... של אלוהים, בריאת העולם, למה אלוהים ברא את העולם? מי ברא את הפוטנציאל של המציאות? מי ברא את הבורא? האם אלוהים ברא את העולם מתוך שעמום? אליעד כהן מתייחס
לשאלה מדוע אלוהים ברא את העולם, ומדבר על אחת הטענות הנפוצות בנושא - ... והחליט ליצור אקשן - לברוא בני אדם, להכניס טוב ורע למציאות וליצור עניין. אליעד מסביר בפירוט מדוע הטענה שאלוהים ברא את העולם מתוך שעמום אינה הגיונית ואינה פותרת את
השאלה האמיתית. הוא טוען שהבעיה המרכזית אינה בעצם השעמום, אלא במה שמאחוריו - הרצון להפסיק את השעמום. כדי שאלוהים ישתעמם, חייב להיות לו רצון שיהיה לו מעניין. אך כיצד נוצר הרצון הזה מלכתחילה? אליעד מבהיר
שהשאלה הגדולה היא לא למה אלוהים השתעמם?, אלא מה יצר אצל אלוהים את הרצון ... אליעד כהן מדגיש שהשינוי הראשון במציאות לא היה בריאת העולם עצמה, אלא יצירת הרצון של אלוהים. אם הרצון הזה לא היה קיים מלכתחילה, לא הייתה מתאפשרת הבריאה. כלומר,
השאלה האמיתית היא מי או מה יצר את הרצון הראשוני אצל אלוהים. הוא מסביר שהרעיון שאלוהים ברא את הרצון ללא רצון מוקדם הוא בעייתי, מכיוון שגם בריאת רצון מחייבת יכולת קודמת, או לפחות אפשרות מסוימת לרצות. כך הוא חוזר
לשאלה הבסיסית - מי יצר את יכולת הבריאה של אלוהים, או מהיכן הופיעה היכולת הזאת? האם הפוטנציאל לבריאת העולם תמיד היה קיים באלוהים? אליעד כהן ממשיך להעמיק
בשאלה לגבי הפוטנציאל של בריאת העולם,
ושואל אם פוטנציאל זה תמיד היה קיים באלוהים. אם התשובה היא שכן, פירוש ... את הקושי הלוגי בפרדוקס הזה: אם יש באלוהים פוטנציאל של נפרדות, אז הוא כבר לא אחדות מוחלטת, ואם אין בו פוטנציאל כזה, אז איך בכלל התרחשה הבריאה והופיעה הנפרדות?
השאלה הזו חושפת את הסתירה העמוקה בהבנת מושג הבריאה והאחדות. מדוע ההסבר ... לנבראים אינו מספק? אליעד כהן שולל גם את ההסבר שאלוהים ברא את העולם כדי להיטיב לנבראים. הוא מציין שהסבר כזה מניח חוקיות מסוימת - טבע הטוב להיטיב, אך מיד עולה
השאלה מי קבע את החוק הזה? אם אלוהים אינו כפוף לשום חוקיות, לא ייתכן שחלה עליו חובה להיטיב. מכאן עולה
השאלה , מהיכן הגיע טבעו הטוב של אלוהים? ולמה בכלל אלוהים רצה להיות טוב מלכתחילה?
שאלות אלו חושפות שוב שההסברים הנפוצים אינם נותנים פתרון אמיתי לשאלת מקור הרצון או יכולת הבריאה עצמה. כיצד חקירת הפרדוקסים מובילה להבנת האחדות של המציאות? אליעד טוען שמי שיעמיק
בשאלות האלה יגיע בסופו של דבר לתובנה שהכל אחד - כלומר, שבמהות העמוקה של ... לבין מימושו בפועל, בין לפני הבריאה לבין אחריה. הוא מציין שבאמת, ברמה העמוקה ביותר, לא קיים פוטנציאל נפרד או נפרדות מוחלטת אלא הכל אחד מוחלט. לדבריו, העמקה
בשאלות וחקירת הפרדוקסים תגלה לאדם את השכל האמיתי שלפיו הפוטנציאל והנפרדות מתהווים מתוך אחדות מוחלטת, למרות הסתירה הלוגית לכאורה. אליעד מדגיש שוב ושוב שהפתרון האמיתי
לשאלות הללו הוא הבנה שהכל הוא אחדות אחת גדולה ושלמה. למה חשוב להטיל ספק בכל אמונה
ולשאול שאלות ללא פחד? אליעד כהן מדגיש שהדרך היחידה להגיע להבנה אמיתית של המציאות היא לא לפחד
לשאול שאלות, להטיל ספק בכל אמונה קיימת, ולא לעצור בשום נקודה שבה מתקבלת תשובה חלקית או בלתי מספקת. רק מי שמוכן
לשאול מה הסיבה של הסיבה? ולהמשיך לחקור לעומק, יגיע להבנה שבמהות העמוקה ... בו אחדות ונפרדות במציאות מקור הרצון האלוהי ושאלת הרצון בכלל הסתירות הפנימיות בהגדרת אלוהים כיוצר מדוע יש שטוענים שאלוהים ברא את העולם מתוך שעמום? יש הסברים שונים
לשאלה מדוע אלוהים ברא את העולם. אחד ההסברים טוען כי לפני בריאת העולם ... שונות שמנסות להסביר מדוע נוצר הרצון לברוא. למה הטענה על השעמום אינה פותרת את שאלת בריאת העולם? אם אומרים שאלוהים ברא את העולם כי היה לו משעמם, חייבת להתעורר
השאלה מה גרם לאלוהים לחוות שעמום מלכתחילה. שעמום מצריך רצון לעניין, ואם ... מציאות נוספת מלבד אלוהים. מכאן עולה הקושי: האם אלוהים ברא את רצונו ללא רצון מוקדם? כיצד מתהווה היכולת ליצור רצונות, אם לפני כן לא התקיימה אפילו אפשרות של לרצות?
השאלה הזו מחדדת את הבעיה, כי לכאורה צריך להיות גורם שיוצר את הרצון - וגורם זה מחזיר אותנו שוב אל נקודת ההתחלה שבה לא אמור היה להיות שום דבר נפרד מאלוהים. מדוע
השאלה על מקור הרצון ממשיכה להטריד? כל הסבר שנותן סיבה מסוימת לבריאה, כמו שעמום, רצון להיטיב, רצון לגלות מלכות, או כל סיבה אחרת, מציף מיד את
השאלה: מה יצר את אותה סיבה? אם לפני הכל אלוהים היה קיים ללא חלוקה, כיצד הופיע בו פתאום פוטנציאל לשינוי? הטענה אלוהים ברא את רצונו לא פותרת את הקושי, כי אם אין רצון מראש, אין תהליך שמחולל רצון חדש. כמו כן, עולה גם
השאלה מי העניק לאלוהים את יכולת הבריאה עצמה, שהרי היכולת הזו היא כבר סוג של קיום נוסף מעבר למהות המקורית. כיצד בעיית הפוטנציאל של המציאות מחמירה את הקושי? ישנה
שאלה פילוסופית עמוקה: האם הפוטנציאל לקיום העולם תמיד היה קיים בתוך ... הפרדוקס מציג מצב שבו המהות הראשונה אמורה להיות באחדות כה גדולה, שאין בה אפשרות לשום נפרדות, אפילו לא ברמת הפוטנציאל. ובכל זאת, בעולם שלנו כן קיימת נפרדות, ומכאן
שהשאלה נותרת בעינה: כיצד נוצרו בכלל האפשרויות הנפרדות מתוך אחדות מוחלטת? ... על הקושי? הטענה שאלוהים ברא את העולם כדי להיטיב לא עוזרת להבין את מקור הרצון להיטיב. אם אלוהים אינו כפוף לשום חוקיות, כיצד אפשר לומר שעליו חלה חובה להיטיב? גם כאן
נשאלת השאלה מה יצר את טבעו הטוב או את הנטייה להיטיב. בנוסף, ... לאלוהים, אך הם אינם מסבירים מה עומד מאחורי עצם קיומן של אותן הגדרות או מאחורי היכולת לנהוג לפיהן. כיצד העמקה בפרדוקסים מובילה לגילוי שהכל אחד? מי שמעמיק בכל
השאלות הללו - איך מופיע רצון בישות מושלמת שאין בה שום שינוי, איך קיים ... מובילות אל נקודה אחת. הנקודה היא שאין באמת הבדל בין לפני ואחרי הבריאה, בין הפוטנציאל לביטוי בפועל, ובין נפרדות לאחדות ברמה העמוקה ביותר. הגילוי הוא שהכל אחד, וכל
השאלות מתנקזות לתובנה שהמהות של המציאות חורגת מכל חוקיות או הסבר לוגי רגיל. למה לא לפחד
לשאול שאלות ולהטיל ספק בכל אמונה? הדרך להגיע לאחדות אמיתית היא לא לפחד
לשאול שאלות ולערער על כל הסבר שאינו שלם באמת. ברגע שאדם ממשיך ...