... החופשית בעיני אליעד? הדיבור מתחיל בניסיון להבין את המורכבות שבמצב שבו אלוהים עוסק בהוויה של רצון וידיעה, ובעיקר
בשאלה האם הרצון, הידיעה וההוויה שלו יכולים להיות חלק ממהותו או לא. כאלוהים, הוא מבין את
השאלות הבסיסיות של קיום ורצון. הוא
שואל את עצמו, האם הרצון שלו - אם בכלל יש לו כזה - הוא באמת רצון אישי? איך זה יכול להיות? האם הוא ... כאשר אליעד מציין שמה שגורם לכך שאלוהים קיים הוא ההוויה הראשונה, שהיא אחת ובלתי משתנה. האלוהים יודע שהוא קיים, אך
השאלה היא אם ידיעתו הזאת נובעת מרצון או שהיא משהו חיצוני לרצון. מדוע הידיעה וההוויה הם בלתי נפרדים, ... ברא אותו. אליעד מציין כי זה לא רק שאין רצון ברגע הזה, אלא למעשה גם אין הבחירה - ברגע שבו אלוהים לא ברא את עצמו. הוא
שואל אם זה הגיוני להניח שהוא בחר להיות קיים, כאשר לא הייתה הבחירה לפני הרצון. הרצון עצמו נוצר מתוך ... את הקיום, ובמהותו אין הבחירה - כלומר, הרצון של אלוהים הוא לא רצונו במובן הרגיל של המילה. כחלק מההבנה הזאת, הוא מעלה את
השאלה הגדולה על המשמעות של רצון ופעולה מבלי לבחור. הוא מבצע הבדל בין שני מצבים שונים: אצל אלוהים, ... חלק מאותה אחדות. לסיכום, איך בחירה תופסת מקום במציאות האחדות? בסופו של דבר, כל ניסיון להבין אם יש או אין בחירה הופך
לשאלה שאין לה משמעות, כיוון שאין הבחנה בין צורה למהות, ואין כל אפשרות
לשאול אם יש או אין בחירה. הבחירה אינה קיימת במובן הרגיל, אלא רק מתוך הבנה שהכל הוא חלק מהאחדות הבלתי נפרדת. בחירה חופשית רצון וידיעה הוויה אחת מהות וצורה אלוהים האמיתי הסתרת האחדות מה הבנו בעצם? הבנו שגם כאלוהים, עדיין יש
שאלות. וגם אלוהים
שואל את עצמו, למה יש לי רצון, ולמה אני יודע שאני קיים כאלוהים. למה? כי רק דבר אחד מחויב שיהיה קיים, ... קיימת ולא הרצון והידיעה? כי ההוויה היא אחת, ורק ישות אחת קיומה מחויב. בסוף האדם חווה שהוא כאלוהים רוצה את הכל, ואז הוא
שואל, אני כאלוהים רוצה את הכל, אז למה כאלוהים יש לי רצון? ולמה אני כאלוהים יודע שאני קיים? ואז אתה
שואל , האם אני כאלוהים, זה ברצוני או לא ברצוני? למשל, אני כאלוהים שבורא את העולם, האם אני בוחר את ... צורה, ממש אותו הדבר. למה? כי המהות והצורה הם אחד ממש. אם האדם מצליח להבין בשכל שלו שאין הבדל בין יד לספר, האם אפשר
לשאול בכלל, אם יש לך בחירה? בחירה על מה? מתי יש בחירה? כאשר האדם חווה שיש הבדל בין צורה מסוימת לצורה אחרת, אבל אם אין הבדל בין הצורות, אז אין שינוי, ולכן אין בכלל סיבה
לשאול האם יש בחירה או אין בחירה. האם זה אומר שיש בחירה? לא. האם זה אומר שאין בחירה? לא. זה אומר שאין בכלל
שאלה, אין בכלל משמעות
לשאלה, האם יש בחירה? בסיכומו של דבר, מצד האמת אין הבדל בין הצורה למהות, אין הבדל בין יש לאין, אין הבדל בין שום דבר לשום דבר. ולכן אין משמעות
לשאלה, האם יש בחירה? ואף על פי כן במסגרת זה שאין הבדל, האדם מבין שהוא אלוהים השקרי (השטן) שקיים, ... שהדברים יקרו, ורוצה בסוף שתהיה תודעה מסוימת ספציפית שתחווה שיש לה בחירה חלקית. אתה יודע למה אתה פה? מצד האמת אין בכלל
שאלה, אבל במסגרת התשובה, אתה פה, כי אתה כאלוהים, רוצה שפה יהיה חדר, ורוצה שיהיה מישהו בחדר, שחושב ...