... מבין שאין הבדל בין אפשרויות שונות, הוא חווה את התגלות האחדות בתוך הנפרדות. דוגמה לכך אפשר למצוא בשיחה בין קונה למוכר: כאשר הקונה
שואל את המוכר איזה מוצר כדאי לו לקנות והמוכר עונה שאין ... מבוססים על מהות אחת שאין בה פוטנציאל של נפרדות. זהו רעיון המנוגד לשכל האנושי, שמפצל את כל הדברים לנפרדים. בהבנת האחדות, אדם עשוי
לשאול את עצמו: איך ייתכן שמהאין נוצר היש? זוהי
שאלה שגויה, כי היא מניחה הפרדה בין היש והאין. למעשה, היש ... אדם חוקר אותה ומעמיק בה, הוא מגיע להבנה שאין באמת נפרדות. כל דבר, כל מציאות, הוא למעשה אותו דבר, ואין הבדל אמיתי בין היש והאין.
השאלה שהייתה
נשאלת איך זה יכול להיות הופכת
לשאלה למה לא הבנתי את זה קודם, וזהו תהליך של חיבור לתודעה ... שהאחדות היא לא קיימת, אבל אם נבצע את החקירה הפנימית ונעמיק בתודעתנו, נגלה שאין הבדל בין אחדות לנפרדות, ושניהם מחוברים למהות אחת.
השאלות על היש והאין לא נותרות, וההבנה היא שהעולם בנוי על ... ביום יום. אתה חושב, היכן החנווני חווה שהכל זה אחד? בכל פעם שיש לאדם ספק, והוא מבין שזה לא משנה, זה נקרא התגלות אחדות. כאשר אתה
שואל את המוכר, מה לקנות את זה או את זה? והוא אומר לך שזה ... היא ההבדל בין יש לאין. וכאן אתה אומר, שמהיש נהיה אין, לא נהיה, אלא עכשיו היש הוא אין. הספר הזה הוא יש, ובו זמנית הוא אין.
השאלה היא, איך זה יכול להיות, הרי זה שני הפכים? איך זה יכול להיות שזה אחד? וזהו סוד הצמצום, שההוויה של היש היא האין. וכל הצורות מתהוות מהדבר שאין בו צורה כלל. וכאשר האדם מתבונן בזה, הוא
שואל, איך יתכן שמהאין יתהווה היש? אך זאת
שאלה לא נכונה, ולא רק שזאת
שאלה לא נכונה, אין עליה תשובה כלל. וזאת
שאלה של שקר, כי היא נובעת מההנחה שיש הפרדה בין יש לאין. ... ורואה עץ, מה זה עץ? צורה של מקום וזמן, ומה זה צורה של מקום וזמן? כלום. אבל אתה אומר, אני רואה עץ, אז למה אתה אומר שזה כלום?
השאלה הנכונה שצריכה להישאל היא, האם באמת היש מתהווה מהאין? ... ואין הבדל ביניהם. איך יכול להיות? אנחנו עכשיו מדברים על שתי רמות, רמה של נפרדות ורמה של אחדות, הרעיון הוא שיש מהות וצורה. האדם
שואל איך זה שמאין נהיה יש? איך יכול להיות שההוויה של היש ... אם תבדוק, תגלה שזה ככה, באמת יש יש ובאמת יש אין ושניהם מחוברים. בתוך האדם יש שכל ויש אין שכל. כשאתה משתמש באין שכל, אין לך יותר
שאלה, אין הבדל בין יש לאין, ואין יותר נפרדות, אתה ... של, לא מפעיל את השכל. אם אתה משתמש בשכל עד הסוף, אז בסוף אתה בחוויה שאתה לא משתמש בשכל. ואז לא תבדיל בין יש שכל לאין שכל. האדם
שואל, איך ההוויה של היש היא אין? תשאל את עצמך, האם זה ... שמיש נוצר אין, היית בטוח שזה שני הפכים, אבל אחרי שבדקת עד הסוף בשכל שלך, אתה מבין שאין הבדל ביניהם, ובעצם זה גורם לכך שבמקום
לשאול, איך זה יכול להיות? אתה
שואל, איך זה שאני לא מבין? האדם בטוח שלא יכול להיות מאין יש, ואני אומר לו, לחקור בשכל ולגלות שזה ככה, ואז הוא יבין, שזה שהוא לא מבין שזה אחד, זוהי מגבלה שלו. וכן נאמר פה, שזאת התשובה לכל
השאלות. תמצית כל
השאלות היא, איך זה שההוויה של הכל היא כלום? או איך יכול להיות שכול מה שישנו הוא איננו, בו זמנית? ואם תבין שזה יכול להיות, אז מה
השאלה? כול זמן שהאדם לא בטוח בוודאות שזה אחד, אז האדם ... רואה שישנו, בו זמנית הוא גם איננו, אז זה יהיה יותר חזק מהחוויה שלך, שזה לא יכול להיות. אם תחווה שיש ואין זה אחד, אז לא תהיה לך
שאלה בשום נושא. אם מתבוננים יותר עמוק מגלים, שאין הבדל ... למקום, כי ההוויה ממלאת את הכל, ובו זמנית יש צורות. זה רק אחד וזה רק נפרדות, אין הבדל בין נפרדות לאחדות. וכשזה נתפס נגמרים כל
השאלות. התהליך הזה נכון גם בחיי היום יום, אדם בטוח שהוא ... שאין הבדל ביניהם. כי אתה חווה את השלמות, שהיא באחדות עם החסר. ככול שהאדם חווה יותר, שזה גם אחד וגם נפרד, כך הוא מבין את זה יותר.
שאלה: למה אנחנו חווים נפרדות? אליעד: את מפרידה בין אחדות לנפרדות. כי אם תביני שאין הבדל בין ככה לבין אחרת, אז לא תהיה
שאלה. ברגע שאת נמצאת בחוויה שיש הבדל בין משהו למשהו אחר, אז תמיד תהיה לך
שאלה, למה זה כך? וכל תשובה שיתנו לך, תמיד תוכלי
לשאול, אבל למה זה כך? אבל אני טוען דבר אחר, שאם תתבונני ... יש הבדל ביניהם, נכון, יש הבדל, אבל אין הבדל בין יש הבדל לאין הבדל. אני מסביר לך שאין הבדל בין חוויית נפרדות לחוויית אחדות. את
שואלת, למה יש שינוי? אני אומר לך, אין שינוי, זה אחד. אין הבדל בין זה לבין ההפוך שלו. כל זמן שיש
שאלה, זה מראה שיש שניים. כשאנחנו אומרים אין הבדל בין ...