... טוב לדעת שהכל טוב - מה ידיעה מלאה ואמיתית שהכל טוב? לדעת שהכל טוב. לדעת שהכל טוב = שלמות רגשית. כל זמן שהאדם אינו יודע בידיעה מלאה ושלמה שהכל טוב, הרי שהוא תמיד ירגיש חסר. לא משנה מה יהיה לאדם, הוא תמיד ימשיך לרצות. או לרצות שיהיה לו טוב יותר, או לרצות שלא יהיה לו פחות טוב. בכל מקרה, תחושת החסר והרצון התמידי תמיד ימשיכו להציק לאדם, גם אם ... הוא המצב שבו הוא יודע בידיעה שלמה שהכל טוב. כאשר האדם יודע שהכל טוב, הרי שממילא הוא מפסיק לרצות יותר טוב, כי אין יותר טוב והכל תמיד הכי טוב בשלמות שאין שלמות אחריה. וכמובן שהוא גם לא ... פחות רע = הכל טוב תמיד באמת. כאשר האדם משתחרר מהרצון שלו לחלוטין, אז הוא מרגיש טוב באמת. מהי ידיעה שלמה שהכל טוב? מי שינסה לדעת שהכל טוב כדי להרגיש טוב, הרי שזה עדיין לא יהיה מושלם. זא כל ... שהכל טוב, אינה נובעת מידיעת האמת הבלתי תלויה שהכל טוב, אלא רק מתוך אמונה בכך שהכל טוב, הרי שזו ידיעה שאינה שלמה. אם האדם לא יודע שהכל טוב, ומשום כך הוא רוצה לחשוב שהכל טוב כדי להרגיש טוב, אז ... יותר טוב להאמין באמת שהכל טוב, מאשר לחיות בטעות ולחשוב שיש רע כלשהו. אך יחד עם זאת, זאת עדיין לא ידיעה שלמה שנובעת מידיעת האמת. ידיעה שלמה = כאשר כל התודעה של האדם, יודעת אך ורק את הידיעה שהכל טוב, ללא שום ידיעה נוספת. פירוש: כל זמן שהאדם יודע שהכל טוב + עוד ידיעה כלשהי, הרי שהידיעה שהכל טוב אינה ידיעה שלמה. כאשר האדם יודע שהכל טוב + יודע את האני שלו, הרי שזו אינה ידיעה שלמה. מאחר שהאדם אינו יודע עדיין שהכל טוב בלב שלם. ידיעה שלמה היא ידיעה שאינה משאירה מקום לשום דבר אחר מלבדה. ידיעה שלמה בלב שלם = האדם יודע אך ורק שהכל טוב ואינו יודע שום דבר אחר מלבד הידיעה הזאת, אפילו ...

... האגדות היא המציאות. המציאות טובה יותר מאשר כל האגדות כולן. ראשית יש להבהיר, כי הסיבה היחידה שנדמה לאדם שהחיים באגדה טובים יותר מאשר החיים במציאות, ... על האדם, התחושה של השלמות ושל הטוב האמיתי באמת, זה עצמו כבר קיים במציאות. הסיבה היחידה שהאדם לא חי חיים טובים באמת כמו באגדה הטובה ביותר שהיא ... האמת מדוע באמת המציאות היא כפי שהיא ולא אחרת, הרי שהוא היה מאושר בכל רגע מחדש. הסיבה היחידה שמרחיקה את האדם מחיי אגדה שהם הבנה אמיתית של המציאות, ... האני והתודעה שלו, כיצד בדיוק הוא מצפה להבין כיצד התודעה שלו תוכל לחוות שלמות?! ידיעה אמיתית = הבנה מושלמת ללא ספק כלשהו את הדבר. כל זמן שהאדם אינו ... אל תתפשר על כמעט הבנה מלאה, אל תתפשר על חלום שעדיין אתה מתאמץ בו, אל תתפשר על כלום. תחשוב על השלמות, על הדבר המושלם ביותר אותו אתה יכול לדמיין. ...

... הידיעה - מהי תכלית הידיעה? מהי ידיעה שלמה? איך להגיע לתכלית הידיעה? ... והידיעה השלמה? תכלית הידיעה = שלמות הידיעה. לדעת דבר בשלמות = תכלית הידיעה של הדבר. הקדמה: כל ידיעה מתחלקת ל 3 גורמים. היודע את הידיעה. ... הדבר שאותו רוצים. ויש את הרצון שמחבר את הרוצה ואת הדבר שאותו הוא רוצה. כל 3 הגורמים הנל של כל ידיעה כנל, הם כולם מהות אחת. היודע + ... והמהות של היודע ושל הידיעה ושל הדבר שאותו יודעים היא אחדות גמורה. ולכן תכלית הידיעה שלא נדע. ידיעה שלמה = שהידיעה לא תהיה נפרדת וחיצונית מהאדם, אלא שהדבר שאותו יודעים יהיה המהות של היודע = ידיעה עצמית. ידיעה שלמה = שלא יהיה הבדל בין היודע לבין הדבר שאותו יודעים, אלא שתהיה אחדות ביניהם. כאשר יש אחדות, זאת כבר לא ידיעה שכלית, אלא הוויה רגשית = אחדות שלמה. ... אחריה, כי אי אפשר לדעת יותר. תכלית הידיעה = וודאות מוחלטת. כי אם יש אפשרות של ספק, הרי שזו אינה ידיעה שלמה. תכלית הידיעה = ידיעת האמת ... המהות של המציאות, שהיא מהווה את הכל. כאשר האדם מגיע אל השורש שהוא האין סוף, ממילא לא ניתן לדעת כלום, כי אי אפשר להכניס את האין סוף לתוך ידיעה סופית. ...

... של ידיעה - מהי אהבה שנובעת מידיעה? ומהי עוצמת אהבה של ידיעה? רגש של אהבה, הוא רגש של שלמות. והאדם משתוקק בתוכו להרגיש אהבה ולהרגיש ... שהיא נובעת מידיעה והיא אינה תלויה בדבר. ואהבה שבדעת, היא כאשר האדם אוהב את המציאות, משום שהוא יודע שהכל טוב ומשום שהוא מבין את הטוב של המציאות. ולא מדובר על מי שמאמין שהכל לטובה וכיוב. כי זו לא אהבה של ידיעה, אלא אהבה של אמונה. אך כן מדובר על מי שהוא יודע את האמת, שהכל טוב. ...

תורה, ידיעה ובחירה, שכר ועונש, יהדות, מצוות עברות, אחדות הבורא איך מסתדרת התורה היהודית עם רעיון האחדות של ... כל ניסיון להתקרב לאלוהים רק מחזק אצל האדם את התחושה השגויה של הנפרדות, וכך מרחיק אותו עוד יותר. אם האדם היה באמת מתקרב לאלוהים בשלמות, הוא היה מפסיק מיד לרצות להתקרב אליו, בדיוק כפי שאלוהים עצמו לא צריך להתקרב לעצמו. למעשה, לפי אליעד, אלוהים עוסק כל הזמן ... - אלוהים ברא את העולם מתוך תהליך של הרחקה וצמצום של עצמו, ונתן לאדם שכל ורצונות המכוונים אותו לנפרדות. אם המטרה הסופית הייתה שהאדם יחווה רק את האחדות, לא הייתה סיבה לברוא עולם עם תחושת נפרדות מלכתחילה. ובכל זאת, העולם נברא כך, וניתנו לאדם רצונות אחרים. הסיבה היא, לפי אליעד, שכל תהליך הצמצום והנפרדות הוא חלק ממשחק של המציאות עצמה, שבו האדם חווה שהוא נפרד כדי שיוכל להבין בסופו של דבר את האחדות מתוך ניגוד. האם יש סתירה בין ידיעה ובחירה? אליעד כהן מרחיב גם על סתירה נוספת, והיא הסתירה בין הידיעה של אלוהים את העתיד, לבין הבחירה ... אבל מי שגורם לו לחוש כך ולחשוב שהוא בוחר, הוא אלוהים עצמו. אלוהים גורם לאדם את הרצון, את המחשבות, ואפילו את תחושת הבחירה. לכן, כל הרעיון של בחירה חופשית מול ידיעה של אלוהים הוא סתירה ברורה. זו סתירה מהותית שעליה לא ניתן לגשר באמת, אלא להכיר בכך שכל סיפור הבחירה ... לבדוק אותו לעומק, אפילו לא לתורה או לרעיונות הדתיים המקובלים. הוא טוען שרק ההבנה שכל המציאות היא ביטוי של אלוהים ושאין באמת נפרדות תביא את האדם לאחדות אמיתית, ידיעה אמיתית - לא מתוך אמונה, אלא מתוך הבנה פנימית. האם קיימת בחירה חופשית? מהי משמעות החיים לפי היהדות? ...

... פנימי של השטן - למה קול פנימי ידיעה פנימית אינטואיציה תחושת בטן, למה כל אלו הם השטן? כי הרגש הרע, רוצה ... דרכים ובהרבה צורות, כגון תחושות בטן אינטואיציה קול פנימי ידיעה פנימית וכיוב. שהאדם בטוח, שאיזו ישות טובה רוצה לעזור לו, והוא לא מבין ... ביותר של האדם, שהוא עצמו קיים, גם היא מהרגש הרע. כי תחושת חוסר השלמות של האני, היא עצמה הרגש הרע, שהוא שורש הרע. כי תחושת הנפרדות של האני, היא הסיבה היחידה לכך, שהאדם כל הזמן מרגיש שחסר לו משהו. ונזכיר, כי אעפכ, גם ... תמיד באושר אמיתי, שאינו תלוי בשום צורה זמנית של המציאות. והסיבה לכך שהאדם רוצה לשנות את המציאות, היא רק בגלל שהוא מקשיב לקול הפנימי ... ועל האדם לא להאמין, לשום קול פנימי תחושת בטן אינטואיציה ידיעה פנימית או כל שקר אחר, ועל האדם להיצמד תמיד רק לדבר אחד ויחיד, שזאת ... יחשוב שהמציאות היא רעה. אבל האדם מוכרח להבין, למה ומה הסיבה, שהוא חושב שהמציאות היא רעה? ולחשוב שהמציאות רעה מאוד, זה טוב מאוד. ... רעה מאוד. דהיינו, שהאדם מוכרח לחקור להבין ולגלות, למה ומה הסיבה באמת, לכך שהוא חושב שיש חסרונות ורע? וכולי. ועל ידי זה האדם רואה את ... להאמין ולסמוך על משהו, במקום להבין בשלמות את האמת. שזוהי הסיבה היחידה שבגללה האדם סובל. ועל ידי זה שהאדם כופר בכל, וגם בקול הפנימי ... לאדם רע, ואחכ הוא שומר את האדם, מהרע שהוא עצמו עושה לו. והסיבה שהקול הפנימי של האדם, שומר עליו מהרע שהוא עצמו עושה לו, היא רק משום ...

... את שאינו ניתן לידיעה, להבין בשכל בלי שכל את האין שכל, אין ידיעה, אין שכל, ללא ידיעה, לא לדעת כלום איך אפשר לדעת את מה שאינו ניתן לידיעה? אליעד כהן מסביר בהרצאה באופן מפורט כיצד אפשר לדעת משהו שאינו ניתן לידיעה, להבין בשכל את מה שאין בו שכל, ומה המשמעות של לדעת את הכלום. ההרצאה עוסקת בשאלה העמוקה: אם אנחנו מדברים על מצב ללא שכל וללא ידיעה, איך בכל זאת אנו יכולים לדעת או להבין אותו? אליעד מדגיש שהמונח להבין את הכלום הוא רק דימוי, כי ברגע שמשהו ניתן להבנה, הוא כבר אינו כלום. כיצד אפשר להבין את הכלום בעזרת השכל? הבעיה המרכזית שעולה היא הסתירה הפנימית בין הצורך להשתמש בשכל כדי להבין, לבין הרצון להבין משהו שאין בו שכל. אליעד מסביר שאכן אין דרך ישירה להבנה ... אם הוא יודע או לא יודע, או אם הוא נמצא או לא נמצא - הוא פשוט קיים במצב של אי - ידיעה מוחלטת, חופשית משאלות והגדרות. האם אדם יכול לזכור או לדעת לאחר מכן שהוא היה במצב של חוסר שכל? אליעד מדגיש שבמצב האמיתי של חוסר שכל, אין משמעות לזיכרון או ... בסיכום, ההרצאה של אליעד כהן מבהירה שבעומק המציאות יש מצב של הימצאות ללא שכל, ללא ידיעה וללא הפרדה. כדי להגיע אליו נדרש תהליך של התבוננות עצמית עמוקה, שבו האדם מתגבר על מגבלות השכל ומגיע למקום שאין בו הגדרות כלל, מצב שהוא פשוט להיות ללא שום מודעות שכלית של קיום או אי - קיום. איך להבין את הכלום? מהו מצב של חוסר שכל? איך להגיע למצב של אי - ידיעה? האם אפשר לדעת ללא שכל? מהי חוויית חוסר הנפרדות? מה זה לדעת בלי לדעת? ...

... לדעת, לא יכול לדעת יותר, אי אפשר לדעת יותר, ידיעה אחת, אין שום שאלה, לדעת כלום, לדעת שום דבר למה אי אפשר להסביר משהו שהבנתי? אליעד כהן מסביר כי כאשר אדם מנסה להסביר נושא שהוא חושב שהוא הבין, הוא מגלה לעיתים קרובות שאינו מצליח להעביר אותו בצורה ברורה. מדוע זה קורה? הסיבה לכך היא שההבנה שלו מלכתחילה אינה שלמה, אלא מעורפלת. האדם מבין משהו ברמה חלקית, ולכן כשהוא נדרש להציג את אותו ידע לאחרים, נחשפים פערים רבים בהבנה ... מספיק. לעומתו, אדם שלמד וחקר את הנושא לעומקו יגיע למצב שבו הוא מבין ששתי האפשרויות מתקיימות במקביל, ולכן אין אפשרות לדעת בוודאות. הוא מגיע לדרגה גבוהה יותר של אי - ידיעה, כלומר, הוא מבין שזה לא רק שהוא לא יודע את התשובה - אלא שאי אפשר לדעת כלל. אדם זה מגיע לאי ידיעה מוחלטת, מצב שבו גם אין לו ספק יותר. הוא כבר אינו שואל את עצמו: האם יש בחירה חופשית או אין? כי הוא מבין שכל שאלה נשענת על הנחת יסוד מוטעית. המשמעות ... שלו. במילים אחרות, האדם מגיע להבנה שאי אפשר להבדיל בין ההפכים, וששניהם נכונים או לא נכונים בו - זמנית. במצב כזה הספק מתפוגג, והשאלה מתבטלת לחלוטין. אליעד מדגיש שהסיבה לכך היא שביסודה של כל שאלה קיימת הפרדה כלשהי בין א לב, אבל אם חוקרים לעומק, הפרדה זו מתגלה כאשליה בלבד. מה המשמעות של לדעת שום דבר או לא לדעת ... לדעת. לא מדובר בחוסר מידע זמני או חוסר בהירות, אלא בידיעה ברורה וחדה שהאדם לעולם לא יוכל לדעת את התשובה לשאלה מסוימת, מכיוון שהשאלה עצמה אינה נכונה מלכתחילה. זוהי ידיעה מוחלטת של חוסר ידיעה - לדעת שום דבר, כלומר, להגיע להבנה שכל ידע אפשרי הוא בעצם אשלייתי. כיצד הדוגמה של הבקבוק והספר ממחישה את ביטול השאלות? אליעד מביא דוגמה ... הזה ממחיש איך כל ספק וכל שאלה מבוססים על אשליה של הפרדה, ואם נעמיק חקר עד לסוף ממש, כל ההפרדות מתבטלות, ולכן כל השאלות והספקות נעלמים לגמרי. כיצד ניתן להשתמש בחוסר הידיעה המוחלטת? אליעד אומר שכאשר האדם מבין באופן מוחלט שהוא אינו יכול לדעת, הוא משתחרר מכל שאלותיו ומכל ספקותיו. במקום לחפש תשובות לשאלות שאין להן פתרון אמיתי, הוא מבין שהבעיה היא לא חוסר ידיעה אלא עצם קיום השאלה. ברגע שהוא מגיע לכך שאין שום הבדל אמיתי, הוא משתחרר מכל הצורך לדעת. הוא כבר אינו זקוק לתשובות שיספקו לו ביטחון, כי ... הידיעה שאין שום דבר שניתן לדעת בוודאות. ברגע שאדם מבין זאת, הוא מגיע לשקט מוחלט ולשלווה, כי הוא כבר אינו מחפש פתרונות לשאלות שאין להן באמת קיום. מה המשמעות של אי ידיעה מוחלטת? איך אפשר לבדוק אם באמת הבנתי משהו? האם אפשר לדעת הכל? מה ההבדל בין ספק לאי - ידיעה מוחלטת? מהי ידיעה אחת מוחלטת? איך מבטלים את השאלות הפילוסופיות? מדוע קשה להסביר דברים שהבנתי? ...

אמונה, ידיעה שלמה, שכל, אין שכל, נומרולוגיה, להשתחרר מהשכל, לדעת, להאמין, חוויית האני, כאב גופני ... שהאדם קיים. ככל שהידיעה מוחשית יותר, כך היא חזקה יותר. אך יש ידיעה שהיא מעבר לכל אלו: הידיעה שאיננו יודעים שום דבר בוודאות מוחלטת. כאשר האדם מגיע להבנה ... להשתחרר מכל האמונות ומהשכל, הוא מגיע למצב של חופש אמיתי ושל ידיעה שלמה - הידיעה שבה אין בכלל ספקות או שאלות, כיוון שאין שום מידע שצריך להיאחז בו. הדרך ... שלמות, כי אין שום דבר שחסר לו, אך בו זמנית אין לו שום הגדרה או ידיעה מוגבלת. לעומת זאת, הכל אחד פירושו שאין הבדל בין הדברים כלל. במצב של אחדות מוחלטת האדם ... מורגש רק אצלי? האם נומרולוגיה היא אמת? איך להתחבר לאחדות? מהי ידיעה שלמה? ...

... את הכל, מה טוב בלא לדעת, ידיעה שלמה, ידיעה חסרה, לדעת את הכל בבת אחת, לקרוא מחשבות, נפרדות או אחדות למה בני אדם לא נולדים עם כל הידע מראש? אליעד דן בשאלה מדוע ... מדוע לא יכולים להיות כל הדברים של החורף גם בקיץ? כי לכל דבר יש זמן, מקום וצורה משלו, וכל מצב נוצר עם סיבות ספציפיות שמתאימות לו. מה היתרונות של אי - ידיעה לעומת ידיעה שלמה? אליעד מסביר שהסיבה לכך שבני אדם לא נולדים עם ידע מלא מראש, נעוצה בעובדה שיש יתרונות ברורים גם למצב של אי - ידיעה: לפעמים מומחים שיודעים ... מגיע לחוסר פעולה מוחלט - לא היה לו למה לשאוף ולא היה לו מניע לעשות דבר. הדוגמה של אליעד היא שאם היינו יודעים מראש את כל מה שקרה, קורה ויקרה, לא הייתה לנו סיבה להתעניין או לפעול. האם יש באמת מצב שהוא טוב באופן מוחלט? אליעד מבהיר שגם המצב של ידיעה וגם המצב של אי - ידיעה הם בסך הכל צורות שונות של קיום, ואף אחת מהן אינה עדיפה באופן מוחלט. בני אדם חושבים שלדעת יותר זה טוב יותר, אבל זה לא ... או לפעול לטובת צד אחד. הידיעה המוחלטת משתקת פעולה, כי הכל מובן ואין שום ספק. דוגמה נוספת - אם היית יכול לחוש תחושת שובע מראש, בלי לאכול בכלל, לא הייתה לך סיבה לאכול. אבל החוויה של האכילה היא חלק בלתי נפרד מהחיים, ומכאן שהידיעה המוחלטת הייתה מבטלת את עצם חוויית החיים. האם ... אם הוא היה מגיע למצב בו הוא מנצח בקלות כל מתחרה בלי שום מאמץ - אז המשחק עצמו היה חסר טעם לחלוטין. לכן האדם תמיד נמצא במתח בין הרצון לידיעה לבין הרצון לאי - ידיעה. אנחנו תמיד משחקים במצב הביניים הזה של ספק וחוסר ודאות, וזה מה שנותן לחיים דינמיות ועניין. האם אי - הידיעה היא בעצם ... של ידע ואי - ידע, של נפרדות ואחדות, ואין בהם עדיפות אמיתית למצב מסוים על פני האחר. הוא מסביר שבסופו של דבר אין הבדל אמיתי אם אנחנו יודעים הכל או לא יודעים כלום, מכיוון שכל המצבים קיימים במקביל: ביקום קיימים אינסוף מצבים, ובחדר שבו אנחנו נמצאים יכולים להתקיים בו - זמנית גם מצבי ידיעה וגם מצבי אי - ידיעה, מבלי שנרגיש בהם. אליעד מדגים זאת באומרו שאם כולנו היינו נולדים עם תודעה של אחדות מוחלטת, היינו דווקא מחפשים את הנפרדות. היינו רוצים להרגיש נבדלים ולהתנסות בחוויית האי - ידיעה, כי תמיד האדם ירצה לחוות דווקא את המצב שאינו מוכר לו. האם הכל בסופו של דבר יחסי? לסיכום, אליעד מבהיר שאין מצב אחד ... היא תמיד יחסית ומשתנה לפי התפיסה שלנו. אנחנו חיים בתוך משחק של ידע ואי - ידע, והמשמעות נובעת מהמשחק עצמו. למה אנחנו לא יודעים הכל מראש? מה היתרונות של אי - ידיעה? האם ידיעה מוחלטת אפשרית? האם לדעת הכל יהפוך אותי למאושר? נפרדות או אחדות? האם יש מצב שהוא טוב באופן מוחלט? ...