... האם יש לחיים מטרה? מטרה מוחלטת, מטרה יחסית, למה יש שאלה למה חיים? למה לחיות? מה הסיבה שיש חיים? למה העולם קיים? למה אלוהים ברא את העולם? מה משמעות החיים? האם יש משמעות מוחלטת לחיים? השאלה למה חיים? או מהי משמעות החיים? מעסיקה אנשים רבים, אך כפי שאליעד כהן מסביר, אין לשאלה זו תשובה מוחלטת. תשובה מוחלטת מוגדרת כתשובה שלא ניתן לשאול עליה שאלות המשך. כל תשובה שתינתן לשאלה למה חיים, תמיד ניתן להמשיך ולשאול עליה עוד שאלות, מה שהופך אותה לתשובה יחסית בלבד. לדוגמה, אם מישהו אומר שהמטרה בחיים היא לממש את עצמך, ניתן לשאול: ולמה צריך לממש את עצמך? ואם אומרים שהמטרה בחיים היא לשרת את אלוהים, אז מיד ניתן לשאול: ולמה אנחנו צריכים לשרת את אלוהים? או למה אלוהים רוצה שנשרת אותו?. אליעד מדגים שהרצף האינסופי של שאלות מראה שאין תשובה סופית ומוחלטת לשאלת המשמעות של החיים. כל תשובה יחסית מובילה מיד לשאלה נוספת. מה ההבדל בין משמעות יחסית למשמעות מוחלטת? אליעד כהן מסביר שקיימות שתי צורות עיקריות של תשובות לשאלה על מטרת החיים: תשובות יחסיות: אלו הן תשובות שמתייחסות למטרות ספציפיות, כמו לחיות כדי ליהנות, לחיות למען העולם הבא, או לחיות כי אלוהים רצה. כל התשובות האלה הן יחסיות משום שתמיד ניתן להמשיך ולשאול עליהן שאלות נוספות. תשובה מוחלטת: תשובה שאמורה לספק הסבר סופי לשאלה, שאין עליה שאלות נוספות. עם זאת, לפי אליעד כהן, תשובה כזו אינה קיימת בפועל, משום שתמיד ניתן למצוא שאלה נוספת. מדוע בכלל אנשים שואלים למה חיים? השאלה למה חיים? או מה מטרת החיים? אינה שאלה תאורטית בלבד. אליעד מדגיש ששאלה זו מופיעה אצל האדם כאשר הוא חווה חיסרון או מצב של סבל וחוסר שביעות רצון מהחיים. כשהאדם טוב לו, הוא כלל לא שואל למה החיים קיימים או בשביל מה צריך לחיות. לדוגמה, אדם שזכה בלוטו לא ישאל את עצמו למה זכיתי?, הוא פשוט יהיה מרוצה. לעומת זאת, אדם שעבר תאונת דרכים ישאל למה זה קרה לי? כי ... סבל או מצוקה. אליעד מציין כי ילדים, לדוגמה, כמעט ולא שואלים את השאלה למה אנחנו חיים? כי הם חיים מתוך חוויה של רווחה בסיסית, ואין להם צורך בשאלות על המשמעות של הקיום שלהם. מהי הדרך הנכונה להתמודד עם שאלת משמעות החיים? במקום לחפש תשובה פילוסופית לשאלה שאין לה סוף ואין לה תשובה מוחלטת, אליעד כהן מציע גישה מעשית הרבה יותר. הוא ממליץ לאדם לשאול את עצמו שאלה פרקטית: איך אני יכול לגרום לעצמי להרגיש טוב?. לפי אליעד, אם אדם יתמקד בלשפר את איכות חייו ולהרגיש טוב, שאלות המשמעות יאבדו מחשיבותן. זאת מכיוון שה

... הנאה מינית מסרטי סקס? איך משפיעה צפייה בסרטי סקס על האושר שלך? האם מזיק לצפות בסרטי פורנו? למה אנשים נהנים מסרטי סקס ומה הנזקים האפשריים? אליעד מתחיל בהצגת שתי שאלות מרכזיות בנוגע לצפייה בסרטי סקס: למה אנשים נהנים מצפייה בסרטי סקס? והאם יש ... להבחין בין דמיון למציאות. בעד ונגד צפייה בסרטי סקס איך נוצרת התמכרות לסרטי סקס? מה המחיר של צפייה בסרטי סקס? הבדל בין דמיון למציאות נזקים אפשריים של צפייה בסרטי סקס שאלה: מהן שתי השאלות שעולות בנוגע לסרטי סקס? התוכן מציג שתי שאלות מרכזיות. השאלה הראשונה היא: למה אנשים נהנים מצפייה בסרטי סקס? השאלה השנייה היא: האם זה טוב או רע לראות סרטי סקס, או מהם הנזקים האפשריים שעלולים לנבוע מצפייה בסרטי סקס? בנוסף, מודגשת גם השאלה כיצד הסיבה שבגללה אנשים נהנים מצפייה בסרטי סקס משפיעה על היתרונות והחסרונות של הדבר. שאלה: מה זה בעצם סרטי סקס וכיצד אנשים מגיבים אליהם? יש סרטים שמישהו עושה בהם ... רואים את הסרטים הללו ומרגישים שהם עושים להם טוב. אם אין לאדם הנאה מצפייה, זה לא הנושא הנוכחי. אבל מניחים שהאדם רואה את הסרטים ועושה זאת כדי להרגיש טוב. עולה השאלה: למה זה גורם לו להרגיש טוב? מה הוא בעצם מקבל מכך שהוא צופה בסרטים של אנשים אחרים שעושים סקס? שאלה: כיצד קשור הדמיון לעניין ההנאה מסרטי סקס? התשובה מורכבת מהרעיון שרוב ... המציאות שהיה רוצה. אם היה באמת קורה לו מה שהוא רוצה, הוא כנראה לא היה צריך סרטי סקס. אבל כיוון שזה לא קורה, הסרט משרת אותו ומאפשר לו להרגיש טוב מדמיון של מצב רצוי. שאלה: למה סרט סקס יכול לעשות לאדם טוב גם כשהוא לא רוצה בדיוק את מה שמופיע בסרט? ... שהוא רוצה. גם אם מה שקורה בסרט לא זהה למה שהוא עצמו רוצה, עצם הצפייה עוזרת לו לדמיין כאילו קורה מה שהוא רוצה שיקרה. לכן ברוב המקרים, סרט סקס עושה טוב בגלל הדמיון. שאלה: איך ההנאה הזו קשורה למנגנון של דמיון לעומת מציאות? ההנאה מסרטי סקס מבוססת ... להבדיל לרגע בין מצב אמיתי למצב מדומיין. אם היינו מוחקים את האפשרות לדמיין, האדם לא היה יכול ליהנות מצפייה, כי המוח שלו היה אומר: זה רק סרט, לא באמת קורה לי כלום. שאלה: אז מהו המחיר האפשרי של ההנאה הזו? המחיר הוא שאם האדם התרגל לטשטש את ההבדל ... גם בחרדות ופחדים על דברים רעים שלא באמת קורים. הוא עלול לומר לעצמו: למה אני מפחד ממשהו שלא באמת מתרחש?, אבל בפועל הוא כבר ממעט להבדיל בין מה שקורה למה שלא קורה. שאלה: כיצד המנגנון הזה עלול ליצור מעגל של התמכרות ותלות בדמיון? האדם שרע לו ... גדלה, אז הוא חוזר שוב לסרטים כדי לדמיין. זה מעגל שיכול להעמיק את התחושות השליליות כשאין לו סרט לצפות בו, או כשהוא לא משיג את מה שהוא חושב שהוא צריך בחיים האמיתיים. שאלה: האם הדמיון תמיד רע? מה קורה עם הטענה שדמיון קיים גם במציאות עצמה? ההסבר ... זה אומר שאני יכול לאהוב את עצמי. אבל זה גם סוג של דמיון, כי האדם עדיין מפרש לעצמו פירושים שאולי לא באמת קשורים לעובדות. כל החיים שלנו מערבים דמיון בצורה כלשהי. השאלה היא רק כמה האדם מודע לזה, ואיך זה משפיע עליו. שאלה: האם סרטי סקס יוצרים בהכרח בעיה של עצלות או פגיעה באפשרות לחפש קשר אמיתי? ... מתרגל שאפשר לא להבדיל בין מציאות לדמיון. לאחר מכן, זה יכול להיות בעייתי גם בנושאים אחרים, כי המוח עלול לדמיין מצבים שליליים כאילו הם אמת, ולהעצים חרדה או דיכאון. שאלה: מדוע מצב הבדידות הראשוני מגביר את הסיכוי לצפות בסרטי סקס? אם אדם מרגיש רע ... לחפש פתרון בדמיון חיובי - סרטי סקס, שמעניקים לו לכמה רגעים תחושה טובה. אבל ההרגל הזה עצמו מחזק שוב את התלות בדמיון ומעמיק את הפירושים השליליים גם על מצב הבדידות. שאלה: האם יש פתרון מוחלט? הרעיון הוא להבחין במנגנון. אפשר להבין שלכל דבר יש ... פנטזיה דמיונית. עם זאת, זה יכול לעלות לאדם בכך שמנגנון הטשטוש בין מציאות לדמיון גורם גם לנזקים בדמות פחדים וחרדות לא הגיוניים, דיכאון ותלות הולכת וגדלה באשליות. שאלה : האם כל הנזקים האלה מחייבים להימנע מצפייה בסרטי סקס? יש לאדם בחירה חופשית. ... מה המחירים האפשריים, ומהן ההשלכות לטווח ארוך על היכולת להבחין בין דמיון למציאות. יש אנשים שאולי עדיין ירצו לצפות, ויש שיבחרו שלא. העיקר הוא להבין היטב את התהליך. שאלה: מהן כמה דוגמאות מטורפות שעלו בקשר לפנטזיה? לדוגמה, יש אנשים שרוצים סקס עם ... קיצונית לפער בין הרצון הגדול של האדם לבין מה שקורה בפועל. לפעמים הסרטים מאפשרים לאדם להרגיש לרגע שהוא מגשים את הפנטזיה הדמיונית הזו, למרות שבמציאות זה איננו קיים. שאלה: מה ההמלצה בסיום? בסופו של דבר, נאמר שכדאי ללמוד את הנושא לעומק, להבין את ...

... ה יכול לברוא אבן שהוא לא יכול להרים? האם אלוהים הוא כל יכול? האם אלוהים הוא אין סופי? האם יש אלוהים? מה זה אלוהים? פרדוקס הכל יכול, האם אלוהים קיים? מהו הבסיס לשאלה האם אלוהים יכול לברוא אבן שהוא לא יכול להרים אותה? השאלה האם אלוהים יכול לברוא אבן שהוא לא יכול להרים אותה? היא פרדוקס תאולוגי שמטרתו להטיל ספק בטענה ... לא כל יכול, שכן חסרה לו היכולת לברוא את האבן. מצד שני, אם הוא יכול לברוא אבן כזאת אך לא להרים אותה, אז גם אז הוא לא כל יכול, כי נמצאה פעולה שהוא לא יכול לבצע. השאלה מציבה אתגר תאולוגי ופרדוקס לוגי: האם באמת יש יישות שיכולה להיות כל יכולה, בעלת יכולת בלתי מוגבלת בכל תחום? האם השאלה מעלה את הספק בטענה שאלוהים כל יכול או האם היא מציבה בעיה למושג כל יכול? השאלה עשויה להיות לא רק על אלוהים עצמו, אלא גם על המושג של כל יכול. למעשה, השאלה עשויה להטיל ספק במושג עצמו של כל יכול. יש הסבורים שאין שום אפשרות הגיונית למושג כזה, כך שגם אלוהים לא יכול להיות כל יכול. אם נשלים את ההנחה שמושג כל יכול אינו אפשרי, אז למעשה השאלה כבר לא שואלת על יכולותיו של אלוהים, אלא על טבע המושג עצמו. מי שמאמין במושג כל יכול עשוי להאמין גם ביכולת ... את היכולת האינסופית, כי היכולת לא בהכרח משמעה מעשה מיידי. כך ייתכן גם שתגובתו של אלוהים לא תהיה תמיד פעילה, או שמהות קיומו לא תמיד דורשת את כל יכולתיו. כיצד השאלה על האבן נוגעת בהבנה רחבה של מושג האלוהים? השאלה על האבן היא למעשה רק השאלה הראשונה בשרשרת של שאלות פילוסופיות רחבות יותר. יש בה הרבה יותר ממה שמצטייר כפרדוקס פשוט: היא עוסקת בקיום, במגבלותיו, ובסיבות האמיתיות שמניעות את ההבנה שלנו את אלוהים ואת רעיון האינסוף. מה ניתן ללמוד מתוך שאלת אבן שאלוהים לא יכול להרים? הדיון בהשלכות של השאלה הוא תהליך שמוביל את השואל לבדוק את המושגים המרכזיים: אלוהים, יכולת אינסופית, סיבה ותוצאה, ואחדות ההפכים. השאלה היא טריגר שמפעיל את המחשבה העמוקה על טיבו של אלוהים, של ההגדרות שאנחנו נותנים לו, ועל האמונות שמובילות אותנו לקבל רעיונות מסוימים. כיצד ניתן להמשיך לחקור נושא זה? יש להעמיק יותר בשאלות נוספות על המושגים האלו: האם יש אלוהים? מהו אינסוף? מהי סיבת הסיבות? כיצד ניתן לשלב בין הפכים בתפיסת העולם שלנו? כל השאלות האלה מחייבות עיון עמוק יותר ודיון אינסופי. האם יש אלוהים? פרדוקס האבן אחדות ההפכים סיבה ותוצאה כל יכול צמצום ואינסוף מהי השאלה המרכזית? שאלה: מהו הבסיס לשאלה האם אלוהים יכול לברוא אבן שהוא לא יכול להרים אותה? תשובה: השאלה הזאת מנסה להתמודד עם הטענה שיש אלוהים שהוא כל יכול. מצד אחד, אם אלוהים אינו יכול לברוא אבן ... אבן כזאת. מצד שני, אם הוא יכול לברוא אבן כזאת אך לא להרים אותה, גם אז נראה שאינו כל יכול, כי הרי נמצאה פעולה (להרים את האבן) שהוא לא יכול לבצע. מכאן מתעוררת שאלה פרדוקסלית לכאורה: האם ייתכן משהו או מישהו שבאמת יש לו יכולת בלתי מוגבלת בכל תחום? האם הטענה היא שאלוהים לא כל יכול או שהמושג כל יכול אינו קיים? שאלה: מה עומד מאחורי הקושיה - אלוהים לא כל יכול, או שאין בכלל מושג כל יכול? תשובה: לעתים השאלה הזו נועדה להטיל ספק במושג הכל - יכולות עצמו, ולא רק להטיל ספק ביכולתו של אלוהים. כלומר, מי ששואל האם אלוהים יכול לברוא אבן שהוא לא יכול להרים אותה? עשוי בעצם לומר שאין אפשרות הגיונית למושג ... אולי לא יראה כלל בעיה, כי לשיטתו יש ישות בעלת יכולות אינסופיות, ואם אינסוף אכן אפשרי, הוא עשוי לטעון שהפרדוקס מתפוגג. כיצד קשור רעיון הלא כל יכול לקיום כל יכול? שאלה: אם אנו יודעים שיש אנשים או דברים שהם לא כל יכולים, האם בהכרח שקיים גם דבר שהוא כל יכול? ... (כל יכול). במקביל, יש הרהור נוסף: ייתכן שהמוח שלנו פשוט מדמיין מושג כל יכול מבלי שיהיה לו באמת קיום אמיתי. האם עצם הרעיון כל יכול מחייב את היכולת לצמצם את עצמו? שאלה: מדוע אנשים שואלים על בריאת אבן שאלוהים לא יוכל להרים, ואיך זה קשור ליכולת של אלוהים לצמצם את כוחו? תשובה: רבים מתייחסים לשאלה כאילו היא בודקת האם אלוהים מסוגל להגביל את עצמו. אם הוא יכול להגביל את עצמו, לכאורה הוא כבר ... אלוהים לא בחר להגביל את עצמו בפועל, עדיין ייתכן שהוא מוגדר כל יכול, כי היכולת לא בהכרח ממומשת בפועל. האם אפשר לאחד בין היותו כל יכול לבין לא כל יכול בו - זמנית? שאלה: מה לגבי הטענה שאלוהים יכול להיות גם מוגבל וגם בלתי מוגבל במקביל? תשובה: יש הסבר הגורס שאולי ...

... להפוך שאלה סגורה לשאלה פתוחה? איך לענות תשובה פתוחה לשאלה סגורה? איך לתת תשובה פתוחה לשאלה סגורה? איך לשתול ספק ללקוח? איך לגרום ללקוח להגיע לפגישה פרונטאלית? מכירה טלפונית, תיאום פגישות, תשובה סגורה, תשובה פתוחה, ... לו לקבל אותו בפגישה פיזית. ולפעמים הלקוח שואל בטלפון שאלה ספציפית מאוד סגורה ומדוייקת והלקוח מצפה לתשובה מאוד ספציפית לגבי השאלה שלו, ואז איש המכירות נכנס למלכודת שבה מצד אחד הוא כאילו צריך לתת ללקוח תשובה סגורה לשאלה סגורה של הלקוח, אבל מצד שני אם הלקוח יקבל תשובה סגורה לשאלה הסגורה שלו, אז למה לו כלקוח להגיע לפגישה פיזית. כי הפגישה הפיזית מתקיימת, רק כדי לקבל מידע נוסף, שלא ניתן לקבל אותו טלפונית. אז איך בעצם אפשרי לקחת שאלה סגורה של לקוח ולהפוך אותה לשאלה פתוחה שתעורר אצל הלקוח סקרנות להגיע לפגישה פיזית? והתשובה לכך היא, על ידי זה שהופכים את השאלה הסגורה של הלקוח, לשאלה יותר פתוחה ופחות סגורה עם מגוון של תשובות אפשריות. לדוגמה, נניח שהלקוח שואל כמה זה עולה אז תשובה סגורה תהיה זה עולה X. אבל תשובה פתוחה תהיה בסגנון של יש לנו כל מיני מחירים צורות תשלום ודרכי תשלום, אבל ... לדוגמה בדרך עוד יותר מתקדמת, אפשרי לקחת את השאלה הסגורה של הלקוח ולהפוך אותה לשאלה יותר פתוחה. לדוגמה כמה זה עולה. אז אפשרי להגיב רק ברשותך, האם אתה מתכוון לשאול לגבי המחיר הסופי בהסכם? או לגבי תנאי התשלום, או לגבי המחיר שיתאים לדגם הספציפי שאתה צריך וכיוב. וכאן כמובן שהמצאתי משהו שהוא לא בהכרח רלוונטי, אבל המהות היא כזאת. קח את השאלה הסגורה והספציפית של הלקוח, תשאל את עצמך, לאיזה פירושים אפשריים הלקוח עשוי להתכוון בשאלה שלו? למה לדעתך הלקוח שואל את השאלה שלו? מה הסיבות שלדעתך בגללן הלקוח שואל את השאלה שלו? לאיזה כיוונים לדעתך הלקוח יכול לקחת את השאלה שלו? ועכשיו, במקום לתת ללקוח תשובה סגורה לשאלה הסגורה שלו, באפשרותך להשיב לו גם בשאלה על השאלה שלו, האם אתה מתכוון לשאול X או Y וכיוב. וכמו שנאמר בהגדה של פסח? ושאינו יודע לשאול, תלמד אותו לשאול. כי הרבה פעמים הלקוח עצמו לא יודע להסביר מה הוא רוצה לדעת. והוא

... את המציאות בשלמות, היא באמצעות השאלה הבאה: מהי הסיבה הראשונה של כל הסיבות? וכפי שכבר ביארתי, אין אפשרות למצוא תשובה לשאלה הזאת בשכל האנושי. כי על כל תשובה נוכל להמשיך לשאול מה הסיבה של הסיבה הראשונה עצמה. ועוד ביארתי, שמי שיבין את השאלה הזאת בשלמות, הוא ממילא יקבל שכל חדש גדול יותר, שהוא השכל של המציאות. ואז האדם יראה שאין שום שאלה כלל. כי בשכל הגדול יותר, אין שום שאלה כלל. והדרך להגיע לשכל הגדול יותר, היא על ידי זה שהאדם מבין לעומק את שורש השאלה. ונמצא אם כן, כי כדי שהאדם יקבל שכל יותר גדול, לשם כך עליו להתעמק ולנסות להבין את השאלה. כי מצד השכל האנושי, יש המון דרכים לתרץ את השאלה הזאת. ורק מי שמבין שאין שום אפשרות לתרץ את השאלה הזאת בשכל האנושי, ורק מי שמבין שלמרות שאין תשובה בשכל האנושי, עדיין יש שאלה בשכל האנושי, על ידי זה האדם מקבל שכל חדש וכולי. והעניין הוא, כי לכאורה יש דרך מאוד פשוטה להשיב על השאלה של מהי הסיבה הראשונה. ואחת התשובות האפשריות היא, שאפשר אולי לומר שאין סיבה ראשונה לכל הסיבות, אלא שאכן תמיד לכל סיבה יש סיבה אחרת ... שהיא עצמה אין לה סיבה. וממילא השאלה של מהי הסיבה הראשונה, השאלה הזאת מבוטלת. כי אפשר לומר שיש סיבה, שאכן אין לה סיבה אחרת שקודמת לה. ונמצא אם כן, כי יש לנו שתי דרכי מילוט מהשאלה של מהי הסיבה הראשונה. ודרך המילוט השכלית והלוגית הראשונה, היא לומר שאין נקודת עצירה של סיבה ראשונה. אלא לכל סיבה יש סיבה עד אין סוף ללא ... שקודמת לה. כי הקושי למצוא תשובה לשאלה של מהי הסיבה הראשונה, נובע מכך שאנחנו מניחים שלכל סיבה חייבת להיות סיבה אחרת שקודמת לה. ואנחנו מניחים גכ שיש סיבה ראשונה. ואכ הנחנו שתי ... מעל השכל, היא על ידי זה שהאדם יגיע לשאלה ככ גדולה ולא ימצא לה תשובה בשכל. שאז על ידי זה האדם יקבל שכל חדש ויבין את המציאות כפי מה שהיא באמת. ולכן, אנחנו כאן נסביר יותר לעומק את השאלה של מהי הסיבה הראשונה, ונסביר מדוע בהחלט כן יש כאן שאלה בלתי פתירה בשכל האנושי. ואם נתבונן על שתי דרכי המילוט הנל, נראה כי לשתיהן יש את אותה משמעות. והמשמעות של שתי דרכי המילוט הנל, היא שבעצם ... ונמצא אם כן, כי שתי דרכי המילוט מהשאלה של מהי הסיבה הראשונה, שתיהן בעצם נשענות על האין סיבה כפתח מילוט מהשאלה של מהי הסיבה הראשונה. ועכשיו בעצם נסביר מדוע דרך המילוט הזאת לא עוזרת. והדבר הראשון שיש לחשוב עליו הוא, אם נאמר שבנקודת ההתחלה הייתה האין סיבה, הרי שיש לשאול, כיצד מאין סיבה יצא כל רצף הסיבתיות שיש אחריו. כי אין סיבה פירושו אקראי לחלוטין. ואם הכוח שמניע את כל המציאות כולה הוא אקראי לחלוטין, ... יש סיבה דהיינו, של סיבתיות, אכ יש לשאול, אם נאמר שהתהליך כולו פועל ללא סיבה, אכ כיצד זה שנוצרו בתוכו תהליכים שהם לחלוטין לא אקראיים אלא של סיבה ותוצאה. כי השורש של הדבר, חייב ... שלנו כן יש סיבה ותוצאה. כי יש לשאול, איך זה שמאין סיבה, נוצרו תהליכים של סיבה ותוצאה? וכאן יש שתי אפשרויות לענות על השאלה הזאת, כיצד מהאין סיבה נוצרו סיבות. והדרך הראשונה לענות, היא שאפשר לומר שאכן לא נוצרו שום סיבות. וכל מה שנראה לנו כתהליכים של סיבה ... סיבה ותוצאה. ובכך בעצם העלמנו את השאלה של איך מאין סיבה נהיו סיבות. והתשובה השנייה האפשרית היא, שאפשר להבין שהחשיבה שאומרת שבאין סיבה חייב להיות משהו ממנגנון היש סיבה, הוא ... ורק מנקודת מבט של סיבה ותוצאה. כי השאלה בעצם הייתה, כיצד מאין סיבה נוצרו תהליכים של סיבות. אבל השאלה הזאת עצמה היא שאלה שאפשר לשאול אותה רק מנקודת מבט של סיבה ותוצאה. כי אם נאמר שהאין סיבה הוא הסיבה של הסיבות, אז אכן יש

... שאלה תשובה - שאלות ותשובות - 20100829 האם יש לאדם ייעוד בחיים? אליעד כהן מתייחס לשאלה, האם יש לאדם ייעוד בחיים, ומסביר את המורכבות שלה. הוא פותח בכך שלפני ששואלים מה הייעוד, חייבים לשאול אם בכלל יש ייעוד. השאלה הזאת עולה מכיוון שבחיים אנו מזהים אירועים שיש להם ייעוד ואירועים שאין להם. ... יש לאדם ייעוד, צריך לבדוק אם יש בכלל ייעוד לכל המציאות. כי אם לעולם אין ייעוד, בוודאי שגם לאדם אין ייעוד. לעומת זאת, אם לעולם עצמו יש ייעוד, אולי יש גם לאדם. כלומר, השאלה על ייעוד האדם תלויה בשאלה עמוקה יותר: האם למציאות עצמה יש ייעוד או סיבה? האם בכלל יש ייעוד לעולם? אליעד מבהיר שכל ניסיון לקבוע ייעוד לקיום מגיע לפרדוקס. אם נגיד שהמציאות קיימת כדי לממש את הפוטנציאל שלה, נשאל מיד מה הייעוד של מימוש הפוטנציאל הזה. וכך אפשר להמשיך ולשאול בלי סוף, ואף פעם לא נגיע לתשובה סופית. אם לכל סיבה אפשר לשאול מה הסיבה שלה, אז למעשה אין שום סיבה אמיתית מוחלטת לקיום. האם אפשר שהמציאות ... קיים. הכל יכול להיעלם ברגע אחד, ולכן אפילו לקיום עצמו אין סיבה מוחלטת. מה הבעיה בלחשוב שלחיים יש ייעוד מוגדר? אליעד מדגים שאם נאמר שלחיים יש ייעוד, אנחנו עומדים בפני שאלה קשה: מה קורה אחרי שמשיגים את הייעוד? הוא מדגים זאת עם אדם שהגיע לגן עדן אחרי המוות ושואל: מה התכלית שלי עכשיו? - או שאין תכלית בכלל, או שתמיד יש עוד תכלית חדשה. אם תמיד יש תכלית חדשה, הרי שלא הגענו לתכלית אמיתית אף פעם. ואם אין יותר תכלית, אז אין משמעות לתכלית מלכתחילה. האם יש בחירה חופשית המשפיעה על הייעוד? אליעד מדגיש ששאלה זו תלויה בשאלת הבחירה החופשית. אדם ששואל מה הייעוד שלו מניח שיש לו בחירה. אבל אם אין לאדם בחירה, מה שייך לשאול מה ייעודו? הרי הוא לא יכול לבחור ליישם את הייעוד. איך מגיעים להבנה שאין ... באופן אקראי. אם הוא יעשה זאת באמת, הוא יגיע בסוף להבנה שאין שום משמעות לשום דבר, ובכך יגלה את השלמות שבה כל דבר הוא המשמעות של עצמו. האם השלמות האמיתית היא לחיות בלי שאלות? אליעד מסביר שדווקא לא נכון לחשוב שהשלמות היא מצב ללא שאלות. השלמות האמיתית היא מצב שבו יש לאדם שאלות אינסופיות, אך בו - זמנית אין לו אף שאלה, כי הוא מסוגל להוכיח דבר והיפוכו בכל נושא בעולם. מצב כזה מאפשר לו לחיות ...

שאלות - הנפרדות, היא שורש כל השאלות - איך לשאול ולראות, שהכל אחד ושאין שום שאלה? כי כמות המידע, היא אין סופית. ומי שרוצה שלמות, צריך לדעת את הכל. כי מי שחסר ... יגיע לאחדות של המציאות, שכוללת בתוכה את הכל. והנה, האדם כל הזמן נתקל בשאלות חדשות. ובכל פעם שיש לאדם תשובה, מיד אחכ נוצרת שאלה חדשה, על התשובה הקודמת. והשאלה היא, איך מגיעים במהירות, לשורש האמיתי של כל השאלות. כדי למצוא מהר יותר את מהות כל השאלות, ואז כמובן להבין את השכל האחד, שהוא התשובה של כל השאלות? והעניין הוא, כי לכל השאלות שיש בעולם, יש שורש אחד ויחיד. והוא, ניגוד ההפכים של היש והאין. כי בשורש המציאות, היש והאין הם אחד. וזאת השאלה החזקה ביותר בעולם, שהיא שורש כל השאלות. כי היא חיבור ההפכים המנוגדים, שהוא הפך כל המהות, של התפישה השכלית של האדם. והשאלה הזאת, היא השאלה היחידה שבאמת קיימת במציאות. וכל השאלות שיש בעולם, הן רק צורות שונות של השאלה הזאת. כי כל השאלות שיש בעולם, הן צורות שונות של השאלה, האם יש או אין. כי כל השאלות שיש בעולם, נובעות, מכך שיש אצל האדם, חשיבה של נפרדות, בין שתי אפשרויות שונות. ... לעשות, שזה נובע רק משום, שהוא עושה הפרדה, בין האפשרויות השונות. וכאשר האדם שואל את עצמו באיזו דרך ללכת, או איזו תשובה נכונה, או כל התלבטות בין מספר אפשרויות, הרי שכל השאלות שיש לאדם בכל נושא שהוא, הן רק משום, שהאדם מאמין, שיש הבדל בין התשובות השונות ... את המציאות באמת, ללא שום אמונה כלל, אלא אך ורק מתוך ידיעה של אמת, עליו לשאול את עצמו, האם בכלל יש הבדל בין האפשרויות השונות. כי האדם, טועה בכך שעל דבר שהוא ... בין שום דבר לשום דבר, וכל ההבדלים, הם שקריים בלבד. ומי שרוצה לצאת מכל השאלות שלו, עליו להבין, שבעצם כל השאלות שלו, נובעות מתוך כך, שנדמה לו בטעות, שיש הבדל בין התשובות השונות והאפשרויות ... שרוצה לרפא את נפשו, עליו להטיל ספק בתפישת הנפרדות שלו. ועליו לברר את האמת ולשאול, האם באמת יש הבדל אמיתי, בין אם אני אעשה כך או אחרת? והאם באמת יש הבדל אמיתי, בין התשובה הזאת, לבין תשובה אחרת, שנראית הפוכה ומנוגדת לה? וכאשר האדם שואל את זה, אז מיד קופץ השקר ואומר לו, ברור שיש הבדל, כי זה דבר אחד, וזה דבר אחר. וזה, ... כגון לדוגמה שהאדם מתלבט, האם באמת יש הבדל בין דבר לבין היפוכו. ועל האדם לשאול, למה יש הבדל בין הדבר הזה לבין הדבר הזה? ומה גורם לכך, שיהיה הבדל בין הדברים ... במחשבה, שאומרת לו שיש הבדל בין שני דברים, על האדם להכות את השכל הזה, עם השאלה, אולי ההפך הוא הנכון? ולמה הדבר הוא כך ולא אחרת? למה יש הבדל בין הדברים? ואולי ... להבין את מהות ההפרדה הזאת, אז על ידי זה הוא רואה את האמת שהכל אחד, וכל השאלות נעלמות לגמרי, ואז האדם חי חיים טובים באמת. ולא שהאדם מגלה שבשורש הכל אחד, ושאעפכ ...

לשאול עד הסוף, אולי תמיד תישאר שאלה, האם תמיד יהיה ספק, לדעת האם אתה משקר, לא לדעת האם תמיד תישאר לך שאלה, גם אם תשאל עד הסוף? אליעד כהן פותח את הנושא בשאלה יסודית מאוד: האם תמיד תישאר שאלה, גם אם תשאל עד הסוף, גם אם תחפור הכי עמוק שאפשר בתוך עצמך? אנשים רבים שואלים את עצמם: בשביל מה להמשיך לשאול ולחקור אם ממילא לא נוכל אף פעם להגיע לוודאות מוחלטת? הרי לכל תשובה תמיד אפשר ... כדי להתחמק מחקירה אמיתית הוא אומר לעצמו: ממילא לא אוכל להגיע לוודאות, אז אין טעם לשאול. כיצד תגלה אם אתה משקר לעצמך לגבי הספק והוודאות? אליעד כהן מדגיש שהדרך לגלות ... שכל דבר מוטל בספק. אתה רק משתמש בטענה הזאת כדי להימנע מלחפור פנימה, להימנע מלחקור ולשאול באמת. האם תשובה של לא יודע היא תשובה טובה? אליעד מסביר נקודה נוספת חשובה: יש מצבים שבהם האדם שואל שאלות פנימיות עמוקות מאוד, ומגיע למקום שבו הוא אומר אני לא יודע. ... ולא נקודת סיום. המשמעות של לא יודע היא שהגעת לכנות אמיתית. עכשיו אתה יכול להמשיך לשאול הלאה עד שתגיע למקום עמוק יותר שבו אולי תדע משהו, או שתגיע לאמת כלשהי שתוכל ... דבר קיים ספק, היא זו שמובילה להבנה עמוקה יותר של המציאות. מדוע? כי כאשר אתה חוקר ושואל עד הסוף, אתה מגלה שבסופו של דבר, כל ההפכים מתאחדים. כאשר אתה באמת מבין ששום ... אינו מכשול אלא הזדמנות לגלות את האמת האולטימטיבית, שבה כל ההפכים מתאחדים. דווקא השאלה הבלתי פוסקת וההכרה בחוסר היכולת להגיע לוודאות מוחלטת על דברים קטנים, מביאה אותך להבין שבסוף הכל זו מהות אחת שלמה. לכן אליעד מדגיש את החשיבות של לשאול ולחקור עד הסוף, עד הרגע שבו תבין שאין שום הבדל בין וודאות לספק, בין יודע ללא יודע, ובסוף תבין שהכל אחד. האם תמיד יש ספק? לשאול שאלות עד הסוף האם אתה משקר לעצמך? מהי וודאות מוחלטת? למה אני סובל? ...

... הביישן למד, מתבייש לשאול שאלה, יחסי מורה ותלמיד, להטיל ספק בספק, ספק או וודאות, ... רוחנית, התפתחות עצמית, התפתחות רוחנית, לרצות בלי סיבה, מורה רוחני מהם הקונפליקטים בתהליך של שאלת שאלות ואיך זה משפיע על ההתפתחות האישית? הרצאה זו עוסקת בתהליך של שאלת שאלות, וכוללת שיחה מעמיקה בין שני דוברים על הדרך בה שאלות נוגעות להתפתחות רוחנית ואישית. השיחה מתחילה בכך שבן אדם רוצה לשאול שאלות אך חש כי יש לו קונפליקטים פנימיים בתהליך הזה. אחד השאלות המרכזיות שעולות במהלך השיחה היא למה חשוב לשאול שאלות בכלל? הקונפליקט המתואר הוא בין הרצון לקבל תשובה לבין ... הזה באופן ברור היא דוגמת התרופה. כאשר בן אדם חולה ולא לקח את התרופות הקודמות, הוא לא מתכוון לשאול שוב על תרופה חדשה, משום שהוא יודע שבסופו של דבר הוא לא יקח את התרופה גם הפעם. הדוברים מדברים על הבעיה שבה אדם לא באמת שואל שאלות מתוך רצון אמיתי להבין, אלא מתוך פחד מהתשובה או מהשינוי שיכול להתרחש בעקבות התשובה. בהמשך, אחד הדוברים מציין שלפעמים אנשים שואלים שאלות מתוך רצון למנוע תוצאה מסוימת. כלומר, הם לא שואלים מתוך סקרנות אמיתית אלא מתוך פחד מכישלון או חוסר שליטה. לכן, המורה הרוחני מסביר שאין הרבה תועלת בשאלות כאלה אם הן לא מלוות בשאיפה אמיתית להבין את מהות הבעיה. איך מתמודדים עם ספקות וודאות בתהליך ההתפתחות הרוחנית? כחלק מהשיחה, עולה השאלה על וודאות וספקות. כל אחד מהדוברים מציין את הקונפליקט בין לדעת ולהיות ... הדובר מדגיש את החשיבות של להבין את הספקות הללו ולעבוד איתם במקום לברוח מהם או להימנע מהם. בהמשך, נשאלת השאלה על אפשרות יציאה מתוך ספק. הדוברים מציינים שלפעמים ... שצריך להימנע מהספק, אלא להבין את שורש הספק. האם אפשר לרצות בלי סיבה והאם זה קשור להתפתחות האישית? שאלה נוספת שנידונה בהרצאה היא האם אפשר לרצות משהו בלי סיבה. אחד הדוברים ... אך הוא מציין גם את האפשרות לרצות את מה שיש לך כבר, בלי צורך בהסברים או סיבות. בהקשר זה, עולה שאלה על הדרך שבה אנשים יכולים להתחיל לרצות את החיים כפי שהם, מבלי להיות ... מורה - תלמיד על התהליך הרוחני. הדוברים מציינים שלפעמים המורה הרוחני לא ייתן לתלמיד תשובה ישירה לשאלה . המורה יעדיף שהתלמיד ימציא את הפתרון בעצמו, מתוך הבנה פנימית ושאיפה ... הדוברים מציינים כי הספקות הם כלי חשוב לצמיחה רוחנית. על האדם לא לפחד מהם, אלא להתמודד איתם ולשאול את עצמם למה יש להם ספקות בכלל. השאלות צריכות להנחות את האדם לעבר הבנה עמוקה יותר של עצמו ושל העולם סביבו. שאלות רוחניות? התפתחות אישית ורוחנית לרצות בלי סיבה? ספקות בתהליך הרוחני ...

... הרצון, סודות הדמיון, איך נוצר הרצון? פרדוקס הרצון, שאלת הרצון, השאלה היא התשובה, השאלה הגדולה ביותר, למה יש רצון? איך יש רצון? אין תשובה, אין שאלה, כוח המדמה, דמיון ומציאות למה בכלל יש רצון ואיך הוא נוצר? השאלה המרכזית שאליעד כהן דן בה היא מהו הרצון, למה יש רצון ואיך הרצון נוצר. אליעד מתחיל בטענה שאי אפשר לרצות משהו ... לא יהיה לו שום רצון, כי כדי לרצות או לא לרצות, חייבת להיות תמונה או מחשבה מקדימה. האם אפשר לרצות משהו בלי לדמיין אותו קודם? התשובה לשאלה זו, לפי אליעד כהן, היא שלילית. כדי לחוות רצון, חייבים קודם כל לדמיין את הדבר באופן מסוים. אליעד נותן דוגמה ... מיד מתרחשת פרשנות אוטומטית של אותה מחשבה, ורק לאחר מכן האדם מחליט אם הוא רוצה את הדבר או לא רוצה אותו. מדוע אני מפרש כל מחשבה שעולה לי? שאלה נוספת שאליעד שואל היא מדוע בכלל המוח מפרש את התמונות שעולות בדמיון. הוא מחדד את השאלה ושואל: למה אני בכלל חייב לפרש את התמונות שעולות בדמיוני? למה אי אפשר פשוט לא לפרש אותן? לדבריו, ... תמיד חושב שזה יביא לו מצב טוב יותר. האדם עושה כל פעולה, החל מהישיבה והאכילה ועד כל פעולה אחרת ביום יום, מתוך מחשבה שהיא תעשה לו טוב. הוא שואל: מה התועלת בכל הפעולות האלה שעשית כל החיים? אם תבדוק לעומק, תגלה שכל פעולה נעשית מתוך המחשבה שבכך יושג מצב ... זה כי הוא חושב שזה יהיה לו יותר נוח או יותר טוב. כלומר, יש קשר ישיר בין המחשבה שהאדם מפרש כטוב יותר לבין הפעולה שהוא בוחר לעשות. מהי השאלה הכי גדולה שאפשר לשאול על הרצון? אליעד טוען שיש שתי שאלות יסודיות בנושא הרצון: השאלה הראשונה: למה אני רוצה משהו מסוים ולא משהו אחר?. השאלה השנייה, העמוקה יותר, היא: איך בכלל יכול להיות שאני רוצה משהו?. הוא מדגיש שהשאלה איך יכול להיות שאני רוצה משהו? היא השאלה החשובה והקשה ביותר. אליעד מסביר שהשאלה עצמה מכילה את התשובה בתוכה. התשובה הפרדוקסלית היא שהאדם רוצה ולא רוצה הכל בו זמנית. אליעד מסביר שלמעשה, ... ביותר, אליעד טוען שאם האדם יבין שהרצונות שלו מנוגדים בו זמנית, הוא יבין שאין באמת הבדל בין לרצות לבין לא לרצות. זו הסיבה שאין תשובה לשאלה למה אני רוצה דווקא את זה?, כי במובן מסוים האדם תמיד רוצה הכל באותה מידה. מהו המעבר מהכוח המדמה אל השכל ... האדם צריך לצאת מהדמיון ולעלות לרמת השכל, כי רק השכל מאפשר הבנה אמיתית של המציאות. כל עוד אדם נמצא בדמיון, הוא לא יוכל להבין באופן מלא את השאלות על הרצון, ולכן תמיד יישאר עם ספקות. מהי המשמעות של לחשוב על שני הפכים בו זמנית? אליעד מדגיש שאם האדם יצליח לחשוב באופן ממשי על שני הפכים בו זמנית, למשל אני רוצה ואני לא רוצה, הוא יגלה שאין ביניהם הבדל אמיתי. רק אז יוכל להבין שאין באמת שאלה, וכך גם אין תשובה. אליעד מתאר זאת כמו החלפת מערכת הפעלה של המוח: כדי להבין את הפרדוקס של הרצון צריך להחליף את התפיסה הרגילה בתפיסה אחרת, שבה אין הבדל בין הרצונות השונים והמנוגדים. למה אין באמת תשובה לשאלה על הרצון? בסופו של דבר, אליעד מסביר שהסיבה לכך שאין תשובה אמיתית וברורה לשאלה על הרצון היא שאין באמת הבדל בין הרצונות השונים. ברגע שהאדם יראה שאין הבדל בין דבר אחד לדבר אחר, השאלות יתבטלו מאליהן. כשההבדלים בין יש ואין או בין רוצה ולא רוצה מתבטלים, אין יותר משמעות לשאלות. למה יש רצון בכלל? איך נוצר הרצון? פרדוקס הרצון הקשר בין דמיון למציאות איך עובד הדמיון? איך להפסיק לרצות? ...