... בחירת הרצון, משמעות החיים, אקראי או סיבתי, חיפוש עצמי, הבנה יוצרת רצון - 1 האם באמת יש לנו בחירה חופשית? השאלה המרכזית שמעלה אליעד כהן בהרצאה היא האם יש לנו בחירה חופשית והאם האדם באמת אחראי על הרצון שלו, או שמא הרצון מנוהל על ידי משהו חיצוני ואיננו יכולים ... הוא לא יכול היה לעשות אחרת, אלא אם כן היה לו רצון אחר שהיה חזק מספיק כדי לבטל את הרצון הראשון. מכאן עולה השאלה מי אחראי על אותו רצון ראשוני שמניע את כל הפעולות שלנו. כדי להמחיש את הנושא, אליעד נותן דוגמה פשוטה: אם האש שורפת נייר, אין לנו שליטה על התהליך הפיזיקלי הזה. אבל כאשר האדם מכניס את היד לאש ומרגיש כאב, יש לו כביכול בחירה אם להזדהות עם הכאב או לא. השאלה היא לא האם יש כאב או אין כאב, אלא האם האדם בוחר את האופן שבו הוא מגיב לכאב - כלומר, האם הוא יכול לבחור את הרצון שלו להרגיש את הכאב או לא. מהו מקור ... היה רצון, לא הייתה שום פעולה. הרצון הוא כמו השלט של הרובוט, שמפעיל את כל תנועות הגוף ומחשבות האדם. לכן, השאלה האמיתית היא: מי אחראי לרצון שלי? או מי מפעיל את הרצון שלי?. אליעד נותן דוגמה מהסדרה המצוירת תום וגרי: בסצנה שבה תום וגרי מגיעים בטעות לכוכב שבו כלבים ... אליעד מציע תהליך ברור ומובנה כיצד לחקור את עצמנו ואת הרצון שלנו לעומק: ראשית, כל פעולה שאנחנו עושים, יש לשאול למה אנחנו עושים אותה. התשובה תהיה תמיד - כי אנחנו רוצים לעשות אותה. לאחר מכן, לשאול מדוע אנחנו רוצים לעשות את הפעולה הזאת. השלב הבא הוא לשאול מי אחראי לרצון עצמו - האם הרצון הזה נוצר מבחירה שלנו, או שהוא נוצר באופן אוטומטי על ידי סיבות חיצוניות. ככל שהחקירה מעמיקה יותר, האדם אמור להרגיש ... והבחירה החופשית? אליעד מסכם שאם האדם רוצה להבין באמת את המשמעות של החיים ואת הבחירה החופשית, עליו להפסיק לשאול את עצמו שאלות שטחיות ולהתחיל לחקור את המציאות עצמה. על האדם לנסות להבין את עצם קיומה של המציאות, מדוע בכלל יש רצון, מדוע יש זמן ומקום, וכך הלאה. כאשר האדם יתעמק בשאלות האלה, הוא יגיע להבנה עמוקה של המציאות, ואז שאלת הבחירה והרצון תהפוך לברורה ומובנת מאליה. האם באמת יש לנו בחירה חופשית? רצון חופשי: האם אנחנו שולטים ... לחשוב על שאלת הבחירה החופשית תוך כדי שהיא מתמודדת עם מצבים של כאב או פעולה שאינה נשלטת באופן מלא. היא שואלת את עצמה אם באמת יש לה בחירה חופשית, במיוחד כאשר היא נתקלת בכאב או במצבים שנראים אקראיים, כמו כאב ראש, שלדבריה, היא לא בחרה בהם. אליעד מציין שהבעיה ... מסבירה שהיא מבינה שבכל מצב יש סיבה שמניעה אותה לפעול, ולכן היא לא מרגישה שהבחירה הייתה שלה. אליעד מעלה שאלה עקרונית: האם הסיבה היא זו שמניעה אותה? הוא מציע לה לשאול את עצמה - האם היא חווה את הפעולות או רק מבינה אותן בשכל? בהמשך השיחה, אליעד מתמקד בהסבר העמוק יותר של הרצון. הוא מציין כי הרצון הוא זה שמניע אותנו לפעול, וכדי להבין את השאלה האם יש לנו בחירה חופשית, חשוב להבין את מקור הרצון. הוא משווה את האדם לרובוט - הגוף פועל, והרצון הוא שמניע את פעולתו. אליעד שואל האם אנו יכולים לשלוט ברצון שלנו, ואם לא, אז איך אנחנו יכולים להרגיש שליטה על פעולותינו? בהמשך, אליעד מסביר שמי ששולט ברצון הוא לא בהכרח האדם עצמו, כי ... הוא היה שולט בו, היה לו אפשרות לשנות את הרצונות על פי בחירתו. כל פעולה שאנחנו עושים נובעת מהרצון - ולכן השאלה היא, מי מניע את הרצון? האם יש לנו שליטה על הרצון או שהוא מנוהל מבחוץ? כדי להסביר זאת, אליעד מציין שלפעמים יש לנו רצון לשנות פעולה, אבל כדי לעשות זאת, אנחנו צריכים לרצות משהו אחר. לכן, הוא שואל אם אפשר באמת להיות אחראיים על הרצון שלנו. לסיום, אליעד מבהיר שהשאלה המרכזית היא לא אם יש לנו רצון, אלא מהו מקומו של הרצון בחיינו. האם אנחנו יכולים לשנות אותו, או האם אנחנו רק חווים אותו? השיחה נוגעת במעגליות של הרצון ... לנו בחירה חופשית? רצון חופשי: האם אנחנו שולטים בו? הקשר בין רצון, חוויות ותודעה הבנת הרצון במציאות ובחיים שאלה: אחרי הרבה בלבולים, הגעתי למסקנה שאני צריכה לעשות משהו עקבי ופשוט בעיני. אליעד: מה זה אומר? שאלה: התחלתי לשאול את עצמי, האם יש לי בחירה חופשית? למשל עולה לי כאב ראש, ברור שמישהו גרם לי לכאב ראש, אני לא בחרתי בו, אז אני אומרת לעצמי כאן אין לי בחירה. אליעד: אולי ... לחוות אותו, אם האש שורפת את הנייר זה לא בשליטה שלך, אבל אם תכניסי את היד לאש יהיה כאב במערכת העצבים, השאלה האם את בוחרת להזדהות עם הכאב או לא? הבעיה לא בכאב ראש אלא הבעיה שאת לא רוצה את הכאב ראש. שאלה: אין לי בעיה עם הכאב ראש, זאת רק דוגמה. כאו אני רואה שאני לא בחרתי את הכאב ראש. עכשיו מה קורה, המוח שלי הולך קדימה, ואומר יש לך כאב ראש, אז את כן ... אז אני מגיעה להבנה של כן בחרתי ולא בחרתי, כאילו אני מתקדמת, אבל אני אומרת לעצמי, תישארי בהתחלה, תשאלי שאלות, למשל, באתי לכאן, האם אני בחרתי לבוא לכאן? ואז אני נותנת לעצמי את ההסברים למה באתי, ואז אני מגיעה למסקנה בראש שלא אני בחרתי. אליעד: למה לא? שאלה: כי יש סיבה שאני באתי. אליעד: כי הסיבה מניעה אותך? שאלה: נכון, אז זה לא אני, וכך כל הזמן אני אומרת לעצמי, והשאלה האם אני אמיתית, כי אתה אומר שהדבר הכי חשוב זה להיות אמיתיים. אליעד: כן, השאלה מה את חווה? רגע, מה את שואלת? שאלה : האם אני משכנעת את עצמי שזה לא אני? אליעד: משכנעת זה לא זה. שאלה: אני

... סמס? איך לנסח הודעה? שלוש נקודות, סימן שאלה, סימני פיסוק, NLP, מחויב לענות לשאלה, איך לכתוב הודעה בווצאפ? לשאול מה שלומך איך משפיעים סימני פיסוק על ... כהן מסביר בצורה מפורטת כיצד שימוש בסימני שאלה, שלוש נקודות או היעדר סימנים בכלל, ... בתקשורת בהתכתבות: מה שלומך? - שימוש בסימן שאלה ברור, יוצר אצל מקבל ההודעה תחושת ... אינה אמיתית. מה שלומך ללא סימן שאלה או שלוש נקודות - נוסח זה הוא ... מבלי להרגיש לחץ. מתי כדאי להימנע מסימן שאלה בהודעה? אם המטרה היא לשמור על ... או ירגיש מחויב מדי, עדיף לא להשתמש בסימן שאלה. לדוגמה, אם אתם רוצים לשאול לשלומו של אדם מסוים, אך לא רוצים ... חייב לענות, עדיף לכתוב את ההודעה ללא סימן שאלה. באופן זה הצד השני מבין שהמענה הוא אופציונלי בלבד. איך משפיע מיקום השאלה ביחס לאמירה? אליעד מדגיש את חשיבות הסדר בין אמירה לשאלה בתוך הודעה אחת. אם רוצים להגדיל את הסיכוי לקבל תשובה, כדאי לסיים את ההודעה בשאלה. לדוגמה, אם מישהו חזר מטסט, כתיבת ... יותר מצד המקבל, כיוון שההודעה מסתיימת בשאלה. לעומת זאת, אם המטרה היא להפחית את תחושת הלחץ על הצד השני, אפשר להתחיל בשאלה ולסיים באמירה, כמו איך היה בטסט? ... מחייבת, כיוון שההודעה מסתיימת באמירה ולא בשאלה. איך ניסוח התשובה בתוך השאלה משפיע על תחושת המחויבות? כאשר שואלים שאלה ובהמשך ההודעה ... הבחירה בין סימני פיסוק שונים והסדר של השאלה והאמירה משפיעה לא רק על תחושת ... דוגמה שבה מישהו מקבל הודעה עם שלושה סימני שאלה (מה שלומך?) וחש שהכותב צועק עליו או ... פיסוק בהודעות פיתוח שיחה איך משפיע סימן השאלה על תקשורת בוואטסאפ? איך לנסח הודעה ... האם יש הבדל בין לכתוב מה שלומך? עם סימן שאלה לבין מה שלומך... או מה שלומך? השאלה הזו נוגעת למיומנויות תקשורת בין ... אפקטיבית. כשאתה כותב מה שלומך?, סימן השאלה מבטא התעניינות אמיתית ויוצר תחושת ... מצפה לתשובה. אם תכתוב מה שלומך בלי סימן שאלה או שלוש נקודות, זה יכול לשדר הודעה ... מחויבות על האדם השני, עדיף לא להוסיף סימן שאלה. למשל, אם אתה רוצה לשאול מישהו מה שלומו מבלי להלחיץ אותו, מה שלומך זה העניין, אבל אם תוסיף את סימן השאלה, הצד השני ירגיש שהוא חייב להגיב, מכיוון שזו שאלה. במילים אחרות, כל צורת ניסוח כזו ... האמירה על תחושת התשובה? האם כדאי להחיל שאלה בסוף ההודעה? אליעד גם מציין את ...

... עצמי, הבנה יוצרת רצון - 2 האם אנחנו באמת בוחרים את הרצונות שלנו? אליעד כהן פותח את ההרצאה בדיון על מושג הרצון החופשי, ומתחיל בשאלה המרכזית: האם יש לנו יכולת בחירה חופשית בכל תחומי ... הבסיסית: אם אדם בוחר את רצונו, האם הוא עושה זאת עם רצון קודם או ללא רצון? הוא מסביר שאם אדם בוחר מתוך רצון קודם, אז מיד עולה השאלה: מי בחר את הרצון שקדם לרצון הזה? ואם הוא בוחר בלי ... הזה בכל זאת מתוך סיבה כלשהי. האם יכול להיות מצב שבו אדם יוצר רצון בלי רצון? כדי להעמיק בהבנת המושג של יצירת רצון, אליעד דן בשאלה כיצד נוצר הרצון הראשון של האדם. הוא מסביר שאם התודעה ... מהות הנהר, הוא יגלה שהוא אחד איתו וכך יחווה שהוא עצמו אלוהים. האם להקשיב לאינטואיציה ותחושות בטן? בהמשך ההרצאה, אליעד מתייחס לשאלה מעשית שעולה אצל אנשים רבים: האם להקשיב לתחושות בטן או ... מהאירועים הם סיבתיים וחלק אקראיים, אך מבהיר שגם במקרה כזה אי אפשר לדעת מראש אילו אירועים צריך לחקור ואילו לא. לכן, לדבריו, השאלה המהותית איננה האם להקשיב לתחושת הבטן, אלא האם העולם ... הוא סיבתי - צריך לחקור הכל, ואם הוא אקראי - אין צורך לחקור שום דבר. מה באמת גורם לאנשים להביא ילדים לעולם? בהמשך, אליעד עוסק בשאלה למה אנשים מביאים ילדים לעולם? הוא מפריך את הטענה ... (אלוהים), הוא רואה שאין לו בחירה כישות נפרדת (כגוף או כאדם נפרד), אך מהצד שהוא אלוהים, יש לו בחירה מוחלטת על הכל. כלומר, השאלה האם יש לאדם בחירה תלויה ברמת ההבנה שלו את עצמו ואת ... למונח בחירה. סיכום ההרצאה של אליעד כהן ההרצאה של אליעד כהן עוסקת לעומק במושגים של רצון חופשי, בחירה חופשית, משמעות החיים, ובשאלות של סיבתיות מול אקראיות. הוא מתאר את הפילוסופיה של ... מחויב המציאות? איך נוצרת בחירה חופשית? למה אנשים מביאים ילדים לעולם? האם יש לנו בחירה חופשית בכל תחום בחיינו? ההרצאה מתחילה בשאלה על הרצון: האם אנחנו בוחרים את רצונותינו, ואם כן, איך אנחנו עושים זאת? אליעד מציין את הקושי בהבנת תהליך הבחירה, כאשר אדם יכול לשאול את עצמו: אם היה לי רצון חופשי, למה לא הייתי בוחר לרצות משהו אחר? הוא מסביר כי השאלה הזו לא מוכיחה כלום, מכיוון שאפשר להיות בעל בחירה גם ... המרכזית: אם אני בוחר את הרצון שלי, האם אני בוחר אותו מתוך רצון או ללא רצון? אליעד מציין את הצורך להבין את המקור של הרצון. השאלה המורכבת היא: מי מחליט על הרצון הראשון שלי? אם אני בוחר את רצוני, האם אני בוחר אותו מתוך רצון קיים או שאני יוצר רצון מתוך מצב שבו אין לי רצון? זוהי שאלה פילוסופית שנוגעת בטבע הבחירה החופשית. בהמשך השיחה, ... שהייתה לו הכוונה מראש. בניגוד לאדם, שבו יש משהו מעבר לו שמניע אותו, אלוהים הוא מקור הרצון והכוח הראשון. אחר כך, אליעד מעמיק בשאלה האם כל פעולה בעולם נובעת מרצון חופשי או שמא כל הדברים ... בחיינו הוא תוצאה של סיבה שמנוהלת על ידי כוח עליון, או שמא כל הדברים הם אקראיים ואין להם משמעות אמיתית. בהמשך השיחה, עולה גם השאלה על תחושות בטן ואינטואיציה - האם להקשיב להם או לא? ... בעל משמעות, ויש לנו את הבחירה להעמיק בו. אז בשלב הראשון אנו אומרים, מסקנה, יש משהו אחר שגורם לנו לרצות, ואז אנו מגלגלים את השאלה עליו. בואי נראה מה הבנת? אלו דברים שבחיים שלך לא חשבת עליהם. שאלה: רק עכשיו אני מתחילה. אליעד: אבל אלו שאלות הגיוניות שאלה: כן. אליעד: נגיד אני בוחרת את הרצון שלי, לא משנה למה ... את זה, הייתי בוחר לרצות אחרת, אבל זה לא נכון, כי אולי יש לך בחירה ובכל זאת אתה בוחר את זה מסיבה כלשהי, לכן לא מוכיחים דבר דרך שאלה, שאלה זו לא הוכחה לשום דבר, אתה אומר לא ... רצון ועכשיו אני בוחר שיהיה לי רצון. למשל אומר שהאדם בוחר את הרצון שלו, למרות שזה לא הגיוני, למה? כי מדוע שאבחר רצון כזה, זאת שאלה אחרת, למה שהאדם יבחר להגיד זה טוב וזה רע? מה ההיגיון? אבל יכול להיות שהוא באמת בוחר את רצונו שאלה: הוא צריך רצון כדי לבחור. אליעד: צריך שתהיה תודעה שיש לה רצון ואז היא בוחרת את הרצון, והשאלה הנשאלת היא, שכאשר התודעה בלי רצון בוחרת שיהיה לה רצון האם לתהליך הזה נקרא לו בוחרת או לו? כי אם היא בחרה בלי רצון, זה לא נקרא שהיא בחרה. שאלה: זאת אומרת שלא היה לה רצון והיא בחרה אז זאת לא הבחירה ... כי עליך אפשר להגיד או קי אם אני ללא רצון יצרתי את הרצון של עצמי, אז זה אומר שלפני זה לא היה לי רצון, אז אי אפשר להגיד שבחרתי. שאלה: איך אפשר ליצור רצון בלי רצון? אליעד: עובדה שאלה: חייב להיות רצון כדי ליצור משהו. אליעד: אל תניח הנחות שאלה: למה שיהיה דבר? אליעד: בלי סיבה, למה לא? אם אין רצון אז מה זה משנה אם זה לפה או לשם, אחרי שיש לך מנגנון של רצון אז אתה שואל מדוע שהוא יעשה משהו בלי רצון. אבל לפני שיש לך מנגנון של רצון, למה שלא יעשה משהו בלי רצון? עכשיו אחרי שאנחנו יודעים שיש רצון, אז אנו שואלים מדוע שיעשה דבר בלי רצון? שאלה: כל עשייה היא עם רצון. אליעד: אחרי שיש רצון אז אנו ...

לשאול באמת שאלה אמיתית, ספק אמיתי, גק הסמוראי, האויב הכי גדול שלך הוא עצמך, סרטים ... או להוכיח לעצמו דברים שהוא חושב שיגרמו לו להרגיש טוב. מדוע אנשים לא מצליחים להגיע לתשובות אמתיות? אליעד מסביר שרוב האנשים לא מצליחים להגיע לתשובות אמתיות כי הם לא שואלים את השאלות בצורה אמיתית. לשאול באמת, לפי אליעד, פירושו להגיע לשאלה מתוך מצב של חוסר ודאות אמיתית. רוב האנשים לא נמצאים באמת בספק של ... לא באמת נמצא בחוויה של ספק אמיתי, הוא לא באמת נמצא במקום של חוסר וודאות מוחלטת. הוא רק אומר שיש לו ספק, אבל בפועל הוא משקר לעצמו, ולכן הוא לא יכול להגיע לאמת. איך לשאול שאלה בצורה אמיתית? לפי אליעד, לשאול שאלה בצורה אמיתית פירושו להגיע למצב שבו האדם באמת לא ... את התשובה, ורוצה לדעת את האמת בכל מחיר, בלי אינטרס או העדפה. האדם לא מנסה להוכיח משהו לעצמו, הוא לא מחפש תשובה שתהיה נוחה או תתאים למה שהוא כבר מאמין בו. אליעד מדגיש שלשאול באמת, פירושו להסתכל על השאלה ללא הנחות יסוד וללא העדפות. לא לשאול האם אני קיים או לא, מתוך רצון להגיע למסקנה מסוימת, אלא מתוך רצון ... אליעד מסביר שאדם צריך להסתכל על האויב הפנימי שלו, על המאבקים שהוא מנהל בתוך עצמו, כאילו מדובר בסרט מצויר או משחק שהוא צופה בו מבחוץ. במקום להזדהות עם המאבק, על האדם לשאול את עצמו מה הוא יכול ללמוד ממנו. כשאדם מתחיל להסתכל על הרגשות, ... הוא משתחרר מהסבל. הוא מבין שאין באמת בעיה אמיתית, כי הבעיות נוצרות רק מנקודת מבט מסוימת ומוגבלת. ההבנה הזאת משחררת אותו לחוות את החיים מתוך חופש פנימי אמיתי. איך לשאול שאלה אמיתית? מי האויב הכי גדול שלך? איך להשתחרר מהסבל? מהו רצון אינסופי? מה המשמעות של גק הסמוראי? למה לא מגיעים לתשובה? שאלה: כאשר אני מתרגלת ושואלת שאלות אליעד: זה לא תרגול, את מתבוננת, אם את מתרגלת את בבעיה, כי בתרגול את חוזרת על עצמך. את לא אמורה לחזור על עצמך, את מתקדמת. שאלה: אני מתבוננת שזה לא אני, האם זה לא תרגול? אליעד: אם את מנסה להוכיח את זה, אז את לא קשורה בכלל למה שאני מסביר. אל תנסי להוכיח שום דבר. שאלה: אז איך אני אדע שזה לא אני? אליעד: את לא צריכה לדעת שזה לא את. שאלה: אני למשל שואלת האם אני הגוף הזה? ומנסה להגיע להבנה שאני לא הגוף הזה. אליעד: את ... זמן מקשיבה לעצות שלי, אבל אין שום קשר בין מה שאת עושה לבין מה שאני אומר. את עושה הפוף. כל מה שאת עושה, אני אומר לא לעשות. את מנסה להוכיח משהו, אבל אני אומר שאת צריכה לשאול האם זה ככה או ככה ממקום של שווה. את לא יכולה להגיד שאת רוצה להבין שאת לא קיימת, זה לא יעבוד, זה שקר. מי אמר שאת לא קיימת, אולי את כן קיימת. את שואלת את עצמך שאלות, נכון? את עדיין לא מגיעה לתשובות גדולות, נכון? את יודעת למה? כי הגישה שלך לא טובה. את שואלת את השאלות בצורה לא נכונה. במה היא לא נכונה? כאשר את שואלת שאלה, יש לך כמה אפשרויות, את אמרת שאת מנסה לתרגל שאת היא לא העושה, שאני לא הגוף שלי, העניין הוא שאת לא יכולה לנסות להוכיח משהו, כי זה נקרא לשקר את עצמך. את צריכה לשאול, אבל לא לחכות לתשובה מסוימת. לדוגמה את שואלת האם אני נמצאת בחדר? האם זו האמת? האם זאת כל האמת? האם אני רק נמצאת בחדר? לא לשאול את השאלה בצורה כזאת שאת לא נמצאת. מבחינתי תגיעי לוודאות שאת נמצאת, אבל שתהיי בטוחה שאת נמצאת. לא נמצאת בגלל שאני מרגישה, אלא האם באמת אני נמצאת פה, או רק מרגישה שאני נמצאת פה? תהיי אמיתית. אם תשאלי את השאלה בצורה אמיתית, האמת תכנס לך לראש. אם האדם משקר והוא אומר אני נמצא ...

... כל השאלות, מה השאלה החשובה ביותר? איזה שאלה צריך לשאול, השאלה הגדולה ביותר, שאלה שהיא תשובה, לכל שאלה תשובה, להיצמד לשאלה שלך, להבין את השאלה, תשובה לכל השאלות מהי השאלה החשובה ביותר שצריך לשאול? אליעד כהן מסביר כי הדרך להתמודד עם שאלות ולקבל עליהן תשובות אמיתיות, היא קודם כל להבין לעומק מה בדיוק השאלה שאתה שואל. הוא מדגיש כי הבעיה המרכזית של אנשים אינה בכך שאין להם תשובות, אלא בכך שהם לא מבינים את השאלה שלהם באופן אמיתי. כאשר אתה מבין באמת מה השאלה שלך, היא כבר הופכת לתשובה, כי ההבנה העמוקה ביותר של השאלה כבר משחררת אותך מהצורך לשאול. לדוגמה, אליעד מתאר סיטואציה שבה מישהו שואל אדם אחר שאלה, אך האדם השני כלל לא מבין מה בדיוק הוא נשאל. כאשר אליעד ניגש להסביר לשני את משמעות השאלה, מתברר שמי ששאל במקור, לא הגדיר נכון אפילו לעצמו את השאלה שלו. מתוך כך עולה הרעיון, שאם האדם היה מבין לעומק מה הוא שואל, הוא כלל לא היה צריך לשאול, כיוון שההבנה של השאלה עצמה היא כבר התשובה. אליעד מבהיר שבמקום לחפש תשובה חיצונית, על האדם לנסות להבין את עצם השאלה שלו בצורה יותר ברורה ומדויקת. מדוע אנשים ממשיכים לשאול שאלות ולא מוצאים תשובות? אליעד מסביר שהסיבה שאנשים ממשיכים לשאול שאלות ולא מגיעים לתשובות שמספקות אותם היא שהם לא מבינים את עומק השאלה שהם

... שאלה, תאוות עולם הזה, תאוות עולם הבא, איך רצון עדיף? מה עדיף לרצות? איך לשאול שאלה בצורה נכונה? איזה רצון יותר טוב? איך לשאול שאלה נכון? איך לשאול שאלה מדוייקת? איך לשאול שאלה נכונה כדי לקבל תשובה מדויקת? אליעד כהן מדגיש שכאשר שואלים שאלה, חשוב להבין במדויק מה רוצים לדעת. לעיתים, אנשים שואלים שאלה כמו האם יש הבדל בין תאוות העולם הזה לתאוות העולם הבא? ... שני דברים שונים הם בהכרח בעלי הבדל כלשהו. אך שאלה מסוג זה אינה מספקת את השואל, מפני שהוא מתכוון למשהו עמוק יותר. לדוגמה, כאשר אדם שואל האם יש הבדל בין מי שרוצה תפוח למי שרוצה קלמנטינה, ברור שיש הבדל בכך שאחד ... תפוח והשני רוצה קלמנטינה. אבל בדרך כלל הכוונה בשאלה היא עמוקה יותר, כגון האם יש יתרון באחד מהרצונות הללו ביחס למטרה מסוימת?. ... אדם צריך קודם כל להבין בדיוק מה הוא מנסה לשאול לפני שהוא שואל. מדוע חשוב לקבוע את המטרה לפני ניסוח השאלה? אליעד מסביר בעזרת דוגמאות רבות מדוע חיוני קודם להגדיר מטרה, ואחר כך לנסח שאלה: לדוגמה, אם אדם שואל מה עדיף, לנסוע באוטובוס או ברכב?, השאלה אינה שלמה, כי היא אינה מגדירה ביחס לאיזו מטרה עדיף אחד מהשניים. יכול ... לחסוך כסף, אבל ברכב יהיה מהיר יותר. לכן, מי ששואל חייב לציין במפורש את המטרה: בהנחה שאני רוצה להגיע הכי מהר לירושלים, מה עדיף - רכב או אוטובוס?. אליעד מדגיש ששאלה מוגדרת היטב עוזרת למי שעונה לחסוך זמן ומאמץ מחשבתי מיותר. הוא נותן דוגמה ... מישהו מגיע לשיחה ומתחיל לספר סיפור ארוך, מומלץ לשאול אותו קודם כל מה מטרתו בשיחה: האם אתה רוצה לדעת אם להתפטר מהעבודה, או שאתה ... התאווה משפיע על ההגעה לשלמות? אליעד מתייחס לשאלה אם יש הבדל בין תאוות עולם הזה לתאוות עולם הבא ביחס להשגת שלמות, ומבהיר שהשאלה היא למעשה: איזה רצון יוביל אותי מהר יותר להבנת המציאות?. הוא מבהיר ... מדויקת לחלוטין - הוא ישיג אותו. כיצד להימנע משאלות מטעות ולא מדויקות? אליעד מבהיר שהטעות בשאלות לא מדויקות נובעת מכך שהשואל לא הגדיר נכון מה המטרה של השאלה . הוא מדגיש את חשיבות ניסוח השאלה בצורה של מטרה ברורה, ואז לשאול בצורה ממוקדת. לדוגמה: אם אתה רוצה לתלות תמונה על הקיר, עדיף שתאמר זאת ... להגיע לשלמות מוחלטת בתחום בו הוא מתמקד. איך לשאול שאלה מדויקת? האם סוג הרצון משפיע על ההצלחה? איך לנסח שאלות נכונות? מהי הדרך להגיע לשלמות? האם יש הבדל בין תאוות עולם הזה לעולם הבא? ...

... לנתח שאלה? איך להבין שאלה? ניהול דיונים, דוגמה ניתוח שאלה, להבין את המושגים של השאלה, לשים לב לכל מילה, תקשורת בין אישית, הבנת הנשמע, הבנת הנקרא, איך לשאול שאלה? איך לדעת מה האינטרס של מישהו? איך לנתח שאלה בצורה נכונה? אליעד כהן מסביר בהרצאה איך לנתח שאלות באופן מפורט ויסודי. הוא מדגיש את החשיבות של הבנת כל מושג ומילה בשאלה. כדי להבין שאלה בצורה נכונה, אליעד מציע לשים לב לניסוח המדויק, מאחר שכל שינוי או השמטה במילים יכול להוביל ... לדוגמה, כאשר מישהו שואל: איך אפשר להפיק מתוך סיפור של מישהו את האינטרסים שלו?, אליעד כהן מנתח את השאלה בכמה שלבים ומדגים כיצד עושים זאת נכון. איך לזהות שינויים בניסוח שאלה ומה משמעותם? אליעד מסביר שכאשר אדם חוזר על השאלה בגרסאות שונות, צריך לשים לב לכל שינוי קטן, כי הוא יכול להיות משמעותי. למשל, בהתחלה השואל לא הגדיר האם הסיפור הוא משהו שקרה לו אישית, או למישהו אחר, או האם בכלל הוא אמיתי. בגרסאות הבאות של השאלה, השואל פתאום הדגיש שמדובר על סיפור שקרה לו. לדעת אליעד, ההבדלים האלה מעידים על כך שהשואל בעצמו עוד לא החליט לגמרי על מה הוא רוצה לשאול או מה בדיוק הוא מנסה להבין. אליעד מדגים כיצד הבדל קטן בניסוח (האם ניתן לדעת מה האינטרסים ... כללי?) יוצר למעשה שתי שאלות שונות לגמרי. שאלה אחת מתמקדת בסיבה מדוע האדם סיפר את הסיפור, כלומר, מה האינטרסים שלו לספר את הסיפור הספציפי הזה. השאלה השנייה מתמקדת במה אפשר ללמוד על האדם באופן כללי מתוך הסיפור, למשל על ההעדפות שלו או אופיו. ... המשמעות של כל מושג בשאלה? אליעד מדגיש שוב ושוב שחשוב להגדיר ולהבהיר מושגים כדי למנוע טעויות ובלבול. הוא מסביר שכל מילה בשאלה, כמו סיפור, אינטרסים, או להפיק, יכולה לקבל מספר פירושים אפשריים. לכן, כדי לענות נכון על השאלה, חייבים לשאול קודם שאלות הבהרה ולוודא בדיוק למה השואל מתכוון בכל מושג. לדוגמה, המילה אינטרסים יכולה להתייחס לאינטרסים כלליים של האדם, לאינטרסים ... לגמרי. אליעד מציע לשאול שאלות כמו: איזה אינטרסים אתה מתכוון? ביחס למה? כך יהיה ניתן להבין למה השואל באמת מתכוון ולהימנע מלתת תשובה לא נכונה. כיצד להחליט על איזה מושג בשאלה לשים דגש? אליעד מציג שיטה לבחירת המושג החשוב ביותר בשאלה, כאשר אין מספיק זמן או אפשרות

... שאלה לשאול, איך לבחור שאלה? שאלת שאלות, מהי השאלה החשובה ביותר? חיפוש עצמי, מאיזו שאלה להתחיל, איך למצוא תשובות לשאלות? תמיד יש חיסרון, מודעות עצמית, חיפוש עצמי איך מחליטים איזו שאלה לשאול קודם? אליעד כהן מסביר כיצד אדם יכול להחליט איזו שאלה כדאי לו לחקור ראשונה. לפי אליעד, כל אדם נתקל בחייו בהרבה שאלות, וכל אחת מהן יכולה להיראות חשובה. אך השאלה היא - איך להחליט על איזו מהן לענות קודם? אליעד מציג מספר מתודולוגיות ושיטות לבחירת השאלה הנכונה. מהי הדרך הפשוטה ביותר לבחור שאלה? אליעד טוען כי הדרך הפשוטה ביותר להחליט איזו שאלה לחקור היא לפי מה שמתחשק לאדם באותו רגע. אפשר לקחת רשימת שאלות, למספר אותן ולערוך הגרלה. אך הוא מדגיש שהבעיה בדרך זו היא שלא תמיד באמת נגיע לתשובה מהותית. אם לא באמת רוצים את התשובה לשאלה מסוימת, היא לא תספק את האדם באמת. האם כל השאלות מובילות לאותה שאלה בסיסית? לפי אליעד, אף שבתחילה נראה שהשאלות שונות, כולן בסופו של דבר מובילות לאותה שאלה בסיסית. הוא מסביר שכל השאלות הן ביטוי לאותו חיסרון פנימי, ולכן אם נחקור כל שאלה לעומק, בסוף נגיע לשאלה אחת ויחידה, שמאחוריה מסתתרת התשובה לכל השאלות. לדוגמה, אם אדם מוטרד משאלת איך להגיב כשמעליבים אותי? זו שאלה פרטית, אך השאלה הכללית שמסתתרת מאחוריה היא למה אכפת לי מעלבון בכלל?. כשמעמיקים בשאלה, מבינים שמה שנראה כמו שאלות שונות הן למעשה ביטויים שונים של אותו חיסרון בסיסי ואותה תחושת חוסר נוחות פנימית. האם עדיף לחקור שאלות כלליות או פרטיות? אליעד מציג שתי גישות: גישה ראשונה אומרת שכדאי לחקור שאלות כלליות, כי אם נבין את השאלה הכללית נבין גם את הפרטיות.

... לנתח דברים? שאלה לא ברורה, שאלה פרדוקסאלית, שאלה לא הגיונית, שאלה מוזרה, לבקש להגדיר, רטוריקה, איך להגדיר דברים? להבין את השאלה, תלוי בהגדרה מה הדרך הנכונה לנתח שאלות לא הגיוניות או פרדוקסאליות? אליעד כהן מסביר כיצד לגשת ולנתח שאלות שנתפסות כלא ברורות, מוזרות או אפילו פרדוקסאליות. כאשר שואלים אותנו שאלה לא ברורה או פרדוקסאלית, כמו למשל למה זה בריא לשתות חלב, למרות שהנחנו מראש שזה לא בריא?, הדבר הראשון שצריך לעשות הוא לבדוק את הנחות היסוד של השאלה. אי - הבנה מתרחשת כאשר מניחים שמשמעותה של מילה אחת במשפט היא זהה למשמעותה במשפט אחר או בהקשר אחר. הנקודה המרכזית שאליעד חוזר עליה היא החשיבות של הגדרת מושגים. לפני שניתן לענות על השאלה, חובה לבדוק את ההנחות ואת המשמעות המדויקת של כל מילה בשאלה. לא מספיק להבין את השאלה באופן כללי, אלא יש להבין בדיוק למה התכוון מי ששאל אותה. מדוע חשוב להגדיר מושגים כשמנתחים שאלה? אליעד מסביר שכדי להתמודד עם שאלות שמכילות סתירה פנימית או שהן אינן ברורות מספיק, חייבים להתחיל מהגדרות מדויקות. למשל, כששואלים : אם נניח שלשתות חלב זה לא ... בבריאות הפיזית. במילים אחרות, התשובה תלויה תמיד בהגדרה של המונחים. ולכן, אומר אליעד, חובה לעצור ולבקש הגדרות ברורות למושגים לפני שמתקדמים הלאה. איך להתמודד עם שאלות פרדוקסאליות? בשאלות פרדוקסאליות, כמו זו שהוצגה על החלב, אליעד מציע להתחיל להבין את הסתירה, ואז לפרק אותה באמצעות בדיקת ההנחות. נניח שלשתות חלב לא בריא משמעותו שהוא מזיק בצורה מוחלטת. במקרה כזה, השאלה למה בכל זאת בריא לשתות חלב? היא לכאורה לא הגיונית. אבל אז, אם מחליטים לבדוק את המשמעות מחדש, אולי אפשר לגלות שבריא במובן השני של השאלה קשור לבריאות נפשית או לבריאות ארוכת טווח. כך, אין בהכרח סתירה אמיתית בין שני חלקי המשפט. הסתירה נוצרה רק בגלל שלא הגדרנו נכון את המונחים. לכן, אליעד מדגיש שכדי לפתור שאלות כאלו, חייבים לשאול את עצמנו: האם שתי הפעמים ... ישיר, אבל מצד שני הוא בריא כי הוא גורם להנאה, וההנאה מובילה בסופו של דבר לשיפור הבריאות הנפשית וכתוצאה מכך גם לבריאות הגופנית. מה הטעות הנפוצה כשמתמודדים עם שאלות לא ברורות? הטעות הנפוצה שאליעד מצביע עליה היא שהרבה אנשים מנסים לענות על השאלה בלי לוודא שהמושגים בה ברורים לחלוטין. במקום לתת מיד תשובה לשאלה לא ברורה, צריך לעצור ולשאול: מה בדיוק התכוונת במושג הזה? ... בסתירות פנימיות, למרות שהבעיה האמיתית נמצאת רק בחוסר הגדרה ברורה של המושגים. איך לדעת מתי לדרוש הגדרה ברורה? אליעד מציין שברגע שמרגישים אפילו טיפת אי - בהירות בשאלה, חייבים לדרוש הבהרה נוספת ... ולכן הוא ממליץ להיות ערניים תמיד ולא להסס לבקש הגדרות נוספות. הגדרה ברורה מראש של כל מושג פותרת הרבה בעיות ומונעת דיונים מיותרים ובלבול. האם תמיד אפשר לפתור שאלות פרדוקסאליות באמצעות הגדרות? אליעד מסביר שלרוב התשובה היא כן, אך גם מדגיש שחשוב לוודא שההגדרות עצמן עקביות. לפעמים יש שאלות שכל מטרתן היא לעורר חשיבה על המושגים עצמם, ואז דווקא תהליך החיפוש אחר ההגדרה המדויקת הוא זה שיכול להוביל להבנה מעמיקה יותר של הנושא. לכן, גם אם לא תמיד תימצא תשובה אחת ויחידה לכל שאלה, עדיין, ההגדרה המדויקת היא ...

... האמת, איך לשאול שאלה? איך לקבל תשובה? אמת מוחלטת, הנחות יסוד, תשובות לשאלות קיומיות, תשובה מוחלטת, תשובה יחסית, שאלה יחסית, אין שאלה, אין תשובה מהי האמת המוחלטת ואיך ניתן להגיע אליה? אחד הנושאים העמוקים שאליעד כהן מסביר הוא חיפוש האמת המוחלטת. אנשים רבים מחפשים אמת מוחלטת בשאלות קיומיות, אך לרוב הם אינם מודעים לכך שהשאלות עצמן מבוססות על הנחות יסוד שהן לא בהכרח נכונות או מחויבות המציאות. למשל, אדם ששואל האם המציאות מתחדשת בכל רגע מחדש?, מניח שקיים זמן, שיש רגעים שונים, ושיש משהו שונה ... ואולי לא. אבל חשוב להבין שאין הוכחה מוחלטת לאף אחת מהאפשרויות, כי כל אפשרות מתבססת על הנחות מסוימות. איך לשאול שאלה בצורה נכונה? אליעד מדגיש שכדי לשאול שאלה נכונה צריך לבדוק האם השאלה עצמה תקפה והאם ההנחות שעליה מבוססת השאלה הן נכונות. כל שאלה מבוססת תמיד על הבחנה בין שתי אפשרויות לפחות. למשל, כשאדם שואל האם אני קיים?, הוא מניח שיש הבדל בין קיים לבין לא קיים. אך ייתכן שההבדל הזה אינו אמיתי, ולכן השאלה האם אני קיים? הופכת ללא רלוונטית. במילים אחרות, שאלה נכונה דורשת מודעות להנחות הסמויות שלה. אדם שרוצה לדעת את האמת המוחלטת צריך קודם כל לבחון את השאלה שלו ולשאול האם ההבחנה בין האפשרויות בכלל קיימת במציאות, או שמדובר בהנחות דמיוניות בלבד. מה הקשר בין הנחות יסוד לשאלות קיומיות? כל שאלה, במיוחד שאלות קיומיות, מבוססת על הנחות יסוד. ההנחות האלו הן לעיתים סמויות מהעין. למשל, השאלה מהי האמת? מניחה שיש אמת מוחלטת, אך האם באמת קיימת אמת מוחלטת? אולי המושג אמת הוא המצאה אנושית ואין לו קיום מחוץ למחשבה? אם אדם יהיה מודע להנחות היסוד שלו ויבחן אותן, הוא יגיע למצב שבו השאלות עצמן יתמוססו. אליעד מסביר שאדם שמסוגל לא להבדיל בין קיים ללא קיים, בין אפשרי לבלתי אפשרי, מגיע להבנה עמוקה יותר של המציאות, שבה אין בכלל שאלות. עצם ההבדל בין דברים הוא זה שיוצר שאלות, ולכן מי שרוצה באמת להגיע להבנה מוחלטת, חייב לבחון את ההבדלים האלו. מה ההבדל בין אמת יחסית לאמת מוחלטת? אמת יחסית היא אמת התלויה בהנחות היסוד של השאלה, למשל אני קיים, המציאות קיימת, יש טוב ויש רע. אמת מוחלטת, לעומת זאת, היא האמת שאינה תלויה בשום הנחה. אליעד מסביר שבאמת המוחלטת אין מקום לשאלות, מכיוון שבאמת המוחלטת אין הבחנות כלל בין דברים. לדוגמה, באמת המוחלטת אין הבדל בין יש לבין אין, ולכן גם השאלה האם אני קיים או לא? אינה קיימת. איך להשתחרר מהשאלות ולהגיע לשקט נפשי? הדרך להשתחרר מהשאלות, לפי אליעד, היא להבין שהשאלות מבוססות על הנחות יסוד והבחנות שלא בהכרח קיימות במציאות. אם אדם יפסיק לעשות הבחנות ...