33:46איך לנתח תהליכים? איך לפתח את החשיבה? איך להבין את המציאות? איך להבין את עצמך? איך למצוא את השכל שיש בכל דבר? איך למצוא את מחויב המציאות? איך לראות את אלוהים? סוד המציאות
איך ניתוח תהליכים מסייע בהבנת המציאות?
הבנת המציאות מתחילה בזיהוי ההבחנה בין מה שמחויב לבין מה שאפשרי. מחויב הוא אמת אובייקטיבית, וניתן להבין אותו באופן מוחלט, בעוד שאפשרי הוא מידע שסובייקטיבית נראה נכון, אך ניתן להטיל בו ספק. הניתוח הזה חשוב במיוחד כאשר רוצים להבין את המציאות לעומק ולראות את ההשתלשלות של דברים.
כיצד גישה זו עוזרת בהבנת התהליכים בחיים האישיים?
כאשר אדם מתמודד עם סיטואציות מאתגרות, כמו כאשר מישהו מקלל אותו, ניתן להפעיל את ניתוח המחויב והאפשרי. השאלה הראשונה שצריך לשאול היא "מה מחויב?" למשל, במקרים כאלו התשובה תהיה "כלום" - אין חובה אובייקטיבית שמישהו יקרא לך משהו רע. לאחר מכן יש לשאול מה אפשרי - האם יש הבדל בין יש לאין? האם אני מבין נכון את מה שנאמר לי? האם רע לי מזה באופן סובייקטיבי?
זה מאפשר לאדם לפרק סיטואציות בצורה אובייקטיבית, מבלי להיתפס ברגשות שליליים באופן מיידי, ובכך להתמודד בצורה נבונה יותר עם המציאות.
מהו מחויב המציאות?
במסגרת החיפוש אחרי מחויב המציאות, יש לשאול את עצמך מהו הדבר הוודאי ביותר בכל סיטואציה. לדוגמה, אם נשאלת מה אתה רוצה, למעשה השאלה היא מהו הדבר הוודאי ביותר לגבי הרצון שלך. זו למעשה חקירה פנימית שמובילה את האדם לזהות את מהות רצונותיו ואמונותיו בצורה יותר ברורה.
כיצד עקרון המחויב והאפשרי יכול לסייע בקבלת החלטות?
במקרה שבו אדם נמצא בסיטואציה של בחירה, כמו כאשר יש לו רק 100 ש"ח והוא צריך לקנות מוצרים ששווים 200 ש"ח, ניתוח המחויב והאפשרי יכול לעזור להחליט אילו מוצרים הם הכרחיים באמת (המחויב) ואילו ניתן לוותר עליהם (האפשרי). לדוגמה, בהנחה שמה שמחויב הוא לקנות את המוצרים החשובים ביותר, ניתן למיין את המוצרים ברשימה ולבצע את הקנייה בהתאם.
כיצד עקרון המחויב והאפשרי עוזר להשתחרר מתפיסות נוקשות?
עקרון המחויב והאפשרי יכול לשחרר אנשים מתפיסות נוקשות ולהוביל להבנה שלפעמים אין שום דבר שהוא מחויב באופן מוחלט. לדוגמה, כשאדם מרגיש חובה לבצע פעולה כלשהי, כמו ללכת למכולת או לחזור הביתה, עליו לשאול את עצמו: האם זה באמת מחויב? האם יש אפשרות אחרת?
מהו סוד ההשתלשלות מהמחויב לאפשרי?
כאשר מנתחים כל תהליך, ניתן לראות כיצד כל דבר נובע ממחויב ראשוני. התהליך מתחיל מכלום (שהוא המחויב הראשון), וממנו נובעים כל ההבחנות, כמו ההבחנה בין יש לאין, החושים, התודעה, האמונות, ועד תפיסת המציאות. ההבנה של התהליך הזה עוזרת לאדם לראות את כל הדברים בצורה ברורה יותר.
כיצד כל זה קשור לאלוהים ולמציאות האולטימטיבית?
ההבנה שמה שמחויב הוא גם האמת האובייקטיבית מאפשרת לאדם לחוות את האחדות הכוללת של המציאות. שאלת "מה מחויב?" היא הדרך להגיע לתפיסה של אלוהים, שהיא האמת המוחלטת שממנה נובעים כל הדברים.
כיצד ניתן להשתמש בגישה זו לפתור בעיות פרקטיות?
למשל, כאשר יש סיטואציה של החלטה, כמו אשתך מבקשת לצאת לטיול, ניתן לנתח את הצורך שלה. מה שמחויב היא הרצון שלה להרגיש טוב, אך האם באמת מחויב שהיא תצא לטיול בצפון? או שמא אפשר למצוא פתרון אחר שיביא אותה לאותו מצב של טוב?
למה בכלל לבדוק מה מחויב ומה אפשרי?
אם אדם באמת מבין שכל דבר הוא רק אפשרי ולא מחויב, לא יהיה צורך לשאול את השאלות הללו. אולם אם הוא עדיין מרגיש שיש דברים שהם מחויבים, זה הזמן לבדוק ולחקור.
איך כל זה עוזר להבין את המציאות יום - יום?
אם אדם מקבל משהו כמציאות מוחלטת, כמו העובדה שהוא מחזיק נייר, עליו לשאול את עצמו - האם אני בטוח בזה? איך אני יודע שאני נוגע בנייר? אולי אין נייר בכלל? זו דרך להבין שהמחשבות שלנו משתלשלות ממקום מחויב עד לרגע שבו אנחנו חווים את המציאות כפי שהיא.
מהי הדרך להחיל את העקרונות הללו ביום - יום?
כאשר אדם פוגש את המציאות או את סיטואציה מסוימת, עליו תמיד לשאול את עצמו מה מחויב ומה אפשרי. במידה והוא שואל את השאלות הללו באופן תמידי, הוא יוכל להבין את המציאות בצורה בהירה יותר ויתפוס את ההשתלשלות שלה מהבסיס ועד לפרטים הקטנים.
הבנת המציאות מתחילה בזיהוי ההבחנה בין מה שמחויב לבין מה שאפשרי. מחויב הוא אמת אובייקטיבית, וניתן להבין אותו באופן מוחלט, בעוד שאפשרי הוא מידע שסובייקטיבית נראה נכון, אך ניתן להטיל בו ספק. הניתוח הזה חשוב במיוחד כאשר רוצים להבין את המציאות לעומק ולראות את ההשתלשלות של דברים.
כיצד גישה זו עוזרת בהבנת התהליכים בחיים האישיים?
כאשר אדם מתמודד עם סיטואציות מאתגרות, כמו כאשר מישהו מקלל אותו, ניתן להפעיל את ניתוח המחויב והאפשרי. השאלה הראשונה שצריך לשאול היא "מה מחויב?" למשל, במקרים כאלו התשובה תהיה "כלום" - אין חובה אובייקטיבית שמישהו יקרא לך משהו רע. לאחר מכן יש לשאול מה אפשרי - האם יש הבדל בין יש לאין? האם אני מבין נכון את מה שנאמר לי? האם רע לי מזה באופן סובייקטיבי?
זה מאפשר לאדם לפרק סיטואציות בצורה אובייקטיבית, מבלי להיתפס ברגשות שליליים באופן מיידי, ובכך להתמודד בצורה נבונה יותר עם המציאות.
מהו מחויב המציאות?
במסגרת החיפוש אחרי מחויב המציאות, יש לשאול את עצמך מהו הדבר הוודאי ביותר בכל סיטואציה. לדוגמה, אם נשאלת מה אתה רוצה, למעשה השאלה היא מהו הדבר הוודאי ביותר לגבי הרצון שלך. זו למעשה חקירה פנימית שמובילה את האדם לזהות את מהות רצונותיו ואמונותיו בצורה יותר ברורה.
כיצד עקרון המחויב והאפשרי יכול לסייע בקבלת החלטות?
במקרה שבו אדם נמצא בסיטואציה של בחירה, כמו כאשר יש לו רק 100 ש"ח והוא צריך לקנות מוצרים ששווים 200 ש"ח, ניתוח המחויב והאפשרי יכול לעזור להחליט אילו מוצרים הם הכרחיים באמת (המחויב) ואילו ניתן לוותר עליהם (האפשרי). לדוגמה, בהנחה שמה שמחויב הוא לקנות את המוצרים החשובים ביותר, ניתן למיין את המוצרים ברשימה ולבצע את הקנייה בהתאם.
כיצד עקרון המחויב והאפשרי עוזר להשתחרר מתפיסות נוקשות?
עקרון המחויב והאפשרי יכול לשחרר אנשים מתפיסות נוקשות ולהוביל להבנה שלפעמים אין שום דבר שהוא מחויב באופן מוחלט. לדוגמה, כשאדם מרגיש חובה לבצע פעולה כלשהי, כמו ללכת למכולת או לחזור הביתה, עליו לשאול את עצמו: האם זה באמת מחויב? האם יש אפשרות אחרת?
מהו סוד ההשתלשלות מהמחויב לאפשרי?
כאשר מנתחים כל תהליך, ניתן לראות כיצד כל דבר נובע ממחויב ראשוני. התהליך מתחיל מכלום (שהוא המחויב הראשון), וממנו נובעים כל ההבחנות, כמו ההבחנה בין יש לאין, החושים, התודעה, האמונות, ועד תפיסת המציאות. ההבנה של התהליך הזה עוזרת לאדם לראות את כל הדברים בצורה ברורה יותר.
כיצד כל זה קשור לאלוהים ולמציאות האולטימטיבית?
ההבנה שמה שמחויב הוא גם האמת האובייקטיבית מאפשרת לאדם לחוות את האחדות הכוללת של המציאות. שאלת "מה מחויב?" היא הדרך להגיע לתפיסה של אלוהים, שהיא האמת המוחלטת שממנה נובעים כל הדברים.
כיצד ניתן להשתמש בגישה זו לפתור בעיות פרקטיות?
למשל, כאשר יש סיטואציה של החלטה, כמו אשתך מבקשת לצאת לטיול, ניתן לנתח את הצורך שלה. מה שמחויב היא הרצון שלה להרגיש טוב, אך האם באמת מחויב שהיא תצא לטיול בצפון? או שמא אפשר למצוא פתרון אחר שיביא אותה לאותו מצב של טוב?
למה בכלל לבדוק מה מחויב ומה אפשרי?
אם אדם באמת מבין שכל דבר הוא רק אפשרי ולא מחויב, לא יהיה צורך לשאול את השאלות הללו. אולם אם הוא עדיין מרגיש שיש דברים שהם מחויבים, זה הזמן לבדוק ולחקור.
איך כל זה עוזר להבין את המציאות יום - יום?
אם אדם מקבל משהו כמציאות מוחלטת, כמו העובדה שהוא מחזיק נייר, עליו לשאול את עצמו - האם אני בטוח בזה? איך אני יודע שאני נוגע בנייר? אולי אין נייר בכלל? זו דרך להבין שהמחשבות שלנו משתלשלות ממקום מחויב עד לרגע שבו אנחנו חווים את המציאות כפי שהיא.
מהי הדרך להחיל את העקרונות הללו ביום - יום?
כאשר אדם פוגש את המציאות או את סיטואציה מסוימת, עליו תמיד לשאול את עצמו מה מחויב ומה אפשרי. במידה והוא שואל את השאלות הללו באופן תמידי, הוא יוכל להבין את המציאות בצורה בהירה יותר ויתפוס את ההשתלשלות שלה מהבסיס ועד לפרטים הקטנים.
- איך להבין את המציאות?
- איך לפתח חשיבה ביקורתית?
- איך להתמודד עם סבל רגשי?
- איך לנהל מחשבות ולשלוט בתודעה?
- איך לזהות אמונות מגבילות?
- איך להגיע לאמת מוחלטת?
איך ניתן לנתח תהליכים ולפתח את החשיבה?
ניתוח תהליכים מתחיל בזיהוי ההבחנה בין מה שמחויב לבין מה שאפשרי. מחויב הוא אמת אובייקטיבית, ואפשרי הוא מידע שסובייקטיבית נראה נכון, אך ניתן להטיל בו ספק. התהליך מאפשר לאדם להבין טוב יותר את המציאות ולראות את ההשתלשלות של הדברים מהמקור הראשוני שלהם.
כיצד ניתן להשתמש בגישה זו בחיים האישיים?
כאשר מישהו מקלל אותך, אתה יכול לעצור ולשאול את עצמך:
- מה מחויב? כלום.
- מה אפשרי? ייתכן שיש הבדל בין יש לאין, ייתכן שמישהו דיבר אליי, ייתכן שהבנתי את דבריו, וייתכן שרע לי מזה.
באמצעות ניתוח זה, ניתן לפרק סיטואציות ולראות אותן בצורה אובייקטיבית יותר, בלי להיקלע אוטומטית לרגשות השליליים שהן עשויות לעורר.
כיצד ניתן למצוא את מחויב המציאות?
רבי נחמן דיבר על הצורך למצוא את מחויב המציאות. כלומר, יש לבדוק תמיד מהו הדבר הוודאי ביותר בסיטואציה מסוימת. כששואלים מישהו "מה אתה רוצה?", בעצם שואלים אותו "מה מחויב אצלך?".
כיצד עקרון המחויב והאפשרי מסייע בקבלת החלטות?
לדוגמה, אם אתה הולך למכולת עם 100 ש"ח ויש לך רשימת קניות של 200 ש"ח, תוכל למיין את המוצרים לרשימה של מחויב (מה שחובה לקנות) ואפשרי (מה שניתן לוותר עליו), וכך לקבל החלטה חכמה יותר.
כיצד ניתן להשתמש בגישה זו כדי להשתחרר מתפיסות מקובעות?
כשאדם מרגיש חובה לבצע פעולה כלשהי, כמו ללכת למכולת או לחזור הביתה, כדאי לשאול:
- האם באמת מחויב שאלך למכולת?
- האם מחויב שאחזור הביתה?
- האם מחויב שאהיה נשוי?
הבנת העובדה ששום דבר אינו מחויב באופן מוחלט עוזרת להשתחרר מתפיסות נוקשות ולהשיג חופש מחשבתי.
מהו סוד ההשתלשלות מהמחויב לאפשרי?
כאשר מנתחים כל תהליך, ניתן לראות כיצד הוא נובע ממשהו מחויב:
1. הכל מתחיל מכלום - זה המחויב הראשון.
2. מזה נוצרת ההבחנה בין יש לאין.
3. משם נוצרים החושים והתודעה.
4. התודעה יוצרת אמונות.
5. האמונות יוצרות תפיסת מציאות.
איך התהליך הזה עוזר לראות את אלוהים?
אלוהים = מחויב המציאות. כלומר, כאשר אדם שואל שוב ושוב "מה מחויב?", הוא מגיע בהדרגה לתפיסה של האחדות הכוללת, שבה כל הצורות האפשריות נובעות ממחויב אחד מוחלט.
כיצד ניתן להשתמש בכך כדי להבין את המציאות טוב יותר?
אם למשל אדם מקבל חדשות רעות - כמו שהמנהל התקשר והודיע על בעיה - הוא יכול לשאול:
- האם מחויב שיש בעיה?
- איך נוצרה המחשבה שאומרת "זה רע לי"?
- האם אני בטוח בזה?
תהליך זה עוזר להבין שהרבה מהסבל שלנו נובע מאמונות ולא מעובדות מחויבות.
כיצד ניתן להשתמש בזה לצורך פתרון בעיות פרקטיות?
למשל, אם אשתך מבקשת לצאת לטיול לצפון בסוף השבוע, תוכל לבדוק:
- מה מחויב? שהיא רוצה להרגיש טוב.
- מה פחות מחויב? שהיא רוצה לצאת לנופש.
- מה עוד פחות מחויב? שזה יהיה דווקא בצפון.
באמצעות גישה זו, ניתן לנהל משא ומתן חכם יותר ולמצוא פתרונות שמתאימים לשני הצדדים.
למה בכלל לבדוק מה מחויב ומה אפשרי?
אם אדם באמת חווה שכל מה שקורה הוא רק אפשרי ולא מחויב, אז אין צורך לבדוק יותר. אבל אם הוא עדיין מרגיש שהמציאות "מחויבת" במובנים מסוימים - זוהי הסיבה לבדוק.
כאשר מנתחים סוגיות ומבינים כיצד הן משתלשלות מהבסיס המחויב שלהן, הדבר מאפשר לאדם לחוות את המציאות באופן שלם ומודע יותר.
מהי הדרך לחוות את התהליך הזה ביום יום?
אם אדם אומר "אני בטוח שאני מחזיק בנייר", עליו לשאול:
- האם אני באמת בטוח?
- איך אני יודע שאני נוגע בנייר?
- אולי אין נייר?
חזרה על התהליך הזה מאפשרת לפתח ראייה בהירה יותר של המציאות, להבין איך המחשבות שלנו משתלשלות ממקורן, ולשחרר את עצמנו מתפיסות מגבילות.
כיצד כל זה קשור לאלוהים ולמציאות האולטימטיבית?
כאשר אדם מתרגל לשאול "מה מחויב?", הוא בסופו של דבר מגיע למצב שבו הוא חווה את מחויב המציאות - כלומר, את האחדות המוחלטת שממנה נובעים כל הדברים. זו הדרך "לראות את אלוהים" ולהבין את סוד המציאות.
ניתוח תהליכים מתחיל בזיהוי ההבחנה בין מה שמחויב לבין מה שאפשרי. מחויב הוא אמת אובייקטיבית, ואפשרי הוא מידע שסובייקטיבית נראה נכון, אך ניתן להטיל בו ספק. התהליך מאפשר לאדם להבין טוב יותר את המציאות ולראות את ההשתלשלות של הדברים מהמקור הראשוני שלהם.
כיצד ניתן להשתמש בגישה זו בחיים האישיים?
כאשר מישהו מקלל אותך, אתה יכול לעצור ולשאול את עצמך:
- מה מחויב? כלום.
- מה אפשרי? ייתכן שיש הבדל בין יש לאין, ייתכן שמישהו דיבר אליי, ייתכן שהבנתי את דבריו, וייתכן שרע לי מזה.
באמצעות ניתוח זה, ניתן לפרק סיטואציות ולראות אותן בצורה אובייקטיבית יותר, בלי להיקלע אוטומטית לרגשות השליליים שהן עשויות לעורר.
כיצד ניתן למצוא את מחויב המציאות?
רבי נחמן דיבר על הצורך למצוא את מחויב המציאות. כלומר, יש לבדוק תמיד מהו הדבר הוודאי ביותר בסיטואציה מסוימת. כששואלים מישהו "מה אתה רוצה?", בעצם שואלים אותו "מה מחויב אצלך?".
כיצד עקרון המחויב והאפשרי מסייע בקבלת החלטות?
לדוגמה, אם אתה הולך למכולת עם 100 ש"ח ויש לך רשימת קניות של 200 ש"ח, תוכל למיין את המוצרים לרשימה של מחויב (מה שחובה לקנות) ואפשרי (מה שניתן לוותר עליו), וכך לקבל החלטה חכמה יותר.
כיצד ניתן להשתמש בגישה זו כדי להשתחרר מתפיסות מקובעות?
כשאדם מרגיש חובה לבצע פעולה כלשהי, כמו ללכת למכולת או לחזור הביתה, כדאי לשאול:
- האם באמת מחויב שאלך למכולת?
- האם מחויב שאחזור הביתה?
- האם מחויב שאהיה נשוי?
הבנת העובדה ששום דבר אינו מחויב באופן מוחלט עוזרת להשתחרר מתפיסות נוקשות ולהשיג חופש מחשבתי.
מהו סוד ההשתלשלות מהמחויב לאפשרי?
כאשר מנתחים כל תהליך, ניתן לראות כיצד הוא נובע ממשהו מחויב:
1. הכל מתחיל מכלום - זה המחויב הראשון.
2. מזה נוצרת ההבחנה בין יש לאין.
3. משם נוצרים החושים והתודעה.
4. התודעה יוצרת אמונות.
5. האמונות יוצרות תפיסת מציאות.
איך התהליך הזה עוזר לראות את אלוהים?
אלוהים = מחויב המציאות. כלומר, כאשר אדם שואל שוב ושוב "מה מחויב?", הוא מגיע בהדרגה לתפיסה של האחדות הכוללת, שבה כל הצורות האפשריות נובעות ממחויב אחד מוחלט.
כיצד ניתן להשתמש בכך כדי להבין את המציאות טוב יותר?
אם למשל אדם מקבל חדשות רעות - כמו שהמנהל התקשר והודיע על בעיה - הוא יכול לשאול:
- האם מחויב שיש בעיה?
- איך נוצרה המחשבה שאומרת "זה רע לי"?
- האם אני בטוח בזה?
תהליך זה עוזר להבין שהרבה מהסבל שלנו נובע מאמונות ולא מעובדות מחויבות.
כיצד ניתן להשתמש בזה לצורך פתרון בעיות פרקטיות?
למשל, אם אשתך מבקשת לצאת לטיול לצפון בסוף השבוע, תוכל לבדוק:
- מה מחויב? שהיא רוצה להרגיש טוב.
- מה פחות מחויב? שהיא רוצה לצאת לנופש.
- מה עוד פחות מחויב? שזה יהיה דווקא בצפון.
באמצעות גישה זו, ניתן לנהל משא ומתן חכם יותר ולמצוא פתרונות שמתאימים לשני הצדדים.
למה בכלל לבדוק מה מחויב ומה אפשרי?
אם אדם באמת חווה שכל מה שקורה הוא רק אפשרי ולא מחויב, אז אין צורך לבדוק יותר. אבל אם הוא עדיין מרגיש שהמציאות "מחויבת" במובנים מסוימים - זוהי הסיבה לבדוק.
כאשר מנתחים סוגיות ומבינים כיצד הן משתלשלות מהבסיס המחויב שלהן, הדבר מאפשר לאדם לחוות את המציאות באופן שלם ומודע יותר.
מהי הדרך לחוות את התהליך הזה ביום יום?
אם אדם אומר "אני בטוח שאני מחזיק בנייר", עליו לשאול:
- האם אני באמת בטוח?
- איך אני יודע שאני נוגע בנייר?
- אולי אין נייר?
חזרה על התהליך הזה מאפשרת לפתח ראייה בהירה יותר של המציאות, להבין איך המחשבות שלנו משתלשלות ממקורן, ולשחרר את עצמנו מתפיסות מגבילות.
כיצד כל זה קשור לאלוהים ולמציאות האולטימטיבית?
כאשר אדם מתרגל לשאול "מה מחויב?", הוא בסופו של דבר מגיע למצב שבו הוא חווה את מחויב המציאות - כלומר, את האחדות המוחלטת שממנה נובעים כל הדברים. זו הדרך "לראות את אלוהים" ולהבין את סוד המציאות.
- איך להבין את המציאות?
- איך לפתח חשיבה ביקורתית?
- איך להתמודד עם סבל רגשי?
- איך לנהל מחשבות ולשלוט בתודעה?
- איך לזהות אמונות מגבילות?
- איך להגיע לאמת מוחלטת?
אליעד: אני רוצה להביא אותך למצב, שכאשר אתה תראה קיר, אתה תראה את המחויב - הכלום. ואחר, השכל אפשרי, החושים אפשרי, קיר אפשרי.
אתה לוקח סוגייה, ובסוגייה יש המון מידע, ואת כל המידע אתה מדרג מהמחויב לאפשרי. מחויב זה אמת אובייקטיבית. אני רוצה לעשות לך סדר בראש, שכאשר אתה רואה אינפורמציה, אתה תראה מה אפשרי ומה מחויב בתהליך.
שאלה: מה זה יתן לי?
אליעד: למשל מישהו מקלל אותך, ורע לך, אז אתה עוצר ושואל, מה מחויב? כלום. מה אפשרי? אפשרי שיש הבדל בין יש לאין, אפשרי שיש פה מישהו, אפשרי שאני שומע אותו, אפשרי שהוא דיבר אלי, אפשרי שהבנתי את מה שהוא התכוון, אפשרי שככה, ואפשרי שרע לי.
שכאילו אתה לוקח את הסיטואציה, ורואה מה אפשרי ומה מחויב.
רבי נחמן אומר שאתה צריך לחפש את מחויב המציאות. מה זה אומר? למשל בסוגייה תבדוק, מה מחויב? בחיים שלך תבדוק מה מחויב, מה אתה בטוח? מה האמת? לשאול מישהו מה אתה רוצה? זה כמו לשאול אותו, מה מהות הרצון? מה מחויב אצלך?
לשאול מישהו, אבל מה אתה רוצה? זה כמו לשאול אותו, אבל מה מחויב אצלך? ואת התרגיל הזה עושים דרך הסוגייה.
שאלה: ומה זה יתן?
אליעד: לדוגמה, שאם אתה הולך למכולת ויש לך רק 100 ש"ח ואשתך נתנה לך רשימה ב - 200 ש"ח, אז אתה לוקח את הרשימה בראש, ובודק מה מחויב ומה אפשרי, ולפי זה אתה קונה.
אתה עובד לפי סדר של מחויב ואפשרי. לקחת כל סיטואציה ולבדוק מה מחויב בה ומה אפשרי בה.
לדוגמה, אשתך שולחת אותך למכולת ובכלל אין לך חשק, האם אתה זוכר שזה בכלל לא מחויב שתלך למכולת? האם אתה זוכר שזה בכלל לא מחויב שתהיה נשוי? האם אתה זוכר שזה בכלל לא מחויב שתחזור הביתה? האם אתה זוכר את זה?
לא, אצלך זה מחויב. מה באמת מחויב? האם יש משהו שאתה בטוח בו באופן מוחלט? לא
מה מחויב? כלום. זה לא מדוייק מה שאמרתי לך, אבל ככה קוראים לזה. כי להגיד שכלום זה מחויב, גם זה לא מחויב.
אבל בא נגיד שמה שמחויב זה כלום. מה זה נקרא שנוצר יש מאין / מחויב? שמהמחויב נוצר יש. זה לא מדוייק, אבל זה ההסבר.
לדעת שאתה אלוהים, להיות חופשי, להיות באחדות, הכוונה שאתה תמיד רואה מה מחויב, אתה תמיד רואה את האחד.
אם בכל דבר אתה שואל את עצמך, האם זה מחויב? מה מחויב? האם זה מחויב? בסוף אתה תמיד רואה את האחד.
שאלה: לא הבנתי מה זה נותן.
אליעד: אתה תמיד תראה את מחויב המציאות. למשל כשאני רואה צורה כמו סוגייה, אני ישר מפשיט אותה, מה מחויב ומה אפשרי. אני רואה את ההשתלשלות של הדברים.
מכלום - יש אין - שכל - חושים - אני ולא אני - אני מאמין במשהו ועל סמך האמונה - אתה כאילו רואה איך נוצרת הצורה. שזה מיקרו תהליך.
לוקחים תהליך ומנתחים אותו, מה מחויב ומה אפשרי.
גם כשאתה רואה נייר, זה גם תהליך. האם אתה רואה מה מחויב בנייר ומה אפשרי בו? מבחינתך כשאתה רואה נייר זה מחויב.
האם אתה בטוח שיש פה נייר? כן אני נוגע בו. אבל רק אדם משוגע נותן תשובה שהוא בטוח שיש נייר בגלל שהוא נוגע בו. כי אם אני מטיל ספק בנייר, אז אני גם מטיל ספק בזה שאני נוגע בו. מי אמר שאתה בכלל נוגע בו? אולי אין נייר ואתה לא נוגע בו?
אז אני רואה את ההשתלשלות, מחויב - לא יודע, מה אני בטוח? - לא יודע, מתוך זה אני מבדיל בין יש לאין, בזה אני הכי בטוח.
שוב, אני הכי הכי בטוח בכלום, פחות מזה אני בטוח שיש הבדל בין יש לאין, פחות מזה אני בטוח שיש הבדל בין אני ללא אני, אחר כך - יש טוב ורע, ויש לי רצון, פחות מזה אני בטוח בחושים שלי, ואז אני בטוח שאני מחזיק נייר. אבל כאשר אני מחזיק את הנייר, אני רואה את ההשתלשלות שלו מהמחויב שזה לא יודע עד הנייר שאני מחזיק אותו.
לדוגמה, אשתי צועקת עלי, מנהל הבנק התקשר, וודאי לי שזה לא טוב, וודאי שיש בעיה - לא, לא, איך הגעתי לזה? תבדוק מה השורשים, איך הגיעה המחשבה הזאת שאומרת, רע לי מזה שאין לי, איך היא נוצרה?
המחשבה שאומרת, אם אין לי בריאות רע לי, איך היא נוצרה? יש השתלשלות, לא יודע - יש ואין - אני ולא אני - עד שאתה מגיע למחשבה.
שאלה: מה הקשר בין הנייר ליש ואין?
אליעד: אם אין - יש ואין אז אין הבדל בין יש ניי ר לאין נייר. אם אין הבדל בין יש לאין, אז אין הבדל בין נייר לאין נייר, לכסא, להיום לאתמול.
מבחינתי לראות את אלוהים, זה לתפוס בראש מה מחויב. אלוהים = מחויב, תמיד לראות את אלוהים = תמיד לראות מה מחויב. ואיך אני יודע מה מחויב? על ידי זה שאני בודק תמיד מה מחויב ומה אפשרי.
ואיך אני הגעתי למחויב הראשון? הייתי שואל, האם אני בטוח? לא בטוח, האם מחויב או לא מחויב? אני בטוח או לא בטוח, למה אני בטוח בזה, האם אני חושב את זה אולי לא... עד שבסוף הגעתי למחויב, עד שלא ידעתי כלום. שזה אומר שראיתי וחווייתי את האחד.
כול הצורות הם כאילו מחויבות / מחויב יחסי אבל הם לא אבסולוטיות. אבל אם לא תוכל למצוא את המחויב בסוגייה איך תוכל למצוא את המחויב של כל העולם?
לדוגמה, אתה רואה פה קיר, תשאל למה אני רואה פה קיר, למה? מאיפה זה בא, האם אני בטוח בזה 100%, האם יש אפשרות שאני טועה?
אני קיים, האם אני בטוח שאני קיים, אולי לא? זה הרמה העליונה של החיפוש.
בצורה פרקטית, תיקח תהליכים, למשל אשתי אמרה לי שבסוף שבוע היא רוצה לקפוץ לצפון. מה מחויב? מחויב שהיא רוצה להרגיש טוב, פחות מחויב שהיא רוצה לצאת לנופש, פחות מחויב שהיא רוצה שהנופש יהיה בצפון. מה מחויב יותר? שזה יהיה בסוף שבוע או שהיא רוצה שזה יהיה בצפון? מה מחויב שהיא רוצה שזה יהיה בצפון לכל היום או רק בלילה? מה מחויב יותר, מה המהות ומה הצורה?
שאלה: אם אני יודע שכול דבר הוא אפשרי, אז מה המוטיבציה שלי לבדוק?
אליעד: האם אתה חווה את זה? לא. אז זאת המוטיבציה שלך לבדוק. האם אתה באמת יודע שכול מה שקורה זה רק אפשרי, האם אתה באמת חווה את זה? אם כן אז אל תבדוק.
אם הייתי אומר לך לשבת עם עצמך ולבדוק במה אתה בטוח, תוך שתי דקות היית אומר לי שאתה לא בטוח בכלום ואין מה לשאול. ואני אומר לך לקחת סוגייה ולנתח אותה ואז מה שזה גורם שאתה חווה יותר את התהליך.
אם אתה ישר הולך לסוף, אתה מדלג, ואומר, מה אני בטוח באופן מוחלט? כלום. ואז אתה חוזר לחיים פה, אבל אין ממשות לזה שבסוף אתה לא בטוח בכלום.
אבל אם אתה לוקח תהליך של סוגייה ורואה את ההשתלשלות שלו, אז ביום יום אתה רואה את ההשתלשלות מהכלום עד אלי. ואז אתה מרגיש את זה. ולכן לומדים גם את הסוגיות ולא רק את האבסולוטי. ובכל זאת צריך גם את האבסולוטי.
אתה לוקח סוגייה, ובסוגייה יש המון מידע, ואת כל המידע אתה מדרג מהמחויב לאפשרי. מחויב זה אמת אובייקטיבית. אני רוצה לעשות לך סדר בראש, שכאשר אתה רואה אינפורמציה, אתה תראה מה אפשרי ומה מחויב בתהליך.
שאלה: מה זה יתן לי?
אליעד: למשל מישהו מקלל אותך, ורע לך, אז אתה עוצר ושואל, מה מחויב? כלום. מה אפשרי? אפשרי שיש הבדל בין יש לאין, אפשרי שיש פה מישהו, אפשרי שאני שומע אותו, אפשרי שהוא דיבר אלי, אפשרי שהבנתי את מה שהוא התכוון, אפשרי שככה, ואפשרי שרע לי.
שכאילו אתה לוקח את הסיטואציה, ורואה מה אפשרי ומה מחויב.
רבי נחמן אומר שאתה צריך לחפש את מחויב המציאות. מה זה אומר? למשל בסוגייה תבדוק, מה מחויב? בחיים שלך תבדוק מה מחויב, מה אתה בטוח? מה האמת? לשאול מישהו מה אתה רוצה? זה כמו לשאול אותו, מה מהות הרצון? מה מחויב אצלך?
לשאול מישהו, אבל מה אתה רוצה? זה כמו לשאול אותו, אבל מה מחויב אצלך? ואת התרגיל הזה עושים דרך הסוגייה.
שאלה: ומה זה יתן?
אליעד: לדוגמה, שאם אתה הולך למכולת ויש לך רק 100 ש"ח ואשתך נתנה לך רשימה ב - 200 ש"ח, אז אתה לוקח את הרשימה בראש, ובודק מה מחויב ומה אפשרי, ולפי זה אתה קונה.
אתה עובד לפי סדר של מחויב ואפשרי. לקחת כל סיטואציה ולבדוק מה מחויב בה ומה אפשרי בה.
לדוגמה, אשתך שולחת אותך למכולת ובכלל אין לך חשק, האם אתה זוכר שזה בכלל לא מחויב שתלך למכולת? האם אתה זוכר שזה בכלל לא מחויב שתהיה נשוי? האם אתה זוכר שזה בכלל לא מחויב שתחזור הביתה? האם אתה זוכר את זה?
לא, אצלך זה מחויב. מה באמת מחויב? האם יש משהו שאתה בטוח בו באופן מוחלט? לא
מה מחויב? כלום. זה לא מדוייק מה שאמרתי לך, אבל ככה קוראים לזה. כי להגיד שכלום זה מחויב, גם זה לא מחויב.
אבל בא נגיד שמה שמחויב זה כלום. מה זה נקרא שנוצר יש מאין / מחויב? שמהמחויב נוצר יש. זה לא מדוייק, אבל זה ההסבר.
לדעת שאתה אלוהים, להיות חופשי, להיות באחדות, הכוונה שאתה תמיד רואה מה מחויב, אתה תמיד רואה את האחד.
אם בכל דבר אתה שואל את עצמך, האם זה מחויב? מה מחויב? האם זה מחויב? בסוף אתה תמיד רואה את האחד.
שאלה: לא הבנתי מה זה נותן.
אליעד: אתה תמיד תראה את מחויב המציאות. למשל כשאני רואה צורה כמו סוגייה, אני ישר מפשיט אותה, מה מחויב ומה אפשרי. אני רואה את ההשתלשלות של הדברים.
מכלום - יש אין - שכל - חושים - אני ולא אני - אני מאמין במשהו ועל סמך האמונה - אתה כאילו רואה איך נוצרת הצורה. שזה מיקרו תהליך.
לוקחים תהליך ומנתחים אותו, מה מחויב ומה אפשרי.
גם כשאתה רואה נייר, זה גם תהליך. האם אתה רואה מה מחויב בנייר ומה אפשרי בו? מבחינתך כשאתה רואה נייר זה מחויב.
האם אתה בטוח שיש פה נייר? כן אני נוגע בו. אבל רק אדם משוגע נותן תשובה שהוא בטוח שיש נייר בגלל שהוא נוגע בו. כי אם אני מטיל ספק בנייר, אז אני גם מטיל ספק בזה שאני נוגע בו. מי אמר שאתה בכלל נוגע בו? אולי אין נייר ואתה לא נוגע בו?
אז אני רואה את ההשתלשלות, מחויב - לא יודע, מה אני בטוח? - לא יודע, מתוך זה אני מבדיל בין יש לאין, בזה אני הכי בטוח.
שוב, אני הכי הכי בטוח בכלום, פחות מזה אני בטוח שיש הבדל בין יש לאין, פחות מזה אני בטוח שיש הבדל בין אני ללא אני, אחר כך - יש טוב ורע, ויש לי רצון, פחות מזה אני בטוח בחושים שלי, ואז אני בטוח שאני מחזיק נייר. אבל כאשר אני מחזיק את הנייר, אני רואה את ההשתלשלות שלו מהמחויב שזה לא יודע עד הנייר שאני מחזיק אותו.
לדוגמה, אשתי צועקת עלי, מנהל הבנק התקשר, וודאי לי שזה לא טוב, וודאי שיש בעיה - לא, לא, איך הגעתי לזה? תבדוק מה השורשים, איך הגיעה המחשבה הזאת שאומרת, רע לי מזה שאין לי, איך היא נוצרה?
המחשבה שאומרת, אם אין לי בריאות רע לי, איך היא נוצרה? יש השתלשלות, לא יודע - יש ואין - אני ולא אני - עד שאתה מגיע למחשבה.
שאלה: מה הקשר בין הנייר ליש ואין?
אליעד: אם אין - יש ואין אז אין הבדל בין יש ניי ר לאין נייר. אם אין הבדל בין יש לאין, אז אין הבדל בין נייר לאין נייר, לכסא, להיום לאתמול.
מבחינתי לראות את אלוהים, זה לתפוס בראש מה מחויב. אלוהים = מחויב, תמיד לראות את אלוהים = תמיד לראות מה מחויב. ואיך אני יודע מה מחויב? על ידי זה שאני בודק תמיד מה מחויב ומה אפשרי.
ואיך אני הגעתי למחויב הראשון? הייתי שואל, האם אני בטוח? לא בטוח, האם מחויב או לא מחויב? אני בטוח או לא בטוח, למה אני בטוח בזה, האם אני חושב את זה אולי לא... עד שבסוף הגעתי למחויב, עד שלא ידעתי כלום. שזה אומר שראיתי וחווייתי את האחד.
כול הצורות הם כאילו מחויבות / מחויב יחסי אבל הם לא אבסולוטיות. אבל אם לא תוכל למצוא את המחויב בסוגייה איך תוכל למצוא את המחויב של כל העולם?
לדוגמה, אתה רואה פה קיר, תשאל למה אני רואה פה קיר, למה? מאיפה זה בא, האם אני בטוח בזה 100%, האם יש אפשרות שאני טועה?
אני קיים, האם אני בטוח שאני קיים, אולי לא? זה הרמה העליונה של החיפוש.
בצורה פרקטית, תיקח תהליכים, למשל אשתי אמרה לי שבסוף שבוע היא רוצה לקפוץ לצפון. מה מחויב? מחויב שהיא רוצה להרגיש טוב, פחות מחויב שהיא רוצה לצאת לנופש, פחות מחויב שהיא רוצה שהנופש יהיה בצפון. מה מחויב יותר? שזה יהיה בסוף שבוע או שהיא רוצה שזה יהיה בצפון? מה מחויב שהיא רוצה שזה יהיה בצפון לכל היום או רק בלילה? מה מחויב יותר, מה המהות ומה הצורה?
שאלה: אם אני יודע שכול דבר הוא אפשרי, אז מה המוטיבציה שלי לבדוק?
אליעד: האם אתה חווה את זה? לא. אז זאת המוטיבציה שלך לבדוק. האם אתה באמת יודע שכול מה שקורה זה רק אפשרי, האם אתה באמת חווה את זה? אם כן אז אל תבדוק.
אם הייתי אומר לך לשבת עם עצמך ולבדוק במה אתה בטוח, תוך שתי דקות היית אומר לי שאתה לא בטוח בכלום ואין מה לשאול. ואני אומר לך לקחת סוגייה ולנתח אותה ואז מה שזה גורם שאתה חווה יותר את התהליך.
אם אתה ישר הולך לסוף, אתה מדלג, ואומר, מה אני בטוח באופן מוחלט? כלום. ואז אתה חוזר לחיים פה, אבל אין ממשות לזה שבסוף אתה לא בטוח בכלום.
אבל אם אתה לוקח תהליך של סוגייה ורואה את ההשתלשלות שלו, אז ביום יום אתה רואה את ההשתלשלות מהכלום עד אלי. ואז אתה מרגיש את זה. ולכן לומדים גם את הסוגיות ולא רק את האבסולוטי. ובכל זאת צריך גם את האבסולוטי.