... או מה אם היתה אפשרות אחרת? מכאן יוצא שהשאלה על תשובה לא מסתיימת מיד בתשובה פשוטה אחת, אלא דורשת בדיקה מעמיקה יותר של הנחות היסוד שלה. מתי לגיטימי
להמשיך לשאול שאלות למרות שקיבלנו תשובה? אליעד כהן מסביר שיש שני מצבים עיקריים בהם הגיוני
להמשיך לשאול שאלות למרות שהתשובה כבר ניתנה: במצב הראשון, התשובה שקיבלנו אינה מוחלטת, אלא רק חלקית או נכונה מנקודת מבט מסוימת. במקרה כזה ברור לגמרי שאפשר
להמשיך לשאול שאלות מנקודת מבט אחרת. לדוגמה, אם שואלים האם קיימת בחירה חופשית ומישהו עונה שמההיבט שלו אין בחירה חופשית, לגיטימי לשאול, אבל מה עם היבט אחר שאולי כן קיימת בו בחירה חופשית? ולכן אפשר
להמשיך לשאול, כי התשובה הייתה חלקית בלבד. מצב שני שבו לגיטימי
להמשיך לשאול שאלות, הוא גם כשהתשובה שניתנה היא תשובה מוחלטת, אבל לשואל יש אינטרס או צורך מסוים
להמשיך לשאול. לדוגמה, מישהו חושש שכלב יינשך אותו במדינה שבה בכלל אין כלבים. התשובה אין כלבים במדינה נראית מוחלטת, אך ייתכן והאדם ממשיך לפחד מסיבה פנימית. אז אפשר
להמשיך לשאול שאלות נוספות שיבדקו עוד היבטים, כמו הסיכוי הנמוך או המשמעות הממשית של ... אומר שכדי באמת להגיע לאמת, לא מספיק רק לתת תשובה, אלא צריך להוכיח שאין אף תשובה אחרת מלבד התשובה שנתת. כל עוד לא הוכחת זאת, לגיטימי ואף הגיוני
להמשיך לשאול. לדוגמה, אם מישהו חושש מדעתם של אחרים עליו ואומרים לו מה אכפת לך מה חושבים עליך?, התשובה אמנם נכונה מנקודת מבט מסוימת, אבל האדם יכול
להמשיך לשאול שאלות, כי הוא רוצה לדעת האם יש עוד תשובות שיכולות להרגיע אותו בלי שיצטרך ... נקודה נוספת: לפעמים אדם לא מעוניין לוותר על השאלה, גם אם התשובה שקיבל נכונה. לדוגמה, אדם יכול לקבל תשובה שמסיימת את השאלה שלו, אבל עדיין ירצה
להמשיך לשאול, כדי לחפש תשובות אחרות או אפשרויות נוספות שאולי יענו על צרכים עמוקים או ...