... של האדם תלויה אך ורק בהבנה ולא בעשייה. הוא טוען שבמציאות ישנה הבנה מסוימת שאם האדם יבין אותה לעומק, זה יסיים את כל
השאלות והספקות. ההבנה הזו היא ההכרה בכך שהאדם עצמו הוא אלוהים, כלומר, שהוא והמציאות הם אחד מוחלט, ללא שום הפרדה. מה המשמעות של הכל אחד? לדבריו של אליעד, ... מוחלטים, וממילא אתה חווה גם את הנפרדות וגם את האחדות בעת ובעונה אחת. איך לבצע חקירה פנימית בצורה מעשית? אליעד ממליץ לקחת
שאלות קונקרטיות שמטרידות את האדם ולחקור אותן עד הסוף. לדוגמה, האם לדאוג לעתיד או לא לדאוג? האם צריך לפחד או לא? בחקירה זו האדם בוחן את היתרונות ... מגיע למסקנה שלשני הצדדים יש גם יתרונות וגם חסרונות, ולכן אף אחד מהם אינו טוב יותר מהשני באופן מוחלט. בשלב זה האדם רואה
שהשאלה כבר לא מטרידה אותו, כי הוא הבין שאין הבדל מהותי בין שני הצדדים. לסיכום, אליעד טוען שכל החיפוש והסבל האנושי נובעים מתפיסת מציאות נפרדת, שבה דבר אחד שונה מהותית מדבר אחר. אך מי שחוקר לעומק ומגיע להבנה שהנפרדות היא אשליה ושבפועל הכל אחד, משתחרר מכל הספקות,
השאלות והסבל ומגיע לתחושת שלמות מלאה. איך להגיע לתפיסת אחדות? מה משמעות החיים? איך להשתחרר מתפיסת נפרדות? האם הכל חלום? האם אני אלוהים? איך להפסיק ... בסוף הוא מבין שהכל אחד, ואם הכל אחד, אז ממילא אתה אלוהים. לכן ניקח תהליכים שלך שאת לא מבינה, מה את לא מבינה בחיים שלך?
שאלה: הרבה דברים לא ברורים לי, מה שהכי לא ברור לי זה, מי אני? אליעד: זאת
שאלה פילוסופית, אני
שואל בתכלס, מה הכי מציק לך? האם שום דבר לא מציק לך? אם שום דבר לא היה מציק לך, לא היית באה, נכון?
שאלה: אני לא רגועה. למה אני לא רגועה? כי אני לא מבינה. אליעד: מה את רוצה להבין?
שאלה: מה זה חיים? מה זה החיים האלה? מה המשחק הזה? עשיתי הכל בחיים, ועכשיו כל מה שעשיתי לא חשוב לי, הילדים והכסף שצברתי זה דברים שקיימים, ואני
שואלת, מה זה? אליעד: אני יכול לתת לך הרבה תשובות, אבל שום תשובה לא תיתן לך את האמת, למה? כי כל מה שאגיד, תמיד תשאלי מה זה? וגם אני חוסך לך בזה, שלא יעבדו אליך בתשובות אחרות. יש הבנה שאת צריכה להבין, כל
השאלות שיוצרות את המצוקה, נובעות מתפיסת מציאות מסוימת, שאומרת שיש אותך למשל בים ויש אותך עם הילדים, אתה חווה שינוי, את חווה הפרדה בין המעשים שלך. יש דבר ... שלך הייתה שונה, שבה לא היית מבדילה בין היום לאתמול לשלשום, למרות שזה לא הגיוני, כי כרגע את חווה שינוי, אז לא הייתה לך
שאלה, מה היא משמעות החיים. את חווה את המציאות בצורה מסוימת, את חווה אני ולא אני, וכל שאר ההפרדות, ואז את
שואלת שאלה, למה יש את ההפרדה הזאת? למה זה ככה? אז אם לא הייתה לך חוויה של נפרדות, אז לא היית יכולה
לשאול . ואם לא היית יכולה
לשאול, אז אין
שאלה. יכול להיות שאי אפשר להגיע לתפיסה הזאת ואז גזר דינך לסבול, ויכול להיות שאפשר להגיע, אבל שקודם כל תביני במאה אחוז, שאם את מגיעי לזה, אין לך
שאלות, ואם את לא מגיעה לזה, תמיד יהיו לך
שאלות. את צריכה להיות סגורה על זה, כי כאשר את מחפשת, את תפסיקי לחפש דברים שהם לא התפיסה של האחד. כול זמן שאת רואה הבדל בין כסא לשולחן, תמיד תהיה לך
שאלה נוספת, למה ככה, ולמה לא ככה? ותמיד יהיה לך חיסרון. אם אומרים שיש אין, ויש יש, אז תמיד דבר מסוים, הוא לא שאר הדברים. אז כל דבר שיש תמיד חסר לו את שאר הדברים שהם לא הוא. ולכן רבי נחמן כתב, ששלמות יש רק לאלוהים, רק אם דבר והיפוכו זה אחד, יש לך שלמות.
והשאלה הנשאלת היא, איך אגיע לחוויה שאין דבר והיפוכו, שאין דבר שנפרד מדבר אחר? ההיגיון שלנו למעשה, הוא הגדרות, זה להיאחז האמונה או בהגדרה, ... במה שאת מרגישה. זה שאת רואה שיש פה שולחן ושם אין שולחן, זה אומר שיש עוד תפיסה של מציאות, אנחנו לא שוללים את זה, אלא
השאלה היא מה הוא האובייקטיבי? זה שהוא הילד שלך והשני לא הילד שלך, אנחנו לא מתווכחים עם זה, אבל
השאלה היא, מה יש מעבר לזה כן ולזה לא? אם החוויה של האדם היא, רק שזה יש וזה אין, אז הוא נדפק. כי רק זה הילד שלך, והשני לא הילד שלך, אז את מפחדת ודואגת ... וזה ארון, אבל את לא יודעת מעבר לזה. אבל את לא יודעת שמחוצה לנו הכל זה אחד, הכל באותו מקום. זה לא נתפס, אז מה? עכשיו
השאלה היא, האם זה נכון? ואם זה נכון, איך אני זוכרת את זה? ואיך אני חווה את המציאות מהפרספקטיבה הזאת? אבל אם היית חווה שאמנם קיימים יש ואין, אבל באותו ... כל הצורות יהיו מתאימות לך. אני מציע לך לחקור משהו שמציק לך, בתכלס מה שמציק לך זה רק חוויות של נפרדות. אם אלוהים היה בא
ושואל אותך, מה את רוצה? מה היית מבקשת?
שאלה: לדעת הכל, לדעת את האמת. אליעד: מה ממש מציק לך, שאת לא יודעת הכל, שאת לא יודעת את האמת? מה באמת רע לך, כי שם החיפוש יהיה יותר מהיר. אני רוצה שתגדירי לי דבר שמציק לך.
שאלה: אני לא יודעת את האמת לגבי
השאלה, האם אני צריכה לדאוג למחר או לא לדאוג? אליעד: אני טוען שאם תיקחי
שאלה, כמו
השאלה הזאת, ותחקרי אותה עד הסוף, האם את צריכה לדאוג למחר או לא לדאוג? תלכי עם
השאלה הזאת עד הסוף, את חייבת להבין האם צריך לדאוג למחר או לא לדאוג. אם תתחילי לחקור את זה, תגלי שזה ביטוי של