... העולם יש מאין? מהי חוויית הזמן? למה הרגע הנוכחי הוא כפי שהוא? מה המשמעות של סיבתיות? האם הרגע הזה הוא תוצאה של הרגע הקודם? בשיחה עם היועץ המומחה אליעד כהן עולה
שאלה מרכזית שעוסקת בנושא הסיבתיות: האם כל רגע נתון הוא תוצאה הכרחית של הרגע הקודם, או שכל רגע עומד בפני עצמו ללא תלות ברגעים הקודמים? המשתתף תוהה לגבי הרגע הנוכחי שלו
ושואל : למה כרגע הוא ככה? למה אני מחפש רגעים אחרים שיסבירו לי למה כרגע זה ככה?.
השאלה מעידה על הרצון להבין האם התשובות
לשאלות בהווה חייבות להסתמך על העבר, או שההווה יכול להתקיים בצורה עצמאית לחלוטין ללא קשר למה שקרה לפניו. מה הקשר בין
השאלות על סיבתיות לבין בריאת העולם? השיחה עוברת במהרה לנושא של בריאת העולם, כאשר המשתתף מתעניין בקשר שבין
השאלה למה העולם קיים כפי שהוא כרגע לבין התפיסה של בריאת העולם. המשתתף
שואל: אם רציתי תשובה
לשאלה מי ברא את העולם, האם זה מסביר לי למה העולם כזה כרגע?. אליעד כהן עונה על כך באופן ביקורתי
ושואל בחזרה: מה זה בכלל בריאת העולם? מי המציא שיש בכלל בריאה?. אליעד טוען שאי אפשר באמת לתפוס את רעיון ... המחשבה שמשהו נוצר מאין היא אבסורדית ולא נתפסת בשכל האנושי. אליעד מדגיש כי אפילו אם נקבל באופן זמני את רעיון הבריאה (לדוגמה, המפץ הגדול), עדיין זה לא יפתור את
השאלה של למה המציאות ברגע הנוכחי היא כפי שהיא. הוא אומר: אם אתה חושב בהיגיון אתה בכלל לא תגיד שהוא נברא, ... יש מאין, הרי שמנקודת המבט הזו, הכל יכול להיות. ולכן כל רגע הוא בפני עצמו ולא המשך של הרגע הקודם. ולכן מי שמאמין שהעולם נוצר יש מאין, הרי שמנקודת מבטו תמיד אפשרי
לשאול, למה כרגע המציאות כך או אחרת. כי אם העולם יכול להיווצר יש מאין, הרי שכל רגע יכול להיות עולם חדש ... שהבנו סיבה? המשתתף מציין באופן ברור את ההבדל בין להבין סיבה לבין התחושה הרגשית שנלווית לכך. הוא אומר: אם קיבלתי את הסיבה באופן מלא, היא אמורה להעלים לי את
השאלה. כלומר, אם האדם קיבל תשובה שלמה ומלאה לסיבה, לא אמורה להיות לו יותר
שאלה פנימית לגבי הנושא. אך בפועל, הוא מודה, לעיתים קרובות
השאלה הפנימית ממשיכה להטריד אותו גם לאחר שקיבל הסבר אינטלקטואלי מלא. אליעד מסביר כי אם האדם באמת מאמין ... הוא אומר: אם אומרים לי שהבן אדם לא יצא מהמים כי טרף אותו כריש, אם זה מספק אותי, אני מבין איפה האיש - בתוך הבטן של הכריש. לכאורה, זו תשובה פשוטה וברורה. אך אליעד
שואל, האם התשובה הזו באמת מחייבת שהאיש עדיין בבטן הכריש ברגע זה? אם כל רגע עומד בפני עצמו, מדוע לא יכול האדם פשוט להופיע מחדש באופן אחר, ללא קשר לכריש שטרף אותו קודם?
השאלה של אליעד מדגישה את החשיבה הרדיקלית: אם באמת מאמינים שכל רגע בפני עצמו, אז שום דבר מהרגע הקודם לא ... מציאות האדם לא מאפשרת באמת תפיסה מוחלטת של ניתוק בין רגע לרגע. החוויה של המציאות היא לא שכל רגע בפני עצמו. אתה חווה זמן, הוא אומר באופן חד משמעי. מדוע עדיין יש
שאלות גם אחרי שמקבלים תשובה? המשתתף חוזר
ושואל מדוע גם לאחר שהוא קיבל הסבר ברור ולוגי עדיין קיימת
שאלה פנימית: אז למה כרגע הוא כך ולא אחרת?. אליעד עונה
שהשאלה מתקיימת רק אם האדם מאמין שהמציאות יכלה להיות שונה ממה שהיא כרגע.
השאלה מדוע משהו קיים כפי שהוא קיימת רק אם האדם תופס שהייתה אפשרות אחרת. אם אין אפשרות אחרת, כלומר, אם הרגע הנוכחי נתפס כמחויב,
השאלה פשוט לא קיימת. אך אם הרגע נתפס כאופציונלי, תמיד ניתן
לשאול למה דווקא ככה?. האם אפשר באמת לתפוס שכל רגע מנותק מקודמו? בסיום השיחה, אליעד מציין שבעוד שאפשר ... רגע נתפס כתוצאה של הרגע הקודם, תשובות שמבוססות על העבר יכולות לפעמים לספק את האדם. אם כל רגע נתפס כעומד בפני עצמו, שום הסבר סיבתי שמתבסס על העבר אינו מספק באמת.
השאלה למה הרגע הזה כך? אפשרית רק אם האדם חושב שהרגע יכול היה להיות אחרת. אם האדם קיבל תשובה מלאה ושלמה מבחינה רגשית ושכלית,
השאלה נעלמת. החוויה האנושית הטבעית היא של המשכיות וזמן, ולכן אי אפשר באמת לחוות שכל רגע מנותק מקודמו. מה ההבדל בין יש מאין לבין יש מיש? למה הרגע הנוכחי הוא כפי שהוא? האם כל סיבה באמת עונה על
השאלה? האם הזמן באמת קיים? מה המשמעות של סיבתיות? איך להבדיל בין סיבה הכרחית לסיבה מקרית? ...