ללמוד מטעויות, להיות חכם בדיעבד, להיות טיפש בדיעבד, טיפשות בדיעבד, חוכמה בדיעבד, חרטה, ייסורי מצפון, איך ללמוד מטעויות? לנתח טעויות, איך ללמוד מכישלון? מחדל הקורונה, לחזור על טעויות, שינוי חשיבה, שינוי התנהגות, קבלת החלטות... מטעויות, להיות חכם בדיעבד, להיות טיפש בדיעבד, טיפשות בדיעבד, חוכמה בדיעבד, חרטה, ייסורי מצפון, איך ללמוד מטעויות? לנתח טעויות, איך ללמוד מכישלון? מחדל הקורונה, לחזור על טעויות, שינוי חשיבה, שינוי התנהגות, קבלת החלטות האם חוכמה בדיעבד היא אכן חוכמה? האם נכון להחשיב את זה כחוכמה כאשר אנו מבינים את הטעויות בדיעבד? שאלה זו עולה לא אחת אחרי שמתרחש כישלון או טעות, ואז אנשים באים וטוענים למה לא עשינו כך או כך?. פעמים רבות נשמעת התגובה זה לא חוכמה להיות חכם בדיעבד. זהו טיעון שמכיל בתוכו השאלה: אם היית חכם באמת, מדוע לא עמדת על כך מראש? ההסבר לכך פשוט: תמיד עדיף להיות חכם, גם אם זה אחרי מעשה. ברור שעדיף לדעת מראש ולמנוע את ... כמו שכבר היה ראוי לחזות את הבעיות ולפעול בהתאם, לא להמתין עד שהבעיה תגיע. אך גם כאשר לא היינו חכמים מלכתחילה, חשוב להיות חכמים בדיעבד. הבעיה הגדולה היא כאשר אנשים לא לומדים מהטעויות וממשיכים באותן דרכים. כשיש כישלון, חשוב לבחון את הסיבות שהובילו אליו וליישם שינוי אמיתי לעתיד. מה ההבדל בין חוכמה טיפשית בדיעבד? חוכמה בדיעבד היא כשרואים את המצב לאחר שקרה, מנתחים אותו, מבינים מה לא הלך טוב, ולומדים איך לא לחזור על אותה טעות. אדם טיפש, לעומת זאת, לא לומד מהטעויות. הוא פשוט שוכח אותן ... החכמים הם אלה שמתעוררים אחרי הכישלון ומבינים מה היה חסר, ואז עושים שינוי יסודי כדי לא לחזור על אותה טעות. ללמוד מטעויות חוכמה בדיעבד כישלון והפקת לקחים שינוי חשיבה כישלונות מנהיגותיים איך לא לחזור על טעויות? האם זאת חוכמה להיות חכם בדיעבד? שאלה זו עולה כאשר מתרחשות טעויות או כשיש כשל מסוים, ולאחר מכן בא מישהו ואומר למה לא עשינו מראש כך וכך?. פעמים רבות טוענים כלפיו: זה לא חוכמה להיות חכם בדיעבד, כלומר, מה הערך בלהציע רעיונות או פתרונות רק אחרי שכבר התרחשה הבעיה. אבל יש נקודה חשובה: תמיד טוב להיות חכם, ועדיף להיות חכם גם אם זה אחרי מעשה. כמובן שעדיף פי ... לבעיה, במקום להמשיך ולהישאר באותה צורת חשיבה שהובילה לטעות מלכתחילה. מדוע עדיף להיות חכם לפני מעשה, אך עדיין חשוב להיות חכם בדיעבד? שואלים: למה לא קנית מסכות מראש?, למה לא התארגנת אחרת למצב חירום?, למה לא נערכנו קודם?, והתשובה: כן, עדיף להיות חכם לפני מעשה. אם יש ידיעות, כמו במקרה של קורונה ... להתחיל לטפל בה. יחד עם זאת, גם אם לא היינו חכמים מלכתחילה, כדאי מאוד שנהיה חכמים אחרי מעשה. לעתים אנשים מתעלמים מהצורך לחשוב בדיעבד כי הם מפחדים להיתפש כמי שלא באמת היו חכמים קודם. אבל מי שטוען אתה חכם בדיעבד כטענה מזלזלת, שוכח שיש גרוע יותר: להיות טיפש בדיעבד, כלומר, לא ללמוד כלום ולעשות שוב ושוב את אותן הטעויות. מה ההבדל בין להיות חכם בדיעבד לבין להיות טיפש בדיעבד? 1. אדם חכם בדיעבד: - מסתכל על מה שקרה. - בודק מדוע זה קרה. - מאתר את הטעויות. - לומד מהן ומיישם שינוי אמיתי כדי שבפעם הבאה לא יחזור על אותה טעות. 2. אדם טיפש בדיעבד: - נתקל בבעיה או כישלון. - לא לומד לעומק מה היתה הטעות. - מעדיף להתעלם או להדחיק בסגנון לא נורא, העיקר שמכאן ואילך נעשה אחרת. - מוצא את עצמו חוזר שוב ושוב על ... למה לא קנינו מכונות הנשמה בזמן?, למה לא שיפרנו את מערכת הבריאות מבעוד מועד?. ואז אותם אלו שניהלו את המצב טוענים: מה אתה חכם בדיעבד?. אבל בפועל, השאלה הנכונה היא: האם אותם אנשים כבר אמרו זאת לפני כן ולא הקשיבו להם? ואם התשובה היא שלא הקשיבו, אז אדרבה: טוב שהיו חכמים עוד לפני. גם אם לא היו ... טעינו ולתקן להבא, להפיק לקחים, ללמוד מה קרה, להבין למה לא היערכנו מראש. הבעיה האמיתית היא לשמוע את אותו נימוק של אל תהיו חכמים בדיעבד רק כדי שלא יצטרכו להסיק מסקנות אמיתיות. האם כדאי לחקור לעומק את העבר או להתמקד רק בעתיד? רבים מהמנהיגים, או בכלל אנשים שעשו טעות, מעדיפים לומר מה שהיה - היה, ... תלונה, זה לא טעות. אבל אנשים מסוימים יאמרו זה לא נחשב טעות, כי לא הפסדנו. כך הם נשארים עם הישג חלקי ולא מנסים להשתפר. האם חכם בדיעבד פירושו בהכרח שרק אחרי שמתגלה הטעות אנו יודעים לפתור אותה? יש גם מצב שבו באמת לא ניתן היה לדעת מראש, כמו למשל למלא לוטו במספרים שנחשפו בהגרלה. בדיעבד אפשר לומר חבל שלא מילאתי את המספרים הזוכים, אבל זה לא הגיוני כי לא היתה לך אפשרות ממשית לדעתם לפני כן. לעומת זאת, במקרים רבים אחרים כן ניתן וצריך לחזות ולראות את הסכנה מבעוד מועד, או לפחות להתכונן למגוון תרחישים סבירים. מי שלא עושה זאת ולאחר מכן מתרץ את עצמו במה אתה רוצה, זה חוכמה בדיעבד?, בעצם מנסה לחמוק מלימוד אמיתי של הטעות. כיצד נושא זה בא לידי ביטוי בהתנהלות מנהיגים ובחיי היומיום? דוגמאות לכך: מנהיגים שראו את הקורונה מתפשטת בסין ולא עשו ... שוב ושוב באותם אנשים, גם אם התנהלותם כושלת. לכן, האחריות היא קולקטיבית: ככל שיותר אנשים יהיו חכמים מראש (או לפחות ישכילו וילמדו בדיעבד), כך יעלו מנהיגים חכמים יותר, תהיה דרישה אמיתית למומחים בתחומם (ששר הבריאות באמת יבין בבריאות, ששר הכלכלה יבין בכלכלה וכו). למה חשוב לבדוק תמיד את הסיבה העמוקה ... מראש או פועל עם גישה שונה? איך קורה שאנשים באים בטענות רק אחרי שמתרחשת בעיה ולא מתארגנים קודם? בכל תחום, אדם מצליח הוא מי שבדיעבד פועל כחכם, מנתח לעומק מה השתבש ולא מסתפק באמירה טוב, פעם הבאה נתנהג אחרת בלי לברר את השורש החשיבתי. מדוע ראייה כזו חשובה גם אם לפעמים לא ניתן לשנות את העבר? ברור ... תלוי ברצון האמיתי ללמוד ולשפר. אמנם, יש הטוענים תודה שלא יותר גרוע ונסוגים מאחריות, אבל מי שרוצה להצליח באמת, ידאג להיות חכם בדיעבד, להסיק מסקנות, ולפעול אחרת בניהול הקרוב והרחוק. מה כדאי לעשות כדי לא לחזור על אותן טעויות פעמיים? לבדוק כל טעות לעומק: מה קרה בפועל? מה בעצם נכשל? מה הסימפטומים ... דפוס חוזר של רשלנות והדחקה. להיות סבלני ללמידה ולתחקיר עמוק, גם אם אין מכונת זמן לתיקון העבר. מהי השורה התחתונה כדי להפוך לחכם בדיעבד (ולא להישאר טיפש