי לבחור בת זוג חזקה או חלשה? אליעד מעלה את השאלה האם גבר צריך לשאוף לזוגיות עם אישה חזקה - כזו שמתעקשת ועומדת על שלה - או עם אישה שנחשבת חלשה, כלומר, גמישה, רכה ומתמסרת בקלות. ... רק חלק קטן מהתוכן. למה בני אדם רוצים להרגיש רע? אליעד דן בשאלה הפילוסופית העמוקה: למה האדם יוצר לעצמו רצונות הגורמים לו סבל? הוא מבחין בין רצון לסבול מתוך ציפייה לעתיד טוב יותר לבין רצון לסבל ... הרצונות המותנים על ידי הבנת השורש של הרצון עצמו. כשהאדם שואל שאלות כמו מי אמר שאני חייב להרגיש טוב?, הוא מתקרב לחופש תודעתי אמיתי ומשתחרר מההזדהות עם הרצונות והרגשות שמנהלים אותו. ... שעומדת על שלה, שלא מתפשרת, ושאינה תלויה באחרים. אך אליעד שואל: האם זו באמת חוזקה? האם היכולת להתעקש על עמדות, לסרב לוותר ולהימנע מהתמסרות רגשית - אכן משקפת עוצמה? אליעד מציע זווית אחרת: חוזקה ... רע? מה ההיגיון מאחורי הרצון להרגיש סבל? השיחה עוסקת בשאלה הפילוסופית: למה האדם רוצה להרגיש רע? יש הבדל בין שני סוגי רצון: רצון לרע מתוך ציפייה שיהיה טוב בעתיד, לבין רצון לסבל כשלעצמו, מתוך הנאה מסוימת ממנו. אליעד שואל: אם אתה אלוהים - למה שתיצור את הרצון לסבל? והתשובה היא: אולי פשוט כי רצית. לא תמיד יש הסבר סיבתי, אלא פשוט רצון ראשוני. הוא מציע להבחין בין השאלה למה יש רצון בכלל? לבין השאלה למה יש רצון להרגיש רע דווקא?. זה נוגע בשורש הרצון עצמו, וברגע שהאדם מצליח להיכנס לעומק השאלה הזו, הוא משתחרר מהצורך להרגיש טוב או רע - הוא כבר לא מזדהה עם הרגש, אלא רק חווה אותו. מהי התחושה של חופש אמיתי - ומה ההבדל בין ... בו - כמו תוכנה שמולבשת על המהות שלו. ברגע שאתה מתחיל לשאול שאלות כמו מי אמר שאני חייב לרצות להרגיש טוב?, אתה מתחיל לנתק את עצמך מהמערכת, כמו לצאת מהמטריקס. אליעד מדמה זאת לאדם ... מהי החשיבות של החוזקה במערכות יחסים? במהלך השיחה, הוצגה שאלה עקרונית לגבי מהות החוזקה והחולשה במערכות יחסים, במיוחד בהקשר של זוגיות. עולה הצעה לפיה החוזקה לא בהכרח נמדדת בכמות הקונפליקטים ... ומהם הדימויים הקשורים למערכת יחסים? הדיון המשיך להתמקד בשאלה מה באמת מחפשים בני הזוג במערכת יחסים ומה משמעותה של הבחירה בזוגיות. נישאל מהו המשמעות של קיום מערכת זוגית - האם זו הדרך בה אנחנו ... האם כל אחד באמת צריך מערכת זוגית? השיחה מתמודדת גם עם השאלה אם כל אדם באמת צריך מערכת זוגית כדי להיות שלם, ומה הם הקריטריונים לבחירת בן זוג. אחת הגישות שהועלו מדברת על בחירה נבונה בבני הזוג ... על הרצון והפנימיות האישית נראה כי חלק מהשיחה עוסקת גם בשאלה מהו המקום הנכון בו האדם יכול לחוות את עצמו בצורה עצמאית ומדויקת. האם היכולת לשלוט ברגשות וברצונות האישיים אכן מביאה לשלום פנימי, או ... מציעה כי הפתרון נמצא בניהול נכון של הרצון, מה שמוביל לשאלות על הבחירה האישית וההבנה העמוקה של עצמך. האם כל אחד יכול לשנות את חוזקתו ועוצמתו האישית? עולה שאלה נוספת אם כל אחד יכול לשנות את התפיסה האישית שלו לגבי חוזקה וחולשה, וליצור לעצמו את האפשרות לבחור את המציאות שהוא חי בה. אחת הגישות ...

... ואישית. האם הידיעה שאין לנו בחירה יכולה לשפר את החיים או לפגוע בהם? אליעד כהן מציע לבחון את השאלה מתוך נקודת מבט חווייתית ולא רק פילוסופית. לדעתו, כאשר נעלמת התחושה של אני נפרד, נוצרת חוויית חופש עמוקה. האדם מתחיל ... מהלחץ ומהאשמה האישית לגבי האירועים שמתרחשים בחייו. האם ללא בחירה חופשית יש משמעות לרגשות שלנו? השאלה שעולה בשיחה היא, מדוע חשוב לנו להרגיש רגשות כמו כעס או אכזבה אם אנו מבינים שאין לנו שליטה אמיתית על האירועים. אליעד ... במאבקים הפנימיים של האגו האישי שלו. האם באמת יש לנו בחירה או לא? אליעד כהן מסביר כי לא מדובר בשאלה של כן או לא. ישנן רמות שונות של תודעה: ברמה אחת יש בחירה, וברמה אחרת אין בחירה כלל. השכל הגדול רואה את שתי האפשרויות בו זמנית. בשכל זה, השאלה האם יש לי בחירה? אינה קיימת כלל, משום שאין שום הפרדה בין האדם לבין המציאות. התשובה האמיתית תלויה תמיד ברמת התודעה של ... מהי בחירה חופשית ומה ההשלכות של ההבנה שאין לנו בחירה? אליעד כהן מעלה לדיון פילוסופי מעמיק את השאלה האם יש לאדם בחירה חופשית והאם קיימת שליטה אמיתית על הרצון. הוא מדגיש שכדי להבין באמת את נושא הבחירה החופשית, יש לשים ... תוצאה של תכנות קוסמי עמוק יותר. האם הבנה שאין בחירה חופשית משחררת או מכניסה לייאוש? המשתתף בשיחה שואל: אם אגלה שאין לי בחירה, האם זה יעשה אותי מאושר יותר או אומלל יותר? אליעד מציע לבחון את הדברים מהיבט חווייתי, ולא רק ... על הרגשות שלו, ולא אחראי אם כואב לו או לא - הכל נעשה לו. האם יש משמעות לרגשות אם אין בחירה? נשאלת שאלה קשה: אם אין לי בחירה, למה שיהיה לי אכפת ממשהו? למה שאכעס אם מישהו ירמה אותי או יריב איתי? התשובה של ... לרגש אישי - אלא ביטוי לרצון הקוסמי שעובר דרכו. אז האם באמת אין בחירה חופשית? אליעד לא עונה על השאלה הזו בצורה חד - משמעית. הוא מסביר שיש רמות שונות של תודעה. ברמה אחת יש בחירה, וברמה אחרת אין. והשכל הגדול רואה את שתי האפשרויות בו זמנית. זהו השכל שבו אין אפילו את השאלה האם יש לי בחירה?. במצב זה - אין משמעות לדיון, כי הכל נכלל בתוך הכל. לדבריו, החוכמה היא לא להיאחז לא באמונה שיש בחירה ... ההרצאה עוסקת בניתוח המושג בחירה חופשית דרך שיחה דינמית בין אליעד לבין אדם אחר, בה אחד מעלה שאלות פילוסופיות העוסקות בבחירה ובתודעה האנושית, ואליעד משיב תוך הצגת נקודות מבט שונות על הרעיון של חופש הרצון. התשובות ... הגנה, והבנה של המהות הפנימית של כל אחד. השיחה חורגת מדיון על הפילוסופיה של בחירה חופשית ומפנה אל שאלות על האמת, האחיזה במציאות, והאם באמת יש לנו שליטה על הרצון. האם יש לנו שליטה על הרצון שלנו? הדיון מתחיל בשאלה האם באמת יש לנו רצון חופשי. אחד הדוברים טוען כי אין בחירה חופשית ואומר שהרצון עצמו לא באמת שייך לו, כי הוא נתון לשליטה ... של ניתוק, אובדן משמעות או חופש. ההבנה הזו עשויה לעורר תחושת שחרור או לחילופין חוסר אונים. כל שאלה על הבחירה החופשית מעלה גם את השאלה על משמעות החיים ומטרת קיומנו. האם הרגשה של חוסר בחירה תוביל אותנו לסבל או דווקא לחופש אמיתי? האם אנחנו באמת בוחרים מה לעשות? כחלק מהשיחה, השניים עוסקים בשאלה אם אנחנו באמת בוחרים מה לעשות בחיינו או שמא כל פעולה היא תגובה למניעים חיצוניים. כאן נדונה האידיאה של המציאות מחליטה ... כל צעד בחקירה מבהיר יותר ויותר את הדקויות שבהן פעולותינו נתונות להשפעות חיצוניות, דבר שמוביל לשאלות על משמעות החיים ומציאותן. אחד הדוברים מעלה את השאלה, כיצד אנחנו יודעים אם אנחנו בוחרים, אם כל פעולתנו נראית כאילו היא חלק מהתהליך שבו אנחנו משתתפים, אבל לא באמת שייכת ... אחרי משמעות ושליטה. האם נוכל להרגיש יותר טוב אם נבין שאין לנו בחירה? ההרצאה מתרקמת גם סביב השאלה האם הבנת חוסר הבחירה עשויה להוביל לתחושת חופש ושלווה פנימית. הדוברים טוענים כי ייתכן שלבני אדם תהיה פחות חרדה כאשר הם ... שלה להיבטים רוחניים, פילוסופיים ומנטליים. כל דיון על חופש הרצון מוביל להבנה ששאלת הבחירה אינה שאלה פשוטה, ושההבנה על חופש זה עשויה לשנות את הדרך בה אנו תופסים את מציאותנו ואת עצמנו. בחירה חופשית - מה זה? האם יש לנו ...

... העולם יש מאין? מהי חוויית הזמן? למה הרגע הנוכחי הוא כפי שהוא? מה המשמעות של סיבתיות? האם הרגע הזה הוא תוצאה של הרגע הקודם? בשיחה עם היועץ המומחה אליעד כהן עולה שאלה מרכזית שעוסקת בנושא הסיבתיות: האם כל רגע נתון הוא תוצאה הכרחית של הרגע הקודם, או שכל רגע עומד בפני עצמו ללא תלות ברגעים הקודמים? המשתתף תוהה לגבי הרגע הנוכחי שלו ושואל : למה כרגע הוא ככה? למה אני מחפש רגעים אחרים שיסבירו לי למה כרגע זה ככה?. השאלה מעידה על הרצון להבין האם התשובות לשאלות בהווה חייבות להסתמך על העבר, או שההווה יכול להתקיים בצורה עצמאית לחלוטין ללא קשר למה שקרה לפניו. מה הקשר בין השאלות על סיבתיות לבין בריאת העולם? השיחה עוברת במהרה לנושא של בריאת העולם, כאשר המשתתף מתעניין בקשר שבין השאלה למה העולם קיים כפי שהוא כרגע לבין התפיסה של בריאת העולם. המשתתף שואל: אם רציתי תשובה לשאלה מי ברא את העולם, האם זה מסביר לי למה העולם כזה כרגע?. אליעד כהן עונה על כך באופן ביקורתי ושואל בחזרה: מה זה בכלל בריאת העולם? מי המציא שיש בכלל בריאה?. אליעד טוען שאי אפשר באמת לתפוס את רעיון ... המחשבה שמשהו נוצר מאין היא אבסורדית ולא נתפסת בשכל האנושי. אליעד מדגיש כי אפילו אם נקבל באופן זמני את רעיון הבריאה (לדוגמה, המפץ הגדול), עדיין זה לא יפתור את השאלה של למה המציאות ברגע הנוכחי היא כפי שהיא. הוא אומר: אם אתה חושב בהיגיון אתה בכלל לא תגיד שהוא נברא, ... יש מאין, הרי שמנקודת המבט הזו, הכל יכול להיות. ולכן כל רגע הוא בפני עצמו ולא המשך של הרגע הקודם. ולכן מי שמאמין שהעולם נוצר יש מאין, הרי שמנקודת מבטו תמיד אפשרי לשאול, למה כרגע המציאות כך או אחרת. כי אם העולם יכול להיווצר יש מאין, הרי שכל רגע יכול להיות עולם חדש ... שהבנו סיבה? המשתתף מציין באופן ברור את ההבדל בין להבין סיבה לבין התחושה הרגשית שנלווית לכך. הוא אומר: אם קיבלתי את הסיבה באופן מלא, היא אמורה להעלים לי את השאלה. כלומר, אם האדם קיבל תשובה שלמה ומלאה לסיבה, לא אמורה להיות לו יותר שאלה פנימית לגבי הנושא. אך בפועל, הוא מודה, לעיתים קרובות השאלה הפנימית ממשיכה להטריד אותו גם לאחר שקיבל הסבר אינטלקטואלי מלא. אליעד מסביר כי אם האדם באמת מאמין ... הוא אומר: אם אומרים לי שהבן אדם לא יצא מהמים כי טרף אותו כריש, אם זה מספק אותי, אני מבין איפה האיש - בתוך הבטן של הכריש. לכאורה, זו תשובה פשוטה וברורה. אך אליעד שואל, האם התשובה הזו באמת מחייבת שהאיש עדיין בבטן הכריש ברגע זה? אם כל רגע עומד בפני עצמו, מדוע לא יכול האדם פשוט להופיע מחדש באופן אחר, ללא קשר לכריש שטרף אותו קודם? השאלה של אליעד מדגישה את החשיבה הרדיקלית: אם באמת מאמינים שכל רגע בפני עצמו, אז שום דבר מהרגע הקודם לא ... מציאות האדם לא מאפשרת באמת תפיסה מוחלטת של ניתוק בין רגע לרגע. החוויה של המציאות היא לא שכל רגע בפני עצמו. אתה חווה זמן, הוא אומר באופן חד משמעי. מדוע עדיין יש שאלות גם אחרי שמקבלים תשובה? המשתתף חוזר ושואל מדוע גם לאחר שהוא קיבל הסבר ברור ולוגי עדיין קיימת שאלה פנימית: אז למה כרגע הוא כך ולא אחרת?. אליעד עונה שהשאלה מתקיימת רק אם האדם מאמין שהמציאות יכלה להיות שונה ממה שהיא כרגע. השאלה מדוע משהו קיים כפי שהוא קיימת רק אם האדם תופס שהייתה אפשרות אחרת. אם אין אפשרות אחרת, כלומר, אם הרגע הנוכחי נתפס כמחויב, השאלה פשוט לא קיימת. אך אם הרגע נתפס כאופציונלי, תמיד ניתן לשאול למה דווקא ככה?. האם אפשר באמת לתפוס שכל רגע מנותק מקודמו? בסיום השיחה, אליעד מציין שבעוד שאפשר ... רגע נתפס כתוצאה של הרגע הקודם, תשובות שמבוססות על העבר יכולות לפעמים לספק את האדם. אם כל רגע נתפס כעומד בפני עצמו, שום הסבר סיבתי שמתבסס על העבר אינו מספק באמת. השאלה למה הרגע הזה כך? אפשרית רק אם האדם חושב שהרגע יכול היה להיות אחרת. אם האדם קיבל תשובה מלאה ושלמה מבחינה רגשית ושכלית, השאלה נעלמת. החוויה האנושית הטבעית היא של המשכיות וזמן, ולכן אי אפשר באמת לחוות שכל רגע מנותק מקודמו. מה ההבדל בין יש מאין לבין יש מיש? למה הרגע הנוכחי הוא כפי שהוא? האם כל סיבה באמת עונה על השאלה? האם הזמן באמת קיים? מה המשמעות של סיבתיות? איך להבדיל בין סיבה הכרחית לסיבה מקרית? ...

... רוצה שיהיה כתוב בהסכם הממון שהוא רוצה לערוך. דהיינו, שיש שאלות שהלקוח שואל, על הצרכים שלו, שקשורות לקבלת ההחלטה שלו, האם בכלל הוא רוצה לרכוש את המוצר הזה באופן כללי. יש גם שאלות וצרכים של הלקוח, שאמורים לגרום לו לרצות לרכוש מאיתנו ולא ממישהו אחר. אבל יש צרכים של הלקוח, שקשורים לשאלה, של מה יהיה כתוב בהסכם ברמה הפרטנית, במידה והוא ירכוש מאיתנו את השירות. עכשיו, את הצרכים האלו נרצה לדעת, בוודאות, אחרי שהוא יהיה לקוח משלם, אחרי שהוא יחתום על ... ואז לא תהיה עסקה. או לדוגמה: הלקוח רוצה לקבל יעוץ עסקי. אם נשאל אותו לפני רכישת השירות, מה בדיוק הוא רוצה לדעת לפרטי פרטים ונגרום ללקוח להבין שיש לנו את התשובה לפרטי פרטים, אז הלקוח יהיה בטוח שאנחנו יכולים לעזור לו ביקום ... ומילוי צרכים. וכמובן שכל מקרה לגופו. בכל מקרה במהות, כל שאלה שיש ללקוח, כל צורך שיש ללקוח, צריכים לעשות הפרדה, האם זאת שאלה שאמורה לסייע ללקוח להפוך להיות לקוח משלם ולרכוש את המוצר, או שזאת שאלה שקשורה לאספקת השירות והמוצר אחרי שהלקוח ישלם. נניח שאנחנו מוכרים דירה ללקוח. הגיוני לפני שהלקוח יחתום על בקשת רכישה, שנדע כמה חדרים הוא צריך, מה התקציב של ... שצריך לדעת לפני הרכישה, כדי לסגור עסקה עם הלקוח. אבל יש שאלות שמיותר להיכנס אליהן לפני שהלקוח הוא לקוח משלם. באותו הקשר, בשיחת מכירה, מי אמור לדבר יותר, הלקוח או איש המכירות? תשובה: כל מקרה לגופו. אבל בעיקרון בהתחלת השיחה, אמור להיות איתור צרכים, שבו איש המכירות שואל שאלות את הלקוח והלקוח עונה תשובות. לאחר מכן, איש המכירות צריך לקחת שליטה על השיחה ולא לתת ללקוח לנהל אותו. דהיינו, יש נקודה בשיחה, שהגיוני שאחרי ... נעשה לאורך כל השיחה. לדוגמה שבכל שלב, ללקוח יכולות להיות שאלות, לדוגמה בשלב שמדברים על המחיר, איש המכירות עושה איתור צרכים עם הלקוח, על התזרים הכספי ויכולת המימון של הלקוח וכולי. וכמובן שהכל דינאמי, אבל במהות, יש את שלב ... לעשות אותו בחוכמה. צריכים לדעת לזהות, איזה צרכים הגיוני לשאול את הלקוח ומה לא? איזה צריכים אנחנו צריכים ליצור אצל הלקוח ואיזה לא? איזה צרכים אנחנו צריכים להתחמק מהם ואיזה אנחנו צריכים להציף אותם? איך לענות על הצרכים של ...

... נסה להתחבר לגורם שאינו משתנה בשום רגע, שהוא בעצם חוט השדרה של המציאות. נסה להבין את המציאות דרך הסיבה שבגללה הדברים כפי שהם. פשוט שב עם עצמך ותשאל שאלות על המציאות, עד שתגיע לכל התשובות האפשריות ועד שלא תישאר לך שום שאלה. אם לא תישאר לך שום שאלה, הרי שהבנת את המציאות, והרי שהבנת מהי התכלית ומה טוב ברגע שלך. כמו כן, להסתכל על הדשא של השכן = תלות רגשית חיצונית. האדם תלוי רגשית במצב חיצוני של המציאות ...

... מי מפחד מקיצוניות? ומהי קיצוניות אמיתית וטובה? שאלה: תכונת האמת, האם היא קיצונית? האם מישהו בגלל זה מתנגד לאמת? הפחד מקיצוניות הוא רק של השקר. אמת = קיצוניות = שלמות. שקר = חוסר שלמות = התפשרות. השקר רוצה שיקבלו גם אותו. מה הוא ... המציאות מקבלת את כולם באחדות גמורה ובשלום מוחלט. שאלה: האם מישהו מבין את המציאות, יותר מאשר היא את עצמה? תשובה: כמובן שלא. האדם הוא רק חלק מהמציאות, והשכל של האדם הוא רק חלק מהשכל של המציאות, כך שלא יתכן שהשכל האנושי יהיה חכם יותר ...

... האם אפשר? איך אפשר? תשובה: אפשר ונסביר איך. שאלה: מה חשוב יותר לאדם, לחזות את העתיד או להיות מסוגל לשלוט בו? תשובה: להיות מסוגל לשלוט בעתיד. אם ... לא היה צורך לנבא את העתיד. במצב כזה התשובה לשאלה מה יהיה בעתיד, תהיה מה שתרצה. בעתיד יהיה מה שתרצה בדיוק כפי שתרצה. כך שלהיות מסוגל לשלוט בעתיד, ... לשלוט במה שיקרה בנקודה כלשהי אחרת בציר הזמן. שאלה: מדוע בעצם שאדם ירצה לשלוט בעתיד? האם העתיד רוצה לשנות את עצמו? מהי התכלית שלשמה רוצה האדם לשלוט ... יקרה, הרי שהאדם היה מרגיש שלמות ביחס לעתיד. השאלה היא: כיצד יכול האדם להגיע למצב כזה של ביטחון עצמי מלא בכך שהעתיד יהיה מושלם וכרצונו? תשובה: על ... הפחד נדמה לך כמוצדק, אל תעצור שם אלא תמשיך לשאול שאלות. לשאול שאלות על המקור של הפחד. זא אתה חייב להבין מהו השורש האמיתי של הפחד ומהיכן באמת הוא ... נסה להבין ממה הפחד הזה עצמו נובע. תמשיך לשאול שאלות על הפחד. אל תקבל את הפחד כמובן מאליו. תחקור את הפחד עד שהוא יעלם. כל זמן שהפחד ...

... היא חלקית בלבד, הדבר הזה יוצר אצלו קונפליקטים שאלות ספקות חוסר הבנה של המציאות = סבל. הרע נוצר כאשר ... ובשלמות. אם תקטין ראש בצורה מלאה ולא תשאל שום שאלה על שום דבר ובאמת תקבל את הדברים כפי שהם ללא שום שאלה אלא מתוך שתיקה מוחלטת, גם אז תגיע אל האושר. העיקר ...

... ועם אינטרסים ונגיעות אישיות, הוא מתרחק מידיעת האמת. כאשר יש לאדם שאלה לגבי משהו, עליו לא לחשוב על ההשלכות של התשובה לשאלה. על האדם לדעת את האמת ולא משנה מה יהיו ההשלכות שלה עליו. כל זמן שיש לאדם אינטרס כלשהו, בפרט אינטרסים שנובעים מאגו וכבוד, האדם מרחיק את עצמו מהאמת. כאשר יש לאדם שאלה ויש לו כמה תשובות אפשריות, על האדם לרצות להגיע אל כל התשובות באותה המידה. אם האדם רוצה להגיע לתשובה אחת ... לגלות שמה שהוא חושב זה הנכון. בכל פעם שהאדם מגיע למסקנה כלשהי, עליו לשאול את עצמו אולי ההפך הוא הנכון ועליו לרצות לגלות שההפך הוא הנכון יותר מכל דבר אחר. הרצון לדעת את האמת בא לידי ביטוי בכך שהאדם תמיד שואל את עצמו ורוצה יותר מכל לגלות שההפך הוא הנכון. כאשר האדם רוצה להתרחק מהשקר עד הקצה האחרון, דהיינו, להגיע ... סובייקטיבית עד הקצה האחרון. כדי להתרחק מהשקר עד הקצה האחרון, על האדם לשאול תמיד אולי ההפך הוא הנכון ולהגיע לרמת ידיעה כזאת שאין לה הפך. כאשר האדם נגוע בנגיעות אישיות והוא מפחד ... עצמו מהאמת. אין דבר טוב מהאמת. כאשר האדם יודע את האמת נעלמות לו כל השאלות והוא הופך להיות אדם שלם ומאושר, כי הוא מבין את השכל של המציאות בכל דבר, מאחר שהוא יודע את האמת ... לרצות להיות צודק ולהתחפר בעמדות ובקיבעון המחשבתי שלו, ולא לפחד לשאול תמיד אולי ההפך הוא הנכון. האמת ככ טובה שאין טוב ממנה. כאשר האדם רוצה לדעת את האמת בשלמות, דהיינו, מבחינתו ...

... לומר שגם ציר הזמן של העולם, גם הוא קיים בתוך ציר זמן אחר גדול ממנו. שאלה : מהי מהותו של ציר הזמן שבתוכו נמצא ציר הזמן שלנו? תשובה: רק אלוהים יודע את התשובה. שאלה נוספת: וציר הזמן של אלוהים עצמו, בתוך איזה ציר זמן הוא עצמו נמצא? דהיינו, מה היה לפני שהיה אלוהים, מי ברא את אלוהים, מה היה לפני אלוהים וכולי? תשובה: ...