... לדעת, איזו משימה חשובה יותר. על האדם לשאול את עצמו, על כל משימה ומשימה. עד כמה משפיעה הצלחת המשימה הזאת, על הטוב הסופי שאליו הוא רוצה להגיע. וככל שהדבר משפיע יותר, על הטוב הסופי שאליו הוא רוצה ... את העניין, על ידי דוגמה של מבחן עם שאלות. כאשר לכל שאלה , יש רמת קושי שונה וכמות אחרת של נקודות. שלפעמים, כדאי להתמקד בלענות על שאלה אחת, כאשר בלי השאלה הזאת האדם לא יכול לעבור את המבחן. שבמקרה כזה, אין בעצם משמעות לשאר השאלות, אם כל המבחן תלוי דווקא בשאלה אחת. או כאשר שאלה אחת, שווה יותר נקודות, מאשר כל שאר השאלות ביחד וכיוב. ולפעמים גם, אפשר לוותר על שאלה אחת מאוד קשה, גם אם היא מביאה הרבה נקודות, תמורת זה שעונים על שילוב אחר של שאלות יותר קלות. ושבסך הכל, השאלות הקטנות והקלות, יביאו ציון יותר גדול. ונסכם: כדי לנהל את הזמן נכון, שלב ראשון, צריך להגדיר את המשימות טוב יותר. שלב שני, צריך להבין איזו משימה חשובה יותר, ...

... בעולם, יש להם שורש אחד. כי לכל דבר שיש בעולם יש לו שורש. ולכל השאלות שיש בעולם, גם להן יש שורש. ולכל התשובות שיש בעולם, גם להן יש שורש. ויש שאלה אחת, שהיא השורש של כל השאלות. ויש תשובה אחת, שהיא השורש של כל התשובות. וכאשר האדם מתקדם בסולם הרוחני, בכל פעם השאלות שלו מתקרבות יותר לשאלה השורשית שהיא השורש של כל השאלות. וככל שהאדם מתקרב יותר אל השאלה הזאת השורשית שהיא השורש של כל השאלות, על ידי זה רמת הקושי של האדם להתקדם מבחינת ההבנה שלו את המציאות, רמת הקושי הזאת עולה. ולכל דבר יש סוף. וגם לכל השאלות יש סוף. והסוף של כל השאלות הוא השורש של כל השאלות. דהיינו, כי אחרי שהאדם עמל ומתייגע ומבין את כל מה שהוא יכול להבין, עכשיו הוא מגיע לשאלה חדשה, שהיא בעצם שאלה אחת, שכוללת בתוכה את כל השאלות שיש בעולם. והיא השאלה החזקה ביותר שיש בעולם. וכאשר האדם מגיע לשאלה הזאת, עליו לדעת להחזיק מעמד. ואם הוא יחזיק מעמד הוא יעבור גם את השאלה הזאת בשלום, ויקבל תשובה לכל השאלות שיש בעולם. וזה כבר ביארתי במקום אחר. וכאן במאמר המטרה היא להסביר מה קורה עד שמגיעים לשאלה הסופית. וכפי שאמרנו, כל אותם מנהיגים רוחניים מורי דרך רוחניים ... ולנקודת העצירה הם מגיעים ככל שהם מתקרבים יותר אל השורש של כל השאלות. והנה, השורש הזה של כל השאלות, יש לו לבושים רבים. זא כי יש שאלה אחת, שהיא באה לידי ביטוי בהמון צורות שונות של שאלות. וכאן נציג דוגמה אחת לאחד מהפרדוקסים הכי ידועים בעולם הרוחני, ... הרוח העמיקו את מחשבתם יותר בעולם הרוחני, כך הם התקרבו יותר לשאלות של הבנת המציאות, שהקושי למצוא להן תשובה, הוא משום מגבלת יכולת התפישה האנושית הזו. כי כל השאלות שיש לאדם בעולם בכל נושא שהוא, בצורה כלשהי הן ביטוי של השאלה הזאת, של הקושי של האדם לראות את התמונה המלאה. וכל השאלות הקיומיות שהיו מאז ומעולם ושיהיו לעתיד לבוא, כולן שורשן במגבלה ... הוא יראה כיצד כולם נתקעו ונעצרו בבעיה הזאת. כי בכל ספר רוחני יש שאלות אחרות. ומי שיתבונן היטב על מהות השאלות שבהן הסתבכו גדולי חכמי החכמים, הוא יראה שכל השאלות כולן הן

... ידי זה שהאדם ימלא את כל הרצון שלו וישיג את כל הרצון שלו בשלמות. ואילו היה יכול האדם למלא את כל הרצון שלו בשלמות, הרי שממילא האדם לא היה חווה כל סוג של ייאוש. אלא שהשאלה המתבקשת היא, כיצד באמת יכול האדם להשיג את כל הרצונות שלו בשלמות? והתשובה היא די פשוטה, ואפשר להגיע אליה על ידי התבוננות פשוטה. והעניין הוא, כי לכל דבר יש שורש. ומי שרוצה ... שהשורש של הרצון למלא את כל הרצונות, הוא הרצון הפנימי יותר של האדם, שהוא שהאדם רוצה לא להרגיש כל תחושה של חסר, דהיינו, להעלים את כל הרצונות והחסרונות שלו. ועכשיו השאלה היא, כיצד יכול האדם למלא את הרצון הזה עצמו? דהיינו, כיצד יכול האדם לגרום לכך שכך הרצונות שלו ייעלמו? והתשובה היא, שגם כאן יש שורש. והשורש הוא שכל הרצונות שיש לאדם, גם הם ... ואם האדם לא מקבל את מה שקרה למרות שהסבירו לו את הסיבה, הרי שזה מבטא את זה שהאדם עדיין לא מספיק מרוצה מהסיבה שבגללה הוא מבין שהדברים קרו. דהיינו, האדם בתוך תוכו שואל מהי הסיבה של הסיבה. כי כאשר אומרים לאדם שדבר כלשהו קרה בגלל סיבה כלשהי, והאדם עדיין לא מרוצה, זה אומר שבתוך תוכו האדם לא מקבל את הסיבה הזאת, כי הוא חושב שעדיין היה יכול ... אחרת. והאדם לא מבין מדוע הסיבה עצמה הכרחית. ובקצרה נגדיר, כי בכל פעם שהאדם לא מרוצה מסיבה כלשהי ומהסבר כלשהו מדוע הדברים קרו, הרי שזה מבטא את זה שיש לאדם בתוך תוכו שאלה על הסיבה עצמה, מהי הסיבה של הסיבה עצמה. ונמצא אם כן, כי מי שרוצה להגיע למצב שבו הוא תמיד ירצה את המציאות, עליו להבין את הסיבה הראשונה של כל הסיבות. כי כל זמן שהאדם לא מבין את הסיבה הראשונה של כל הסיבות, אלא מבין רק סיבות כלשהן, הרי שתמיד בתוך ליבו של האדם תהיה שאלה, של מהי ההכרחיות של הסיבה עצמה. דהיינו, האדם לעולם לא יוכל להזדהות רגשית עם הסיבה ועם האירועים. כי הסיבה הראשונה היא אמת. כי האמת אינה צריכה הוכחה. כי היא אמת בלי הוכחה. ... כי האמת היא יציבה תמיד. ומי שמבין את האמת של המציאות, הוא מבין את הסיבה הראשונה של המציאות בשלמות, והוא זוכה ליציבות רגשית. דהיינו, הוא מגיע למצב כזה שבו אין לו שום שאלה מהי הסיבה של הסיבה עצמה. כי קיומה של האמת האמיתית, לא תלוי בשום דבר. וכל זמן שיש לאדם הסבר כלשהו לגבי מהי הסיבה הראשונה של המציאות, וכל זמן שעדיין אפשר לשאול מבחינה שכלית, מהי הסיבה של הסיבה עצמה, ומדוע הסיבה עצמה מוכרחת, הרי שזה אומר שהאדם עוד לא הגיע אל האמת של המציאות, ושהאדם עוד לא מבין את המציאות. ומי שרוצה להיות מאושר, ... ממילא האדם לא מרגיש שום סוג של ייאוש או וויתור כלשהו. אלא, שיש כאן בעיה. והבעיה היא שברמה הלוגית האדם לא יכול להבין את הסיבה הראשונה. כי על כל סיבה תמיד יהיה ניתן לשאול מהי הסיבה שלה עצמה. וזה בעצם סוד גדול, שאף אחד בעולם לא יודע איך ברמה הלוגית יכול בכלל האדם להבין את הסיבה הראשונה. כי הרי על כל סיבה תמיד יהיה ניתן לשאול מה הסיבה שלה עצמה. ומאחר שהפתרון לכל הבעיות שיש בעולם, הוא שהאדם יבין את הסיבה הראשונה, ומאחר שהאדם לא יכול מבחינה שכלית תפישתית להבין את הסיבה הראשונה, כי היא נמצאת ... מה היה לפני המפץ הגדול, שזה בעצם ביטוי לרצון להבין את התחלת כל האירועים, שהיא בעצם הסיבה הראשונה. מאחר שמבחינה לוגית פשוטה אי אפשר להגדיר סיבה ראשונה, כי תמיד תהיה שאלה מה הסיבה של עצמה, לכן כולם חיים בייאוש גדול מאוד. וכל מי שאומר שהאדם לא יכול להגיע אל השלמות שלו, וכל מי שאומר שאין שלמות מוחלטת, וכל מנהיג שקר שמייאש את האדם מלמצוא את ... וכיוב שקרים משקרים שונים, שהם בסך הכל ביטויים שונים של הטיפשות והשקר והייאוש הגדול שבו נמצאים אותם מנהיגי שקר שמרמים את האדם לחשוב שהוא לא יכול למצוא תשובות לכל השאלות. וכל אירוע שיש בעולם שבו האדם חווה סוג כלשהו של ייאוש, זה ביטוי לכך שהאדם בתוכו התייאש להבין את הסיבה הראשונה בגלל המגבלה השכלית להבין אותה. כי הבנת הסיבה הראשונה, היא ... שהמדע יפתח איזו תרופה, שתאפשר לאדם לעוף באוויר וכיוב. אך מבחינה לוגית, יש דבר אחד שהוא בלתי אפשרי, והוא היכולת להבין מהי הסיבה הראשונה. כי לוגית תמיד יש אפשרות לשאול מה היה לפני. והמשימה הכי קשה בעולם, היא לפצח את הסוד של מהי הסיבה הראשונה. ואת הסוד הזה מעטי מעט אם בכלל פיצחו. וכל הייאוש שיש בעולם, הוא ביטוי של הייאוש של בני האדם ...

... חלק 1 כאן במאמר נסביר איך למצוא את התשובה לשאלה הגדולה ביותר בעולם. ונסביר גם את עניין השכל האנושי ואת שורש השכל שלו שהוא השכל העל אנושי. ואיך יכול כל אחד להשיג שכל על אנושי ... סיבת כל הסיבות ועוד. וכפי שכבר ביארתי, לכל השאלות שיש בעולם, יש להם שורש. כי יש שאלה אחת שהיא השורש של כל השאלות. והשאלה הזאת היא לא שאלה רגילה שיש עליה תשובה, אלא היא התשובה עצמה. אך מחמת שהשכל של התשובה הזאת הוא מאוד גדול, לכן האדם לא מסוגל להכיל בתוכו את המידע הזה, ואז נראה לו שהתשובה היא שאלה. אך באמת השאלה היא לא שאלה, אלא היא רק תשובה. והעניין הוא, כי מי שרוצה למצוא את התשובה לשאלת כל השאלות, עליו להעמיק את מחשבתו בשאלת כל השאלות . כי כל מהותה של שאלת כל השאלות, היא חוסר היכולת של האדם להבין את המידע שאותו הוא גילה. כי כאשר האדם חוקר בשכלו ומנסה להבין את כל מה שהוא יכול בכל תחום ... ורק הוא יכול להכיל בתוכו את התשובה לשאלת כל השאלות. דהיינו, להבין את המציאות בשלמות. וכאשר האדם מעמיק את מחשבתו ושואל את עצמו מי אני ומה אני ומהי התכלית ומהי הסיבה של כל האירועים וכיוב, על ידי זה האדם מקרב את מחשבתו אל הבנת פנימיות ומהות ...

... וגם כל מה שהאדם רואה, וכל מה שישנו, אלו הכל התהוויות שונות של המציאות. כי פעם אחת המציאות באה לידי ביטוי בצורה אחת, ופעם היא באה לידי ביטוי בצורה אחרת. והשאלה הנשאלת היא, אם באמת בשורש של המציאות הכל אחד, אז איך זה שיש גם רע? ואיך זה שבתוך המציאות שלנו קיימת התודעה של האדם שחושבת שיש רע, אם באמת הכל טוב? ובפשיטות, אם בשורש של המציאות אין חילוק בין טוב לרע, אז איך זה שאצל האדם יש חילוק בין טוב לרע? ושורש השאלה הוא עמוק עוד יותר. כי השאלה הזאת בעצמה, היא ביטוי של שאלה אחרת עמוקה יותר. והשאלה הפנימית יותר, היא כיצד מאחדות פשוטה נוצרו פעולות משתנות וישויות שונות ונפרדות. כי בשכל האנושי ניתן להבין שלכל ... של המציאות, יש רק אחדות ויש רק הוויה אחת ללא נפרדות. אך תכף שהאדם מסתכל על כל דבר אחר שהוא רחוק מהשורש של המציאות, מיד האדם רואה את הנפרדות של המציאות. והשאלה הפנימית ביותר היא, כיצד זה יכול להיות שהוויה אחת תהווה ישויות שונות ונפרדות זו מזו? ואיך יכול להיות שמתוך אחדות פשוטה, יתהוו ישויות שונות זו מזו? וגם לשאלה הזאת עצמה יש שורש פנימי יותר. כי השאלה היא, כיצד מתוך אחדות נוצרה נפרדות. אך באמת יש כאן שאלה פנימית עוד יותר, והיא איך מתוך אחדות נוצרה ישות שהיא נפרדת מהאחדות. כי כאשר יש אחדות, אין מקום לעוד ישות נוספת על ... נוספת על האחדות, זה עצמו שולל את הרעיון של האחדות. כי לכאורה נדמה שמאחדות יכולה להיווצר אחדות אחרת אך לא נפרדות אחרת. וכאשר האדם רואה את הנפרדות, אז הוא שואל איך מתוך אחדות נוצרה נפרדות. ואחכ השאלה הזאת באה לידי ביטוי, באיך מתוך הכל טוב והכל אחד, נוצר הבדל בין טוב לבין רע. אלא שמצד האמת, מנקודת מבט של אחדות, אין אפשרות שיווצר שום דבר. כי אם לדוגמה הייתה נוצרת ישות של אחדות, מתוך הישות של האחדות הראשונה, הרי שהיה צריך לשאול: האם האחדות שנוצרה, האם היא זהה לאחדות שיצרה אותה? ואם כן, אז במה זה בא לידי ביטוי הנפרדות של הישויות האלו? ואם לא, דהיינו, אם היצירה שונה מהיוצר שלה, אכ כיצד יתכן שתהיה יצירה שונה מהדבר שמהווה אותה? ונסביר: השאלה בעצם היא, לא איך זה שמתוך אחדות נוצרה נפרדות, אלא איך זה שמתוך אחדות נוצרה ישות שהיא נפרדת מהאחדות. כי עצם זה ... שיש בעולם. אלא הנפרדות עצמה נמצאת, בין האחדות לבין הנפרדות. כי הנפרדות נפרדת ושונה מהאחדות. ועצם זה שקיימת ישות שונה מהאחדות, זה עצמו נפרדות. ואכ שורש השאלה הוא, איך בכלל יש הבדל בין אחדות לבין נפרדות? דהיינו, איך בכלל יש ישות שהיא נפרדת מהישות של האחדות שהיא שורש המציאות? ונעמיק עוד את השאלה ונסביר כי היא קיימת לא רק במעבר שבין האחדות הראשונה לבין הישות הנפרדת הראשונה מהאחדות, אלא מצד האמת השאלה הזאת קיימת גם במעבר שיש בין הרמות השונות של הנפרדות עצמה. כי גם בעולם שלנו של הנפרדות, גם בו יש רמות שונות של ... הרי שבעצם זה תהליך זהה ודומה לתהליך הראשון שבו נפרדה הנפרדות מהאחדות של המציאות. כך שהתהליך של הפרדת הנפרדות מהאחדות, הוא בכל הרמות של המציאות. כך שהשאלה של איך מאחדות נוצרה נפרדות, הוא נכון לגבי כל הרמות השונות של המציאות. כי בכל התהליכים שבעולם יש היווצרות של נפרדות ... שלם אחד גדול יותר שמכיל את שתיהן. ואיך שלא נסתכל על המציאות, תמיד תהיה נקודת מבט שממנה אין שום נפרדות כלל, שהיא נקודת המבט של שורש המציאות. ובכל מקרה, השאלה הנשאלת היא, איך מתוך האחדות של המציאות מתהווה הנפרדות של המציאות, בכל הרמות השונות של המציאות. במאמר מוסגר נאמר, כי קיימת דרך מילוט מהשאלה הזאת, והיא אם נאמר שאין שום אחדות בעולם כלל, אלא הכל נפרד תמיד. כי אפשר לומר שכל ישות שקיימת בעולם, היא לא דומה ... אחדות ורמות של נפרדות. אך אפשר לנסות לומר שכל ישות בעולם היא נפרדת בשלמות מכל שאר הישויות האחרות, ללא שום מכנה משותף כלשהו. ובכך בעצם ניתן לנסות להתחמק מהשאלה של התהוות הנפרדות מתוך האחדות. אלא, שעפ התפישה הזאת בעצם אנחנו מעמיסים את כל תכונות האחדות על תכונות הנפרדות. ועפ ... ואפשר לומר שהכל נפרד ואפשר לומר שהכל אחד. אך אם הולכים עד הסוף, רואים בעצם שהמשמעות היא אותה המשמעות. ויש בזה עוד להעמיק, ויתבאר במקום אחר. והתשובה לכל השאלות האלו היא די פשוטה. כי מהות השאלה נובעת מכך שהאדם רואה מולו שיש במציאות שלנו גם אחדות וגם נפרדות. והשכל של האדם לא מבין כיצד מאחדות ומכמות סופית של ... אין נפרדות בין נפרדות לבין אחדות, ולכן בעצם הכל זאת ישות אחת ממש. וכאשר יש לאדם את השכל הגדול של המציאות, שבו יש אחדות בין האחדות לבין הנפרדות, ממילא אין שאלה איך זה שמאחדות נוצרה נפרדות ומהכל אחד והכל טוב נוצרה נפרדות בין הטוב לבין הרע, כי בשכל הגדול יותר, אין נפרדות בין אחדות לבין נפרדות, וממילא אין הבדל בין טוב ורע כישות אחת, לבין טוב ורע כישויות נפרדות. וממילא אין שום שאלה כלל. כי יש כאלו שבטעות חושבים שהאחדות פירושו שאין טוב ורע, ושאין זמן ומקום וכיוב. אך המחשבה הזאת עצמה היא נפרדות. ...

... חיים. למעשה, כל פעולה, אפילו הפשוטה ביותר, כמו להחליף חולצה או לענות על שאלה, נעשית כי האדם מאמין שהיא תביא למציאות טובה יותר ... אחרות של מציאות, ויחשוב שהן טובות יותר. לדוגמה, אדם שבוחר לענות על שאלה, עושה זאת רק משום שהוא מאמין שהמענה שלו ייצור מצב ... הדרך לכך עוברת דרך חיפוש האמת. האדם צריך לחקור לעומק את הרצונות שלו, ולשאול את עצמו בכל פעם מחדש: למה אני רוצה את זה?. עליו ... את רצונותיו, הוא מגלה שהם למעשה מתאחדים לרצון בסיסי אחד. כאשר האדם ממשיך לשאול למה?, הוא יכול להגיע להבנה שאין הבדל מהותי בין שום ... מבוססת על כך שהוא חושב שהשינוי יוביל למצב טוב יותר. לדוגמה, אדם עונה על שאלה כי הוא מאמין שזה יביא לתוצאה טובה יותר מאשר אי - ... שלנו, יש לבדוק מדוע הם קיימים, מה המקור שלהם ומה מניע אותם. כאשר אדם שואל את עצמו למה הוא רוצה דבר מסוים, וממשיך לשאול שוב ושוב עד שהוא מגיע לשורש הרצון, הוא יכול לגלות ... שהוא קם בבוקר, הוא עושה זאת, כי הוא חושב שיהיה יותר טוב. לדוגמה, אנשים שואלים אותם שאלה והם עונים, כי אם האדם היה חושב שלא יהיה טוב אם הוא ... על הרצון המאוחד יותר של כל אלו שהולכים לעבוד, זה הרצון להתפרנס. על האדם לשאול את עצמו בכל נושא ונושא, למה עולה לו הרצון הזה, מה הסיבה, ומה הסיבה של הסיבה וכך הלאה חייב האדם לשאול ולא לקבל שום דבר כמובן מאליו, לבדוק כל רצון ורצון, ...

... לסמוך בחיים? על מי אפשר לסמוך בחיים? אליעד כהן עוסק בשאלה המרכזית על מי אפשר לסמוך בחיים?. אנשים רבים סומכים על אנשים אחרים או על הנחות שונות בחייהם, ובכך מסתכנים בטעויות ובסבל. אליעד מסביר שכל הבעיות והצרות של האדם נובעות מכך ... אליעד, הדבר היחיד עליו אפשר לסמוך הוא האמת. אך מיד עולה השאלה כיצד ניתן לסמוך על האמת אם אי אפשר לסמוך על השכל שיזהה את האמת הזו? אליעד מסביר שאם אדם יחפש את האמת באמת ובאופן יסודי, הוא יגיע להבנה ודאית של האמת המוחלטת. כדי לדעת אם ... באמת ובצורה מוחלטת. לדוגמה, אם אדם אומר האמת היא X, עליו לשאול את עצמו בכנות האם הוא יכול לחשוב או לדמיין מצב שבו האמת אינה X אלא משהו אחר. אם כן, הרי שזו אמת לא מוחלטת אלא רק אפשרית, ולכן אסור לסמוך עליה באופן מוחלט. אדם שסומך על ... לחשוב על ההפך שלה, אפשר לבדוק את אמיתות הטענה באמצעות שאלה פשוטה: האם לדבר הזה יש משמעות עבורך?. אם יש משמעות לדבר, הרי שקיימת אפשרות גם להיפך שלו. לדוגמה, אם אדם אומר יש פה יד, משמעות הדבר קיימת רק בגלל שאפשר לחשוב על ההפך (אין ... להגיע לאמת המוחלטת, על האדם לבדוק כל דבר שהוא מאמין בו, ולשאול אם הדבר הוא מחויב או רק אפשרי. מי שיחקור לעומק ויבדיל בין מחויב המציאות לבין אפשרי המציאות, יגיע בסופו של דבר לנקודה שבה ישנה רק אמת אחת שאין לה הפך, שהיא הדבר היחיד ... - על מי אפשר לסמוך בחיים? הנושא שעליו דיבר אליעד הוא על השאלה על מי אפשר לסמוך בחיים?. בהסברו, הוא מציין שאנשים סומכים על אחרים מסיבות שונות, אך כל הצרות של האדם נובעות פעמים רבות מכך שהוא מניח הנחות שגויות. הדוגמה הראשונה שניתנה ... הדבר היחיד שאפשר לסמוך עליו, לפי אליעד, הוא האמת. אך השאלה היא איך אפשר לדעת אם משהו הוא אמת או לא, אם האדם לא יכול לסמוך על השכל שלו? איך אדם יוכל לדעת אם משהו הוא אמיתי או לא אם הוא לא יכול לסמוך על עצמו? ההמלצה היא, שכל אדם ... באמת, יצליח בסופו של דבר להגיע להבנה ולהכרה של האמת. השאלה החשובה היא לשאול את עצמך האם אפשר לסמוך על דבר מה. אם יש לך ספק, סימן שאין לך תשובה מוחלטת, ולכן אינך יכול לסמוך על הדבר הזה. כל עוד אתה יכול לחשוב על הפוך ממה שאתה מאמין, זה אומר שאין לך ... כך, ואין אפשרות אחרת. אם אדם טוען שהאמת היא X, עליו לשאול את עצמו אם הוא יכול לחשוב שהאמת היא אחרת. אם הוא מסוגל לדמיין אפשרות אחרת, אז מה שהוא טוען הוא לא אמת מוחלטת אלא אפשרות אחת בלבד. השכל של האדם, כמו כל דבר אחר, הוא מוגבל, ... טוען שהאמת שלו היא מחויבת, ואין שום אפשרות להפך, אז ניתן לשאול אותו אם יש משמעות לאמת הזו. אם יש משמעות לדבריו, אז בהכרח יש גם משמעות להפך של הדבר, כי אם הצלחת להוכיח משהו, תמיד אפשר להוכיח את ההפך שלו. הנקודה המרכזית היא שהאדם לא ... כל דבר אחר הוא אפשרות בלבד. בסופו של דבר, על האדם לשאול את עצמו בכל תחום בחיים, האם זה מחויב המציאות או שאולי זו רק אפשרות אחת מני רבות. אם הוא יחקור את השאלות האלה לעומק, הוא יגיע להבנה של מה הוא יכול לסמוך עליו באמת. האמת המחויבת היא דבר שאין לו הפך, והיא הדבר היחיד שאפשר לסמוך עליו. כאשר אדם יגיע למקום הזה, הוא ידע בוודאות ... באמת, בסופו של דבר כן יגיע להבין ולדעת את האמת. ועל האדם לשאול על כל דבר ודבר, האם אפשר לסמוך עליו? ואם יש לך שאלה, האם אפשר לסמוך על הדבר הזה? ואם יש עוד שאלה, סימן שיש עדיין ספק, ואי אפשר לסמוך על הדבר, כל עוד האדם יכול לחשוב על ההפך של הדבר עצמו, זה אומר שאין לסמוך עליו. האדם יש לו תפישות רבות בחיים, אך יש שתי ישויות בחיים - ... כל דבר שבעולם. נניח שאדם אומר שהאמת היא X,עכשיו שישאל שאלה, האם אתה מסוגל לחשוב שהאמת שונה ממה שאמרת? האם אתה מסוגל לחשוב שאולי האמת אחרת? לא האם אתה חושב שמה שאמרת הוא אמיתי, כי כמובן שלא היית אומר שזה אמיתי אם לא היית חושב כך. העניין הוא להיות כנה ולשאול את עצמך, האם יש אפשרות אחרת למה שאני מגדיר אותו כאמת. האם אתה בסך הכל מסוגל ברמה הטכנית לשאול את השאלה הזו? ויש לכך שתי תשובות: כי אם תגיד ברמה הטכנית שאתה כן מסוגל לחשוב שיש אפשרות הפוכה ממה שאמרת, זה אומר שזה לא אמת מוחלטת, ולא מחויב המציאות, אלא רק אפשרי המציאות. וזה ... ואין אפשרות להפך שלה. ואיך אפשר לשלול את דבריו? יש לשאול אותו, האם האמת שלך יש לה משמעות כלשהי ואם התשובה תהיה שיש משמעות, אז רק מהסיבה הזו יש הוכחה שההפך הוא אפשרי גם כן, כי אם אתה מצליח להוכיח את מה שאתה אומר, תמיד יש ההפך שלו. עכשיו אפשר לשאול מה היא בכלל אמת מוחלטת, ונדבר על כך בהמשך. הרעיון פשוט, אם יש דבר משמעותי עבורך, כמו לדוגמה: האדם יגיד יש כאן יד וזו האמת והיד זה דבר משמעותי עבורך, ולו יצויר שגם לאין יד ...

... כדי להבין אם משהו הוא מחויב או אפשרי, האדם צריך לבדוק אם קיימת אפשרות לשאול האם הדבר הוא נכון או לא נכון. אם השאלה הזו קיימת, סימן שהדבר אינו מחויב. ברגע שאתה יכול לדמיין או לחשוב על מצב הפוך, הרי שהדבר אינו מחויב אלא אפשרי בלבד. לדוגמה, כאשר האדם אומר כדור הארץ קיים, עליו לשאול: האם קיימת אפשרות שכדור הארץ לא יהיה קיים? ברגע שקיימת האפשרות הזו, אפילו בתיאוריה, הדבר אינו ... שהוא מחויב המציאות באמת? אליעד כהן ממליץ לאדם לבדוק לעומק כל דבר שהוא יודע ולשאול את עצמו האם הדבר הזה מחויב או אפשרי? עליו לחפש עד שיגיע לדבר שאי אפשר בכלל לחשוב על ההפך שלו. ... נותנת ליש יד את המשמעות. וכך כל דבר ודבר בעולם, יש את הדבר והיפוכו. ועל האדם לשאול את עצמו, בכל נושא ונושא האם הדבר הוא אפשרי המציאות, או מחויב המציאות כמו להגיד אני יודע שכדור ... אפשר לדעת האם דבר הוא מחויב המציאות או אפשרי המציאות: על ידי הבנה שכל עוד יש שאלה האם הדבר הוא כך, או כך? אם עדיין יש שאלה אז חייב שתהיה אפשרות, שהדבר הוא גם לא כך, וזה כבר אומר שזה לא מחויב המציאות. אם לא היה צד אחר לא היית יכול לשאול. ונגיד שיש לאדם ידיעה מסוימת, על האדם לשאול, מי אמר שהדבר הזה נכון? ( וכל עוד יש שאלה האם הידיעה הזו נכונה או לא, סימן שהיא לא מוחלטת, כי שוב אם היתה מוחלטת מחויבת המציאות, לא היתה שאלה על אותה הידיעה. הידיעה שלך את הדבר היא תוצאה של סיבות, ומאחר שהידיעה היא תוצאה של סיבה זה ...

... מסביר את טענתו בצורה מעמיקה ומפורטת, ומבהיר מדוע אי אפשר, מבחינה לוגית ומעשית, למצוא תשובה אמיתית ומספקת לשאלה זו. מדוע כל תכלית לחיים היא רק תת - תכלית של משהו גדול יותר? אליעד כהן מסביר שהבעיה הבסיסית עם חיפוש תכלית לחיים נעוצה בכך שכל תכלית שנמצא תהיה תמיד תכלית של דבר אחר רחב וגדול יותר. לדוגמה, כאשר אדם שואל את עצמו מה מטרת העבודה שלי?, התשובה צריכה להיגזר מהשאלה הרחבה יותר - מה מטרת החיים שלי בכלל?. אבל התשובה לשאלה זו, בתורה, תלויה בתשובה לשאלה גדולה יותר: מה התכלית של קיומי?. וכך ניתן להמשיך ולשאול, באופן אינסופי, מה התכלית של התכלית?, ללא נקודת סיום ברורה. לדוגמה, הוא נותן דימוי של עובד בחברה ששואל למה אני מתאמץ לפתח את החברה?, כאשר הוא בכלל לא יודע מהי התכלית הכללית של החברה. אולי ההנהלה מתכוונת בכלל לסגור את החברה, ולכן המאמץ שלו חסר משמעות לחלוטין. לכן חייבים לדעת את ... ולהשתלב בה. אך גם כאן עולה בעיה חדשה: מה הסיבה לקיומה של אותה תכלית עצמה? נניח שהתכלית היא לעשות טוב. אבל אז נשאל למה לעשות טוב? ולכך אין תשובה מוחלטת. תמיד אפשר לשאול עוד שאלה, כמו האם זה מוכרח שהמציאות תהיה טובה?, או מה היה לפני הסיבה? מה יצר את הסיבה עצמה?. הנקודה היא שאפילו אם ניתן סיבה אחת, תמיד אפשר לשאול לגבי הסיבה של הסיבה, וכך הלאה עד אינסוף, מה שמביא לכך שלעולם לא תהיה תשובה מספקת באמת. מהו הפרדוקס של מציאות שקיימת תמיד? אליעד מצביע על פרדוקס נוסף: אם המציאות קיימת תמיד ... לאף אחד. ויש שיתווכחו ויגידו שיש כן שיודעים מהי תכלית החיים אך ניתן להוכיח את אי הידיעה את תכלית החיים, ולכל שאלה יש תשובה. ואסביר כעת למה אי אפשר למצוא תשובה לתכלית החיים. כי כל תכלית שניתן לחיים, תמיד תישאל השאלה, מה היא התכלית של התכלית, וכן הלאה עד אינסוף. וכל תכלית בעולם, היא תת תכלית של דבר אחר פנימי יותר. ונגיד שהעולם כולו הוא אקראי לגמרי, אז אין תכלית לשום דבר. ואפשר להגיד שאין ... אין לזה כל משמעות. זאת אומרת אם כל המציאות כולה חסרת משמעות אין כל עניין אם תחיה ככה או אחרת. ואדם קם בבוקר ושואל, למה אני מתאמץ? למה אני קם בבוקר לעבוד? מה מטרת החברה? ואם אתה עובד באיזה מקום ואין לך מושג לאן פני החברה שאתה עובד בה, ואתה מנסה לפתח אותה, אבל אולי בכלל מתכוונים לסגור את ... בדבר הזה יגלה שאין לו מושג מה תכלית החיים, כי אין שום תשובה רגילה למה היא תכלית החיים, כי תמיד כל תכלית תהיה שאלה מה התכלית של התכלית. וצריך לבדוק את שורש הדברים, את הבנת השורש למה בכלל המציאות קיימת, לפני שבודקים למה השמש זורחת, ומה התהליכים של הכוכבים או כל דבר אחר שהוא תת תהליך של ... כי אם המציאות קיימת תמיד, ומאחד שהיא תמיד קיימת ואתה אומר מה התכלית של המציאות? אז אין מה להגיד או לשאול מה התכלית? כי אין שום תכלית אם כל הזמן המציאות קיימת!! כל סיבה שנשאל למה המציאות קיימת, תמיד נשאל מה הסיבה של הסיבה? ונניח שיגידו שהמציאות קיימת כדי לעשות טוב, למה לעשות טוב? כי היא טובה! ולמה היא טובה? והאם זה מוכרח או רק אפשרי שהיא טובה? והאם מוכרח בכלל שהסיבה תהיה ... ומי יצר את מי שיצר את הסיבה? ואין אפשרות להסביר את המציאות בשכל הרגיל, או לתת משמעות ותכלית, תמיד תישאר שאלה. ואם אין לך הסבר למה המציאות קיימת, אז בטח שאין לך הסבר מה היא התכלית וזה אומר שאין לך הסבר למה אתה חי, אז אל תבלבל במוח שאתה יודע למה אתה חי ומה התכלית. והמסר הוא, כל אחד ...

... - עד מתי צריך לשאול למה ומה הסיבה? עד מתי צריך לשאול למה ומה הסיבה? אליעד כהן מסביר את החשיבות של השאלה למה? ואומר שמי שרוצה לחיות חיים טובים ולהגיע לאושר חייב להבין את עצמו לעומק. ההבנה העצמית הזו מושגת דרך שאילת שאלות אינסופית על הרצונות והבחירות האישיות. האדם חייב לשאול מדוע הוא רוצה דברים מסוימים ולא אחרים. אליעד מדגיש שצריך לשאול שאלות כאלה בלי הפסקה: למה דווקא הרצון הזה? האם הרצון הזה באמת מחויב? האם אפשר שלא יהיה רצון כזה? אם הוא כן מחויב - אז למה? ואם לא - ... פעמים? אליעד כהן טוען שאדם שיחקור בצורה מעמיקה את הרצונות שלו, ישאל שוב ושוב למה הוא רוצה אותם, יגיע בסופו של דבר לנקודה שבה הוא ירגיש טוב יותר. עצם תהליך השאלה, גם אם הוא לא ימצא מיד תשובה, כבר ישפר את ההרגשה שלו ויגרום לו להרגיש טוב, משום שהוא חוקר את עצמו לעומק. אליעד אומר שזו הדרך היחידה להבין מה זה באמת אושר ומהי המהות של להיות מאושר. מה לעשות כשמגיעים למצב שאין תשובה? כאשר אדם שואל מספיק פעמים, הוא מגיע בשלב מסוים לנקודה שאין לו תשובה. אליעד מדגיש כאן נקודה קריטית: אסור להפסיק לשאול. גם אם אין לך כרגע תשובה, זה לא אומר שאין תשובה בכלל. זה רק אומר שכרגע אינך יכול להבין אותה. החכמה האנושית מוגבלת ולא תמיד מסוגלת להכיל או להבין את ההסבר של המציאות עצמה. ייתכן שיש הסבר עמוק וגבוה יותר שהאדם לא מסוגל לתפוס או להכיל בלוגיקה האנושית שלו. למה בכלל קיימות שאלות? אליעד מסביר שכל השאלות בעולם קיימות רק בגלל רעיון הנפרדות, כלומר, בגלל התפיסה שיש הבדל בין דברים שונים - קיים ולא קיים, סיבה ואין סיבה, טוב ורע וכו. למשל, השאלה למה העולם קיים? נובעת מכך שאנו מבחינים בין קיום לבין חוסר קיום. אך אם נתאר מצב היפותטי שבו אין הבדל בין קיים ללא קיים, בין סיבה לבין חוסר סיבה, אז לא יהיה מקום לשאלות כלל. השאלות קיימות רק בגלל תפיסת הנפרדות שלנו. מה לעשות כשמגיעים לנקודת עצירה בשאלות? כאשר מגיעים למצב שאין תשובה לשאלה, צריך להמשיך ולחקור דווקא את עצם קיום השאלה. אם אדם יגיע למצב שבו הוא ישאל למה יש בכלל שאלה? ויבין שהשאלה עצמה היא תוצאה של הפרדה מדומה, הוא יתחיל לפתוח את הראש לחשיבה מסוג חדש. אליעד ממליץ לחפש את האמת מתוך ראש פתוח לחלוטין, בלי לשקר לעצמך ובלי ... את המשמעות של יש סיבה ואין סיבה, ולבדוק באמת אם יש הבדל או לא, ולמה. אם תבין למה המציאות היא כפי שהיא, תבין גם למה אתה רוצה דווקא כך ולא אחרת. לפי אליעד, השאלה למה אתה רוצה דווקא כך? היא ביטוי לשאלה עמוקה יותר - למה המציאות היא דווקא כך ולא אחרת?. מהו מצב שבו השאלות מפסיקות להתקיים? בסופו של דבר, אחרי שתשאל מספיק פעמים ותחפש את האמת באמת, בלי להניח שום הנחת יסוד מוקדמת, אתה תגיע למצב שבו לא תוכל יותר לשאול למה?. אליעד אומר שלא רק שלא תמצא תשובה, אלא שפשוט לא תוכל לשאול יותר. למה? כי תגלה באופן עמוק ובלתי אמצעי שאין באמת הבדל בין סיבה לאין סיבה, ובין קיים ללא קיים. הכל הוא ביטוי של דבר אחד ויחיד. במצב הזה, השאלה לא יכולה להתקיים, כי ההפרדות שעליהן מבוססת השאלה כבר לא קיימות בתפיסתך. בנקודה הזאת, האדם כבר לא צריך לומר או לשכנע את עצמו שהכל אחד. הוא פשוט יחווה וירגיש את זה מבפנים. וכאשר השאלה למה? תיעלם לחלוטין, אז האדם יידע בוודאות שהוא מצא את התשובה - גם אם אין זו תשובה במובן הרגיל של המילה. זהו המצב שבו האדם מבין את המציאות באופן מוחלט. לסיום, אליעד מדגיש שוב שהחשוב ביותר הוא להמשיך ולשאול למה? ללא פחד ובלי להניח שום הנחה מוקדמת, עד שתגיע לנקודה שבה השאלה עצמה נעלמת. זה הרגע שבו האדם באמת הבין והגיע לאמת המוחלטת. למה המציאות קיימת? איך להבין את עצמי לעומק? איך לשאול שאלות נכון? מהי מהות האושר? מה הסיבה לרצונות שלי? מהי נפרדות ואחדות? האם יש הבדל בין סיבה לאין סיבה? עד מתי צריך האדם