... ובכל מקום ומקום שבו האדם רוצה לעשות איזה משהו ורוצה להשיג איזה רצון, ואין לאדם מושג איך להשיג את הרצון הזה, הרי שיש כאן סוג של בעיה. וכל שאלה שיש לאדם שאין לו עליה תשובה, גם זה סוג של בעיה. וכל חיסרון שיש בעולם בכל דבר שהוא, גם זו בעיה. ... של המציאות. ומי שמצליח להגיע אל האמת האובייקטיבית של המציאות, הוא ממילא חווה את השלמות של המציאות כפי מה שהיא עצמה שלמה. ולכאורה יש כאן שאלה, כיצד ראיית האמת פותרת את עניין החיסרון שיש בכל דבר? וגם, מה זה אומר בפועל, להבין את האמת ... והיא, שבשכל האנושי האדם לא יכול לראות את כל התהליך של המציאות. כי נניח שהאדם מגדיר סיבה ראשונה ותוצאה אחרונה של כל האירועים, תמיד אפשר לשאול מה הסיבה של הסיבה העוד יותר ראשונה ומה התכלית העוד יותר רחוקה, אחרי התכלית הסופית. כי הסיבה הראשונה והתכלית האחרונה, נמצאות במרחק אין סופי מהמחשבה של האדם. כי בכל פעם שהאדם מנסה להבין מהי התכלית של המציאות, תמיד הוא יכול לשאול, מה התכלית של התכלית עצמה? ובכל פעם שהאדם ממציא איזו סיבה ראשונה, תמיד אפשר לשאול, מה הסיבה של הסיבה עצמה? ונמצא אם כן, כי האדם לעולם לא יכול לראות את כל התהליך של המציאות. וזאת ... המציאות. וחכם אמיתי ראוי להיקרא, רק מי שמבין את כל המציאות. אבל יש כאן גם עזות וחוצפה מאוד גדולה, לומר שאי אפשר להבין את המציאות ושלא לכל שאלה יש תשובה ושיש דברים שהם מעל השכל שאי אפשר להבין אותם. כי בכך שמנהיג השקר אומר דבר כזה, הרי שבעצם הוא מוציא שם רע, על המציאות המושלמת שלנו. כי המציאות, מושלמת. והמציאות, יש בה דרך סלולה ובטוחה איך יכול כל אדם בעולם לקבל תשובות לכל השאלות. והאדם צריך להיות טועה מאוד גדול, כדי לומר שהמציאות שלנו לא מושלמת. כי מי יכול להעיז את פניו ... משהו. כי אם אף אחד לא מבין איזה דבר, אז אולי וכנראה דווקא שם טמון הפתרון והמפתח אל האושר. ואולי דווקא שם דלת הכניסה לגן עדן. והתשובה לכל השאלות והפתרון לכל הבעיות, נעוץ ותלוי בדבר האחד שלאף אחד בעולם אין בו תשובה, שהוא השאלה של מהי התכלית של כל המציאות כולה, ומהי הסיבה הראשונה שלפיה מתרחשים כל האירועים כולם. ובזה תלוי ...

... הוא נתפש בעיני האדם כשאלה מאוד גדולה, שהיא שאלת כל השאלות. כי את המידע הזה אפשר להבין רק בשכל על אנושי, דהיינו, רק עם שורש השכל. ומאחר שהאדם מנסה בשכל רגיל להבין את המידע ... האדם, ואז הוא נדמה לאדם כשאלה מאוד גדולה. שאלה ככ גדולה, עד שאי אפשר בשום דרך למצוא לה הסבר בשכל האנושי. והדבר הוא מוכרח. דהיינו, מוכרח שלא יהיה הסבר בשכל ... שאליו הוא הגיע, שהוא שאלה מאוד גדולה. השאלה הכי גדולה שבה הוא נתקל בחייו. למרות שבאמת זו בכלל תשובה ולא שאלה כלל. וכאשר האדם מגיע לנקודה הזאת, עליו להשתמש ביכולת התפישה של שורש השכל של האדם. כי לכל אדם יש יכולות תפישה ... לקבל תשובה לשאלת כל השאלות, עליו להשתמש ביכולת התפישה של שורש השכל האנושי. איך כיצד יכול האדם להתחבר ליכולת התפישה העל אנושית שלו? והתשובה ... עצמה. כי תמיד אפשר לשאול, מה הסיבה של הסיבה הראשונה עצמה. כך שהסיבה הראשונה האמיתית, היא נמצאת גם מחוץ לעצמה. כי כדי שהיא תהיה סיבת כל ... שנדמה לאדם כשאלת כל השאלות, הופך אצל האדם להיות תשובת כל התשובות. ועוד נוסיף ונאמר, כי יש כאלו שנדמה להם שהם מבינים את סיבת כל הסיבות. וכל ... לעשות טוב. עכשיו על האדם לשאול את עצמו, האם זה הכרחי שהסיבה הזאת תתקיים? האם זה הכרחי שיהיה רצון כלשהו לעשות טוב? ומאחר שזה לא מוכרח שתהיה קיימת ... של לעשות טוב, אכ נמשיך לשאול מה הסיבה של הסיבה הזאת עצמה. וכל סיבה שאליה מגיע האדם, תמיד על האדם לשאול את עצמו, האם הסיבה הזאת הכרחית? האם קיימת אפשרות תיאורטית שהסיבה הזאת לא תהיה קיימת? או שאולי היא תהיה קיימת ... כי אם כן, אז עדיין יש לשאול מה הסיבה שלה עצמה. ובנוסף יש להזכיר לאדם, כי גם אחרי שהוא ממציא סיבה כלשהי שהיא סיבת כל הסיבות, הרי שעל האדם ... מה שהם, הרי שעדין נוכל לשאול על חלק מהאירועים, מה הסיבה שלהם? והסיבה הראשונה של כל הסיבות, היא הדבר שמכריח את כל האירועים להיות כפי מה שהם. ... הסיבות, הוא עדיין יכול לשאול על דבר כלשהו בעולם מה הסיבה שלו? ומדוע הוא דווקא כך ולא אחרת? ומדוע מוכרח שכל הדברים יהיו כפי מה שהם? כל זמן ... כפי מה שהיא, אכ ניתן לשאול מה הסיבה שלה. ואכ הסיבה לא מספיק טובה. כי סיבה היא רק דבר שמכריח ומחייב את התוצאה להיות כפי מה שהיא. וסיבת כל ... אך זה כמובן לא עונה על השאלה של מה היה לפני מה שהיה לפני המפץ הגדול. וזה גם לא עונה על השאלה, של מהי הסיבה של התרחשות כל האירועים האלו. וזה גם לא עונה על השאלה, של איך אותו אירוע ראשון מכריח את כל האירועים שאחריו להיות כפי מה שהם. ...

... ואז הם חושבים בדעתם שאולי אין סיבה זאת הסיבה הראשונה. אך גם זאת לא סיבת כל הסיבות. משום שאם נניח נאמר שהסיבה הראשונה היא אין סיבה, הרי שעדיין אפשר לשאול, האם האין סיבה הוא מוכרח? תשובה: לא. משום שיכול גם להיות מציאות של יש סיבה. ומאחר שאין סיבה זו לא מציאות מוכרחת, אכ גם אם נאמר שהאין סיבה הוא הסיבה של כל הסיבות, הרי שעדיין נוכל לשאול מה מכריח את האין סיבה להתקיים. כי גם קיומו של האין סיבה, גם הוא לא מוכרח. ובנוסף על האדם לזכור, כי אם נאמר שסיבת כל הסיבות היא שאין סיבה, אז עדיין יש להסביר כיצד ... העל אנושית של האדם, היא עצמה סיבת כל הסיבות. פירוש: כי סיבת כל הסיבות היא לא ישות כלשהי. אלא שבשכל העל אנושי של האדם, שהוא שורש השכל של האדם, שם השאלה של מהי הסיבה הראשונה של כל הסיבות, שם השאלה הזאת לא קיימת כלל ולא יכולה להתקיים כלל. כי שם אין שום שאלה כלל. משום שהשכל העל אנושי, הוא עצמו סיבת כל הסיבות. ואילו הבין האדם את שורש השכל של עצמו, הוא ממילא היה מבין גם את הסיבה של כל הסיבות. ובקיצור, סיבת כל הסיבות היא ... שכל זמן שהאדם עוד לא הגיע לתובנה עמוקה ככ, עד שהיא בלתי נתפשת בשום צורה בשכל האנושי, עד אז האדם עוד לא מבין את סיבת כל הסיבות. ורק אחרי שהאדם מגיע לשאלה ככ חזקה, עד שאין ביד השכל האנושי להכיל את השאלה עצמה, ורק אחרי שהאדם מקבל שכל חדש שהוא שורש השכל, ושאז השאלה נעלמת מעצמה, רק שם האדם מבין את סיבת כל הסיבות. ועוד נוסיף, כי יש כאלו שנדמה להם שהפתרון לכל השאלות הוא לומר שהמציאות לא קיימת. כי אם אין מציאות אז אין זמן ואין מקום ואין סיבה ואין תוצאה, ואז ממילא אין שום שאלה כלל. ונדמה להם שבשכל הגדול ביותר, שם תפישת המציאות היא שהמציאות לא קיימת כלל. אך גם זאת טעות. כי גם אי קיומה של המציאות, גם הוא לא מחויב המציאות. כי גם אם נניח ונאמר שאין מציאות, עדיין נוכל לשאול, האם זה מוכרח שלא תהיה מציאות? ואם לא, אז מדוע אין מציאות? ומה הסיבה שבגללה אין מציאות? ואכ גם זה עצמו מצריך סיבה אחרת יותר עמוקה. וכמו שהאין סיבה הוא לא הסיבה הראשונה, כך גם האין מציאות גם הוא לא התשובה של כל השאלות. וזה כמובן בלי קשר לזה שבוודאי שכן יש מציאות. כי המציאות קיימת והעולם קיים. וגם אם האדם ממש יתאמץ לומר שהעולם לא קיים, הרי שהעולם ימשיך להיות קיים. ואם העולם לא היה קיים, ממילא לא הייתה שום שאלה כלל. ועצם זה שקיימת מחשבה שאומרת שאולי העולם לא קיים, זה עצמו הוכחה שמשהו קיים. ואם העולם לא היה קיים, לא הייתה מחשבה שיכולה לחשוב שהעולם לא קיים. ואכ עצם קיומה של השאלה, מוכיח שמשהו קיים. ואכ יש לשאול מה הסיבה שהוא עצמו קיים וכולי. ובכלל זה נכללים גם כל אלו שאומרים שהעולם הזה הוא רק אשליה חלום וכיוב. ובכך הם חושבים שהם תרצו את כל השאלות. וכמובן שזו לא התשובה של כל השאלות. כי גם אם נאמר שהעולם הוא חלום, עדיין יש להבין מה הסיבה שלו עצמו. וגם אם נאמר שאין חלום כלל, עדיין יש לשאול מה מכריח את האין חלום הזה להתקיים. כי גם האין גם הוא לא מוכרח. כי לאין יש הפך. וההפך של האין הוא היש. ומאחר שלאין יש הפך, אכ קיומו של האין הוא לא מוכרח. ואכ גם לאין ... וזה בעצם אומר, שגם קיומו של מחויב המציאות, גם הוא רק אפשרי המציאות. כי כמו שהוא מחויב המציאות, כך גם הוא היה יכול להיות אפשרי המציאות. ותמיד אפשר לשאול, מפני מה מחויב המציאות הוא מחויב המציאות ולא אפשרי המציאות. ואכ גם מחויב המציאות, גם הוא רק אפשרי המציאות. דהיינו, שזה רק אפשרי שהוא יהיה מחויב, כי הוא היה יכול ... וכל דבר שנאמר עליו שהוא זה מחויב המציאות, ושהוא השורש של הכל וכולי, גם הוא יהיה תמיד רק אפשרות. כי כל זמן שיש דבר נוסף שהוא לא מחויב, הרי שתמיד אפשר לשאול מה הסיבה של המחויב עצמו? בדיוק כמו שאנחנו שואלים מה הסיבה של הסיבה הראשונה עצמה. ויש כאן עוד רמת עומק, והיא שבשכל האנושי ניתן להבין גם, כי כל זמן שיש תוצאה, לא יכולה להיות סיבה ראשונה. בדיוק כפי שאמרנו, שקיומו של ... שהיא לא הסיבה הראשונה. דהיינו, כל זמן שיש בעולם דבר כלשהו שהוא לא הסיבה הראשונה, הרי שלא ניתן להגדיר את הסיבה הראשונה. כי גם אם נגדיר אותה, תמיד נוכל לשאול, מה הסיבה שבגללה הסיבה הראשונה היא עצמה ולא שאר הסיבות והתוצאות שנובעות ממנה. זא צריך גם למצוא סיבה מדוע הסיבה הראשונה היא כפי מה שהיא. וכל סיבה שלא נמצא, גם אם נמצא סיבה כלשהי, תמיד נוכל לשאול, מה הסיבה שבגללה הסיבה היא יוצרת את התוצאה ולא להפך. כי נניח שנאמר שדבר כלשהו הוא הסיבה ודבר אחר הוא התוצאה. הרי שיש לשאול, מפני מה ומה הסיבה שבגללה דווקא הדבר הראשון גורר את הדבר השני ולא להפך. כי הרי היה יכול להיות גם הפוך. וצריך למצוא לא רק את הסיבה הראשונה, דהיינו, למצוא סיבה שלא ניתן לשאול מה הסיבה שלה, אלא למצוא גם את הסיבה שבגללה הסיבה היא הסיבה של התוצאות שאחריה ולא אחרת. ומי שמתבונן בכל הדברים האלו, נדמה לו שהם עמוקים. והם אכן עמוקים ויש בהם סודות ...

... כפי שכבר ביארתי וכידוע לכל, יכולת התפישה של האדם מוגבלת. והאדם לא מסוגל למצוא בשכל שלו תשובות לכל השאלות. כגון לדוגמה לשאלה מהי הסיבה הראשונה של כל הסיבות, שכל תשובה שאותה ייתן האדם, תמיד יהיה ניתן לשאול, מה היה עוד לפני כן. או לדוגמה לנסות להבין, מה היה לפני הזמן, שגם זה ... שהיא השכל הגדול, שחלק ממנו בא לידי ביטוי בשכל של האדם. ועוד ביארתי, שבשכל הגדול ביותר, שם יש תשובה לשאלה של כל השאלות. כי שם בהחלט ניתן למצוא ולהבין את התשובה גם לשאלות הפרדוקסאליות האלו. וכאן נחדד את העניין. והעניין הוא, כי שם בשכל הגדול יותר, גם שם אין תשובות לשאלות האלו. אלא, ששם השאלות האלו, הן לא שאלות כלל. ולא משום שיש להן תשובה, אלא שבשכל הגדול יותר, אי אפשר אפילו לשאול את השאלות האלו. כי שם בשכל הגדול יותר, השאלות האלו שנדמות לאדם כשאלות קשות, שם, הן לא קיימות כלל. והעניין הוא, כי יש הבדל מהותי בין השכל ... השכל של האדם, לבין שורש השכל של האדם, שהוא השכל האין סופי, שהוא ללא שום מגבלת תפישה כלשהי. ולכל השאלות הקשות ביותר בעולם, לכולן יש שורש. כי כפי שכבר ביארתי, כל השאלות הפרדוקסאליות של המציאות, הן כולן ביטוי של שאלה אחת, שהיא השורש של כל השאלות שיש בעולם. וגם לשאלה הזאת יש שורש. וכפי שאמרנו, מי שרוצה להיות חכם אמיתי בכל תחום, עליו לשאול תמיד ולחפש תמיד, את הסיבה של הדבר. וגם לשאלה של כל השאלות, גם לה יש סיבה. כי יש דבר שבו תלוי הקיום של שאלת כל השאלות. והשורש והסיבה של הקיום של שאלת כל השאלות, היא כמובן מגבלת השכל של האדם. כי אם לאדם לא הייתה מגבלה שכלית, הרי ... ובעמקותו... ובשכל העל אנושי, ששם אין את הדבר שמגביל את השכל של האדם לתפוס את האין סוף, שם, כל השאלות האלו שנראות לאדם כשאלות קשות ובלתי פתירות בשכל האנושי, שהן אכן באמת לא פתירות בשכל האנושי, הרי שבשכל הגדול יותר, כל השאלות האלו בטלות מלכתחילה. כי מנקודת המבט של השכל הגדול יותר, שם לדוגמה, השאלה מהי הסיבה הראשונה של כל הסיבות, שם השאלה הזאת לא קיימת כלל. ואי אפשר לשאול שם את השאלה הזאת כלל. ובתודעה הגדולה יותר, אם מישהו

... כי אפשר לחיות חיים טובים באמת מלאי משמעות אמיתית, גם בלי לפחד מהמוות. וכאן כמובן יש שאלה רצינית. והיא, אם באמת האדם לא יפחד מהמוות, אז מדוע באמת שהוא יאכל ... בהחלט כן יש דרך שהאדם יבין מהי התכלית של המציאות באמת. כי מצד האמת, למרות שיש המון שאלות לגבי התכלית של המציאות, הרי שבנוסף על כל השאלות , יש גם אמת אובייקטיבית אחת, שהיא ההסבר האמיתי של המציאות. וזה שהאדם לא ... הזאת, זה לא אומר שאין אמת כזאת. ומצד האמת, ברור שיש אמת כזאת שמנקודת המבט שלה אין שום שאלה כלל. ומנקודת המבט של האמת האמיתית, שם החיים טובים באמת. ושם יש סיבה ... יש בעולם סיבות כלשהן. ומי שרוצה לגלות את השורש הזה, עליו פשוט לנסות לחפש את האמת ולשאול שאלות. וכל המרבה הרי זה משובח. כי למרות כל הטיעונים שהובאו ... דבר, וניזהר מאותם מנהיגי השקר שמטעים את האדם בהטעיות שונות, ומייאשים את האדם שלא ישאל שאלות. כי השקר לא רוצה שהאדם ישאל שאלות. כי אז הוא יגלה את השקר. ואם האדם יגלה את השקר וידע את האמת, על ידי זה האדם ירגיש טוב באמת. אך מנהיגי השקר, הם מייאשים את האדם מלשאול שאלות. והם מלמדים את האדם שלא לכל שאלה יש תשובה וכיוב. וזה רק משום שהם שקרנים גדולים וטיפשים גדולים (בין באשמתם ובין שלא באשמתם). ועל האדם לחפש חכם אמיתי כזה שמעודד אותו לשאול שאלות, כמה שיותר שאלות בכל תחום ותחום. כגון לדוגמה שעל האדם לשאול את עצמו תמיד על כל דבר, מה התכלית והמטרה של מה שאני עושה בכל פעולה ... אני רוצה את זה? והאם באמת אני רוצה את זה? ולמה בכלל אני רוצה את הרצונות שלי? וכיוב שאלות נוספות. ועל ידי זה שהאדם מעמיק את מחשבתו בנושאים האלו, על ידי זה האדם ...

... שאתה חושב שחייב לעשות? אליעד ממליץ לאדם לשאול את עצמו בכנות: למה אני בכלל רוצה לעשות את זה? האם הפעולה הזו באמת חשובה לי? האם היא חיונית? יכול להיות שבעקבות השאלה הזאת האדם יגלה שהפעולה לא נחוצה בכלל, ולכן אין טעם להתאמץ עבורה. מה הקשר בין אושר ... מרגיש שקשה לו לעשות אותו? מה עושים כדי לפתור שאלה זו? הדרך לפתור היא על ידי הבנת השאלה. אם אדם יבין את כל השאלות אזי יגלה שאין שאלה. כי כל השאלות לא קיימות, רק נדמה לאדם שיש שאלה. למה קל לדבר אבל לעיתים קרובות קשה לעשות? מה הסיבה לכך? כיצד נדע מה הסיבה שבגללה קל ... ונגמר במילה אמת. האדם יש לו הרבה רצונות, השאלה היא, מה הוא באמת רוצה. לכן, קל לדבר וקשה לעשות, עליו לפתח אצל עצמו רצון אמיתי. אם ... לעשות. וכאשר זה קורה, חשוב שהאדם ישאל את השאלה העצמית, למה? למה אני רוצה לעשות? האם זה הכרחי? מה האמת? יתכן שיגלה שלא צריך, ואז יגלה שזה רצון מיותר ולא צריך לעשותו. פשוט לשאול - מה הסיבה? האם זה חשוב? יש דברים מסוימים, שיש דברים שחשוב לאדם להתאמץ עבורם, למשל ... אך לא מבינו עד הסוף. מה שהאדם צריך לעשות, זה לשאול, מה הסיבה שאני בכלל רוצה לעשותו, ואם לא, אולי יש לברר מה האמת? ההר הגבוה בעולם נראה ...

... באמת? אליעד כהן מדבר על השאלה החשובה: האם אתה מאושר באמת?. רבים מבטיחים דרכים לאושר: תעשה כך וכך, ותהיה מאושר, אך ... היא פשוטה: אם אתה עדיין שואל את עצמך האם אני מאושר?, סימן שאתה לא מאושר. בדיוק כמו אדם רעב או צמא, שאם באמת היה ... מתאר את התהליך שבו אדם שואל את עצמו בכל רגע: מי החליט שזה טוב וזה רע?, מדוע אני רוצה דבר אחד ולא רוצה דבר אחר?. ... שמציע אליעד הוא פשוט: לשאול את עצמך אם אתה עדיין מחפש אושר. אם אדם מבטיח לך אושר על ידי פעולה מסוימת, שאל אותו: אם ... באמת היה מאושר, לא היה שואל האם באמת הוא מאושר, כמו אדם שאכל ושתה, לא יהיה צמא או רעב יותר, ואם כן, עדיין לא שבע. ... מרגיש טוב, זה ברגע שאין שאלה אם אתה מרגיש טוב, ואם הפסקת לחפש להרגיש יותר טוב, ויש יישות אחת בעולם שאי אפשר לרמות ... מרגיש טוב. ואם ישאל האדם שאלה, איזו מציאות שיתנו לך תהיה מאושר בשלמות, והאדם ימצא שתמיד הוא ירצה יותר טוב, גם אם ... ואת זה לא אמורים לרצות. ולשאול ולמצוא את האמת, גם אחרי שהאדם יבין שהכל אחד, הוא ירגיש טוב ורע, אבל בו בזמן גם ירגיש ... תביא לחוויה, ואז לא תהיה שאלה, ויהיה אושר אמיתי. ...

... לדבריו, כאשר האדם מתבונן לעומק על המציאות, הוא מגלה שכל ההפכים השונים זה מזה במהותם, הם למעשה אחד. אבל נשאלת השאלה כיצד ייתכן הדבר? כיצד אפשרי שכל ההפכים הם אחד אם אנחנו רואים בעיניים שלנו בבירור הבדלים וניגודים? אליעד מסביר שהשאלה הזו היא תוצאה של המגבלה השכלית שלנו. השאלה איך יכול להיות שכל ההפכים אחד? היא בעצם שאלה סובייקטיבית ולא אובייקטיבית, משום שהיא נובעת רק מחוסר היכולת של השכל האנושי לתפוס דבר והיפוכו באותו זמן ומקום. הוא מדגים זאת בטענה שהאדם לא יכול להבין בשכל שלו ... של שכלו כאמת מוחלטת, וכשהוא לא מצליח להבין דבר והיפוכו, הוא שולל אוטומטית את האפשרות הזאת. לכן, במקום לשאול איך יכול להיות שההפכים הם אחד?, הוא ממליץ לשאול האם ההפכים באמת הם אחד? בצורה כזו, האדם לא מניח מראש שמדובר בדבר בלתי אפשרי, אלא שואל שאלה פתוחה יותר, וכך מאפשר לעצמו לחקור את המציאות מעבר למגבלות התפישה שלו. כיצד משתחררים מהמגבלות של השכל? לפי אליעד, כאשר האדם מחפש אמת מוחלטת, הוא ... שכלי, זה משום שיש לו הסבר שכלי מדוע להאמין בדבר זה ולא בדבר אחר. לכן, הצעד הראשון הוא להודות במגבלות השכל ולשאול שאלות אמיתיות בלי לפחד שאין להן תשובה שכלית מיידית. כאשר האדם אינו יכול להבין דבר מה בשכל, עליו להיות ישר מספיק כדי לומר אני לא יודע, ולא לשלול באופן ... בשכלו. מה המשמעות האמיתית של להיות אמיתי עם עצמך? להיות אמיתי עם עצמך, לפי אליעד, פירושו להודות בכך שהשאלה שלך היא סובייקטיבית ולא אובייקטיבית. כלומר, להודות בכך שיש דברים שהשכל שלך אינו מסוגל להבין, וזה לא אומר שהדברים הללו אינם נכונים. במקום לנסות להתאים את המציאות ... כדי להגיע להבנה ולהכרה שההפכים הם אחד באופן ממשי, אליעד ממליץ על תהליך אינטנסיבי של חקירה עצמית. האדם צריך לשאול את עצמו על כל טענה, על כל דעה, על כל עמדה - למה הוא חושב כך ולא אחרת?, ולהמשיך לשאול זאת שוב ושוב בצורה בלתי מתפשרת. לדוגמה: אם מישהו אומר יש חיים, לשאול למה הוא אומר שיש חיים? אם מישהו אחר אומר אין חיים, לשאול למה הוא אומר שאין חיים? לקחת כל טיעון, כל דעה מנוגדת, ולשאול שוב ושוב - אולי דווקא ההפך הוא הנכון? באמצעות החקירה הזו, האדם מגיע בסופו של דבר לנקודת מוצא עמוקה, שבה הוא רואה ששתי הדעות, גם המנוגדות ביותר, מתבססות על אותו ... של המציאות כמו שהיא, ללא התנגדות, ומכאן נובעים חיים טובים ומלאים יותר. לסיכום, הדרך לחוות שהכל אחד היא לשאול שאלות באופן פתוח ואמיתי, ללא פחד להטיל ספק גם בדברים שנראים כמובנים מאליהם. מי שיתמיד בדרך הזו, יגיע להבנה המוחלטת שהכל אחד ממש, מעבר למגבלת השכל, וזו ... אותו הדבר, אז איך זה שכולם רוצים אחרת? ואם אדם יהיה אמיתי עם עצמו, ויבדוק איך זה שמאחדות יכול להיות ריבוי השאלה נובעת רק מחוסר היכולת של האדם להבין שדבר והיפוכו קיימים בו זמנית באותו מקום או אי אפשר בשכל לחשוב שגם ימינה וגם שמאלה נמצאים גם בשני מקומות, ובמקום אחד בו זמנית. והדרך של האדם לקבל תשובה לשאלה הזו, איך יכול להיות שכל ההפכים אחד. הוא צריך להיות ישר ואמיתי עם עצמו, ושיבין שהשאלה היא סובייקטיבית, כי האדם לא יכול להבין בשכל שלו, ולא מסוגל לחשוב שימינה ושמאלה נמצאים במקום אחד ובשני מקומות יחד. ועל האדם לא להניח הנחה שהשכל שלו מבין הכל, אם ... לא יכול לקלוט שההפכים אחד, זה שהשכל לא מצליח להבין, זה לא אומר שברמה אובייקטיבית זה יכול להיות ככה. וצריך לשאול האם ההפכים הם באמת אחד, במקום לשאול איך? תשאל האם זה באמת יכול להיות, ללא המגבלה של השכל. כאשר האדם מחפש את האמת, הוא לא צריך להגביל את המציאות רק לפי מה שהוא מבין. עליך לנסות להבין את האמת, לא ... קדושות, ולהטיל ספק בכל דבר. ואם נטיל ספק, איך נדע בעצם שזו האמת? קודם כל חפש אותה באופן אובייקטיבי, שאל שאלות, וזכותך להגיד שאתה לא יודע תגיד לפחות את האמת, גם אם לא הבנת, ומאחר שדבר לא לוגי גם יכול להיות אז תגיד שאתה לא יודע, אל תשלול את זה לחלוטין. ומי שיחפש את האמת ... בסופו של דבר הוא כן יבין שהכל אחד! שככה זה ולא אחרת ושהכל ישות אחת, הכל באותו זמן ומקום, גם ההפכים, וכל שאלה שנשאלת תתקבל תשובה שהכל אחדות. ועל האדם, כדי להגיע לשם, צריך לשאול, אולי ההפך הוא הנכון? ושוב לשאול, אולי ההפך הוא הנכון? ועל ידי השאלות הללו עד הסוף, ולא יפחד לשאול הוא יחווה שמחויב המציאות הוא אחד ממש. ...

... של נפרדות, כיוון שזה אומר שיש אני שרוצה להגיע למצב כלשהו. האחדות מתרחשת מעצמה, כאשר האדם מתבונן פנימה, שואל שאלות ומזכך את ההבנה שלו לגבי עצמו ולגבי המציאות. התהליך הפנימי של ... אחדות אמיתית, הוא יכול להיות בטוח שזו אינה אחדות אמיתית, כי אילו היה באחדות, לא הייתה עולה בו שום שאלה או ספק. בסופו של דבר, האדם מגיע לאחדות אמיתית רק מתוך חקירה מתמדת, הזדככות ... להיות באחדות, אתה לא יודע שאתה קיים ואיך עושים את זה? בעצם זה דבר שאי אפשר לעשות אותו. כאשר האדם שואל מספיק שאלות לדעת מי הוא, להבין את עצמו באמת בסופו של דבר, האחדות באה והוא במצב של האחדות. ולאחר המצב של האחדות, חוזרים לנפרדות, כי מתוך האחדות באה בעצם הנפרדות ואיך זה קורה זו כבר שאלה אחרת ומי שחוזר ממצב האחדות, לנפרדות, אז נשאר בו הרושם מהאחדות ואז הוא חי חיים ... שאתה באחדות. וכעקרון, אם בכל יש לך התלבטות במשהו, תדע שזה לא אמיתי מוחלט, כי אם זה היה אמיתי לא היתה לך שאלה או התלבטות, לכן, אם הגעת למשהו ואתה לא יודע אם זו השלמות תדע שזו לא השלמות ואם ... היית באחדות, כי אם חווית את הכל... אז חוויית גם הכל, וגם אחד שחווה את הכל, אז זו לא אחדות. ומי שחוקר ושואל, ומבין את השורש, ומזכך את עצמו ואת השכל שלו אז האחדות באה אליו מעצמה, ואז הוא ...

... ההבנה - האם הגעת? האם אפשר לדעת שהגעת לשלמות ההבנה? כאשר אדם שואל את עצמו אם הוא הגיע לשלמות ההבנה, ... התשובה שמציע אליעד היא חד משמעית ופשוטה באופן מפתיע: כל עוד אתה שואל את עצמך האם הגעת לשלמות ההבנה, זה ... ומדגיש נקודה זו לאורך כל ההסבר ומחדד אותה מזוויות שונות. מדוע השאלה האם הבנתי את המציאות מעידה שטרם הבנת? אליעד כהן מבהיר כי ברגע שאדם מבין את המציאות באמת, השאלה עצמה על הבנת המציאות נעלמת לחלוטין. זאת לא משום שקיימת תשובה ברורה וחיובית לשאלה, אלא משום שישנה רמת הבנה כל כך עמוקה ואחדותית, שבה השאלה הזו כלל לא יכולה להתקיים. כל עוד האדם נמצא בנפרדות, הוא שואל אם ישנה אפשרות שהמציאות שונה ממה ... להכרה בכך שהכל הוא אחד, הוא מפסיק לראות בניגודים דבר ממשי, והשאלה אולי אני טועה? כבר אינה אפשרית. ... אחד? אליעד כהן ממליץ על דרך פשוטה אך עמוקה להבנת האחדות הזו: לשאול על כל רעיון, על כל תיאוריה, על כל דעה שיש לאדם את השאלה מי אמר שזה נכון? אולי ההפך נכון?. ... נכון בדיוק כמו הרעיון המקורי שלו. בנקודה זו, ממילא כבר אין שאלה אם הגעת לאמת או לא, משום שאתה מבין ... לערעור שהכל אחד ושכל האפשרויות נכונות באופן שווה. האם אפשר לשאול האם הגעת לאמת ועדיין להיות בהבנה מלאה? אליעד מבהיר שאפילו האפשרות לשאול את השאלה האם הגעת לאמת או לא מעידה שעוד לא ... גם ההפך יהיה נכון באותה המידה. ההבנה האמיתית, לפיכך, היא כאשר השאלה אינה קיימת עוד, משום שהפרספקטיבה שלך ... לסיכום, אליעד כהן מסביר ששלמות ההבנה היא ההגעה לנקודה בה השאלות על נכונות או אי - נכונות אינן קיימות ... ואחדותי, בו כל האפשרויות מתקיימות במקביל, וממילא אינו יכול לשאול את עצמו יותר האם אני מבין את ... את המציאות, להבין מה זה התודעה שלך הרצון שלך הרגשות שלך. כשאדם שואל האם הבנתי את עצמי בשלמות. אדם מתעמק ... אני יכול להבין את עצמי יותר או לא. והתשובה היא חד משמעית אם אתה שואל את עצמך אם הבנת את המציאות עדיין לא הבנת אותה. כל הזמן שאדם שואל את עצמו האם הבנתי את עצמי בשלמות עדיין לא הבנת. יש פרספקטיבה שהשאלה האם הבנתי את עצמי בשלמות נעלמת, הוא ... היא אצלך אבל עדיין במציאות יש אפשרות נוספת. ולכן כל זמן שאפשר לשאול האם אתה צודק, אתה עדיין לא. כל ... המציאויות קיימות בו זמנית. הוא מבין שהכל אחד שם ממילא לא שייך לשאול אולי אני טועה. הרעיון הוא שיש מי שמעמיק בכל דבר הוא מגיע לנקודה בה הוא לא יכול לשאול אל עצמו האם הבנתי את המציאות או לא, ... שדבר אחד שונה מדבר אחר הדיבור יוצר נפרדות, כל הזמן שיש לך שאלה האם הגעתי לאמת או לא או שיכולים לשאול אותך או כאשר השאלה קיימת עוד לא הגעת לאמת. המציאות ... האם היא נכונה ואולי ההיפך הוא הנכון מספיק פעמים לא תהיה לו שאלה אם הגיע לאמת או לא. ...